הכנסת האתת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' ל' בכסלו ההשמ"ה - 24 בדצמבר 984ו. בשעה 11.00

חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר

צי ביטון

ר' כהן

יי פרץ

אי שוסטק

מוזמנים; יי בליזובסקי- מנהל מרכז ההשקעות ומשנה למנכ"ל

עי כץ - משנה למנכ"ל שרות התעסוקה

אי אורן - מ"מ ראש מינהל ההרכשה, משרד הבטחון

ר' מרום - מינהל ההרכשה והייצור, משרד הבטחון

די שריג - מינהל ההרכשה והייצור, משרד הבטחון

יי סרוסי - ועדת התעסוקה, משרד האוצר

אי קורן - משרד האוצר

יי בקל - המוסד לביטוח לאומי

בי אלמקייס - ראש המועצה המקומית ירוחם

מי מלכה - סגן ראש המועצה המקומית ירוחם

מי מורד - קצין פיתוח כלכלי, ירוחם

חי זהבי - מזכיר מועצת פועלי ירוחם

אי אסי - ועד פועלה של מובטלים, ירוחם

ר' עמאר - ועד פעולה של מובטלים, ירוחם

כי שמעוני - וער פעולה של מובטלים, ירוחם

אי עשהאל - מזכירת נעמ"ת, מצפה-רמון

מי בן-גיגי - מזכיר מועצת פועלי מצפה-רמון

מי כהן - מנהל הלשכה לאזור נגב צפוני

עי בלוך - ההסתדרות הכללית

יי ארן - לשכת הקשר בין ההסתדרות לכנסת

אי ארלר

קצרנית; מי הלנברג

סדר-היים; התעסוקה במצפה-רמון ובירוחם - הצעות לסדר-היום

של חברי הכנסת ייז' אמיר ואי גרנות



התעסוקה בירוחם ובמצפה-רמון - הצעות לסדר-היום

של חברי הכנסת י' ז' אמיר וא' גרנות

היו"ר אי נמיר; רבותי, באיחור אקדמאי של רבע שעה,

שלא כנהוג בווערה שלנו, אני מתכבדת

לפתוח את ישיבח ועדת העבודה והרווחה.

אני רוצה להכריז על הישיבה כפתוחה.

אם אין התנגדות - הישיבה פתוחה.

אנחנו ממשיכים בדיון שלנו בנושא

התעסוקה בירוחם ובמצפה-רמון, שהועלה במליאת הכנסת כהצעה לסדר-היום

של חברי הכנסת זיאק אמיר ואלעזר גרנות והועבר אלינו.

אני שואלת את מר סרוסי, מוועדת

התעסוקה במשרד האוצר, האם יש לך תשובות לוועדה שלנו, מטעם הוועדה

בראשותו של סגן שר האוצר, מה אתם מתכוונים לעשות בירוחם ובמצפה-

רמון?

י' סרוסי; הוועדה בדאשותו של סגן שר האוצר

התכנסה בשבוע שעבר ואתרה אזורים

.שנחשבים בעייתיים,

האיתור נעשה על-פי הגדרה של מוקדי

אבטלה, שבה נלקחו מדדים ביחס לשעור דורשי עבודה וביחס לשעור המובטלים

ששה ימים ויותר.

לפי התנאים האלה נקבעו שני מעגלים.

במעגל הראשון - אזורים הנכללים בהגדרה שנקבעה, ובשני - אזורים

העומדים על סף כניסה למעגל הראשון.

במעגל הראשון נמצאת ירוחם וליד

שמה ציינו בסוגריים (דימונה). במעגל השני יש ארבעה אזורים וביניהם

מצפה-רמון.

מרכז ההשקעות סיים כבר את התקציב

שלו לשנה הנוכחית ולפיכך הוא סגור מזה מספר חודשים. סוכם שתהיה הפשרה

של השקעות רק לגבי האזורים שאנחנו רואים אותם כבעייתיים, דהיינו

האזורים אשר נמצאים במעגל הראשון והאזורים הנמצאים במעגל השני, אנחנו

קושרים את ירוחם ודימונה, מבחינת השקעות לתעסוקה, ביחידה אחת.

א' קורן; ההתייחסות של הוועדה בראשותו של

סגן שר האוצר היא בעיקר לאזורים

שנפגעו באבטלה.

בהגדרה של מוקדי האבטלה נלקחו

1) יישובים בהם שעור דורשי העבודה מכוח העבודה

האזרחי עולה על 10%: 2) יישובים בהם שעור המובטלים ששה ימים ויותר,

-מכוח העבודה האזרחי, עולה על 9%.



על-פי המדדים האלה נקבעו שני

מעגלים, כפי שיציין מר סדוסי. במעגן הראשון עם עדיפות גבוהה לטיפול

1) בית שאן; 2) מגדל העמק (עפולה); 3) נצדת;

4) שדרות, נתיבות ואופקים; 5) ירוחם (דימונה). במעגל השני יש

1) ערד; 2) מצפה-רמון; 3) תצור; 4) טבריה.

היו"א אי נמיר; על איזה חודש אתה מדבר?

א' קורן; חודש נובמבר.

היו"ר אי נמיר; אם אני מתייחסת לנתונים שנמסרו לנו

על-יד יסר העבודה והרווחה, שכחתם כמה

י ישובים.

אי קורן; כשמדברים על המעגל הראשון - מרכז

ההשקעות אמור להעביר למשרד האוצר

רשימה.

יי בליזובסקי; היא הועברה כבר.

א' קורן; זו צריכה להיות רשימה של תכניות

השקעה שכבר אושרו במרכז ההשקעות

והן מתייחסות לאזורים שאנחנו מדברים עליהם היום.

היו"ר א' נמיר; לאיזה יישובים?

אי קורן; היישובים הם בית-שאן, מגדל-העמק (עפולה),

נצרת, שדרות, נתיבות ואופקים, וירוחם

(דימונה).

י' פרץ; במה מדובר? מה מתכוונים לעשות בכל

מקום?

אי קורן; שמה של עפולה כתוב ליד שמה של מגדל-

העמק, כי אנחנו קושרים את עפולה עם

מגדל-העמק, ואותו מצב לגבי ירוחם ודימונה, אנחנו קושרים את דימונה

עם ירוחם.

אני מבין שמרכז ההשקעות העביר כבר

רשימה לגבי המקומות שציינתי - בית-שאן, מגדל-העמק (עפולה), נצרת,

שדרות, נתיבות ואופקים, ירוחם (דימונה).

בהתאם לרשימה זו יישבו שני השרים

וידונו על שחרור תקציבים לאזורים האלה.

אנחנו מתייחסים לאזורים. כפי שאמרתי,

עפולה הולכר עם מגדל-הגמק, למרות שעפולה לא עומדת בסדר הקדימויות

הראשון .

היו"ר ז' נמיר; מצפה-רמון לא נכללת במעגל הראשון?



f

א' קורן; היא נמצאת במעגל השני - אזורים

העומדים על סף הכניסה למעגל הראשון.

היו "ר אי נמיר; מה זה "סף הכניסה"?

א" קורן; אזורים שלא עברו את המרדים שלפיהם

הם נכנסים למעגל הראשון.

היו"ר אי נמיר; מר בליזובסקי אומר שלגבי הקבוצה

הראשונה הועברה רשימה. זאת אומרת

שלגבי הקבוצה הזאת יש החלטה. עם זאת עדיין יש ענין קול ביצוע. באיזה

מקום עומדת הקבוצה השניה? מה המצב לגביה? אני מבינה שאתם מקווים שלא

יהיו שם מובטלים רבים יותר.

אי קורן; האזורים האלה לא עברו את המדדים

שנקבעו במשרד העבודה והרוותה כדי

שייכללו במעגל הראשון.

אנחנו מתייחסים לשני המעגלים.

פנינו אל מרכז ההשקעות וביקשנו

רשימה של תכניות והשקעות בהתחשב ברמת התמורה של המפעל להעסקת עובדים

ולצמיחה וכן מהירות הביצוע של תכנית ההשקעה כדי שהאזורים שבמעגל השני

לא יכנסו למעגל הראשון,

י' סרוסי; כפי שאמרתי, התקציב של מרכז ההשקעות

בנושא ההשקעות השנה הסתיים. מדובר

עכשיו על תקופה זמנית. יש אזורים שצריך לתת להם עדיפות, ואנחנו מבקשים

לשחרר כספים לענין הזה. מדובר על פתרונות ספציפיים לתקופה קצרה מאד.

צי ביטון; מתי יכול להיות שחרור, רק כשתסתיים

שנת הכספים?

יי סרוסי! במקרים ספציפיים צריף להיות שחרור

במהלך השנה הנוכחית. כפי שאמרתי, התקציב

נגמר ויש כבר הריגה. זו בעיה של מרכז ההשקעות.

ברשותכם, הערה כללית לגבי המדדים.

לדעתי, לא ניתן לקחת מדד, שהוא.באופיו

מדד קבוע, כשמדברים בנושא דינמי של אבטלה ותעסוקה. מקום שבחודש נובמבר,

לדוגמה, סבל מהמדדים שנקבעו, יכול לשנות סטאטוס בחודש דצמבר.

מזווית ראייה של השקעות לא ניתן להסתכל

על נקודת הזמן היום אלא חובה לרא-ות מה יהיה בעוד שנה או בעוד חצי שנה.

אם רוצים לסייע למקום זה או אחר יש צורך לקבל היום תחלטה על הפשרת

השקעות כדי שפירות ההשקעה יהיו בעוד שנה או שנתיים,

בחמשת האזורים שבמעגל הראשון יש

משקיעים שקיבלו אישורים והלק מההשקעות כבר מתבצעות, לפי ההערכה שלנו

על בסיס של בדיקה, יושקעו באזורים האלח כ-120 מיליון דולר מהיום עד

31 במארס 1985.





נכון לרגע זה, אנחנו מצפים שתינתן

לחשב הכללי הוראה שיתחיל להזרים כסף. הסכום יתפרש מהיום עד סוף שנת

התקציב. על בסיס המדיניות הממשלתית לסייע להשקעות, נוסף לסכום של 20 1

מיליון דולר יש גם מענקים והלוואות. ניתנה הבטחה של שר האוצר, שהסכומים

יופשרו ואנחנו מצפים, כפי שאמרתי, שתינתן לחשב הכללי הוראה להתחיל

להזרימם. אין זו הוצאה מיידית אלא היא תתפרש מהיום עד סוף שנת התקציב,

לפי ההתפתחות בשטח.

י י פרץ; מר אורי בראון שלח בשבוע שעבר מכתב

בענין המפעלים, האם אלה אותם מפעלים?

י' בליזובסקי; יש חפיפה.

הנתונים שאמסור מתייחסים להשקעות

בפועל באזורים שהוגדרו כאזורי מצוקה מבחינה תעסוקתית.

כפי שנאמר על-ידי נציג משרד האוצר,

מרכז ההשקעות היה מנוע לדון ולאשר תכניות השקעה.

סך כל הבקשות שהוגשו לנו למפעלים

באזורים שבמעגל השני, כולל מצפה-רמון, הן בסכום של 163 מיליון דולר.

מדובר בתכניות שטרם אושרו אבל קיבלנו הסכמה עקרונית שעל בסיס מדיניות

יותר סלקטיבית, לפי אמות מידה נוקשות מהמקובל, יוכל מרכז ההשקעות

לדון בהן ולאשר אותן. השקעות אלה של 163 מיליון דולר, אם יאושרו,

יתפרשו על תקופה של שלוש שנים. ההערכה היא שההשקעה של 163 מיליון

דולר יכולה לתת מקורות תעסוקה ללמעלה מ-1400 איש.

יש קריטריונים למתן הלוואות ומענקים,

יש מפעלים שקיבלו מענקים ועדיין לא קיבלו הלוואה. אלה דברים חיים.

התמיכה הממשלתית במפעלים באזורים

במעגל הראשון - מענקים והלוואות - כ-52 מיליון דולר. הסכום חזה נקבע

אחרי בדיקה בשטח.

י ' פרץ; אני מבקש שנקבל פירוט.

לנו חשוב לשמוע בעיקר על המקומות

שצויינו במסגרת ההצעה לסדר-היום -

ירוחם ומצפה-רמון.

לגבי ירוחם, יש תכניות שמתבצעות

בשטח.

יי פרץ; אני מבקש שתתייחס למסמך של אורי בראון,

יש שם הנושא של פוספטים ונחל צין. אני

מבקש שנקבל פירוט על הסכום של 52 מיליון דולר ו-120 מיליון דולר, איפה

יש ביצועים בנגב,

היו"ר א' נמיר; רבותי, אני מקבלת עכשיו ידיעה שמר

אורי בראון לא יגיע לישיבה, הוא חולה,

הוא צריך היה להציג לפנינו את הנתונים של משרד התעשיה והמסחר,



חבר-הכנסת פרץ מדבר על מסמך

שהכין אורי בראון.

יי פרץ; חבר-הכנסת זיאק אמיר קיבל אוחו

ממר בראון והוא נתן אותו למזכירי

המועצות.

כל הנתונים נמצאים אתי. אין נתונים

אחרים. מנהל מרכז ההשקעות, יורם בליזובסקי, הוא היחידי שמוסמך לתת

נתונים.

הוגשו למרכז ההשקעות

1) יהוא חרסיות/מוצרי קרמיקה - 17

עובדים, השקעה של 355 אלף דולר; 2)פיתוחי חותם/תעשיות שונות - 10

עובדים, השקעה של 221 אלף דולר; שני המפעלים האלה מיועדים לקום.

יש עוד שני מפעלים להרחבה - גולף תעשיות/מבני תעשיה, בהשקעה של

2.75 מיליון דולר; ופרמה גוס/קוסמטיקה - בהשקעה של 500 אלף דולר

ותוספת 8 עובדים. סך כל הבקשות שהוגשו וטרם אושרו - 3.826 מיליון

דולר ותוספת של 35 עובדים.

נושא החימיקלים מופיע בטור של

ערד ודימונה ולא בטור של ירוחם.

הרחבת מפעל

גראל ערד/מוצרי הלבשה, בסכום של 869 אלף דולר. תוספת מועסקים - 25.

פוספטים בנגב - אומדן השקעה של 11 מיליון דולר ותוספת 30 מועסקים,

דימונה! פוספטים בנגב - השקעה של

21.304 מיליון דולר להרחבה ותוספת של 15 מועסקים. זה באשר לנחל צין.

כיתן- השקעה של 6.5 מיליון דולר להרחבה, בעיקר

לציוד. אין תוספת נטו של מועסקים. זה מפעל ייצוא אשר מייצא בעיקר

לשוק האמריקני. ישראדן - השקעה של 1.645 מיליון דולר להקמה. המפעל

הזה יעסיק 30 עובדים.

הרחבת מפעל אחים אלפי,

מפעל למוצרי מתכת, בהשקעה של 2.25 מיליון דולר ו-44 מועסקים נוספים.

יש גם תכנית להקמת שלוחה של מפעל

אורדן במצפה-רמון. מכיוון שזו עדיין תכנית רעיונית אין לי נתונים

להשקעה. הס דיברו על תוספת של 100 עובדים. אם התכנית תתבצע, זה מפעל

שישנה את פני מצפה-רמון.

אי אורן; . אנשי מפעל אורדן טוענים שהעיכוב

להקמת המפעל בא' מצד מרכז ההשקעות.

אנשי המפעל אומרים שהם יכולים תוך ששה חודשים להפיק תוצרת.

מפעל אורדן לא עובד לייצוא. לפי

הקריטריונים, מפעל שאיננו מייצא

לא זכאי לקבל מענק של מפעל מאושר. הבאנו את הנושא הזה לוועדה החריגים.

המפעל לא יוכל לקבל מענק הקמה.



היו"ר א' נמיר; האס הוא יוכל לקום?

י' בליזובסקי; כן.

התשובה הועברה לבעלי מפעל אורדן.

אובייקטיבית, מפעל אורדן יכול לקום

גם ללא מענק ההקמה. אני מבין את הבעלים שהם רוצים למצות את מירב

התמיכה הממשלתית.

א' אורן; מפעל אורדן לא יוקם במצפה-רמון אם

לא יקבל את כל מה שניתן למפעל מאושר.

י' בליזובסקי; אני התמניתי לתפקידי על_ידי הממשלה,

לקדם השקעות ולשמור על כספי המדינה.

אני עובד לפי קריטריונים שהחליטה עליהם הממשלה.

היו"ר א' נמיר; אם נשמעת ביקורת, היא איננה אישית.

אנתנו לומדים שוב שהחדר של ועדת

העבודה והרוותה הוא המקום היחידי שבו מתירים את הפלונטר ושבו נפגשים

יחד כל הגורמים.

י' בליזובסקי; הוצעה פשרה אלא שבעלי מפעל אורדן

לא הסכימו לה. הצעתי לראש המועצה

המקומית שיפנה בבקשה אישית אל ראש הממשלה כדי שיאושר חריג. עד כמה

שידוע לי, נכתב מכתב אישי לראש הממשלה.

אני חושב שהמפעל הזה צריך לקום

במצפה-רמון. אני מקווה שהוא יוקכ במצפה--רמון. הוא ישנה את פני

המקום.

אנחנו חושבים שמפעל אורדן במצפה

רמון, הקמתו היא חריג שצריך לאשר אותו ולבצע אותו.

4

עוד תכניות השקעה באזור הדרום.

יש תכניות לגבי שדרות. הרחבה של תעשיות לכיש/מכונות לחקלאות, בסכום

של למעלה מ-2.2 מיליון דולר ותוספת של 40 עובדים; הקמת מפעל למוצרי

עץ, בסכום של 88 אלף דולר; הרחבה של מפעל אוסנק, מפעל של "אוסם",

בסכום של 4.5 מיליון דולר; הקמת מפעל שמשון/תעשיית שרשראות, בהשקעה

של 370 אלף דולר - 40 מועסקים; רשף/טכנולוגיות צבאיות, השקעה של

950 אלף דולר להקמה ו-22 מועסקים, כולם אקדמאים.

הרחבת מפעל ליסכו, תעשיות

דיזל גנרטורים, השקעה של 515 אלף דולר ותוספת שלי10 פועליס.

מפעל אריאל אינטרנשיונל -

הקמה. השקעה של 700 אלף דולר; תעשיית קרמו פלסטית - הקמה, השקעה

של 1.2 מיליון דולר. המפעל הזה יעסיק 30 עובדים,

התכניות האלה הוגשו למרכז ההשקעות

והן מונחות על השולחן שלנו.

אפתח במשפט כללי: תקציב הבטחון

נתון עדיין בוויכוח וכל מה שאומר

מתייחס למצב הנוכחי.

בעצם, אנחנו מדברים עכשיו על הטווח

הקצר, עד חודש אפריל, ומעבד לתקופה הזאת כל הנושא נתון בערפל, כי תקציב

הבטחון טרם נסגר.

במצפה-רמון יש לנו שלוחה

של רפא''ל. בתוץ-לארץ יש פרוייקט שכתוצאה ממנו יכול להיות שברפא"ל

ייקלטו עוד כמה עשרות עובדים, אבל זה לא בטווח הקצר. מנכ"ל רפא"ל טוען

שקשה לו לשכנע אנשים לרדת לשם, בגלל השרותים שבמקום.

נושא אחר שדיברנו עליו ותלינו בו תקוות

רבות הוא הנושא של ה"מרכבה", אשר קשור במפעל אורדן. בכלל, הכוונה היא

שמפעל אורדן יספק את התוצרת שלו בעיקר לצה"ל. מפעל אורדן, אם יקום

במצפה-רמון, יוכל לתת תעסוקה ל-100 עובדים. הוא יוכל להתחיל לעבוד

מרגע שיש אישור. המפעל הזה יכול לתת פתרון מיידי בתנאי שיגלגלו אותו

בדרך מזורזת.

נושא אחר שעבר דרך מרכז ההשקעות -

לוין הידאוליקה. זה משקיע מגרמניה. היה משבר ביחס למפעל הזה. היום

הוא מתחיל לעלות על דרך המלך.

כמה עובדים הוא יקלוט?

בזמנו דובר על 40 עובדים. היום הוא

מעסיק 10.

אנחנו נותנים סכומים לעבודה.

מה הסכום לאורדן?

כ-100 אלף שעות עבודה.

מה גודל התמיכה בהשקעה?

אין לי מושג.

"מקסימה" זה מפעל שאנחנו עובדים אתו

הדבה זמן, בתחום הגזים.

עכשיו אנחנו בודקים אפשרות של הרחבת

המפעל. מתהרים על זה שניים. אחד רוצה שהמפעל יוקם בירוחם והשני רוצה

שהמפעל יוקם במצפה-רמון. מדובריעל הרחבה בתחום ההליום.

העלות גבוהה מאד. נכון לרגע זה,

בעבודת מטה, תוך מספר חודשים נדע אם נוכל ללכת לזה או לא.

בעצם, זה ייבוא של הליום מוגמר וכאן

מדובר באחסנתו ובשינוע.



מפעל "מקסימה" מקבל כיום כ-60% מכלל

תצרוכת הגזים במדינת ישראל, מתוך מה שאנחנו צורכים.

היו"ר אי נמיר; כמה עובדים?

אי אורן; מספר העוברים איננו גדול. זה מפעל

עתיר יידע.

תשלובת עץ. זה מפעל דיקט.

יש לו בעיות.

יש לנו בעיה של ביצוע התחייבות שהוא

לקח על עצמו. זה אמנם סכום לא גדול - 30 מיליון שקל - אבל הוא לא

עומד בהתחייבות.

"מוסך המדייק". כאן יש רומן ארוך

בקשר להעברה למצפה-רמון. בסביבות מצפה-רמון יש כלי רכב, כולל ציוד

הנדסי. המוסך הזה רוצה לעבור למצפה-רמון-

בהקשר למוסר "המדייק" אני רוצה לומר

שבעבר קבענו מדיניות שאנחנו מעדיפים לעזור למוסך שיוקם בירוחם - צבי

שרותי הובלה ורכב - ורק בשלב שני נעודד הקמת מוסך אזורי במצפה-רמון,

למוסך "המדייק" יש מוסך גם באשקלון.

מכיוון שמדובר על מוסך נוסף, הוא רוצה שניתן לו התחייבות שהוא יהיה

בנוי אך ורק על משרד הבטחון. הדרישות שלו מוגזמות. הם מדברים גם על

תשלום מראש. אני אמור להיפגש עם האיש של מוסך "המדייק". להערכתי, הוא

לא רוצה להקים את המפעל. אנחנו יכולים לתת רק מה שיש.

עד כאן לגבי מצפה-רמון,

וירוחם - אינני יודע על פניות.חוץ

מאשר "צבי שרותי הובלה ורכב" אינני מכיר עור מפעלים שאנחנו עובדים אתם

בצורה מאסיבית. אינני זוכר שבמשך השנתיים האחרונות היתה אלינו פנייה

בתחום הזה.

היו "ר א' נמיר; אני רוצה לשאול את הנציגים של משרדי

הממשלה - האוצר, התעשיה והמסחר, ומשרד

האם זו כל היריעה שיש לכם לפרוש לפנינו?

אי אורן; תע"ש מחזיקה .במצפה-רמון מפעלון קטן

שבקושי חי. התעסוקה בו נמוכה ואינני

רואה שמפתחים את השלוחה של תע"ש במצפה-רמון. גם מגוון המוצרים לא מחייב

הרחבה.

היו לנו הרבה ציפיות ממפעל "פפקו",

לגבי מצפה-רמון.

אנחנו עובדים בשיטת המכרזים. לא קל

לתת התחייבות. הסתבר לנו שהוא יקר מאחרים בסדר גודל של 170%. המפעל הזה

מתחרה על שוק פרוע, אזכיר את "משקם" והדרוזים. עדיין הוא לא תחרותי.

4

אשר יגורתי בא-

לפני כשלוש קונים העליתי הצעה לסדר-היום

בנושא זה ואמרתי שאני חושש שנהיה עדים למצב שפרט למתנות צבאיים וצה"ל

לא יהיה רבר אתר באזור הנגב. התשתית האזרתית תהרס. לצערי, זה מה שקורה.

לאתר כל מה שהיה בתקופה האתרונה אנתנו

שומעים היום שהפתרון לירוחם, מכאן ער מארס, הוא שלוש עשרות של עוברים,

ובמה? באותן תעסוקות שאנחנו מדברים עליהן שנים.

אנחנו שומעים היום מנציגי חאוצר שהמשרד

מאוזר בעיות. האם בשביל זה יש צורף בעוד ועדות? בעוד משכורות לעוד אנשים?

אוי לי, כחבר הכנסת וכאיש הדרום, אם את זה אני צריך לשמוע היום, שמאתרים

את הבעיה. האם זה לא דבר שצריך היה להיות ידוע מזמן?

ניקח את כל הסטאטיסטיקות

של כל המשרדים לגבי ירוחם, דימונה, מצפה דמון ואופקים. האם רק מהיום

ידועים הפרטים האלה? האם רק מהיום ידוע שהם ירדו מתתת לקו האדום בנושא

התעסוקה? האם משרד ממשלתי ישב ועשה תשבון נפש איך פותרים את הבעיה או

ששוב אנתנו יושבים כדי לאתר את התבערה הזאת?

אנחנו מספקים תעסוקה לאחרים אבל לבנינו

אין מקום עבודה ויש תהליך שבני עזבו את דימונה ולא יחזרו אליה, כי אין

להם מה לעשות בדימונה. וזה המצב לגבי ולגבי אחרים שהם מנהיגי ציבור, מה

יעשו אחרים? המפעלים הגדולים מעסיקים קבלנים שרובם באים מאזורים אחרים.

התעשיות הגדולות נמצאות בעיקר בשליטה של הממשלה או ההסתדרות, הם מעסיקים

קבלנים שרובם באים מאזורים אתרים ומעסיקים עבודה זולה.

אחרי ששמעתי את המספרים ואת הנתונים

ה"מאלפים" מאיש מרכז ההשקעות, מנציג משרד הבטחון ומנציג משרד האוצר אני

אומר: יקום הנגב וייסגר. החל ממחר נסגור את הנגב לתנועה לכל אלה שיבואו

לאזור הזה. צר לי שאני, שבמשך הרבה מאד שנים מנסה להרגיע, נאלץ לומר

היום רבריס כאלה. אני אומר אותם אחרי שאני שומע מה שאני שומע. האם על

הדברים האלה צריך לבזבז זמן? האם זה מה שיש לנו להגיד לעם ישראל?

אני מציע לוועדה שתזמין את שר התעשיה

והמסחר ואת נציג חי"ל, שיודיעו לנו הם בעצמם שיפסיקו עבודתם של כל

הקבלנים שמחוץ לאזור הדרום.

מפעל הפוספטים יכול להעסיק את תושבי

ירוחם.

מאין הוא מביא עובדים?

. יש קבלנים של כוח עבודה. הם מביאים

עובדים מעזה ומהצפון אבל לא מירוחם.

אני רוצה לשמוע מהם סוגי המפעלים

שמרכז ההשקעות עומד לאשר במרכז הארץ ולראות מה הפתרונות המוצעים על-ידי

הממשלה לאזור הדרום. האם העסוקה הטובה יותר תלך לתל-אביב ולמרכז ולאריאל

אבל לא לירוחם? אני מקווה שנקבל את הרשימה כדי לדעת אם המגוון התעשייתי

בדרום עשוי להשתנות קצת או לא.



ו

אני פונה אל אנשי משרד הבטחון, אומר

לפני מספר שנים היחה החלטה במינהל ההרכשה, שערי הפיתוח עדיפים

אפילו המחיר שם יהיה יותר יקר. יותר מזה, המינהל בדק מפעלים ויזם שצריך

לספק להם עבודה. איפה זה עומד היום?

א' אורן; המדיניות הזאת קיימת.

י' פרץ; מפעל אורדן. לא ברור לי, מבחינת ההיקף

הקיים, מה הבעיה שם. אם המפעל הזה יכול

להעסיק 100 עובדים, אפשר למצוא פתרון. צריך לאשר חריגה. צריך לשנות את

הגישה, שלדעתי היא מוטעית. אסור להמתין שתהיינה עוד הפגנות.

גם לפני כשבועיים ישבנו כאן. נראה לי

שהדיבורים והדיונים הם כאילו יש כאן

שני עמים. אנחנו באים הנה ושומעים דברים מדהימים ממנהל מרכז ההשקעות.

האם האיש היה בירוחם? האם הוא יודע מה זה "פיתוחי חותם"?

האם הוא יודע מהם המפעלים האחרים? מדובר בעובדים ספורים, בשיא. במפעל

פיתוחי חותם עובדים 3 איש, בשיא. הלכנו לעוד השקעה כדי שתהיה תעסוקה

לעוד 3. אני יושב עם מר בורנשטיין מ"פעט". אני יושב אתו שעתיים תמימות

והוא מסביר לי שבשיא המפעל הזה יעסיק 10 עובדים. עוד הוא מספר לי שהוא

עומד להעבירו לחולון. נגב קרמיקה - על מה מרבדים? 17 עובדים. זו זריית

חול. יותר מזה, כל זה אמור להיות בימי המשיח. לעומת כל אלה הנגב מייצא.

הייצוא של הנגב, בפוטנציה, כ-2 מיליארד דולר לשנה. אנחנו לא מצליחים

להשיג את יורם זיו. אני מרשה לעצמי לומר שבמשרדים יושבים פקידים אשר

מקרקסים את כל המדינה. אם אנחנו שומעים היום מה שאנחנו שומעים, זה פשע

לתבונה. אנחנו באים לישיבה, עוד ישיבה, עוד אינפוזיה, עוד קצת אוויר.

יורם זיו הוא פקיד והוא קובע אם להכניס 200 עובדים מהצפון, ולתת הסעה.

צריו להגיד כמה מלים טובות למפלגת

העבודה. דני רוזוליו אומר שיחזיק עשרות עובדים אם כי אולי יש מקום

לפטר אותם.

בפוספטים - מתחילות תנועות של אוטובוסים

עד לראשון לציון, אם כי אצלנו יש דירות ריקות.

אנחנו לא רוצים בוועדות. אנא, הפסיקו

לבקש מספרים, הפסיקו לקבל מספרים ודיבורים על קריטריונים,

הנקודה היא ים המלח, פוספטים, נחל

צין. משתחררים צעירים מהצבא אבל בדימונה לא מוקם אף לא מפעל אחד,

אני רוצה להודיע שיגיע רגע שאנחנו נאלץ

לעזוב את הישיבות האלה, לא נבוא אליהן. אנחנו לא מסכימים שיבלבלו לנו

את המוח. אצלנו מפציצים בתים ושורפים בתים, ואתם מדברים על קריטריונים?

אצלנו אנשים אינם יכולים לעבוד ואילו פה משחקים ומדברים על מענק או לא-

מענק. זו חוצפה, זה רצח בדם קר,

הצבא? אנחנו מרגישים את הצבא, אנחנו

מרגישים את המזבלה שלו, אנחנו נותנים לו שרותים, באמצע היישוב נוסעות

זלדות, אנחנו נותנים שרותים לצבא, כדי לנסוע מרחק של 3 ק"מ בכביש הנפט

יש צורך בשעה וחצי בגלל תרגיל, את אלה אנחנו מרגישים,



r

אנחנו יודעים לספק ולתת מתנ"ס ולתת

עד מתי נהיה שני עמים ואנחנו נהיה אלה שנותנים

ותורמים.

ר' כהן; הבעיה תלויה לא בפקידים ולא בחיילים.

צריך להגיד דברים גגד הגורם המחליט.

ש' כהן; שמעתי את הדברים שנאמרו וכמעט יצאתי

מכלי, פרס לדבריו של מר אורן שהיו

נכונים.

בזמני היתה ועדת שרים בראשותו של השר

בר-לב, שהכינה מסמך. הממשלה התחלפה והמסמך נגנז. אחר-כך היתה ועדה

בראשותו של השר ציפורי, ואתריה - ועדת קוברסקי. היו הרבה ועדות ובסופו

של דבר יש ספר. אינני יודע אם פקיד בכיר במשרד התעשיה והמסחר או במשרד

הפנים קרא את הספר הזה שהוצאתו עלתה מתיר גרול - כתקציבה של המועצה

המקומית מצפה רמון. היום אנחנו שומעים על ועדה נוספת - ועדה לאיתור

כיסי אבטלה.

כל הזמן התרעתי שבמצפה רמון יש למעלה

מ-350 מובטלים. כ-00ו משפחות עזבו אותנו. האם כשבאים לאתר כיסי אבטלה

רשום גם ש-100 משפחות עזבו אותנו?

האינפורמציה של שרות התעסוקה מסולפת.

כפי שאמרתי, יש 350 מובטלים ועוד 50 מובטלים בבסיס רמון. אנחנו מדברים

על 400 מובטלים. זה אומר מעל 40% מובטלים. אנשים הולכים לשרות התעסוקה

כדי לקבל דמי אבטלה. אחר-כך הם חדלים לפנות לשדות התעסוקה מפני שהם

יודעים שאין להם בשביל מה ללכת לשם. למה אתם מצפים? שנפציץ? שנשרוף?

מצפה-רמון הוא יישוב מעבר טוב, שכעבור זמן עוזבים אוחו. זו הסכנה.

אתם עוסקים בניירות ואנחנו לא יודעים

אל מי לפנות.

אם יש במצפה-רמון תושבים - צריך לספק

להם תעסוקה. אם לאו - שיסגרו את היישוב הזה. לא ייתכן שכל הזמן ישחקו

אתנו במספרים. במצב הנוכחי - איש לא יבוא למצפה-רמון.

אני בא עכשיו מהצפון. סיירתי במפעלים.

ראיתי שהרבה מאד מפעלים מעסיקים בני מיעוטים, לאו דווקה מן הקו הירוק,

כי הם ז ולים.

פניתי לשרות התעסוקה. אני מבקש להודיע

כאן שמתחילים לעבוד בקרן הקיימת בסיקול אבנים.

היה פה שר העבודה והרווחה והוא אמר

שזה לא יקום ולא יהיה. זו שערוריה.

כאן אתם שומעים הרבה דברים יפיס שאומרים

לכם. במציאות הרברים יותר גרועים ויותר

חריפים. אפשר רק לבכות על שהמדינה מידרדרת והולכת.



אני חוזר ואומר; קיבלנו אישור להעסיק

פועלים יהודים בסיקול אבנים.

אני מוכרח לספר שיש משפחות שהגיעו

לכך ששוקלים גירושין כרי שהאשה תוכל לקבל הבטחת הכנסה,

יש אצלנו 400 מובטלים, ועל מה אתם

מרברים?

רבותי, אני מכבד את הוועדה ואני

מאמין ביכולתה לעזור לנו. העזרה שאנחנו מבקשים היא ביחס לדברים שאנחנו

רצים אחריהם כמה שנים. אם לא יגיעו מפעלים למצפה-רמון אני חושש שיישפך

דם.

יש נושא של אכסניית נוער. אנשי משרד

התמ"ת אמרו שצריך לפתח תיירות, שצריך להפנות כספים לאכסניית נוער.

גייסנו 60% אבל חסר האישור של מרכז ההשקעות. מדובר ב-20 עובדים.

מדובר בסכום של פחות מ-400 אלף דולר. האם המדינה לא יכולה להוציא

את הסכום הזה כדי להעסיק 20 עובדים?

גברתי היושבת-ראש, אינני יודע מה עוד

אני יכול לומר מתוך כאב, מתח ועצבים בגלל המצב הקשה שבו שוקלים

גירושין וכוי. אני לא יודע לאן נגיע.

אנחנו לא רוצים עזרה. אנחנו מבקשים

דברים שרצנו כדי לקבל אותם. יש דברים שקיבלנו אותם, בעזרת משרד הבטחון,

ויש דברים שאנחנו עשינו את שלנו אבל לא היה לזה המשך - אכסניית הנוער.

יי סרוסי; הסיפור מתחיל ונגמר בהעדפה של אזורי

הפיתוח. הרשימה של אזורי הפיתוח נקבעה

על_ידי הממשלה. בכל ועדה יש נטיה להרחיב את הכללים והתוצאה היא שמי

שנתון במצוקה יותר גדולה הוא שייפגע. אנחנו, אנשי האוצר, נאבקים להקטין

את מספר היישובים כדי שהרשימה של אזורי הפיתוח תהיה אמיתית.

ר' כהן; צריך לומר לזכותה של יושבת-ראש הוועדה

שטוב עשתה שהזמינה את כל הגורמים כדי

לחשוף את האמת בסוגיה הזאת, שאלמלא כינוסם של כל הגורמים אפשר היה להמשיך

ולשחק בניירת.

תהיה זו טעות תמורה ביותר אם נפנה מכאן

את הבעיה אל האנשים אשר באים אלינו. הכתובות הן לא האנשים אשר נמצאים

כאן כדי לתת לנו נתונים שנמסרים להם. אסור להכות בפקידים, באנו לישיבה

ומתברר שהמצוקה גדולה וה"ברוך", מלא. אם לא נראה את הדברים בכיוון הנכון -

נחטיא את המטרה.

הדברים שלמדנו הם פשוטים. עדיין אין

שום הפשרה של השקעות ובעצם, כל הדיבורים אין להם משמעות. אין שום תכנית

של תנופה לצמיחה, כל שכן לעיירות הפיתוח ומצפה-רמון וירוחם בפרט- כל

הדיבורים הם קשקוש.



אני הייתי נלחם בחרוף נפש שכל מענק .

שניתן על-ידי הממשלה לא ילך כמענק לבעלים, ומותר להגיר שהמענקים

האלה יהיו חלק של הממשלה או של היישוב או של העוברים בתוך המפעלים.

למה לתת כסף במתנה? ואם נותנים מתנה - שתהיה עבורה ואחר-כך תהיה

התחשבנות. עם זאת, לא ייתכן שיש מפעל יציב והוא לא מקבל.

לרעתי, יש כאן מעצור מתחום אחר.

אי-אפשר להגיע למסקנה אחרת מזו שיש מריניות שרוצה באבטלה.

מי אומר שאין כסף? יש כסף. השאלה

מה עושים אתו, צריך לתפוס את השור בקרניו. יש כסף. יש מקומות שצריך

להבריא אותם, אבל כנראה שרוצים באבטלה. מיהם הסובלים? סובלים בעיקר

בירוחם, במצפה-רמון ובמקומות אחרים.

אני מציע הצעת סיכום לווערה:

1) הווערה, לאחר שנפגשה עם כל הגורמים הקשורים בנושא התעסוקה בירוחם

ובמצפה-רמון, קובעת שלממשלה אין תשובה לבעיית האבטלה ביישובים האלה

וללא שינוי מוחלט וקוטבי של המריניות - כאן צריך לבוא פרוט בנושאים

מעשיים - יש סכנה אמיתית שהאבטלה תלך ותעמיק ביישובים אלה והם יהיו

יישובים מנותקים במרדנת-ישראל. 2) מכיוון שהווערה מגיעה להכרה זו

היא תובעת משר התעשיה והמסחר ומשר האוצר לבוא לווערה ולרווח לה על

תכנית אחראית ומעשית, כלומר במה מרובר - על הפשרה, איזה מפעלים,

בריקת הצעות שהוגשו ועריין לא אושרו וכו', כרי לנסות לפתור את בעיית

האבטלה בירוחם ובמצפה-רמון.

אנחנו לא רוצים בריבורים. אנחנו רוצים

בהחלטות על מעשים שהולכים להתמורר אתם, אחרת נהיה מועלים בתפקירנג

והמשמעות היא שזייפנו מרוע? הזמנו אנשים. ריברנו. קשקשנו. אבל מוצא

לא יהיה. לכן, יבואו שר האוצר ושר התעשיה והמסחר ויתנו תשובה.

צי ביטון; בכל הריון הזה לא שמענו על שום תכנית

ובווראי לא על תכנית הבראה. מה שהיה

זה רק זיבול מוח במספרים.

רבותי, אנחנו צריכים לקחת את רבריו

של שר העבורה והרווחה לפני שבועיים, כשהוא בא לווערה ומסר פחות או יותר

מהי המריניות של המשרר. הוא כרך אותה במריניות הכללית של הממשלה.

מרברים היום על 160 אלף מובטלים נוסף לאלה שכבר מובטלים.

מספר מקומות העבורה ששמענו עליהם כאן

זה לעג לרש.

אני חוזר וקורא לראשי המועצות, כי אין

ררך אחרת זולת המאבק ברחוב,'לצאת לרחובות ואם צריך לסגור את הנגב - לסגור

את הנגב. אני מוכן לקבל אה המכה הראשונה באלה, שתהיה שם. אין דרך אחרת.

כל הממשלות במרינת ישראל מבינות רק את האמצעי הזה, את המאבק הזה ואת

הררך הזאת.





אמרתי לפועלי "אתא" שהדרך שלהם

צריכה להיות דרך המאבק של ירוחם, ואני אומר כאן שהדרך של ירוחם

היא כדרך המאבק של פועלי "אתא", עד ויימצאו מקומות עבודה ולא רק

כיבוי שריפות פה ושם, מקומות עבודה ולא תחליפים אחרים.

אין דרך אחרת אלא המאבק הזה, וככל

שתעשו אותו יותר מהר גם הפתרון יבוא יותר מהר.

הפקידים מבצעים את העבודה שמונחתת

עליהם על-ידי הממשלה.

היו"ר א' נמיר! זו הישיבה השניה שלנו על הנושא

הספציפי של ירוחם ומצפה-רמון. אינני

יודעת אם אנחנו נמצאים בגיונגל או בחלם, ואני משתדלת לדבר בלשון עדינה.

הכתובת שלנו היא לא עובדי המדינה

והפקידים. הם מבצעים מדיניות. הם מבצעים עבודה שהממונים עליהם מטילים

עליהם, אחד עושה את זה יותר טוב ואתר - פחות טוב. יש לנו נסיון שפקידי

המדינה אשר באים אלינו עושים עבודתם נאמנה. הם לא הכתובת ולא אתם יש

לנו ויכוח.

רבותי, מפגש כזה צריך היה לזמן שר

התעשיה והמסחר. הכנסת היא מפקתת, ממריצה ומבקרת. היא לא יכולה להיות

במקום הממשלה. אנחנו יושבים עם שר העבודה והרווחה ועם ממלא מקומו של

שר התעשיה והמסחר ואנחנו סובבים סחור סחור.

שר התעשיה והמסחר, שאני בפלוגתא

פוליטית עמוקה אתו - זה לא שייך לנושא שעליו הוא ממונה ~ אילו הוא היה

בארץ, אולי יכול היה לעשות משהו בנושא זה. סופר לי שלפני כחודשיים הוא

כינס במגדל-העמק את כל ראשי ערי הפיתוח בארץ.

ש' כהן; הוא הזמין אז את ראשי העיירות שבצפון.

היו"ר א' נמיר! אולי היתה לו כוונה להמשיך בזה עם

ראשי העיירות שבדרום הארץ. היעד שלי,

כך הוא אמר, לסייע לערי הפיתוח. הוא מסר גם את מספר הטלפון שלו ואמר

שכל מפעל יכול להתקשר אליו טלפונית. לאן? לניו-יורק? אין שר. אין כתובת.

אין לנו ברירה. נזמן לישיבה שלנו את

שר האוצר או סגנו ואת שר המסחר והתעשיה ואם הוא לא יהיה בארץ - את

ממלא מקומו. אנחנו מוכרחים לקבל תשובה מהשרים. אנחנו חייבים לפנות

ישירות גם אל שר הבטחון.

המצב המצפה-רמון נראה לי יותר קל,

יחסית, לפתרון. לעומת זאת, המצב בירוחם נורא. ומה שמציעים ומה שאומרים,

זה לעג לרש. זה אפילו לא עצם.

אני פונה אל מר יורם בליזובסקי! אתה

ממלא עכשיו גם את מקומו של מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, ואתה מנהל מרכז

ההשקעות. תבדוק ותברר מה התכניות לגבי ירוחם ואם יש צורך - תרד לירוחם.



הייתי בירוחם ביום הבחירה למועצה

המקומית. ביקרתי במפעלים. הייתי אז בפניציה ובמפעל לקוסמטיקה. הספיקו

שעתיים וחצי כדי לבקר במפעלים. הכל שם על כרעי תרנגולת. מה שקורה

בירוחם זה דבר נורא.

אני חוזרת ופונה אליך. יורם בליזובסקי,

ונרד לירוחם ותראה במקום מה ניתן לעשות שם.

אנשי ירוחם רוצים לשמוע מה אני מביא

אני אומר כאן, שאם עד יום ראשון לא

יהיו פתרונות לבעיה של התעסוקה בירוחם - העיירה ירוחם תיסגר בבל

אנחנו נחזיר את העורות הזהות שלנו ואת פנקסי

החוגר.

אנחנו לא ממשלה. הממשלה היא הרשות

המבצעת. זו הישיבה השניה שלנו שאנתנו

מנסים לעיסות מה שצריכה היתה הממשלה לעשות. אנחנו מנסים לסייע במסגרת

היכולה שלנו. אנחנו לא הכתובת לנושא הזה. אנחנו משתדלים להזיז.

אני לא אחלק לכם שום הבטחות. לא אני זו

הממונה על הביצוע.

אנחנו רק נמשיך לעקוב בצמידות אחרי

הנעשה ונזמן את השרים הנוגעים בדבר, אס הם יהיו בארץ. אנחנו לא נרפה

עד שנחוש שמשהו זז בנושא של ירוחם ומצפה-רמון. צר לנו שירוחם ומצפה-

רמון אינן היחידות הנתונות היום בקשיים. כל מה שאנחנו יכולים להבטיח,

שלא נרפה בענין הזה.

ביחס לאורדן - שר הבטחון הוא לא הכתובת.

מישהו צריך לתת את הכסף למפעל.

לא אמרתי שנזמין אותו. יש לי יסוד להניח

שאם שר מסויים ירצה שהמפעל יקום - יש לו

כוח להזיז את זה יותר מכל הוועדה הזאת.

רבותי, תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 5 13.1