הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 25

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה

ביום די י"ח בכסלו התשמ"ה - 12 בדצמבר 1984 בשעה 8.30

חברי הוועדה; אי נמיר - היו"ר

נ' ארד

ח' גרוסמן

מי ותר

אי שוסטק

מוזמנים; חבר-הכנסת יי צבן

ר' דרבסי - משרד העבודה והרווחה

שי פרידמן - משרד העבודה והרווחה

די מילגרום - אגף התקציבים, משרד האוצר

מזכירת הוועדה; אי אדלר j

קצרניית; מי הלנברג

וי

סדר-הי ום; 1) מסקנות הוועדה בנושא הסדרי חימום

לקשישים נזקקים בחורף - הצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת יאיר צבן

2) מסקנות הוועדה בנושא הטיפול הסעודי

על רקע התאבדותו של צעיר - הצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת צ'רלי ביטון

3) מפעל "אתא"



מסקנות הוועדה בנושא הסדרי חימום לקשישים נזקקים בתורף -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יאיר צבן

אני פוחחת את חישיבה.

על השולחן מונחת הצעה למסקנות הוועדה

בנושא י,'דרי חימום לקשישים נזקקים בחורף, שדנו בו במסגרת הצעה לסדר-

היום של חבר-הכנסת צבן, שהועברה אלינו ממליאת הכנסת.

אני מבקשת ממזכירת הוועדה לקרוא

באזנינו את ההצעה ואחר-כך נעיר הערותינו,

א' אדלר; "הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום הי בחשון התשמ"ה (31.10.84) את

ההצעה לסרר-היום של חבר-הכנסת יאיר צבן בנושא "הסדרי חימום לקשישים

נזקקים בתורף".

הוועדה דנה בהצעה ביום גי בכסלו התשמייה

(27.11.84). לפני הוועדה הופיעו נציגי משרד העבודה והרווחה, משרד האוצר,

איגוד העוברים הסוציאליים, עירייה ירושלים, והאגף לבטחון סוציאלי של

חהסתדרות. כן השתתפו בישיבת הוועדה זוג קשישים מירושלים המתקיימים

מקצבת הביטוח הלאומי בלבר.

הוועדה שמעה כי מבין 480 אלף יחידות

משפחה טל גמלאים במדינה, כ-240 אלף מתקיימות מהבטחת הכנסה של כ-100

אלף שקל לחודש, מהן כ-160 אלף קשישים. ל-10 אלפים מהם בלבד הובטחה

קצבה לחימום בתיהם בתורף.

לפי נתוני הביטוח הלאומי מצויים כיוס

בארץ כ- 18 אלף משפחות קשישים ואלמנות קשישים מעוטות הכנסות המתגוררות

באזורים המוגדרים כ"קרים מאד", ועור כ-11 אלף משפחות קשישים ואלמנות

קשישים מעוטות הכנסה המתגוררות באזורים המוגררים כ"קרים". לנוכח האמרתם

התלולה של מתירי ההסקה לצורותיה השונות ועל רק שחיקת הקצבאות הפכה

קשישים למעמסה כבדה מנשוא.

הוועדה מעלה על נס את יוזמתם ופעולתם

של ארגוני מתנרבים, תלמידים ותנועות נוער בירושלים ובמקומות אחרים

בארץ, אשר נחלצו בשנים האחרונות לספק נפט ולהבטיח לחלק מהקשישים האלה

מעט חום בחורף הקר.

עם זאת קובעת הוועדה כי הסדדי החימום

בחורף לקשישים מעוטי הכנסה אינם יכולים להתבסס על פעולתם הבלעדית של

מתנדבים וכי דדושים הסדרים ממלכתיים שיבטיחו כי לא ייוותר אף קשיש נזקק

אחר מופקר לסבל הקטה של קור החורף.

הסדרי החימום החלקיים שהתחיל משרד העבודה

והרווחה להפעיל לפני שנתיים - לאחר מערכה פרלמנטרית וציבורית - הקלו

במידה רבה את סבלם של הקשישים, אך לא ענו באורח מלא וראוי למצוקתם.

ו) הוועדה מביעה אה דאגתה על שמשרד האוצד, חרף ההחלטה העקרונית

בנדון, אינו מקציב את הכספים הדרושים שיאפשרו להיענות לצורך

חברתי ואנושי זה, ולו בהיקף המצומצם כל-כך של קשישים נזקקים

בלבד, הגרים באזורים המוגדרים כ"קרים מאד" בלבד.

הוועדה תובעת ממשרד העבודה והדווחה ומשר האוצר להרחיב אח הסדרי

החימום לא רק לאזורים ה"קרים מאד" אלא גם לאזורים ה"קרים" - כפי

שנקבע על-ידי ועדת מומחים מטעם משרד העבודה והיוותה - וכן להבטיח

מענק שיאפשר שמונה שעות הסקה ביממה לפחות, ולהעמיד לכך את התקציב

הדרוש.

2) הוועדה תובעת משר העבודה והרוותה לבחון את הצעתו של פרופסור

עזרא זוהר המתבססת על שיטת ימ"ה (ימי מעלות הסקה) לגבי אזורי

הארץ השונים.

3) הוועדה גורסת כי הגבלת הזכות למענק חימום רק לקשישים מעוטי

הכנסה המתגוררים בגפם, היא שרירותית ואינה מתקבלת על הדעת.

הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה לפעול לביטול הגבלה זאת.

4) הוועדה גורסת כי לנוכח שחיקתן של הקצבאות והאמרת מחירי הדלק

והחשמל יש להרחיב את מעגל הזכאים למענק חימום גם לקשישים שאינם

נמנים עם מקבלי הבטחת הכנסה, אך הכנסתם הכללית נמוכה מ-40% מהשכר

הממוצע ליהיר, ומ-60% מהשכר הממוצע לזוג.

הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה לפעול ליישום המלצה זו. .

5) הוועדה תובעת משר העבודה והרוותה ומשר האוצר להבטיח מענק חימום

גם למשפחות מעוטות הכנסה שיש בהן ילדים למטה מגיל 5. לפי נתוני

משרד העבודה והרווחה מצויות בארץ, באזורים "קרים מאד" ו"קרים",

בסך הכל כ-2000 משפחות מעוטות הכנסה עם ילדים רכים, כך שההוצאה

הנוספת אינה גדולה.

6) הוועדה תובעת במפגיע מהמוסד לביטוח לאומי להעביר בהקדם לכל הקשישים

הנזקקים הזכאים למענק חימום, את המידע הדרוש על זכותם, ולהדריך אותם

כיצד לממשה.

7) הוועדה סבורה כי עזרה לחימום בתיהם של קשישים באמצעות הקצבת חשמל

עדיפה על פני חימום באמצעות נפט.

הוועדה קוראת לכל הגורמים הנוגעים בדבר - שרי העבודה והר11חה, האוצר

והאנרגיה - לפעול בדחיפות לכך שמענק החימום יינתן לזכאים לכך בדרך

כלל באמצעות הקצבת תשמל בתעריפים מוזלים ביותר בחודשי החורף.

8) הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה ולמוסד לביטוח לאופי לעשות מבעוד

מועד את עבודת ההכנה הדרושה לעגן את מענק החימום לקשישים נזקקים

בחוק להבטחת הכנסה, ולבצעו הלכה למעשה עם ראשית חורף 1985".

האם יש הערות?

אני מציע למחוק את המספר 480 אלף

הוועדה שמעה כי מבין 240 אלף

יחידות משפחה המתקיימות מהבטחת הכנסה בלבד, ובסוגדיים יבוא: בסכום של

כ-100 אלף שקל לחודש במחידי דצמבד 1984, ואחר-כר - או מהשלמת הכנסה,

יש כ-160 אלף יחידות של קשישים.

זה לא ברוד, לפי הנתונים של הביטוח

הלאומי יש שתי קבוצות. יש קבוצה של

כ-240 אלף שלהם יש עוד הכנסה. המשפחות האלה מקבלות השלטת הכנסה. יש

כ-230 אלף יחידות החיות רק מהבטחת הכנסה. בסך הכל 470 אלף יחידות.

המספר של 480 אלף יחידות משפחה כולל לא רק גמלאים. יש גם נכים.

גמלאים הט אלה שמקבלים גמלה. נכים גם

הם גמלאים.

אפשר לומר: לוועדה דווח על-ידי המוסד

לביטוח לאומי, כי בארץ קיימות כ-166

אלף יתירות משפחה המתקיימות מקצבת זקנה והשלמת הכנסה בלבד (בסכום של

כ-100 אלף שקל לחודש לזוג קשישים). ל-10 אלפים מהם בלבד הובטחה השנה

קצבה לחימום בתיהם בחורף.

בסעיף 3 של המסקנות אני מציעה שייאמר

כי הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה

לפעול לביטול הגבלת הזכות חימום רק לקשישים מעוטי הכנסה המתגוררים

בגפם. ובסעיף 4 - אני מבקשת שבמקום "הווערה גורסת" ייאמר "הוועדה תובעת".

בסעיף 5, הייתי מוחקת את המלים "כך

שההוצאה הנוספת אינה גדולה". בכלל, הנתונים צריכים להיות לפני המסקנות.

המסקנות צריכות להיות חרות וברורות.

בסעיף 7 - צריך להתחיל בכך שהוועדה

קוראת לכל הגורמים הנוגעים בדבר לפעול להקצבת חשמל בתעריפים מוזלים.

ובסעיף 8 - אנחנו כבר בחורף 1985.

אנחנו צריכים לדבר על חורף 1985/56.

האם. מקובל להשתמש במלים "הווערה

תובעח"?

כן. זה מקובל. הוועדה חובעת.

אני מבקשת שיוכנסו גם התיקונים הדרושים

בשפה.

לפי ההערות שהושמעו ייאמר במסקנות:

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום ה' בחשון התשמ"ה (31.10.84) את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יאיר

צבן בנושא "הסדרי חימום לקשישים נזקקים בחורף",



הוועדה דנה בהצעה ביום ג' בכסלו

התשמ"ה (27.11.84). לפני הוועדה הופיעו נציגי משרד העבודה והרווחה,

משרד האוצר, איגוד העובדים הסוציאליים, עיריית ירושלים, והאגף לבטחון

סוציאלי של ההסתדרות. כן השתתפו בישיבת הוועדה זו קשישיים מירושלים

המתקיימים מקצבת הביטוח הלאומי בלבד.

לוועדה דווח על-ידי המוסד לביטוח

לאומי כי בארץ קיימות כ-166 אלף יחידות משפחה המתקיימות מקצבת זקנה

והשלמת הכנסה בלבד (בסכום של כ-100 אלף סקל לחודש לזוג קשישים),

ל-10 אלפים מהם בלבד הובטחה השנה קצבה לחימום בתיהם בחורף.

לפי נתוני הביטוח הלאומי מצויים כיום

בארץ כ-18 אלף משפחות קשישים ואלמנות של קשישים מעוטות הכנסה המתגוררות

באזורים המוגדרים כ"קרים מאד", וכ-11 אלף משפחות קשישים ואלמנות של

קשישים מעוטות הכנסה המתגוררות באזורים המוגדרים כ"קרים". לנוכח האמרתם

התלולה של מחירי ההסקה לצורותיה השונות ועל רקע שחיקת הקצבאות הפכה

הבעיה של הסקת בתיהן של משפחות קשישים למעמסה כבדה מנשוא.

הוועדה מעלה על נס את יוזמתם ופעולתם

של ארגוני מתנדבים, תלמידים ותנועות נוער בירושלים ובמקומות אחרים בארץ,

אשר נחלצו בשנים האחרונות לספק נפט ולהבטיח לחלק מהקשישים מעט חום בחורף

הקר.

עם זאת קובעת הוועדה כי הסדרי החימום

בחורף לקשישים מעוטי הכנסה אינם יכולים להתבסס על פעולתם הבלעדית של

מתנדבים, וכי דרושים הסדרים ממלכתיים שיבטיחו כי לא ייוותר אף קשיש נזקק

אחד מופקר לסבל הקשה של קור החורף.

הסדרי החימום החלקיים שהתחיל משרד

העבודה והרווחה להפעיל לפני שנתיים - לאחר מערכה פרלמנטרית וציבורית -

הקלו במידה רבה את סבלם של הקשישים, אך לא ענו באורח מלא וראוי למצוקתם.

הוועדה מביעה את דאגתה על שמשרד

האוצר, חרף ההחלטה העקרונית בנדון, אינו מקציב את הכספים הדרושים

שיאפשרו להיענות לצורך חברתי ואנושי זוז, ולו בהיקף המצומצם כל-כך

של קשישים נזקקים הגרים באזורים המוגדרים כ"קרים מאד" בלבד.

הוועדה סבורה כי עזרה לחימום בתיהם

של קשישים באמצעות הקצבת חשמל עדיפה על פני חימום באמצעות נפט.

1) הוועדה תובעת -משר העבודה ומשר האוצר להרחיב את הסדרי החימום לא

רק לאזורים ה"קרים מאד" אלא גם לאזורים ה"קרים" - כפי שנקבע על-ידי

ועדת מומחים מטעם משרד העבודה והרווחה, וכן להבטיח מענק שיאפשר

שמונה שעות הסקה ביממה לפחות, ולהעמיד לכף את התקציב הדרוש.

2) הוועדה תובעת משר העבודה והרוווחה לבחון את הצעתו של פרופסור

עזרא זוהר המתבססת על שיטת ימ"ה (ימי מעלות הסקה) לגבי אזורי

הארץ השונים.



3) הוועדה הרבעת משר העבודה והרווחה לפעול לביטול הגבלה הזכות

למענק חימום רק לקשישים מעוטי הכנסה המתגוררים בגפם. הגבלה זאת

הינה לשרירותית ואינה מתקבלת על הדעת.

4) הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה לפעול להרחבת מעגל הזכאים

ל ענק חימום גם לקשישים שאינם נמנים עם מקבלי הבטחת הכנסה, אך

הב.סתם הכללית נמוכה מ-40% מהשכר הממוצע ליחיד, ומ- 60% מהשכר

הממוצע לזוג. זאת לנוכח שחיקתן של הקצבאות והאמרת מחירי הדלק

והחשמל.

5) הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה ומשר האוצר להבטיח מענק חימום

גם למשפחות מעוטות הכנסה שיש בהן ילדים למטה מגיל חמש. לפי נתוני

משרד העבודה והרווחה מצויות בארץ, באזורים "קרים מאד" ו"קריפ",

בסך-הכל כ-2000 משפחות מעוטות הכנסה עם ילדים רכים.

6) הוועדה תובעת במפגיע מהמוסד לביטוח לאומי להעביר בהקדם לכל

הקשישים הנזקקים הזכאים למענק חימום, את המידע הדרוש על זכותם

ולהדריך אותם כיצד לממשה.

17 הוועדה קוראת לכל הגורמים הנוגעים בדבר - שרי העבודה והרווחה,

האוצר והאנרגיה - לפעול בדחיפות לכך שמענק החימום יינתן לזכאים

בדרך-כלל באמצעות הקצבת חשמל בתעריפים מוזלים ביותר כחודשי החורף.

8 הוועדה קוראת לשר העבודה והרווחה ולמוסד לביטוח לאומי לעשות מבעוד

מועד את עבודת ההכנה הדרושה כדי לעגן את מענק החימום לקשישים

נזקקים בחוק להבטחת הכנסה ולבצעו הלכה למעשה עם ראשית חורף 1985/86".

היו"ר אי נמיר; הזמנו את אנשי משרד האוצר לענין שחבר-

הכנסת צבן מבקש להעלותו.

י' צבן; גברתי היושבת-ראש, דיברתי עם אנשים אשר

מופקדים על נושא החימום, בירושלים ובמקומות

אחריט. מסתבר שהכספים שנועדו לחימום לא הועברו למחלקות הרלוונטיות.

דיברתי עם מר דוד מילגרום. הוא אמר לי

שברר את הענין וההחלטה היא להעביר את התקציב ב-15 בחודש. אם אמנם

מדובר על 15 בחודש, צריך להתחיל להזרים את הכספים.

שי פרידמן; הכסף נמצא מאתמול בחשבונות הבנק של

הרשויות המקומיות.

י- צבן; איך זה קרה?

ש' פרידמן; המערכת שלנו, מבחינת העברת מקדמות

לרשויות המקומיות ומבחינת התקצוב,

מטפלת בזה ביל 5 ל-6 בחודש. כשהחשבים צריכים להעביר את הצ'קים,

זה נמשך קצת זמן. מאתמול הכסף נמצא בבנקים.



י' צבן; ה-15 בחודש, זה דגר שרירותי. בוועדה

דיברו על כך שמ-15 בדצמבר עד 15 במארס

זה לא מספיק.

למה אי-אפשר להעביר את הכספים מקודם,

כשרואים שהימים קרים?

החשב הוא הזרוע הביצועית. אחרי שיש

הסדר, החשב צריך לבצע אה ההחלטה ויש

פער של כמה ימים.

אם הכסף הזה היה מועבר גם הוא בתהליך

של מקדמות רגילות, הוא היה מועבר לרשויות המקומיות יחד עם המקדמות, בסוף

החודש.

מכיוון שהאוצר העביר את הכסף בראשית

החודש, הצלחנו להעביר את המקדמות לחימום עד 0ו בחודש ועברו עוד ארבעה

ימים עד שהחשב שחרר את הכסף.

הוא שחרר רק את הכסף לחימום לקשישים?

לפי התהליך שאני רגילה לו ולפי מה שאני

יודעת מתוך נסיון על עבודת משרדי הממשלה,

זה הלך מהר מאד. ממה אני מוטררת? אני עדיין לא רואה שהקשישים מקבלים את

זה ב-15 בחודש. אנחנו יודעים שבשתי רשויות - תל-אביב ורמלה - יש שביתה

נ וראה.

י' צבן; שם לא מקבלים.

היו"ר א" נמיר! כמה ישובים מקבלים?

אם מדברים על רשויות מקומיות - 15.

האם ירושלים קיבלה כבר את הכסף?

לפי הודעה מהבוקר, הכסף נמצא כבר אתמול.

אני שואלת את דוד מילגרום, האם אתם

העברתם את הכספים?

ד' מילגרום! אנחנו את שלנו עשינו שבוע ימים לפני

הדיון בוועדה. הסכום הזה של חימום לקשישים

היה ברזרבה. פנו אלינו ואמרו לנו: אנחנו רוצים להיערך לנושא הזה, תפשירו

את הסכום. הסכום הופשר שבוע לפני הדיון בוועדה.

מתי היתה הישיבה של הוועדה?

ב-27 בנובמבר.

די מילגרום! אינני יודע אם הרשויות המקומיות קיבלו

את הכסף.

הם קיבלו אתמול את הכסף.

אם ב-27 בחודש היה אישור, מדוע אי-אפשר

היה להריץ את הנושא הזה מיד? מדוע צריכים

לעבור 17 ימים? בסך הכל מדובר על כחיבת של 15 צ'קים. למה זה צריך להימשך

כל-כך הרבה זמן? האוצר העביר לכם אח הכסף שבוע לפני 27 בנובמר, מדוע ?

העיכוב? זה לא שייך לרוטינה הרגילה.

לא בכל יום יש העברח כסף לרשויוח. ילז הסכמים.

אני מסכים שאילי היה צריך להקדים בכמה ימים.

עם זאת אני רוצה לומר שחקציב איננו כסף.

היחה הפרדה מההעברה הרגילה כדי להקדים,

אילו גם הכסף הזה היה מועבר בהקצבה הרגילה,

הוא עדיין לא היה ברשויות. למה המתנדבים צריכים להיות במתת? מרגיזה אותי

השגרה המחליאה.

היו"ר א' נמיר; נושא כזה, שהוא בסדר גודל קטן ושיש לגביו

רגישות גדולה, למה הוא לא יכול להיות מטופל

בדרכים שאינן שגרתיות" כשביל שגרה, כפי שאמרתי, זה לא הרבה זמן, אבל מדברים

ע ל משרד שאיננו שגרתי .

אני הושב שצריך להזמין אה מנכ"ל משרד העבודה

והרווחה ואת החשב לדיון קצר שלנו. אין

סיבה שנעבור על זה לסדר היום.

עברנו כמה ימים קרים. צריכה להיות קצת

רגישות. צריכה להיוח גם התחשבות במתנדבים שרוצים להתארגן ולארגן 'את הפעולה.

אני שואל למה? למה צריך לעכב אח המעט? המעט שיש, לפחוח הוא שילך יטה.

ביום שלישי יהיו כאן השר והמנכ"ל. אני אתן

לתבר-הכנסת צבן אפשרות להעלות את הנוי,לא

הזה.

תודה רבה לאורחים שלנו.

מסקנות הוועדה בנושא הטיפול הסעודי על רקע התאבדותו של צעיר -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת צרלי ביטון

היו"ר א' נמיר; אנתנו עוברים להצעת המסקנות בנושא הטיפול

הסעודי על רקע התאבדותו של צעיר. אני מבקשת

שמזכירת הוועדה תקרא את המסקנות המוצעות,

אי אדלר; "הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום כ"ח בחשרי התשמ''ה (24.10.84) , את

ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת צ'רלי ביטון בנושא "הטיפול הסעודי על רקע

התאבדותו של צעיר", זה בעקבות התאבדותו של תיים פרץ ז"ל מבאר-שבע ונסיון

התאבדותו של אחיו יצחק פרץ, עקב מצבם הקשה,

לדיוני הוועדה הוזמנו נציגי משרד העבודה

והרווחה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך והתרבות, נציגי עיריית באר-

שבע ונציגי איגוד העובדים הסוציאליים,



הוועדה שמעה על השתלשלות המקרה הספציפי

של האחים פרץ, צעירים לאחר שרות בצבא שהסתובבו בבאר-שבע ללא בית, ללא

משפחה וללא עבורה, ונפלו בין הרשויות השונות - חינוך, שיכון ורווחה.

מעבר למקרה הספציפי של האחים כרץ, נסבו

ריוני הוועדה על דרך עבודתם של שרותי הרוווחה באיתור ובטיפול באנשים

במצוקה.

1) הוועדה שוכנעה כי המקרה של האחים מרץ לא היה תוצאה של מקרה הריג

אלא הוא מעיד על שיטת הטיפול של הרשויות השונות באנשים במצוקה.

הוועדה הזדעזעה לשמוע כי עדיין חיים במדינת ישראל מאות אנשים בתנאים

תת-אנושיים, במקלטים, על גגות ובמקומות ציבוריים, ללא בית, ללא

עבודה, וללא דואג.

2) הוועדה הופתעה לשמוע כי שרותי הרווחה מטפלים באנשים במצוקה רק

כשמקרה כלשהו מובא לידיעתם, ואין הם יוזמים פעולות לאיתור נזקקים.

3) הוועדה קובעת כי סיבה עיקרית למצב בתחום זה הינה ריבוי הרשויות

המטפלות בנושא והכפילויות ביניהן. כתוצאה מכך בלתי נמנע מצב שאנשים

"יפלו בין הכסאות" ולא יטופלו על-ידי אף אחת מהרשויות.

14 הוועדה מוחה על הביורוקרטיה בטיפול באנשים במצוקה, מצד המשרדים

השונים.

15 הוועדה מוחה על העובדה שגם לאחר שהמקרה של האחים פרץ פררסם והיה

ידוע - עברו שבועות רבים ללא טיפול באח שנשאר, יצחק, ורק לאחר

שהנושא הועלה בוועדת העבודה והרווחה נתעוררו שרותי הרווחה והחלו

לטפל בצעיר.

המלצות

1) הוועדה תובעת מראש הממשלה לפעול לאלתר לאיחוד הרשויות השונות

המטפלות בנוער והמפוזרות כיום בין המשרדים - חינוך ותרבות, עבודה

ורווחה, בטחון (גדנ"ע), רשויות מקומיות, שיקום שכונות,

כן ממליצה הוועדה לפעול לאיחוד פנים-משרדי של רשויות שונות המטפלות

באותו משרד בתחומים מקבילים.

12 הוועדה תובעת משר העבודה והרווחה ליזום פעולה להעברת הטיפול באנשים

במצוקה לאחריותו של גורם אחד, שירכז את הטיפול בנזקק על כל היבטיו -

חינוך, רווחה, שיכון, שיקום, עבודה, בריאות, ביטוח רפואי וכוי. זאת

על-מנת שלא לבודד היבט זה או אחר של הטיפול בתלישות מן האספקטים

האחרים, וכדי לאפשר רצף טיפול שלם במטופל.

3) הוועדה ממליצה לפני שר הבינוי והשיכון לפעול לפישוט ההליכים וההנחיות

ולצמצום הביורוקרטיה בטיפול במציאת פתרונות דיור לנזקקים.





4 ) הוועדה הובעה משר העבודה והרווחה לקבוע - בשיתוף עם הרשויות

המקומיות - הנחיות מפורשות ומפורטות לשרותי הרווחת, בדבר איתור

וטיפול באנשים במצוקה, ולא לחכות לפנייה פורמלית של הנזקקים או

בשמם.

15 הוועדה מבקשת משר העבודה והרוותה לדווח לה תוך תודש על הוצאות

הטיפול בצעיר יצחק פרץ מבאר-שבע.

6) הוועדה מבקשת משר העבודה והרוותה לדווח לה תוך שלושה חודשים על - ?

ביצוע המסקנות דלעיל .

היו"ר א' נמיר; האם יש הערות או הצעות למסקנות?

ח' גרוסמן; למה צריך את המלה "השתלשלות"? אפשר

"הוועדה שמעה על המקרה של

האחים פרץ".

אני סבור שלא צריך להגיד "מעבר

למקרה הספציפי" אלא מוטב "מלבד

המקרה הספציפי".

"נוסף למקרה הספציפי".

בקטע הראשון, למה "זה בעקבות"? אפשר

לוותר ע ל " ז ה " .

בסעיף 1 של המסקנות אני מציעה למתוק

את המלים "תוצאה של מקרה".

נכון.

ח' גרוסמן; אני מציעה לבדוק בפרוטוקול אס מדובר

על מאות או על אלפים. לפי מיטב זכרוני,

דובר על אלפים. גם זה מתייהס לסעיף 1 במסקנות.

א' שוסטק; ובאותו סעיף " הוועדה שמעה בדאגה"

במקום "הוועדה הזדעזעה לשמוע".

היו"ר אי נמיר; אני מציעה "הוועדה שמעה בדאגה רבה".

בסעיף 1 של המסקנות נדבר על דרכי הטיפול

בדרך כלל של הרשויות השונות באנשים

במצוקה.

היו"ר אי נמיר; ובהמשך - "הוועדה שמעה בדאגה רבה"

במקום "הוועדה הזדעזעה לשמוע".

אני מציעה שסעיף 2 במסקנות יהיה המשך

של סעיף 1 וייאמר בו: "כן שמעה הוועדה

בדאגה" במקום "הוועדה הופתעה לשמוע" כי שרותי הרוווחה מטפלים באנשים

במצוקה רק כאשר פונים אליהם, ואין הס יוזמים פעולות במקרים כאלה",

ולוותר על המלה "לאיתור". המלח "לאיתור" מי ותרת במקרה זה ולא נחוצה,

כי היה ירוע היכן נמצאים האחרים.

יותר מזה, אני רוצה שלא יסתפקו באיתור

אלא גס יטפלו.

היו"ר אי נמיר; נרבר על איתור וטיפול. אני מציעה "ואין

הם יוזמים פעולות לאיתור ולטיפול

בנזקקים".

ח' גרוסמן; בסעיף 3 של המסקנות צריך לרבר גם על

תחרות בין הגופים.

למלה "תחרות" יש בררר-כלל קונוטציה

חיובית. מוטב להשתמש במלה אחרת.

היו"ר אי נמיר; אולי "תוסר הידברות".

אי שוסטק; אפשר לכתוב "כפילויות, תחרות וביורוקרטיה"

ועל_ידי כך אפשר לוותר על סעיף 4 במסקנות.

אני מציע; "ריבוי הרשויות המטפלות

בנושא, הכפילויות, התחרות, והביורוקרטיה גורמים למצב שאנשים יפלו בין

הכסאות ולא יטופלו על-ידי אף אחת מהרשויות".

את סעיף 4 במסקנות אפשר למחוק.

ובסעיף 5, במקום "מוחה" אני מציע

"רואה בחומרה".

היו"ר אי נמיר; "בחומרה רבה".

אני מציעה: "הוועדה רואה בחומרה רבה

את העובדה שגם לאחר התאבדותו של אחד האחים, חיים פרץ ז"ל, ולאחר שהדבר

פורסם ברבים, עברו שבועות ארוכים ללא טיפול באח השני.

"באחיו יצחק".

היו"ר אי נמיר; אנחנו עוברים להמלצות.

אי שוסטק; בסעיף 1 בהמלצות " הוועדה פונה לראש

הממשלה" ולא "הוועדה תובעת מראש הממשלה".

היוייר אי נמיר; , אני מציעה שייאמר "לפעול לאלתר".

אפשר למחוק את המלה "(גדנ"ע)".

צריך לומר "פנים ורשויות מקומיות".



היו"ר א' נמיר; בסעיף 2 בהמלצות "לפעול" ולא "ליזום".

אינני בטוחה שאפשר להסתפק בגורם אחר

לכל הגוונים של האנסים. יש ציבורים

שונים .

היו"ר א' נמיר; אנחנו יכולים לרבר על צעירים במצוקה.

ח" גרוסמן; אני מציעה "להעברת הטיפול בבני נוער

ובצעירים".

אני מציעה למחוק את הפסקה השניה בסעיף

1, המתחילה במלים "כן ממליצה הוועדה".

וסעיף 2; "הווערה פונה לשר העבורה

והרוותה לפעול להעברת הטיפול בבני נוער ובצעירים במצוקה לאחריותו של

של גורם אחר בתוך משרדו, שירכז את כל הטיפול בנזקק על כל היבטיו", וכאן

יכול לבוא פירוט.

צריך לציין "זאת כרי לאפשר רצף טיפולי

בנזקק". זה חשוב מאד .

בסעיף 3 בהמלצות, לא "הוועדה ממליצה"

אלא "הוועדה פונה".

היו"ר א' נמיר; אפשר למחוק את המלה "וההנחיות".

אני מציעה למתוק את המלה "בטיפול .

אני מבקשת להסב את תשומת הלב לענין

פורמלי. כשהמסקנות מועברות לשר, על-

ידי יושב-ראש הכנסת, יש לשר שהות של שקוה חורשים.

היו"ר א' נמיר; יושב-ראש הכנסת כינס את יושבי-ראש

הוועדות לישיבה שהוקדשה בעיקרה לנושא

המסקנות. יש הצעה לשינוי.

אני 'מציעה שבו זמניה עם הנחת המסקנות

אני אתתום על מכתב בקשה.

א" שוסטק; אין צורך. את יכולה לבקש משר העבודה

והרווחה לדווח. זה לא עומד בסתירה.

היו"ר א' נמיר; אני מדברת על חודש. נפנה לשר לבקש

דיווח מה קורה בטיפול בבחור.

א' שוסטק; אם את פונה לשר, אין צורך שתהיה בענין

זה פסקה במסקנות.

זה רק מחזק. המסקנות יהיו בדברי הכנסת.

ומכתב הוא מכתב לשר.

ו



א' אדלר; אחרי ההערות וההצעות בענין מסקנות

הוועדה בנושא "הטיפול הסעודי על רקע

"הכנסת העבירה לוועדת העבודה והרווחה,

ביום כ"ח בתשרי התשמ"ה (24.10.84),את ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת

צירלי ביטון בנושא "הטיפול הסעודי על רקע התאבדותו של צעיר". זאת

בעקבות התאבדותו של חיים פרץ ז"ל מבאר-שבע וניסיון התאבדותו של אחיו

יצחק פרץ, עקב מצבם הקשה.

לדיוני הוועדה הוזמנו נציגי משרד

העבודה והרווחה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך והתרבות, נציגי

עיריית באר-שבע ונציגי איגוד העובדים הסוציאליים.

הוועדה שמעה על השתלשלות המקרה של

האחים פרץ, צעירים לאחר שרות בצבא שהסתובבו בבאר-שבע ללא בית, ללא

משפחה וללא עבודה, ונפלו בין הרשויות השונות - חינוך, שיכון ורווחה.

בנוסף למקרה הספציפי של האחים פרץ -

נסבו דיוני הוועדה על דרך עבודתם של שרותי הרווחה באיתור אנשים במצוקה

עמוקה ובטיפול בהם.

הוועדה הגיעה למסקנות הבאות;

1) הוועדה שוכנעה כי הטיפול באחים פרץ לא היה חריג, אלא מעיד על

דרכי הטיפול בדרך-כלל של הרשויות השונות באנשים במצוקה.

הוועדה שמעה בדאגה רבה כי עדיין חיים במדינת ישראל מאות אנשים

חסרי בית בתנאים תת-אנושיים, במקלטים, על גגות ובמקומות ציבוריים,

ללא עבודה וללא דואג.

כן שמעה הוועדה בדאגה כי שרותי הרווחה מטפלים באנשים במצוקה רק

כאשר פונים אליהם, ואין הם יוזמים פעולות לאיתור ולטיפול בנזקקים.

2) הוועדה קובעת כי סיבה עיקרית למצב בתחום זה הינה ריבוי הרשויות

המטפלות בנושא, הכפילויות וחוסר הידברות ביניהן, והביורוקרטיה.

דבר זה גורס למצב שאנשים "יפלו בין הכסאות" ולא יטופלו על-ידי אף

אחת מהרשויות.

3) הוועדה רואת בחומרה רבה אח העובדה שגם לאחר התאבדותו של אחד

האחיס, חיים פרץ ז"ל, ולאחר שהדבר פורסם ברבים, עברו שבועות

ארוכים ללא טיפול באחיו יצחק- רק לאחר שהנושא הועלה בוועדת

העבודה והרווחה נתעוררו שרותי הרווחה והחלו לטפל בצעיר.

המלצות

1) הוועדה פונה לראש-הממשלה לפעול לאלתר לאיחוד הרשויות השונות

המטפלות בנוער והמפוזרות כיום בין המשרדים - חינוך ותרבות,

עבודה ורווחה, בטחון, פנים ורשויות מקומיות, שיקום שכונות.

2) הוועדה פונה לשר העבודה והרווחה לפעול להעברת הטיפול בבני נוער

ובצעירים במצוקה לאחריותו של גורם אחד בתוך משרדו.שירכז את

הטיפול בנזקק על כל היבטיו. זאת כדי לאפשר רצף טיפולי בבזקק.

3) הוועדה פונה לשר הבינוי והשיכון לפעול לפישוט ההליכים ולצמצום

הביורוקרטיה במציאת פתרונות דיור לנזקקים.





4) הוועדה פונה לסר העבודה והרווחה לקבוע - בשיתוף עם הרשויות

המקומיות - הנחיות מפורשות ומפורטות לשרותי הרווחה, בדבר

איתור וטיפול באנשים במצוקה, ולא לחכות לפנייה פורמלית של

הנזקקים או בשמם.

5) הוועדה מבקשת משר העבודה והרווחה לדווח לה תוך חודש על תוצאות

טיפול בצעיר יצחק פרץ מבאר-שבע.

6) הוועדה מבקשת משד העבודה והרווחה לדווה לה תוך שלושה חודשים

על ביצוע המסקנות דלעיל".

מפעל "אתא"

היו"ר א' נמיר; ביום שני נחזור ונדון בנעשה במפעלי

"אתא". ביום שלישי - המשך דיון עם

שר העבודה והרווחה בנושא האבטלה.

נ' ארד; האם יש דיווח על הנעשה ב"אתא"?

היו"ר א' נמיר; אין לי שום הודעה משמחת. הבוקר

ביקשתי מראש-הממשלה שיקבע מי השר

שיהיה מוסמך למסור לנו אינפורמציה מוסכמת.

האם אין שום דבר בקשר למועד, 31

בדצמבר?

היו"ר א' נמיר; עדיין לא, צריך לפחות להאריך את-

המועד הזה.

תודה רבה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.00