מושב ראשון



פרוטוקול מס' 24

מישיבה פתוחה של ועדת העבודה והרווחה

יום ג'. י"ז בכסלו התשמ"ה -11.2.84, שעה 11.00

חברי הוועדה; א. נמיר - היו"ר

ש. ארבלי-אלמוזלינו

נ. ארד

צ'. ביטון

ח. גרוסמן

מ. ותד

ר. כה ז

א. שוסטק

שר העבודה והרווחה מ. קצב

ע. אמוראי - סגן שר האוצר

נ. ברוך - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ב. חקלאי - מנכ"ל שירות התעסוקה

צ. גילקר - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

נ. שמאי - סמנכ"ל למחקר, המוסד לביטוח

לאומי

ע. בלוך - אחראי על נושא האבטלה בוועדה

המרכזת של ההסתדרות

ג,. בן-ישראל - הממונה על תיק התעסוקה, הוועד

הפועל טל ההסתדרות

י. רחלבסקי - מנהל האגף להכשרה מקצועית

במשרד העבודה והרווחה

א. סנפירי - סגן הממונה על התקציבים

במשרד האוצר

א. מרני - משרד האוצר

ז. חן -דובר שירות התעסוקה

י. גטניו - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש

בהתאחדות התעשיינים

ע. ברגר - מנכ"ל מפעל טית-בית

ש. אילוז - ממונה על הכשרת מבוגרים

במשרד העבודה והרווחה

נ. ארז - מנהל מרכז להכשרה מקצועית בת"א

משרד העבודה והרווחה

דייר י. בר-אורן - מנהל המחלקה לארגון ותכנון,

משרד העבודה והרווחה

י. ארן - מרכזת לשכת הקשר בין הכנסת

וההסתדרות

מ. גריסרו - עוזר שר העבודה והרווחה

ע. בן-ארי - דוברת משרד העבודה והרווחה

יועץ כלכלי לוועדה; מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

צ. ספרן

היערכות הממשלה להתמודדות עם בעיית האבטלה.



היו"ר א. נמיר;

רבותי, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולקדם

בברכה את האורחים שלנו.

היערכות הממשלה להתמודדות עם בעיית האבטלה

אם אין התנגדות, אני מכריזה על ישיבה זו כישיבה פתוהה.

התקשרתי לפני זמן לא רב עם שר העבודה והרווחה והצעתי לו שכוועדת העבודה

והרווחה של הכנסת נקיים דיון יסודי בנושא האבטלה והיערכות הממשלה להתמודדות עם

בעיית האבטלה. לשמחתי הרבה - ואין זה מפתיע - נענה השר ברצון רב להזמנה זו. הוא

רק ביקש איזו דחיה קצרה כדי שיוכל לבוא מוכן לפני הוועדה.

בכמה מלים ובקיצור רב, אדוני השר, אני רוצה לפרוש בפניך הצטברויות קצרות

קודם כל קיים הנושא של "אתא": אנחנו עדיין בתחושה של הישיבה אתמול. הנושא

מאד כאוב, מאד חריף ומאד קשה להתמודדות. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה: אמור היה

להופיע בפנינו, על פי בקשתו של חבר-הכנסת יאיר צבן, סגן שר החקלאות בענין מועצת

הכותנה, אבל לאחר הפסיקה שניתנה אחר הצהריים בבית-המשפט לא היה טעם לבואו. הוא

בכל זאת בא והסביר לי מה קרה: הבעיה כיום שקיים ערעור של חברות הביטוח, לא של

משרד החקלאות - משרד החקלאות מקבל את הפסיקה של בית-המשפט - אבל מאחר שהערעור

עוד לא הוגש ולא התקבל הפסיקה עדיין קיימת והנושא הוא סוב-יודיצה. אנחנו לא

נכנסים בשלב זה לדיון עם מועצת הכותנה.

הנושא השני - כרמיאל. היו כאן בנושא של "מודול-בטון", יש משבר חריף בכל ענף

הבניה ופרנסי כרמיאל מסרו לנו שבשלוש-חמש השנים האחרונות נסגרו במקום 12 מפעלים.

נכון שהוקמו מספר מפעלים חדשים - במספר קטן יותר - אבל מספר המפעלים הנסגרים הוא

בתהליך של המשכיות. יש בעיה עם חלק מן המפעלים החדשים, שהם מחפשים בעלי מקצוע

ברמה מיומנת הרבה יותר ממה שהישוב יכול להציע ואת החלק המירבי של כוח האדם לאותם

מפעלים מביאים מחוץ לכרמיאל.

בשבוע החולף שמענו על 30% אבטלה בישוב, ואת זה אמרו פרנסי המקום.

שמעתי גם את תשובתך, אדוני השד, במליאת הכנסת, אבל ישבו כאן שניים מפדנסי העיר -

ראש המועצה, חבר מפלגת העבודה, וסגנו, איש הליכוד - והיה לנו קשה לשמוע, כחברי

הכנסת, את מה שהם אמרו לנו. הם באו עם רשימת מובטלים בירוחם ודיברו בכל הרצינות

על הנתון שהציגו בפנינו - על 30% מן האנשים שיכולים וצריכים לצאת לעבודה והם

מובטלים. הם השתמשו במונחים, שלנו, כאנשי ציבור, היה קשה מאד לשמוע. כלומר, גם

בירוחם וגם כאן בוועדה הנושא אינו מתחלק בין קואליציה ואופוזיציה.

גם שם 30% אבטלה. קיבלנו תזכיר שהונח על שולחן הוועדה עם כל

הנתונים, עם הפירוט של המפעלים ומספר האנשים.

30% אבטלה.

שמענו, גם מאנשי ירוחם וגם מאנשי מצפה-רמון, שהתעשיות הגדולות באותם ישובים

הן התעשיות הצבאיות ועומדים לפטר בהן מספר גדול מאד של אנשים. הם פנו אלינו

שנסייע להם שהמפעלים האלה ,לפחות, לא ייסגרו, כי הם רואים בהם בבחינת מפעלים

ציבוריים. רק אתמול אמר שר הבטחון בישיבת סיעת מפלגת העבודה בכנסת שאם תתקבל

הצעתו לקצץ רק מחצית מן המוצע לקיצוץ בתקציב הבטחון ייפלטו מן המערכת 12,000

עובדים - 4,000 אנשי צבא הקבע ובין 6,000 ל-8,000 אנשים שעובדים במערכות

האזרחיות הקשורות בצהייל. הוא אמר שלא תהיה כאן שום אי הבנה - זה יפגע בערי

הפיתוח, זה יפגע בתעשיות שהן הבטן הרכה של התעסוקה.



אני רוצה להביא את כל הדברים האלה בפניך, אדוני השר, ואני רוצה שתדע שכאן

בוועדה, אצל כולנו, יש תחושה קשה מאד, וזרדה עמוקה מאד. אנחנו שומעים את האנשים

הם לא יעמדו גזה. הטורח לבוא לישיבה אחת ולעוד ישיבה ולעוד ועדה

ולחזור לעירם, בה הם נבחרו, ואין בפיהם שום תשובה לאותם אנשים וביחוד לצעירים

שבהם.

בין האנשים שבאו לכאן מירוחם וממצפה-רמון הלו גם מובטלים. באה חיילת

משוחררת, בא עולה מדרום-אפריקה והם סיפרו איך הם מוכנים להסב מקצוע, ללכת לעבודה

אחרת, אבל אין להם לאן לפנות. הם יעזבו את המקום, הם לא יכולים לחיות שם, על אף

שנולדו שם ולמרות שהם חושבים שהישוב שלהם הוא סיפור הצלחה והם רוצים לחיות בו.

מה אנחנו, אנשי ציבור, יכולים להשיב להם? איך נערכת המערכת?

תודה ליושבת-ראש. אני מברך אתכם על היזמה לכנס דיון בהיקף כל כך רחב של כל

הנוכחים פה והנוגעים בדבר.

ההתבטאות שלי בכנסת לא התייחסה לחומרת הבעיה

בירוחם. אני חושב שכשבאים ונותנים הערכה על מצב התעסוקה בישוב כלשהו חייבים

להיעזר בפרנסי חישוב, אבל לא ייתכן לתת הערכה על מצב התעסוקה בישוב כלשהו מבלי

לדלות אינפורמציה מינימלית משירות התעסוקה. והשאלה שלי לחבר-הכנסת שהציע את

ההצעה, לחבר-הכנסת גרנות, היתה אם הוא נעזר בשירות התעסוקה. תשובתו היתה שלילית,

לכן הגבתי כפי שהגבתי.

אבל מה עושים כששירות התעסוקה נותן מספרים שמנותקים מן המציאות?

שר העבודה והרווחה מי קצב;

האם בגלל זח צריך להתעלם משירות התעסוקה?

צי. ביטון;

אבל המספרים שלהם מנותקים מן המציאות.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

יעשה חבר-הכנסת מה שהוא רוצה בנתונים, אבל שתהיה לו תמונה מלאה ויבקש לפחות

מידע משירות התעסוקה. אחר כך יחליט אם להשתמש בו או לא.

היו"ר א. נמיר;

שירות התעסוקה מתמודד בקשיים אדירים. לא זו הבעיה.

בשום תנאי אנחנו לא רוצים לנסות לצייר בצבעים ורודים את המצב. מצב התעסוקח

במשק חמור ומעורר בהחלט דאגה, ואני בהחלט מודאג מן ההתפתחויות הצפויות. אני לא

יכול לבוא לטעון היום שאנחנו מונעים את בעיית האבטלה. האבטלה חיא תוצאה ישירה

בהחלט של המדיניות הכלכלית - מדיניות של צמצום הביקושים, מדיניות של צמצום

ההוצאה הציבורית. הצעדים הכלכליים שננקטו - אלה ואחרים - גורמים למצב התעסוקה.

ההיערכות של משרד העבודה וחרווחה לא נועדה לבטל את תופעת חאבטלח, כי משמעות חדבר

- אם אנחנו צריכים לבטל אותח או למנוע אותה - שהממשלה צריכה לסגת מן המדיניות

הכלכלית, ואת זה אף אחד לא אומר.



צ'. ביטון;

המדיניות הכלכלית היא אבטלה? זה מה שאתה מתכוון לעשות?

היו"ר א. נמיר;

תשמע את השר. אני בטוחה שתהיינה בלי סוף השגות והערות.

שר העבודה הרווחה מ' קצב;

אנחנו באמת מודאגים מכל מה שקורה, כולנו. הממשלה הכריזה פעמים אוזדות וכמעט

כל דוברי הממשלה הכריזו שהאבטלה, בשום תנאי, איננה מהווה כלי להבראה כלכלית,

אבל, לצערי הרב, המציאות בשטח היא שהתופעה של האבטלה מחריפה והולכת. גם אם חומרת

הבעיה כיום איננה חריפה במיוחד, מצב התעסוקה נמצא בהחלט בתהליך גובר והולך של

החמרה. אני מקווה שהמדיניות הכלכלית של הממשלה לא תוביל אותנו לקו שממנו נאבד

את השליטה על היכולת להתמודד עם היקף האבטלה. היום - בקנה מידה של המובטלים

שישנם היום והתחזיות הזהירות מאד שישנן- הדבר הוא בהחלט בגדר שליטה. התופעה היא

תופעה חולפת. זו תקופת ביניים, תקופת מעבר. המשק הישראלי, הציבור במדינת ישראל

ערוכים ומוכנים מבחינה נפשית לשלם מחיר. הם מבינים שזו תקופת ביניים ואני רוצה

להיות בטוח שזו אכן תקופה חולפת. במצבים של אבטלה עלולים בהחלט - בשלב מסויים,

בנקודה מסויימת - לאבד את יכולת השליטה. זה ממש כמו כדור שלג: כשהוא מתחיל

להתגלגל הוא עדיין בגדר שליטה, מעבר לנקודה זו אי אפשר לעצור אותו. והמשימה שלנו

היום, של הממשלה גם החלטת מנשלה מאז שלשום, שסיכמה דיון של שתי ישיבות

בנושא זה - היא למנוע את העמקת האבטלה, אני לא יכול לבוא ולומר לחברי הוועדה שכל

צעד שמשרד האוצר נוקט גם מביא בחשבון את היקפי האבטלה הנובעים מאותו צעד. אני לא

יבול לטעון זאת, אבל אני בהחלט מצפה שהמדיניות הכלכלית תביא בחשבון את כל

ההשלכות של כל צעד כלכלי ובכלל זה מצב התעסוקה במשק, ובכלל זה גם השפעה על

היצוא, על מצבן של השכבות החלשות, על האינפלציה. אלה ארבעה גורמים מרכזיים

שמנחינ. אותנו מדי יום בקבלת החלטות, ואני סבור שבשלב מסויים המדיניות הכלכלית

צריכה גם לתת תשובה לבעיות שעלולות להתעורר בעוד ששה חודשים או בעוד שנה. הציבור

במדינת ישראל ערוך ומוכן לשלם מחיר כבד ובלבד שהוא יידע שזו תקופה חולפת. אף אחד

מאתנו לא גורס שהמצב הכלכלי הזה הוא מצב שנמשך ללא הגבלת זמן.

הנתונים מחודש נובמבר מראים שיש החמרה, כפי שאמרתי, במצב התעסוקה, ואם

נערוך השוואה ביחס לחודש אוקטובר ולחודש נובמבר בשנת 1983 - החודש המקביל אשתקד

- נקבל נתונים מאד משמעותיים.

לפני שאמסור את הנתונים אני רוצה לומר: מדי פעם מתפרסמות ידיעות בעתונות

כאילו משרד העבודה והרווחה מספק נתונים זהירים שעומדים בסתירה לנתוני הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה. גם ההסתדרות יצאה בהכרזה שיש 100,000 מובטלים. חשוב שבקטע

הזה, בסוגריים, נתייחס גם לגבי ההגדרות והנתונים: הנתונים של שירות התעסוקה הם

נתונים שנותנים צילום מצב של שירות התעסוקה, על פי פניות של הציבור לשירות

התעסוקה. בהחלט אי אפשר לבוא ולומר שנתוני שירות התעסוקה הם צילום מצב מדוייק של

מה שקורה במשק מבחינת התעסוקה. אבל אני רוצה שחברי הוועדה יידעו: זח כלי המדידה

היחיד ולכן מסתמכים על נתוני שירות התעסוקה. מה רע בכך? הנתונים שלחם מבטאים

בהחלט את מצב התעסוקה במשק. אולי הם לא נותנים תיאור מדוייק, אבל אפשר בתהליך של

זמן לבדוק את מידת ההחמרה, את מידת ההקלה ואת היקף חומרת חבעיה. כבר ב-5 בדצמבר

יש לנו נתונים על חודש נובמבר וזה נותן לנו בהחלט אינדיקציח די נכונה לגבי מצב

התעסוקה. זה מה שאנחנו כאנשי ציבור מעונים לקבל: תיאור של מצב התעסוקה פחות או

יותר ומידע אם שיעוד האבטלה גדל או לא גדל.



יש נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמדברים על היקף של 90,000 בלתי

מועסקים ברבע השלישי של יושנה, זאת על פי סקר מדגמי שערכה הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה של 10,000 בתי אב של בלתי מועסקים במשק. גם הנתון הזה נכון, הוא לא

סותר את הנתון של שירות התעסוקה. שני הנתונים האלה נגזרים ממצב התעסוקה במשק והם

מבטאים אותה חומרת הבעיה-, ההגדרות הן של מצבים שונים. אפשר להתייחס לנתוני

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולקבל אותו כנתון, ואפשר לקבל כנתון את נתוני שירות

התעסוקה של צילום המצב. זה לא סותר את זה ולא צריך לבטל את זה בפני זה. שני

הנת1 ים נכונים והם אינם סותרים זה את זה. כאמור, הנתונים של הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה ברבע השלישי של השנה מדברים על כ-90,000 בלתי מועסקים.

בשירות התעסוקה אנחנו מדברים על מובטלים ששה ימים ויותר בוזודש לפי הפניות

לשירות התעסוקה. יש שתי סיבות חשובות מדוע יש ענין לכולנו להתייחס לנתוני שירות

התעסוקה. ראשית, אני מתאר לעצמי שאם מישהו מובטל ומחפש עבודה, הגוף היחיד

שבאמצעותו הוא יכול לקבל את מענקי האבטלה, לפי חוק דמי אבטלה, הוא שירות

התעסוקה. אם הוא לא פונה לשירות התעסוקה הוא לא מקבל את מענקי האבטלה ולכן יש

לאנשים תמריץ לפנות לשירות התעסוקה גם אם הם לא סומכים על שירות התעסוקה. גם אם

אין שירות תעסוקה בישוב מסויים הרי אדם זכאי על פי חוק - אם הוא אזרח ישראלי -

למענקי אבטלה ולכן יש לו סיבה טובה לפנות לשירות התעסוקה. שנית, בהיעדר כלי

ממלכתי אתר אתם, כחברי הכנסת, לא יכולים לבטל את נתוני שירות התעסוקה. אפשר

להתווכח איתנו על הערכות, אי אפשר להתווכח על נתונים, על עובדות. מספר הפונים

דורשי העבודה הוא כך וכך, מספר המובטלים ששה ימלם ויותר הוא כך וכך - אי אפשר

להתייחס בביטול לנתונים האלה.

גס על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצב של 50,000 עד 60,000 בלתי

מועסקים הוא מצב של תעסוקה מלאה. כלומר, מצב של תעסוקה מלאה במשק הישראלי הוא

מצב שיש בו 50,000 עד 60,000 בלתי מועסקים, שזה היקף של 4%-5%. המצב בפועל הוא

שלש כ-90,000 בלתי מועסקים ברבע השלישי של השנה. זו בהחלט אמת שאנחנו לא במצב של

תעסוקה מלאה אלא במצב של אבטלה וכך צריך להתייחס לנתונים.

לפי נתוני שירות התעסוקה גדל מספר דורשי העבודה מ-41,700 בחודש אוקטובר

ל-46,500 בחודש נובמבר - גידול של 11%.המקביל אשתקד, חודש נובמבר, מספר

דורשי העבודה היה 35,300.

הענין של דורשי עבודה הוא אחד האנכרוניזמים במדינה. מי הם דורשי העבודה? -

זו רשימה מיושנת שתמיד קיימת.

דורשי העבודה הם אלה שבאים, נרשמים ודורשים עבודה.

א. שוסטק;

זה לא כך, זו רשימה שנמשכת מחודש לחודש.

דייר י. בר-אורן;

לא, זה מאותו החודש.

דורשי העבודה אלה אנשים שפנו לשירות התעסוקה ודרשו עבודה.

א. שוסטק;

פעם אחת.

שר העבודה והרווחה מ' קצב;

פעם בחודש.

אני ממליץ בפני הוועדה לקחת את הנתון של מספר המובסלים ששה ימים ויותר - זה

הנתון שמדריך אותי ואת העובדים במשרדי - כאשר מודדים את היקף הבעיה וחומרתה.

במספר המובטלים ששה ימים ויותר יש בנובמבר גידול של 18.5% לעומת אוקטובר; גידול

מ-16,300 ל-9,300ו. בחודש המקביל, חודש נובמבר, ב-983ו מספר המובטלים ששה ימים

ויותר היה 500 ,9.

זה המספר הרלבנטי.

בספטמבר השנה מספר המובטלים ששה ימים ויותר היה 14,270. מטפטמבר עד היום יש

בהחלט גידול של מעל 40%.

במספר מקבלי מענקי אבטלה - ללא אקדמאיים - חל גידול מ-10,500 בחודש אוקטובר

ל-12,000 בחודש נובמבר.

ר. כהן;

מה ההבדל בין מקבלי אישורים למענק אבטלה לבין מקבלי מענק אבטלה?

ב. חקלאי;

יש כאלה שהמוסד לביטוח לאומי מוצא אותם זכאים למענק אבטלה והם מקבלים

אישור, אבל אחר כך הם לא מקבלים דמי אבטלה, כי מסתבר שהם לא זכאים. האישור מאשר

שהם היו מובטלים איקס ימים בחודש, אבל אחר כך הם לא מקבלים.

מספר הסרבנים גדל מ-3,450 באוקטובר ל-4,015 בנובמבר, ואעמוד בהמשך על

המשמעות של הנושא.

אמסור לכם עוד נתון שיכול להיות מענין. ההתפלגות המקצועית של גורמי הביקוש

לחודש אוקטובר; בבנין - 1% ממספר דורשי העבודה-, בתעשיה -7% בפקידות - 8.8%;

במקצועות חופשיים - 4%; בלתי מקצועיים - 75%. מספר המובטלים ששה ימים ויותר,

ואני מעגל את המספרים; בתעשיה - כ-8.5%; בפקידות -12.4%; מקצועות חופשיים -

6.3%; בלתי מקצועיים - 66% . הזמנות של עובדים; בתעשיה - 12.6%; בפקידות - 10.2%;

מקצועות חופשיים - 1.5%; שירותים - 4.5%; בלתי מקצועיים - 66.5%.

ר. כהן;

לפני שזה סופק?



ב. חקלאי;

כן.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

בדיון שהתקיים השבוע במשרד אמר מי שאמד שעוד לא הגענו לקו האדום. לפי דעתי

גם השיעור אבטלה נמוך יותר, מבחינתנו במשרד, זה קו אדום. אנחנו חייבים לעשות ככל

האפשרות ואם אנחנו לא יכולים למנוע את האבטלה במשק, אנחנו צריכים לפחות לעשות כל

מאמץ כדי לעבור את תקופת הביניים בקלות ככל האפשר, להקל על כל אותם מובטלים

לעבור את תקופת המשבר. ואני שוב מדגיש; חייבים להבטיח שזו תהיה תקופה חולפת ולא

קבועה, שלא תימשך על פני הרבה זמן.

שתי מגמות מטתמנות בחודשים האחרונים; מגמה שלילית ומגמה חיובית, שהן לא

סותרות זו את זו. מצד אחד אנחנו עדים שבתקופה האחדונה יותר ויותר ישראלים מוכנים

להתפשר וללכת לעבודות מצויות במשק הישראלי ופחות מקפידים על סוג העבודה. אני

רואה תופעה זו בחיוב רב והמגמה הזאת תתפתח בוודאי בצורה חיובית יותר. המגמה

השלילית המסתמנת בתקופה האחדונה היא גידול בתופעת הסרבנות, ולאחרונה גם גידול

במספר האישורים שנותנים המעסיקים לאלו שאינם ניתנים להשמה. עוד לא ערכנו ניתוח

מדוייק של המשמעות של שתי התופעות השליליות האחרונות שציינתי - גידול בתופעת

הסרבנות וגידול באישורים של בלתי ניתנים להשמה - אבל מכרסמים בתוכי החשד והחשש -

ואם אכן החשד והחשש שלי נכונים התופעה הזאת ראויה בהחלט לגינוי וצריך להילחם בכך

בכל מחיר - שיש שיתוף פעולה סמוי בין מעסיקים מסויימים לבין מועסקים מסויימים.

עם כל הבעיה שאנחנו מדברים עליה - על 80,000 ערבים מיהודה ושומרון שבאים

ומועסקים במשק הישראלי - ועם זה שיש 20,000 מובטלים ו-46,000 דורשי עבודה, הרבה

שואלים אותי וכותבים לי מכתבים - גם התקשורת דנה בנושא - למה בעצם לא מצמצמים את

מספר דורשי העבודה או את מספר המועסקים מיהודה, שומרון ועזה בתוך הקו הירוק.

ראשית, אין לנו שום מגמה לפגוע באף ערבי מיהודה ושומרון שעובד בתוך הקו הירוק.

אנחנו בהחלט ערים גם להתפתחויות הכלכליות ביהודה, שומרון וחבל עזה ואין לנו. ענין

לפטר, כמדיניות, את העדבים מן השטחים העובדים בתוך הקו הידוק. אבל אס יש תחלופה

טבעית ואם מדי חודש קרוב ל-5% מעובדי יהודה, שומרון ועזה מתחלפים ויש מצב של

חירום במשק התעסוקתי ואבטלה במשק, קשה לי להבין מדוע לפחות הבלתי מקצועיים לא

משולבים באותן עבודות שמתפנות. אם אכן יש שיתוף פעולה סמוי ומעסיקים מסויימים -

ואני מדגיש "מעסיקים מסויימים", כי אני לא דוצה שיהיה כתם על ארגוני המעסיקים -

מעדיפים להעסיק בלתי מועסקים וכאשד בא אליהם מתחום האזור התעסוקתי הקרוב ישראלי

יהודי וגם הוא לא כל כך שש לצאת לעבודה, הוא מעדיף את מענקי האבטלה, והמעסיק,

בקלות יחסית, נותן את האישור לאותו עובד כבלתי ניתן להשמה, הרי שזה חמוד ביותר.

זו תופעה שראויה לגנאי וצריך להיאבק בה. אינני יכול להסביר אחרת מדוע יש גידול

באישורים של בלתי ניתנים להשמה על ידי מעסיקים מסויימים.

והתופעה של הסרבנות; עם כל הביקורת שיש לכולנו על תופעת הסרבנות שצריך

להילחם בה וצריך להתייחס אליה גם כן בגנאי אני לא יכול להתעלם מכך שמעסיקים -

שוב, מאד מסויימים - משלמים בניגוד לצווי ההרחבה ובניגוד לחוק מתחת לשכר

המינימום. אין בדעת המשרד או שירות התעסוקה להתערב פה כדי לחייב אותם מעסיקים

לשלם בגובה שכד המינימום, אבל אנחנו בהחלט מחפשים - לא באמצעות שירות התעסוקה -

דרכים כדי לאכוף את צווי ההרחבה. ופה אני מקווה שההסתדרות הכללית - כמי

שהאינטרס שלה לשמור על זכויות העובדים - תפעל שאותם מעסיקים אכן יפעלו על פי

החוק ובהתאם לצווי ההרחבה וישלמו בגובה שכר המינימום, כפי שהם חייבים.



גם כאשר יש מפוטרים במשק הישראלי לא תמיד כולם מגיעים לקטיגורית של מובטלים

ולא תמיר הציבור יורע עליהם. בשלושת החודשים האחרונים הצליח שירות התעסוקה לשבץ

35% מן המפוטרים במקומות עבודה מבלי שהם קיבלו את מענקי האבטלה. פירושו של דבר

ששירות התעסוקה מצליח לצמצם את השיעור.

היו"ר א. נמיר;

במקרה כזה הם לא רשומים בסטטיסטיקה.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

הם רשומים כדורשי עבודה, אבל לא כמובטלים.

אני רוצה לציין פה שיש בתקופה האחרונה ירידה גם בהזמנות ויש ירידה בעובדים

מיהודה, שומעון ועזה בתחומי הקו הירוק מחודש אוקטובר לנובמבר.

ר. כהן;

באיזה סדר גודל?

שר העבודה והרווחה מי קצב;

בסדר גודל של כ-10,000 - גם לא מאורגנים - מתוך 90,000.

יש גידול במימון של היסעים לעבודה ומשמעות הדבר היא ששירות התעסוקה

והעובדים עצמם מוכנים, יותר מבעבר, להגיע למרחקים גיאוגרפיים גדולים יותר.

הנחינו גם את שירות התעסוקה במרחבי הארץ להאריך את הזמן הדרוש כדי לחפש עובדים

מקומיים לפני שפונים לבקש אישור להעסיק עובדים מחוץ לאזור הגיאוגרפי הקרוב. אם

קודם היה הזמן חמישה עד שבעה ימים, פחות או יותר, מאז שפנה המעביד וביקש עובדים

ועד שהיו מודיעים לו אם יש אפשרות לספק לו את כוח האדם הדרוש אם לאו -י במקרה

שלא, הוא היה רשאי לפנות מחוץ לאזור הגיאוגרפי, פירוש הדבר להעסיק מיהודה

ושומרון - הרי שכרגע הארכנו את התקופה הזאת לעשרה ימים.

אנחנו רוצים להתמסר בתקופה הקרובה בעיקר לטיפול ברמת המיקרו, בנקודה הבודדת

של כל מפעל במדינת ישראל. אני מאמין שאנחנו מסוגלים, בלי השקעות תעשייתיות

נרחבות, להתמודד עם בעיית התעסוקה במשק, אם נמצה את מלוא הפוטנציאל הטמון היום

בתעשיה. זה יחייב בוודאי שינויים מסויימים, זה יחייב היערכות, אבל את הפירות

נוכל לקטוף כבר תוך זמן קצר.

ח. גרוסמן;

מה זו היערכות בלי השקעות?

שר העבודה והרווחה מי קצב;

כאשר אני הולך להקים מפעל תעשייתי גדול ואני משחרר כספים ממרכז ההשקעות

בהיקף של 200-150 מליון דולר, שזו התוכנית, הרי שאת התוצאות אני יכול לראות,

מבחינת התעסוקה, בעוד שנתיים. אבל אם אני עובר מפעל מפעל אני יכול, על ידי

שינויים קלים בפסי הייצור, על ידי הרחבה ובהשקעה מינימלית, להביא אותם מפעלים

לידי כך שיקלטו יותר עובדים על ידי זה שהמשרד, כפי שאכן קורה, מממן הכשרת כוח

אדם בתוך המפעל. בעל מפעל "וישי" בחולון אומר שהוא יכול לקלוט 200 עובדים

נוספים מיד. יכול להיות שצריך פה סיוע שלנו, לא משמעותי, שאנחנו יכולים לעמוד

בו. נוכל להכשיר כוח אדם בהוצאה כספית לא גדולה.



ח. גרוסמן;

זה לא מתאים למדיניות של משרד אחר.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

זה לא בא במקום, זה בא בנוסף וזו גם החלטת הממשלה, אל תנסו לחשוב שעדי

אמוראי ואני נמצאים משני צדי המתרס.

ח. גרוסמן;

חשבתי על משרד התעשיח והמסחר, לא על משרד האוצר.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

דוגמה שלישית; בתקופה הקרובה, בתקופה של המשבר הכלכלי שאנחנו עוברים, צריך

לשים את הדגש על פיתוח התעשיה הזעירה, כשאת תוצאות ההשקעה אפשר מיד לראות ואפשר

מיד לקלוס את העובדים. זה לא מחייב המתנה ארוכת טווח וגם משך התהליך של הקמת

תעשיה זעירה קצר ביותר.

אנחנו חייבים לפתח כלים כדי להתמודד עם בעיות האבטלה כרגע, והמכון לפריון

עבודה יכול בהחלט לסייע למפעלים למצות את התעסוקות המצויות בהם למכסימום.

אני שמח לציין שהממשלה החליטה ביום ראשון להפשיר את תקציב האגף להכשרה

מקצועית - סכום של 400 מליון שקל. וזר; עדיין לא הכל. בדעתנו לדרוש תוספת גם

לתקציב האגף להכשרה מקצועית כדי להיערך בצורה נאותה יותר, במיוחד בבעיה של

החיילים המשוחררים, ולאפשר להם לעבור, לפחות בשלב הראשון, את ההכשרה הבסיסית כדי

שיוכלו לעמוד בקשיים העומדים לפתחנו.

נגיד בנק ישראל אמר לא אחת שפוטנציאל היצוא של מדינת ישראל כיום מסוגל

להתמודד עם כל בעיית התעסוקה. אני מקבל את ההכרזה הזאת של נגיד בנק ישראל כמובנת

מאליה ואני בהחלט מקווה שנוכל לנצל עד תום גם את פוטנציאל היצוא. אני חושב

שבהחלט נוכל - גם עם שיעורי הבלתי מועסקים בענפים השונים, לפי ההתפלגות המקצועית

שקראתי לכם - להתמודד עם הבעיה בענפי היצוא.

הממשלה החליטה אתמול על סדרי עדיפויות להתמודד עם בעיית האבטלה; עדיפות אחת

- העדפה לאזורי מצוקה מבחינה תעסוקתית, במיוחד באזורי הפיתוח. פה המקום לומר שלא

תמיד התיאורים הם באמת מדוייקים. הכנסת העבירה לוועדה הצעה דחופה לסדר היום על

מצב התעסוקה במצפה-רמון, על פי הסכמתי כמובן, ואני שמוז שהוועדה מקיימת דיונים,

אבל באותה נשימה גם אומרים לי שמפעל תעשייתי בתוך מצפה-רמון עצמה לא מצליח לגייס

עובדים בלתי מקצועיים ואנחנו נאלצים לארגן הסעה מדימונה. צריך להתייחס, אם כן,

בזהירות רבה לכל נתון שמתפרסם על היקפי האבטלה גם בערי הפיתוח. עדיפות שניה

שקבעה הממשלה היא למפעלים מייצאים. גורם רציני בקבלת ההחלטות שלנו הוא להעדיף

השקעות ותשומות באותן יחידות שאת הפירות שלהם נקבל בטווח הקצר.

אנחנו עוד בודקים אפשרות לייצור מקומי לתחליפי יבוא ואפשר לבצע זאת תוך זמן

קצר ביותר. אומרים לי שאחדים ממוצרי היבוא שנמצאים בשימוש מערכת הבטחון אפשר,

תוך שלושה חודשים, להתחיל לייצר בשוק המקומי. אמנם זח נע בהיקף של 50 מליון

דולר בלבד, אבל זה משמעותי ואנחנו בודקים הצעה זו.

ר. כהן;

השאלה כמה צריך להשקיע בזה.



שר העבודה והרווחה מי קצב;

משרד האוצר הודיע לא ארזת שהוא לא מעכב השקעות באזורי מצוקה תעסוקתיים,

למפעלים יצרניים מייצאים, וכך גם נמסר לנו בממשלה.

היו"ר א. נמיר;

ש???ונו את ההיפך מאנשי ירווזם ומצפה-רמון. הם אמרו שהכל מוקפא, שום דבר לא

שוחרר.

ג. בן-ישראל;

אף פרוטה לא שוחררה כרגע להשקעות.

היו"ר א. נמיר;

הם אמרו כאן בוועדה לפני שבוע שגם אותם דברים שאושרו הוקפאו.

שר העבודה והרווחה מי קצב;

אני מצטט הודעה של שר האוצר בישיבת הממשלה מאז שלשום. זו ההחלטה. יכול

להיות שהיא חדשה, יכול להיות שראשי המועצות דיברו על מצב שהיה קיים, יכול להיות

שמדובר פה על שינוי - וגם את זה צריך להביא בחשבון - אבל אני מודיע לכם שמשרד

האוצר, על פי הודעת שר האוצר, לא מעכב השקעות באזורי מצוקה תעסוקתיים במפעלי

תעשיה מייצאים וזה בהחלט שינוי. בימים הקרובים תחליט הממשלה על שחרור מיידי של

כספי מרכז ההשקעות בסכום של 200-150 מליון דולר. עוד לא נקבעו האזורים. התוצאות

בוודאי לא תהיינה מיידיות, אבל תהיה הקלה מיידית במצב התעסוקה במשק.

הוחלט על הקמת שני מטות; האחד בראשות מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, ששותפים

בו נציגי כל הגורמים. דרך אגב, אני רוצה לציין שתוכנית ההיערכות של המשרד, כפי

שהונחה על שולחן הממשלה, גובשה לאחר דיון עם ההסתדרות הכללית, ארגוני המעסיקים,

התעשיינים ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר. המטה השני הוא בראשות סגן שר האוצר,

ועוד נעמוד על תחומי הפעולה. המועצה הכלכלית-חברתית קיימה גם כן דיון אחד במצב

התעסוקה במשק, ובתחילת ינואר ייערך דיון נוסף. הממשלה מתכוונת לקיים מעת לעת

דיונים על מצב התעסוקה במשק ועל הצעדים שיש לנקוט כדי להקל על מצוקת האבטלה.

הייתי מעדיף, אם אפשר, לאפשר למנכ"ל המשרד לדווח על דיוני המטה שהוא עומד

בראשו.

היו"ר א. נמיר;

תודה לשר.

נשמע קודם את סגן שר האוצר לגבי היערכות הוועדה הבינמשרדית.

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

הערה מקדימה לגבי קריאת הביניים של חבר-הכנסת צירלי ביטון; אם הממשלה נוקטת

במדיניות להאטת האינפלציה היא מיד יוצרת אבטלה. למשל, אותם אנשים בסופרמרקט שהיו

מטביעים את המחירים חדשות לבקרים, הם מיד מובטלים. הדבר הרבה יותר בוטה

בשירותים הפיננסיים. ההזדקקות לשירותים הפיננסיים נובעת מכך שמי שרצה להתגונן

בפני האינפלציה הלך לבנקים משני טעמים; טעם אחד - כדי להגן על עצמו מפני משיכת

יתר, ופעם אחת כדי להגן על עצמו בפני קנסות על איחור בתשלומים. לכן אם האינפלציה



יורדת זה פוגע בתעסוקה. כוונת הממשלה לתרום לכך שיהיה שינוי במבנה התעסוקה.

צריכה להיות היערכות כדי שלא יקרה מה שקרה במיתון של 1966, שאז יהודים, שהם

רחמנים בני רחמנים, קלטו את העובדים דווקה בשירות הציבורי שאינו יצרני. אנחנו

רוצים לחזק את הייצור ואת התרומה ליצוא.

לענין שהופקדתי עליו רק ביום ראשון האחרון: המטה שהופקדתי לעמוד בראשו הוא

בין-מוסדי ומשתתפים בו ההסתדרות והיצרנים. הוא נועד לטפל בפרוייקטים נקודתיים.

הכוונה היא לאתר את מקומות האבטלה, מקומות שבהם מתרכזת האבטלה, גם האבטלה

הפוטנציאלית, ולהיערך בכמה תוזומים. הכוונה של האוצר היא לפנות למשרד העבודה

והרווחה ולבקש ממנו שבאמצעות המכון לפריון עבודה, שירות התעסוקה ומחלקת המחקר של

המוסד לביטוח לאומי, יחד עם משרד התעשיה והמסחר, יסקרו את הדינמיקה של האבטלה,

את התפתחות האבטלה. יכול להיות שיש מוקד שהיום תרם לגידול של 10,000 מובטלים

יותר מאשר אחר, אבל בזה יתמצה מירב פוטנציאל האבטלה שבו, לעומת זה יש מקום אחר

ששם צפויה, חלילה, התרכזות של אבטלה יותר חריפה. ואנחנו רוצים לדעת איפה ממוקדת

האבטלה, לקוזת שניים-שלושה מוקדים מרכזיים, הכואבים ביותר, ו "להתלבש" עליהם מיד.

הכוונה היא לאתר מקומות עבודה אפשריים ומפעלים קיימים באזור כדי, למשל, להפעיל

משמרת שניה ושלישית במפעלים מסויימים, אם זה ניתן,ולהפשיר השקעות לאותם מקומות

שיגרמו לתעסוקה ויצוא.

ר. כהן;

מה ההגדרה של הוועדה שלכם לעומת הוועדה השניה?

סגן-שר האוצר ע. אמוראי;

על הוועדה השניה ידבר מנכ"ל המשרד. אני מניח שהיא עוסקת בבעיות מצוקה בכלל.

הוועדה שאני עומד בראשה היא ועדה למיצוי תשתית מפעלים קיימים או מתוכננים.

כלומר, להפעיל תעסוקה במפעלים קיימים, על ידי סיוע, או להפשיר את אלה המתוכננים

לאותם אזורים שיש בהם אבטלה. במלים אחרות: להפעיל את המשאבים כדי להקל על מצב

התעסוקה, או על ידי מיצוי הפוטנציאל הקיים במפעלים קיימים, או על ידי הפשרת

ההקפאה לגבי מפעלים מתוכננים.

אני קורא מתוך הכתוב: הוועדה השניה תהיה ועדה לטיפול בכיסי אבטלה ברמה

אזורית, בעיקר בעיירות פיתוח. תפקידי הוועדה: 1. איתור כיסי אבטלה; 2. מציאת

אפשרויות תעסוקה; 3. קביעת צרכי ההסבה המקצועית לצורך שילוב עובדים במגזר

היצרני; 4. הגברת פריון הייצור בעבודה. הוועדה השניה תסיים את עבודתה תוך חודש

והיא תמשיך בה כדי לעדכן את שר העבודה והרווחה והמועצה הכלכלית. הוועדה היא

מנכ"ל משרד העבודה והרווחה - היושב-ראש; ברוך חקלאי, מנכ"ל

שירות התעסוקה; אהוד גרא, מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון; אברהם סנפירי, משרד האוצר;

יורם בליזובסקי, משרד התעשיה והמסחר; מר מידן, מנהל המכון לפריון עבודה; והצטרף

לאחרונה מנכ"ל משרד הקליטה. נציגי ההסתדרות הם: גדעון בן-ישראל, עוזי בלוך,

עליזה תמיר ובן רבינוביץ.

לא. יהיו עליזה תמיר ואפריים זילוני.

נציגי לשכת התיאום של המעסיקים הם: גד פרופר, שמואל אודבין ויוסי גטניו.



על מנת שנוכל לטפל במיקרו, באדם ובמפעל, הקמנו 17 מטות תעסוקה והם חופפים

את מטות התעסוקה הקיימים וכל הגורמים הנמצאים בתוכם, כולל, כמובן, נציגי

ההסתדרות, נציגי המעסיקים בכל מקום, נציגי ההכשרה המקצועית, נציגי המכון לפריון

עבודה וגורמים אהרים. מתמקדים בעיקר בעיירות הפיתוח, עם זוהר גינדל, שהוא מנהל

המרכז להכוונה לערי פיתוח במשרד העבודה והדו ווזה.

נפגשנו כבר - כדי להעביר את המטר לכל הגורמים - עם נציגי מועצות הפועלים

בוועד -'ועל, והופיעו קרוב ל-60 מתוך 73 מזכירי מועצות פועלים. נפגשנו כבר עם

מנהלי לשכות התעסוקה ועם גורמים אחרים, והבוקר - עם עובדי הרווחה באזור המרכז

כדי לרתום אותם, כי הבעיה היא לא רק בעיה של תעטוקה אלא גם בעיה של וזברה.

חלק שמטפל בנושא התחיקתי, עם נירה שמאי

מן הביטוח הלאומי, כאשר הדברים העיקריים הם הרדיוס, שהיום נקבע ל-40 ק"מ ורוצים

להרחיב אותו ל-60 ק"מ; הגדרה של עבודה מתאימה; גיל החלות; משך הזכאות, כאשר יש

הצעות להגדיל את משך הזכאות ולהקטין את שיעור דמי האבטלה כך שבטך הכל לא יהיו

פחות דמי אבטלה לאותו מטפר חודשים; טיפול בנושא עבודת זרים וטיפול בעבודה בלתי

מאורגנת כדי להכניס סדר בנושא.

חלק שני, שהדבר המרכזי בו הוא איתור מוקדי תעטוקה, איתור הכשרה אפשרית

לאותם אנשים שיצטרכו להיכנט למפעלים מבוקשים. יש הרבה מפעלים שזועקים לידיים

עובדות, כמו התעשיה האווירית ומפעלים אחרים, קטנים וגדולים. אנחנו מאתרים מפעל

מפעל, טורקים אותו סריקה משולשת באמצעות מטות התעטוקה, באמצעות המכון לפריון

עבודה, כאשר נתנו עדיפות למוקדים בצפון ובדרום. הקימונו מערכת גדולה מאד,

בשלבים, של הכשרה מקצועית שתוכל לענות על הביקושים שהולכים וגוברים.

משרד העבודה והרווחה לא יכול לבוא במקום האוצר, במקום משרד התעשיה והמטחר

או במקום גורמים אחרים שתפקידם לדאוג לצמיחה הכלכלית, תפקידו לטפל במוקדי

התעסוקה. הבעיה העיקרית שלנו להביא בפני ישר ובפני המועצה הכלכלית הגדרה של

מוקדי האבטלה. יש פה רגישות גדולה: יש כאלה שתושבים שהגבול הוא 9% של מובטלים

ששה ימים ויותר, יש כאלה שחושבים שהגבול הוא 12% של מובטלים ששה ימים ויותר,

כאשר בצפון ובדרום אנחנו כבר יודעים שיש מוקדים שבהם מטפר המובטלים ששר ימים

פלוט הוא מעל 13%. המעגל השני, אם כן, הוא המעגל שמתקרב לאותן הגדרות ויש חשש

שבפליטת עובדים ממפעל אחד או שני הם יכנטו למעגל הראשון.

מפעלים כמו "אתא", כי אם תחול ב"אתא"

התפוצצות נצטרך להגיב על דרישה לעבודה של -1,300 מתוך י'אתאיי ו-2,500 פלוט 1,200

באזור כולו. טיירנו במקום, היינו במוקדי האבטלה, ואנחנו מטיידים השבוע גם בדרום.

הוועדה יושבת לפחות אחת לשבוע - היחידות יושבות יותר מפעם אחת בשבוע - ואני

מקווה שנניח על שולחן השר והמועצה הכלכלית את כל החומר עד ה-21 לחודש.

ביקשנו מ"אתא", כבר פעם שלישית או רביעית, לשלוח את הפרופיל של

העובדים כדי שיהיה מונח אצלנו ונוכל להיערך אם חט וחלילה תהיה פליטה של כ-390

עובדים בשלב ראשון או אם יתרחש מצב הרבה יותר גרוע - ואנחנו מתכוננים לגרוע

ביותר - ו-1,300 איש באזור קרית-אתא יהיו מחוסרי עבודה. עד היום לא קיבלנו

תשובה. פנינו מטפר פעמים, גם במברק, וטרם קיבלנו את הנתונים שהם חשובים ביותר

כדי להיערך נכון.

כמה מקומות להכשרה מקצועית מתחילים להתוטף בעקבות התחלת עבודת הוועדה וכמה

מקומות נוטפים מצאתם לאור התגברות האבטלה?

יש לנו נתונים מלפני יומיים, שמסר זוהר גיגדל, והס מדברים על 1,300 מקומות

עבודה נוספים. אנחנו מזרימים את החומר ללשכת התעסוקה והם מנסים לבדוק אם

הנתונים שבידם והנתונים שלנו - שניתנים לבדיקה נקודתית - חופפים, והם משתדלים

לסגור את הנושא.

יעדכנו מיידית ל-15 קורסים ואנחנו מוכנים לפתוח עוד 50 קודסים לחיילים

משוחררים. יש הצעה לשר על פריסה של 92 מקומות, ממטולה ועד אילת.

מ. ותד;

איך אתם מגדירים "עבודת זרים" ל "עבודה בלתי מאורגנת"?

עבודת זרים זו עבודה של אזדחים מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אלה לא אזרחי

יהודה ושומרון, אלא כל מי שבא עם דרכון זר ואינו תושב מדינת ישראל או תושב יהודה

ושומרון הוא עובד זר.

דרך אגב, אנחנו עורכים סריקות, בודקים את הנושא, ומתברר לנו שמספר הזרים

יותר גדול גם ממה ששיערנו תחילה. הם לא רשומים פה, בניגוד לחוק, אין להם היתרי

תעסיקה, ואני חושב שצריך לנקוט נגדם ביד קשה עד כדי גירוש. זה יכול להוסיף עוד

כמה מקומות עבודה. יש בערך 10,000 עובדים זרים במדינת ישראל - 450 באילת בלבד -

מתוכם 2,000-1,500 חיוניים למשק הישראלי ויש להם היתר. כל מי שאינו חיוני מיותר.

כל מי שעובד שלא באמצעות שירות התעסוקה עובד

עבודה בלתי מאורגנת. גם לגביהם נגביר את הפיקוח, כי זה טוב למועסקים, זה סוב

למדינה, וטוב גם מבחינת תנאי העבודה התת-אנושיים, שצריכים להטריד את כולנו.

אציג רק את הדברים העיקריים והייתי רוצה שעוד תהיה לי אפשרות לדבר, כי כמה

מן הנושאים מחייבים דיון מפורט כלשעצמם. נראה אפוא בדברים שאומר עכשיו רק הצגת

דברים הכרחית ביותר.

בהחלט.

חתמנו על עיסקת החבילה והקמנו את המועצה המשותפת עם הממשלה תוך מחוייבות של

הממשלה לתעסוקה מלאה ומניעת אבטלה. זו נקודת המוצא שלנו, ולצערי הרב כמה מן

השרים - למעט שר העבודה והרווחה - אינם מדברים בסגנון זה. ראש הממשלה מדבר, אבל

אנחנו שומעים מן האוצר סגנון שונה לגמרי. אני רוצה שיהיה ברור: הכוונה היא

לתעסוקה מלאה ומניעת אבטלה.

מאחר שיש כל מיני נסיונות לפנות לכתובות שונות - ההסתדרות וכתובות

אחרות - צריך להיות ברור שאנחנו רואים בממשלה את הכתובת שאחראית להבטחת תעסוקה

מלאה. אנחנו מוכנים לסייע, אבל האחריות היא על הממשלה.

יש התקדמות מסויימת באיתור כיסי אבטלה והקמת כלים לאיתור, כמו

המטות המשותפים, המקומיים והאזוריים. בכל התחומים האלה לולה התקדמות.ההפשרה של

האמצעים והפשרת ההשתלמות המקצועית הם בכיוון התקדמות. אין התקדמות משמעותית

בכלים להגברת התעסוקה וזו הבעיה האמיתית, כי שר העבודה והרווחה לא מופקד על

הגברת תעסוקה ושמירת תעסוקה אלא על כל התוזומים הארורים שיש בהם התקדמות מסויימת.

אני רוצה לקבוע עובדות נחרצות, והן לא יאמנו: יש במרכז ההשקעות תוכניות מוכנות

בהיקף של 600 מליון דולר, מהם 220 מליון דולר לתעסוקה של 2,200 עובדים באזורי

הפיתוח, להרחבת מפעלים, ואם יתחילו מיד, תוך שנה אפשר להעסיק עוד 2,300 עובדים.

פיתוח הכשרה והשתלמות מקצועית בתוך אותה שנה יכול להבטיח את התעסוקה, ובעיקר של

חיילים משוחררים, שזה מוקד הבעיה, אבל אין למדכז ההשקעות, עד אתמול, אף פרוטה

אחת לכל התוכניות האלה, ואני אומר זאת באופן הכי מוסמך. אני נמצא יום יום בקשר

עם מרכז ההשקעות כדי לברר אם התרחש איזה שהוא שינוי. אין שינוי ולכן כל עוד לא

תהיה אף פרוטה להגברת התעסוקה לא נזיז את הדברים.

אגב, אנחנו עמדנו על הקמת שתי הוועדות. ההסתדרות תבעה את שתי הוועדות מפני

שחשבנו שלא יהיה מוצדק להטיל על שר העבודה והרווחה נושא שקשור במימון כבד מאד,

כי האוצר חייב להיות הגורם האחראי לזה. תבענו שתהיינה שתי ועדות כדי שתהיה

כתובת להגברת התעסוקה,

אני מצטער שבכל הדיונים שהשתתפתי בהם עד היום לא זכיתי לראות את שר התעשיה

והמסחר ולא את ממלא מקומו. אינני אומר זאת לשם קנטרנות, אלא אני אומר דבר פשוט:

כאשר טענו בישיבת הוועדה מדוע אין הזרמת כספים ממרכז ההשקעות, מדוע אין כספים

לקרן לסיוע למפעלים במצוקה שהיתה קיימת גם בתקופה שלא היתה אבטלה, אמר אברהם

זה לא עניינכם, משרד התעשיה רהמסחר הוא שצריך לקבוע את הדברים האלה, הוא

לא תובע אותם מן האוצר ולכם אין סמכות להתערב בזה. ואני אומר: זה דבר חמור ביותר

שהיום, בתקופה שיש אבטלה ומצוקת, אין כסף גם בקרן. מה חשיבות הקרן למפעלים

במצוקה? - יש מפעלים קטנים ובינוניים שעל ידי זריקה של אשראי או סיוע מוכרע

גורלם אם ייסגרו או ימשיכו, ואין אפילו הכלי הזה, כאשר אני מבחין בין זה לבין

השקעות להרחבת מפעלים. אין היום כלים להגברת תעסוקה וכל הדיבורים בנושא זה הם

דיבורים חסרי טעם. הוועדה חייבת, קודם כל, לזמן את מי שצריך לזמן ולקבוע את

העובדה שיש היום כלים לאיתור, למדידה, אבל אין כלים להגברת התעסוקה, וזה הטיעון

המרכזי שאנחנו עומדים עליו, כי בלי שתחול פה תזוזה מהירה כל הדיבורים יהיו וקרי

משמעות.

התופעה של עבודה בלחי מאורגנת הורסת אפשרויות תעסוקה של פועלים

בישראל, יהודים וערבים, בעיקר בענף הבנין וענף החקלאות. יש כ-90,000 עובדים מן

השטחים בישראל, למעלה משליש הם עובדים בלתי מאורגנים שעובדים בתנאים תת-אנושיים

מחפירים. הראיסים מביאים אותם, הקבלנים משלשים לכיסם את התנאים הסוציאליים ואת

מס ההכנסה - זה חלק מנושא ההון השחור בישראל - ובמשך השנים האחוז לא משתנה כאשר

מתוך 90,000 50% הם בבנין, ובתוך הבנין רוב העובדים הם בלתי מאורגנים. אם יש

משבר בבנין הוא בחלקו כתוצאה ממצב זה. הבעיה חמורה מהבחינה האנושית של אותם

עובדים והיא חמורה מבחינת התעסוקה, כי מעדיפים עובדים אלה על פני עובדים יהודים

וערבים שזכותם לעבוד בישראל. אני מבקש שיהיה על זה דיון בוועדה. במשך שנים

לא יכול להיות שבמקום עבודה אחד יהיו שני איגודים מקצועיים,

האיגוד המקצועי של הממשלה, שדואג לעובדי השטחים, וההסתדרות. תחת מסווה שהממשלה

מטפלת בעובדי השטחים צומחת התופעה של עבודה בלתי מאורגנת וגם העובדים המאורגנים

לא תמיד מקבלים מה שמגיע להם. יש רק דרך אחת, על הדרך הזאת המליץ ארגון העבודה

הבינלאומי, אבל בשום ממשלה - בכל הממשלות שהיו - אנחנו לא מצליחים בענין זה.

והיום התוסף מימד האבטלה.

אתם מתכוונים לזה ברצינות ?

יש דרך אחת לטפל בזה: להעביר את הטיפול בתנאים הסוציאליים

לקרנות ההסתדרותיות שגובות עבור הפועלים מהארץ לפי הסכמי העבודה,

ואז נוכל להיאבק נגד התופעה הזאת. הממשלה ניסחה במעיך שנים, בכנות,

יתמודד עם הבעיה, אבל העובדה היא שאחוז הבלתי מאורגנים לא ירד. לכן

להעניק לנו את האפשרות לנסות להתמודד עם הבעיה הזאת,

שהיום היא בעיית מפחת בחלק ממוקדי האבטלה והעבודות הבלתי מקצועיות,

אם הוועדה לא יכולה לקבל סיכום בענין זה אני מבקש דיון נפרד והחלטה

בנושא, כי אי אפשר להשלים עם תופעה זו, לא מבחינה אנושית של תנאי

עבודה מחפירים, ולא מבחינת מצב התעסוקה במשק.

אנחנו מתבשרים יום יום על כוונות לפטר רבבות

עובדים - וכל אחד מתחרה עם השני במספרים, פעם זה 10,000 ופעם זה

20,000 - -כל השירות הציבורי, ואני רוצה לקבוע עובדה: עד היום לא

דובר עם הסתדרות עובדי המדינה על כל הבעיה. הרי יש אפשרות על ניידות

משרדית וניידות בן-משרדית. יש אפשרות במקרים קיצוניים ביותר, גם

לקיצור שעות העבודה, גם לחופשות, גם לפנטיה מוקדמת אם אין מנוס,

ולא כניצול לרעה עזל המעסיקים, כי אנחנו חושבים שיש מעסיקים שניצלו

זאת לרעה. יש המון אפשרויות, ולא יעלה על הדעת שהדבר הראשון שאומרים

לעובדי המדינה והשירות הציבורי הוא שיפטרו אותם בלי הידברות.

ועוד: בלי למצוא מקומות תילופיים בתעשיה ובייצור למטרות יצוא

אין טעם לדבר על הדברים האלה. צריך ליצור תשתית, אבל מה עקורה הוא

שמדברים על השירותים ומפטרים את עובדי הייצור, ביניהם עובדים

ליצוא שצריך להחליף יבוא. המשבר החמור בייצור הולך וגובר ואין

מקומות עבודה חילופיים. כל הדיבור הזה הוא דיבור סרק שאין מאחריו

שום דבר ולכן יש הכרח לתכנן מה עושים ואיך עושים. אי אפשר, בשום

פנים, לקבל את השיטה של HIRE AND FIRE.אם מישהו חושב

שההסתדרות חיתן אפשרות להנהיג שיטות שמריקניות שקיימות בחלי בלתי

מאורגן הירוד ביותר - לא יקום ולא יהיה, ההסתדרות תהיה מוכנה להיות

שותפה לניידות עובדים, לקיצור שעות העבודה - אם יש הכרח - כדי לעבור

את תקופת המשבר. אנחנו שותפים שניגשים לענין מתוך אחריות, אבל אני

אם מישהו חושב שבישראל ינהיגו ענין זה שמהיום

אנחנו זורקים אתכם מהעבודה -לוקח על עצמו אחריות

כבדה. אנחנו נאבק נגד הנסיונות האלה בצורה קשה וחמורה ביותר.

יש כמה נושאים שאני מבקש שהוועדה תדון בהם דיון יותר מפורט,

כי היום אנחנו עוסקים במעין קריאה ראשונה. יש שורה של הצעות

שהצענו ואני מוכן, לקראת דיון יותר מפורט, להביא את ההצעות

שההסתדרות העלתה, וביניהן הצעות מעשיות מפורטות מאד,

אנחנו לא מאמינים בדיבור כללי וסתמי במקרו כדבר 7למו3ע אבטלה.

אנחנו כן מאמינים בבדיקה פרטנית של כל מפעל ומפעל, של בדיקת הפוטנציאל

שיש בו ומה צריך לעשות כדי להרחיב את תחומי התעסוקה, בשיתוף עם

המעסיקים. אני רוצה לציין לשבח את שיתוף הפעולה עם המעסיקים בתחומים

האלה מתוך רצון כן ואמיתי לחפש פתרונות אחראיים. אבל אני רוצה להשביע

לא טיפול במובטלים אלא מניעת אבטלה ואני

חרד מדיבורים על עבודות יזומות. לא הגענו למצב הזה. היום אפשר

בפעולה פרטנית קשה של כל המערכת יחד,למנוע אבטלה, ובזה צריך להתמקד.

עד היום לא דיברתי על עבודה יזומה ועבודת דחק.

אבל מישהו אחר מדבר.

כמה הערות, והראשונה ביחס לנתונים: אני לא מתווכחת, אדוני השר,

איזו שיטת מדידה יותר נכונה. העובדה היא שמאז הזמן האחרון, עת התחילה

להסתמן האבטלה, נסיתם להרגיע. אני יכולה להבין; אתם נציגי השלטון

ותפקידכם להרגיע, אבל אני מוכרחה לומר שהנסיון הזה הוא לא טוב ולא

בריא, כי אחר כך טופחת המציאות על פני כולנו. נכון, יש הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, יש שירות התעסוקה, יש מספר של מקבלי דמי אבטלה, אבל הוא

לא תופף את מספר דורשי העבודה. יש סטטיסטיקות שונות ואפשר להשתמש

בסטטיסטיקות שונות.

עוד לא הגענו לקו האדום. כלומר, יכולה להיות אבטלה עוד יותר גדולה

מאשר היום, והיא כבר מסתמנת באופק. לצערי, מה שרואים - אפילו בעין

בלתי מזוינת - הוא שהאנשים נפלטים מהעבודה בייצור.

דבר נוסף - ענין ההקפאה וההפשרה: שמעתי את נציגי הממשלה בוועדת

הכלכלה. הביאו בפנינו שתי תכניות חומש - תכניות לעשר שנים, בהן נעבור

מהפכה תעשייתית - אבל כולם בוועדה שאלו: תאמרו לנו לא מה יהיה בעוד

עשר שנים אלא מה יהיה בעוד שנה. זו נקודת המפתח. האם נצא מן המצוקה

הקיימת או שנטפל רק בתוכניות לטווח ארוך ובחמשת החודשים הקרובים תהיה

הקפאה של כל השקעה? איך נתחיל בצמיחה מחודשת אחרי שנגטל את כל המפעלים

הלא רווחיים שצריך היה מזמן לסגור? אני לא מקבלת את התיזה הזאת, אבל

זה הקו, שמפעל כושל בלאו הכי היה צריך לסגור. אחרי שנסגור את כל המפעלים

הכושלים, מחי יתחילו להפעיל את גלגלי המשק? האם יתחילו להפעיל אותם

אחרי שבע שנים ובמקום צמיחה של 8% תהיה ירידה לאפס אחוזים? איפה

התכנית להפעיל מחדש את גלגלי המשק ? בלי זה אי אפשר יהיה להתגבר על

האבטלה, להתגבר על המשבר הכלכלי וגם על חוליי הכלכלה, אלא רק על ידי

הפעלת גלגלי המשק. אני רוצה את התוכנית הזאת, אני רוצה לדעת מה יהיה

מחר מחרתיים, אבל עם כל הכבוד זה לא תחומו של שר העבודה והרווחה אלא

של שרים אחרים.

שמעתי משר העבודה והרווחה דבר מאד נבון, אבל אינני בטוחה אם זו

תוכניות לעבור רק לתעשיה עתירת יידע, וזאת תוך עשר שנים.

קל מאד ללכת בגדולות, גם אני מוכנה ללכת בגדולות, אבל לא עם כל כך

הרבה מובטלים, כי אולי בעוד עשר שנים תהיה פה כדינה מאד מודרנית

ומשק מודרני, אבל בינתיים החברה תהיה חולה לגמרי. נדמה לי, שהנושא

של מפעלים קטנים נוגד בכלל את הקו והמדיניות שאני מכירה, שבאים משר

האוצר ושר התעשיה והמסחר. אדוני השי, אמרת שאתה בעד זה וגם אני חושבת

שמדינה כמו שלנו צריכה ללכת בכמה פסים, לא בפס אחד, אבל אני רוצה

לשמוע את זה לא ממך, כי לא אתה קובע את מדיניות ההשקעות והפעלת

גלגלי המשק. לך יש מטרה קדושה, להתגבר על בעיית האבטלה - ואני מאד

מעריכה את זה- אבל אני רוצה לדעת: אתה חבר בוועדת השרים לעניני כלכלה,

איפה מחליטים על זה?

אני מסכימה איתך בהחלט, אדוני השר, שהאבטלה היא תוצאה של מדיניות,

ואני תושבת ששמעתי במו אזני שלקחו את זה בחשבון מלכתחילה. כמובן שזו

לא היתה המסרה, אבל זה היה חלק מהענין. לא אאשים אף אחד משרי הממשלה

שיש לו מטרה ליצור אבטלה, אבל במידה מסויימת, וזה מוריד כמובן את

הביקוש, דבר שהוא חלק מתהליך ההבראה. רבותי, זו מדיניות שתהרוס אותנו.

אני חושבת שלממשלה אין מדיניות בנושא הזה ואם מחליטים על הקפאה, אני

מדוע הקפאה כל כך טוטאלית? למה אין יוצאים מהכלל? למה

צריך אחר, כד לדון להפשרה? קודם מורידים את הראש ואחר כך צריך לחבר

חלקים חלקים מחדש? מדוע צריך היה לסתום את הצנרת לפרוייקטים קיימים

עם מימון שישנו? אבל, אדוני השר, אתה לא בעל-הבית על הענינים האלה,

ומי שמנהל את המדיניות אינו יוצא מנקודת מבט משולבת, כלכלית וחברתית.



הוא יוצא שנקודת רשות כלכלית מעוותת, כשהמחיר הוא גדול גם בכלכלה וגם

בחברה, ובעיקר בחברה.

אני צריכה סטטיסטיקה מספיק אם אני מגישה הצעת חוק לתיקון חוק

פיצויי פיטורים - שהפיצויים לא יהיו לפי התשלום האחרון המעוקר - ואני

רואה כמה טלפונים אני מקבלת, כמה מכתבים מגיעים אלי בעקבות זה מאנשים

עומדים על סף פיטורים או כבר קיבלו הודעת פיטורים. אנשים חושבים

שברגע שחבר-הכנסת מגיש תיקון לחוק יבוא התיקון כבמטה קסם והם יקבלו

את הפיצויים לפי המשכורת הלא מעוקרת. הם לא יודעים. לא תארתי לעצמי

איזו תהודה יש לזה, פה זה אומר. זה מדאיג, זה מחריד, אנשים חיים

בפחד -פחד שאחרי הפיטורים או פחד שעומדים לפטר אותם. האם כך רוצים

לחנך את העם שלא יצרוך יותר מדי? אני מצטערת לומר: זה דבר נורא.

אדוני השר, אני במתכוון פונה אליך ואמר את כל דברי באופן אולי

התרבותי ביותר, העדין ביותר. אני מצטער שיש לי ביקורת חריפה ונוקבת,

אבל אני אומר אותה לטובת הענין. כל מה שאומר הוא על בטיס תקופה שבה

למדתי את הדברים, והדברים נראים לי מאד קשים.

דבר ראשון - לגבי ההסתבכות בסטטיסטיקות. למדנו בספרות , במקומות

אחרים, איך דבר זה עובד ומה משמעות המספרים. אנחנו חיים בארץ הזאת

אנחנו יודעים היום היטב שיש התגברות של האבטלה בכל הכיוונים, אנחנו

יודעים שיש היום ירידה מן השירותים, אבל עדיין לא החלד לעשות הטבה

מקציעית. לאלה כדי שמלבדו במקום אחר, אנחנו יודעים שיש עדיין עצמאים

קטנים שנופלים ועוברים ממקומות ייצור שנופלים, ואותם חיילים שאינם

מתגייסים לצבא וזרוקים ברחוב כי אין הקציב לטפל בהם, ואז אנחנו

נוכחים בדבר מהותי , שהסטטיסטיקות כולן - במספר המובטלים, במספר

דורשי העבודה, במספר הבלתי מועסקים - נמצאות בקו עליה.

נכון.

אין אחד שנמצא באיזון.

הפקידך אינו להיות שר האבטלה. אתה שר העבודה, ותפקידך

זה לא הוגדר על מנת לומר שאתה מטפל בלא עובדים, אלא אתה מטפל בעובדים

במדינת ישראל. נדמה לי שמן ההכרזות שלך זה המסר שאתה לוקח על עצמך,

אבל אני מצטער לומר שהפכו אותך לשר האבטלה, כי מי שאומר שאתה לא יכול

להשפיע על מספר המועסקים, על ההכשרה המקצועית, על מקדמות שנפתחים אומר

שאתה שר אבטלה, וזה לא מקובל עלי, כי אהה שר העבודה. זה דבי שצריך

להרים אותו, כי לדאבוני הרב, אדוני השר, מה שאני רואת עד היום הוא

שעמדתך היא להרגיע ולרכך. אני זוכר את ההופעה שלך בכנסת ואני מודה

עלי זה עבד בגלל הסימפטיה האישית אליך. קם אדם שלוקח על

עצמו אחריות אדירה, שמרים נטל כבד,ואומר: עד מחצית 1985 יהיו במדינת

ישראל לכל היותר 26,000 מובטלים, נכון?

נכון.

באותו חודש שנאמרו הדברים האבטלה גדלה ב-3,000. אבטלה זו בעיה



של מספרים והגדרה סטטיסטית? 90,000 בלחי מועסקים זו אבטלה ואי אפשר

ששר העבודה והרווחה יתייחס לזה אחרת, מילא, אם שר האוצר או מישהו אחר.

90,000 בלחי מועסקים פירושו של דבר 90,000 בלתי עובדים במדינת ישראל,

והממונה על העבודה צריך לקחת זאת בחלבון מנקודת המוצא שלו.

שר-העבודה והרווחה מ. קצב;

אומרים לי שמחוך 90,000 שהוגדרו כבלתי מועסקים 49,000 לא עבדו

כלל בשנים-עשר החודשיים האחרונים,

אלה בלחי מועסקים כרוניים,

היו"ר א. נמיר;

אבל הם קיימים.

שר-העבודה והרווחה מ. קצב;

רן, אם הבנת אותי לא נכון אני רוצה לתקן, אם שמעת מדברי דברי

הרגעה על מצב התעסוקה, אני מצטער, ייתכן שלא הובנתי כהלכה.

היו"ר א. נמיר;

מדובר על אז, לא על היום.

שר-העבודה והרווחה מ, קצב;

מה שאמרתי בכנסת נתן חיאור של מצב התעסוקה אז, ואז הוא לא היה

חמור כפי שהיום הוא לא חמור,

ח. גרוסמן;

לא חמור?

שר-העבודה והרווחה מ, קצב;

שנית, הכלים למדידת המצוקה בהערכות לעתיד לא צריכים להיות בידי

משרד העבודה והרווחה אלא בידי המתכננים אח המדיניות הכלכלית, הם צריכים

לומר מה צריכות להיות התחזיות על מצב התעסוקה. התחזיות שלי מתייחסות

למגמות שהיו במשק. באותה תקופה, מובן שהמגמות המסתמנות נעשו חריפות

יותר,

ר. כהן;

אני מתייחס אל הממשלה כאל קולקטיב, היא עבורי האחראית על בטחון

ישראל, היא עבורי האחראית על כלכלת ישראל ועל העבודה במדינה כקולקטיב,

היות ואתה שר העבודה והרווחה אני יכול להפנות את הדברים כלפיך,

שר-העבודה והרווחה מ, קצב;

יושבים פה נציגי הממשלה,

ר. כהן;

לעניות דעתי אתה חייב לשנות את המעמד של המאבק על הענין הזה

מבחינה ציבורית. היות וההתרשמות שלי עד היום היתה שאתה הופך להיות

כסות על הממשלה ולא נאבק בשם אלה שעומדים להיות מובטלים. אתה צריך להתחיל להיות נציג הזעקה ולא מוכן הזעקה.



אינני מקבל אה הטענה שלממשלה זו אין מדיניות. זו לא אמת.

האבטלה הזאת איננה תוצאה מקרית והיא לא נוצרה בגלל שהממשלה לא יודעת.

זו לא אבטלה חיכוכית, זו לא אבטלת מעבר, משום שהאבטלה וזאת היא נתח

מוגדר של המדיניות הכלכלית הנוכחית ויש לה יעד מוגדר: להוריד את

רמת הצריכה, לא על ידי כך שמורידים לאלה שיש להם הכי הרבה אלא על ידי

זה שפוגעים בשכירים ובאוכלוסיות הכי חלשות. אגב, התוצאות ישנן: יש

ירידה בשכר הריאלי. בכלל, במהלך חצי השנה האחרונה יש ירידה של השכר

הריאלי, זו המדיניות.

יש היום תופעות מחרידות בתברה הישראלית, תופעות

של ?????יקים שמשלמים שכר רעב. זה לא היה יכול להיות ללא אבטלה -

והאבטלה מן הבחינה הזאת היא כלי משחית, כי היא משחיתה אה מקומה של

העבודה, /7kהפרנסה מן העבודה - ולכן המלחמה בענין האבטלה איננה רק

מלחמה לתעסוקה אלא גם מלחמה על דמותה של החברה הישראלית,

יש הרבה מפעלים שעוברים, בהתנדבות, לארבעה ימי עבודה ושלושה

ימים.. שישו בני מעי, ממש מדינה נאורה, שבה העובדים מסכימים לעבוד

ארבעה ימים. הרי זה דבר נורא, כי פירושו של דבר שהעובדים לקחו על

עצמם את ענין ההבראה הכלכלית ולא אחרים. איך זה ייתכן שמדינה שרוצה

להבריא את הכלכלה שלה מתחילה את הענין מאבטלה? אם רוצים להגדיל את

התפוקה של מדינת ישראל ואת החוסן הכלכלי שלה צריך לעמוד על זה שיעודדו

פיתוח מקומות עבודה, פיתוח של יצור , בניית מקומות עבודה שהיא כשלעצמה

כבר חלק מן הענין. אלא מה? - לא עושיים זאת מסיבה ברורה, כי צריכים

לעשות האטה כלכלית, והאטה כלכלית היא בלתי אפשרית אם יש תהליך של

הצמחה ולכן גם אי אפשר לעשות הכשרה מקצועית והסבה ואז יש השלמה עם

האבטלה. אם זו מדיניות ,מה זה?

מי שחי בעם הזה ומסתובב בארץ הזאת יודע שיש היום ירידה מן הארץ

של בעלי מקצועות טובים. אי אפשר להתעלם מזה אפילו שאין עדיין סטטיסטיקה,

כי אנחנו חיים בתון עמנו. יש בעלי מקצועות חופשיים שיורדים, ובעלי

מקצועות שדרושים לתעשיה מתוחכמת שיורדים, ואנחנו מאבדים אה בנינו

במו ידינו, בלי מאמץ. זה חלק נלווה של האבטלה. זה לא יהיה בסטטיסטיקות

של אף גורם סטטיסטיקאי, כי זה לא יעבור דרך שירות התעסוקה ולא דרך

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אני מודאג מן המלחמה שלך בסרבנות ללכת לעבודה, ותאמין

לי: אני רוצה מוסר עבודה ואני רוצה שתהיה עבודה. המלחמה בסרבני עבודה,

כאשר היא מופנית אך ורק כלפי אלה שמציעים להם הצעות מגוחכות, כאילו הם

עריקים ומנוולים, לא זה מה שיעזור. אם היית תוקף את הבעיה על המגוון

שלה - על רמת השכר שנותנים, רמת ההתפתחות, כושר ההתפתחות וההתקדמות

בתוך מקומות העבודה האלה - אני סבור שהיתה מתקבלת תמונה יותר מלאה

מאשר הצגת נתחים של החברה הישראלית כסרבנים ופראזיטים.

אני מבקש שהממשלה תעבור מהכרזות והחלטות דקלרטיביות, על כך

שהיא רוצה למניע את האבטלה, למעשים. המעשים יכולים להיעשות על ידי

כך שנותנים תקציבים ממרכז ההשקעות ומעודדים מפעלים. שמענו פה לפני

שבוע איך בהשקעה אפסית יכול מפעל אחד - במצפה רמון או בירוחם - להעסיק

עוד 120 עובדים. אבל אומרים: אין כסף. כסף לאבטלה יהיה, כסף לבתי-סוהר

יהיה, לפשע יהיה, אבל לזה לא יהיה.

לזרז את הנושא של ההכשרה המקצועית.

אני שמח לשמוע אח ההכרזה של השר שאין כוונה ללכת לעבודות יזומות במובן

של שנות החמישים, שלקח לחברה הישראלית עשרים שנה להבריא מהן. דרושה

הכשרה מקצועית ועוד הכשרה מקצועית לקראת עבודות שיש איתן פרנסה בכבוד.

עדיין לא שמענו את המעסיקים והם יהיו הפותחים בישיבה הבאה שתהיה

בנושא זה. כמו בן רשומים עוד ארבעה מחברי הוועדה. את הישיבה הבאה



נקבע בתיאום עם השר, אני בטוחה שהשר יילך לקראת הוועדה, כמו בעבר,

לקיים אה הישיבה בעתיד הקרוב, ונמשיך אח הדיון מן הנקודה שבה הפסקנו,

אולי אפשר להזמין גם אח שי החעשיה והמסחר?

נזמין אותו, אגב, הוזמן איש משרד התעשיה והמסחר והוא לא

הגיע. נבדוק מה קרה.

אני רוצה להעלות כמה נקודות לתשומת לב השר ואני מבקשת שיתייחס

נושא הערבים הוא נושא שמחייב התייחסות מיוחדת, למישהו היה נוח

שזה כוח עבודה שלא כולו מאורגן ואנחנו מרגישים שיש היום מעסיקים

שלא ישישו כל כך לקבל כוח עבודה ישראלי מאורגן, יהודי וערבי, במקום

כוח העבודה הערבי מן השטחים שאינו מאורגן, כי פירוש הדבר בשבילם שכר

עבודה יותר גבוה, שמחתי לשמוע, אדוני השר, את ההצהרות שלך - שחזרח

עליהן גם בוועדה - שאין שום כוונה, במדיניות שאתה ממונה עליה, לשלח

עובדים ערבים ולקבל במקומם עובדים יהודים,

נקודה שניה - בעיית הצעירים, ביהוד בערי הפיתוח, שזו בעיה

חמורה ביותר העלולה להביא לירידה גדולה מן הארץ ולאיבוד החומר האנושי

הטוב ביותר שהוא העתיד של ערי הפיתוח,

נקודה שלישית - נשים, ראש מועצת מצפה-רמון סיפר לנו שיש מספר

רב של נשים בעלות מקצוע שהן מובטלות מעבודה וגם דבר זה גורם לעזיבת

המקום.

נקודה רביעית - נושא מערכת הבטחון, שמענו אתמול מפי שר הבטחון,

בסיעה מפלגת העבודה, שאם יקצצו רק מחצית ממה שהאוצר דורש שיקוצץ

בתקציב הבטחון פירושו של דבר ש-12,000 איש יפלטו משוק העבודה -

4,000 אנשי צבא וכ-8,000 אנשי המערכת האזרחית של צה"ל, ההיערכות

בענין זה חייבת להיות אחרת מן הקצה אל הקצה,

אני מוטרדת מאד מהענין של שחי הוועדוח, כשבאח

למשרד התלטח - וכיבדחי אח הדרך שלך - לעשות סדר בנושא הכפילויות,

והלוואי שיעמוד לך הכוח לעשוח זאת, הכוונוח של הקמת שתי הוועדות

טובות, אבל אם אותה אוכלוסיה שנוגעת בדבר תתחיל לרוץ מוועדה לוועדה

האם נושא האבטלה לא יפול בדרך?

שר-העבודה והרווחה מ, קצב;

הוועדה קמה בהתנגדוחי לא בהסכמתי,

כשאתה בא לכאן אתה לא מייצג רק את משרד העבודה והרווחה, אתה

בשבילנו נציג הממשלה, יש דברים שגם אנחנו כוועדה, ללא הבדל בין

קואליציה ואופוזיציה, נתמוך בך,ואולי סוף סוף תדאג לעשות סדר בממשלה

בנושאים שאתה מופקד עליהם ונצא בתחושה שעושים את המירב שאפשר לעשות

במציאות זו.

זה חלק מן המשאלות שלנו אליך גם לקראח הישיבה הבאה, נודיע על

מועד הישיבה הבאה,שייקבע בתיאום עם השר.

תודה רבה, הישיבה נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)