הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשו ן



פרוטוקול מס' 23.

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה ביום

ב' ט"ז בכסלו התשמ"ה - 10 בדצמבר 1984, בשעה 0(). 1 1

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

נ' ארד

צ' בלטון

ח' גרוסמן

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל

הבר-הבנסת א' לין

חבר-הכנסת י' צבן

(כונסי הנכסים של "אחא"

י' סלומון -)

י' פורר - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

י' לוי - משרד התעשיה והמסחר, מנהל חטיבת

הטכסטיל

ב' חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה

ע' אלה - סגן החשב הכללי, משרד האוצר

ג' בן-ישראל - הוועדה המרכזת, ההסתדרות הכללית

ע' בלוך - ההסתדרות הכללית

י' ארן - מרכזת לשכת הקשר של ההסתדרות

א' המאירי - מועצת פועלי חיפה

פ' גרוב -יו"ר ועד עובדי "אתא"

א' אופיר - )

מ' אסייג -)

מ' נידם -) ועד עובדי -"אתא"

ג' פלד -)

י' רוטשילד -)

י' שמאל -)

י' בן-דניאל - ראש עיריית קריית אתא

יועץ משפטי מ' ביטון

לוועדה;

מזכירת הוועדה; א' אדלר

קצרנית; מ' הלנברג

סדר-היום; מצבם של מפעלי "אתא" ועתיד העובדים - הצעה לסדר-

היום של חברי הכנסת מ' כהן-אבידב, א' לין וי' צבן



מצבם של מפעלי "אתא" ועתיד העובדים - הצעה לסדר-היום

של חברי הכנסת מ' כהן-אבידב, א' לין וי' צבן

היו"ר א' נמיר; רבותי, ברשותכם אני מתכבדת לפתוח את

ישיבת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת,

בנושא "מצבם של מפעלי אתא ועתיד העובדים", שבה נמשיך לדון בהצעה

לסדר-היום של חברי-הכנסת כהן-אבידב, אמנון לין, ויאיר צבן.

לפני שנתחיל בדיון אני רוצה להודיע,

אם אין התנגדות לכך, שהישיבה הזאת היא ישיבה פתוחה. אין התנגדות, אם כך,

אני מכריזה שהישיבה הזאת היא ישיבה פתוחה.

אני רוצה להתנצל בשמו של השר שחל, שיאחר

לבוא לישיבה.

אני מצטערת שחלה אי-הבנה בנוגע להשתתפותו

של השר נסים בישיבה זו. לנו דווח שהוא יהיה בישיבה. אין זה מקובל שכך

נוהגים כלפי הכנסת. אני אבקש שמזכירת הוועדה תברר מה קרה. אני לא חושבת

שהכנסת יכולה לעבור על זה.

נמצאים אתנו שני כונסי הנכסים של "אתא",

נציגי ההסתדרות, משרד התעשיה והמסחר, שרות התעסוקה, וכן ועד העובדים של

"אתא".

לפני כשבועיים קיימנו בחדר הזה ישיבה,

גם כן בנושא "אתא", והסיכום היה שתהיינה כמה פניות. סוכם שתהיה פנייה

אל היועץ המשפטי לממשלה, כדי לבדוק את מידת אחריותו של אייזנברג לגבי

עובדי המפעל, כשמדובר בפיצויים לאותם עובדים שנמסר לנו שעומדים לשחררם

מהעבודה, או לפנסיה מוקדמת.

צר לי לקבוע שלמרות הלחץ של היועץ

המשפטי של הוועדה רק אמש נמסר מה היח הטיפול מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

רק לפני כחצי שעה קיבלתי ממנו דיווח, ורשמתי אותו. הדיווח שקיבלתי

איננו רלוונטי לגבי עובדי "אתא".

לפיכך אני רוצה למסור לוועדה שבשלב זה

אין תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה

אינני יודעתאם לכנסת מותר להביע הערכה

על הצורה שבה טיפל היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה. אם מותר לה, היא לא

יכולה להגיד דברים חיוביים במקרה זה. אולי היתה תקלה במשרדו, לא אצלנו.

היועץ המשפטי של הוועדה שלנו התקשר כמעט יום יום למשרדו של היועץ המשפטי

לממשלה.

הבוקר עשיתי נסיון ליצור קשר עם ראש-

הממשלה. הוא היה בעיצומו של דיון ולא יכולתי לשוחח אתו אישית. מלשכתו

נמסר לי שבדעתו לכנס, ביזמתו, את כל הגורמים הקשורים ב"אתא".

מלשכתו של השר שחל נמסר לי, שהשר שחל

היה הבוקר בפגישה עם ראש-הממשלה בנושא זה. יש לי פרטים של הצעה אשר

מתגבשת, אבל מכיוון שהשר שהל יהיה כאן עוד מעט הוא ימסור מה מסתמן.

אני שמחה לציין את המעורבות של ראש-הממשלה בנושא זה.



אני אומרת את הדברים האלה בראש וראשונה

לעובדי "אתא". הנושא הזה לא יורד מסדר-היום של ראש-הממשלה. אולי במהלך

הישיבה נוכל למסור לעוברים עוד פרטים בנושא זה.

מכיוון ששני כונסי הנכסים של "אתא"

נמצאים כאן אני רוצה להביע תמיהה ופליאה על שתי עובדות תמורות שהיו

אתמול. האחת - הפסיקה של השופט על סגירת "אתא" ב-31 בחודש, אם עד אז

לא יימצא קונה, בנימוק שכך נקבע במסקנות של ועדת גיל. אני שואלת: האם

הדו"ח של ועדת גיל הוא תורה מסיני? ופליאה אחרת - הפרדה בין החלק היצרני

לבין החלק שאיננו יצרני.

ועוד שאלה מרכזית, שלמעשה היא שאלת

האם נעשים מאמצים של ממש כדי להשיג קונה או

קונים ל"אתא"?

נכון שבישיבה הקודמת, לפי הצעתו של

חבר~הכנסת שוסטק, החלטנו לא להיכנס לפרטי הנושא של הקנייה. חשבנו שלוועדה

של הכנסת לא הולם לעסוק בשאלה מי יקנה את המפעל, אבל אחרי מה שקרה אחרי

הישיבה האחרונה, אין לנו ברירה אלא לדעת אס יש משא-ומתן, עם מי, על מה

ובאיזה תנאים. חברי הוועד אומרים שמר רוזוב מנהל משא-ומתן ומעוניין

ברצינות לרכוש את המפעל. לי נאמר שהתנאים שמר רוזוב מעמיד לרכישת המפעל

הם כל כך קשים, שמצד הממשלה יש קושי עצום לעמוד בהם.

אני מבקשת לדעת אם זה נכין, ואם זה נכון -

מה הקו שכונסי הנכסים לא מוכנים לסטות ממנו, איזה תנאים הם יהיו מוכנים

לקבל, ומה מתנהל בנושא זה של קנייה ומכירה.

התחושה

ההולכת ומתחזקת היא שאין ענין רב להמשיך ולהפעיל את "אתא". אני אומרת

זאת על דרך הנימוס ובלשון המעטה. נראה שהמגמה היא לתת לסגור את "אתא"

בלי להעמיד מכשולים בדרך ובלי לעשות מאמץ עילאי כדי להציל את המפעל.

באיזו מידה ממשלת ישראל מעורבת בכל הנושא. האם רק אתם עוסקים בנושא

של "אתא" או האם גם הממשלה מהווה כוח מרכזי של לחץ לא לסגור את "אתא".

מדובר על כונס נכסים מפעיל. ההבנה שלנו

היתה שמפעיל הוא מפעיל לא לשליש ולא לרביע

אלא במלוא יכולת ההפעלה. התחושה היא שלא זה מה שקרה. השאלה: האם נוכל

לקבל הסבר מה קרה ומדוע? ושאלה נוספת: כשבית-המשפט פסק שהארבה תחיה עד

31 בדצמבר הוא עשה כן בהסתמך על דו"ח ועדת גיל. מהי לדעתם הדרך האפקטיבית,

גם במישור המשפטי, כדי להביא לדחיית מועד הביצוע של גזר הדין. האם לדעתכם

הדחייה הזאת תועיל או תזיק למשא-ומתן שאתם מנהלים? ושאלה שלישית: האם

הודעה ממשלתית מוסמכת, שיהא אשר יהא, מפעל "אתא" לא ייסגר, תקל עליכם

בביצוע התפקיד שלכם, או שמא להיפך? אני לא צריך לפרש שמבחינת העוברים

זו ההתחייבות המתבקשת ביותר.

מה לדעתכם הוועדה הזאת יכולה ללחוץ על קבוצת אייזנברג כדי שהיא תפרע

מלוא חלקה בנסיון לשקם את ההרס שקרה בזמן שהיא ניהלה את המפעל,



ח' גרוסמן; שמעתי הבוקר מהרדיו שלמפעל יש כותנה

רק לעוד שני ימי עבודה. אם יש ארכה

עד 31 בדצמבר, מה יהיה עד אז?

בכל מהלך הדיינים הזכירו את אייזנבדג

רק באקראי. אינני מדגישה שמישהו מטפל בבדיקת הנושא הזה מבחינת העבר.

גם אתמול היו ידיעות על בזבוז אבל משום מה קבוצת אייזנבדג יצאה יבשה,

למה?

שמעתי בזמנו גם מראש-הממשלה שיש

המעריכים את הבראת המפעל בסכום של

50-60 מיליון דולר, הבראה לרכישה. לעומת זאת הפועלים טוענים שלדעתם

מדובד בסכום מידבי של 6 5-1 1 מיליון דולד. האם יש איזה שהוא קנה מידה

מה רוכש המפעל נדדש וצדיך להשקיע כדי להפעיל את המפעל?

י' צבן; האם נכון שבגלל אי-בהירות לעתיד המפעל

הוא הפסיד בתקופה האחרונה הזמנות כבדוה

משקל? זאת אומרת, שאילו למזמינים היה ברור שהמפעל ימשיך לפעול, ההזמנות

האלה לא היו מוחמצות והן היו יכולות להיות משענת רצינית להבראת המפעל.

ידוע לנו שזמן קצר

לפני המפולת, חודשים אחדים לפני כן,

המניות של "אתא" היו בשיא פריחתם ונסחרו בבורסה בצורה מקובלת מאד על

כל המערכת של הבורסה. איך קורה שמפעל שעמד על סף פשיטת רגל יכול היה

להוציא מניות למסחר בבורסה באותה רמה שהיתה אז. האם אין כאן כוונות

בלתי חוקיות?

צ" ביטון; האם נכון שיש גורמים חיצוניים שהיו

מעוניינים בסגירת המפעל? אפילו שמענו

קולות שבשוק האירופי המשותף יש ענין שמפעל כמו "אתא" ייסגר,

י' צבן; היו ידיעות על המשכורות של הבכירים

ב"אתא", האם הן נכונות? אני רוצה שנקבל

הסבר. היה פרסום על סכום של 5,000 דולרים בחודש.

היו "ר א' נמיר; אני רוצה למסור- עוד אינפורמציה. מאחר

שיושב-ראש הוועד פנה אלי בנושא של אספקת

הכותנה למפעל, אני רוצה להודיע שאתמול דיברה מזכירת הוועדה שלנו עם

מר יוסף דלומי, יושב-ראש מועצת הכותנה, ואחרי הצהרים עם מר יוחנן לוי.

יושב-ראש מועצת הכותנה אמר אתמול, שכרגע עדיין עובדים על הכותנה שסופקה

לפני כשלושה שבועות תמורת 150 אלף דולר. הסכום הזה של 150 אלף דולר כנראה

עומד להתמצות בימים הקרובים. אני מבקשת להזכיר שבשבעתו דובר על כך שזה

יספיק לעשרה ימים, וכבר עברו כשלושה שבועות. עוד אמר מר יוסף דלומי;

ברגע שייגמר הסכום הזה, אם יבואו למועצת הכותנה ויבקשו מהם עוד, תמורת

כסף שיתנו - יישבו וידברו. כרגע איש עוד לא פנה אליהם מעבד ל-150 אלף

דולד הללו.

הדברים האלה עומדים בניגוד למה ששמעתי !

הבוקר ברדיו ומה שהיה אתמול בחיפה.



על הדברים האלה השיב מר יוחנן לוי,

מנהל חטיבר. הטכסטיל במשרד התעשיה והמסחר, שמועצת הכותנה התחייבה לספק

כותנה תמורת מזומנים עד 150 אלף רולר, ועד כמה שירוע ליוחנן לוי -

אין בעיות, זאת אומרת לא קנו את מלוא המכסה.

בינתיים יש התפתחויות והדברים קצת שונים.

היו"ר אי נמיר; זו אינפורמציה שנתקבלה אצלנו אתמול

בשיחה טלפונית. עם כל הכבוד, מישהו אומר

כאן לא אמת. אנחנו מבולבלים. אנחנו לא יודעים מהם הדברים המדוייקים.

כשיש נושא של הזמנות ספציפיות, התמונה

הברורה היא בידי הכונסים. אחר-כך טלפנתי

אל הכונסים. לא נאמר שזו התמונה לרגע זה.

פ' גרוב; אנחנו נמצאים בערפל קרב.

היו"ר א" נמיר; לפני דקות אחרות נקראתי לטלפון, וראש

הממשלה מבקש למסור לכם שביום רביעי הוא

מזמן ישיבה עם כל הגורמים הנוגעים ל"אתא",

י" סלומו ן; בראשית חורש נובמבר נפגש הכונס השני,

חברי, עורך-הדין ליפא מאיר, עם אנשי

מועצת הכותנה. אחרי ישיבה ארוכה מאד ולחצים גדולים מאד הם הסכימו,

כהסדר ביניים, לספק כותנה תמורת מזומנים, בסכום כולל של 150 אלף דולר.

אספקת הכותנה הזאת החלה מיד, תמורת מזומנים. המשאית האחרונה הגיעה

בשבוע שעבר, נדמה לי שהיא הגיעה ביום שני. היו שש משאיות שהגיעו לפי

זה. אחרי שהגיעה המשאית האחרונה פנינו למועצת הכותנה וביקשנו לדון בהמשך

האספקה. ביום חמישי האחרון ישבנו אתם בתל-אביב עד שעה עקר וחצי בלילה

וגיבשנו הצעה שלפיה הם ימשיכו לספק כותנה תמורת מזומנים ויחד עם זה נשלם

להם, על כל מטען של כותנה שהם יספקו, חצי מהמחיר גם על-חשבון חובות העבר,

הם דרשו הרבה יותר. ביום שישי אתרי הצהרים, אחרי משאל טלפוני בין חברי

מועצת המנהלים שלהם, הם נתנו תשובה חיובית. ביום ראשון ביקשנו מבית-

המשפט לאשר את ההסדר הזה. זה נרון אתמול. ביקשנו שעורך-דין בשם מועצת

הכותנה יבוא גם הוא לדיון. הצגנו את התשובה לפני השופט. איש מועצת הכותנה

תמך בבקשה אולם באי-כוח הנושים וכונס הנכסים הרשמי התנגדו שישולם למועצת

הכותנה על-חשבון חובות העבר, מכיוון שהם נושים רגילים ואם משלמים להם

יהיה צריו לשלם גם לנושים אחרים.

היו "ר אי נמיר; כמה חייבים להם?

יי סלומו ן; 1.6 מיליון דולר, השופט לא מאשר תשלום

על-חשבון חובות העבר, הוא אמר את הדבר

הזה בצורה גלויה לעורך-הדין שלהם, יש חובות גם לגופים אחרים, למשל, יש

חברת הובלה פרסית שמסיעה את העובדים, שחייבים לה סכום של 25 מיליון שקל

על חשבון העבר, גם להם השופט לא נתן אישור,

ביקשנו שהשופט יתן צו שיחייב את מועצת

הכותנה לספק כותנה, כי אסור להם לסרב לספק כותנה תמורת תשלום במזומנים.

עורך-הדין שלהם אמר שהוא לא מקבל את הטענה הזאת, השופט הזמין אותו להיום

כדי שישמיע את טענותיו הנגדיות,



אתמול דחה השופט את בקשתנו, פורמלית,

לשלם את חובות העבר.

עורך-הדין שמע את הלך הרוחות בבית-

המשפט והוא מנסה ככל הנראה להשיג אישור אך תגובה של מועצת המנהלים

איזו עמדה עליו לנקוט. אנחנו ביקשנו צו שיחייב .אותו לספק.

היו "ר א' נמיר; אם תזכו בצו הזה, עד מתי יש סיפוק

כותנה?

י' סלומון; כל זמן שיהיה כסף לקנות. אם הם לא

יספקו כותנה, הם יועמדו לדין פלילי

על עבירה.

כונס הנכסים הרשמי הוא פקיד מדינה.

היו "ר א" נמיר; מיהו הכונס הרשמי?

י ' סלומון; מר בלום, בירושלים, מאגף האפוטרופוס

הכללי במשרד הנכסים. מר בלום הוא כונס

הנכסים הרשמי בכל הארץ יש לו משרדים בכל הארץ,

היו"ר אי נמיר; את מי הוא מייצג?

י' סלומון; את המדינה.

היו"ר אי נמיר; האם אתם בעימות אתו?

יי סלומון; אנחנו לא בעימות אתו, אנחנו היינו

מוכנים ללכת לבית-המשפט שירשה לנו

לשלם בעד חובות העבר, בית-המשפט לא הרשה, הכונס הרשמי אמר שאם מועצת

הכותנה לא תספק כותנה, הוא ימליץ על העמדתה לרין פלילי,

אם לא יספקו כותנה אפשר יהיה, ככל

הנראה, לקבל כותנה מיובאת שתגיע בעוד יומיים,

היו"ר אי נמיר; ל"אתא"?

יי סלומון; סוכן של הייצואנים האמריקנים אמר לנו

שב-12 בחודש תעגון בחיפה אניה אשר

נושאת מטען של כותנה ליוון, לפני שבועיים היתה אפשרות שהייבואן ביוון

יהיה מוכן לוותר על שתים או שלוש מכולות, ואם נרצה בכך הוא יעשה סידורים

לפרוק בחיפה שתים או שלוש מכולות, הוא דיבר אתי אתמול לפני הצהרים,

אמרתי לו שיקבל ממני תשובה אחרי הצהרים, זה היה תלוי בבית-המשפט כמה

יינתן להפעיל, התקשרתי אתו כדי לקבל שתים-שלוש מכולות שהם 50-60 טון,

לכמה זמן זה יספיק?

י'יסלומון; בקצב הנוכחי - עד סוף החודש,

זה ייבוא פרטי, הפעילות של מועצת

הכותנה היא שהם מונעים מאנשים אחרים לקנות כותנה כדי לעבד אווזה ב"אתא".

האם זה בהתאם לחוק? האם בזמן כינוס הם

יכולים לעסות דבר כזה?

לפי דעתנו - לא.

היו" ר א' נמיר; זה ענין של בית-המשפט.

מה קרה אתמול בבית-המשפט בענין ההפרדה

בין המגזר התעשייתי לבין חלקים אחרים של

"אתא"? לפי הדו"ח של ועדת גיל היה צריך לנהל את המפעל במשך חודשיים

כמפעל חי, לפטר ולהגיע עם העובדים להסכם בדבר צמצום כוח האדם, ולנסות

למכור אותו. התקופה של החודשיים מסתיימת בסוף חודש דצמבר. במקביל,

הממשלה ובנק לאומי נתנו סכום של מיליון דולר וחצי כרי להפעיל את המפעל

עד סוף חודש דצמבד. הכסף הזה עומד לרשותנו, ככונסי הנכסים, לפי ניתוח

כלכלי, המפעל נושא הפסדים של 700 אלף דולר לחודש. הסכום הזה של מיליון

דולר וחצי בא כדי שנוכל לנהל אח המפעל ללא הפסדים כאלה. את מרבית

הסכום כבר קיבלנו. את היתר נקבל בימים אלה. הכסף הזה ניתן כהלוואה.

ההחזרה של ההלוואה הזאת, לפי החוק, קודמת לכל חוב אחר שיש למפעל, כי

זה נחשב במסגרת ההוצאות של כונס הנכסים. כפי שאמרתי, מדובר בסכום של

מיליון דולר וחצי. השופט לא היה כל כך שבע-רצון לאשר קבלת ההלוואה הזאת.

הוא אמנם אישר אבל נתן את האישור ללא שביעות-רצון. הוא אמר שלא יאשר,

בשום פנים, קבלת הלוואות נוספות, כי כל הלוואה שאנחנו מקבלים במסגרת

כינוס הנכסים, ההחזרה שלה קודמת להחזרתו של כל חוב אחר. פירוש הדבר

שעל-ידי הלוואות אנחנו נוגסים בערכו של המפעל ופוגעים בנושים אחרים.

זאת היתה הסיבה וזה היה המניע של השופט לצמצם ולהגביל אותנו בזמן -

החשש שהכסף לא יספיק.

מבחינה משפטית, אנחנו נתמנינו כונ.סי נכסים

לפי בקשה של בנק לאומי, שיש לו אגרות חוב ושיעבוד על כל נכסי החברה.

הוא ביקש למנות כונסי נכסים כדי שיוכל לממש את החוב שלו. הדרך הרגילה

לכינוס נכסים היא כינוס נכסי החברה, מכירתם ותשלום החובות. אבל במקרה

זה התבקש בית-המשפט למנות כונס נכסים ומנהל- זה המינוח המשפטי ולא כונס

נכסים מפעיל כפי שהתבטא חבר-הכנסת צבן - כונס נכסים ומנהל אשר כונס

את הנכסים, לא צריך לפרק מיד את החברה מנכסיה אלא הוא צריך לנסות

להחזיק אותה פעילה ולנסות למכור- אותה כגוף תי.

אנחנו כונסי נכסים של שלוש חברות; "אתאיי,

חברה לטכסטיל בע"מ שהיא מפעילה של המפעל בקריית אחא; כורדנה, חברת מפעלי

טקסטיל, שהיא מפעילה את מפעל האריגה והאשפרה בקריית ביאליק; ויש "טתה"

בע"מ, שהיא תברת שיווק. מפעלי טקסטיל כורדנה הם בשליטה מלאה של "אתא".

"טתה" היא חברה ציבורית, ש-60% ממניותיה הם בידי "אתא" והיו"ר בידי הציבור.

א" לין; יש חשש שתגיעו למסקנה לסגור את "אתא" בעוד

"טתה" תישאר.

המתפרות הן עצמאיות, בשליטה מלאה ובניהול

של "אתא". המטוויה, האריגה והאשפרה, לפי

הדו"ח של ועדת גיל, זה החלק אשר נושא הפסדים. המתפרות מחזיקות את עצמן.

"טתה" יכולה להחזיק את עצמה.



לפי החוק, השופט,- בכינוס הנכסים,

מנהל את כינוס הנכסים, ואנחנו לשליחי בית-המשפט לצורך זה. כל דבר

אנחנו צריכים לעשות בהסכמתו, כל פעולה אנחנו צריכים לעשות בהסכמתו.

אני לא יכול לנהל לאורך זמן עסק מפסיד. יש חודשיים שניתנו

על_ידי הממשלה. אם לא יימצא קונה לתשלובת, אותו חלק שמפסיד - ייסגר.

את החלקים שלא מפסידים אפשר יהיה להמשיך לנהל. לא נאמר: אני אסגור

מה שבקריית אתא ובכורדנה אלא נאמר: מה שמפסיד - אני סוגר, אם תצליחו

למכור את כל התשלובת - תבוא עליכם ברכה. אין טעם לסגור את מה שלא

מפסיד - החנויות והסתפרות. התכנית שלנו למצוא קונה לכל התשלובת.

בשבועיים האחרונים יש עשרה מעוניינים. הם קיבלו הצעות בכתב. איננו

יכולים להגיד לכם מי מהמתעניינים רציני ומי מהם לא רציני. יש עשרה

גורמים שמתעניינים, כ-50% מהם הם מחוץ-לארץ. לא בזבזנו אפילו יום

אחד. שלחנו חומר לחוץ-לארץ, בפקסימיליה. בימים אלה אנחנו צריכים לקבל

תשובה מגורם באנגליה. אשר לאחרים - אנחנו לא יודעים מתי יציעו הצעה.

האם אתם מזרזים אותו? האם יש לכם

קשר אתם?

יש לנו קשר. לזרז? אנחנו לא חושבים

שזרוז יביא תועלת, יציל או יקל על

המשא-ומתן אחר-כך.

התנאים שהוא העמיד קשים

ביותר. למרות זאת יזמנו פגישה אתו כדי לברר מה אפשר לעשות ואיך אפשר

לקדם את המשא-ומתן אתו. הוא עמד על התנאים שלו, שהממשלה תישא בכל

ההפסדים בזמן הקרוב - 10-12 מיליון דולר; שהממשלה תערוב לו להלוואות

בשביל ציוד שיקנה - הוא רוצה לקנות ב-5 מיליון דולר וערבות ב-10

מיליון דולר; הוא רוצה שקריית אתה וכורדנה יוכרזו כקריית פיתוח א+

וכל הקרקעות השייכות להם יהיו שטחי מגורים; עוד הוא רוצה שמינהל מקרקעי

ישראל יוותר על דמי הסכמה בהעברת הקרקעות, ושלא יוטל עליו מס השבחה

במקרה של שינוי היעוד,

מי הסמכות כדי ללחוץ על קונים ולדחוף

קונים בניהול משא-ומתן על "אתא",

האם אתם או הממשלה?

קונה שרוצה הקלות מהממשלה, אנחנו

לא יכולים לעשות דבר,

היו"ר אי נמיר; כשרוצים מאד במשהו אז מפעילים, מזרזים

ומטפלים, יש לי הרגשה שלא כך אתם

נוהגים, ואתה אומר שזה לא תפקידכם,

הכונסים הם פקידים של בית-המשפט, הם

שליחים של בית-המשפט,

האם אתה אומר ש"טתה" לא הפסידה?

הפסידה מעט,



א' לין; אתה אומר ש"אתא" הפסידה. מחוך דבריך

יוצא שיש אפשרות שבית-המשפט יפסוק

על סגירת "אתא" ולא על סגירת "טתה", כי "טתולי לא מפסידה.

אנחנו יודעים ש"אתא" השקיעה מכספה בהקמת

"טתה", ושזו היתה השקעה מוכרת. יותר מזה, הפועלים טוענים שבמערכת

השיווק של "טתה", במקום למכור תוצרת "אתא" מכרו שם תוצרת ייבוא מהמזרח

הרחוק.

היו"ר א' נמיר; דיברתי על כך בישיבה הקודמת שלנו.

לי מאיר; אתמול הגשנו לבית-המשפט רשימה של

עשרה גורמים אשר מתעניינים ברכישת

המפעל כולו. לא ציינו שמם של המתעניינים, כי הם מעוניינים בעילום

שם.

מהי הרשימה? 1) קבוצת משקיעים ממערב

גרמניה; 2) משקיע מאנגליה העומד בראש קונצרן טכסטיל; 3) קבוצת

משקיעים מצרפת ושווייץ; 4) קבוצה של ישראלים ומשקיעים זרים מאירופה;

5) חברת השקעות ישראלית בשיתוף עם משקיע זר; 6) קבוצה של תעשיינים

ישראלים; 7 ) קבוצה מארצות-הברית; 8) שני גופים ישראלים גדולים

המשתפים פעולה לצורך פרוייקט זה; 9) משקיע מאנגליה; 10) תעשיין

ישראלי מענף הטכסטיל.

נוסף לאלה יש גם גופים שהתעניינו

ברכישת חלקים מהמפעל - "טתה", מקרקעים, מתפרות - לאלה אמרנו שהמפעל

לא עומד למכירה בחלקים.

אנחנו רוצים למכור את המפעל כעסק חי.

המשא-רמתן הוא אינטנסיבי, בהתאם לנסיבות. למשל, אם מעוניין מבקש

דו"ח באנגלית, ביקשנו מכלכלן תשקיף על "אתא" ותוך שלושה ימים זה

היה גם באנגליה וגם במערב גרמניה. קיימנו קשר טלפוני עם המשקיעים

כדי להיות בטוחים שהחומר הגיע אליהם.

לדעתי, לא צריך להפעיל לחץ. יש לי

הרגשה שמספרים אלה או אחרים שצויינו על-ידי גורמים שונים נבעו מכך

שהופעל לחץ.

יש גורמים שבאו בקשר עם המשקיע מאנגליה.

אנחנו מניחים שמתוך הכרתו את "אתא" מהעבר יגיש תוך זמן קצר הצעה. אולי

הוא לא ירצה לקנות אבל יתן תשובה.

בתור כונסים של "אחא", אנחנו מחזיקים

בחנויות כונס שלנו, זאת אומרת של המפעל היצרני. כפי שנאמר, 60%

מ"טתה" מוחזקים על-ידי "אתא" ובתור כונסים של "אתא" אנחנו מחזיקים

בנכס הזה.

אנחנו צריכים לעשות שיקול דעת אם

בגלל הצירך לסגיר, למשל, את המצבעה, נסגור גם חלקים אחרים - החנויות -

בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".



הכסף שנתנה הממשלה, מיליון דולר וחצי,

ייאכל כולו על-ידי המפעל היצרני. לא הזרמנו כסף לחנויות. להיפך, חלק

מה"קיים" של "אתא" נובע מהסדרים שהגענו בקשר לחנויות, שרכשו סחורה

זמינה. הדרך להמשיך להיות בחודשים אלה היתה, בין היתר, על-ידי הזרמה

מאסיבית לחנויות.

יכול להיות שברגע מסויים נצטרך להריב

ידים ולהגיד שלמפעל היצרני אין רווחים. אולי גורמים ציבוריים יכולים

לעזור; ככונסים, אנחנו צריכים לתת תשובה עניינית לבית-המשפט.

פ" גרוב! התאריך של 31 בחודש הולך ומתקרב. את

"מתה" לא הביאו מסין. אח "טתה" לא הביאו

מחוץ-לארץ. אנחנו נתנו את דמנו על זה. איזה שיקול זה שבינתיים יקחו

את "טתה"? כל הזמן מדברים אתנו על "בינתיים" ועל "כרגע". כרגע הובילו

אותנו עד לכאן. ב-31 בחודש ירימו את הידים ויגידו: אין קונה ל"אתא".

אני טוען ש"אתא" ו"טתה" זה סיפור אחד. "טתה" לא מרוויחה. "אתא" מרוויחה.

אבל את "אתא" מובילים בדרך בטוחה לפירוק. כל יום שעובר על "אתא" זה

רצח, רצח של מפעל חי.

בדו"ח של ועדת גיל מדובר על כונס מפעיל.

אני שואל: האם בצורה כזו הולכים למכור מפעל? שמעתם את הסיפורים על

הכותנה. כך מגיעים לאט לאט אבל בבטחון, לפירוק. העובדים יודעים את

האמת. מרדימים אותנו ומובילים אותנו בשקט לפירוק.

עכשיו אנחנו שומעים שמדברים על צורך

בסכומים אדירים. אומרים את זה כדי שלא יעזרו לנו. אנחנו לא צריכים כל

כך הרבה כסף. יש לנו תכנית, שאנחנו יכולים לעבוד גם היום בצודה מצומצמת,

אנחנו לא מבקשים.

היה רוזוב. עכשיו אנחנו שומעים על

עשרה קונים. אני מפחד שעד שמישהו יגיד מלה יגיע 1 בינואר. אינני רואה,

לצערי, את הרצינות של משרד התעשיה והמסחר להצלה שלנו. אולי צריך לטלפן

אל אריק שרון ולהגיד לו שאנחנו לא בטוחים שרוצים להציל אותנו.

היום הפועלים לא נתנו לי לנסוע

לירושלים. מספיק עם הדיבורים, הם אומרים, צריך לצאת לרחוב. גמה נבוא

מכאן אל הפועלים? הכסף שיהיה בו צורך במקרה כזה, כדי לתת למשטרה, מספיק

להציל את "אתא".

השאלה העיקרנית העומדת לפנינו היא:

איך נותנים למפעל אפשרות לפעול. הבעיה

מראשיתה היתה הגבלת התקופה. לדעתי, חובה לפנות אל הממשלה כדי שהתקופה

תוארך והמפעל יופעל, אולי אפילו לא בהיקפו המלא, ושיוחל בתכנית הבראה.

אני מרשה לעצמי לדבר בשם ארבעה ראשי ערים לפחות ואני אומר שאסון עלול

להתרחש. מדובר ב-2,500 משפחות הקשורות ישירות למפעל הזה ועוד אלפי

משפחות המתפרנסות ממנו. לכן צריכה לצאת מהוועדה הזאת קריאה להבראת

המפעל. זו הנקודה שצריך ללכת אליה, אחרת המפעל ילך ויתמוטט,

אני מודה לשר שחל שבא לישיבה הזאת

שלנו.

אני רוצה להגיד לשר שחל: זו הישיבה

החמישית או השישית שאנחנו מקיימים בה דיון במסגרת ההצעה לסדר-היום

בנושא "אתא". אנחנו שומעים את כונסי הנכסים. אין לי סיבה לחשוב שהם

אינם עושים כמיטב יכולתם את העבודה שהוטלה עליהם. אני משוכנעת שהכתובת

שלנו, כוועדה, אינה כונסי הנכסים אלא הממשלה,

אנחנו מבקשים לשמוע ממך חד-משמעית אחת

או שהממשלה תבקש ארכה כדי לטפל ברצינות בנושא או שהיא תיכנס

לעובי הקורה של מציאה קונה ל"אתא" והבראת המפעל.

מהנושא הזה על "אתא" אנחנו לא נרפה, אפילו

הוועדה תצטרך להתכנס יום יום. לא נרפה מהענין עד שנדע שענין "אתא" מטופל

כהלכה.

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל; אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. אני

נמצא כאן לא במסגרת תפקידי.

נאמר לנו שהשר נסים יהיה בישיבה. הוא

לא הגיע. אתה יודע כמונו איפה נמצא עכשיו

שר התעשיה והמסחר. אתה בשבילנו היום מייצג את הממשלה.

אני לא מתנגד. אני בא כמי שרוצה לתרום

שליווה את הענין מראשיתו,

מכיר את הענין וחבר בוועדת האדבעה שהיתה צריכה להחליט על סכום כסף לתקופת

ביניים.

מקובלים עלי כמה עקרונות; לא עולה

על דעתי שאפשר להתייחס לסגירת המפעל אשר מעסיק 2,500 עובדים ועוד 2,000

משפחות המתפרנסות ממנו בעקיפין, אשר נמצא באזור שאם הגזירה הזאת של סגירת

המפעל תהיה דבר מעשי, פירוש הדבר התפרקות מערכות שלמות שאיש לא יודע מה

תהיינה התוצאות. חלקם הגדול של העובדים עברו את הגיל שאפשר לעשות בו

הסבה, אם אנחנו יוצאים מתוך הנחה שתהיינה תעסוקות אחרות, מה גם שהמציאות

איננה כזו. אני אומר את הדברים האלה כי במצב שנקלענו אליו צריך להעמיד

דברים על דיוקם המלא.

קיימתי הרבה שיחות עם יושבת-ראש הוועדה,

כדי למסור כמה פרטים שיכולים להועיל לדיון בנושא זה וכן כדי להעלות

הצעות שאציע אותן גם בממשלה.

לוח הזמנים הכפוי לא מאפשר למצוא קינה,

מדובר על ימים, עסק מהסוג של "אתא", אפילו איננו מלווה בארועים שעברו

על "אתא" וגם אם אין כונס נכסים, הוא עסק כבד, וכדי שיימצא מעוניין,

זה ענין ליותר משבועיים, לוח הזמנים הכפוי אומר שבלתי אפשרי לברר הצעות

ממשיות,

אין לי ספק שנעשים מאמצים רציניים גם

על-ידי משרד התעשיה והמסחר. כמה פעמים בשבוע אני מדבר עם מנכ"ל משרד

התעשיה והמסחר. אני יודע שגם הכונסים עושים מה שהם צריכים לעשות, אבל

הדבר לא יכול לעמוד בהגבלה של זמן. יותר מזה, כשיש על מפעל הגבלה של זמן,

הוא לא מתפקד כראוי ולכן המציאות במצב כזה לא משקפת את הפוטנציאל שלו,



ברור שאם המפעל ייסגר הוא יימכר כעסק

בפירוק ואז הסיכויים להציל אותו ולשקם אותו הם לא מעשיים.

מקובלת עלי הרעה שבמקום לדבר על דמי

אבטלה צריך לדבר על קרן התעסוקה. אני בעד שימוש בכספי קרן התעסוקה.

אם ענף מסויים

נקלע לקשיים, צריך להערך כדי שאותו ענף יעבור את התקופה הקשה. ענף

הטכסטיל מצוי כיום בקשיים אבל אני מאמין שתוך שנה אפשר להביא אותו

לשיפור.

הגשתי לראש-הממשלה תזכיר שאני מגיש

אותו גם לוועדה, מה קרה לענף הטכסטיל שיש התמוטטויות ויש אלפי מועסקים

שצריך לספל בהם.

יושב-ראש הוועד, פיני (פנחס גרוב), ישב

עם השר נסים, ממלא מקום שר התעשיה והמסחר, ואתי, ועל סמך נתונים שהביא

הוא והוועדים אני מציע לפנות אל הגורמים העוסקים בטכסטיל, כגון "כלל"

וחברת העובדים כרי שיפעילו את המפעל במשך שנה ויציעו מה נתוץ כדי לעמוד

בהפעלה הזאת בתנאי שבנק לאומי,כנושה, יסכים שהמפעל ימשיך לעבוד. זאת

אומרת, תיעשה פעולה לייעול ובתקופה הזאת - שנה - הממשלה תוכל לדעת

מה המסגרת שלה כדי להשתתף בהפעלת המפעל. יהיה גורם מקצועי מפעיל את

המפעל ודואג לתפעולו.

יושבת-ראש הוועדה שוחחה עם ראש-הממשלה

ואתי. ראש הממשלה הזמין אליו את אנשי "כלל" וחברת העובדים.

אם יש כוונה ורצון להציל את המפעל,

הממשלה צריכה לתרום חלקה יותר ממה שעשתה. צריך לפנות אל גוף ציבורי -

להסתדרות, לחברת העובדים - שיקבל על עצמו את הענין בתקופת ביניים,

כדי למנוע התמוטטות של מפעל שהוא בין המפעלים הוותיקים בארץ, ואז יש

גם אפשרות לנהל משא-ומתן ללא חרב של זמן מוגבל. אין גורם שיוכל לסיים

את המשא-ומתן עד 31 בדצמבר.

צריך להיות מאמץ משותף של ההסתדרות

וחברת העובדים יחד אתנו.

אם "אתא" ייסגר, זה ענין של כ-900 אלף

דולר בחודש, אם אנחנו מתייחסים לדמי אבטלה. במקום להוציא את הסכום

הזה כדמי אבטלה אפשר להשתמש בו לייעול ולהפעלה.

לדעתי, במאמץ של העובדים לייעול, יש

אפשרות וסיכוי שבמשך שנה יימצא קונה. זו הצעה הרבה יותר מעשית מאשר

הגבלה וחרב של זמן כפוי עד 31 בדצמבר.

מאמצים בענין זה צריכים להיות כבר

ביומיים הקרובים, הדאגה צריכה להיות משותפת.



אני יודע שהממשלה יכולה לטעון שזה

מפעל פרטי ושהיא נתנה כסף. בממשלה יש חשש לתקדים שבעלי המניות

במפעלים אחרים ינערו חוצנם מכל אחריות. יש בעיה ממשית ולכן חשוב ללכת

לדבר הגיוני ושהממשלה תוכל לדעת מהם גבולות האחריות שלה.

ההצעה שאני מדבר עליה איננה חדשה.

היה תקדים כזה בעת הטיפול ב"כיתן" בית-שאן. ההצעה שלי עומדת פחות

או יותר על אותו בסיס שהיה במקרה ההוא.

אני יודע שראש-הממשלה עושה מאמצים

כדי להביא לפתרון. יש צורך בסיועם של הגורמים האחרים כגון: ההסתדרות,

חברת העובדים ו"כלל".

י- צבן; אני מברך מאד על גישתו של השר שחל.

יש לי כמה שאלות; האם הממשלה מוכנה

למסור הודעה פומבית, נוכח היקף הבעיה, שמפעל "אתא" לא ייסגר"באי חוק

אור באי קרוק". זה דבר שיכול להרגיע וגם לא נאבד הזמנות ל"אתא".

כדי להחלץ ממלכוד של תקדים, האם

אתה, השר שחל, שוקל צעדים שצריך לנקוט כלפי הבעלים הקודמים כדי

שמפעלים אחרים לא יחשבו שקל לנהוג כמו אייזנברג?

אני מתרשם שהשר שחל חש את הכאב של

מפעל "אתא". הפעילות של השר נובעת

מרצון למצוא פתרון. בהקשר לכך אני רוצה להזכיר שלא דומה מצבו של. זה

שסופר את המלקות להרגשתו ולמצבו של מי שסופג אותן. פיני גרוב וחבריו

סופגים את המלקות. אנחנו רק סופרים אותן. יש סכנה שהם לא יוכלו להמשיך

ולעמוד בנטל.

עלינו לזכור שכאשר מדברים על "אתא",

מדברים על אזור שלם. יכול להיות שתבואנה תרופות אחרי שתהיה התפרצות

שלא נוכל לעמוד בה.

אני חרד שאנחנו עומדים בפני קטסטרופה

נוספת הקשורה עם אייזנברג.

לשאלתו של חבר-הכנסת צבן, האם הממשלה

מוכנה להתחייב שהמפעל לא ייסגר?

התשובה היא לא. שום ממשלה לא תוכל לתת התחייבות בלתי מוגבלת שהמפעל

לא ייסגר. החלטה כזאת לא יכולה להתקבל.

יש צורך בהצעות קונקרטיות ואמיתיות

ואם יש צורך בסיוע - אני מאמין שעל זה אפשר לדבר.

כשיש כונס נכסים,

כונס הנכסים פועל מכוחו של בית-המשפט.

כל הנושאים ייבדקו.

איך קרה שבמדינה שלנו, שנה ושנתיים לפני ה"בדוך" של "אתא", המניות

היו בשיא הביקוש. כאן יש מקום לשאלות.

הממשלה, בישיבתה אתמול, קיימה דיון

בנושא האבטלה. המצב באזור חיפה מדאיג. אם ייסגר מפעל אחד כמו "אתא",

אינני חושב שיש מישהו שיהיה מסוגל להתמודד עם זרם כזה שעלול ליהפך ברגע

אתד לשטפון. אני מקווה שלא נגיע לזה. לכן אני מדבר על הצלה של הרגע

האחרון כשלות הזמנים הוא לא של שעות, לא ימים ולא שבועות אלה וזקופה

ארוכה יותר אשר מחייבת מאמץ משותף.

אני יודע שיושבת-ראש הוועדה עושה

את כל המאמצים. אני תולה הרבה ברצון הטוב של הגופים הציבוריים. אם

לא ההיה כתובת ציבורית אחראית לטיפול - אין בשביל מה לבוא לממשלה,

כי אין מסגרת. צריכה להיות מסגרת ואז הממשלה תוכל לעזור לה.

ג' בן-ישראל; יושבת-ראש הוועדה צודקת בטענתה

שהכונסים הם לא הכתובת האמיתית

לבעיה. יש להם תפקיד מוגדר. הס שליחים של בית-המשפט. הם יכולים

לדווח. הם יכולים למסור אינפורמציה. את זה הם עושים. הם מייצגים

את הנושים. הם שליחים של בית-המשפט ולגן נראה היה לי כאילו מוקד

הענין מוסט לכיוון שאיננו הכתובת שממנה תצמח ישועה לענין.

ממשלת ישראל היא האחראית להבטחת

תעסוקה במדינת ישראל. היא לא יכולה להסיר מעל עצמה את האחריות

והמחוייבות בענין זה. יתר על כן, בהסכם על עסקת החבילה יש סעיף

האומר שתהיה חתירה לתעסוקה מלאה ומניעת אבטלה ולא כלשונו של שר

האוצר הבלתי ברורה, בעיקר לאחרונה. ראש הממשלה הודיע פעמים רבות

שזו עמדתו ושזו עמדת הממשלה.

אני רוצה להיות בטוח שהבנתי מה

שאמר השר שחל. אני מבין מרבריו שיש דמי אבטלה שהתרכזו בביטוח הלאומי.

הכסף הזה ברובו, 95%, משולם למובטלים. אפשר לשנות את החוק. אם אכן

יהיה שינוי בחוק, שיאפשר שימוש כדי להפעיל ותהיה פנייה אל גורם לשם

ניהול מקצועי ביידע מקצועי, זו הצעה שראויה לשיקול דעת מירבי-

העמדה העקרונית שלנו היא למנוע אבטלה

כדי להימנע מתשלום למובטלים. בתזכיר שלי לראש הממשלה ציינתי שזו אחת

הנקודות שההסתדרות עומדת עליהם אלא שכיום יש נוקשות ביחס לשימוש בדמי

אבטלה ויש צורך בגמישות.

אני הייתי אומר שיש מקום לשנות קצת

את ההצעה, כי כספי דמי האבטלה הם הפרשות של העובדים ושל המעסיקים.

אני חושב שתמורת כל שקל שיוצא מן הסכום הזה צריכה הממשלה לשלם סכום

מקביל, שאלמלא זה תהיה שחיקה בסכום. לדעתי, הממשלה לא צריכה להטיל

את מלוא העומס על דמי אבטלה.

אני מציע שיהיה שימוש בדמי האבטלה

וסכום מקביל יבוא מתקציב הממשלה, כדי שלא יהיה נוהג ותקדים של שימוש

בכספי העובדים. חברת "כלל" או חברה העובדים יכולים לעזוד בניהול המקצועי,

אם זו תהיה ההצעה - אני אביא אותה לדיון בהסתדרות,



אני רוצה להבין על מה מדובר ומה אני

צריך להביא בפני שולחי.

עמדנו במשברים שונים בנושא התעסוקה.

אין דומה משבר "אתא" לשום דבר שהיה עד היום בתולדות התעסוקה במדינה

הזאת. יש חשש, חלילה, שבתום השנה הזאת, בליל סילבסטר, למעלה מ-3000

משפחות ישארו ללא תעסוקה. אם זה מהרחש, חלילה, זו רעידת אדמה חברתית

שממשלת ישראל ועם ישראל לא יעמדו בה.

עובדי "אתא" הוכיחו עד היום בגרות,

אחריות ונכונות לסייע להבראת המפעל, כמעט ללא תקדים ביחסי עבודה

בארץ, לא הייתי רוצה שיעמידו אותם במבחן כזה של חוסר תעסוקה, כי אז

גם ההסתדרות לא תוכל לעמוד מנגד.

אתמול תבענו מראש הממשלה שיהיה מוצא

מן הסבך הזה, במועד, כדי למנוע רעידת אדמה שאיש לא יוכל לעמוד בה.

זה מחייב הפעלה מקצועית של המפעל, ללא "סטופר" ביד, כדי שיהיה סיכוי

למצוא קונה.

היו"ר א' נמיר! מאחר שהשר שחל לא מתחייב וראש הממשלה

יכנס את כל הגורמים, כולל "כלל" וחברת

העוברים, ביום רביעי, אנחנו נתכנס שוב ביום שני.

אני מבקש לומר למר בן-ישראל, שלא היתה

לי כל כוונת לגלגל את הענין לכתובת אחרת.

האם היתה שיחה עם חברת העובדים?

אני דיברתי עם אנשים בחברת העובדים.

היתה הזדעזעות. לחברת העובדים אין כוח

להרים את זה.

שר האנרגיה והתשתית מ' שחל? אחרי שהעובדים אמרו שיש להם תחזיות

מסויימות למפעל, יש בסיס והצדקה לקיומו

ויש נכונות להתייעלות, התפעול צריך להיות על-ידי גורם מקצועי.

השר בסים, ממלא מקומו של שר התעשיה והמסחר

אמר שאם נדע במה מדובר ואם 'יש הצעה, אפשר יהיה להביא אותה לממשלה.

ג" בז-ישראל; אולי יכול להיות גוף משותף של כמה גורמים.

י' פורר; אני מצטרף לדבריו של השר שהל בדבר הפתרון.

אני מופיע בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות

בשם משרד אשר מעסיק למעלה מ-800 עובדים, משרד שהותקף גם בוועדות וגם

בעתונות.

אני רוצה להזכיר שמשרד התעשיה והמסחר

לקח על עצמו, הייתי אומר, ביזמתו, את הטיפול במשבר "אתא", כשההתפתחות

הזאת רק התחילה. טיפלנו בזה באופן בלעדי. גם במשבר הקודם עזרנו בצורה

הברורה ביותר.



הותקפנו גם על כך כאילו אין דואגים

למינוי כונס נכסים. בסופו של דבר התברר שמינוי הכונס בא הודות ליוזמתנו.

המשרד שלנו היה זה שדאג לסכום הראשון של מיליון דולר ואחר-כך 1.2

מיליון דולר ולמינוי הכונס, העובדים מצאו אצלנו אוזן קשבת. אני רוצה

להפריך אה השמועה כאילו מישהו במשרד אמר או רמז שצריך לסגור את "אתא".

אנחנו עשינו ועושים מאמצים כדי שמהפעל ימשיך לפעול. מתוך דאגה לעובדים

עשינו ואנחנו עושים את כל המאמצים בכיוון הזה. אני לא מבקש כתרים.

הכתר הגדול ביותר והיפה ביותר לראשינו יהיה מפעל "אתא" פועל, מרוויח

ומספק פרנסה לעובדיו. זה רצוננו וזו המטרה שאנחנו רוצים להשיגה. אל

תחפשו אצלנו שעירים לעזאזל. אנחנו עושים כל מאמץ למען "אתא". ביוזמתנו

היתה בזמנה פנייה לחברת העובדים, מתוך ידיעה שהיא מרכזת מפעלים ועובדים

בטכסטיל ושיש לה יידע. ביקשנו מאנשי חברת העובדים שישקלו הצעה בדבר

רכישת "אתא" ותפעול "אתא".

אחדי שהתגלה היום הענין הזה, לא על-ידי,

אני יכול לגלות שקיבלנו רק תשובת ביניים: נראה איך יהיה המצב ואד יש

מקום לדבר. לפיכך פנינו אל ראש-הממשלה, בשבוע שעבר, כדי לקיים את

הפגישה שתתקיים השבוע.

ג" בן-ישדאל; את מי מזמינים?

י' פורר; ראש-הממשלה הוא המזמין, לא אנחנו.

מה ההמלצה?

י' פורר; לדעתי אין זה יעיל לקיים דיון כללי

אצל ראש-הממשלה. אני חושב שצריך לשבת

אצלו עם קונים פוטנציאליים או עם מנהלים פוטנציאליים. ביקשנו לשבת

שם עם ראשי ההסתדרות וחברת "כלל".

אני רוצה לשאול מדוע בית-המשפט לא

מינה כונס נכסים מפעיל. ועדת גיל

המליצה על כונס נכסים מפעיל.

י' סלומון; בית המשפט פועל במסגרת החוק. במסגרת

החוק אין כונס נכסים מפעיל. יש כונס

נכסים ומנהל.

י' צבן; האם אתם נוהגים כמי שאמורים להפעיל

את המפעל?

י' סלוטון; יש לנו כמה מגבלות. כל פעם קיבלנו

מהשופט פסק זמן של שבוע-שבועיים,

יש בעיה של תזרים כספים ומזומנים. אלה גורמים שהנהו אותנו. מכיוון

שיש תאריך של 31 בחודש, היינו צריכים לדאוג שהכסף יספיק עד אז ולא

ייגמר קודם.

אשר להזמנות; הזמנות בוטלו, הזמנות לא

הותמצו. הן בוטלו. ביום הראשון לכניסתנו לתפקידו ככונסים בוטלה הזמנה

מארצות-הברית,



י' צבן; מה היה ההיקף שלה?

י' סלומון; 200,000 דולר, אם אינני טועה. בוטלה

גם הזמנה מגרמניה בסכום דומה לזה.

כל ההזמנות מגרמניה בוטלו.

אי המאירי; בוטלו עוד הזמנות.

אולי יש הזמנות שתחזורנה, בעקיפין.

הזמנות שהותמצו? - משרד הבטתון היה

מוכן לתת הזמנה שמשך הביצוע שלה כשישה שבועות. לצורך זה היינו צריכים

לקבל אישור. זה היה בשבוע שעבר. היינו צריכים לקבל אישור לקבלת הזמנה

כזו. בית-המשפט לא רצה לתת אישור.

י' צבן; האם זה נכון שהמתפרה בכרמיאל עומדת

לפני סגירה? ואם זה נכון - איך אומרים

שהמתפרות לא מפסידות?

י' סלומון; יש הצעות ממשיות להפעלה של המתפרות,

היו"ר א' נמיר; כל ארבע המתפרות? יש ארבע מתפרות,

י' סלומון; יש הצעה מחברה שרוצה להפעיל את המתפרות.

ביום רביעי נשב אתם. מדובר על תקופה

ארוכה, כשלוש שנים.

אי המאירי; שעון החול הולך ואוזל. גם אחרי ההצעה

שהביא השר שחל, שכבר שמענו אותה קודם

והיום הובאה בצורה מתוקנת, ואפילו כל הגורמים יסכימו לבחון אותה בכובד

ראש, אני חושש וצופה קשיים,קודם כל מצד הנושים, ובנק לאומי איננו הגורם

היחיד. יש עוד גורמים. אין בטחון שהגורמים האחרים יסכימו להמתין, ואתם

יודעים מה קורה עם מועצת הכותנה. גם שרי ממשלה פנו ליושב-ראש מועצת

הכותנה והפצירו בו. אם כן, אפילו אם הגורמים השונים ירצו לבחון את ההצעה

שהביא השר שחל, אינני מאמין שזה יסתדר עד 31 בדצמבר.

ההמלצה והמסקנה של ועדת גיל, האופציה

המדברת על הבראת המפעל, לא הועמדה כלל למבחן. כפי שאני קורא את הדברים

בדו"ח של ועדת גיל, זו אופציה להפעיל את המפעל במלוא עוצמתו, אבל ברמה

הזאת זה לא תהליך הבראה.

יש כונסים.

א' המאירי; תהליך ההבראה צריך היה להיות באמצעות

הכובסים. המערכת שנקבעה והתהליכים שנקבעו

יוצרים גסיסה ממושכת ולא העמדת המפעל במבחן, אם הממשלה לא תבטל החלטה

קודמת ואם בית-המשפט לא ישנה את המועד - אין סיכוי להצעתו של השר שחל,

בית-המשפט לא יסיר את התאריך ללא פעולה ציבורית, אם זה לא ישונה, עלול

לקרות, חלילה, דבר גרוע, מה יקרה עם האנשים ב-ו3 בחודש? באיזה מעמד

הם יהיו? מכיוון שמדובר על תקופה של פחות משלושה שבועות, אי-אפשר להשאיר

את השאלות האלה פתוחות,

אני מבקש שניתן את הדעת על הבעיה המרכזית,



ג' בן-ישראל; נניח שהי יעזור, על-פי ההצעה של השר

שחל או הצעה אחרת. השאלה מי יעזור עד

שהוא יעזור. חייבת להיות הגובה סל הווערה כדי סעד לבחינת ההצעות השונות

הממשלה תזרים עוד סכום מסויים כדי שתהיה שהות לגיבושה של הצעה כזו

או אחרת וכדי לא לסתום את הגולל.

אני מציע שנאמר שאנחנו מחזקים

את ידי אלה הטורחים למנוע סגירתו של

המפעל. אנחנו פונים אל ראש-הממשלה להגביר מאמצים ולעשות הכל כדי שהמפעל

לא י יסגר.

אשר למתן אורכה - זו הנקודה הקריטית

ביותר. אני מבין שביום רביעי תתקיים ישיבה. צריך ללחוץ על כך שבאותה

ישיבה תתקבל החלטה על אורכה נוספת. אני מבין שאם תהיה החלטה על הלוואה,

ניתקל בקושי בבית-המשפט. אני רוצה להזהיר מזה. אני חוזר ואומר שאנחנו

צריכים לבקש שביום רביעי ולא יאוחר משבועיים לפני תום המוער של האורכה

תתקבל החלטה על אורכה נוספת.

אני מברך אוו יישבת-ראש הוועדה שמחזיקה

ידיה כל הזמן על הדופק ולא מרפה.

אני מציע שביום שני הבא יובא דיווח

לוועדה.

אני מציע לזמן למחר את מועצת הכותנה.

אנחנו צריכים להפעיל עליה לוזץ שלא תסגור את הברזים, כדי שהדיבורים לא

יעלו בעשן.

גי בז-ישראל; מי השר המופקד על מועצוז הכותנה?

שר החקלאות.

יי צבן; נזמין את השר.

אני מציע לוועדה שנקבע מועד לא מאוחר

על-מנת לראות מה עושים כרי לברר את הפרשה של מה שהיה. אי-אפשר לעבור

לסדר היום כשהרבר היה ידוע במשך שנתיים.

היו"ר אי נמיר! במשך השבוע אקבל תשובה ברורה מהיועץ

המשפטי לממשלה. אם יהיה צורך נקיים

אתו ישיבה סגורה של הוועדה, בנושא העקרוני שאנחנו חייבים לטפל בו,

בשלב זה יש דברים יותר בוערים מבחינה של הפעלת המפעל ועמידה בפרץ שלא

י יסגר.

ביום בי תהיה ישיבה של הוועדה.

היום אדבר עם ראש-הממשלה בנושא "אתא"

ואביא לפניו את ענין המועד של 31 בדצמבר. אם צריך למצוא סידור משפטי -

זה לא בעיה של הוועדה. לא הוועדה צריכה לטפל בזה. לראש-הממשלה יעו יועצים

משפטיים והם יודעים איך לעשות את זה. אני אבקש מראש-הממשלה שימנה שר שיהיה

מוסמך, מטעמו, לדווח לנו ביום שני על ההתפתחויות שחלו.



אשר למועצת הכותנה, יושב-ראש הוועד ביקש

ממני להזמין אותם להיום. העברתי פתק למזכירת הוועדה ושאלתי אפ היא דיברה

עם יושב-ראש מועצת הכותנה. מזכירת הוועדה חוזרת ואומרת שהיא דיברה אתו

אישית והוא לא מבין היכן הבעיה. הוא היה החלטי מאד בדבריו. אשוחח היום

עם שר החקלאות בנושא זה.

לי מאיר; זה היה תרגיל של יושב-ראש מועצת הכותנה.

הוא עשה טריק משפטי.

זה חמור מאד.

אני מציע שתהיה החלטה שלישיבה מחר

יוזמן צוות, אלא אם מתברר שב"אתא" יש

כותנה לא ליומיים אלא לתקופה מתקבלת על הדעת.

את מי צריך להזמין?

מועצת הכותנה זה גוף בעל סטאטום. זה גוף

סטאטוטורי. צריך להזמין את יושב-ראש מועצת

הכותנה, את השר החקלאות או את מנכ"ל משרד החקלאות.

שר החקלאות הוא היחיד שיכול לעשות משנהו.

לכן אני מבקשת לשוחח עם שר החקלאות.

אם הענין לא יוסדר ואם יהיה צורך - נקדים

את הישיבה.

פי גרוב; מכיוון שהזמן קצר והעובדים לא רוצים

להמשיך בדיבורים, אני חושש מאד להתפרצות

בלתי רגילה של ציבור העובדים שידע להתאפק עד כה.

אני שומע עכשיו שוב על ישיבה ביום שני

ועל ישיבה ביום רביעי.

ביום רביעי זה זימון של ראש הממשלה.

מה עושים בכנסת? בכנסת מדברים. בכנסת

מתכנסים לישיבות ומדברים. זה המקום שבו

חקיקה ופיקוה על עבודת הממשלה. אנחנו דנים

על "אתא" במסגרת הפיקוח ולכן אנחנו לא מרפים ולא נרפה. אם הדברים לא

יתקדמו נתכנס אפילו יום יום ואם יהיה צורך, נזמן גם את ראש-הממשלה.

יצאתי מהישיבה לשיחה טלפונית אתו. כפי

שדיווחתי לכם אחריה, הוא מזמן ליום רביעי גם את נציגי חברת "כלל" וגם

את חברת העובדים. ברור שאם לא יהיה מאמץ עילאי של ראש-הממשלה אין בכוחם

של הגורמים האלה להרים את המשא של "אתא" ואחרים. אני חשה אה הדברים אתכם,

אבל ניהלה בעוד מעט תקוה. אנחנו לא נרפה. אני מדברת בשם הוועדה. אנחנו

יודעים עד כמה קשה לכם להגיע לירושלים כל שבוע. אנחנו יודעים שיש לזה גם

הוצאות. הלוואי ויכולנו להביא לכם בשורה. כפי שאתם רואים, ראש-הממשלה

נחלץ גם הוא לענין זה ונעשה הרבה יותר פעיל בנושא של "אתא". מדובר באלפי

משפחות, האם נוכל לעמוד בשקט?



היינו שמחים אילו יכולנו לומר לכם

יותר ממה שאני אומרת. היינו שמחים לבור אליכם כדי לחגוג הפעלתו

של המפעל.

אני חוזרת ואומרת: לא נרפה. נעזור לכם

ככל שנוכל.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.10