הכנסת האחת-עשרה
מ וקוב- ראשון
פרוטוקול מס' 19
מישיבה של ועדת העבודה והרווחה ביום
ד' ד' בכסלו התשמ"ה - 28 בנובמבר 1984 בשעה 9.00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 28/11/1984
עתידו של מפעל "מודול בטון" בכרמיאל - הצעה לסדר היום של חברת-הכנסת אורה נמיר
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה; אי נמיר -היו"ר
ש' ארבלי-אלמוזלינ ו
חי גרוסמן
אי ורדיגר
ר' כהן
אי שוסטק
שי שלמה
מוזמנים; בי חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה
אי אורנשטיין - כלכלן ראשי בחטיבת הכימיה,
משרד התעשיה והמסחר
מי טיומקין - ראש אגף ארגון ומינהל, סולל
אי קיסר - סגן דאש המועצה המקומית
כרמ י אל
עי פיק - מזכיר מועצת פועלי כרמיאל
שי רוזנשטוק - "מודול בטון"
י' קיסוס - ) פועלי "מודול בטון"
מר גולדשטיין - )
מזכירת הוועדה; א' אדלר
קצרנית; מי הלנברג
סדר-היום; עתידו של מפעל מודול בטון בכרמיאל - הצעה
לסדר-היום של חברת-הכנסת אורה נמיר
עתידו של מפעל "מודול בטון" בכרמיאל - הצעה
לסדר היום של חברת-הכנסת אורה נמיר
היו"ר א" נמיר; בוקר טוב לכולם. אני מהכבדת לפתוח את
ישיבת ועדה העבודה והרווחה. הנושא העומד
על סדר היום שלנו - עתידו של מפעל "מודול בסון" בכרמיאל - הועלה על-ידי
במליאת הכנסת והועבר לוועדה.
המוזמנים הנמצאים אתנו הם ברוך חקלאי,
מנכ"ל שידות התעסוקה; סגן ראש המועצה המקומית כרמיאל, אבינועם קיסר; מר
משה טיומקין, ראש אגף ארגון ומינהל בסולל בונה; מר אודנשטיין, כלכלן
דאשי בחטיבת הכימיה במשדד התעשיה והמסחד; מר שמואל רוזנשוזוק, מנהל מפעל
"מודול בטון"; עזרא פיק, מזכיר מועצת פועלי כרמיאל; וחברים מוועד העובדים
של המפעל - יעקב קיסוס ומר גולדשטיין.
ההצעה הזאת לסדר-היום אולי קצת מיושנת,
אחרי מה שראינו בטלוויזיה בליל השבת, אבל אני בכל זאת מעריכה שיש ערך
ואפילו עדך רב לדיון.
כמה משפטים לעיקרי ההצעה
¶
כשהוקם מפעל
"מודול בטון"- הוא היה אחד המפעלים הראשונים שהוקמו בכרמיאל - עבדו בו
250 איש, הוא בנה 1,500 יתידות דיור בשנה. הוא עסק בבניית בתי-דידות, בתי-
ספר, בתי-כנסת, גני-ילדים, מבני תעשיה וביניהם גם למערכת הבטחון. במשך
השנתיים האחרונות, עד לסגירתו, פוטדו למעלה מ-70ו עובדים. היום, לפני
הסגירה, מועסקים בו 80 עובדים בלבד.
כשהמפעל הזה נחנך, לפני כ-18 שנים,
התחייב שר השיכון דאז, אבדהם עופר ז"ל, שהממשלה תדאג לתעסוקה במפעל
על-ידי הזמנה של 1,900-1,200 יחידות דיור מדי שנה. הבטחה זו לא קיימת
זה מספד שנים.
חלק מהעובדים שנשארו בין האחרונים
ב"מודול בטון", עובדים בו מאז הקמתו. הם התבגרו עם המפעל, יש ביניהם
אנשים בגיל 50-55, שיקשה עליהם מאד למצוא מקומות תעסוקה חדשים, מה גם
שמצב התעסוקה בכדמיאל קשה. בשנתיים האחרונות נסגרו שמונה מפעלים בכרמיאל,
ומרחפת סכנת סגירה על מפעלים נוספים.
5,500 איש מבין 19,000 התושבים עובדים,
כ-1,500 מהם עובדים מחוץ לכרמיאל, כנראה משום שאין להם מקומות עבודה
בכרמיאל"
נושא אחר אשר קשור לכרמיאל - תשלובת
"אתא" - שעבדו בה 215 איש, והיום מועסקים בה 180, בעיקר נשים. יש להניח
שאם, חלילה, יקרה ב"אתא" מה שאנחנו חוששים שיקרה, ייפגעו גם מקומות אחרים
שבהם יש שלוחות של "אתא", כגון: כרמיאל, נצרת עלית, ירכא וטבריה.
מצד שני יש בכרמיאל מחטור בכוחות
מקצועיים, לא רק מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, אלא גם במקצועות אחרים
הדודשים מיומנות בענף הבניה וכן למפעלים חדשים שהוקמו בכרמיאל וקשה
למצוא להם עובדים. לכן הנושא והשאלה של הסבה מקצועית נעשה הריף מאד.
יש כאן שאלה נוקבת של תכנון משק העובדים.
נשמע בקצרה את דבריו של סגן המועצה,
מר קיסר.
א' קיסר; אני שמח שניתנת לי הזדמנות להביע את
העמדה של המועצה המקומית ולספר לחברי
הכנסת מה קורה בכרמיאל.
בשנים האחרונות
¶
כרמיאל, שהיתה מאופיינת
בכוחה הדינמי, נעצרה במקום.
כמי שעבד ב"מוטול בטון" בחודשים הראשונים
להקמתו וכמי שעבד בתחום הבניה במשך עשר שנים וליווה את מפעל "מודול-
בטון" אני חייב לציין את השתלשלות האירועים שעברו על המפעל במהלך 18
השנים שחלפו.
במשך כל 18 השנים האלה פקדו משברים שונים
את "מודול-בטון", משברים שבחלקם חיו תוצאה של שפל בבנייה, ואלה לא פסחו
על המפעל.
עם זה אפיין את המפעל מראשיתו חוסר
תכנון ומעוף, שאפיין את ההנהלה. עד כמה שידוע לי, מ9על "מודול-בטון"
פיגר אחרי מפעלים אחרים, לא ידע להיכנס לשוק ולא ידע להתמודד ולעמוד
בתחרות שהיתה. שלוש השנים האחרונות היו שירת הברבור של המפעל שהיה
מאופיין, כפי שאמרתי, במשברים, צמצומים ופיטורים.
אני זוכר את חדוות היצירה שהיתה במפעל.
אני זוכר את חדוות העובדים כשעגלות מלאות היו יוצאות ועוזבות את חצד
המפעל, חדוה שהיתה מלווה בגאוה רבה. לצערי, גם התקופה היפה הזאת היתה
מאופיינת בחוסר כשרון של ניהול. המנהלים במפעל התחלפו אבל, לצערי, המצב
הזה לא השתנה-
בשלוש השנים האחרונות הלך וקטן מספר
העובדים במפעל, היו מכרזים רבים אבל מפעל "מודול-בטון" לא זכה אף באחד
מהם, לדעתנו, אסור שהתמונה של פיטורי עובדים תחזור על עצמה. המועצה
המקומית לא תראה בעין יפה חידוש הפעלתו של המפעל הזה עם אותה הנהלה.
לדעתי, ההנהלה צריכה למסור דו"ח מדוע קרה מה שקרה.
ח" גרוסמן; אתה מדבר על ההנהלה. ומה עם העובדים?
אי קיסר; על כך יחליטו העובדים. מי שעבר חויה
כזו, לא ירצה לחזור לזה. ואינני מדבר
על נושא הפיצויים שהם קיבלו.
היו"ר א' נמיר; מנהל המפעל, מר רוזנשטוק, בבקשה.
ש' רוזנשטוק; גברתי היושבת-ראש, אני לא מנהל המפעל.
מנהל המפעל לא נמצא כאן. אני מנהל חברת
מודול-בטון שהיא חברת אם של שלושה מפעלים - מפעל תעשייתי בפרדס-חנה,
אשר מייצר אלמנטים טרומיים, מפעל רווחי בבית-שאן ומפעל בטון בכרמיאל.
העובדות שהצגת הן נכונות.
לא אכנס לוויכוח עם מר קיסר, שאיננו
אוהד את המפעל. הלוואי שפועלי "אתא" יקבלו פיצויים באותו שעור שקיבלו
פועלי "מודול-בטון".
חידושים במפעל. יושב כאן איש סולל-בונה
והוא יוכל לספר לכם על כך. אזכיר.רק שני מבנים במדינה, שנבנו על-ידי
מודול-בטון, ושאין דוגמתם. אחד המבנים הוא "מגדל אור" בתל-אביב, והאחר -
ברחוב המגינים בחיפה. ללא קשר לזה, בשלוש-ארבע השנים האחרונות התפרשנו
על-פני כל מרינת ישראל. שלא כבעבר, כשהחברה בנתה בעיקר בצפון הארץ, בשנים
האחרונות בנינו גם בדרום הארץ, למשל - בשדות התעופה.
לצערי, ענף הבנין במשבר. לא רק המפעל
נתון במשבר אלא גם חברת האם במשבר-
יש במדינה ירידה דראסטית בהתחלות הבניה.
כ-80% מהיקף התעסוקה בענף הם יחידות דיוד והשאר - משרדים ומוסדות
ציבור.הלכנו למכרזים וזכינו בעבודות. לא בכולן. היו עבודות שנמסרו
לקבלנים אחרים שעיקר עבודתם מבוצעת על-ידי פועלים שבאים מאיפה שהם
באים.
אחרי שהמצב התחיל להתדרדר פנינו מספר
פעמים לרשויות הממשלתיות הנוגעות בדבר. גם אני אישית וגם המנכ"ל אישית
פנה לשני השרים הנוגעים לענין. אני יודע שגם מוועד העובדים וגם ממועצת
הפועלים היתה פנייה, אבל מצד הגורמים הממשלתיים לא תיתה כל תגובה. למעשה
לא ביקשנו שום דבר פיסי אלא פגישה ודיון, ואפילו זה לא היה.
אפילו בעבודה השוטפת היומיומית באותם
פרוייקטים שזכינו בהם, אנחנו עוברים מדורי גיהנום. אנחנו בונים דירות
לפי תכנית של משרד השיכון. כל האחריות למכירת הדירות היא עלינו.
לדוגמה; באחר עכו אנחנו בונים 80 יחידות
דיור. המדינה התחייבה לקנות 30 דירות אבל אס כעבור שנתיים היא לא מצליתה
למכור - אנחנו צריכים למכור. בשלב זה משרד השיכון קנה את הדירות במחיר
זול - 34,000 דולר לדירה. יותר מזה, "שיכון ופיתוח" מוכר דירה במחיר של
24,000 דולר. כנראה שמישהו מסבסד אותם.
קרה שדיירים שמכרנו להם דירות קראו לי
"גנב" מפני שאותה דירה נמכרת על-ידי "שיכון ופיתוח'''במחיר זול יותר,
ב-10,000 דולר פחות. ברור שזה פוגע ככושר התחרות שלנו.
בוועדה שהיתה בכנסת הקודמת, כשהיו חששות
למקרה שלא תהיינה הזמנות למפעל, אחרי דיונים שהיו, סוכם שתהיה ועדה
בינמשרדית לבדיקת הנושא. לא הוזמנו לוועדה כזו. ציפינו שיבואו לפתות
לשמוע אותנו. לא דיברנו על בקשת עזרה. עקב ירידה בהזמנות ואי-יכולת
לעמוד בתחרות הוצעו לנו על-ידי משרד הבינוי והשיכון אתרים ל-300 יחידות
דיור, שאנחנו נצטרך למכור אותם. מתוך 300 הדירות לקחנו 40 דירות בכרמיאל,
אבל אנחנו לא מצליחים למכור אותן. אמרנו לאנשי משרד השיכון שאם לא נקבל
עזרה בתנאי מימון, כדי שנצליח למכור את הדירות, יש השש שנפשוט את הרגל.
אנחנו לא מעוניינים לפשוט את הרגל. אנחנו מעדיפים לשלם פיצויים לפועלים.
נכון, זה כואב אבל זה יתר מכובד מאשר לשלוח אותם החוצה בלי שום רבר.
בסופו של דבר נפלה החלטה בדבר תשלום
פיצויים לעובדים, לפי הסכם עם ועד העובדים בתיווך של מועצת הפועלים.
במפעל ישאר צוות של 15 עובדים, עדיין לא נקבע מי הם.
בעבר קיבלו העובדים במפעל משכורות
סבירות. לצוות של 15 איש שישארו במפעל לא נוכל לשלם אותן משכורות.
תפקידם של 15 העובדים האלה הוא לשמר
את המכונות ואת המערכת כדי שאם יהיה שינוי, ואני מקווה שיתול בקרוב שינוי
לטובה, נוכל לתזור ולהפעיל את המפעל,
א" שוסטק; מי הס בעלי המפעל?
שי רוזנשטוק; "מודול בטון" היא חברה ציבורית שמניותיה
סחירות . 30% מהמניות הם בידי חברת
"אזורים", שהיא חברת-בת של חברת "כלל".
יי קיטוס; אני מודה ליושבת-ראש הוועדה שהעלתה
את הנושא ולחברי הוועדה על רצונם לדון
בעתידו של המפעל.
אני אישית השתתפתי כבר בעבר בדיון על
פיטורי עובדים. הסיכום של אותו דיון היה שתוקם ועדה שתבדוק אם אמנם יש
צורך בפיטורי עובדים, ואם הממשלה תעזור. אותו דיון התקיים לפני כחמישה
חודשים. לא ידוע לי על ועדה שהוקמה.
במשך החודשים מאז התחלנו להרגיש
בהתדרדרות ובהחמרה במצב. כוועד העובדים שלחנו מבדקים אל ראש הממשלה,
אל שר הבינוי והשיכון, ואל שר העבודה והרווחה. איש מהם לא ענה לנו. לא
ציפינו לעזרה אבל קיווינו שנקבל לפחות תשובה. היא לא הגיעה.
לפני כשבוע, אחרי שהוחלט על סגירת
המפעל, קיבלנו תשובה מהיועץ לשר העבודה והרווחה, והעתק מכתבו של מר חקלאי.
לא קיבלנו תשובה מאחד השרים.
מחר המפעל ייסגר. 95 פועלים פוטרו. מחר
אחרי הצהרים הפועלים ילכו הביתה ולא ישובו למפעל למחרת, פרט לכמה עובדים.
עם כל הכבוד לכם, אני שואל: על מה הדיון היום? אולי היה מעשי יותר אילו
הדיון הזה היה מתקיים לפני כמה חודשים.
ההצעה לסדר היום הועלתה לפני שהמפעל
נסגר. עכשיו יש דיון על דבר שלא קיים.
היום אחרי הצהרים יש אסיפת עובדים אחרונה.
מה הבשורה שאני יכול להביא לעובדים? הם יודעים שנציגיהם נמצאים כאן עכשיו.
מה נאמר להם?
ע' פיק; בראשית דברי אני מבקש לציין שחברת-
הכנסת נמיר, גם. בדבריה כאן וגם בדבריה
במליאת הכנסת, במסגרת ההצעה לסדר-היום, גילתה בקיאות רבה בנושא וביטאה
מה שקורה היום ב"מודול בטון" ובכרמיאל בכלל.
אני לא רואה את הדברים עין בעין עם
מר קיסוס, המפעל אמנם נסגר אבל אני מלא תקוה שהוא יחזור ויעבוד, יקלוט
עובדים וימשיך במשימה של הקמת דירות ומבנים בכל רחבי הארץ.
מפעל "מודול-בטון" הוא המפעל הראשון
שהוקם בכרמיאל. הוא הוקם בה בשנת 1965. העיר נוסדה בשנת 1964. חלק
מהעובדים הגיעו למפעל כעולים חדשים, בגיל 30-40, והם נאלצים לעזוב
אותו עכשיו בגיל 60, כשכושד העבודה שלהם מוגבל, לפני הגיעם לגיל הפנסיה
וללא סיכוי להיקלט במקום עבודה אחר.
המפעל בנה במשך כל השנים בעיקר לפי
הזמנות של משרד השיכון ובמימון שלו. כשהמפעל היה במשבר פניתי אל השר
עופו- המנוח קיבלתי תשובה-התחייבות שמשרד השיכון יזמין מהמפעל בין
1,000 ל-1,200 יחידות דיוד בכל שנה. הממשלה עמדה בהתחייבות הזאת בתקופת
כהונתו של השד עופר כשר השיכון וגם אחר כך, עד שנת 1977, כששינתה השיטה
הכלכלית, כששונתה צורת המימון וחברות הבניה קיבלו רק הלוואות בסיסיות
ומשרד השיכון חדל להזמין דירות כמו קודם.
בשש-שבע השנים האחרונות התחלנו להרגיש
נפילה חזקה. היו לנו כמה דיונים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
המפעל מעסיק עובדים מכרמיאל והסביבה.
בתקופת השיא עבדו בו 250 עובדים אבל בדרך כלל הוא העסיק 170-180 איש
במפעל וכ-1,000 באתדים. כל העובדים הם תושבי הגליל. המפעל הזה נתן
פרנסה לעובדים בסביבה הקרובה. עכשיו נשבר מטה לחמם של כל אלה. אסור
היה לחברת "כלל" לתת לרבדים להגיע עד למצב כזה.
לפני שבעה או שמונה חודשים הציעו לחברה
לקבל קרקעות בצפון הארץ ולבנות מבנים לתעשיה. יכולה היתה להיות עבודה
בשפע אלא ש"מודול-בטון" לא קפצה על המציאה הזאת. להיפך, היא דחתה אותה.
יש לי הרושם שחברת מודול-בטון לא עשתה
בשנת האחרונה מאמצים גדולים, בגלל כדאיות כלכלית, כדי לזכות בהזמנות
ולקבל עבודות. אולי היה מצב שהיה צריך לצמצם את מספרם של העובדים, אבל
לא להגיע לסגירת המפעל. עד היום לא שולמו פיצויים לעובדים. אילו היו
מוצאים דדך שהמפעל ימשיך לתפקד והעובדים ימשיכו לעבוד, אני מוכן לקרוע
את תסכם הפיצויים החתום.
לכרמיאל מלאו עשרים שנים, זה אחד היישובים
שהתפתחו ביותר בארץ בשנים האחרונות. כרמיאל גדלה מאד והיא ממשיכה להיות
אבן שואבת לקליטת אוכלוסיה. עם זאת, לצערי, התעשיה לא מתפתחת באותו קצב,
יש אמנם תכניות להקמת מפעלים עתירי יידע
אלא שהם מגיעים לכרמיאל בטפטוף קל. כרמיאל משנה כיוון חיובי מאד באשר
לסוג התעסוקה, וזו הסיבה למחסור בבעלי מקצוע.
בשנים האחרונות, בשבע-שמונה השנים האחרונות
נסגרו למעלה מעשרה מפעלים.
משנת 1979 עד היום גדלה כרמיאל ב-3%.
לא כן מקומות התעסוקה. בשנת 1979 היו בה, לפי השנתון הססאטיסטי , כ-12,000
חושבים. והיום יש בה למעלה מ-16,000. בשנת 1979 היו בה 2,900 מועסקים
והיום י יל בה )3,200 מקומות עבודה, כולל אלה שב"מודול בטון". אם כן. בעוד
מספר התושבים גדל בכ-33% , מספר המועסקים בכרמיאל גדל רק בכ-14%.
עם זאת, הגיעו לכרמיאל מייעלים עתירי
יידע, "אלביט" למשל, שהביאו עובדים מחוץ לכרמיאל. אנחנו מקווים שבקרוב
ההיינה דירות לעובדים האלה. ב"אלביט" עובדים ל135 איש מכרמיאל, ב"גלרם"
עובדיה יי מתושבי כרמיאל ואילו 4()1 עובדים באים ממקומות אחריה. אני
מקווה ומאמין שגם העובדיט המועסקים בכרמיאל ואינם גרים בה, ימצאו את מקומם
בכרמיאל בזמן הקרוב ביותר, כשתיבנינה דירות, והם יגדילו אה אוכלוסייה
המקום.
אם יש תכניות להקמת חבל מדע והפניית
מפעלים מתוחכמים אליו, יש לעשות זאת מהר ככל שאפשר.
כרמיאל קלטה שלשום 100 נפש מעולי אתיופיה.
אנחנו חייבים לקלוט אותם גס בעבודה, בעבודה פשוטה. לצערי, אין לנר עבודה
בשבילם.
יש לנו מרכז להכשרה מקצועית. בעבר למדו
בו בני נוער מהסביבה, כי בני הנוער של כרמיאל לומדים ברובם בבית-ספר
תיכון, ממנו הם מתגייסים לצה"ל ואחרי שחרורם ממשיכים בלימודיהם. היום
המרכז הזה מלא ומאוכלס ברובו על ידי תושבי כרמיאל, אין בו מקומות קליטה
נ וספים. יש אליו נהירה.
גם פועלי "מודול-בטון", ברובם, הם חסרי
מקצוע וחובה לתת להם, מיידית, הכשרה מקצועית, כי כל המפעלים החדשים
בכרמיאל הס עתירי יידע ואיש מ"מודול-בטון" לא יוכל להיכנס אליהם ללא
הכשרה.
מפעל נוסף של זכריה דרוקר - "אלום דז''-
) עומד בפני סגירה. המפעל הזה מייצר חלונות אלומיניום. עובדים בו 75 עוביים.
יש לו הזמנות בסכום של 2 מיליון דולר. זו עבורה לשנה. החברה מספקת אח
העבודות, סולחת אותם החוצה, חברת זכריה דרוקר מקבלה את הכסף אבל לא מחזירה
אותו למפעל והמפעל לא יכול לקנות חומר לעבודה ולס0ק לו עבודח, ולפיכך
המפעל הולך מדחי אל דחי אמ כי יש לו הזמנות. העליתי אח הענין בחברת העובדים
שיש לה אחריות, וגם לסולל-בונה. אני חושג שחובה להזמין אה נציג החכרה
ולומר לו בצורה ברורה וחד-משמעית שלא ייתכן שיש הזמנות אבל מטיבות אחרות
פועלי כרמיאל ייאלצו ללכת הביתה.
ר' כהן
¶
למה רוציט למוטט את המפעל?
ע' פיק; החליטו לא להזרים יותר. אני מבקש לציין
שמשרד התעשיה והמסחר נתן למפעל אישור של
מפעל מאושר. כמחצית ממספר העובדים באים מסביבת כרמיאל. על כרמיאל מוטלת
אחריות גם על הכמרים שמסביב.
והמתפרה של "אתא"
¶
קיבלתי יפוי כוח
מהוועד הפועל של ההסתדרות לייצג את כרמיאל שבמתפרה שלה עובדים 180 עובדים.
מתפרות נוספות יש בירכא, עם 180 עובדים, בנצרת - 20 1 עובדים, ובטבריה -
110 עובדים. אלה מתפרות מודרניות של "אתא", והן רווחיות, אבל כונסי הנכסים
לא מוכנים לשחרר בדים מהנמל ולפיכך המתפרות נגררות למשבר של "אתא" בשעה
שהם לא שייכים ל"אתא"; הם חברות בח, יש להם עבודה ובדים אלא שאין משחררים
את הבדים.
לדעתי, צריכה להיות פנייה אל כונסי
הנכסים, כי מדובר על ערי פיתוח. אתמול היתה הודעה על ארבעה ימי עבודה
בשבוע, בגלל הענין של שחרור הבדים.
ולסיום
¶
רבותי, כרמיאל משגשגת, זו
עיר נחמדה מאד. היא ממשיכה לקלוט משפחות. אנחנו אוהבים את היישוב. כרמיאל
עוברת עכשיו משבר בנושא התעסוקה. צריך לדאוג לכך שהמפוטרים יקבלו הכשרה
מקצועית. המשבר נובע בעיקרו בגלל פליטת עובדי ייצור. צריך לעשות כדי
שמפעלים לא ייסגרו. צריכה להיות פעולה כדי שיגיעו לכרמיאל עוד מפעלים.
אי שוסטק; אמרת שבשנים האחרונות נפגעו מפעלים
רבים. אני יכול להבין שהמשבר ב"מודול-
בטון" הוא תוצאה של המשבר בבניה. אבל במשך השנים האחרונות היה פרוספריטי
בארץ. מדוע נסגרו המפעלים בכרמיאל?
ע' פיק; כמה מפעלים נסגרו בארבע-חמש השנים
האחרונות. הראשון שבהם היה מפעל
לסירי אמאיל, שלגביו קראתי בעיתונות מאמרים על העברת הון מדרום אפריקה.
מפעלים המוקמים בערי הפיתוח מוקמים
על-ידי הלוואות. המצב המוניטארי והכלכלי בשנים האחרונות גרם לתאוצה של
האינפלציה וההצמדה,הדולר לא עלה, במשך תקופח ארוכה, בקצב של שכר עבודה,
ומפעלים התמוטטו.
אומרים עלי שאני מזכיר של מועצת
פועלים, מזכיר יחיד, שסגר כל כך הרבה מפעלים. לזכות "מודול-בטון" ייאמר
שזה המפעל הראשון שחתם על הסכם פיצויים לעובדים. עד היום לכל המפעלים
שנסגרו מונה כונס נכסים או מפרק, והעובדים בהם לא רק לא קיבלו פיצויים -
אולי קיבלו משהו מהביטוח הלאומי - הם לא קיבלו את משכורותיהם האחרונות
בגלל התמוטטות המפעל והמצב הכלכלי.
היו"ר א" נמיר; יהיה עלינו להפסיק את הישיבה בשעה
10.30. חשבתי שהיום נוכל להגיע לסיכום.
אני מבינה שהענין הרבה יותר עמוק ויותר רחב. זה מעבר למה שקורה ב"מודול-
בטון".
עם כל הכבוד לאורחים הנמצאים פה
היום, אני חושבת שבדיונים בנושא זה צריכים להיות אנשים יותר בכירים.
אם "מודול בטון" שייך לחברת "כלל", שהיא חברה ציבורית, ומה שאנחנו רורשים
מחברה ציבורית לא דומה למה שאנחנו דורשים מחברה פרטית, אני חושבת שאנחנו
צריכים להזמין לישיבה שלנו את נציגי משרד השיכון ועוד פקידים בכירים,
מישהו בכיר שקובע את המדיניות במשרד התעשיה והמסחר, כי למעשה אנחנו מדברים
לא רק על "מורול-בטון".
אני שמחה ששמענו כאן שהמפעל לא נסגר
לחלוטין ונשארה בו שלהבת. אם יש בו קבוצה מצומצמה של פועלים, אולי
בעקבות הריונים הוא יגיע גם להתרחבות.
הדיון שלנו מתקיים אתכם רק היום מפני
שעסקנו בנושא "אתא".
נשמע את מנכ"ל שרות התעסוקה, מר חקלאי.
אבל לפני כן אני רוצה להגיר שבסיכום של הווערה בנושא פיטורי עובדים
במפעל "מודול-בטון" בכרמיאל, מ~22 במאי 1984, בעקבות הצעה לסדר-היום של
חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, נאמר: "ועדת העבודה והרווחה, בישיבתה
ביום כי באייר התשמ"ד - 22.5.1984, דנה, על-פי הצעתה של חברת הכנסת
שושנה ארבלי-אלמוזלינו , במצבו של מפעל "מודול-בטון" ובכוונה לפטר כשליש
מעובדיו. הווערה שמעה מפי מנהל המפעל על הקשיים שנקלע אליהם עקב מיעוט
ההזמנות. הוועדה שמעה מפי נציגי משרד הבינוי והשיכון ומשרד התעשיה
, והמסחר, פרטים על מצב הבניה ועל תחזיות פיתוח בניה לתעשיה. בסיום הדיון
קיבלה הוועדה את הסיכים הבא
¶
ועדת העבודה והרווחה פונה להנהלת מפעל
"מודול-בטון" להימנע מפיטורי עובדים. במקביל פונה הוועדה למשרדי הבינוי
והשיכוןן האוצר, התעשיה והמסחר, ושרות התעסוקה, להקים צוות משותף לטיפול
יסודי בבעיות המפעל, בשיתוף עם הנהלת המפעל, מועצת פועלי כרמיאל, והמועצה
המקומית כרמיאל. ועדת העבודה והרווחה תמשיך לעקוב אחרי ההתקדמות בנושא"-
ער כאן הסיכום של הוועדה מ-22 במאי.
בסיכום הזה שני חלקים
¶
פנייה של הוועדה להימנע מפיטורי עובדים, והמלצה
להקמת ועדה, שהיום שמענו שלא הוזמנו אל ועדה כזו ויש להניח שלא היתה
ועדה כזו.
מאחר ששרות התעסוקה צריך היה להשתתף
בוועדה כזו, אני מקווה שנוכל לשמוע ממר חקלאי אינפורמציה אם הענין הזה
טופל במישור הממשלתי.
בי חקלאי
¶
לא ידוע לי דבר על ועדה.
אמש נפגשתי עם אנשי ועד העובדים של אחד
המפעלים הגדולים בנהריה, שעומד לפני מהלך פיטורים נוסף. הגענו לשם עם
הצעה שהצענו בזמנו למפעל הסירים.
בי חקלאי
¶
"אישאסבסט". אנחנו מציעים גשר של זמן.
אותו רבר הצענו למפעלים באזור חיפה,
ביניהם "פניציה", שהלכה להשקעת עתק מתוך מגמה לא לפטר עובריה ולשמור על
המסר התעסוקתי ככל שניתן. אם פיטורים הכרחיים - זה יהיה בהיקף מצומצם
ובתהליך איטי.
אם מפעל "אתא" יגיע, חלילה, ללא-טוב,
גס אז נצטרך להבטיח הקופח זמן של טיפול איטי, לפי כושר הקליטה של השוק.
את המינימום הזרז מדינח-ישראל צריכה להבטיח, כי אחרת נעמוד בפני הצטופפות
רבה, שלא לדבר על פורענות.
מצב הרבדים כפי שתואר כאן מתאשר על-
ידנו. מבין 81 המפוטרים, 33 באים מחוץ לכרמיאל.
העובדים מתפלגים ל-90 פריטי עיסוקים -
מלגזנים, מכונאים, רחבים וכוי.
אנחנו משתדלים לא להתערב אפילו דקה
לפני הזמן, מתוך סיכוי שהמערכת תתרומם.
מהי ההתפלגות הכלכלית? אני לוקח בסיס
של 48. 20 הם בגילים 30-40, 16 בגילים 45-50, 7 בגיל 60, ו-5 עברו את
גיל 61. מתיו 48 מפוטרים התייצבו 22, ש-8 מהם סוררו ער כה בעבודה. המאמץ
מתמשך. הקושי הוא למצוא להם תעסוקה מתאימה שתהיה בה מזיגה בין השאיפות
של העובד לבין המציאות התעסוקתית,
אני רוצה לומר שמצב הדברים בכרמיאל
בחודש טיפוסי מדבר על 300 מתייצבים. 70-80 מהם נשארים מובטלים שישה ימים
ויותר, ו-30-20 הם סרבנים. מספר תהדמנות ממעבידים מגיע ל-140-150. אין בידנו
לספק כמה עשרות מהם - 30-40 הזמנות אין אנחנו מצליחים ליישם. כפי שאמרתי,
כרמיאל מניבה יבול מפוקפק של 20-30 סרבנים המסרבים לקבל תעסוקה.
אני רוצה לומר, שאנחנו לימין העובדים,
יותר מזה - אם נצטרך לקיים אורגניזציה ולקבל את העובדים האלה כקבוצה בשעות
מיוחדות, אנחנו נעשה את זה. בידנו יש אמצעי הכוון ככל שהענין יצריך, אם כי
מדובר בעובדים שהמכניזם התעסוקתי שלהם עובד וצריך למצוא מזיגה.
יש דמי אבטלה כפי שצברו,
היו"ר אי נמיר; מה- התכנון שלכם לכרמיאל? האם יש כזה?
אנחנו רוצים להגיע לתכלית. את העובדים
מעניין לדעה מה קורה אתם מחר.
אתה מדבר על 300 דורשי עבודה בחודש
ועל 140 הזמנות ממעבידים בתחומי כדמיאל. זאת אומרת, נשארים 160 איש בלשכה
שאין לך סידור עבורם. האם אתה יכול להגיד לנו אם יש תכנון? מה אנחנו יכולים
לומר היום לנציגי העובדים החוזרים לכרמיאל? מה הם יכולים להגיד באסיפת
העובדים שלהם?
ב' חקלאי; אם מדובר בהשארת צוות של 15 עובדים
במפעל, ואם המפעל יבול להגיע לתוחלת
שתבטיח תעסוקה לחלק של העובדים, אנחנו יכולים לבוא למימון ביניים של
שהיה של עובדים במפעל אגב פעולות שנסכם, אם יש תחזית כזו. בעיריה יש
תחזית לזינוק של אפשרויות תעסוקה, תחזית יותר טובה. זה עולה,ממחקר שווקים.
לפיכך יש מקום וכדאי לסייע כדי לשמור על קבוצה של עובדים, אם אכן יש על
מה לדבר. אם אין על מה לדבר, אל נשלה את עצמנו.
הפעולות שלנ-ו כוללות מספר עניינים; 1)
שימוש בחעסוקות מחוץ לתחום השיפוט של כרמיאל, על-ידי הסעות, אנחנו מוכנים
להשתתף עם המעבידים במימון חלקי של הוצאות הסעה של עובדים שיוסע-ו למקומות
אחרים ולא יהיה בידי המעבידים לעמוד בנטל הזה. 2) הכשרה מקצועית, אני
יודע שהאגף להכשרה ופיתוח פרח אדם עושה תכניות בענין זה, נוכח הלחץ שלנו,
לקיים בכרמיאל פעולות שתכליתן לקלוט את המפוטרים כדי להבטיח להם תודעה
תעסוקתית, בימים אלה הגשנו לאגף להכשרה מקצועית תחזית תעסוקתית להכשרת
2,200 תלמידיס.
היו"ר אי נמיר; אני מבינה שיש שביב של תקוה, שאם
חברת כלל המחזיקה ב"מודול-בטון"
תהיה מוכנה להמשיך בקיומו או בהרחבתו, אחם תמצאו סידור של תשלום
לעובדים שיוסכם עליהם.
ש' ארבלי-אלמוזלינו; זו אשליה.
היו "ר א' נמיר
¶
בראשית הישיבה אמר האיש אשר מייצג
את "מודול בטון" שהחליטו לא לסגור
לחלוטין את המפעל אלא להשאיר בו צוות של 15 עובדים. זה נותן שביב תקוה.
ועדת כנסת לא יכולה לחייב את הממשלה.
היא יכולה לבקש. היא יכולה לפנות.
האס יש הצעה אחרת?
שי' ארבלי-אלמוזלינו; אני לא רוצה להשלות את העיבודים שתהיה
להם תעסוקה. הנושא של "מודול-בטון"
עלה כמה פעמים על השולחן שלנו. מפעם לפעם יש משברים נוספים. יש רצון לשמור
על גרעין בתקוה לימים יותר טובים, אם חברת כלל לא תעזור, האם נוכל לחייב?
היו"ר אי נמיר; מי יעזור?
שי ארבלי-אלמוזלינו; משרד השיכון צריך לתת להם הזמנות.
י' קיסוס; אני שואל; האם תהיה המלצה בפני הממשלה
להזרים עבודות ולפתח את המפעל מחדש.
הגרעין הוא לא של 15 אלא של 4, והם תושבי הכפרים ולא תושבי כרמיאל.
האם תהיה המלצת על הזדרמה מאסיבית?
היו"ר אי נמיר; אינני נוהגת להשלות. יש לי התרשמות
שלי. אין לנו שום כוח לחייב את הממשלה.
בזמנו היתה המלצה על ועדה - יוק, איש לא יודע עליה. אני מניחה שאותה
ועדה לא הוקמה.
אני יכולה לסיים את הישיבה ולומר
שאנחנו מצטערים. המפעל נסגר. אנחנו יכולים לבקש שהושג לכם עבודה אחרת.
אינני אומרת שזה יהיה הסיכום.
אני מציעה שנסיים את הישיבה היום
בהחלטה שאנחנו נזמין או את השר ואם לא, את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.
אני לא מוכנה לשחרר מאחריות את מנהל חברת כלל.
שי' ארבלי-אלמו זלינו; מה יכולה החברה לעשות אם אין לה
עבודה?
היו"ר א' נמיר; מותר לנו להזמין את החברה, שהיא חברה
ציבורית. נשמע אותה. נשב יחד מסביב
לשולחן. מה את מציעה, חברת-הכנסת ארב;לי-אלמודלינ ו?
ש' ארבלי-אלמודלינו; למה להשלות?
היו"ר אי נמיר; מי מקולה? האס ההחלטה על הקמוז ועדה
לא היתה אשליה?
שי" ארבלי-אלמוזלינו; הוועדה לא הוקמה.
היו"ר אי נמיר
¶
מה אח מציעה?
שיי ארבלי-אלמוזלינו; אני מציעה להזמין את משרד הבינוי
והשיכון ואת משרד התעשיה והמסחר. אס
משרד הבינוי והשיכון יזרים הדמנות, המפעל יוכל לתפקד.
מה אפשרויות התעסוקה- הנוספות לאלה
שימצאו את עצמס מחוץ למפעל? מה התכניות של מקורד התעשיה והמסחר?
היו"ר אי נמיר; אין שום הבדל בין ההצעות.
היושב-ראש סוברני להזמין אח מי
שהוא הושיב לנכון להזמין. נזמין גס את משרד התעשיה והמסחר, משר-ד הבינוי
והש-יכון, שרות התעסוקה, וגס אח חברת כלל. אינני מוכנה לשחרר אותס. נשמע
מה קורה. יוזמנו גס אנש-יס שהיו כאן, גס ועד העובדיס.
אני מבקשת ממזכירת הוועדה לבדוק מה קרה
עס אותה ועדה.
ע' פיק; הכנסת התפזרה אז.
מזכירת הוועדה אי אדלד; ידוע לי ש-הרב פרוש עמד בקשר עס משרד
הבי נוי והשיכון.
היו"ר אי נמיר; אני מציעה שננעל אח הישיבה. נודיע
למוזמנים על האריך הישיבה הקרובה.
ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני מבקשת שמנכ"ל שרות התעסוקה יכ-ין
לנו חמונח מצב לגבי כדמיאל, מה המקורוח
לתעסוקה ומה הפתרונות המוצעיס.
היו"ר אי נמיר; קיבלתי מסגן ראש מועצת כרמיאל את פירוט
המפעליס בכרמיאל. נצלס את הרשימה
ונפיץ- אותה בין חברי הוועדה.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10.30