הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס'13

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה

ביום ד' י"ט בחשון התשמ"ה - 14 בנובמבר 1984 בשעה 9.00

חברי הוועדה; חי גרוסמן - היו"ר

ש' ארבלי-אלמו זלינו

א' ורריגר

ר' כהן

מוזמנים; חבר-הכנסת י' צבן

יעקב לוי - משרד המשפטים

פי נצקי - משרר המשפטים

גי לוין - משרד הבריאות

אי אורדן - איגור האופטומטריסטים

יי גור- - איגור האופטומטריסטים

יוסף לוי - התאחדות האופטומטריסטים

י' בובר - התאחרות האופטומטריסטים

אי כהן - הסתדרות האופטומטריסטים

ר' לסטר - הסתדרות האופטומטריסטים

ד"ר שלו - הסתדרות האופטומטריסטים

יועץ משפטי לוועדה; מי בוטון

אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

חוק העיסוק באופטומטריה, התשמ"ד-1984



חוק העיסוק באופטומטריה. התשמ"ד-1984

היו"ר ח' גרוסמן; רבותי, אני פותחת את הישיבה. על סדר-

היום שלנו - חוק העיסוק באופטומטריה,

התשמ"ר-1984. יציג את החוק נציג משרד הבריאות.

צ' לוין; חוק העיסוק באופטומטריה, התשמ"ד-1984,

בא להסדיר עיסוק במקצוע שלמעשה מוסדר

מכוח צו הפיקוח על מצרכים ושרותים (עיסוק באופטומטריה), התש"מ1980-, אלא

שבעקבות בג"צ בענין זה התחייב משרד הבריאות בפני בית המשפט להציע בהקדם

הצעת חוק.

אחד הטיעונים של האופטומטראים שפנו

לבג"צ היה שההסדר המקצועי מכוח אכרזת הפיקוח על מצרכים ושרותים (עיסוק

באופטומטריה) התש"ס-1980, וצו הפיקוח על מצרכים ושרותים (עיסוק באופטומטריה),

התש"ם-1980, איננו תקף אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה שלפיה אין

להתקין יותר צווים לפי תוק הפיקות על שרותים, בהתאם להערות של בית המשפט

העליון, מפני שחוק הפיקוח על שרותים נוצל מעבר למה שתוכנן מלכתחילה, דהיינו

להסדיר פיקוח על שרותים היוניים בתקופות הרום או לצרכים מיותרים במדינה,

אם כן, החוק המוצע בא לתת תוקף של חקיקה

ראשית להסדר מקצועי שהוחק במסגרת צו הפיקוח על מצרכים ושרותים-

הכוונה בהצעת החוק שלפניכם היא לייחד את

העיסוק באופטומטריה לבעלי מקצוע שמקבלים רישוי לעסוק בו, על-פי קריטריונים

וכשירויות מסויימים.

הדיונים הראשונים להסדרת העיסוק במקצוע

האופטומטריה החלו עוד בשנת 1960- ועדת השרותים הציבוריים דאז, של הכנסת,

המליצה בפני שר הבריאות, ב-7 בדצמבר 1960, על התקנת חוק מתאים. מאז היו

דיונים ממושכים במשדד הבריאות, שבהם השתתפו אנשי מקצוע שונים כגון: רופאים,

אופטומטראים, אופטיקאים, אנשי ציבור ומשפטנים, ובסופו של דבד נוסח הצו

שהזכרתי, שהיה פשרה בין רופאי העיניים מחד גיסא והאופטומטראים מאידך גיסא.

התעוררה שאלה אם יש בכלל מקום לייחד את

מקצוע האופטומטריה ולהסדיר אותו בנפרד מאחר שבתחום הזה יש מקצועות אחרים

האופטיקה.

בישדאל פועלים שלושה ארגונים של העוסקים

באופטומטריה - איגוד האופטומטריסטים, התאחדות האופטומטריסטים והסתדרות

האופטומטריסטים.

יש בישראל אופטומטריסטים שקיבלו הכשרתם

בחוץ--לארץ ולא בישראל. לפי מיטב ידיעתי, רק אחד מן הארגונים שהזכרתי מייצג

את האופטומטראים שיש להם הכשרה ברמה אקדמית או ברמה של קולג' בחוץ-לארץ,

שם מלמדים את המקצוע הזה בבתי-ספר מיוחדים והוא מקצוע מוכר.

ואת מי מייצגים הארגונים האחרים?

הם מייצגים אנשים שלמדו בישדאל וקיבלו

הכשרות שונות במסגרת של קורסים שונים

אבל אין בידיהם דיפלומות אין בידיהם תעודות מוסמכות מבתי-הספר האלה-



מקובל, שכאשר באים להסדיר את העיסוק

במקצוע מסויים, קובעים בחוק סעיף מעבר"

מה מספרם של הרשומים עכשיו?

צ' לוין כ-300.

בארצות-הברית, למשל, יש עכשיו הוטעה

מעניינת של התפתהות מקצועות ושרותים, אשר נובעת ממהסור ברופאים באזורים

מרותקים. העוסקים במקצועות ובשרותים אלה נקראים "רופאי כפר".

לרופאי העיניים בישראל היו שתי טענות

להסדר המקצועי. האחת - שהעיסוק העצמאי ברפואה צריך להיות בידי רופאים;

והשניה - שבישראל, לא כמו במדינות אתרות, יש מספיק רופאי עיניים מורשים

אשר יכולים לספק את הצרכים במרינה.

בסופו של דבר התקבלה פשרה, שהזכרתי אותה,

שבמקרים מסויימים יוכל אופטומטראי לעסוק עצמאית במקצוע, בכמה מגבלות:

ו) הוא לא יוכל לטפל בילדים עד גיל מסויים והוא לא יוכל לטפל במבוגרים

שעברו גיל מסויים; 2) האופטומטראי לא יטפל באדם אם הבתין אצלו מתלת

עיניים; 3) האופטומטראי מוגבל בשימוש בתרופות.

אני רוצה להפנות תשומת לבם של תברי הכנסת

שהתעניינות בצו שהזכרתי ובתוק המוצע, מצד אנשים ויהודים במדינות המערב,

תורגת מההתעניינות שאנתנו מכירים במה שנוגע לתוקים המתייחסים לתחומים

אתרים, אולי משום שיהודים בארצות-הברית ובאנגליה עוסקים בתתום הזה

והסדרת העיסוק באופטומטריה בישראל אולי יש לה השלכות על המאבק שלהם

שם, מאבק של שנים.

אתת הדרישות העקרוניות של רופאי העיניים

היתה שהטיפול של האופטומטראי יהיה רק לאתר בדיקה ובפיקוח של רופא, ולא

להתיר לאופטומטראי עיסוק עצמאי לחלוטין.

הדרישה הזאת לא התקבלה אלא בהסתייגויות

מסויימות.

תשוב לציין שהניסות של הצעת התוק נעשה

בתאום מלא ובפעילות רבה מצד משרד המשפטים, ויש בה נסיון לשנות קצת מן

המקובל ולהעביר את השיפוט, גם שיפוט שיש בו היבט משמעתי, מוועדות משמעת

לבית המשפט, ולהקנות לו סמכויות גם בתחום הרישוי. הנסיון הזה הוצע על-

ידי משרד המשפטים והתקבל על-ידי משרד הבריאות.

תודה. נציג משרד המשפטים, בבקשה.

אין לי להוסיף לדבריו של מר צבי לוין

אלא משפטים קצרים אחדים.

להגדרת "אופטומטריה", אם יש רעיונות לשפר,

להוסיף או לגרוע, הם ייבחנו לא על-ידי משפטנים אלא על-ידי אנשי מקצוע.

המחשבה היא שמקצוע

האופטומטריה יילמד במסגרת שרמתה תיבדק על-ידי משרד הבריאות. בסעיף

2(ב) להצעת החוק מדובר על הרמות השונות,

לפי הצעת החוק האיסור לעסוק במקצוע

האופטומטריה לא יחול על רופא, משמע, כל רופא רשאי לעסוק במקצוע זה

ואם הו י יעסוק בו לא תהיה בכך עבירה על-פי החוק הזה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; כל רופא עיניים יכדל להיות אופטומטריסט

ולא להיפך.

יעקב לוי; אמרתי "רופא", לא אמרתי "רופא עיניים".

מר צבי לוין הדגיש בדבריו את ההצעה

להעביר את הפיקוח לבתי המשפטי הרגילים ולא עוד בחי משפט פנימיים-

משפחתי ים.

'0

היו"ר ח' גרוסמן; תודה. עורך-דין לסטר, בבקשה.

לא הושגה פשרה- לא יריע לי על פשרה- לא

היה דיון על פשרה.

אולי תוכל להסביר לנו מה הסיבה לקיומם

של שלושה ארגונים?

ר' לסטר; זה כוחה של ההיסטוריה. בהסתדרות

האופטומטריסטים חברים אנשים שקיבלו ורכשו

השכלה גבוהה בחוץ-לארץ.

נקודת המוצא של החוק המוצע מוטעית,

כאילו האופטומטריסטים מהווים גוף אשר נתמך על-ידי הרפואה. אני אומר

זאת בהסתמך על הסעיף שבו מדובר על השכלה, סעיף 2(ב), שלמיו בוגר

קורס יכול לעסוק באופטומטריה, לדעתי, זה מוטעה,

מקצוע האופטומטריה קיים ופועל שנים רבות

ללא תלות ברפואה, האופטומטראים אינם עוסקים ברפואה. הם עוסקים בשיפור

הראייה על-ידי אמצעים חיצוניים, הם אינם מרפאים מחלות או פצעים.

האופטומטריה היא מקצוע חופשי ולא מקצוע פרה-רפואי.

היו"ר ח' גרוסמן; האם זה מקצוע טכני?

ר' לסטר; לא, כפי שאמרתי, זח מקצוע אשר מיועד

לשפר את הראייה של תארס באמצעים חיצוניים,

בגלל הסעיף המדבר על כך שמי שעובר קורס יכול לחיות אופטמטראי ובגלל

סעיפים מגבילים שאינם קיימים היום, נוצר רושם כאילו האופטומטריה היא

מקצוע דומה לזה של האחות לרופא, זאת אומרת קורס כל צריך ללכת לרופא

והרופא הוא אשר יפנה את האיש לאופטומטראי, כפי שאמרתי, זה מקצוע חופשי

בלתי תלוי ברופא עיניים או ברופא אחר-

בחוק המוצע יש מגבלית חמורות מאד, הוא

גורם לכך שאנשים בריאים יצטרכו ללכת לרופא כדי לבדוק את עיניהם. זו הפעם

הראשונה שחוק בישראל מפנה אדם בריא לרופא,



יעקב לוי; רק בגילים מסויימים.

ר' לסטר; נכון.

יעקב לוי; תציין את זה.

אנחנו טוענים שהגישה הזאת מוטעית, כאילו

טדובר במקצוע פרה-רפואי, קודם רופא ורק

אחר כך אופטומטראי,

בסעיף 9 להצעת החוק מדובר על ועדה מייעצת

שתהיה מורכבת משני רופאי עיניים, שני אופטומטראים ונציג משרד הבריאות-

אני מציע שהוועדה תהיה מורכבת מאנשי ציבור ואופטומטראים ושלא יהיה מצב

שמספר הרופאים והאופטומטראים בה יהיה אקויוולנטי.

א- ורדיגר; כמה הברים יש בהסתדרות האופטומטריסטים?

ההסתדרות מונה כ-80 חברים.

א" כהן; אני רוצה להודות על ההזמנה שנשתתף בישיבה

זו. זו הפעם הראשונה שגוף ציבורי מתייחס

ברצינות לנושא. עד כה הדברים נעשו בחדרי חדרים.

יש בארץ אי-הבנה במה שנוגע לאופטומטריה,

וזה מדאיג אותי מאז שאני חי בארץ-

ברשותכם, כמה משפטי רקע. נכון שהאופטומטריה

יונקת את מקורותיה מהאופטיקה אבל כמקצוע המונח אופטומטריה מוכר בחוק

כבר מראשית המאה, בארצות-הברית, ומאז תהליך ההתפתחות של המקצועית,זה היה

מדהים, ממצב של מכירת משקפיים בשוק עד לצורך ללמוד את המקצוע באוניברסיטה.

המצב היום הוא שהאופטומטריסט לומד באוניברסיטה מקצועות רבים ושונים כגון:

אנטומיה כללית, פיסיולוגיה כללית, נוירולוגיה, מיקרוביולוגיה, פתולוגיה

עם דגש על פתולוגיה של העין, פרמקולוגיה, אופטומטריה רפואית וכוי.

האופטומטריסט מטפל בבעיות ראייה. יש כאן

מחלות ופציעות הן בתחום טיפולו של הרופא. מה ההבדל בין

רופא עיניים לבין אופטומטריסט? רופא עיניים למד במידה מסויימת גם על בעיות

ראייה ואילו האופטומטריסט - זה עיקר עיסוקו. אני מקווה שנצליח להבהיר

שהאופטומטריסט איננו רופא עיניים בדרגה נמוכה ואין הוא אופטיקאי ברמה

גבוהה. אלה דברים שונים.

כמה שנים לומר האופטומטריסט?

האם אצלנו לומדים את מקצוע האופטומטריה?

אני מקווה שנצליח להבהיר את הנקודות השונות

אפילו נגיע למצב טוב מאד עד שבכל מרפאת

יישב רופא עיניים, זה עדיין לא מבטיח שרות אופטומטריסטי. רופא עיניים

איננו מומחה כמו האופטומטריסט במה שקשור לבעיות והפרעות של מערכת הראייה.

אנחנו, האופטומטריסטים לא נותנים אותו שרות שנותן הרופא. אנחנו נותנים

שרות אחר. אנחנו לא שני גופים אשר מו1חרים זח בזח.



אני מבקש שחברי הכנסת יתייחסו אלינו כאל

בעלי מקצוע נפרד בזכות עצמו הנותן שרותים חשובים מאד.

המקצועות הנלמדים על-ידי האופטומטרים

מטרתם להכשיר אותו לבצע בדיקות חיצוניות ופנימיות של העין, לפני שאנחנו

מתחילים בטיפול ספציפי בתחום שלנו עלינו להבטיח שהעין לא סובלת ממצב פתולוגי,

אם אנחנו מוצאים שהעין סובלת ממחלה, עלינו לדעת להפנות את החולה לרופא

המתאים. לפעמים אנחנו יכולים להפנות את האיש לרופא אחר, לאו דווקא לרופא

עיניים- רובנו קשרנו קשרים טובים מאוד עם רופאים שונים, לאו דווקא רופאי

עיניים. הרופאים האלה יודעים להעריך את העבודה שאנחנו עושים. כל אדם אשר

נשלח לרופא נשלח אליו עם מימצאים. זה עובד יפה מאד, באנגליה, למשל, לא היו

לונות על אופטומטריסטים.

אני מבקש לשים דגשים על נקודות מסויימות.

רוב מחלות העיניים הודברו. המחלות המדבקות חדלו להווח בעיה. רוב ההפרעות

היום הן פיסיולוגיות או אנטומיות.

9

אנחנו למדנו להתייחס אל הפציינט עוד לפני

לידתו. אנחנו לומדים מה הרקע של התינוק ומה ההשפעות הגנטיות עליו. חשוב

שלאופטומטריסט יהיה מעקב. רוב המקרים של ילדים אשר מאבדים ראייה בעין אחת

הם משום שלא אובחנו מצבים מסויימים במועד או שלא טופלו נכון; אלה מקרים

שאמנם לא אובחנה בהם פתולוגיה אבל סבלו מבעיות אחרות שהן בתחום העיסוק שלנו,

לפיכך, לאסור עלינו לבדוק את הילדים האלה פירושו הפסד לאוכלוסיה. גם ההפרעות

כראייה בקרב אוכלוסיה מבוגרת אינן בהכרח הפרעות של פתולוגיה. בעזרת טיפול

שלנו יכולים אנשים מבוגרים הסובלים מהפרעות בראייה, להמשיך בפעילות רגילה.

אנחנו מכירים בכך שיש הכרח שיהיה שיתוף

פעולה בין המקצועות. עם זאת אנחנו עומדים על זכותנו לראות באופטומטרית

מקצוע ייחודי אשר נותן שרות מיוחד.

היו"ר ח' גרוסמן; תודה. נשמע את דבריו של עורך-דין אורדן

מאיגוד האופטומטריסטים.

א" אורדן; האיגוד שלנו מייצג כ-235 אופטומטריסטים .

מכלל 400 האופטומטריסטים בארץ. האיגוד

שלנו קיים 50 שנה.

אנחנו סבורים שהסדרת העיסוק באופטומטריה

באמצעות חוק צריכה להתבסס על שלושה אלמנטים שהנחו את החוקים האחרים:

1) ארגון המקצוע והעוסקים בו; 2) אתיקה, זאת אומרת אופי העיסוק;

3) פיקוח על העוסקים במקצוע. חיברנו מסמך שלפי הערכתנו מקיף את הבעיות

האלה ואשמח אם ההצעה שלנו, שמסרנו אותה למר בוטון, תופץ בין חברי הוועדה.

כהערה כללית אני מבקש לומר שהסדרת המקצוע,

כפי שמוצע בהצעת החוק, היא למעשה העתקה מוחלטת של הצו אשר גרר את מרבית

הבעיות הנוכחיות.

הצו הנוכחי קיים מאז אוגוסט 1980. מטרתו

היתה להקפיא תמונת מצב ומי שלא נרשם תוך שנתיים לקבלת רשיון, לא יוכל לקבל

רשיון. זאת אומרת שהצו לא קיים דה-פקטו.

בהצעת החוק שלפנינו רב הסתום על הגלוי,

וכמעט כל דבר נשאר להסדר בחקיקת משנה.



אם יש כוונה ליצור איחוד בין הגופים,

חקיקת משגה לא תעשה את זה,

אנחנו בעד שיהיה מוסד עליון אחד, בין

מועצה עליונה ובין איגוד ארצי-

בהצעת החוק יש יצירים משפטיים שלא היו

אפקטיביים לפי הצו וגס לא יהיו אפקטיביים. אלה ועדות שונות וגופים שוגים.

הצעת החוק היא כללית ומדחפת ואין היא גוגעת

גל אחד מהארגונים מפרסם מחירון ותלרי לאיזה ארגון

אתה משתייך. אם אתה בארגון אחד - יש לך מחירון כזה, ואם אתה בארגון אחר - רק

לך מחירון אחר.

יש קורסים" כל ארגון מביא מומחה לקורס. אם

אתה שייך לארגון זה - אתה שומע מומחה זה, ואם אתה שייך לארגון אחר - אתה

שומע מישהו אתר.

לפי ההצעה נמצא שכל רופא רשאי לעסוק

באופטומטריה. משונה. וכי גינקולוג יודע לטפל בהפרעות של מערכת הראייה?

לפי החוק, זו לא תהיה עבירה.

בהצעת החוק לא מדובר על ציוד. המצב כיום

הוא שבמרפאות רגילות אין ציוד של

אופטומטריסטים. האופטומטריה היא מקצוע ייחודי ועל כך אין עוררין.

אני מבקש שחברי הוועדה יעיינו בהצעה

שהוגשה על-ידי איגוד האופטומטריסטים. זו הצעה מפורטת. ההצעה הזאת לא

סותרת את ההצעה הקיימת אבל היא מפורטת ומפורשת.

בעת ההכנה של ההצעה שלנו בדקנו מה יש

בחקיקה הזרה. לדעתנו, צריכה להיות הגדרה הולמת, מפרטת ומפורטת של המקצוע.

האם בהצעתכם הסתמכתם על חקיקה זרה?

א' ארדון; בהחלט. אם נתבקש נוכל לציין גם ביבליוגרפיה.

אנחנו מבקשים שנוסף לבית המשפט יהיה גם

שיפוט בפני בית דין משמעתי.

תודה. מר גור, בבקשה.

בראשית דברי אני מבקש לסתור את דבריו של

עורך-דין אורדן, בדבר מחירונים שונים. אין

דבר כזה. זה לא חוקי.

האם יש מחירון אחד?

אין מחירון. יש רק מחירון ששימש הנחיה

לצרכי צה"ל.

האם יש מחיר אחיד?



י' גור; אין מחיר אחיד. כל אחד רשאי לגבות

סחיר שנראה לו סביר תמורת השרות שהוא

נותן, כמו כל מקצוע חופשי, רק כשאנחנו נותנים חשבונות לצה"ל, זה לפי לוח

מחירים אחיד וזה בהסדר עם משרד הבטחון. אין מחירון לציבור הרחב. יש מחירון

רק בינינו לבין משרד הבטחון.

היו"ר ח' גרוסמן; בבל זאת, כשהאופטומטריסט מבקש לנקוב מחיר

הוא מסתבל במחירון.

י' גור; המחירון הזה לא נועד לקבוע מחיר בשביל

אזרחים, כל אחד לוקח תשלוס לפי חישובים

שלו ולא לפי מחירון.

אתה אומר שיש הסדר עם משרד הבטחון ריש

מחירון אחיד של שלושת הגורמים.

י' גור; מחירון אחיד להגשת חשבונות למשרד הבטחון,

היו"ר ח' גרוסמז; האם במה שנוגע לצה"ל כל הארגונים יושבים.

ביחד?

יי גור; כן. יש דיונים במסגרת שלושת המוסדות,

אני מבקש שדבריו של ידידי אודדן כאילו

יש מחירונים שונים, יימחקו מן הפרוטוקול.

יש בארץ מוסד לימודים בתחום האופטומטריה,

אשר משרת את משרד הבריאות באופן רשמי, זה מוסד מוכד להכשרת אופטומטריסטים

שהחוק כפה עליהם השלמת לימודים לשם קבלת רישוי, יש מרכז לימודים. הוא שייף

לאיגודים המקצועיים. המוסד הזה זכה להכרה של האיגוד הבין-לאומי כמוסד

המכשיר אופטומטריסטים, אלה הם לימודי בוגר סדירים,

א- ורדיגד; האם זה מאושר על-ירי משרד הבריאות?

י ' גור; זה בדיונים בין משרד הבריאות לבינינו,

זה מוסד לימודים, זו עמותה בפני עצמה

ושותפים בה האיגודים המקצועיים,

מדבריו של מר לוין משתמע שהגדרת המקצוע

היא פשרה בין רופאי העיניים לבין האופטומטריסטים, זה לא בדיוק כך, ההגדרה

היא ביטוי להתלבטות, מפצלים נושא לפרטים, אני חושב שזה בא בגלל להצים

או נסיונות להכניס לחוק דברים שאולי הם אינטרסים של גוף מסויים, אבל בסופו

של דבר החוק סובל מזה, בסופו של דבר אנחנו רוצים את טובתו של האזרח.

אני הייתי מתרכז בשתי נקודות: מקצועית

וכלכלית,

ההגבלות המוצעות מחייבות שאדם בריא ילך

לרופא עיניים, שאזרח ישראלי ישלם פעמיים עבור שרות שהוא צריך לשלם בשבילו

רק פעם אחת,

יי בובר; אני מייצג את התאחדות האופטומטריסטים

המונה 120-110 חברים, שחלק מהם אופטיקאים.

אני מסכים עם מה שנאמר כאן, ואין לי מה להוסיף,

אני מבינה שרק בהסתדרות האופטומטרימסיט

אין אופטיקאים

י' גור; ההתפצלות קשורה בעיקר ברמה ההשכלה.

אני דוקטור לאופטומטריה. למדתי בארצות-

הברית. כל הברי הסתדרות האופטומטריסטים

סיימו מסלול לימודים בחוץ-לארץ, אם כי לא כולם סיימו אותה רמה גבוהה

כמו בארצות-הברית אבל כולנו למדנו במוסדות מוכרים במדינות שונות.

אני לא עובד במכירת משקפיים, פוניס אלינו

אנשים שיש להם הפרעות בראייה. הם מגיעים אלינו או על-ידי הפניה של רופא

או בהמלצה העוברת מפה לאוזן. גם במרפאות של קופת-חולים משתמשים בשרותים

שלנו, אבל בהצעת התוק יש נסיון להגביל אותנו. זה מצב אבסורדי. אין כמעט

מוסד רפואי במדינה שלא נעזר בשרותים של אופטומטריסט.

אנהנו לא עוסקים בריפוי מתלות אבל יש

לנו מיומנות לזיהוי מחלות. החוק בארצות-הברית מטיל עונשים על

אופטומטריסטים אשר נכשלים בנוגע למחלות עיניים.

היו"ר ח' גרוסמן; זאת אומרת, בדקו ולא גילו שיש מחלה?

דייר שלו; כן. אנחנו מבקשים שזה לא יילקח מאתנו.

אנחנו טוענים שלא צריך להגביל אותנו.

היו"ר ח' גרוסמן; האם מי שלא ברמה שלכם צריך להיות מוגבל?

ד"ר שלו; הווערה בוודאי תשקול ותגיע למסקנות מי

צריך להיות מוגבל. אבל אי-אפשר להגביל

בעלי רמה גבוהת יותר בגלל בעלי רמה נמוכה.

ר' לסטר; שלושת הארגונים מאוחדים בנקודה זו. קיימנו

דיונים על כך. ברור שמי שיש לו השכלה

של בית-ספר לאופטומטריה לא צריך להיות מוגבל.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; מהי האבחנה בין אופטיקאי לבין אופטומטריסט?

אני מבין שיש פער מסויים בין האיגודים

השונים. יש איגוד המאגד בתוכו בעיקר את

אלה שלמדו בחוץ-לארץ. החברים בו טוענים שהרמה שלהם יותר גבוהה. בהצעת

החוק אין ביטוי לפער הזה. אני גם לא מוצא בחוק המוצע דבר על תרגול עיניים.

אני חושב שנצטרך לקבל הסברים על הנושא הזה.

אני שואלת את נציגי משרד הבריאות: האם

אין מקום לברר מה האפשרות להקמת בית-ספר

לאופטומטריסטים בארץ? האם פועלים בכיוון הזה?

צי לוין; המדיניות של משרד הבריאות והכוונה שלו -

הדבר הובא לידיעת הפונים - לתת את ההכשרה

הזאת במסגרת אחד המוסדות האקדמיים המוכרים על-ידי המדכז להשכלה גבוהה.

היו"ר ת' גרוסמן; אני חושבת שלא נשמע עכשיו תשובה לשאלות.



אני מניחה שבעקבות הפגישות שלנו עם

גורמים נוספים תהיינה עוד שאלות.

על הישיבה הבאה תקבלו הזמנה.

יי בור; אני מבקש בבל זאת לומר משפט אחד על

ולהבדל כין אופטיקאי לבין אופטומטריסט.

האופטומטריסט רשאי לבדוק את הראייה של מי שפונה אליו, לרשום לו מרשם

ובהתאם לזה להתקין לו משקפיים. האופטיקאי הוא טבנאי.

הכוונה ללימוד אוניברסיטאי היא חיובית.

אנחנו בעד זה. אנחנו רוצים בזה. אבל צריך להביא בחשבון שעד שתהיה; תת-

מגמה כזו באוניברסיטה, זה ענין של שנים וצריך למצוא פתרון לתקופה זו.

היו"ר ח' גרוסמן; תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.20