הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 10

מישיבה של ועדת העבודה והרווחה

ביום די י"ב בחשון התשמ"ה - 7 בנובמבר 1984. בשעה 9.00

חברי הוועדה; נ' ארד - מ"מ היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

צי ביטון

מי גלזר-חעטה

ח' גרוסמן

אי ורדיגר

אי שוסטק

שי שלמה

שר העבודה והרווחה מי קצב

ב' חקלאי - מנכ"ל שרות התעסוקה

די עזריאל - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

י' בן-שלום - משנה למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

ני שמאי - המוסד לביטוח לאומי

יי ברק - משרד העבודה והרווחה

יי בריק - משרד העבודה והרווחה

מי גריסרו - משרד העבודה והרווחה

מ' בוטון

מזכירת הוועדה! אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

דיון בסקירת שר העבודה והרווחה על מדיניות משרדו



דיון בסקירת שר העבודה והרווחה על מדיניות משרדו

אני פוחחת אח ישיבת ועדת העבודה והרווחה,

עם שר העבודה והרווחה.

מלבד השר נמצאים אתנו בישיבה זו מנכ"ל

המוסד לביטוח לאומי, מר דני עזריאל; סמנכ"ל המנכ"ל, מר בן-שלום; הסמנכ"ל

לביטוח וחכנון, גברת נירה שמאי. וכן מנכ"ל שרות התעסוקה, מר ברוך חקלאי ;

היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה, מר ברקן והיועץ לשר.

אדוני השר, לאחר הסקירה שלף בישיבה

קודמת שלנו, מצאנו לנכון להמשיך בדיון בינינו לבין עצמנו, כדי להגיב

על חלק מהדברים שאמרת. אני מקווה שתקבל זאת ברוח טובה.

ועדת העבודה והרווחה היא בדרך-כלל

בן-ברית במה שנוגע לדאגה לבעיות עבודה והרווחה ולייצוג של בעיות חברה

ורווחה.

בישיבה הקודמת נתקבלה בוועדה החלטה,

פה אחד, האומרת שהוועדה מתנגדת לכל פגיעה בעצמאות המוסד לביטוח לאומי.

זה נוגע גם לנושא של איחוד הגביה של מס הכנסה ודמי הביטוח הלאומי ועוד

נושאים הקשורים לעצמאות המוסד.

עוד היתה תמימות דעים באשר להתנגדות

לפגיעה בקצבאות הזיקנה. הוועדה סבורה שאסור, על אף המצג; הקשה במשק,

לפגוע בעקרונות. אם פוגעים בעקרונות קשה מאד ואפילו בלתי-אפשרי לחזור

ולבנות אחר כך את המוסדות לביטות סוציאלי, כפי שבנינו אותם.

לא כל חברי הוועדה השתתפו באותו דיון.

אם יש תברים אשר מעוניינים להוסיף, להעיר או לשאול בעקבות הישיבה

הקודמת, בבקשה.

אדוני השר, דברים רבים כבר נאמרו ואין

לי אלא להצטרף אליהם.

אני רוצה לנגוע בכמה נקודות. עם כל ההבנה

למצבך, בעקבות המצב הכלכלי במשק וההחלטות שקיבלה הממשלה, שאתה חלק ממנה,

יש לי שיג ושיה עם שר העבודה והרווחה ונדמה לי שבדברים מסויימים אנחנו

עומרים בצד אחד של קווי ההגנה בשאלות תברה. אני מתייחסת גם לסקירה

שמסרת בוועדה וגם למה שקרה בכנסת.

נדמה לי ששר שיש לו עמדות מסויימות -

ונדמה לי שאני מכירה את עמדותיך - לא צריך להרים ידים בקלות. בשבילי

אתה שר העבודה והרווחה ולא מי שמייצג בהכרה את הקו הכללי של הממשלה.

שאתה תקבל את הגזרות כאילו היו גזרות משמים? הממשלה ישבה והחליטה.

זו לא תורה מסיני. זה מבוסס על פילוסופיה חברתית, שלפי מיטב ידיעתי

היתה זרה לך כפי שהיתה זרה לי והיא זרה לי עד היום.

אינני חושבת שיש אזרה אחד היום במדינה

אשר חושב שהתכנית הזאת על מכלול ההצעות שבה, כולל ההצעות שלך, היא

הצודקת והיא מטילה נטל על כל השכבות של הציבור בהתאם ליכולתם. להתחיל

ולהטיל על קצבאות זיקנה? זה יותר מאבסורד. אינני באה להגן על עתירי

הון, אבל כמה כאלה יש בין מקבלי קצבאות הזיקנה?



שמעתי שבארצות-הברית - כך אמרו אנשי

הקונגרס - שליש מהמשק הוא שחור. נדהמתי. אני תושבת שאנתנו לא מבחינים

בין שחור לאפור. האס זו הבעיה, שיש כמה עשירים שמקבלים קצבה?

אומרים שמי שיש לו 50% מהשכר, זאת

אומרת מחצית השכר הממוצע פלוס 10% - לא צריך לתת לו קצבת זיקנה.

לא זו הנוסחה. את טועה. המלה "מחצית"

לא מופיעה שם. זו היתה הצעה של האוצר,

היא הועברה אליה והמלה "מחצית" נמחקה מן הההלטה-

ח' גרוסמן; נניח - השכר הממוצע פלוס 10%. מת

במקרה שהשכר הממוצע קטן? הוא נשחק.

האם בדקתם במי זה פוגע?

ואינני רוצה לחזור לנושא העקרוני,

שאנשים שילמו במשך שנים רבות מחייהם. אם זה יהיה תקדים, זה עלול

לקרות גם בשטחים אחרים, אנשים משלמים אבל בהגיע הזמן אינם מקבלים

תמורה. למשל, לימוד. גובים בשביל זה אבל אחר כך משנים ואלה שגבו

מהם צריכים לשלם, אם לא בדרך של שכר לימוד אזי בדרך אחרת. האם זה

יהיה הכלל בכל שרוח? יש כאן ענין שבעקרון.

אני יודעת שיש פילוסופיה אשד מבוססת

על חשדות, כאילו כל אחד רוצה לרמות. הוא הדין בנוגע לדמי אבטלה,

כאילו אנשים אינם רוצים לעבוד. יש גם הוכחות אחרות.

אחרי הפעלת ותשלום קצבאות ילדים,ירד

באופן דראסטי מספרם של נתמכי הסעד, זה היה ב-1975 או 1976, מ-26.000

משפחות ל-16,000 מקופחות. זאת אומרת, שאנשים אינם מעוניינים בתשלומי

סעד.

כשמדברים על דמי אבטלה, אני יודעת

שאנשים בעלי השכלת גבוהה אינם רוצים לעבור עבודה שתורה. זו האווירה

הכללית במדינה. אבל האם נחגר אותם ללכת לכל עבודה על-ידי-כך שנפגע

בדמי אבטלה?

אם אנחנו רוצים שאנשים ירצו לעבוד,

צריו להבטיח מינימום של שכר עבודה. את זה עדיין לא הבטחנו למעשה.

יותר מזה, אפילו גווי ההרחבה, וזה שייך לו, אדוני השר, אינם מבוצעים.

נניח שמדברים על סכום של 40,000 שקל

לחודש. בכמה זה מתחת לשכר הממוצע? למה שאנשים יעבדו?

כשמעסיקים מתלוננים שהם אינם מקבלים

עובדים, שאנשים אינם רוצים לעבוד אצלם, האם שואלים אותם כמה הם

משלמים תמורת העבידה? מה זה בימינו אלה שכר של 40,000 שקל לחודש?

למה זה מספיק?

אני שומעת אמירות מוזרות, שאינני

אנשים התרגלו שצריך לתת להם. אתה

אומר את זה? אתה שדיברת כל הזמן בשם המקופחים? איך ייתכן?



אדוני השר, אני מנסח לדבר בלשון

פחות חריפה מזו שדיברה בה חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, אבל אני

חייבת לומר שאני מזדהה עם כל מה שהיא אמרה.

הבעיה שלנו איננה שאנשים התרגלו

לכך שהמדינה נותנת ומספקת שרותים. יש שרותים שהמדינה חייבת לתת

אותם. המדינה חייבת לתת חינוך.

לא נאמר מה שאת אומרת.

ח' גרוסמן; הפילוסופיה הזאת קיימת וכשיש משבר

יש גם "עליהום",

הדברים שאת מתייחסת אליהם לא נאמרו

על ידי.

חי גרוסמן; אשמח לשמוע שזה לא נכון. שמעתי בדבריך

משהו שהיה זר לך והוא זר לי.

אינני אומרת שאין בעיה. יש שכבה שרוצה

לקבל, שרוצה שיתנו לה בלי שהיא תעשה מאמץ, ולוא הקטן ביותר. זה קיים

בכל חברה. זו בעיה שצריך להתמודד אתה אבל לא זו הבעיה האקוטית.

אתה הקדשת בדבריך פרק לילדים.

שר-העבודה והרווחה; דיברתי על אימוץ ילדים.

ח' גרוסמן; זה נושא ספציפי ואינני רוצה להתייחס

לזה. זו אופרה אחרת.

אני מדברת על כל הקונספציה ואני

מזהירה מפניה.

הנקודה המכרעת היא בכך ששרותי רווחה,

מתי הם חשובים מאד מאד? - לא כשיש גאות ולאנשים יש כסף אלא כשיש

התמוטטות, אז השרותים נעשים השובים מאד.

אם מקצצים גם בשכר וגם בתוספת יוקר

ויש הקפאה וכוי, צריך לחזק את השרותים כדי שילדים לא ינשרו מבית הספר,

כדי שהם לא ינשרו ממעונות יום, כדי שנערים לא יאלצו להפסיק את לימודיהם

באוניברסיטה. בשעת משבר נפגעות השכבות ההלשות ולא מרק מושביץ.

אשר לענין התעסוקה. אני שומעת וגם

קראתי ששרים מתבססים על שעורי האבטלה שתהיה, באיזו מידה תהיה זו

אבטלה שתציף אותנו ובאיזו מידה היא תהיה מבוקרת. אני לא ראיתי אבטלה

מבוקרת.

אם יש תכנית כלכלית אשר מבוסמת על

אבטלה מבויימת, ומלכתחילה היא מבוססת על אבטלה - אני מודעת שגם בתעסוקה

מלאה יש אחוז מסויים של אבטלה - כאילו זו תהיה אבטלה מבוקדת, הרי בסופו

של דבר היא תציף אותנו ולאיש לא תהיה ביקורת על כך. אינני מקבלת את

הפילוסופיה כאילו אפשר לבחור בין דבר לחולירע. אבטלה מבוקרת היא גם כן

או דבר או חולירע.



אני מגיעה שבטיפול שלך, אדוני השר,

תיקח את זה בחשבון.

נכון שבענייני אבטלה, משום מה, עוסקים

אצלנו משרד התעשיה והמסחר ושר האוצר, אבל מי שיקבל אה החיצים יהיה שר

העבודה והרווחה. אל תיתן שאחרים יובילו את המהלך הזה של אבטלה כאילו

מבוקרת ואחר-כך אתה תצטרך לתת תשובה מה לעשות עם המובטלים ועם תברח

מתדלדלת.

תודה לחברת-הכנסת גרוסמן. רשות הדיבור

לחברת-הכנסת גלזר-תעסה.

מ' גלזר-תעסה; צריך לקבל כמה דברים בהבנה. לצערנו

הרב, אולי זה חוסר המזל של הקבוצות

החלשות, הפער בין המאוויים של שר העבודה והרווחה לבין התנאים בשטח,

במציאות, הוא גדול ביותר.

אני חושבת שכל אחד מאתנו היה רוצה

שהקשישים יקבלו קצבאות גדולות יותר ושהצעירים ילמדו חינם. יש מאוויים,

זה לגיטימי. אבל יש גם מציאות והשאלה היא מה יהיה כשאנחנו נתקלים בקרקע

המציאות.

לענין האבטלה; אינני מסכימה עם חברת-

הכנסת חייקה גרוסמן.

במציאות הישראלית, בקרב שני העשירונים

התחתונים, היתה מנטליות שהחברה והמדינה צריכה לפתור את הבעיות. באה

תקופה שעמדנו בפני מפנה חברתי גדול מאד. אני חוששת שבגלל המצב שנקלענו

אליו, אותה שכבה שהראש שלה היה מתחת למים והיא התחילה לשחות, הראש שלה

שוב יירד והיא תחשוב שהעזרה צריכה לבוא אליה מכיוון אחר ולא מעצמה.

אני מבקשת להזכיר את התיקון של חבר-

הכנסת לשעבר, יהודה פרח, בענין תשלום דמי אבטלה. אין שום סיבה שבחור

עד גיל 25 לא ילך לעבוד בכל עבודה. אנחנו השחתנו את עצמנו בזה שאמרנו

"עבודה מתאימה". לדידי, עבודה מתאימה היא עבודה שאדם מהפרנס ממנה כדי

שלא יהיה נטל.

האם התיקון הזה מיושם? האם הצעתו

של יהודה פרח מיושמת?

שעור ההזדקקות . להוק הזה קטן ביותר.

החוק קובע שעבודה אשר מזכה במענק

היא עבודה לא מתאימה.

המלה "מתאימה" היא כנראה בעוכרנו.

כל עבודה, לדידי, מכבדת את בעליה אם

הוא לא יעמוד בתור כדי לקבל דמי אבטלה אלא ילך לעבוד. מהוועדה הזאת

צריכה לצאת קריאה בענין זה, והיא לא יצאה.

אני זוכרת ויכוח ביחס לנסיעה של שלושים

דקות מנצרת. אמרו שזה קשה, שזוז מכביר. אולי. אבל צריך להביא לחם לילדים

בבית.



לדעתי, דמי אבטלה זה אחד הדברים

האיומים ביותר. זה דבר שהשחית שכבה מסויימת של אנשים שהתרגלו לקבל

דמי אבטלה ולא לעבוד, לקום בשעה עשר בבוקר ויותר מאוחר אולי גם להפוך

שולחן.

אם אמנם יש המשלמים שכר של 40,000

שקל לחודש, הרשויות צריכים לשים יד על המקרים האלה. זו העת לעשות

סדר בדברים האלה.

השר ביקש שמקרים כאלה יובאו לידיעתו.

ולעצמאות הביטוח הלאומי: שר העבודה

והרוותה הסכים לאיחוד הגביה. אני

מציעה שנשמע שוב את הנימוקים שהיית , אדוני השר, צריך לאמץ אותם, בהכרח

או לא בהכרח, כדי שאני אוכל לגבש לעצמי עמדה.

המקופחים, חלק גדול מהם, לפעמים,

מקפחים את עצמם. יש אנשים שהם מסכנים וטוב להם בכך. גם אני וגם השר

באים משכבה חלשה אבל לא מן הסוג הזה של אנשים. צריך לעקור את זה.

צריך לעקור את זה באהבה, בהסבר ובחום, ואפשר לעשות זאת.

האם אין אנשים עובדים שאין להם?

אני מדברת על אלה שאינם עובדים,

על אלה שעומדים בתור כדי לקבל בלי

לתת דבר; בערים, בפרברים ובשכונות מצוקה יש ציבור שלחלק ממנו יש

מנטליות כזו, ובזה צריך לטפל, ולא על-ידי מתן כסף אלא על-ידי מתן

שרותים שווי כסף.

בשכונות מצוקה יש מעונות יום

ללא תשלום, וזה שווה כסף. זה אפילו יותר מכסף, זה ערך. הילדים

שבמעונות מקבלים חינוך. זה קיים גס בעיירות פיתוח.

בעשור האחרון הגענו להישג ש-98%

של הילדים בגיל שלוש-ארבע שנים נמצאים במסגרות חינוגיות ואלה בעיקר

ילדים משכונות מצוקה או מערי פיתוח. לדעתי, זה שרוח מסי 1 לשכבות

האלה, וכך צריך לנהוג - לא כסף אלא שווה כסף.

ברור לנו, והשר דיבר על כך, שאחת

המטרות שהוא רואה בתפקידו כשר,

להגן על מערכת הבטחון הסוציאלי במדינת-ישראל, וזה לא פשוט.

אנחנו עומדים בפני תקיפה שחלק

מאתנו הוותיקים העוסקים בנושא זה בוודאי זוכר כמותת. האוצר, כשהוא

צריך להגיע לקיצוצים ולהוכיח לממשלה ולעם ישראל שאכן מבצעים את החלטת

הממשלה, הוא מחפש מקורות. כספי הביטוח הלאומי היו מאז ומתמיד הגורם

הראשון שהיתה נטיה לפגוע בהם, ולא רק בכסף הנצבר אלא גם בקצבאות

המגיעות לאנשים מכוח חוק.

אני זוכרת שתמיד, כשנחתמה עסקה,

כשהיה שינוי או כשהיתה רפורמה במערכת המיסוי, כשהיה שינוי בגובה

הסבסוד, במסגרת זו או אחרת, דרשנו שלא יהיה מצב שלא יילקח בחשבון

מה תהיה ההשפעה על השכבות החלשות.



כולנו יודעים שממשלת ישראל הכירה

בכך ששיטת העדכון של קצבאות הביטוח הלאומי, שלקהה בחשבון אלמנטים

מסויימים, לא היתה נכונה ביותר ולכן היא שונתה. אף על פי כן נוצר

מצב אבסורדי, שאם כי לפי החוק קצבת הזיקנה צריכה להיות 16% מהשכר

הממוצע במשק, היא פחתה עד ל-12%. אני זוכרת ימים שהיא היתה 10% - 11%

בלבד. הפגיעה היתה גס בהט"ס וגס בקצבאות אחרות.

יש לנו תקדיס נכון ונבון, כשבהודש

אוגוסט 1984 הותקנו תקנות שעת הרוס שקבעו שיטה אחרת לעדכון קצבאות

הביטוח הלאומי על-מנת לשמור על ערכן הראלי.

מה קרה לאחרונה? - והוועדה צריכה

לתת דעתה בנושא זה - פג תוקפן של תקנות שעת הרוס ובאה עסקת החבילה

שיש בה גס סעיפיס הנוגעיס לתוספת היוקר. כל מי שמצוי מעט בנושא יודע

שתהיה שחיקה. אנחנו לא יכולים לתת יד שתהיה שחיקה בקצבאות. חלק גדול

מציבור מקבלי הקצבאות הוא ציבור שאיננו יכול להתארגן, זה ציבור שאין לו

כוח.

היתה כאן הפגנה של פנסיונרים עובדי

מדינה יצאתי אל המפגיניס. בשער הכניסה לכנסת ראיתי את אנשי משמר הכנסת

מצויירים באלות, במגינים ובזרנוקי מים. שאלתי כמה מהם: למה אתם מתכוננים?

המפגינים הם אנשים מבוגרים, חלקם נכים, שאינם יכולים לעלות לגן. אהד

ההפגנה האחרונה שהשתתפתי בה היתה בתקופת המנדט.

בהקשר לשמירה על ערך הקצבאות אני

אומרת שמבחינתנו אולי היה טוב ועדיף שתהיה חקיקה. לדעתי, רצוי להשתמש

פחות בסעיפים שיש בהם אוטוריטה של האוצר, לדוגמה סעיף 200.

שר העבודה והרווחה ציין בדבריו

שהעשירונים התחתונים לא נפגעו.

אני רוצה להזהיר מפני העברת העשירונים הבינוניים לעשירונים התחתונים.

אבטלה: כולנו מודאגים ממימדי האבטלה.

ידו של מר חקלאי, מנכ"ל שרות התעסוקה,

מונחת אמנם על הדופק אבל אנחנו עלולים לעמוד בפני סחף של חוסר עבירה

שישטוף אותנו.

אני מבקשת שהשר יגיד לנו מהן התכניות

ומהי ההיערכות של המשרר בענין זה. אולי נוכל לשמוע גם הערכה לגבי סגירת

מפעלים ופיטורי עובדים. זו תופעה מדאיגה מאד בעיקר באזורי הפיתוח ביהוד

כשבמשך שבע השנים האהרונות לא רק לא הוקמו שם מפעלים חדשים אלא נסגרו

מפעלים.

האם עפולה אומר לך משהו. האם מגדל

העמק אומר לך משהו? כשאת אומרת שבמשך

שבע שנים לא נעשה דבר, אני שואל: האם בעפולה נעשה או לא נעשה?

נעשה לא ביוזמת הממשלה אלא הברת

העובדים.

אדוני השר, הצמיחה הכלכלית נעצרה

במשך שבע שנים.

חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו אמרה

שבמשך שבע השנים האחרונות לא הוקם

אף לא מפעל אחד באזורי הפיתוח. חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, מותר לך

להצטנע.

שי ארבלי-אלמוזלינו; אני יידעת את העובדות טוב ממך.

שד העבודה והדווחה מ' קצב; מנין לך שאח יודעח טוב ממני? האם את

יודעת מה אני יודע? אינני מוכן לא

לשחצנות ולא ליהירות. דיון ענייני - בבקשה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; גם אתה לא - - -

שד העבודה. והרווחה מ' קצב; אל תרימי את קולך מותר לך להיות

צנועה יותר, בלי שחצנות, בלי יהירות

ובלי דפיקות על השולחן. את רוצה דיון ענייני? - בבקשה. ניגוח פוליטי -

אני מסוגל גם לניגוח פוליטי, אם את רוצה בכך.

רבותי.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; צריך לקרוא את השר לסדר.

שר העבודה והדווחה מי קצב; את רוצה להגן על השכבות החלשות? אני

מגן עליהם טוב ממך. ראינו את הדברים שלף,

דברי רהב, שחצנות ויהירות. לא קיבלת את תיק העבודה והרווחה, ויש לך טענות,

לכי אל שמעון פרס. אני לא חילקתי תיקים.

היו"ר ני ארד; חברים, אנחנו בוועדה. חברת כנסת מדברת.

אדוני השר, אם יש לך תשובה, תגיד אותה.

הנושאים שאנחנו מדבדים עליהם הם נושאים אשר מדאיגים את כולנו.

שד העבודה והדווחה מי קצב; מוטל עליך לנווט ולדאוג שהדיון יהיה

ענייני. את צריכה להבטיח שהדיון יהיה

ענייני. אם דוצים לעשות חשבונות פוליטיים של מערך-ליכוד, אני מוכן גם לזה.

אבל אז צריך להיות ברור שזה עומד על סדר היום.

היו"ר ני ארד; מחובתי, כמי שמנהלת את הישיבה, להגן

על כל מי שמדבד בישיבה, אם השר ואם

חבר הכנסת. אנחנו נמצאים בוועדה של הכנסת. זכותו של כל חבר להביע דעתו,

גם לגבי הממשלה הקודמת וגם לגבי הממשלה הנוכחית, ולומר כל מה שהוא רוצה,

כל עוד אין הוא עובד על הכללים הפדלמנטדיים. אינני חושבת שחברת-הכנסת

ארבלי-אלמוזלינו עברה עליהם. אני מבינה שיש רגישות. אינני רוצה שהדברים

יתגלגלו לתהום שלא שייך לענין. אני מבקשת לאפשד לחבדה-הכנסת אדבלי-אלמוזלינו

להשמיע אח דבריה.

אדוני השר, אם אני אבקר אח הממשלה הקודמת

ואתה תתפרץ - לא אשתתף בישיבות האלה.

מותר לי לבקר את הממשלה הקודמת. כל אחד רשאי לומר מה שהוא רוצה, גם לבקר

את הממשלה הזאת וגם לבקר את הממשלה הקודמת. כשם שלי אסור להפריע לשד לדבר,

כך אסור לשר להפריע לי- בוועדה יש לנו זכויות שוות.



ש' ארבלי-אלמוזלינו; אני חברת כנסת, אני מדברת לא לשם

י קנטור. אין לי תשבונות. אם השר רואה

את הרברים כפי שהוא רואה אותם - אני מצטערת. תפקירנו בוועדה הזאת להגן

על דברים שאנחנו מאמינים בהם. אם מישהו נפגע מדברי - אני מצטערת. אין

לי כל כוונה לפגוע. אנחנו רוצים לעזור בפתרון הבעיות. כל אחד רשאי להציג

את הבעיות כרצונו וכפי שהוא מוצא לנכון. אין לי שום חשבונות אישיים. אני

רוצה לעזור לשר במסגרת הפרלמנטרית ככל שאוכל, כי הבעיות מטרידות את כולנו.

נקלענו למצב קשה. מותר לי לומר שזו

תוצאה של משהו. אני אומרת דברים אשר מתבססים על דיונים שהיו בוועדה.

אינני מוצצת דברים מן האצבע.

היו בוועדה דיונים על התעסוקה באזורי

פיתות. יצאנו לשטח וראינו. אי-אפשר לראות עכשיו את הדברים כאילו היה שולחן

חלק. אילו היו נוצרים מקומות עבודה, אולי לא היינו מגיעים היום לאבטלה

באזזורי הפיתוח.

אני באה להתריע נגד המגמה לתקן את

חוק ביטוח אבטלה. אינני חושבת שעל-ידי כפיה נפתור את הבעיות.

ההגדרה של "עבודה מתאימח" בחוק הקיים

לא הוצאה מן השרוול. היא באה על סמך הנסיון בארצות אחרות.

אם באים לפטר היום פועל, אחרי 25 שנות

עבודה במקצוע מסויים שבו התמחה, מה נגיד לו?

מ' גלזר-תעסה; שאין עבודה במקצוע שלו.

הוא רשאי לקבל דמי אבטלה עד שתימצא

לו עבודה המתאימה לו.

מי גלזר-תעסה; אני חולקת עליך.

אדם בן חמישים, אחרי עשרות שנות עבודת

במקצוע, מפוטר מעבודתו. תאם אפשר לשלוח

אותו, למשל, לעבודות קטיף כשאין הוא מסוגל לטפס על סולם? אילו במשרד

לכו בינתיים לעבודה מצוייה. התור שלכם

יישמר ואנחנו נחפש עבודה בשבילכם, את זה הייתי מבינה. אבל לא על-ידי

כפיה.

כשהתקבל "חוק פרח" בענין חיילים

משוחררים, התרענו שהוא לא יפעל. עכשיו אנחנו רואים שהוא לא פועל.

מי גלזר-תעסה; לא יודעים עליו. זו "פאשלה" של

הממשלה, שלא מסבירים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; ההגדרה של "עבודה מתאימה" לא תלון

על בלתי מקצועיים. צריף ליישם את

חוק שרות התעסוקה. לצערי, לא כן נהגו בעבר. כדי לשמור על שקט ולהגיד

שאין אבטלה, שילמו דמי אבטלה.

זה רע.



שי ארבלי-אלמוזלינו; המכשול העיקרי הוא השכר הנמוך, שהלך

ונשחק, צריף לחקן את שכר המינימום של

אנשים אשר עובדים שמונה שעות ביום. אני מבקשת לרעת מה בכוונתו של שר

העבורה והרווחה לעשות בנושא זה. אם רמי אבטלה גבוהים משכר המינימום,

אין ספק שאין מוטיבציה לעבור. שכר המינימום צריך להיות גבוה יותר מרמי

אבטלה.

מ' גלזר-תעסה; על כך אין חילוקי רעות.

רמי ביטוח אבטלה צמורים לשכר הממוצע

במשק והם אולי לא נשחקו. לעומת זאת,

שכר המינימום לא צמור והוא נשחק.

בחוק הנוגע לחיילים משוחררים, שהוצע

על-ידי יהורה פרח, רצינו ליצור בקרב החיילים המשתחררים מוטיבציה לעבורה

ותמכנו בחוק. אבל אם החייל איננו רואה את התמורה מיר, הוצאנו את המוטיבציה

באמצעות מגבלות וקשיים שבחוק.

החוק הזה גורם למתחים בין

החייל המשוחרר לבין עובר ותיק באותו מקום עבורה.

אני חושבת שבמצב הנוכחי צריף להעמיק

ולהרחיב את הפעולה של הסבה מקצועית, ביחור למקצועות שיש סיכויים שנפתח

אותם במשק בשנים הבאות. אני שואלת אם יש תכנית להכשרה מקצועית ולהסבה

מקצועית או שהשגרה אוכלת בנו. בינתיים אין רואים חירושים בנושא זה.

משרר העבורה והרווחה מטפל

גם בנוער שאינו לומר ואינו עובר. יש עור רשויות אשר מטפלות בנוער מנותק.

צריו לאחר את הטיפול בסוגיה זו. לרעתי, הטיפול בנוער הזה צריך להיות במשרר

העבורה והרווחה, שיש לו רגישות ויירע. אין מקום לכפילות ולתחרות בין המשרדים-

בנושא זה של נוער מנותק עשה משרר העבודה

והרווחה פעולות חשובות. לפי היריעות שבידי יש קיצוץ בתחום הזה של קבוצות

עבורה בנוער, גם לגבי מרריכים. אני מבקשת שמשרד העבודה והרווחה יקדיש

תשומת לב לענין זה. אני מבקשת התייחסות לדבר הזה.

הממשלה קונה בשר מארגנטינה.

ההובלה יכולה להיות באמצעות הברות ספנות שלנו. שמעתי שההובלה תימסר לחברת

מפנות ארגנטינית. למה? יש לנו כ-300 ימאים רשומים כמובטלים. למה נוסיף

מובטלים?

יש דברים שאולי אינם קשורים ישירות

למשרד העבודה אבל משרד העבודה יכול לפעול בהם.

שר העבודה והרווחה, אתה

צריו להיות מרוצה שהוועדה הזאת תעמוד לימינך ותעזור לך במאבקים שאתה

צריך לנהל אותם.

כשהתקוממנו נגד המגמה לפגוע בקצבת

הזיקנה, העליתי את ההתנגדות שלי גם בישיבת סיעה ונאמר לי שמרובר על

תשלום מס הכנסה ולא ביטול של הקצבה.

שר העבודה והרווחה מ' קצב: הפרוש שלנו הוא שיוטל מס. יש ויכוח

בינינו לבין האוצר.

גס בסיעה שלי אמיתי ביחס לביטול, שלא

יקום ולא יהיה.

גם אני אומר לא יקום ולא יהיה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; צריך לעמוד על האינטרסים של הקבוצות

האלה גם מול האוגר. צריך להתחיל בתכניות

אחרות שלא התחילו בהן, כדי שחלוקת הנטל אכן תיראה - הון שחור, מס רכוש -

צריו להתחיל לעשות מה שעדיין לא נעשה. מה שנעשה עד כה הוא רק לגבי השכירים

והשכבות החלשות. אם בתקופת ההקפאה הקצבאות לא יעודכנו, החלשים ייפגעו יותר,

צריו לעדכן את הקצבאות שלהם, אין כאן תוספת שכר אלא יש ערכון כדי שהחלשים

יוכלו להתקיים,

נקודה נוספת שאסור להקל בה ראש - איחוד

הגביה. משמעות הדבר הזה היא פגיעה בעצמאות הביטוח הלאומי וזה עלול להביא

לחיסול המוסד הזה,

תשלום למוסד לביטוח לאומי מבטיח זכויות,

אדם יודע שמה שהוא ישלם, לפי זה הוא יקבל בבוא העת, אני מבקשת ממך, שר

העבודה והרווחה, שתעשה רביזיה במחשבה שלך בענין זה, גם לשרים שלנו וזיו בעבר

מחשבות בענין זה אבל אחרי בדיקה הם נוכחו לדעת שהדבר יפגע יותר מאשר יביא

לחסכון.

היתה ועדה בראשותו של

סגן השר. שמעתי שהוועדה סיימה את עבודתה. אנחנו מצפים שהחוק יובא לכנסת,

אנחנו לצדך, שר העבודה והרווחה, בנושא זה, תראה בנו ידידים שלך, מדובר

בחוק שצריך להביאו מהר לכנסת, מוכרחים לעזור לזקוקים, במשך ארבע שנים גובים

כסף, צריך לממש את הזכויות, אני מבקשת שנשמע מה ואם היתה התקדמות בנושא זה,

היו"ר ני ארד; תודח רבה, אדוני השר, בבקשה.

שר העבודה והרווחה מי קצב; תודה, אני רוצח לומר בגלוי לב, שאני

מתייחס לוועדה זו כפי שהדוברים כאן

מצהירים, אני חושב שהוועדה שותפה אחי ועם עובדי המשרד כדי לקדם את המטרות

המשותפות ואם המניעים הם טהורים, אינני רואה ניגודי אינטרסים,

זו לא הקדנציה הראשונה שלי בכנסת,

יש סיבה שנאסר על אמצעי התקשורת להיות נוכחים בישיבוח של ועדות, הדיונים

בוועדות הם ענייניים, יכול להיות שיש חילוקי דעותי מנסים להתמודד אתם,

איש איננו יכול לטעון שיש בוועדות ניגוח פוליטי, אבל כשאני חש שיש כוונה

כזו, באופן טבעי זה תוקף אותי ואת עובדי המשרד וגודם לנו לחסתגד כמו

חילזון בתוך קונכיה, זה לא בריא, זה לא רצוי ואני לא מעוניין בזה, אני

מעוניין שתהיה- בוועדות אווירה של פתיחות מוחלטת ושותפות מלאה, אין פה

סודות, אלה עניינים ציבוריים, חלילה לנו שנגיע למצב שנתחיל להתייחס לנושאים

לא בצורה רציונלית ועניינית ושלמערכת השיקולים שלנו יכנסו שיקולים מן

הסוג של האם זה יכול או לא יכול לתת סיכוי פוליטי,

אנחנו אנשים פוליטיים,

שר העבודה והרווחה מי קצב; אני מבקש סליחה, אני מתקן, אני מתכוון

לשיקולים מפלגתיים,

לא פעם יכולנו להתמודד עם הבעיות בהצלחה,

מפני ששיקולים מפלגתיים לא היו בדיונים,



כשאני בא לוועדה אני רוצה להיות משוחרר

משיקולים מפלגתיים בקבלת החלטות.

זו אשליה.

שר העבודה והרווחה מי קצב; זו לא אשליה.

חבל שזה לא בך.

שר העבודה והרווחה מי קצב; לכל איש ציבור יש קרדיט פוליטי מסויים.

במליאת הכנסת ובמערכת הבחירות יצאתי נגר

המערך. איש לא יטען נגרי על כך. לא כן בווערה.

אם הדיונים בווערה יהיו ענייניים,

משוחררים משיקולים מפלגתיים, עם כוונות טהורות, נוכל לצעוד כברת דרך

ארוכה ולהשיג הישגים שכולנו מעוניינים בהם ולא רק להכריז הכרזות.הכרזות

אינן פותרות בעיות. אנחנו מעוניינים לפתור בעיות. אנחנו מעוניינים שהעצמאות

של הביטוח הלאומי לא תיפגע, שהשכבות החלשוח לא ייפגעו ושמצבם של העשירונים

שבאמצע לא יורע. זה מותנה במירת הכנות וטוהר הכוונות.

אינני רוצה לבוא הנה ולהתמורר עם ניגוח

מפלגתי.

חי גרוסמן; כל אחר זכאי לבקר.

שר העבודה והרווחה מי קצב; בוודאי, אחרת איך אוכל לרעת שטעיתי?

אני יושב במשרר. אתם מקיימים מגע עם

הציבור יותר ממני. אשתרל שזה לא יהיה כך, אבל באופן טבעי יש לכם יותר

מגע עם הציבור. אשתרל להרחיב את המגע שלי עם הציבור. מכל מקום, ההצלחה

שלי תהיה אם אוכל לרעת מה המצב לאמיתו, גם מתוף מגע שלי עם הציבור וגם

מתוף מגע שלכם עם הציבור.

גם בישיבה הקורמת וגם היום מרברים

על שבע השנים שעברו, כאילו שוס מפעל לא הוקם בעיר פיתוח. עוברתית זה לא

נכון. יושבים כאן פקידים בכירים במשרדיהממשלה. הם רוצים שהדיון יהיה

ענייני. אסור ליצור מצב שהם ייסגרו כמו חילזון בתוף קונכיה. אם זה יהיה

המצב, כי אז אנחנו חוטאים לאוכלוסיה שאנחנו רוצים להגן עליה.

החלטות הממשלה מחייבות אותי ואתן להן

גיבוי.

א' שוסטק; הן מחייבות גם את חברת-הכנסת ארבלי-

אלמוזלינו.

כחברת הכנסת לא אגיד "אמן" אחרי כל

החלטה.

שר העבורה והרווחה מי קצב; כל עוד הממשלוז לא קיבלה החלטה, אאבק

בכל כוחי כדי שנושאים שאני מעוניין בהם

יאושרו כפי שאני רואה אותם. ברגע שהממשלה מקבלת החלטה, אקבל אותה ואפעל

לביצועה. לא עולה ברעתי לעכב את ביצועה או לפנול נגדה. הברירה שבירי היא

או לפעול לביצוע החלטה של הממשלה או להתפטר.



חלק מההחלטות על קיצוצים לא היו

מקובלות עלי. נאבקתי. הממשלה החליטה על ועדה של ארבעה - ראש הממשלה,

שר האוצר, השר יעקבי והשר דוד לוי. הופעתי לפני הוועדה בישיבה שהשתתפו

בה רק שלושה מחבריה. השר דוד לוי לא השתתף באותה ישיבה. באותה ישיבה

התקבלו החלטות שאינן לדוחי. זה היה לפני דאש השנה. ההתלטות פודסמו.

הדברים כתובים. ברגע שההחלטות התקבלו וקיבלו תוקף של החלטות ממשלה,

זה מחייב אותי. באתי לוועדה ודיווחתי לה במפורט על התלטות הממשלה.

עקרון המיסוי על קצבאות הילדים

פועל מאפריל 1984.

אשר לקצבאות הזקנה. התקבלה החלטה.

הסברתי אותה. עדיין אינני רואה איך מבצעים אותה. אפילו לא התחלנו לקיים

עם האוצר דיון על ההחלטה הזאת. כפי שאמרתי, אינני רואה איך אפשר לבצע

את ההחלטה הזאת. לא כתוב "יבוטלו", כי היה ויכוח אם לכתוב "יבוטלו".

ח- גרוסמן; מהי המלה החליפית?

שר העבודה והרוותה מ' קצב; "לא יהנו". יש ויכוח עם האוצר.

אני שמח שראש הממשלה מפרש זאת כמיסוי.

מאהר שאני

מאמין, מסכים ותדור הכרה שלא אתן יד, בשום פנים ואופן, לפגיעה בעצמאות של

המוסד לביטות לאומי, אינני חושש מההחלטה בענין זה. מאחר שאני ממונה על

המוסד לביטוח לאומי אני מאמין, ואדאג לכך, שלא תהיה פגיעה בעצמאות של המוסד

הזה. אינני נבהל מאיחוד הגביה. אני הושב שזו החלטה טובה. יהיה קשה לנו

להסביר לציבור בישראל מדוע יש במדינה מערבות גביה נפרדות.

ככלל, איחוד של הגביה אין פירושו

העברת הגביה למס הכנסה. עדיין לא התחלנו לטפל בנושא הזה. זו החלטה עקרונית.

אינני יודע עדיין איך הדבר יבוצע. אני יכול להבטיח שזה לא יפגע, בשום תנאי,

בעצמאות של הביטוח הלאומי.

המציאות יותר חזקה.

שר העבודה והרווחה מי קצב! בנקודה הזאת, אני אקבע אותה.

המוסד לביטוח לאומי איננו צריך אישורים

אלא אישור שלי כשר העבודה והרווחה, ובתור שכזה אני אדאג שלא תהיה פגיעה.

אני שלם עם ההחלטה שהתקבלה. ההצעה

הועלתה בפורום של שלושת השרים בוועדה שדיברתי עליה, וקיבלתי אותה. נקבע

צוותות משותפים ונברר ונבדוק אם ואיף אפשר לבצע את ההחלטה. אני דורש שבראש

הוועדה שתדון בשאלה זו יעמוד איש משרד העבודה והרווחה ולא איש האוצר.

הוועדה טדם הוקמה. אני מבטיח לוועדת העבודה והדווחה של הכנסת לשתף אתה

פעולה בהתפתחויות בנושא זה.

כשהוחלט

על מס מקביל, והמוסד לביטות לאומי מהווה מכשיר גביה, זה טוב. על זה עברו

בשקט.

חי גרוסמז! . כפו את זה.

אין שרזי אמיתות. יש אמת אחת. אי-אפשר

לדבר מצד אחד על עצמאות המוסד ומצד שני

זה נוח להסתדרות, זה נוח לקופת חולים, נגבה את הכספים באמצעות

המוסד לביטוח לאומי ואחר-כך נעביר אותם. מה זח מועיל למבוטחים? זה הועיל

לקופת חולים, להסתדרות ולמערך. על כך לא מתקוממים, אין פה עקרון וזה מותר.

הדברים האלה אינם ניגוח?

זה הסבר.

זה לא נושא שעומד בפני עצמו. אני מגיב

על דברים.

ועדת העבודה והרווחה היא

ועדה של בית המחוקקים. אם אתם בעד שכר מינימום, בבקשה. אני אתמוך. אם

זה יעבור? - יש לי ספק. יש האומרים שזה יגרום להחרפה ויעלה את העלויות.

מכל מקום, אני מודיע כאן שאני תומך בחקיקת חוק שכר מינימום. אני פונה

אם אתם חושבים שזה טוב - תגישו הצעה.

מי קבע עד כה את שכר המינימום?

יש הסכם עבודה. זה לא חוק.

טוענים שיש מעסיקים אשר משלמים פחות

יש צו הרחבה. הם אינם משלמים - האם אתם חושבים

שהממשלה צריכה להתערב ביחסי העבודה שבין המעסיקים לעובדים?

אתה צודק.

אתמול היה דיון כסוגיה הזאת. יש האומרים

שאני צריך להתערב ויש הסבורים שמבחינה

חוקית אני מנוע להתערב. נתתי הנחיות לשרות התעסוקה להביא לידיעת

העובדים הנשלחים למקום עבודה זה או אחר, שלפי צו הרחבה הם רשאים להגיש

תביעה והמעסיק חייב לשלם לפי שכר המינימום. אני יודע שיכולה להיות בעיה.

אנחנו עלולים לגרום לכך שיהיה שוק שחור, שהמעסיקים לא יפנו לשרות התעסוקה.

יש חוק שמחייב אותם לקבל עובדים באמצעות

שרות התעסוקה.

יש חוק ויש מציאות.

40% מעובדי השטחים הם "חאפרים" ואריסים

למיניהם. אני יודע שאי-אפשר לעשות סגירה

הרמטית. אני מתכונן להביא את הנושא הזה אל מוסדות הציבור כדי שאפשר יהיה

להנחות את העובדים שאינם יודעים על הענין של צווי ההרחבה.

אין זה סוד שהליכוד לא רצה שראשות

הממשלה תהיה בידי איש המערך. אחת הסיבות העיקריות ואולי הסיבה המכריעה

שהליכוד הלך לממשלת אחדות בראשות איש המערך היא ההערכה שלנו שבלי שיתוף

פעולה עם ההסתדרות לא נוכל להבריא את הכלכלה במדינת ישראל. הנושא הכלכלי

הטריד אותנו מאד. מר שמיר סיפר לי על נדודי שינה העוברים עליו.



הנחתי את אנשי הפשרה ליצור קשר ולשתף

פעולה עם ההסתררות בענין צווי הרהבה. אני מצפה לשיתוף פעולה בינינו לבין

ההטתדרות בענין זה.

יש עדיין דיונים עם האוצר. אם

לא נגיע להסדר, אני אבקש התערבותו של ראש הממשלה בסוגיה זו.

ההצעה הרשמית האהרונה של שר האוצר מרברת

על רמת ערכון בגובה של העדכון הממוצע החודשי בפי שהיה בשלוש השנים

האחרונות. באופן חיצוני זה נראה אולי די משכנע, אם לוקחים את רמת העדכון

בגובה ממוצע חודשי של שלוש השנים האחרונות. אנחנו לא קיבלנו את ההצעה

הזאת.

זה שונה מתקנות שעת חרום.

שר העבודה והרווהה מ' קצב; תקנות שעת הרוס, פג תוקפן. יותר מזה,

אין ודאות שזה שונה ממה שכתוב בתקנות

שעת חרום. אי-אפשר לדבר בבטחון. מכל מקום, אנחנו לא מסכימים להצעה.

אנחנו מנהלים דיון עם האוצר. זו גם הסיבה שלא ראיתי סיבה להצדיק עמדתו

של חבר-הכנסת צבן במליאת הכנסת.

הממשלה החליטה בישיבתה ביום ראשון

השבוע החלמה חד-משמעית, שלא תהיה שחיקה ברמת הקצבאות. זה סיפק אותי.

זה מספק אותי.

האוצר הציע בינתיים הצעה המדברת על

ממוצע חודשי של שלוש השנים האחרונות. מה הטעם להסכים לדיון במליאת

הכנסת? על זה נזעקתי.

הנושא יועבר לדיון בוועדת העבודה

והרווחה.

כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים עדיין בשלב

של דיונים עם האוצר. אם לא נגיע להסכמה,

אבקש התערבותו של ראש הממשלה.

מקובלת עלי החלטת הממשלה מיום ראשון, שלא

תהיה שחיקה ברמת הקצבאות. על פי העקרון הזה נפעל.

בעסקת החבילה מדובר על כך שבעלי הכנסות

מתחת לסף המס יקבלו זיכוי. זה הל גם על מקבלי הקצבאות.

אנהנו יכולים להבין שבממשלה התקבלה

ההלטה עקרונית, שלא תהיה שחיקה בערף

הקצבאות. אם יתברר שהצעת העדכון של האוצד לא דומה לתקנות שעת הרוס

אנחנו, חברי הוועדה, רוצים לעזור לך ולענין פדי להבטיח שרמת הקצבאות

תהיה כפי שהיתה כאשר הותקנו תקנות שעת הרום, בחודש אוגוסט,

אדווח לוועדה על כל התפתחות שתהיה.

בשבוע הבא נדון בהצעתו של חבר-הכנסת צבן.

מתי פג תוקטן של תקנות שעת חרום?

בסוף חודש אוקטובר.

שר העבודה והרווחה מי קצב; משרד העבודה והרווחה ערוך להחרפה

במצב התעסוקה. הנושא יועלה לדיון

בישיבה של הממשלה, או בישיבתה הקרובה או בישיבה שאחריה. הכנו תכנית

היערכות. אני מקווה שהממשלה תאשר אותה כ(!י שנניח אותה.

על מה מבוססת התכנית?

על מכלול של תחומי פעולה בנושא זה -

על הסבה מקצועית, על הכשרה מקצועית,

על סיוע מקצועי למפעלים, על המכון לפריון עבודה, על השלמת שכר למפוטרים

שיעברו למפעלי ייצור וכו'.יש תכנית להיערכות מיוחדת גם בנושא נוער ועיירות

פיתוח.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; האם מדברים גם על עבודה יזומה?

לא. עבודה יזומה לא כלולה בתכנית שלנו.

אני חושש לדבר על הצורף בעבודות יזומות.

המדיניות המוצהרת של הממשלה היא שלא

תהיה אבטלה המונית. אבטלה המונית איננה פתרון. אני מקוה שלא יהיה צורך

בעבודות יזומות אבל המשרד ערוף גם לכך.

על מצב התעסוקה במשק, אני יכול לתת

נתונים לחודש אוקטובר בהשוואה להודש קודם. יש גידול מסויים במספר דורשי

עבודה ואנחנו צופים שמספרם יגדל ויילך. המספרים עכשיו הם: 42,000 לעומת

41,000. זה אמנם גידול לא גדול אבל זה גידול. זו מגמה אשד התחילה מממוצע

חודשי של 32,000 בשנת 1983 לממוצע של 39,000 ברביע הקודם, ממוצע חודשי,

ועכשיו המספר הוא 42,000. מספר המובטלים גדל בחודש אוקטובר ב-2,000 לעומת

מספרם בחודש ספטמבר. מספר מקבלי אישורי אבטלה ירד ב-1,000 והגיע ל-10,500.

מספר הסרבנים הוא עדיין 3,500 אם כי גם הוא פחת במידה מסויימת. מספר

ההזמנות לעובדים עומד על כ-16,000, יש ירידה של כ-500 הזמנות. מספר

העובדים הרשומים אצלנו - כ-43,000. אני מקווה שהמצב לא יחריף. .

אם המגמה שהסתמנה לאחרונה תחיה גם להבא,

אינני צופה החרפה באבטלה. כפי שאמרתי, הענין יובא לדיון בממשלה. זה נושא

אשר מותנה במדיניות הכלכלית. מאחר שמדיניות כלכלית טרם גובשה, אי-אפשר

לדבר על מגמה בעתיד. עם זאת, אנחנו ערוכים אם חלילה תהיה אבטלה חריפה

במשק. אנחנו לא שוקטים. לכל צעד של הממשלה יש השלכה על נושא התעסוקה גם

אם אנשי המקצוע מנתחים את הנושא לאו דווקא כפי שאני רואה אותו. אסור לנו

להסתכל על מצב התעסוקה בשוויון נפש וצריך להערך למצב שעלול להיות יותר

קשה.

אני מציע שבשלב זה נפסיק את חדיון.

שי ארבלי-אלמוזליגו; מה ההתפתחות בקשר לחוק סיעוד?

הוועדה שמונתה על-ידי סיימה את עבודתה.

אינני מעוניין בעיכובים לאישור החוק.



אני מגיע שהוועדה תקבל החלטותיה אחרי

שתשמע נימוקים ואתרי דיון בסוגיה, בישיבתה הקיימת היא קיבלה החלטות.

תודה. אדוני השר, אתה יכול להבין שכל

תברי הוועדה רואים את עצמם נציגים של

הענין, כפי שאתה רואה עצמך נציג שלו. היתה מסורת ששרי העבודה ידעו שכאשר

הס נאבקיס על ענין בטרם מתקבלת החלטה בממשלה, יש לכף משמעות. ועדת העבודה

והרוותה של הכנסת היא בת ברית. פעמים רבות יכול להיות מצב שהממשלה לא תקבל

החלטה לא רצויה אם הקשר בין הוועדה לבין המשרד תזק והוועדה יכולה להביע

דעתה בנושאיס אלה.

אני מאמינה שהתלטות הביניים שלנו

בישיבתנו הקודמת, אס כי היו כלליות, בכל זאת היה בהן כדי להביע עמדה

ברורה הן במה שנוגע לעצמאות המוסד לביטוה לאומי והן באשר לקצבאות.

בשם כל תברי הוועדה אני תוזרת לדברי

הברכה לשר העבודה והרוותה לכניסתו לתפקידו. אנהנו יודעים מה מוטל עליך.

בכותות משותפים אולי נצלית להתגבר על הבעיות.

אנהנו ועדת של תכנסת שיושבים בה

נציגים ממפלגות שונות אבל כאן כולנו שייכים למפלגת הביטוה הלאומי.

חברי הכנסת זכאים להביע עמדותיהם

המפלגתיות, כשם שאתה זכאי להביע עמדותיך. אבל, כידוע, וישיבה זו הוכיחה

זאת שוב, אם יודעים להקשיב לדעות של הצד השני, אפשר להגיע. לתוצאה רצויה.

נודע לנו אתמול של"אתא"

לא מסופקת כותנה, מפני שהמפעל הייב כסף למועצת הכותנה. אנתנו מהפשים את

הכונס. היום, אני מקווה, נדע יותר פרטים. הוועדה תקבל דיוות. אנהנו עוקבים

אתרי הרבדים. יש לנו קשר עם יושב-ראש ועד העובדים. היה לנו קשר גם עם

משרד התקלאות. אם יהיה צורך, נכנס את הוועדה.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.00