הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 8

מישיבה של ועדת העבודה והדווחה

ביום בי יי בחשון התשמ"ה - 5 בנובמבר 1984

בשעה 11.00

חברי הוועדה; ני אדד - מ"מ היו"ר

שי ארבלי-אלמוזלינו

מי גלזר-חעסה

חי גרוסמן

אי שו0טק

שי שלמה

מוזמ3י0 : י' מחלב - המוסד לביטוח לאומי

ר' רטוביץ - המוסר לביטוח לאומי

אי מראני - משרד האוצד

יועץ משפטי מי בוטון

מזכידח הוועדה: אי אדלר

מי הלנבדג

1) תקנות מס מקביל (פטור מתשלום

מס מקביל), התשמ"ד-1984;

תקנות מס מקביל (מס מקביל

בשיעור מוקטן), התשמ"ד-1984

2) צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה

(החלת סעיפים מחוק הנכים ומחוק

משפחות חיילים), התשמ"ד-1984;

צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה

(החלת תקנות מחוק הנכים ומחוק

משפחות חיילים), התשמ"ד-1984



תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל), התשמ"ד-1984

תקנות מס מקביל (מס מקביל בשיעור מוקטן). התשמ"ד-1984

היו"ר נ' ארד; אני פותחת את הישיבה. נמצאים אתנו

היום נציגי המוסד לבימות לאומי,

רתל רטוביץ מהייעוץ המשפטי ומר מתלב ממתלקת המתקר וכן מר מראני ממשרר

האוצר.

אנתנו מתבקשים לאשר תקנות מם מקביל.

היתה שאלה של תברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו ביתם למם מקביל למבוטתים הפורשים

לפנסיה. ביקשנו לקבל תוות רעת בנושא זה. גברת רטוביץ, בבקשה.

ר' רטוביץ; תוות הרעת שהמצאנו לווערה מרברת

על כל סוגי הפורשים לפנסיה, שלפי

תוק הביטות הלאומי מתתלקים לשלוש קבוצות; 1) קשישים שפרשו לפנסיה,

גבר שמלאו לו 65 שנים ואשה שמלאו לה 60 שנה; 2) נכים שפרשו לפנסיה

עקב נכות ומקבלים קיצבת נכות כללית או קיצבת נכות מעבורת; 3) הפורשים

לפנסיה מוקרמת.

העיקרון במם מקביל הוא שלענין

תובת תשלום מם מקביל תלות הוראות תוק הביטות הלאומי. כאמור, קשישים

הפורשים ל9נסיה, שאינם עוברים ואין להם הכנסות, הפטורים מתשלום רמי

ביטוח לאומי, פטורים גם מתשלום מם מקביל. נכים הפורשים לפנסיה, אפילו

טרם הגיעו לגיל פרישה, הזכאים לקיצבת נכות ופטורים מתשלום רמי ביטות לאומי,

פטורים גם מתשלום מם מקביל.

מה רינם של הפורשים לפנסיה מוקרמת?

ההוראות ברבר תשלום רמי ביטוח לגבי אלה הפורשים לפנסיה מוקרמת הותאמו

בשנת התשמ"א. אלה שפרשו לפנסיה מוקרמת ואינם עוברים שילמו רמי ביטות

בשיעור 13.9%, בתנאים מסויימים.

אלה מבין הפורשים לפנסיה מוקרמת,

שיש להם הכנסות מעבורה - המעביר משלם עבורם.

זה היה בעבר. המצב שונה וכרי לתלק

את הנטל נקבע שפורשים לפנסיה מוקרמת, שאינם עוברים, ישלמו רמי ביטות

בשיעור של 3.7% על מתצית הכנסתם מפנסיה. הכלל הזה הותל גם על מי שפרשו

לפנסיה מוקרמת ויש להם הכנסות מעבורה או ממשלח יר, אם ההכנסות האלה

לא מגיעות ער למקסימום שנקבע.

היו"ר ני ארר; על איזה סרר גורל מרובר?

ר' רטוביץ; מרובר על כ-8,000 פנסיונרים.

בוי בוטוז; בווערה שרנה בענין מם מקביל השתתפו

נציגים של ההסתררות, של המעסיקים,

ושל הממשלה. ההסרר הזה התקבל פה אחר על רעתם של כל הגורמים.

על פי תוות הרעת, אנשי המוסר לביטוח

לאומי סבורים שיש מקום לבריקה מתורשת.

בכל מקרה ישאר אותו בסיס כמו לענין

תשלום דמי בימות לאומי.

היו"ר נ" ארד; אני מבינה שדבדים אלה אמורים לגבי

התקנות בדבר מס מקביל לפנסיונרים.

אני מציעה שנאשר אותן. עם זה שאנתנו מביאים בחשבון ומדגישים בפרוטוקול

שנציגי המוסד לביטות לאומי בותנים את הסוגיה ויתורו אלינו עם הצעה

כפי שימצאו לנכון.

אנתנו מאשרים גם את התקנות בדבר מס

מקביל.

תקנות מס מקביל (פטור מתשלום מס מקביל), התשמ"ד-1984, נתקבלו

תקנות מס מקביל (מס מקביל בשיעור מוקטן), התשמ"ד-1984, נתקבלו

צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים

מחוק הנכים ומחוק משפחות חיילים), החשמ"ד-1984

צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת חקנות

מחוק הנכים ומחוק משפחות חיילים), התשמ"ד-1984

היו"ר ני ארד; אני מבקשת שנציגי המוסד לביטות לאומי

יסבירו לנו במה מדובר.

ר' רטוביץ; בתיקון מס' 7, משנת 1982, לחוק י-

התגמולים לנפגעי פעולות איבה, הוסף

סעיף 9(2), שבו נאמר; "לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה והרוותה של

הכנסת, כי סעיפים שנוספו לתוק הנכים או לחוק משפתות תיילים לאתר

תתילתו של תוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מסי 7), התשמ"ב-

1972, יחולו בשינויים המחוייבים, על נפגעים או בני משפתותיהם".

פסקה אתרת באותו סעיף אומרת; "להתיל

בצו, לאחר התייעצות עס ועדת העבודה של הכנסת, את התקנות לרבות ההוראות

שבפרק החמישי לתקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954, או חוק משפתות

החיילים, כולן או מקצתן, והכל בשינויים המחוייבים - על נפגעים או בני

משפחותיהם.

סעיף 4 בתוק התגמולים לנפגעי פעולות

איבה קובע החלת סעיפים של תגמול לנכה שנפגע מפעולת איבה.

סעיף 7 לחוק קובע איזה סעיפים מתוק

משפתות תיילים יתולו, בשינויים המתוייבים, על בני משפתה של נפגעי

פעולות איבה.

הנימוק לתיקון מס' 7 היה, שמאתר

שתוק משפתות תיילים משתנה ומתוקן ומאחר שיש כוונה, בדרך-כלל, לתת

לנפגעי פעולות איבה אותן זכויות כמו בחוק הנכים ובחוק משפחות

חיילים רגיי שתהיה דרך להתיל על נפגעי פעולות איבה, בחקיקת משנה

ובשינויים המתוייבים, אותן הוראות כמו בחוק החיילים ובחוק הנכים.

ו

בתיקון מסי 13 לחוק הנכים (תגמולים

ושיקום) הוספו שני סעיפים מהותיים ושר מעניקים זכויות לנכה. כוונתי

לסעיפים 7ג עד 7ה. )



אנחנו מבקשים שסעיפים אלה, הדברים

על בכיס מתבנריס הסובלים מקשיים בהליכה וביציבה, יהולו גם על נפגעי

פעולות איבה, בשינויים המחוייבים. אנחנו מבקשים אישורה של ועדת

העבודה והרווחה להגעה זו,

יש לי שאלה הנוגעת למציאות: לפי

מה שידוע לי, במקרה של פגיעה בגין

פעולת איבה, כשהנפגעים באים להסדיר את ענייני התגמולים או השיקום,

יש פרוצדורה בלתי נסבלת, זה נמשך זמן רב מאד עד שאנשים מתייאשים.

מה הסיבה לכך? האם זה נובע מאי-החלת התקנות או מסיבה אחרת?

ועוד; במקדה של פגיעה בגלל מעשה

של יהודים נגד יהודים, לא היתה כתובת. עד כמה שידוע לי, היה בכנסת

נסיון לחוקק חוק או להתקין תקנות בענין זה, אבל ללא הצלחה. ניקח

לדוגמה את הפגיעה באוטובוס כהוצאה מירי של מיל. אזרחים נפגעו. מי

משלם את הוצאות הטיפול ואחר-כך תשלומים אחרים?

מה ההגדדה של "פעולת איבה" למי

החוק?

היו"ר נ' ארד; היו ימים שידענו פחות או יותד על מה

אנחנו מדברים. עכשיו, לצערנו, המציאות

טופחת על פנינו. אני שואלת; מה דינם של תושבים ערבים ממזרח ירושלים,

שנפגעים. מה דינם של יהודים שנפגעים.

למה ההחלטה על תגמולים לנפגעי פעולות

איבה מתעכבת עד לשינויים אשר חלים בחוק הנכים או בחוקים אחרים ורק אחר-

כך הם מיושמים גם לגבי נפגעי פעולות איבה?

כשיש תחולה רטרואקטיבית, האם יש

הצמדה?

יש לפי החוק קבוצה של זכאים, למה

זכאים אלה צריכים לחכות? למה יש הפרדה בין הקטיגוריות הזכאיות?

מ' בוטון; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה

הותק בשנת 1970 אחרי פיגועים של

ארגונים עויינים, שפגעו באזרחים.

בחוק יש הגדרה לפעולת איבה, זאת

אומרת מי יכול להיות זכאי בגלל פעולת איבה, העקרון הוא פגיעה,

במישרין או בעקיפין, מפעולת איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה

או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון

עוין לישראל. פעולת איבה, לפי ההגדרה, איננה פעולת אלימות או רצח

או חיסול חשבונות.חוק נפגעי פעולות איבה חל רק על מי שנפגע מפעולת

איבה על-ידי גוף עוין לישראל.

מי זכאי לפי החוק הזה? - אזרח ישראל

או תושב ישראל, בין שנפגע בישראל ובין מחוצה לה.

אם הנפגע הוא תושב ישראל, הדבר

ברור. תושבי מזרח ירושלים זכאים לפי החוק הזה, אם נפגעו מפעולת

איבה.



יש בחוק סעיף מרחיב המתייחס לאלה

שנכנסו לישראל, כולל תיירים, כדין, גם הם מוגנים מפני פעולות איבה.

מי גלזר-תעסה; מה באשר ליהודה ושומרון?

יש הסדר כמעט מלא לאוכלוסיה הנפגעת

מפעולות איבה, הן בארץ והן בשטחים,

הן תושבי ישראל והן תיירים.

אין הסדר לגבי נפגעים כתוצאה מפעולה

של מי שאיננו ארגון עוין לישראל. מכיוון שהפגיעה באוטובוס היתה, לפי

מה שידוע עד כה, לא על-ידי ארגון עוין לישראל, לא יחול במקרה זה חרק

התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

יש פרוצדורה כדי לאשר שמדובר בפעולת

איבה. זאת אומרת, יש צורך באישור שמי שנפגע פגיעתו נגרמה על-ידי

פעולת איבה, לפי החוק. נאמר בחוק ששר הבטחון, בהתייעצות עם שר העבודה,

ימנה רשות מאשרת שבסמכותה לאשר שהפעולה שהיתה היא פעולת איבה. החוק

לא נותן פתרונות לפגיעה ממעשי אלימות שמבוצעים על-ידי ארגונים שאינם

עוינים לישראל.

היו"ר ני ארד; ומה באשר לפער בזמן?

ר' רטוביץ! יש הפרדה כדי לאפשר תשלום פיצויים

מיוחדים לנכי צה"ל.

היו"ר ני ארד! מוצע שהצווים שלפנינו יחולו החל מ-1

באפריל 1984. האם יש הצמדה?

ר' רטוביץ; ההגדרה של הסכום הבסיסי נותנת הצמדה.

מוצע שהתשלום יחול מ-1 באפריל 1984.

האם משלמים לפי מה שהיה אז או לפי

מה שיש היום?

אני צריכה לבדוק את זה לפי חוק פיצויים

בעד איחור בתשלום.

אם קשה לך לתת תשובה עכשיו, אני

מציעה שחברי הוועדה יקבלו על כך

תשובה בפעם אחרת.

אני יכולה לבדוק כיצד נהגו לגבי נכי

צה"ל, ולהשיב לוועדה.

שי ארבלי-אלמוזלינו! חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מוצמד לחוק

הנכים. קורה שנכי צה"ל מתחילים לקבל

תשלומים גם ללא כיסוי חוקי. התרענו על כך לא פעם, מפני שאז צריך

אשרור רטרואקטיבי. התקנות לגבי נפגעי פעולות איבה, שהם במסגרת הביטוח

הלאומי, מובאות לאישור אחרי שהדברים נעשו לגבי נכי צה"ל וכמובן שיש

פער בזמן.



השאלה מה היה הנוהג בעבר? האם

התשלום שצריך להיות מ-1 באפריל והמשולם עכשיו, הוא לפי תנודות בשכר

או במדד? כיצד הזכאים מקבלים את התיקונים? הנוהג כלפיהם צריך להיות

כמו הנוהג לגבי נכי צה"ל.

היו"ר ני ארד; מה מידת התיאום בין הבימות הלאומי

לבין משרד הבטתון בענין זה. מתי

אנשי הבימות הלאומי יודעים? האם יש נוהל או נוהג או מסורת אם וכאשר

יש תיקון לגבי נכי צה"ל?

מתי אתם, נציגי הבימות הלאומי,

מודעים לעובדה שיש שינויים במערכת הבמתון?

בעבר היה צורך לעשות פעולות בילוש

כדי לדעת מה התיקונים שנעשו על-ידי

משרד הבטתון. במרוצת השנים, כשראינו שאנשי המוסד לביטוה לאומי

אינם יודעים על מה ניתנות זכויות, דאגנו לכך שיישב במערכת איש הביטות

הלאומי.

ר' רטוביץ; כשמדובר בתקיקה ראשית, משרד הבטחון

מפיץ הזכיר לפני שהוא מביא הצעתו

לממשלה. כשמדובר בתגמולים, זה לא היה ידוע.

עד שתוקן תיקון מסי 7 לחוק התגמולים

לנפגעי פעולות איבה דה היה המצב. היום נאמר: "תגמול - לרבות כל טובת הנאה

הניתנת לאדם שתל עליו חוק הנכים או תוק משפתות תיילים, לפי הענין'', והענין

הזה מוסדר.

היו"ר נ' ארד; שמענו מאנשי המוסד לביטות לאומי שבאשר

לרטרואקטיביות הם ינהגו כפי שנוהגים

לגבי נכי צה"ל.

אני מציעה שנאשר אה צווי התגמולים

לנפגעי פעולות איבה, את הצווים שלפנינו, בתנאי שהתגמולים לנפגעי פעולות

איבה ישולמו להם באותה שיטה שמקבלים נכי משרד הבטהון ובאותה שיטת עדכון.

אנחנו מאשרים את הצווים כפוף להחלטה

זו.

אי שוסטק; צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה

(החלת תקנות מחוק הנכים ומחוק משפחות

חיילים) הוא לאחר התייעצות בוועדת העבודה והרווחה ואילו צו התגמולים

לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים ומחוק משפחות חיילים)

הוא באישור הוועדה.

נכון. אנחנו מאשרים את הצווים כפוף

להחלטה שלנו.

ההצעה לאשר את צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות

מחוק הנכים ומחוק משפחות חיילים), התשמ"ד-1984 ואת צו

התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת סעיפים מחוק הנכים ומחוק

משפחות חיילים), התשמ"ד-1984 באותם תנאים ועל-פי אותה שיטת

ערכון כפי ששולמו לנכי צה"ל, נתקבלה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.00