הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 7

מישיבה של רעדת העבודה והרווחה

ביום ד' ה' בחשון התשמ"ה - 31 באוקטובר 1984 בשעה 9.00

חברי הוועדה; א' נמיר -היו"ר

ש' ארבלי-אלמוזלינו

צ' ביטון

מ' גלזר--תעסה

חי גרוסמן

ר' כהן

אי שוסטק

מוזמנים; חבר-הכנסת יי צבן

בי חקלאי - מנכ"ל שירות התעסוקה

יי פורר - מנכ"ל משרד ההעשיה והמסחר

יי לוי - משרד התעשיה והמסחר

עי שנטל - משרד התעשיה והמסחר

יי סרוסי - אגף התקציבים, משרד האוצר

אי לוי - יו"ר מועצת המנהלים של "אחא"

אי המאירי - מועצת פועלי חיפה

פי גרוב - יו"ר ועד העובדים ב"אתא"

אי אופיר - ועד העובדים ב"אתא"

מי אסייג - ועד העובדים ב"אתא"

אי דאודי - ועד העובדים ב"אתא"

מי נידם - ועד העובדים ב"אתא"

גי פלד - ועד העובדים ב"אתא"

יי דוטשילד - ועד העובדים ב"אתא"

יי שמאי - ועד העובדים ב"אתא"

יועץ משפטי מי בוטון

לוועדה;

מזכירת הוועדה; אי אדלר

קצרנית; מי הלנברג

מצבם של מפעלי "אתא" ועתיד העובדים - הצעות לסדר-

היום של חברי הכנסת ש' וייס, מ' כהן-אבידב,

יי צבן, ר' כהן



מצבם של מפעלי "אתא" ועתיד העובדים - הצעות לסדר-היום מאת

חברי הכנסת ש' וייס. מי כהן-אבידב. י' צבן, ר' כהן

היו"ר אי נמיר; רבותי, בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח

את ישיבת ועדת העבודה והרוותה של

של הכנסת ולקדם בברכה את כל האורתים שלנו,

אני רוצה למסור לתברי הווערה, שעל-

פי התלטה של וערת הכנסת, רק מאתמול אתרי הצהרים - ולכן המתנו בקיום

הדיון הזה - הועברו אלינו שלוש הצעות לסרר-היום, מיום רביעי התולף,

24 באוקטובר, שהועלו על-ידי חברי הכנסת כהן-אבידב, לין וצבן, בנושא

"מצבם של מפעלי "אתא" ועתיד העובדים". הצעתו של חבר-הכנסת רן כהן לא

הועברה.

כמה מחברי הוועדה ביקשו שהוועדה

תדון במצבו של מפעל "אתא" גם בטרם הועלה במליאת הכנסת. אני, כיושבת-

ראש הוועדה, החלטתי לחכות עד להעלאת הנושא במליאה. הדבר השתהה. היה

גם ויכוח לאיזו וערה מוועדות הכנסת הנושא הזה יועבר, וכפי שאמרתי

רק אתמול הותלט להעבירו לווערה שלנו.

בראשיתה של ישיבת המליאה אתמול

הודיע חבר-הכנסת וילנר שנורע לו, שאמש עמרו לכסות את המכונות כ"אהא"

ולהפסיק את העבורה.

התקשרתי מיר עם ועד העובדים ושאלתי

אם אכן זה המצב. יושב-ראש ועד העוברים של המפעל אמר שלא שמע על כך

עדיין, והוא נוסע למפעל כדי לראות מה קרה.

הקבלן אמר לו שמהערב לא יחזיר את

העובדים לביתם.

כשנמסר שהנושא הועבר לווערה שלנו,

פנו אלי מספר תברים וכינסתי את הוועדה כדי לדון בנושא הזה. אם כן,

אתמול אחרי הצהרים, בשעה חמש, התקיימה ישיבה של הו ועדה והחברים נתנו

לי יפוי כוח לפנות אל ראש-הממשלה ולבקש התערבותו בנקיטת כל הצערים

כרי למנוע סגירת המפעל, וכן לפנות ולברוק אם אכן אושר הנושא של כונס

הנכסים, כי אם זה אושר - הוא האחראי לכל מה שקורה במפעל וחייבים

להזמין אוחו כרי לרון אחו על סדירת או אי-סגירת המפעל.

מיד פניתי אל ראש-הממשלה. הוא אמר

לי שהנושא הזה כולו בתחום הטיפול האישי של שר התעשיה והמסחר.

סיפרחי לראש-הממשלה את השיחה שלי

עם יושב-ראש ועד העובדים. הוא אמר לי שלא ידוע לו שעומדים לסגור את

המפעל היום או מחר. הוא הסכים לפנות לשר התעשיה והמסחר ולבקש ש"אתא"

לא ייסגר כל עור לא יתברר מה קורה.

כאשר היועץ המשפטי התחיל לברר את

הרברים בנושא כונס הנכסים, התברר שאין אישור לכונס נכסים, וער היום

אין כונס נכסים. האיש שרובר בו, יעקב נאמן, או שנסע או שהוא עומר

לצאת לחוץ-לארץ וגם אם הוא ימונה לכונסהנכסים, הוא לא יוכל לטפל

בנושא כי הוא איננו כאן.



בינתיים היה לנו קשר גם עם עוזר

השר,

הבוקר שמעתי ברדיו, ששר ההעשיה

והמסחר נתן הוראה להזרים חומר גלם נוסף ל"אתא" ולא להפסיק את העבורה.

לפני שאני עוברת לדווח על שיחה עם מזכיר

פועלי חיפה בהקשר למצב ב"אתא", אני מבקשת את אישור הוועדה שהישיבה

הזאת שלנו פתוחה. מהתקשורת מתלווה אלינו מר עודד בן-עמי.

אם אין התנגדות לכך - הישיבה פתוחה.

אתמול דיברתי עם מזכיר

מועצת פועלי חיפה והוא השתומם שקיבלנו כהפתעה את הידיעה שהיום עמדו

לסגור את "אתא". הוא אמר לי שהוא קיבל הודעה שעמדו לסגור את המפעל

ביום בי החולף אבל דחו את זה להיום. זה סתר אינפורמציה שקיבלתי שעה

קודם. הוא הוסיף ואמר שיש הוראה לסגור את "אתא" ביום רביעי. אם אני

לא סועה, הוא אמר לי שהוא קיבל את ההודעה על כך מהנהלת המפעל. הוא

אמר שנמסר לו שהמפעל עמד להיסגר ביום ב' וזה נדחה ליום די.

ר' כהן; מכיוון שהתפעול המיידי של המפעל

ותפעול המכונות הם עניינים גורליים

בכל מה שיקרה בטוות ארוך, אני שואל: האם נהיר ליושבת-ראש הוועדה,

מכל מו7 שנמסר, למי ניתנה הוראה של השר להמשיך להזרים כותנה למפעל?

מה הסמכות של השר בענין ואיך זה יבוצע. אם הכותנה לא תמשיך לזרום

למפעל - המפעל ייסגר. אני שואל: האם ההוראה של השר, כפי ששמענו בכלי

התקשורת, להמשיך להזרים כותנה למפעל ניתנת למימוש.

אתה שואל שאלות שהתכנסנו כדי לברר

איתן.

אני מציע ומבקש ממציעי ההצעה שיוותרו

על הצגת הנושא. הסוגיה ברורה. אנתנו

צריכים לשמוע מנציגי המשרד ומהגורמים האחרים על התפתחות הדברים.

אבי מובן לוותר. אגי חושב שהצעתו

של חבר-הכנסת שוסטק היא במקומה.

היו"ר אי נמיר! אני מודה לך.

ההצעה של חבר-הכנסת שוסטק מתקבלת.

אני פונה אל מנכ"ל המשרד ומבקשת

לדווח לנו מה קורה בנושא, נכון לשעה זו.

גברתי היושבת-ראש, אני מבקש להקדים

כמה משפטי רקע כדי שהמושגים יהיו

ברורים.

משרד התעשיה והמסחר והשר נרתמו לנושא

"אתא" מתוך דאגה לעובדים.



י' פורר

למרות הרגישות הציבורית תקיימת

בעצם מתן עזרה למפעל שהממשלה לא שלחמה בו ואין היא בעלח חוב,

ולמרות החשש שצעד זה יכול להיות סימן ימני למפעלים אחרים, שיראו

בכך נוסתה בדוקה לפתרון בעיות שלהם, הביא השר את הענין לממשלה,

מתוך דאגה לעובדים, כדי לסייע ולעשות הכל, אפילו בדרכים לא-מקובלות,

למען העובדים ב"אתא". לכן גם מונתה ועדה לבדיקת המצב, שהגישה

המלצותיה ביום ששי אתרי הצהרים,

השר הביא את הנושא להחלטת הממשלה

בישיבתה ביום ראשון. הממשלה החליטה לסייע בהפעלת המפעל בחודשיים

נוספים באמצעות כונס נכסים מפעיל.

כידוע, כונס נכסים לא ממונה על-ידי

הממשלה. הוא מתמנה על-ידי בית-המשפט, על-פי בקשת הנושים. בנק לאומי

לישראל היא הנושה הגדול, והוא הגיש בקשה לבית-המשפט.

אנהנו נמצאים במצוקת זמן בלתי רגילה.

הדיון בבית-המשפט נקבע ל-8 בנובמבר, זאת אומרת שמונה ימים מהיום.

כמות הכותנה העומדת לרשות המפעל מדולדלת, והיא הולכת ואוזלת, רעד אשר

ימונה כונס אשר יהיה אחראי למפעל, אנחנו עלולים להיות כמצב שהמפעל

י ודמם.

אתמול הודענו להנהלה, שאנחנו מעבירים

למפעל כספים שמגיעים לו כתשלום שוטף. החלטנו להקדים ולבצע את התשלום

כבר היום מתוך הנחה שהכספים האלה יהוו מקור לרכישת כותנה ולהסעת הפועלים.

זה יתן למפעל תקופה מה להנשמה, כדי שהוא לא יגווע.

שר התעשיה והמסחר עסוק בימים אלה

עיסוק מלא בנושא "אתא". הוא מנהל משא-ומתן עם בנק לאומי כדי לפתור את

הבעיות. אנחנו רוצים בכונס נכסים ורוצים שהחוב ימומש.

אנחנו מקדימים בהעברת תשלום למפעל

ומבקשים לעזור בהפעלת המפעל, מתוך הנחה של מפעל עובד קל יותר למצוא קונה.

בהקשר לכך אומר שכמה קבוצות רציניות מתעניינות ברכישת המפעל.

ברור שאי-אפשר להחליט על כך ברגע

זה. זה מפעל מסובך. יש בו צווארי בקבוק ונקודות תורפה. מי שקונה

אותו רוצה להבריא אותו ולהסיר אותו מסדר-היום הציבורי שלנו.

פנינו להסתדרות הכללית של העובדים,

על-ידי פנייה של שר התעשיה והמסחר אל מזכיר ההסתדרות, בבקשה שגם היא

תשתתף במאמץ של החייאת המפעל עד שיימצא קונה. לצערי, עד הבוקר לא

התקבלה תשובתה של ההסתדרות לגבי השתתפותה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; מה זאת אומרת שההסתדרות תשתתף?



י' פורר; אני סבור שאחריותה של ההסתדרות

לעובדים היא בדיוק כמו אחריותה

של הממשלה בנושא זה. זו דעתי וזו גם דעתו של המשרד.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; אנחנו שומעים עכשיו דבר חדש.

הכסף שאנחנו נותנים להפעלה של

המפעל לא הולך לכיסו של איש.

הוא מיועד לתשלום משכורות ולקניית חומרי גלם כדי שאפשר יהיה

להפעיל אותו עור כחודשיים ולמכור אותו כמפעל עובד.

אני חושב שאחריותה של ההסתדרות

בבנק לאומי, שהוא הנושה הגדול ביותר, היא בדיוק כאחריות הממשלה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; מדוע לא מומשה תכנית ההבראה של

"אתא"? מה עשו בכסף שקיבלו?

יי פורר; הדגשתי את הדברים, כי אני חושב

שהאחריות להמשך ההפעלה של המפעל

היא של כולנו, כמי שדואגים וחרדים לעובדים. שני הגופים - בנק

לאומי וההסתדרות - צריכים להטות שכם באותו מאמץ.

אי שוסטק! תקופת החודשיים שציינת אותם,

ממתי הם מתחילים?

י' צבן; בדו"ח של ועדת גיל נאמר שההפרש

בין ההכנסה וההוצאה השוטפת היא

כ-500,000 דולר לחודש. הממשלה החליטה על מיליון דולר. האם יש

קשר בין הדברים, בין הפער במזומנים לבין ההחלטה על חודשיים?

אין לממשלה כוונה להזרים את

הכסף לבעלי המפעל, קרי אייזגברג,

אלא לכונס נכסים כדי להפעילו ולמכרו.

כפי שאמרתי, הוחלט להקדים תשלום

ל"אתא" כבר להיום כדי שנוכל לעבור את הימים הקריטיים עד למינוי

כונס הנכסים.

ההחלטה לגבי כונס נכסים נתונה

בידי בית המשפט על-פי בקשת בנק לאומי. אנחנו מקווים שתהיה לנו

השפעה על כונס הנכסים ועל דרך הפעולה שלו בגלל העובדה שהממשלה

מסכימה לתת לכונס אפשרות להפעיל את המפעל.

מה יהיה עד 8 בנובמבר?

אי שוסטק; האם אנתנו יכולים להיות שקטים

עד למינוי הכונס, עד 8 בנובמבר,

באשר להחלטתו של השר בנוגע להפעלה?

י' פורר; אנחנו עושים מאמץ שהכונס יתמנה

ב-8 בנובמבר. הכסף שאנחנו מזרימים

מספיק- לארבעה ימים.



א' שוסטק; אם המינוי יידחה, אפשר יהיה להזרים

עוד כסף.

י' פורר; עכשיו יש גשר אחד - אמצעים - כדי

לעבור אח החקופה הזאח.

א' לוי; אני רוצה לחקן אינפורמציה. אני יושב-

ראש מועצח המנהלים של "אתא". אינני

נציג של אייזנברג. אני לא בעל מניות ואינני מייצג אח בעלי המניוח.

המפעל עובר זה חודש ימים כשאין לו

כסף להפעלה. המפעל קיבל כותנה לשבעה ימי עבודה. זה היה ארבעה ימים

לפני סוכות.

מאחר שהיחה כוונה למנוח ועדה,

התכנית היחה שהפועלים יעבדו ארבעה ימים לפני סוכוח ואחר-כך ייצאו

לחופשה.

יש רצון שהמפעל יעבוד ויפעל לפני

שיתמנה כונס. הבעיה היא לא רק כותנה. בנק לאומי סגר את כל הברזים

של הכסף. הוטל עיקול על כספי "מתה". כל כסף שעובר דרך בנק לאומי

נסגר ונאלצנו למצוא דרכים, אולי לא כל כך חוקיות, להתגבר על כך.

הקושי טמון לא רק בכותנה. כותנה

היא רק דגם. אין כסף למזוט ואין אפשרות לשלם למובילים. המפעל מפסיד

הזמנות, כי הקניינים אינם מוכנים לתת הזמנות. אתמול, לדוגמה, הפסדנו

הזמנה של תפירת חולצות לארצות-הברית, שנמסרה ל"פולגת".

כשראינו שהענין יוצא משליטתנו כהנהלת

המפעל ומאחר שלבעלי המניות לא מזרימים כספים, החלטנו לבקש מבית המשפט

הסדר נושים, בית המשפט קבע את הדיון ל-2 בחודש כדי לדון איך לעשות

הסדר חובות. מאחר שהנכסים משועבדים לבנק לאומי, רק הוא יכול לבקש מינוי

כונס.

יצאנו מהנחה שזה יביא את הבנק לבקש

מינוי כונס נכסים, כי הנכסים הולכים ויורדים בערכם.

כונס נכסים אפשר היה לבקש לפני שבוע

או שבועיים. אם מועצת הכותנה מטילה עיקול על הכספים של "טתה" - זה

יורד מבנק לאומי. לכן ההנחה שלנו היתה שענין כונס הנכסים יסתיים מהר.

מינוי של כונס נכסים הוא האפשרות הטכנית הטובה ביותר כדי לחת למפעל

לעבוד. בשלושת השבועות האחרונים אני עוסק רק בשאלה זו של מינוי כונס

נכסים.

מאחר שב-23 בחודש היתה צריכה להיגמר

הכותנה ואין כספים נוספים, הודעתי לבורסה שאם לא יימצא פתרון, המפעל

ייסגר.

את המשכורות של החודש שעבר שילמנו

מכסף שהסתרנו. אם לא יימצא פתרון לפני 8 בחודש, פירוש הדבר שב-5

בחודש אין כסף לתשלום משכורות ולהנהלת המפעל אין מהיכן לקחת כסף.



אתמול בערב טילפן אלי מר יוחנן לוי

ממשורר התעשיה והמסחר ואמר לי שיש חוב של המשרד, בסכום של 36 מיליון

שקל, שצריך להיות גם למובילים. הוא השביע אוחי לסחוב את הענין.

דרך אגב, מאתמול בלילה מחפשים כותנה,

כי אילי לא מוכן לחת כותנה בלי תמורה במזומנים. אני מניח שתגיע כותנה

בכמות קטנה.

מינוי כונס נכסים זה ענין קול חצי שעה

בלבר. אם יש החלטה, הולכים לבית המשפט.

אני לא יכול להתערב מי יהיה הכונס.

צריך להיות לחץ עיקרי,ואולי זו האפשרות היחידה, למינוי כונס נכסים.

צריך למנות לתפקיד זה אדם שנמצא בארץ ולא מי שנמצא בחוץ-לארץ, שאלמלא

כן המפעל ייסגר, למרות הרצון הטוב של כולנו.

אי המאירי; בראשית דברי אני רוצה לומר שלא

שתקנו ולא המתנו לרגע האחרון אלא

שער הרגע האחרון היינו מקבלים דיווחים אופטימיים. מנכ"ל המפעל ואחרים

מסרו שהמפעל בדרך למרחב. לא נרדמנו. גם ועד העובדים לא היה רדום.

כשהיינו אומרים שאנחנו מודאגים לא הבינו מה הדאגה. גם מר אשר לוי אמר

שהוא לא מבין מה הדאגה.

עכשיו אנחנו חיים זה כמה שבועות במצב

של חששות, כן יסגרו, לא יסגרו.

המפעל לא מתפקד בפוטנציאל הטמון בו,

זה שבוערת אחדיס. ההשפעה של המצב הזה על העובדים קשה מאד.

המגמה שלנו היתה, לטווח ארוך, למצוא

יזמים שירכשו את המפעל, ודובר על תקופת מעבר.

יושבת-ראש הוועדה מסרה אינפורמציה

נכונה. דובר על סגירה ביום שני. דובר גם על הוצאת עובדים לחופשה

מאונס.

א' לוי; זה לא מדוייק. לא מאונס.

אי המאירי; המפעל הולך וגווע. אין כותנה ואין מזוט.

יושב-ראש מועצת המנהלים הודיע שימשכו

את זה עד יום רביעי, כלומר ביום חמישי לא יהיה מה לעשות. עכשיו מדברים

על יום ראשון.

צריך לחשוב על תפעול לפחות עד למינוי

של כונס הנכסיס בתקווה שבמשך הזמן יימצא יזם לרכישת המפעל ואפשר יהיה

לדבר אתו על הליכי הבראה.

מדברים על סכום של מיליון דולר, יש לי

ספק אם הסכום הזה יספיק לחודשיים.

הפנייה אל ההסתדרות לא מוצדקת. צריכה

להיות פנייה אל בנק לאומי שיפתח קצת את הברזים.



בנק לאומי הוא לא רק הנושה הגדול

ביותר אלא הוא גם נהנה מתשלומים לא מבוטלים, אומרים לי שהם כ-4 מיליון

דולר ריבית בשנה. בעת צרה כזו מותר לומר לבנק לאומי שאם כי הוא נוסה

גדול רצוי שישתתף בהזרמה כדי להבטית יציאת המפעל לדרך המלך.

אנחנו מבקשים שייעשה כל אשר ניתן

להיעשות כדי שלא תהיה הפסקת עבודה, שהעבודה תימשך ברציפות, ושהמפעל

לא ייסגר.

אם הענין מסתדר עד כה ללא התפרצויות,

הרי זה בזכות אלה שביכולתם לנווט את ציבור הפועלים. המתח במפעל עצום.

הסיכוי היחיד למנוע התפרצות מותנה בכף שתובטח רציפות העבודה בו, שימונה

כונס נכסים ושיינקטו הצעדים הדרושים שלא תופסק העבודה. אם זה ייעשה, אני

מאמין שבכוחות משותפים עם הממשלה ועם הכונס שימונה, אפשר יהיה למצוא

דרכים לעתיד.

פ' גרוב; הלוואי שהיתה גם בי אותה רגיעה נפשית

של מר לוי כשהוא תיאר את הדברים.

אני בא מהחזית. הייתי ב"אתא". אתם

צריכים לראות את ציבור הפועלים במקום. אין בפי מלים כדי לתאר מה קורה

במפעל. אני מאשים את לוי ואת אייזנברג.

מה שקרה ב"אתא" זה לא אסון טבע.

המנכ"ל הקודם, גיוני כרמי, נשלח

עם סמכויות מלאות. כשראינו שהמצב מתדרדר הסביר לנו בגרפים שאנחנו

האם אפשר לזרוק פועלים לרחוב? האם אין

רגישות?

הופענו לפני קבוצת אייזנברג. ראינו

שציבור העובדים עלול להתפרץ. מנענו את זה. פנינו לקבוצת אייזנברג אבל

זרקו אותנו.

ביקשנו שתינתן לגו אפשרות לשבעה

ימי עבודה מלאים. אמרנו שנמשוך את זה ונרוץ אל הממשלה. החתימו אותנו

על מסמך מגרנה היינו מוכנים לחתום כדי שהציבור יוכל לחיות, אפילו

באשליה, שהמפעל ממשיך להתגלגל.

כשמדברים על שבעה ימי עבודה, כל פועל

יודע שפירוש הדבר 70 טון כותנה. קיבלנו 20 טון. פנינו לאשר לוי והוא

הסביר לי שזה יספיק לשבעה ימי עבודה. עד היום יש 39 טון. איפה השאר?

עד יום שני.

התקשרתי עם אשר לוי וסיפרתי לו על

פגישות שיש לי. התחננתי לפניו שאוכל להציל את עצמי. הוא אמר לי שביום

שני המפעל ייסגר, אבל בעקבות לחץ, כנראה, המפעל ממשיך לעבוד עד יום

חמישי. ברוך השם, קיבלנו עוד זריקה עד יום חמישי. ביום חמישי התחלנו

מחדש.

הכונס צריך להתמנות.

פניה, תרד ממני.

הכסף נגמר. נעשה מגבית.



אתמול טילפן אלי מר אשר לוי ואמר: ברוך

השם, נמצא הסדר ער יום ראשון,

רבותי, האם אתם יודעים מה פירוש הרבר

לחיות מרגע לרגע? ער יום ראשון יש לנו זכות קיום. אבל כרי שלא אהיה

כל כך מרוצה וכרי שלא אוכל לישון בשקט, הוא הוסיף ואמר לי: לא יהיה

תשלום. מכיוון שאנתנו לא טפשים הגעתי למסקנה מרוע הפסיקו את העבורה

באמצע החודש - כרי שלא ישלמו. כל רבר הוא מגמתי. אנהנו נפלנו לא לידי

תעשיינים.

נכשלנו. הם נכשלו.

האם אנחנו ניזרק לרחוב?

מדברים על כונס נכסים. אומרים לי

שאני צריך לייעל את עצמי. אני רגיל לייעל את עצמנו. בשנת 1979 פיטרנו

עובדים. השנה פיטרנו 400 איש. העובדים החדשים - אחרי עשר שנים - נשלחו

הביתה. עכשיו מדברים על אלה שעובדים עשרים ושלושים שנה. איך נשלח אותם?

מי אחראי לטרגריה הזאת? לחמתי עם ציבור העוברים שלא ייצאו לרחוב. אני

חושש שלא יהיה מנוס. אני חושש שהילרים שלנו ילכו לבית הסוהר יתר אחנו.

אנחנו רוצים להציל את הגוף הזה. צריך

לנתח ארחו. תנו לנו אפשרויות.

במה שולחים אותנו, מתי, כיצר אפשר

לעשות זאת לפועל בן 50 העובר במפעל 30 שנה? איך נשאיר אותו בלי כסף

ובלי עבודה?

והסיפור נמשך ונמשך. שררו אותנו,

גזלו אותנו, ועכשיו רוצים לזרוק אותנו.

אני בא מ"אתא". תבואו גם אתם למפעל

הזה. תהיו בחזית. תראו פועלים העוברים בחרוק שיניים. הפועלים מבקשים

עצה ואני אינני יורע מה להגיר.

אני רוצה שיהיה כונס נכסים, שיהיה עם

מי לדבר. אני רוצה כונס נכסים ולא דו"ח.

האם אין חוק אייזנברג? האם המפעל

שייך לסעוריה? פתאום כאילו לא קבוצת אייזנברג.

תנו לנו כונס. נוכל לרבר עם כונס

נכסים ולהוכיח שהמספרים אינם נכונים.

חברים, קשה לרבר אחרי רבריו של פנחס

גרוב, יושב ראש הווער, משום שכאן נגולה

לפנינו ררמה אנושית ותברתית קשה ונוגעת ללב. אנחנו חייבים לקיים כאן

ריון ענייני ותכליתי.

אני מלא הערכה לוועד העובדים ולעומדים

בראשו. הם עומדים בחזית קשה ואני חושש שנכונו להם ימים קשים עד שתבוא

הגאולה. הם צריכים, אם ניתן, לשמור על כוחות נפשיים שמא, חס וחלילה,".

יישברו לפני הזמן. התפקיר שלנו לעזור להם שלא יישברו.



מכיוון שהבעיה קשה כל כך והיבטים

אנושיים וחברתיים שלה קשים, אני מציע שנסיר כל שיקולים של אופוזיציה

וממשלה ונראה שליחותנו בהפעלת לחץ מסיבי האפשרי ביותר, לחץ של הווערה

הזאת שהמפעל לא ייסגר ופועלים שהשקיעו בו מיטב מאמציהם וכוחותיהם

לא ייזרקו לרחוב ולאבטלה.

אני רוצה לברך את הממשלה על עצם

ההחלטה שלה ליטול מעורבות בענין ולקחת על עצמה אחריות בביצוע נסיון

לחלץ את המפעל מהמשבר שהוא נתון בו, במינוי ועדת שרים וכל הקשור בכך.

אבל הברכה הזאת היא בערבון מוגבל,

כי יש לי חשש שההחלטה הזאת כפי שהוחלטה ואולי כפי שתבוצע - אולי לא

מרצון לא מספיק טוב אלא מתפיסה לא נכונה - עלולה להביא לכך שהמפעל

אמנם לא ייסגר בהנפת גרזן אחת אבל הוא ייסגר בשיטת הסלמי. זה הדבר

העיקרי העומד על סדר היום. הרגשתי היא שהיום לא יסגרו את המפעל ולא

יפטרו את העובדים בו אבל יסגרו אותו בשיטת הסלמי.

אני רוצה לשאול שאלה שאנחנו חייבים

איפה היה משרד מסחר ותעשיה עד היום. אני שואל את השאלה

לא מפני שאני חושב שלא הייתם מעורבים ולא דאגתם. היה סיכום של ועדת

הכלכלה של הכנסת, בחודש פברואר השנה. בחודש נובמבר 1983 הנושא הועלה

בכנסה, בעקבות הצעות לסדר היום. לוועדת הכלכלה הוגשה תכנית הבראה

על-יז-י המשרד, הוא הביא לשולחן תכנית הבראה למפעל. אני יודע שבהנהלת

משרד התעשיה והמסחר יש אנשים שהיה להם רצון טוב ועשו מאמצים. הסיכום

של ועדת הכלכלה היה שהיא לא מקבלת את תכנית ההבראה כמו שהיא, היא רואה

אותה כתכנית פגומה, היא מזהירה שהתכנית לא תביא להבראה, והיא דרשה

להניח על השולחן תכנית שלמה, עד 30 ביוני 1984. ב-30 ביוני 1984 היהה

מערכת הבחירות בעיצומה ולא היה גורם פרלמנטרי שיתבע פרעון השטר, אבל

החובה היתה על המשרד. מה עשיתם בקשר לכך? כיצד קורה שלפני כמה חודשים

יש תקוה ופתאם באה מפולת כזו?

בכך

שקיבלו בכל התקופה הזאת, כמו בכל השנים, שכר נמוך, וגם בפיטורים. מאות

עובדים פוטרו בעקבות תכנית ההבראה הלא-שלמה.

החרדה היא שהמפעל יפול בין הכסאות.

אני מבקש שנחליט שאנחנו תובעים מהמשרד

האחראי, שתכנית ההבראה תבוצע בשיתוף העובדים וההסתדרות, שהם יהיו בתוך

תוכם של הדברים ואם אין להם מספיק יידע - שיהיה להם נציג - כלכלן או

משפטן - בתוך הענין.

במסקנות של ועדת גיל יש ביטוי חשוב -

"שחרור"- שחרור מיידי של 736 עובדים. שחרור מעבדות לחרות? צריך לשחרר

אותם מפיטורים,

מר חקלאי אמר לנו שאזור חיפה הוא

אחד האזורים הפרובלמטיים בארץ מבחינת תעסוקה בכלל ופועלי ייצור במיוחד.

השאלה היא לאן הם הולכים.

אינני רוצה להשלות את עצמי. לי ברור

שההבראה תהיה כרוכה בפיטורים מסויימים. אחרי שפוטרו 400 עובדים, זה

מצביע על כיוון בשיטת הסלמי.



אני מציע שהסיכום של הוועדה יהיה להבראה

ופיטורים, אם הכרחי, רק עם הוועד וארגון העובדים.

אני רוצה לומר משהו בקשר לקבוצת

אייזנברג. אינני יודע את מי מייצג מר אשר לוי, ואין לי זכות ואין לי

כוונה לתקוף אותו באופן אישי. לגבנו כאן הוא מייצג את הנהלת "אתא".

הנהלת "אתא", בשבילנו, יש לה זיקה ברורה לקבוצת אייזנברג ויש לנו

הרגשה שאופן הטיפול בענין זה - אני מקווה שאולי יפיגו את הרושם הזה -

הוא לרפות ולייאש את ידי העובדים, לשבור אותם, אהרת אני לא מבין אה

התהפוכות במשך תודשים, למטה ולמעלה.

הוועדה לא יכולה לעבור לסדר היום

בענין של קבוצת אייזנברג. יש היום בפרקליטות חקירה הנוגעת לשטחים

שונים. יש גם ענין של "צים", ועלולה להיות מפולת.

לדעתי, צריכה להיות הקירה יסודית

כדי שנדע מה קורה כאן. אי-אפשר שלא נחקור את הדברים. צריכה להיות הפקת

לקחים. הכנסת לא הקימה אמנם ועדת חקירה פרלמנטרית, אבל יש שאלות שהן

נושא לוועדת חקירה פרלמנטרית בשיתוף עם יועצים כלכליים. אין לי ספק

שמה שייצא לאור יסמר שערות לא רק במובנים הפליליים אלא יותר במובנים

החברתיים-כלכליים, יחסי הון ועבודה.

לפי זכרוני, זו

הפעח הראשונה בתולדות המדינה ששר בממשלת ישראל פונה אל ההסתדרות ומבקש

ממנה כסף - הממשלה נותנת מיליון דולר, אז שגם ההסתדרות תיתן. אם זו

המשמעות, זו הפעם הראשונה, לפי מיטב זכרוני, לפנייה מסוג כזה.

להסתדרות יש משק של חברת עובדים וגם

לו יש היום בעיות קשות. יש מפעלים שלפי שיקול כלכלי צריכים לפטר עובדים

ולא מפטרים, מתוך אחריות בשאלת התעסוקה.

אומר גלויות, אישית לגמרי, שאילו הייתי

מעורב בהחלטות של ההסתדרות, הייתי נלחם שחברת העובדים תהיה אחד הגורמים

שבאה לחלץ את "אתא" מהמשבר, אבל לאיש מהחוץ אין זכות לתבוע זאת.

אני מציע כמה הצעות: 1) שהוועדה תחליט

שהיא מטילה את כל משקלה על כף המאזניים כדי שהמפעל לא ייסגר, היא תקרא

לכל הגורמים למנוע סגירת המפעל; 2) צריך להחיש את הטיפול כרי לחלץ את

המפעל מהמשבר ולתבוע שההבראה תהיה בשיתוף עם העובדים; 3) יש צורך לתבוע

חקירה של הנושא על כל ההיבטים שלו. אני מציע שתהיה ועדת משנה. בוועדת

הכספים יש ועדת משנה בענין זה. אני מציע שוועדות המשנה כאן ושם ישתפו

פעולה כדי שלא יהיו עיכובים בוועדת הכספים ואולי שוב ירצו לשמוע את

הנציגים.

שני גורמים מאד מרכזיים בפרשה הזאת,

אחד - נציגות

מוסמכת של קבוצת אייזנברג, אלא אם מטילים את התפקיד על מר אשר לוי.

אני לא מייצג אותם.

העובדה שהם חסרים כאן היא בעלת משמעות.

ו



והגורם השני שלא נוכח כאן וחסר בדיון

הזה הוא בנק לאומי.

התכוונתי להציג שאלות כרי לתת לגורמים

אפשרות להשיב על חשרות שיש לי. מאחר שהפרק של שאלוה ותשובות עבר, אני

מציג את הרברים בצורה של קביעה.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה למה

המתנו כקובוע שעבר. לעניות דעתי, היתה מערכה של הונאה ותרמית.

בשבוע שעבר, בעקבות הדיון בכנסת, נאמר

לי שמשרד מסויים יביא הצעה לישיבת הממשלה, הצעה שימונה כונס נכסים

שידאג שהמפעל יעבוד ויפעל ולא תהיה התמוטטות. עכשיו אומר המנכ"ל שהממשלה

לא יכולה למנות כונס נכסים, שזה לא תפקיד שלה. אס כך, למה ציפינו כולנו

ביום ראשון? התרמית היתה מושלמת, כי ההודעות לציבור למחרת ישיבת הממשלה

היו שהממשלה החליטה על מינוי כונס נכסים, והוזכר אפילו שמו של כונס

נכסים, ופתאום מתברר שזה לא תפקיד של הממשלה.

אולי זה היה מיועד להעניק זמן מסויים

כדי להמית את המפעל המתה איטית. אני טוען שמאחורי הדברים יש מי שמעוניין

שמפעל "אתא" ימות מיתה איטית. אולי לקבוצת אייזנברג ולבנק לאומי יש

ענין שהמפעל ימות, כי הנכסים הולכים וקטנים.

אני ידעתי, העובדים ידעו, כל העיתונות

ידעה שהמפעל עומד להיסגר ביום בי. היו שאמרו שאולי הוא יוכל להחזיק

מעמד עד יום רביעי. זה נאמר לפני שבוע. זה לא נאמר היום. זה לא נאמר

אתמול. חברת-הכנסת נמיר, יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה, הזעיקה אותנו

לישיבה. אני רוצה לדעת מה קרה במהלך שבוע, מה נעשה? הלא זה היה צפוי.

למה רק היום אנחנו מתבשרים שהכסף יוזרם? יש כאן הסוואה של כל הענין.

אם בשבוע שעבר ידעו שהמפעל עומד להיסגר,

והכל יודעים שצריך להחזיק אותו בהנשמה עד שימונה כונס, מה נעשה על-מנת.

שלא ימות? אולי יש כוונה להחזיק את המפעל על אש קטנה כדי להזרים כספים

אינני יודע למי.

שמעתי פה דבר מחריד, שהיום יש הודעה

חדשה, עד יום ראשון. יום ראשון זה לא 8 בנובמבר. יותר מזה, אין כל

בטחון שב-8 בנובמבר יהיה כונס.

אני שואל; מה נעשה היום כדי שהמפעל

לא ייסגר ביום ראשון וימשיך מעבר ל-8 בנובמבר, ומה נעשה כדי שיהיה

כונס נבסים לפני 8 בנובמבר.

ועוד: קראתי את הדו"ח. שמעתי את חוות

הדעת. לדעתי, יש פה הפקרות כלכלית, הפקרות של כספי המדינה, של העובדים.

אבל הדו"ח - שמן זית זך.

ברור שנעשו מעשים פליליים או חצי-

פליליים או לא מוסריים, אבל אין החלטה על חקירה פלילית.



סיפרו לנו על מוסר עבודה אבל אין מוסר

לגבי ההון הלאומי, מוסר לגבי ההון הלאומי? - זה אין. אין מוסר מימון ואין

מוסר של אחריות על העובדים. הדבר היחיד שאפשר להזכיר אותו כשמדברים על

מוסר הוא מוסר עבודה.

היתה תרמית של המערכת הלאומית ואין

חקירה.

בשבילי זה שיעור בו למדתי שהעובדים הם

הגורם האחרון אשר מקבל פיצוי כשמפעל פושט רגל. קודם החברה גונבת מה שאפשר,

אחר כך באים הבנקים, אחריהם באים נושים אחרים והעובדים הם האחרונים. בדעתי

להגיש הצעה שהגורס הראשון שיקבל צריר להיות העובדים.

פתאום ההסתדרות רואים

בה קרן לגמ"ח וחסדים. ולא רק שהיא נתפסת בתור שכזו אלא שאנשים אשר גורמים

להרס ולמצוקה, חלקם במעורבות עם קבוצת אייזנברג, מעזים ופונים אל ההסתדרות

בקריאת "הצילו".

אני בעד מעורבות של ההסתדרות בהצלה

אבל לא בגמ"ח ולא בחסדים. בק לאומי, שגרף רווחים במשך כל השנים, וגם קבוצת

אייזנברג, באים פתאום ופונים אל ההסתדרות בקריאה "הושיעו אותנו". לעניות

דעתי, הדבר הזה בלתי אפשרי.

אני רוצה להצטרף לרוב ההצעות של תבר-

יש בעיה מיידית - להבטיח שהמפעל הזה לא ייסגר לפחות

עד למינוי של כונס נכסים, וזה חייב להיות ודאי. אנחנו צריכים להיות בטוחים

שהכותנה זורמת, העובדים עובדים והמכונות לא מכוסות. אם המכונו יכוסו, חלילה,

צריך יהיה לקרוע קריעה.

אני חושב שצריך - וזה צריך להיות בהחלטות

של הוועדה - ללחוץ על בנק לאומי ככתובת ראשית למינוי כונס נכסים. אם רוצים

שהדבר לא יסתיים בשואה מבחינה אנושית, צריך ללחוץ על בנק לאומי.

צריך לפתוח בחקירה פלילית על קבוצת

אייזנברג בנוגע למפעל הזה וצריך לראות באיזו צורה אפשר לתרגם את זה ללשון

של תביעה לחקירה כזו.

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת צבן בדבר

תכניח הבראה בהשתתפות העובדים, מועצת הפועלים וההסתדרות, כמובן תוך דיווח

עדכני. אני מבקש שהדיווח בענין זה יבוא גם לוועדה.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; את אשר יגורנו בא. הנושא הזה הועלה

בכנסת לפני כשנה והוא נדון גם בוועדת

הכספים וגם בוועדת הכלכלה. גובשה אז תכנית והעובדים הביעו נכונות להגשימה

ואף נתנו את חלקם בצמצום מספר העובדים במפעל. התכנית הובאה לוועדת הכספים

כדי שתאשר מתן סכום של 10 מיליון דולר. כשוועדת הכספים החליטה שמיקי אלבין

ייצג את קבוצת אייזנברג, הוא העמיד תנאים לממשלה. הממשלה נענתה לתנאים על

פי החלטה של ועדת הכספים. היתה החלטה של ועדת הכספים, שתוך זמן מסויים

צריכה להיות תכנית הבראה. חבר-הכנסת שפירא לא הסכים להעברת הכסף כל עוד

אין תכנית אבל אנחנו לחצנו להעביר אח הכסף, כי חסנו על העובדים. אני שואלח:

איפה המעקב? מדוע לא הובאה תכנית הבראה לוועדת הכספים? מדוע ועדת הכספים

לא עקבה אחרי הדברים? רק העובדים קיימו את אשר קיבלו על עצמם בתקוה שזה

יציל את שארית הפליטה של העובדים במפעל.



בשקט ובאחריות גדולה הגיעו העובדים

לרשימה מוסכמת של 400 איש שיפוטרו מעבודתם. האם זה קל בעיניכם?

כבר אז קינן בלבי התשש - כשראיתי את

ההופעה של הנציג של אייזנברג - שהנושא הזה יועלה שוב על הפרק.

גם לפני פרוץ המשבר הקודם הוליכה אותנו

ההנהלה שולל. המאזן הראה מספרים טובים. זה המשבר השלישי הפורץ ב"אתא".

יש כאן חוסר אחריות הזועק לשמיים.

המשרד היה חייב לעקוב אחרי ההחלטות

ולבדוק אם מצבו של המפעל אמנם משתפר. איך יכולתם לשבת בשקט? איך אפשר

להמתין עד שפורץ משבר ורק אחר כך לקום ולהזדעק? איפה הליווי? איפה המעקב

של משרד התעשיה והמסחר? כיצד נוכל לראות במצוקתם של העובדים? מדוע זה

מגיע להם אחרי עשרות שנות עבודה, כשכל רצונם לעבוד ולהתקיים בכבוד מעבודתם.

האם אי-אפשר להבטיח להם זאת? מצב כזה לא ייתכן, בשום פנים ואופן .

אסור לסגור את המפעל ואסור לשלוח את

העובדים מן המפעל. צריך להזרים חומר גלם.

צ' ביטון; מי יזרים?

ש' ארבלי-אלמוזלינו; הממשלה.

צ' ביטון; כדי לעזור לאייזנברג?

ש' ארבלי-אלמוזלינו; קבוצת אייזנברג גילתה חוסר אחריות

נורא. היא ראתה במפעל עסק מסחרי. היא

לא ידעה לנהל את המפעל. כל מנהל שהובא למפעל לא ידע לנהל אותו. זה היה

ניהול עסקי ולא ניהול יצרני. חברת "טתה", האם היא באה במקום המפעל? האט

צריך להצדיע לקבוצה של בעלי הון שגרפה רווחים? היא בעלת המניות במפעל.

המפעל הוא שלה. בנק לאומי הוא כמעט היחיד אשר נותן להם אשראי, בריבית

יפה, והוא הפיק רווחים מכל הנושא של "אחא" ואי-אפשר לשחרר אותו מן האחריות

המוטלת עליו.

אולי אפתיע אתכם אם אספר ש"אתא" לקח

הלוואות מ"ויצו" ומגורמים אחרים, בשוק השחור.

יי פורר; גם מהקיבוץ הארצי, קראו לזה "הון אפור".

שי ארבלי-אלמוזלינו; היו גורמים שנתנו הלוואות, כי הבנקים

לא יכולים היו לתת בריבית גבוהה והממשלה

צריכה היתה לתת חלק מהכסף כדי לפרוע את החובות. זה המצב שהיה לפני שלוש או

חמש שנים. האם לא ידעתם שנגיע למצב כזה? מדוע לא היתה פעולת מנע? מדוע

היה צריך לחכות עד שהמשבר פרץ?

והיום? - יש כותנה. אין כותנה. כן סוגרים.

לא סוגרים. אלה הימים והלילות העוברים על הפועלים.

איך יכולים אנשי המשרד להטיל על ההסתדרות

אותה- אחריות כמו על בנק לאומי? האם מתפקידה של ההסתדרות לתת כסף? תרדו מזה.

זה פזמון שלא תוכלו למכור אותו. לא תוכלו לסכסך בין הפועלים לבין ההסתדרות.

לא תוכלו להיבנות מפזמון כזה.. זו דמגוגיה זולה שאין להשתמש בה.



ש' ארבלי-אלמוזלינו

i

ממתי ההסתדרות צריכה להציל אנשים כמו

אי י ז נברג?

צ' ביטון; היא צריכה להיאבק.

ש' ארבלי-אלמוזלינו; היא תעמוד על זכותם סל העובדים. זה

תפקידה.

הפעלתו של המפעל חייבת להימשך.

צריר לזרז מינויו של כונס נכסים ולחפש

משקיעים שיקנו את המפעל וימשיכו להפעיל אותו. צריך לגבש תכנית הבראה, ומיד,

כדי לדעת מה לעשות על מנת שהמפעל לא ייסגר. האחריות מוטלת אך ורק על משרד

התעשיה והמסחר והממשלה.

ארס עובד זכאי לקבל משכורת. מה זאת

אומרת שלא ישלמו? איך יתקיימו העובדים. האם כל חודש יהיה עליהם להיאבק

על תשלום המשכורת להם? אלה אנשים עובדים ולא ספסרים.

ח' גרוסמן; יש לי הרגשה שאנחנו יורים בתותחים אל

האוויר.

בדרך כלל, כך אני מניחה, שר אשר נכנס

לתפקיד, מטפל קודם כל בדבדים הבוערים. בענין זה, לצערי, אני לא שומעת

את קולו של השר. אנחנו יכולים לכוון חיצים לכיוונים שונים אבל האחריות

חלה על השר. במה השר צריך לעסוק בראש וראשונה אם לא בענין הזה? לפי מה

שאני מבינה את תפקירו של השר, זה הנושא הראשון בסדר העדיפויות.

בדו"ח משתמשים במונח "הדממה". לדעתי,

יש הדממה של השד. הוא נשאל בטלוויזיה והשיב: לא יסגרו. נו?

א' שוסטק; הוא מטפל.

הוא צריך היה להיות נוכח כאן.

בעל מפעל אשר רוצה לסחוט כסף מאיים

בסגירה, הוא נותן אולטימטום ראשון, שני ושלישי ואחר-כך סוגר. השיטה הזאת

פועלת ועובדת.

"במידה ולא יימצא גורם רציני

שיגלה ענין ברכישת התשלובת, במרוצת 60 יום ממועד מינוי הכונס והפעלתו,

מומלץ על סגירת התשלובת", אני מציעה לוועדה לדחות את זה על הסף.

ההרגשה שלי היא שבנושא זה נכון לומר

"וביום ההוא אין מלך בישראל". על מי עושים עכשיו "עליהום"? - על חברת

העובדים. לא רק שזה בלתי סביר אלא שזה תקדים שאנחנו לא יכולים לחיות אתו.

איך משרד מסחר ותעשיה יכול לצאת עם דבר כזה? חברת העובדים היא שהיתה

צריכה לפנות אל הממשלה ולבקש עזרתה, לבקש ממנה עידוד ותמיכה כדי שלא

יהיו פיטורים במפעלים של חברת העובדים.

גס לי יש ביקורת על חברת העובדים,

אבל האחריות ההדדית והעזרה ההדדית הם במפעלים של חברת העובדים ולא

במפעלים פרטיים.



ח גרוסמן

מחי מתחילים להרגיש בדברים? - כשיש

צרות.

לנו, כווערה, יש כחובת - הממשלה. זה

צריך להיות ברור כשמש בצהרים.

מה שנוגע לקבוצת אייזנברג, יש לי יסוד

להניח שיהיה נסיון לטשטש. אם הנושא יובא לדיון בוועדת הכספים, יש לי

ספק אם זה ייבדק כמו שצריך.

אני מציעה להוסיף להצעות שהיו, שתהיה

החלטה שהוועדה דוחה אח ההמלצה שבדו"ח בנוגע לאפשרות של סגירת המפעל.

היו"ר אי נמיר! אנחנו צריכים לזכור שהישיבה הזאת זומנה

אמש, היה קשה מאי לזמן אותה. אני אסירה

תודה לכל הגופים ולמוזמנים שעשו מאמץ לשנות רברים ולבוא לישיבה. אני

יודעת גם מדוע השר לא בא הבוקר. הוא ביקש מהמנכ"ל שייצג אותו. במקרה

זה אינני יכולה לבוא אל השר בטענות.

צ' ביטון; למה הוא לא בא?

היו"ר א' נמיר; לפי מה שאני יודעת ונמסר לי, בגלל

נושאים הקשורים גם במשרד וגם ב"אתא".

הדו"ח של הוועדה משתרע על פני 150

עמודים. צילמנו את המסקנות. הדו"ח הזה קשה מאד גם ל"אתא" וגם להנהלה.

מדובר פה על פיטורים של 1340 עובדים והרע במיעוטו - פיטורים של 740.

הדו"ח הזה פירושו סוף אתא. אין כאן שיטת הסלמי אלא הדברים אמורים

באופן ברור בדו"ח. בדו"ח יש גם חלוקה מכל מחלקה ומחלקה.

המפתח הוא הנושא של כונס הנכסים. אני

מבינה מדוע בנק לאומי לא ממהר במה שנוגע לכונס נכסים, בנק לאומי רוצה

בכונם נכסים שיפרק את המפעל ולא בכונס נכפים שיפעיל את המפעל על זה

הוויכוח, אילו היו מסכימים לרצונו של בנק לאומי - היה כונס נכסים.

לדעתי, אנחנו לא בשלים לקבל החלטות,

האס ועדת העבודה והרווחה תיתן ידה לסגור את "אתא"? האם נסכים ש-740

עובדים, במקרה הטוב, יישלחו מהמפעל? לאן ישלחו אוחם? ענין "אתא" הוא

רק התחלה. אנחנו עומדים עכשיו בפני בעיות קשות מאד בנושא של מפעלים

ודווקא מפעלי ייצור,

יש מי שמדבר על מוסר, ממי? מסוחרי נשק?

אני רוצה להציע שלבי טיפול, מחר אנחנו

במפעל "אתא", ביום ששי נקיים ישיבה מיוחדח של הוועדה ואני מבקשת שמנכ"ל

המשרד, מר פורר, יתן לנו תשובה מהממשלה בנושא של כונס נכסים, ביום ששי

אנחנו רוצים לקבל תשובה מי יהיה הכונס, לממשלה יש כלים להפעיל לחץ על

בנק לאומי ועל מי שצריך לקבוע כונס נכסים, אם היא מקבלת את העמדה של

בנק לאומי, סימן שהיא הולכת לפירוק "אתא", ואם היא לא מקבלת את העמדה

שלו, סימן שהיא הולכת להבראה,

ר" כהן; אני מציע שביום ששי נקבל תכנית איך

נוהגים עד להפעלת כונס נכסים,



י' פורר; אינני רוצה להיכנס לוויכוח בשאלת

ההסתדרות ואחרים. גם לא אפרט את פרטי

המעקב שלנו אחרי תכניה ההבראה הקורמת.

אני מופקד על משרד שעובדים בו 800 איש.

אני מוחה על דבריה החריפים של חברת-הכנסת גרוסמן, כאילו המשרד והשר

אינם מטפלים ואינם עוסקים בנושא זה. עובדי המשרד שלנו עושים יום ולילה

בענין "אתא". עוד אמש בשעת לילה מאוחרת, יעיד על כך מר סרוסי מהאוצר,

חיפשנו סעיף תקציבי לסכום של מיליון דולר שנוציא ל"אתא".

ר' כהן; איש לא כיוון דברים נגד עובדי המשרד.

יש כאן בעיה של מדיניות והשאלות הן לגבי

המדיניות.

י' פורר; השר שרון עוסק ומטפל בנושא "אתא" יום

ולילה. אמש בשעה מאוחרת ניהל שיחור.

טלפוניות. הוא משתתף בישיבות של ועדת השרים.

היו"ר א' נמיר; אנחנו נאלצים לסיים. רבותי, תודה.

הישיבה נעולה. כפי שאמרתי, אנחנו מתראים

שוב מחר במפעל "אתא".

הישיבה ננעלה בשעה 11.00