הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת העבודה והרווחה

יום גי, די בחשון התשמ"ה - 30.10.84, שעוז 11.00

חברי הוועדה; א. נמיר - היו"ר

ש. ארבלי-אלמוזלינו

נ. ארד

צי. ביטון

ת. גרוטמן

מוזמנים; י. ריבק - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

א. מרבי - אגף התקציבים, משרד האוצר

ע. שגב - אגף התקציבים, משרד האוצר

א. בנדלר - הלשכה המשפטית, המוטד לביטוח לאומי

ר. ברקאי - מנהלת ענף אימהות, המוטד לביטוח לאומי

ח. קרן-יער - מחלקת המוזקר, המוטד לביטוח לאומי

ר. כהנא - טגנית בכירה ליועץ המשפטי של משרד

העבודה והרווחה

י. ריבובטקי - יועץ משפטי במשרד העבודה והרווחה

ז. גינדל - מנהל מרכז ההכוונה לערי פיתוח .

יועץ משפטי לוועדה; מ. בוטון

מזכירת הוועדה; א. אדלר

קצרנית; צ. טפרן

סדר היום; א. צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח ו'), התשמ"ה-984ו.

ב. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמולים), התשמ"ה-984ו.

ג. תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה

כפיטורים)(תיקון מטי 4), התשמ"ד-1984.



היו"ר א. נמיר;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ומכבדת בברכה את האורחים שלנו.

א. צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח ו'). התשמ"ה-1984

א. בנדלר;

סכומי מענק הלידה המשתלמים על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין לידה קבועים

בלוח וי לחוק הביטוח הלאומי. הסכום הקבוע שם מתייחס ללידה בה נולדו ילד אחד, או

שני ילדים, או שלושה ילדים חיים והוא מורכב משני רכיבים: מן הסכום המשתלם ישירות

ליולדת כמענק ציוד ומן הסכום המשתלם ישירות לבית-החולים כהשתתפות בהוצאות

האישפוז של היולדת והילוד.

אותו חלק במענק הלידה הקבוע בלוח ו' והמהווה סכום השתתפות בהוצאות האישפוז

קבוע גם בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (אימהות), לכן צרפתי תקנות אלה על אף

שאינן טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה.

החלק שמשלם המוסד לביטוח לאומי כהשתתפות בהוצאות האישפוז של היולדת והילוד

מחושב על בסיס מחיר יום אישפוז כללי במשק. החל מ-1 בנובמבר, בהתאם להודעת משרד

הבריאות, יועלה מחיר יום אישפוז כללי ויעמוד על סכום של 60 אלף שקלים ליום,

בהתאם לנוסחה שנקבעה בזמנו בוועדה. הוועדה קבעה כיצד יש לחשב את עלות האישפוז של

היולדת והילוד. בהתחשב בכל מיני מרכיבים נקבעה נוסחה מיוחדת המפורטת בדברי

מתחשבים במחיר יום האישפוז הכללי, מגדילים אותו ב- 22% - היות ונעשה חישוב

שעלות האישפוז של היולדת והילוד גבוהים ב 22%-ממחיר יום אישפוז כללי - ואת הסכום

הזה מכפילים ב-4.33, שהם ממוצע ימי האישפוז של יולדת וילוד. מהסכום שמתקבל משלם

המוסד 80%. לפי אותו חישוב הסכום החדש שיהיה החל מ-1 בנובמבר עומד על 253,565

שקלים.

לגבי אותו חלק ממענק הלידה המשתלם ישירות ליולדת והסכום הנקוב בפרס 1,

למשל, לגבי ילד 1, של לוח ו: זו הצטברות הסכום המשולם ישירות ליולדת והסכום

המשולם ישירות לבית-החולים.מוצע שהחל מ-1 בנובמבר יעמוד הסכום המשתלמת ישירות

ליולדת על 55,160 שקלים. בדברי ההסבר ובלוח וי כתוב "55,159 שקלים, אבל אנחנו

מבקשים מן הוועדה לאשר סכום המעוגל לעשרת השקלים הקרובים. כלומר, שהסכום המשולם

ישירות ליולדת יעמוד על 55,160 שקלים - סכום השווה ל-20% מהשכר הממוצע כפי שהוא

בחודש אוקטובר. הסכום המפורט בפרט 2 הוא הסכום, למשל, לגבי שני ילדים שנולדו

בלידה חיה. זה הסכום להשתתפות בהוצאות האישפוז פלוס 5 פעמים הסכום שמשלמים למענק

ציוד ליולדת שילדה ילד אחד. לגבי שלושה ילודים: סכום זה הוא צידוף של סכום

ההשתתפות בהוצאות האישפוז וסכום של פעמיים השכר הממוצע, בהתאם לתקנה 6(א) לתקנות

האימהות.

אנחנו מבקשים שהצו יאושר החל מ-1 בנובמבר.

אני רוצה לעדכן את הוועדה מה כולל מענק האישפוז.

אולי אפשר גם לקבל קצת נתונים.



ר. ברקאי;

בשנה האחרונה היו לנו כ-100 אלף לידות, מתוכן כ-1,000 לידות של תאומים

וכ-30 לידות של שלישיות. המספרים שאני נותנת התפרסמו בדו"ח משרד הבריאות לפני

כשנתיים - כנראה שמשרד הבריאות אינו מעדכן את המספרים כל שנה - כך שאין לנו

נתונים אחרונים.

אני רוצה לפרט את השירותים שחייב בית-החולים לתת ליולדת, שירותים שסוכם

עליהם בשנת 1976,בראשות חברת-הכנסת ארבלי-אלמוזלינו, עם משרד הבריאות וקופת

" כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה, לרבות בדיקות מעבדה,

רנטגן, בדיקות אחרות מסוג כלשהו, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור או הנובע מהלידה;

אישפוז של יולדת במחלקת יולדות פרק זמן, כפי שהלידה ותוצאותיה מחייבות, זאת לפי

הוראת רופא, לרבות אישפוזה של יולדת תוך שלושה ימים שקדמו ליום הלידה אשר

הסתיימה בלידה." לפעמים יולדת נכנסת לבית-החולים שלושה ימים לפני הלידה או יום

לפני הלידה, הלידה לא מתקיימת ושולחים אותה הביתה - במקרה זה לא אנחנו מכסים את

האישפוז. אנחנו מכסים רק אישפוז שנגמר בלידה. "אישפוז פגים ביחידה רפואית

מתאימה. אם בית-החולים לא יכול לאשפז פג, יועבר הפג למוסד אחר שבו קיימת יחידה

כזאת ובית-החולים שבו התקיימה הלידה ישא בהוצאות התשלום בעד אישפוזו של הפג במשך

כל הזמן שיהיה זקוק לאישפוז ביחידת הפגים כנ"ל לפי הוראה רפואית; אישפוז הילוד

עד צאת היולדת מבית-החולים-, זריקות r.hשלילי; אישפוז הילוד לאחר צאת היולדת את

בית-החולים עקב צהבת, דלקת ריאות, בליעת מי שפיר או מחלה זיהומית, פרק זמן שהמצב

הרפואי מחייב; יש להקפיד שבתי-חולים לא יחתימו יולדות על התחייבויות כספיות על

השירותים הרפואיים שלעיל." כל זאת מתוך פרוטוקול ועזהת העבודה.

האם הדברים האלה מקויימים?

במאת האחוזים.

אני מציעה לאשר את הצו, אבל יש לי הערה: באינפלציה הקיימת כיום הולך ונשחק

המענק המשולם ישירות ליולדת גם אם הוא מעודכן כל שלושה חודשים. צריך לחשוב על

עדכון מהיר יותר.

הגשנו תיקון חוק המונח פה בוועדה.

עד שסגנית שר הבריאות לא התקשרה למוסד לביטוח לאומי הוא לא הובא לוועדה.

הייתי מוכנה להעלות את התיקון הזה מיד על סדר היום, אבל הוא לא היה.

אני מבקשת לשאול שאלה, במיוחד את סגנית שר הבריאות: אני מבינה שהתשלום

שמשלם הביטוח הלאומי צמוד אוטומטית להעלאת דמי האישפוז. האם העלאה זו של 71%

בדמי האישפוז כבר נכנסה לתוקף?

היא תיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר.

האם היא מחייבת אישור?

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לא.

היו"ר א. נמיר;

הממשלה מחליטה ויש כבר החלטה?

ש. ארבלי-אלמוזלינן;

ההעלאה תיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר, על פי התחשיבים שקיימים בהתאם

להתייקרויות. אינני מופיעה כאן כסגנית שר הבריאות אלא כחברת הוועדה וכך אני

משיבה.

היו"ר א. נמיר;

אני שואלת אותך כבעלת נסיון: האם הוועדה מאשרת את מענק הלידה לפני שנכנסת

לתוקף ההעלאה של דמי האישפוז?

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

לא, לא לפני ולא אחרי. מנסיון העבר אני יכולה לומר; כאשר יש החלטה על העלאת

דמי האישפוז מביא הביטוח הלאומי גם את הנושא הזה.

ע. שגב;

מחיר יום האישפוז משקף את ההוצאות שמוציא בית-החולים על יום אישפוז ממוצע

ולכן, בצמוד, מעדכנים גם את מענק האישפוז שמשלם המוסד לביטוח לאומי לבית החולים.

ר. ברקאי;

בחודש יולי ביקש הביטוח הלאומי לעדכן רק את המענק ליולדת, כי משרד הבריאות

לא התייחס כלל והעלה את מחיר יום האישפוז הכללי רק ב-1 באוגוסט. לפעמים קורה

שאנחנו לא מקבלים את עדכון יום האישפוז הכללי, עוברים שלושה חודשים ואנחנו פונים

לוועדה הציבורית של המוסד ולמינהלת המוסד ומבקשים גם מוועדת העבודה והרווחה

לעדכן את מענק הציוד ליולדת כי עברו שלושה חודשים. מאתר שהיו תקדימים כאלה בעבר

לא הייתי רוצה שנקשור זאת כמיקשה אחת.

הוחלט; לאשר את צו הביטוח הלאומי (החלפת לוח ו'), התשמ"ה-1984

היו"ר א. נמיר;

אני מבקשת שתדאגו שלהבא יבוא העדכון בזמן.



א. בנדלר;

אני מבקשת להעיר את תשומת הלב שאנחנו מעדכנים את מענק הציוד ליולדת או

לאחוזים מן השכר הממוצע או לפי שיעור הפיצוי שניתן מאז תום העדכון האחרון.

נתונים אלה מתפרסמים רק ב-15 לחודש, כאשר מתפרסם המדד, ולכן תמיד אנחנו נתונים

בלחץ זמן בנושא זה ואין לנו אפשרות להעביר את הבקשה לוועדה זמן סביר לפני כן אלא

מספר ימים לפני המועד שבו אנחנו מבקשים לעדכן את התקנות.

היו"ר א. נמיר;

תודה רבה לכם.

ב. צו נכי המלחמה בנאצים (תגמולים), התשמ"ה-1984

י. ריבק;

חוק זה מעניק מספר תגמולים - את התגמולים הבסיסיים ואת התגמולים לסיפוסי

נכים מיוחדים, כמו נכה מחוסר פרנסה, נכח נצרך. שיסת התגמול בנויה על עליה ברמת

התגמול לפי אחוז הנכות, כאשר הבסיס הוא דרגה בדירוג האחיד של שירות המדינה או

חלק מדרגה בדירוג האחיד. קובעים כאילו הבסיס הוא 83% מדרגה י"ד של הדירוג האחיד

כאשר שיעורי התגמול הם אחוזים מסויימים על 83% אלה. אנחנו מביאים פה צו שנועד

להעלות את שיעור התגמול לטיפוס הנכה המכונה "נכה מחוסר פרנסה". ההתאמה, מבחינה

פורמלית ומשפטית, מתבטאת בכך שבמקום שהשיעורים היום מחושבים לפי 83% מדרגה י"ד

נחשב אותם לפי 100% מדרגה י"ד.

היו"ר א. נמיר;

דרגה י"ד - מה פירושה?

י. ריבק;

אין לי מושג.

היו"ר א. נמיר;

אם אתם מעלים ל 100%-יש להניח שזו דרגה נמוכה מאד.

י. ריבק;

זו איננה דרגה גבוהה.

צי. ביטון;

כמה חיא מהווה באחוזים מהשכר הממוצע במשק?

י. ריבק;

80% מהשכר הממוצע במשק.

צי. ביטון;

אני חושב שהגדלת אותה ב- 50% לפחות. זו אחת הדרגות הנמוכות ביותר.



י. ריבק;

אנחנו מציעים זאת עם מעט מאד שיקול דעו!. יש הסכמה שהתגמולים של נכי המלוזמה

בנאצים יהיו מותאמים לתגמולי נכי משדד הבטחון. משדד הבטחון תיקן צו כזה ואנחנו

מתקנים בהתאם.

מדובד על 60-50 נכים שלהם יגדילו את החישוב מ 83%-ל-100%.

צי. ביטון;

מדובד דק ב-60-50 נכים?

י. דיבק;

מדובד ב-60-50 נכים שהם חטדי פדנטה. בסך הכל יש כ-6,000-5,000 נכי המלחמה

בנאצים, שחלקם עובדים או יש להם הכנטה ממקודות אוזדים.

התיקון השני הוא הגדלת התוטפת לנכה שיש לו ילד. תיקון זה מתחייס למטפד קטן

של נכים, כי מדביתם מבוגדים ואין להם ילדים. אנחנו מבקשים להעלות את התגמול הזה

לתוטפת של 44% במקום 20%, כמו לגבי נכי משרד הבטחון.

הוחלט; לאשד את צו נכי המלחמה בנאצים (תגמולים), התשמ"ה-1984

היו"ד א. נמיד;

תודה דבה לכם.

ג. תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים

אותה כפיטורים)(תיקון מס' 4), התשמ"ד-1984

ד. כהנא;

במטגדת יישוב הגליל ופיתוחו אנחנו מביאים כאן דשימה של ישובים שמבקשים

להוטיף אותם לתקנה 12(ב), שעל פי חוק פיצויי פיטודים, לאותה דשימה של ישובים

המוגדדים כאזור פיתוח, כאשד המגמה היא שכל אדם עובד המעונין לעבוד לאחד מן

הישובים האלה בגליל יהיה זכאי לפיצויי פיטודים למדות שלא פוטד. זאת על מנת שלא

יחשוש לעבוד מישוב שאינו אזור פיתוח לישוב שהוא כן אזור פיתוח שמא יפטיד, כתוצאה

מכך, את פיצויי הפיטורים.

הסעיף הדלבנטי בחוק פיצויי פיטודים הוא טעיף 8, המזכה את המעתיקים את מקום

המגודים מישוב שאינו אזוד פיתוח לישוב שבאזוד פיתוח בפיצויי פיטודים. הטעיף

אומד: התפטדות לדגל העתקת מגורים; לענין חוק זה ידאו כפיטודים התפטדות של עובד

עקב העתקת מקום מגוריו לישוב חקלאי מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח

מישוב שאינו אזוד פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישוד ועדת העבודה והדווחה של

הכנטת. לענין פיטקה זו; ישוב חקלאי או ישוב באזוד פיתוח - ישוב שנמנה עם טוג

הישובים שנקבעו בתקנות,באישוד ועדת העבודה והדווחה של הכנטת,כישובים חקלאיים או

כישובים באזוד פיתוח, הכל לפי הענין.

במשך השנים פודטמה כבד דשימה די אדוכה של ישובים כאלה ואנחנו מבקשים להוטיף

לה את הדשימה שלפניכם.



צי. ביטון;

כמה מן המקומות האלה נמצאים בשטחים?

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אף אחד לא, הם כולם בגליל.

היו"ר א. נמיר;

מדובר במצפים בגליל.

ז. גינדל;

הישובים שרשומים פה הם מצפים בגליל, בתוך הקו הירוק, וכולם בשלבים מסויימים

של פיתוח. זאת אומרת, כבר התחילו בבניה.

היו"ר א. נמיר;

הם לא מיושבים עדיין?

ז. גינדל;

כולם מיושבים, אבל יש כאלה שהתחילו בבניה פרטית במטגרת "בנה ביתך" ויש כאלה

שעדיין לא התחילו.

כל הישובים הם מצפים בגליל שהוגדרו על ידי ועדת השרים, בשנת 1982, כערי

פיתוח. למעשה האקט של חוק פיצויי פיטורים נקבע לכל ערי הפיתוח ואין פה משהו יוצא

מהכלל. אותם מקומות שהוגדרו כערי פיתווז מושווים לערי פיתוח אחרות.

צי. ביטון;

זה מקובל גם בערי פיתוח אחרות?

ז. גינדל;

כן.

צי. ביטון;

גם בערי פיתוח ישנות?

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כן.

נ. אויד;

1. מה הסיבה לדחיה של כל כך הרבה חודשים? על דף הבקשה כתוב התאריך 5

באוגוטט בעוד שהישובים האלה - לפי מה ששמענו - הוגדרו כערי פיתות עוד בשנת 1982.

2. האם אותם ישובים מוכרים גם לצורך מט הכנטה או כל יתר הדברים שחלים על

ישובים המוגדרים כערי פיתוח?



ש. ארבלי-אלמוזלינו;

אני מציעה שנאשר את הרשימה הנוספת. העקרון קיים כבר שנים, הוא מעוגן בחוק,

ובאים להוסיף ישובים שאנהנו מעונינים שתבוא אליהם אוכלוסיה ממרכז הארץ כדי להזק

אותם.

היו"ר א. נמיר;

מדוע ישוב כמו כפר הוורדים צריך לקבל פטור כזה?

ש. ארבלי-אלמוזלינו;

כי צריך ליישב את הגליל.

היו"ר א. נמיר;

הולכים לשם אנשים מבוססים מאד. מדוע צריכה המדינה לסבסד זאת?

ר. כהנא;

לא מדובר על סבסוד של המדינה, מדובר על אנשים שעובדים אצל מעבידים, מדובר

בתשלום פיצויי פיסורים על עבודה. מכיוון שמדיניות הממשלה העכשווית והממשלות

הקודמות היתה לעודד את יישוב הגליל הוכרו האנשים שעוברים למקומות האלה כזכאים

לפיצויי פיטורים. אנחנו לא תושבים שכפר ורדים הוא יוצא דופן. אם הכוונה היא

לעודד את יישוב הגליל נעשה הכל לא למנוע מעובד כלשהו לעבור לישוב בגליל שמא

יפסיד את פיצויי הפיטורים המגיעים לו על עשרים שנות עבודה.

היו"ר א. נמיר;

אבל לכפר הוורדים הלכו אנשים מבוססים כל כך. כל יום אנוזנו דנים בבעיות;

קיצוץ בקיצבאות לקשישים, אולי גם בקיצבאות לילדים. בכל זאת יש סדרי עדיפויות,

המדינה לא יכולה לתת לכללם.

א. זו המדיניות הכללית; ב. גם כרגע אישרה ועדת הכספים רשימה שלמה של

ישובים, כולל ישובים מבוססים לצורך דברים אוזרים, לא לצורך פיצויי פיטורים. אם

לא נאשר זאת אפשר יהיה ללכת לבג"ץ.

היו"ר א. נמיר;

אני לא גורסת, מבוזינת מדיניות הממשלה, שהכל צריכה המדינה לתת.

ר. כהנא;

מדובר כאן ביהסי עבודה בין מעביד לעובד ובפיצויי פיטורים, לא מעבר לזה.

שנית; עצמאי שיעבור לכפר הורדים לא יקבל כמובן פיצויי פיטורים, כי ממי הוא

יכול לקבל פיצויי פיטורים אם הוא עצמאי? מדובר רק בשכירים.



היו"ר א. נמיר;

שכיר שמקבל פיצויי פיטורים הוא רק כזה שבאמת הפסיק את עבודתו?

צי. ביטון;

למעשה יכול כל אדם לתבוע פיצויי פיטורים. כל אדם שיעבור לגור באוזד מן

המקומות שמניתם ברשימה זכאי לקבל פיצויי פיטורים, אפילו אם לא עבד כלל ואפילו אם

הוא בעל עסק.

היו"ר א. נמיר;

גם אני מבקשת הבהרה מתי ניתנים פיצויי הפיטורים; האם זו זכות שמוקנית רק

לאנשים שעוזבים את מקום עבודתם או שזו הטבה הניתנת גם בלי קשר לעזיבת מקום

העבודה?

ר. כהנא;

חוק פיצויי פיטורים הוא הקובע את הקריטריונים למי מגיעים פיצויי פיטורים

ומתי. החוק קובע זכות של פיצויי פיטורים אך ורק לעובד שעבד לפחות שנה אחת במקום

עבודתו, והכלל הוא שמגיעים פיצויי פיטורים רק למי שפיטרו אותו. לכלל זה נקבעו

מטפר יוצאים מן הכלל, והטעיף שאנחנו דנים בו הוא אחד מהם. תקנה זו לא באה לשנות

את דיני הזכאות של חוק פיצויי פיטורים, אלא היא מהווה אותו טעיף קטן של חריג,

מתי יראו עובד שלא פיטרו אותו כמי שזכאי לפיצויי פיטורים. החוק מדבר אך ורק על

פיצויים שמגיעים לעובד בגין עבודתו, הוא לא מדבר לא על עצמאי, לא על מעסיק ולא

על עובד שעבד במקום עבודתו פחות משנה.

היו"ר א. נמיר;

האם בתוך היוצאים מהכלל שנקבעו בחוק כלולים גם אלה שעוברים ממקום שאינו

אזור פיתוח למקום שהינו אזור פיתוח והם מקבלים פיצויי פיטורים בלי להתחשב בעובדה

אם התפטרו או לא?

ר. כהנא;

הבסיס הראשון הוא שמדברים על עובדים בלבד. הבסיס השני הוא שמדובר על העתקת

מקום מגורים פיסי. זאת אומרת, האיש עוזב את מקום עבודתו, את מקום מושבו.

עוזב את מקום עבודתו?

ר. כהנא;

בוודאי, אחרת הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים.

א. נמיר;

הוא חייב לעזוב כדי לקבל פיצויי פיטורים?

ר. כהנא;

כן, והוא חייב לגור במקום החדש לפחות ששה חודשים. זה תנאי נוסף, על מנת

שעזיבתו לא תהיה פיקציה.



ח. גרוסמן;

אם מישהו עובר מנהריה לעמקה מדוע הוא צריך לעזוב את מקום עבודתו, שהוא

במרחק נסיעה של עשר דקות? גם מעכו לכרמיאל מרחק הנסיעה אינו עולה על עשר דקות.

מדוע צריך אדם שעובר מעכו לכרמיאל לעזוב את מקום עבודתו?

היו"ר א. נמיר;

אם אדם אינו עוזב את מקום העבודה האם הוא מקבל פיצויי פיסורים או לא?

ז. גינדל;

הוא לא מקבל. אדם שעוזב את מקום עבודתו לא מקבל את הפיצויים מן המדינה אלא

מן המעסיק. המעסיק לא יתן לו פיצויי פיטורים אם לא עזב.

ה. גרוסמן;

אם אדם גר בוזיפה ועובר לשדרות שבנגב ברור שהוא עובר ממקום מפותוז למקום

שמוגדר כעיר פיתווז ובגלל המרחק הרב הוא חייב לעזוב גם את מקום העבודה. אבל

כשעוברים מנהריה לאוזד המצפים בגליל לא מוכרוזים לעזוב את מקום העבודה.

היו"ר א. נמיר;

שמענו שאם הוא לא עוזב את מקום העבודה הוא לא מקבל פיצויי פיסורים.

ח. גרוסמן;

אבל זה תמריץ לעזוב את העבודה.

ז. גינדל;

הבעיה הזאת העסיקה אותנו כבר מזמן, לא רק בתחום זה אלא בכל התחומים. אפשר

לשאול אותה שאלה גם לגבי אנשים שעובדים מבית-שאן למושבי רחוב; מדוע הם מקבלים

תמריצים? וכך אפשר לשאול לגבי כל ערי הפיתווז. רגעיה היא שאין אפשרות לתת תמריצים

על פי מרוזק גיאוגרפי ממנו עוברים האנשים לערי הפיתווז, משום שזה מכניס את כל

הענין לכמה קסיגוריות, כשהכוונה היא ללכת לאחידות וכשהתוצאה היא אולי שמי שעובר

למקום קרוב "מרוויח" קצת יותר מהענין. אם נלך לפי מרחק גיאוגרפי נפתח בכך פתח

לכל מיני ספקולציות ועקיפות. לאורך כל התמריצים פועלת המערכת בשיסה זו, שאם אדם

עובר ממקום שאינו עיר פיתוח למקום שהוא עיר פיתוח הוא מקבל את סל התמריצים שמגיע

לו, מבלי להתייחס למרוזק הגיאוגרפי.

אבל למה צריך לתת תמריץ לעזיבת מקום העבודה?

ר. כהנא;

כשחוקק המחוקק את חוק פיצויי פיסורים הוא קבע בענין מסויים את מספר

הקילומסרים; למשל, כאשר אחד מבני הזוג מקבל תפקיד במקום אחר ובן הזוג השני - על

מנת לגור יחד - נאלץ להתפטר ממקום עבודתו ולעבור למקום שבו קיבל בן-זוגו תפקיד,

הוא זכאי לפיצויי פיסורים אם המרוזק בין שני המקומות הוא 40 קילומסרים ומעלה.

כלומר, במקרה זה היה המחוקק מודע לנושא. בענין של מעבר לאזור פיתוח לא קבע

המחוקק מיגבלה זו וגם אם אדם עובר למקום קרוב - לפי הדוגמה שנתנה חברת-הכנסת

גרוסמן - ועוזב את מקום עבודתו הוא זכאי לפיצויי פיסורים.



ח. גרוסמן;

מדוע עמקה זה אזור פיתוח?

ז. גינדל;

הכוונה לעמוקה, לא לעמקה. נפלה פה טעות. עמוקה הוא מצפה בגליל.

מ. בוטון;

אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן בעקבות שאלתו של חבר-הכנסת ביטון: וזוק

פיצויי פיטורים דן ביחסים בין עובד למעביד והוא קובע שאם מעביד מפטר עובד שלו

הוא משלם לו פיצויי פיטורים. יש מטפר מקרים שאפילו אם המעביד לא פיטר את העובד

אלא העובד התפטר גם אז מגיעים לו פיצויי פיטורים. בטעיף 8 לוזוק מודגש: "לענין

וזוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו לישוב פיתוח". זאת

אומרת, הוא צריך להתפטר כדי להיות זכאי לפיצויי פיטורים, כך שברור שעצמאי או

מישהו אחר אינו מקבל פיצויי פיטורים.

אני מבינה שעם כל ההרהורים והערעורים נאשר את התקנות.

אני מציעה שיהיו טיורים במצפים האלה.

אני מזמין את ועדת העבודה והרווחה לטיור במצפים.

אני מבקשת שתתאם עם מזכירת הוועדה ותקבע איתה מועד לעריכת סיור כזה באחד

מימי חמישי.

לאשר את תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות

שרואים אותה כפיטורים)(תיקון מס' 4), התשמ"ד-984ו.

תודה למוזמנים.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.50)