הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מגז 629

מישיבת ועדת הכספים

יום ראשון, י"ח בתמוז, התשמ"ח - 3.7.1988 - שעה 10.00 - בתל-אביב

נכחו

י' ארידור - מ"מ היו"ר

א' מינטקביץ - יו"ר רשות ניירות הערך

ש' וייס, יי סרוסי - רשות ניירות הערך

גב' ת' הקר, גב' י' מזוז, מי פרידמן - משרד האוצר

גבי גני פנחסוביץ - משרד המשפטים

אי קרשנר

אי דמביץ

סי אלחנני

אי דגני

חוק ניירות ערך (תיקון מסי8).



היו"ר י' ארידור;

אני פותח את הישיבה.

אנחנו ממשיכים בדיון על חוק ניירות ערך (תיקון מס' 8) ולפי התכנית נסיים

אותו היום.

אני שואל את היועצים המשפטיים האם הם עברו על כל החומר והכניסו את התיקונים

שאישרנו.

ת' פנחסוביץ;

עברנו על החומר וגם הכנסנו תיקונים בחלק ממנו. את אותו חלק שלא הספקנו

לתקן, נתקן עכשיו.

היו"ר יי ארידור;

הגענו לסעיף 43, סעיף העונשין. האם יש שינויים משמעותיים בסעיף זה הדן

באחריות בשל הפרת הוראות מבחינת הקונספציה העונשית?

ת' פנחסוביץ;

הנושא החשוב ביותר בסעיף זה שהיו בו שלוש דרגות של עונשים על אי קיום

בכוונה להטעות משקיע סביר, אחר כך נאמר: ביודעין

- ואין הבדל בין ביודעין לבין בכוונה להטעות, כי אם זה נעשה ביודעין יש כנראה

כוונה להטעות. אי לכך אמרנו "ביודעין" ומחקנו "בכוונה להטעות". הדרגה השלישית

היא הפרה ללא ידיעה.

לפני שניגשים לסעיף קטן (ב) של סעיף 43, אני מבקש להפנות תשומת לב לסעיף 16

של החוק המתוקן, היינו החוק העיקרי, כפי שהוועדה תיקנה אותו. באחת הישיבות

הקודמות עשינו מזה סעיף אחד. נמצא שמן הראוי לחלק אותו בכל זאת לשנים, אם כי

לא להוסיף את המלים שהשמטנו שם.

במקום המלים "ולא יהיה בו פרט מטעה" בסוף סעיף 6ו, יבוא בסעיף קטן 6!(ב)

"לא יהיה בתשקיף פרט מטעה".

לפי זה על 6ו(ב) יוטל העונש החמור האמור בסעיף (ב)(1) בסעיף 43. על כן

הנוסח של סעיף 43(1)(ב) יהיה - במקום האמור בפסקה (1) יבוא: המר ביודעין את

הוראות סעיף 5ו(א) או 6ו(ב).

יש לנו ניסוח: לא קיים ביודעין הוראה מהוראות טעיף 36 או 37"

את המלה "ביודעין" מוסיפים בפסקה (3).

לא רק זאת אלא כותבים במפורש: הוראה של הרשות לפי סעיף 33.

לא קיים ביודעין הוראה מהוראות סעיף 36 או 37, הוראה של הרשות

לפי סעיף 36א, או הוראה החלה עליו מכוח סעיף 36ב, או תקנות לפי הסעיפים

האמורים.

או גרנו ביודעין לכך שבדו"ח אז בהודעה לפי הוק זה או בתקנות לפיו שנמסרו

לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה.

ת' פנחסוביץ;

לענין זה תהיה זו ראיה לכאורה כי מי שהלה עליו החובה להגיש דו"ח כאמור,

נמנע ביודעין מהגשתו.

אי דמביץ;

אם לא הוגש דו"ה תקופתי תוך חדשיים. כל הפטקה הזו עוולה למעלה ל-(3).

היו"ר יי ארידור;

אנחנו מאשרים זאת.

אי דמביץ;

בסעיף קטן (ב} יש הוראה הנותנת שנת מאסר אחת. ובסעיף (ג)(2) - לא קיים

הוראות סעיף 6ו(א) או 18 (א), היינו החלק היותר פשוט בסעיף 16 שקיבלנו עכשיו.

פסקאות (5) ו-(6) יסומנו כסדרן (6) ו-(7) כיוון שהוצאנו פסקה אחת. המספור

ישתנה בהתאם. אחרי פסקה (7) תבוא פסקה (8).

ת' פנהסוביץ;

פסקה (6) נמחקה.

אי דמביץ;

בסעיף קטן (ז) פסקאות (7) ו-(8} יסומנו כסדרן (9) ו-(10), אחריהן יבוא

(11): לא קיים דרישה לפי סעיף לפי סעיף 56א(א) או 56ג(א) במועד שנדרש לכך.

בפסקה (ב)(1)(א) נפלה טעות דפוס וצריך לבוא: לא קיים את הוראות סעיף 17(ג).

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (2) בנוסח שקרא היועץ המשפטי של הוועדה.

בפסקה (3) - ישולבו המלים " לא קיים את הוראות סעיף 17(ג).

ב-(ג) מצאנו שבמקום "לסעיף 25(ב) סיפא.." יש לומר: לסעיף 25(ג)..

עכשיו השאלה אם צריך את סעיף 25א(ג). אגב, בסעיף 25א (עמי 12) בסעיף

קטן (ג), שורה לפני האחרונה, נאמר: יחולו הוראות סעיף 25א(ג) ולא 25א(ב). אי לכך

צריך כאן לומר סעיף 25א(ג) בגלל השינוי.

אם יש עונש על 25א(ג), אין צורך לחזור ולומר: או לסעיף 25א(ג).



אי דמביץ;

אני מוכן לקבל את זה. אני רק רוצה להזכיר שכאשר דיברנו על

האקסטריטוריאליות, הכנטנו שם בכוונה את פרק ט' כדי שנבטיח שלא רק ההוראות

המטריאליות יוזולו אלא גם ההוראות העונשיות המתייחסות אליהן יחולו. אז אמרנו

במפורש! והוראות פרק ט' המתייחטות אליהן. השאלה אם זה מטפיק. אני מוכן לקבל את

זה.

ת' הקר;

בגלל השינויים שהכנטנו בטעיף 25א, אולי לא נכון להגיד שיחולו רק הוראות

סעיף 25(ב) אלא אולי (ב) ו-(ג).

ת' פנחסוביץ;

נאמר גם (ב) וגם ג).

אי דמביץ;

לצד העונשי, אני מטכים שייאמר שלא יצטרכו להביא עונשין מהדין, בדרך חקיקה,

אלא נגיד זאת במפורש. ישאר סעיף 25א(ג) כפי שהוא.

היו"ר י ארידור;

אנחנו מאשרים את פטקאות (3)(א), (ב) ו-(ג).

בפטקה (ד) נפלה טעות. אחרי פטקה (2) יבוא לא (3א) אלא (3).

היו"ר יי ארידור;

אם אין הערות נוטפות, אנחנו מאשרים פטקה (ד).

ת' פנחטוביץ;

בפטקה (ה) נשמטה בטעות פסקה (4) וייאמר בה; לא קיים את הוראות סעיף 26(ב)

או (ג), 27(א) או (ב)(3);

יי ארידור.

למה דרושים לכם כל טעיפי העונשין. זה לא היה קודם?

אי דמביץ;

אבל עכשיו הכנטנו טעיפים חדשים.

היו"ר יי ארידור;

אין טעיף כללי בחוק על עונשין?

אי דמביץ;

לא. זה מחולק.

ת' פנחטוביץ;

בפטקה (5); לא קיים הוראות טעיף 28(א) ו-(ב) או טעיף 30,

לפטקח (6) אין הערות.

לפטקה (7) בלי כל החומרה. לא קיים הוראות טעיפים 36 או 37. ופסקה (8)

נמחקת.



אי דמביץ;

המספור של הסעיפים ישתנה בהתאם.

בפסקה (5)(ה) כתוב שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת עליה או

שנבצר מהם לדעת עליה.

היה מקום בו כתבנו: שלא יכול היה לדעת.

גם כאן מתאים לומר: לא יכול היה לדעת. הוא דירקטור והיה עליו לדעת, אבל

הוא היה בבית חולים ולכן לא יכול היה לדעת.

שם זה מופיע כאלטנרטיבה שלישית.

אני רוצה להוסיף זאת כאלטרנטיבה שלישית. (א' דמביץ: שלישית?) שאם לא כן

אין לו הגנה.

זה תל בכל מקרה?

רק לגבי דירקטורים. זה לא לגבי כל מקרה אלא רק לגבי דירקטורים.

באיזה מקרים זו לא תהיה הגנה7 לאיזה סוג אנשים זו לא תהיה הגנה? זוהי הגנה

טבעית לגבי כל מי שנאשם בתוק זה. מדוע צריך לציין אותה בנפרד לגבי כל סוג אנשים?

שם זו היתה אחריות אזרחית.

גם אתריות אזרתיות לא צריכה לתול מעבר לדין. מדוע לא יהיה סעיף שיאמר כי

באחריות אזרחית ובאחריות פלילית לפי תוק זה לגבי כל עבירה זוהי הגנה טובה. כדי

שלא יתברר שאדם מסוים לא נזכר בהגנות האלה, מדוע לא יהיה סעיף כללי?

התלק הפלילי הוא כללי.

סעיף קטן(ה) הוא פלילי והוא כללי.



היו"ר י' ארידור;

הוא חל באופן כללי על כל העבירות שבחוק? (ת' הקר: כן). כלומר, אין מקרה שבו

יש אחריות פלילית על מי שאיננו דירקטורומנהל כללי?

ת' פנחסוביץ;

כאן מדובר בתאגיד.

היו"ר יי ארידור;

אין אחריות פלילית בחוק לגבי מי שאיננו דירקטור של תאגיד או מנכ"ל עולו?

כאשר אתם כותבים-. אחראי לכך פלוני, אין לי בעיה עם ההגנות, אבל כאן נאמר: אחראי

לעבירה גם.. כאשר אתם מטילים אחריות בגלל תפקיד, לא בגלל מעשה, אין מקרה אחר

בחוק שבו מטילים אחריות בגלל תפקיד?

שי וייס;

אין מקרה. זה חל על כל העבירות לפי סעיף 5.

היו"ר יי ארידור;

זה המקרה היחיד בחלק הפלילי.

ת' פנחסוביץ;

המלה "גם" בסעיף זה אומרת שזה בנוסף על התאגיד.

היו"ר יי ארידור;

עם התאגיד אין לי בעיה. כאשר מחילים אחריות בגלל תפקיד חייבות להיות ההגנות

האלה.

בענין האזרחי, כאשר מטילים אחריות בגלל תפקיד, גם כן צריכות להיות ההגנות

האלה.

ת' פנחסוביץ;

שם אמרנו "יכול היה לדעת".

היו"ר יי ארידור;

שאלתי אם גם שם זהו סעיף כללי.

ת' פנחסוביץ;

זה סעיף 52יג. - האחריות לא תחול על מי שהוכיח שנקט כל האמצעים הנאותים כדי

למנוע את ההפרה; על מי שהוכיח שלא ידע ולא יכול היה לדעת את דבר ההפרה.

היו"ר יי ארידור;

כאן זה נאמר לגבי נאמן. מה המצב לגבי האחרים? כדי לא לעורר שאלה אם יש

הגנה או אין, מדוע לא לכתוב סעיף כללי האומר שזוהי הגנה.

ת' פנחסוביץ;

כי יש עוד אלמנטים בכל מקרה. כאן מדובר על תאגיד ודירקטורימ. אתה אומר שאם

חלה אחריות על אדם מסוים, תמיד הוא רשאי להוכיח זאת.



היו"ר יי ארידור!

כך נראה לי. נראה לי שמבחינה אזרחית.. (ת' פנחסוביץ: זח צריך לחיות בחוק

הכללי הפלילי). אני לא מתקן את חחוק הפלילי הכללי. אני מדבר על חוק שעובר עכשיו

את הוועדה. בחלק העונשי אמרנו שאין לנו מקרים דומים. אשר לחלק האזרחי, אינני

מדבר על אחריות של תאגיד. אבל רצוי שיהיה סעיף אחד, כי אנחנו יכולים לגלות כל

מיני מקרים שבהם תוטל אחריות אזרחית על אנשים שלא ידעו ולא יכלו לדעת, וזח עלול

למוטט אותם.

ת' פנחסוביץ;

או שנכתוב סעיף כללי או שנכניס זאת בכל מקום.

היו"ר י" ארידור;

הייתי מרגיש עצמי יותר שקט אם היה כתוב, שאחריות אזרחית לפי חוק זה לא

תוטל על אדם מכוח תפקידו אלא אם יוכיח כך וכך. מדוע לא נכניס לחוק סעיף כללי של

הגנה? באיזה מקרה אני רוצה להטיל אחריות אזרחית אם חוא לא ידע ולא יכול היה

לדעת, או נבצר ממנו לדעת ונקט בכל חאמצעים חסבירים. איזה טענות יכולות להיות לי

אליו?

שי וייס!

בעמ' 15 הטלנו על אותו דירקטור בענין אחריות לתשקיף גם חובה נוספת, שמייד

כאשר הדבר הגיע לידיעתו הוא חייב לבוא ולהודיע.

היו"ר יי ארידור!

אבל אם הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת? כאשר אתה מטיל על הדירקטור אחריות

לפעולה מסוימת, הוא אחראי באחריות אזרחית אם חוא לא עושה את הפעולה,. זה ברור.

אני- רוצה לתת לו הגנה כאשר אתה מטיל עליו אחריות מכוח היותו דירקטור.

שי וייס!

גם בענין התשקיף הטלנו עליו את האחריות הראשונית מכוח מעמדו בתאגיד.

היו"ר יי ארידור!

אני רוצה שיהיו לו הגנות. אתה מחייב אותו גם לעשות משהו לאחר שהדבר נודע

לו, וזה בסדר. אני רוצה להיות בטוח שהגנות אלה עומדות לו בכל מקרה.

נעבור על החוק. אם יתברר לנו שזה אפשרי, נכניס סעיף אחד: אם לא - נאמר בכל

מקום: לא יכול היה לדעת. נבדוק זאת. זה ענין ניסוחי.

היו"ר יי ארידור!

בכל מקרה אני רוצה לסיים היום את הדיון בחוק.

נקבל החלטה ונאמר שהיא טעונה ניסוח.

יש שלושה מקומות כאלה.



היו"ר לי ארידור;

היועץ המשפטי ינסח את ההחלטה בהתאם למה שאמרתי.

אי דמביץ;

אם הוא לא יכול היה לדעת בכל מקום ומקרה.

היו"ר י' ארידור;

אם מוטלת על אדם אחריות מכוח תפקידו ולא מכות פעולה אישית שלו, הוא צריך

לקבל את ההגנות האלה גם בפלילי וגם באזרחי.

אי דמביץ!

אנחנו נבקר, אם נמצא שהכל מכוסה, אז זח מכוסה.

בפסקה (ה)(ו) אנחנו מוסיפים את המלים: או לא יכול היה לדעת.

אי דמביץ!

ולא היה עליהם לדעת עליה או לא יכלו לדעת עליה.

ת' פנחסוביץ!

נעברה שלא בידיעתם ולא היה עליהם לדעת - זה מצטבר. או לא יכלו לדעת.,.

היו"ר יי ארידור;

בכך אישרנו את פסקה (5) בתיקונים שניסח היועץ המשפטי של הוועדה.

לסעיף 44 אין הערות. גם לסעיף 45 אין הערות.

על איזו עבירה מגדילים את העונש?

שי וייס!

השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערים של ניירות ערך, זוהי עבירה אחת. העבירו;

השניה - שידול לקניית ניירות ערך. היום העונש על שתי העבירוה האלה הוא שלוש שנות

מאסר, וכאן מוצע - חמש שנות מאסר.

אלה הן החומרות הגדולות ביותר שבחוק.

ת' פנחסוביץ!

גם בסעיפים אחרים החמרנו בעונשים.

בסעיף 54א יש טעות דפוס וצריך להיות! לתבוע בשמו ונגד כל גתל.ע אשר התובע

יכול לתבוע בשמו..



היו"ר י' ארידור;

נעבור עכשיו על הסעיפים כפי שסומנו בלוח.

אי דמביץ;

סעיף 54ט. "יורה בפסק הדין על שיפוי הרשות בשל מימון שנתנה לפי סעיף 54ז."

זה הכנסנו עכשיו.

היו"ר י' ארידור;

התיקון הזה מקובל.

אי דמביץ;

את ה-15% הורדנו. את הביטוי שהיה קיים קודם "והכל כפי שיקבע בית המשפט" -

באופן יחסי לנזקיהם.

מה שחסר בפסקה (2) זה שיקול דעת של בית המשפט. לאחר המלים "רשאי הוא להורות

כי חלק מהסכום שפסק" יש להוסיף: כפי שייראה לבית המשפט. אתה צריך לומר משהו

שהשופט ידע שזהו שיקול שלו להחליט כמה הוא נותן לי שטרח.

רשאי הוא להורות כי חלק הנראה לו.. (ת' פחסוביץ: כפי שנראה לו). החשש הוא

אולי שהשר יכול לקבוע בתקנות איזה חלק זה. ממה החשש?

אנחנו רוצים להשאיר זאת לבית המשפט.

כי חלק שייראה לו.

והיתרה - באופן יחסי לנזקים.

איר הם יוכיחו את הנזקים?

זאת יצטרך השר לקבוע. כל אחד יצטרך להראות..

זה לא יחייב משפט נוסף.

השאלה למי יצטרכו להגיש את כל ההוכחות על הנזקים, אז צריך יהיה לקים דיון

זוטא נפרד שבו כל אחד יוכיח מה הנזק שנגרם לו.

לכתחילה ההשתתפות היא של כל אחד בפני עצמו?



היו"ר יי ארידור;

אני רוצה להבין. הוא מגיש תביעה ייצוגית. ההנחה בסעיף קטן (2) שכתוצאה

מהתביעה הייצוגית באה הוכחה מלאה של סכום הנזק הכולל.

אי דמביץ;

כן, כי הוא פסק סכום.

היו"ר יי ארידור;

אבל מה קורה אם הוא לא פסק סכום?

כל הענין מותנה בכך. נאמר; פסק בית המשפט פיצוי כספי.(יי ארידור: לקבוצה).

ת' פנתסוביץ;

רק סכום הוא יכול לפסוק.

היו"ר י' ארידור;

הוא יכול גם לתת פסק דין הצהרתי, לפסוק סכום לתובע, ולתת פסק דין הצהרתי

לכל היתר.

התביעה היא כספית.

היו"ר י' ארידור;

בסדר, התביעה היא כספית. אבל מה אומר פסק הדין? אתה התובע הוכחת לי את

הנזק, אתה מקבל סכום כזה. לגבי היתר - על נזקים שלא הוכחת, אני נותן פסק דין

הצהרתי.

זה לא יכול להיות. זוהי תביעה ייצוגית. הוא תובע לא רק בגין המניות שלו

אלא בגין המניות של כל האחרים.

היו"ר י' ארידור;

התובע תבע מיליון. הוא הוכיה שיש אחריות, הוא הוכית שהנזק שלו בתוך המיליון

הוא 100 אלף. אבל לא הוכית שזה מיליון. השופס פוסק לו סכום של 100 אלף. וכיוון

שהוא הוכיח שיש אחריות, אז הוא מקבל גם הצהרה.

א' מינטקביץ;

אנחנו עוסקים בסוגיה של תביעה ייצוגית, שבה בעל מניות אחר תובע ומתדיין בשם

כל בעלי המניות האחרים.

היו"ר י' ארידור;

אני מקווה שיש כאן בעיה אמיתית. הוא מגיש תביעה ייצוגית בשם כולם. הוא צריך

להוכית אותה. הוא מוכיח את הנזק שנגרם לו ואת האחריות של החברה. בית המשפט נותן

פסק דין לפי מידת ההוכחות שהובאו בפניו. הוא יאמר: את הנזק שלך הוכחת. אתה מקבל

את הכסף. הוא לא דוחה את התביעה לגבי אחריות החברה, כי היא הוכחה. ואז הוא נותן

פסק דין הצהרתי.



בדוגמה שהבאתי הוא הוכירז רק את הנזק שנגרם לו. כאן הוא הוכיח את אחריות

החברה.

אי מינטקביץ;

זה לא יכול להיות במקרה הזה.

נניח שהוגשה תביעה ייצוגית על דיווח מטעה שניתן. צריך להוכיח שכתוצאה מהפרט

המטעה בדיווח נגרם נזק. התובע הוכיח שלו אישית נגרם נזק, כי הוא קנה מניות באותו

זמן על סמך הפרט המטעה. הוא לא הוכיח זאת לגבי אנשים אחרים. הוא הגיש בשמם את

התביעה אבל הוא לא הצליח להוכיח שלהם נגרם נזק.

אם הוא מוכיח את הנזק שנגרם רק לו, היכן כאן הייצוג שלו בתביעה ייצוגית?

היו"ר יי ארידור;

הוא חשב שהוא יוכיח את הנזק שנגרם לכולם.

יי מזוז;

יתכן שהוא יוכיח זאת לגבי תקופה מסוימת.

היו"ר יי ארידור;

גם זה יתכן. מה יקרה? בית המשפט יגיד בנטיבות אלה - ואינני מדבר על

תקנות, אני מדבר על נוטה החוק - אתה הוכחת את הנזק שנגרם לך, אתה מקבל את הכסף"

לא הוכחת את הנזק שנגרם לאחרים, הם לא יקבלו את הכסף.

ואז בא סעיף קטן (2) שאומר: רשאי הוא להורות כי חלק מהסכום שפסק לאחר ניכוי

ההוצאות ושכר טרחת עו"ד ישולם לתובע שטרח בהגשת התובענה ובהוכחתה, והיתרה תחולק

בין יתר הנמנים על הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם.. התובע מקבל 100 אלף שקל כי הוא

הוכיח שזה הנזק שנגרם לו. מדוע צריך להוריד ממנו סכום כלשהו?

ת' הקר;

תיאורטית יכולה להיות סיטואציה שבית המשפט פסק פיצוי כספי אבל לקבוצה ולא

לתובע הספציפי. אם הוא אכן פסק לקבוצה, לאחר שהצליחו להביא לפניו ראיות על הנזק

שנגרם לכל הקבוצה, יכול להיות שבדרך כלל הוא יתן פסק דין הצהרתי, ואחר כך כל אחד

מהנמנים על הקבוצה יצטרך לטרוח ולהוכיח את הנזק שנגרם לו. יהיה שלב א' ואחריו

יבוא שלב בי.

היו"ר יי ארידור;

אז יהיה פסק דין הצהרתי.

אי דמביץ;

קודם כל קיים השלב של פסיקה על פיצוי כספי לכל הקבוצה"

היו"ר יי ארידור;

אבל אם לא הוכיחו נזק.



אי דמביץ;

פסק בית המשפט פיצוי כספי לכל הקבוצה. אחר כך הוא אומר: נתתי שיפוי לרשות.

אחר כך אני נותן פרס או תמריץ לזה שסרה בהגשת התובענה ובהוכחתה. עכשיו בא הסוף:

היתרה תוזולק בין הנמנים, ולא בין היתר. כלומר, אתה מקבל את שלך על שהוכחת, ואחר

כך אתה אחד מאנשי הקבוצה. על כן המלה "יתר" נדמה לי שאיננה נכונה.

ת' הקר;

אבל זה לא עונה על כל השאלות שהציג חבר הכנסת ארידור, כי יכולות להיות

סיסואציות שונות בתביעות שונות. לפעמים יוכח הנזק של כל הקבוצה והחלקים של

האחרים, ולפעמים לא.

ת' פנחסוביץ;

יהיה שלב שכל אחד יצסרך להוכיח את הנזק שלו. הנזק בניירות ערך הוא שונה. זה

לא דומה לקניה של מקרר מדגם מסוים ומשנת ייצור מסוימת, ונמצא בו פגם, ואז אפשר

לפסוק אותו שיעור של נזק לכולם. כאן הנזק לכל אחד הוא שונה. כל אחד קנה את

המניות במחיר שונה ומכר אותן במחיר שונה.

בסעיף 54ה(ב) כתבנו הוראה מפורשת, ששר המשפסים יהיה רשאי לקבוע בתקנות את

דרכי ההוכחה של הנזק שנגרם לכל אחד מן הנמנים על הקבוצה. ואז מה שיקרה שבשלב

הראשון יבוא אותו תובע שמתיימר לייצג את הקבוצה והוא אישית יצטרך להראות את

העילה ואת הנזק האישי.

היו"ר יי ארידור;

מה שקורה שהפרוצידורה של תחילת המערכה מסתדרת טוב. (ש' וייס: גם ההמשך).

לא. פסק דין הצהרתי יכול להיעתר לתביעה לסעד ולתת פחות כסף.

אתם יוצאים מהנחה בחוק שבכל מקרה מה שבית המשפט יעשה - וזה בחוק, והתקנות

לא יוכלו לשנות זאת - התובע יגיש תביעה כספית על הנזק ועל האחריות, ובית המשפט

יתייחס אך ורק לצד הכספי של הקבוצה. יכול להיות מצב שבו לא הוכח הצד הכספי של

הקבוצה, אלא רק של חלק ממנה, ואת החלק האחר יצטרכו להוכיח בדרכים נוספות,

שייקבעו בתקנות שיתקין שר המשפסים. האם סעיף 54ס. חל או לא תל? הוא לא חל,

למרות שזכו במשפס.

ת' פנחסוביץ;

מפני שיהיו שני שלבים.

היו"ר יי ארידור;

זה מה שאני מנטה להסביר כל הזמן. 54ט. לא חל כי בית המשפט לא פסק פיצוי

כספי לקבוצה. ואז לא יהיה שיפוי לרשות. (א' דמביץ: עוד לא..) לא יהיה בכלל. הוא

לא פסק פיצוי כספי לקבוצה, נגמר הענין. התובע זכה במשפט, הוא קיבל את כספו.

הקבוצה לא קיבלה דבר למרות שהוטלה אחריות על החברה. לא נפסק לה פיצוי כספי. ואז

למרות שהתובע צריך לפצות את הרשות, בית המשפט לא יוכל להורות בפסק הדין על

השיפוי. בית המשפט לא יוכל להורות שחלק מהסכום שפסק ישולס לתובע. יכול להיות

מקרה שחלק מהקבוצה כן קיבל פיצוי. עדיין התובע לא יוכל לקבל תוספת, כי לא נפסק

פיצוי לקבוצה,



אי דמביץ;

אבל בשלב כלשהו צריך להיות פיצוי.

היו"ר יי ארידור;

לא, הענין נגמר.

יי מזוז;

זה יעבור לפסים אישיים ויפסיק להיות קבוצתי.

היו"ר יי ארידור;

איך זה יעבור לפסים אישיים? אולי תסבירי לי.

על סמך פסק הדין ההצהרתי כל אחד יגיש בקשה לפיצוי על הנזק.

היו"ר יי ארידור;

אבל אז לא יוזול סעיף 45ס(2).

שי וייס;

יחול. עילת התביעה כוללת בחובה את פסק הדין. כך כתבנו בסעיף 54יא. זהו

תנאי להגשת התביעה. (יי ארידור; נזק של התובע). לא רק של התובע אלא של הקבוצה

כולה.

היו"ר יי ארידור;

אבל הוא צריך להוכיח את הנזק שלו. אחר כך את הנזק של כולם.

שי וייס;

מה שיקרה שהתביעה תחולק לשני חלקים: בחלק הראשון יחיה דיון האם יש אחריות,

ובחלק השני יהיה דיון על היקף הנזק וחלוקתו בתוך הקבוצה, לעולם הסוף יהיה לפחות

הוראה אחת והיא ההוראה הכספית. יכול להיות שתתלווה לה גם הוראה על סעדים נלווים

ונוספים. זה יתכן. אבל לא יתכן שהוא מכיר באחריות של הנתבע, שטומנת בחובה את

הנזק, מבלי שהוא יתן גם את הפיצוי הכספי.

היו"ר י' ארידור;

זה בהחלס יכול להיות. (שי וייס; אם עילת התביעה מוגדרת הכוללת בתוכה את

הנזק הכספי.. ) למשל, יוכיחו שהנזק הכספי נגרם לכל מי שקנה ניירות עדך ביום

מסוים. אז הוא הוכיח נזק כספי. שיעורו של הנזק הכספי לא ידוע. כי השאלה באיזה

יום הוא מכר את הניירות. כל אחד מכר ביום אחר.

ש' וייס;

זה בשלב השני כאשר יובאו הראיות. הם יפעלו לפי 54ה.(כ), יש דרך להוכחת

הנזקים של כל אחד מחנמנים על הקבוצה. כל אחד יביא את ראיותיו כמה חזק הוא אישית

סבל.

התובע לא יכול לאסוף אלף איש כדי שיתנו עדות, הוא גם לא צריך לעשות כן ,

כי כל המסרה היא לא לאסוף אותם.



שי וייס;

בית המשפט מגדיר את הקבוצה. ברגע שהוא מאשר את הקבוצה הוא מגדיר את

האכלוסיה.

היו"ר יי ארידור;

לא תמיד הוא מגדיר אותה עם שמות.

שי וייס;

הוא לא צריך לציין שמות. הוא מגדיר כל מי שרכש ניירות עדך בתאריך פלוני

מסדרה פלונית. זה מספיק.

היו"ר יי ארידור;

ואז אם לא הוכיחו מחו חנזק שנגרם לקבוצה, אבל חלק כן הוכיח, חלק התייצב

הוא לא צריך להתייצב). אבל חלק רצח להוכיח את חנזק שנגרם לו

והצטרף למשפט. בית המשפט לא פסק פיצוי כספי לקבוצה. הוא נתן פסק דין הצהרתי ופטק

פיצוי כטפי לחלק מהקבוצה. מה קורה אז?

שי וייס;

אולי משחו לא מובן כאן. לא יתכן שהוא גנז הגדיר את הקבוצה, גם קבע שהנתבע

אחראי ולא נתן פיצוי כספי. (י' ארידור: הוא הגדיר את הקבוצה לא שמית). הוא לא

צריך להגדיר אותה שמית. (יי ארידור: אז איך הוא יכול לקבוע פיצוי כספי?) מפני

כל מי שרכש בתאריך פלוני, ויצא חדו"ח המיידי עם הפרט

המטעה בתאריך אלמוני, והוא עדיין מחזיק בניירות -

איך הוא יפסוק פיצוי כספי אם חוא לא יודע כמה.. ש' וייס: הוא כן יזדע), איך

הוא יודע?

הסכום פתוח או שחוא סופי?

ברור שחוא פתוח. סך כל המחזיקים בניירות ערך מסדרה מסוימת הוא ידוע.

א' דמביץ;

מספר חמחזיקים?

איך אתה יודע?

בספרי החברח יש רישום. אתם גם חייבתם ברישום כל מי שמחזיק בלמעלה מאחוז

מסוים.



אי מינטקביץ;

מי שלא רוצה להיות צד לתביעה, חייב לפעול כדי שלא יהיה צד לתביעה. יש מספר

נתון על סך כל המניות שהונפקו מסודרה מסוימת ומסוג מסוים. מי שלא רוצה להיות

צד, אתה מפחית אותו, ואז כאשר אתה קובע את הנזק, אתה קובע אותו פר מניה.

אי דמביץ;

כל מניה? יש שקלול. יש מניה שמפסידה יותר..(אי מינסקביץ; לא יתכן).

ת' הקר;

תלוי כמה זמן הוא ההזיק במניה.

היוייר יי ארידור;

מה יקדה אם הוא מכר אותה ברווח?

אי מינטקביץ;

מדוע זה לא שייך?)

שי וייס;

לכן בית המשפט מגדיר את הקבוצה מראש. או שהוא נמנה על הקבוצה או שלא. אם

הוא נמנה על הקבוצה, הזהות של הקבוצה ידועה מראש. סך הכל הנזק המירבי של הקבוצה

גם הוא ידוע מראש"

כתבנו: באופן יחסי לנזקיהם, ולא - באופן יהסי לאחזקותיהם. כי אמרנו

שהאהזקה היא עצמה איננה מגדירה באופן מספיק את הנזק. אלא לכל אחד יכול להיות

נזק שונה מהמניה שהוא רכש מפאת המקרה, וכיוון שזה נזיקין זה לא כל כך אחיד, אלא

כל אהד יש לו גם נזק עקיף.

כל מה שהייתי עושה בענין זה, לאור השאלות ששאלתי, שבמקום "פסק בית המשפט

פיצוי כספי לקבוצה בתובענה ייצוגית" - הייתי אומר: פסק בית המשפט בתובענה

ייצוגית, רשאי הוא להורות על שיפוי הרשות בדרך בתנאים שיקבע, זה נראה לכס?

אני מסכים.

אי דמביץ;

אני לא כל כך מסכים אלא אם כן הדברים מבוררים. אני שואל מה יעשה אותו אדם

אני בעצמי עוד לא קיבלתי פיצוי, אבל לשפות אני כבר צריך.

חלק בוודאי הוא מקבל. מי שטורח בתביעה תנאי מוקדם שהוא צריך להוכיח שלו

אישית נגרם נזק.



אי דמביץ?

אבל את סכום הנזק אתה עוד לא יודע.

שי וייס;

אני עוד לא יודע, אבל אדע אותו בתוך המהלך.

אי דמביץ;

אבל הנזק שלי הוא בסך הכל אלף שקל, ואני צריך לשפות את הרשות בסכום של

100 אלף שקל.

שי וייס;

בדרך ובתנאים שיקבע.

ת' הקר;

אני מציעה למחוק את המלה "לקבוצה" ברישא. פסק בית המשפט פיצוי כספי

בתובענה ייצוגית.. ובהמשך; רשאי הוא להורות כי וזלק מהסכום שפסק, לאחר ניכוי

הוצאות ושכר טרתת עורך דין, ישולם לתובע שטרה בהגשת התובענה ובהוכחתה, עד כאן.

אני הושבת שהפסקה "והיתרה תתולק בין יתר הנמנים על הקבוצה באומן יחמי לנזקיהם"

היא מיותרת. אבל אם רוצים להשאיר אותה, הייתי שמה שמה זאת כהוראה מכות החוק ולא

כתלויה בהוראה של בית המשפט. כלומר: היתרה תהולק - באופן יחסי לנזקיהם, או כפי

שפסק בית המשפט.

היתרה תחולק בין הנמנים על הקבוצה.

אי דמביץ;

בלי שום קביעה לגבי היחס.

מדוע? (אי מינטקביץ: כי זה ברור מאליו). זה לא ברור מאליו. צריך לומר זאת,

אני מציעה: היתרה תחולק בין הנמנים על הקבוצה באופן יחסי לנזקיהם, או כפי

שקבע בית המשפט.

אני מציע: בהתאם לנזקיהם ואחזקותיהם, כפי שיקבע בית המשפט.

התוספת לא דרושה, כי הנזק הוא פונקציה של האחזקה,

את המלה "לקבוצה" מוחקים. את המלה "יתר" מוחקים, ומוסיפים "כפי שייראה לו".

והיתרה תחולק בין הנמנים על הקבוצה באופן יהסי לנזקיהם,

בדברים אלה צריך יהיה ללמוד מהנסיון.

סעיף 54ס. עם התיקונים - מאושר,



ת' הקר;

בסעיף 54י. בכותרת השוליים במקום "אי הגשת סעדים אחרים" יבוא "אי מניעת

סעדים אחרים."

היו"ר יי ארידור;

אנחנו מאשרים את סעיף 54י.

אי דמביץ;

סעיף 54יא הוא סעיף שיכולנו לשים אותו בהוראות המעבר או כהוראות התחילה

והתחולה, אבל אמרנו שזה ענין יסודי במידה כזו שכדאי שזה ייאמר בסעיף מיוחד.

אני עובר לסעיף 56ה. הדן בענין הסודיות. הכנסנו כאן את המלים "אלא לצורך

החקירה". זהו החידוש.

היו"ר יי ארידור;

אני רוצה שכאן יהיה אותו הסדר שקיים לגבי סודיות במס הכנסה.

ת' פנחסוביץ;

שם אין הוראה פנימית האוסרת זאת.

היו"ר יי ארידור!

אני מדבר על החיצוני.

ת' פנחסוביץ;

שם רק באישור שר האוצר מותר לגלות.

היו"ר יי ארידור!

אנחנו מאשרים את סעיף 56ה.

אי דמביץ!

סעיף 49(א) היה חרבה יותר מורכב ועכשיו הוא יותר פשוט: תאגיד שהיה נאמן

לתעודות התחייבות ערב תחילתו של חוק זה יוסיף לכהן בתפקידו,

היו"ר יי ארידור!

הכוונה שלי היתה שהוא יוסיף לכהן בתפקידו כדי שהוא לא ייאלץ לסיים אותו

ביום שהחוק נכנס לתוקפו. זה לגבי תעודות שיש לו, לגבי תעודות חדשות הוא צריך

לענות על דרישות החוק. באופן כללי כאשר יש חוק חדש, התאגיד צריך למלא אחר

הוראותיו. אנחנו עושים יוצא מן הכלל לגבי תאגיד קיים, מה זה אומר? תאגיד קיים

אומר! נכנסתי לתפקיד, אני נאמן, אני ממלא את תפקידי כהלכה, עכשיו שר האוצר קבע

שדרוש הון עצמי יותר גדול. אני אומר לו: מה שקבע שר האוצר יחול עליך, אבל לגבי

הבאות. תרצה להתרחב, תהיה חייב לעמוד בתקנות.

הנוסח הזה ניתן לפירוש שכל מי שהצליח להשתחל כנאמן, כבר ושאר נאמן.

אי דמביץ!

לגבי אותן תעודות התחייבות.

ת' הקר!

לגביהן.



קודם כל אני חושבת שצריך לומר: רשאי להוסיף, ולא: יוסיף, על אף שלא

נתקיימו בו תנאי הכשירות של הון עצמי וכדומה, הוא רשאי להמשיך.

היו"ר יי ארידור;

יוסיף לכהן בתפקידו לגביהן.

ת' פנחסוביץ;

הוא לא יכול להשתחרר?

היו"ר י' ארידור;

הוא יכול להשתחרר רק לפי דרישות החוק, אינני כותב שיתר ההוראות לא חלות

עליו. אני אומר זאת רק לגבי המשך הכהונה.

עד הסוף הוא דווקה חייב.

ת' פנחסוביץ;

איך בהוראות חוק זה כדי לגרוע..

אי דמביץ;

אולי מוטב לומר; רשאי להוסיף..

שי וייס;

אני רוצה שהוא ימשיך לכהן כנאמן והדרך היחידה להשתחרר היא הדרך הקבועה

בחוק החדש.

היו"ר יי ארידור;

לגבי אותן תעודות התחייבות. אפשר להוסיף; אלא אם הפסיק לכהן על פי דין או

הסכם.

ת' הקר;

מה שלא צריך לפסול אותו מלהמשיך לכהן זה ענין ההון העצמי.

היו"ר י' ארידור;

יכול להיות שיש סיבות נוספות למסילה. באמת אינני יודע, אולי פשיטת רגל.

(ת' פנחסוביץ; גם היום זוהי סיבה לפסילה).

אוי מפנה לסעיף 35יד. שדן בסיום כהונתו של נאמן, אפשר לבחון מה רלוונטי ומה

לא. הון עצמי, לדוגמה, איננו דורשים ממנו. מה הדיין לגבי סעיף 35ג האומר שהנאמן

חייב להיות חברה שמטרתה העיקרית לעסוק בנאמנות?

אי מינטקביץ;

זה קיים, לא משנים זאת.

אי דמביץ;

בעצם זה רק סעיף 35יד.(א)(2).



ת' הקר;

ומה על סעיף 35ה.?

שי וייס;

זוז הסעיף הדן בניגוד עניינים. אני מציע להיות מאד זהירים כאן.

ת' הקר;

נאמר; יוסיף לכהן בהפקידו אף אם לא נתקיימו בו הוראות סעיף 35יד.(א), כל

עוד לא הוחלף בהתאם לסעיף 35יד(ב).

ת' פנהסוביץ;

כמו שעשינו בחוק בנקאות (רישוי).

היו"ר יי ארידור;

לא הייתי מוסיף את סעיפי הדין כי אינני בטוח אם נזכור את כולם.

ת' פנחסוביץ;

אנחנו צריכים לעבור עליהם ולבדוק אם הזכרנו את כולם. זה רק ההון. אפילו

כאשר חוקקנו את חוק הבנקאות (רישוי) וקבענו סכום מינימום, נתנו תקופת מעבר בה

חייבים להגיע לזה.

שי וייס;

עדיין חוק הנאמנות הכללי חל.

תי הקר;

יש כאן הוראה האומרת שמחזיקים ב-10% מיתרת הערך הנקוב רשאים לכנס אסיפה.

אי דמביץ;

זה 'עדיין יכולים לעשות.

ת' הקר;

רק אם תכתוב את המלה "יוסיף" ולא תגיד שההוראות האלה חלות עליו מהיומ ואילך.

יכול להיות שלא תהיה עילת פיסורין כזו, ואני חושבת שהיא כן צריכה לחול. אנחנו

מוותרים לו על הדירשות לפי סעיף 35יד.(א) אבל כל השאר צריך לחול עליו.

אי דמביץ;

חדל להתקיים בו האמור בסעיף 35ג. - זה אומר כי זו לא צריכה להיות דווקה

חברה רשומה שעניינה נאמנות?

א' מינטקביץ;

אם יש מקרה כזה, שימשיך לכהן.

ת' הקר;

יפסיק לכהן בתפקידו לגביהן, אף אט לא נתקיים בו תנאי כאמור בסעיף 35יד. (א)

והוראות סעיף 35יד(ב) עד הסוף יחולו עליו.

אין בהוראות סעיף 35יד.(א) כדי לפסול..

ת' הקר;

.. מלהוסיף ולכהן בתפקידו לגביהן. אולי נאמר אין בהוראות סעיפים 35ג.,

36ד.(א) ו-35ה. כי אלה הן ההוראות המהותיות.

א' דמביץ!

אלי קורא את הנוסה! אין בהוראות סעיפים 35ג, 35ד, או 35ה. לחוק העיקרי כדי

לפסול תאגיד שהיה נאמן לתעודות התהייבות ערב תחילתו עול חוק זה מלהוסיף לכהן

בתפקידו לגביהן.

וני הקר;

למעט סעיפים 35יד(ב) עד (ז) שכן יחולו.

היו"ר י' ארידור;

אנחנו נסתבך בסעיפים. אני מציע לא לכתוב סעיפים אלא לכתוב את הרעיון- כאילו

עמד בתנאי הכשירות הנדרשים על פי חוק זה. יהיו כאלה שממילא עומדים בכך, אבל מי

שלא עומדים בכך, אני רואה אותם כאילו עמדו בתנאי הכשירות.

ת' הקר;

למה כתבתם את (ב)?

שי וייס;

רצינו להגיד שזה חל עדיין על תעודות ישנות.

היו"ר יי ארידור;

נאשר את הנוסח שקראתי, אבל הנסח רשאי להחליף את הנוסח הזה בנוסח שמציין את

הסעיפים הרלווו.טים.

אי דמביץ;

אנחנו אומרים; על נאמנות לתעודות התחייבות שנוצרה לפול תחילתו של חוק זה

יהולו הוראות הדין שהיה בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והוראות פרק ה'! לא יחולו

לגביה.

ת' פנתסוביץ;

אבל אנחנו רוצים שיחולו עליו ההוראות של סעיף 35ח. הנאמן חייב לפעול לטובת

כל המחזיקים.

ת' הקר;

סעיף 35יב. לא צריך לחול עליו?

שי וייס;

סעיף 35ח. ודאי לא צריך לחול על מי שהיה נאמן ערב תחילתו של החוק משום שהוא

פעל על פי דין אחר. החובות המהותיות בוודאי לא התכוונו שיחולו עליו.



ת' הקר;

מדוע לא יחולו סעיפים 35יב. או 35יג.?

שי וייס;

כי אם קודם לכן התירו לו בשטר הנאמנות כן לבצע עסקאות כאלה, אין שום סיבה

היום לשלול ממנו את ההיתר הזה.

היו"ר יי ארידור;

אני מתחיל לחשוב שהסעיף הזה מנוסח בסדר. אני רוצה להסביר. בסך הכל אנחנו

לא אומרים שלא היה לנו חוק נאמנות סביר גם קודם לכן, אין לנו טענה שהחוק לא היה.

סביר. אלא אנחנו אומרים שאנחנו משחררים אותו.

אי מינטקביץ;

תאגיד שמכהן כדין ערב תחילתו של חוק זה -

היו"ר י' ארידור;

כאן לא מדובר על תאגיד. (א' מינטקביץ: נאמן שמכהן כדין-)

ת' הקר;

את סעיף 35טו. אינך רוצה להחיל על תאגיד, שזו הסמכות שלך ללכת לבית משמט

ולהגיד שיש פה בעיה.

אני מדבר על החובות של נאמן.

ת' הקר;

פרק ה'1 זה לא רק חובות אלא גם כל מיני סמכויות. אנחנו רוצים לומר מה לא חל

עליו. אם נאמר שכל פרק ה'1 לא חל, זוהי הוראה גורפת.

ת' פנחסוביץ;

בסעיף 35טו. אתם מוותרים על הסמכות שלכם להופיע בפני בית המשפט? אינכם

רוזנים לוותר.

אי דמביץ;

צריך לדייק יותר ולומר מהם הסעיפים.

שי וייס;

לדעתי יש רק שני ענינים - סיום כהונה ובית המשפט.

למעט סעיפים 35יד.(ב) עד (ז) וסעיף 35טו,

בכך אישרנו את הסעיף עם התיקונים שניסח היועץ המשפטי של הוועדה.

.P

ת' הקר;



אני רוצה לחזור לסעיף 49(ג) ולהציע שזה יהיה שלושה חדשים מיום קבלתו של חוק

זה בכנסת. הבז צריכים כבר עכשיו להתחיל לפעול בענין. הבנתי ממר שטסל שהוא מעדיף

שזה יהיה שלושה וזדשים מיום קבלת החוק בכנסת.

אי דמביץ;

אפשר להגיד-. יחדלו לכהן ביום תתילתו של חוק זה.

ת' פנחסוביץ;

כתבה סעיף תחילה. אתה לא יכול להגיד תחילה. או מיום פרסום או מיום הקבלה

בכנסת. יום פרסום זה יותר טוב, כי כך ברור מהו התאריך, יום קבלת החוק בכנסת

צריך לברר. (ת' הקר! גם זה מתפרסם).

אי דמביץ;

שלושה חדשים מיום קבלת החוק בכנסת זה בערך אותו דבר כמו יום התחילה. אז

אפשר להגיד - יום התחילה, חודש אחד מיום התחילה.

היו"ר יי ארידור;

אני הצעתי חודש. אי אפשר לפטר חלק מהם רטרואקטיבית לפני יומ התחילה, נשאר

חודש אחד מיום תחילתו של החוק.

בסעיפים 49(ה) (4) ו-(5). אמרנו! שר האוצר רשאי, למי בקשת הגורסת

ולאחר התייעצות עם הרשות..

ת' הקר!

אני רוצה לבקש שנקדיש לכך מחשבה נוספת.

היו"ר יי ארידור!

הרי אמרנו שתהיה רק הארכה אחת, ותיקנו זאת. אני מבקש לא לחזור לסעיפים

שתיקנו.

ת' פנחסוביץ!

אפשר יחיה לחזור לכך לקראת סוף הישיבה?

אי דמביץ!

בפסקה (5) יש שני שינויים! במקום "לאחר התייעצות עם הרשות" יהיה כתוב: לפי

הצעת הרשות. ובסוף אנחנו אומרים! שינוי כאמור טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.

הוספנו- סעיף פרסום תוך 30 יום.

היו"ר יי ארידור!

בענין הנחיות הברוסה וכדומה אין תקוות שלא יהיו באישור ועדת הכספים.

ת' פנחסוביץ!

בסעיף 46 - בסעיף 56(ב) לחוק העיקרי במקום סעיף 38 וסעיף 47, יבוא; סעיפים

35יד(ז), 38, ו-56א. חסר כאן סעיף 4וא. (אי דמביץ: זה חידוש שחידשנו כאן). והוא

לא נכנס. זהו סדר דין עול שר המשפטים, לפי החוק הקיים.



היו"ר י' ארידור;

נעבור עכשיו על הסעיפים שלא נגמרו.

ת' פנחסוביץ;

סעיפים 8ו(ג), 23(ג) אינם מכוסים בעונש. המציע חייב למסור לרשות לפי

דרישתה הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים. מה קורה אם הוא לא מגיש, אם הוא לא מוסר?

אין עונש.

שי וייס;

אינני מבקש עונש. הוא לא יקבל תשקיף אם הוא לא יגיש את החומר הזה.

סעיף 23(ג) - לאתר תאריך התשקיף על המציע להגיש לרשם עותק ממנו, העתק

מההיתר לפרסומו. מה קורה אם הוא לא פרסם?

שי ויי_ס;

גם כאן אינני מציע עונש, מסיבה אחת פשוסה - יש אינטרס למציע לתת פרסום בדבר

קבלת התשקיף.

ת' פנחסוביץ;

בכורסה יכול להיות מצב שונה מזה הקיים היום, והוא ירצה למכור את המניות

לאנשים מסוימים, בעוד שיש ענין להציע אותם לציבור הרחב. לכן יש חשיבות לפרסום

כדי שכל הציבור יוכל לקנות.

שי וייס;

אינני מתנגד, אבל אינני מבקש זאת.

היו"ר יי ארידור;

אם הוא קיבל תשקיף הוא חייב לפרסם זאת, ואם הוא לא יפרסם - יוטל עליו עונש.

ת' פנחסוביץ;

יוטל עליו העונש הקל ביותר הקבוע בחוק.

שי וייס;

לא קיים את הוראת סעיף 23(ג) או הוראה של הרשות לפי סעיף 23(ד),

אי דמביץ;

זה קנס בלי מאסר. (סעיף 43, תיקון סעיף 53).

ת' פנחסוביץ;

אני אעבור על כל הסעיפים כדי לראות אם הכל מכוסה. אם אגלה עוד סעיף שחייב

בעונשין, אעיר עליו. עלי גם לשוחח עם היועץ המשפטי לממשלה על סעיף שדנו עליו.

היו"ר יי ארידור;

תמיד אפשר להגיש בקשה לרוויזיה. אבל פורמלית אני מבקש לסיים היום את הדיון

בחוק.



אי דמביץ;

אני עובר עכשיו לסעיפים שנוסחו מחדש.

סעיף 4(1)(ב): תקופת כהונתו של יושב ראש הרשות תהיה חמש שנים מיום שנתמנה

לראשונה ליושב ראש, ומשתמה תקופת כהונה זו יכול שיתמנה לתקופות כהונה נוספות של

שלוש שנים כל אחת.

בסעיף 10, סעיף 19(ב) כתבנו: כי מבחינת ענינו של המשקיע הסביר.

במקום "חיוני" יבוא "חשוב".

היו"ר י' ארידור;

הפנו את תשומת לב כי בסעיף 3 אם ממנים משנה ליושב-ראש, אין צורך בסגן.

ת' הקר;

המשנה ליושב-ראש.

ת' פנחסוביץ;

מזה מכריע, לא חייבים למנות.

היו"ר יי ארידור;

אין דבר כזה שלא חייבים למנות. אם יש סעיף בחוק - ממנים.

ת' פנחסוביץ;

כתבנו זאת לאחר בדיקה ומחשבה. אני מציעה להשאיר זאת.

ת' פנחסוביץ;

צריך לברר למה הכניסו זאת.

ת' הקר;

האם אי פעם היו גם סגן וגם משנה?

ש' וייס;

היה. עובדתית - היה. ההנמקה היתה שמא אחד מהם יהיה במילואים או חולה. לכן

רצו גם משנה וגם סגן.

היו"ר יי ארידור;

היועץ המשפטי של הרשות אומר לי שאין סגן. אנחנו מוחקים את המלה "סגן" מן

החוק.

ת' פנחסוביץ;

אני שומרת לעצמי זכות להסתייגות. אברר מדוע זה נכנס לחוק,

תק הקר;

מה היה בתחילה בחוק? (שי וייס: סגן). אחר כך הוסיפו משנה?

נכון).

בכל מקום שמופיע בחוק גם משנה וגם סגן- יימחק הסגן. בכל מקום שמופיע סגן,

יבוא במקומו משנה.



ת' פנחסוביץ;

אבל משנה אין לו סמכויות של היושב-ראש מכוח החוק. בשביל מה כל התיקון?

נשאיר - סגן.

אי דמביץ;

במקום הסיפא המתחילה "אחד" יבוא "ואחד מהם למשנה ליושב-ראש,"

בסעיף קסן (ד) במקום "סגן יושב-ראש" יבוא: משנה ליושב-ראש.

סעיף 10 לחוק המתקן, סעיף 19 (א)(2), במקום להגיד שענינו עדיף, אמרנו-:

מבחינת ענינו החשוב.

סעיף 16 לחוק המתקן, סעיף 25ג. - תיקון סופר בתשקיף, אמרנו שיפרסם את הדבר

לא "באותה דרך כפי.." אלא "בדרך שבה.."

בסעיף 17, סעיף 26 לחוק העיקרי, במקום "האמור בסעיפים" יבוא: "שנקבע לפי

סעיפים".

סעיף 19 לחוק המתקן, סעיף 28א לחוק העיקרי, במקום "או עד שנתברר" יבוא "או

שיתברר".

מה קורה אם בין אישור תשקיף לבין קניה על ידי הציבור חל מה שנקרא מפולת

בבורסה, ויש חתם. לא בוצע עדיין דבר.

אין חובה בחוק המחייבת את החתם להמשיך ולמכור ניירות ערך, ברגע שאושר תשקיף

והוא סרם פורסם, החתם יכול לבוא ולומר עד הרגע האחרון שהוא מסיר את חתמותו, כל

עוד לא הוצעו ניירות לציבור.

ואם שולם סכום והיה פיחות.

א מינטקביץ;

הכסף מוחזק בחשבון נאמנות. הוא לא יכול לתת יותר ממה שיש לו. אם הוא שגה

והשקיע בדרך לא נכונה, על פי תקנות, מצבו רע. היו תקנות בדבר דרכי ההשקעה. הוא

לא יכול ליהנות מהענין.

סעיף 24 לחוק המתקן, סעיף 35ח(ב) - במקום "כדי שבסרט יוצעו תעודות התחייבות

כדי שיובטח, בטרם ישולמו כספים על חשבון תעודות התחייבות

לציבור.." הנאמן ינקוט בכל הפעולות הדרושות כדי שיובטח.,

בסעיף קסן (ה) - המקום והזמן שבהם ניתן.. לעיין בדו"ח השנתי.

סעיף 35יא - נאמן לא ירכוש ולא יחזיק בעד עצמו במקום "לעצמו",

סעיף 35יד. (ו) ו-(ז) - ההון העצמי שלו פתת מסכום ההון העצמי שלפי סעיף 35

במקום "שנקבע לפי".



ת' הקר;

מדוע בסעיף קטן (ו) לא מוזכר סעיף קטן (ד)?

היו"ר יי ארידור;

על העברת נאמן מכהונתו יש לדווח.

ת' הקר;

ועל מינוי נאמן חדש, שזה מופיע בסעיף קטן (ה). אני מציעה-. על כל אירוע

כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה).

שי וייס;

אני מסכים.

אי דמביץ;

הרשות רשאית אף היא לפנות לבית המשט בבקשה לפי סעיף זה. (סעיף קטן (ז).

סעיף 35טו.(א) המלים "שבה רשומות תעודות התחייבות למסחר" מחקנו, כיוון

שאמרנו שהבורסה ידועה.

בסעיף 34 לחוק המתקן, אני מציעה "חובות דיווח" במקום "חובת דיווח",

אי דמביץ;

התיקון הטכני הוא שאחרי "והפיקוח" יבוא "והבקרה", ובסופו יבוא חובות דיווח

של חברי הבורסה.

סעיף 35 של החוק המתקן, סעיף 46א. במקום "ההנחיות הזמניות טעונות אישור

הרשות.." יבוא; הנחיות זמניות.. מחקנו את הא הידיעה. כך גם ב-(ד) וגם ב-( 1 ) .

בסעיף 43 דנו היום והכנסנו בו שינויים.

א' דמביץ;

אמרנו; והנחיות יקבלו תוקף. אין כאן לשון יחיד.

בסעיף 42, כותרת פרק ח'2 - אחריות בשל הפרת הוראות, במקום הצעה קודמת

"אחריות אזרחית",

ת' הקר;

למה הורדת את המלה "אזרחית"?

א' דמביץ;

סעיף 31 שייך לפרק שעניינו אחריות אזרחית.

בסעיף 52יב. במקום "כתוצאה מהפרה על ידי הואמן של הוראה שלפיו. ," יבוא,

"מכך שהנאמן הפר הוראה מהוראות.."

בסעיף 45 - את הביטוי "תביעה ייצוגית" שינינו ל"תובענה ייצוגית".

ת' פנחסוביץ;

אני עדיין מבקשת לברר את הביטוי הזה.



היו"ר י' ארידור;

היועץ המשפטי של הוועדה יבדוק זאת,

אי דמביץ;

נציגת היועץ המשפטי לממשלה רשאית לבקש לתקן את הביטוי חזה.

בסעיף 54י. כתבנו: כלפי הנתבע.

בסעיף 46 לחוק המתקן הוספנו הפניות.

ת' פנהסוביץ;

הוספת גם את סעיף 14(א).

אי דמביץ;

בסעיף 47 לחזק המתקן, בסעיף 56א. במקום "שחוק זה או תוק להשקעות משותפות"

"שאחד החוקים האמורים", ובמקום"רשאי יהיה" יבוא: "יהיה רשאי". אין "נשוא

הבקשה" אלא "נושא הבקשה".

היו"ר יי ארידור;

בכל הסעיפים המסומנים בטור 1, בנוסח שקרא מר דמביץ, אין תיקונים. אנחנו

מאשרים את הסעיפים האלה.

האחד - ההנחיות הקיימות; והשני - ערעור על החלטות

הבורסה.

בענין שינוי ההנחיות הקיימות - שוחחתי על כך עם היועץ המשפטי לממשלה והוא

אמר שהוא ישוחח אתך, חבר הכנסת ארידור. הוא מבקש לא להכניס את המלה '"לשנות"אלא

להשאיר את המצב הקיים. הבאתי בפניו את הנימוקים שלך. לדבריך, אתה יכל לשנות זאת

עכשיו ולשים זאת בתוספת. אבל אפשר לשנות הכל. גם היום הוועדה משנה, אבל יש כאן

עניו של הפרדת הרשויות. אלה הן סמכויות ביצוע, ווזו הסמכות של הרשות המבצעת, ויש

סמכויות של הרשות המחוקקת, ואתה יודע שיש השפעה ביניהן. אם מביאים תקנות לאישור

הוועדה, הוועדה יכולה לסרב לאשר אותן אבל אין לה סמכות לשנותן.

בפסקה (4) שבה דיברת על שנה אחת, לאור העובדה שיש לפחות נושא אחד או שני

נושאים שהם פרובלמטים ועשויים לחייב חקיקה ראשיה ולא תקנות - אני מבקשת לומר:

באישור ועדת הכספים לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.

ת' פנחסוביץ;

הענין הוא עקרוני. איננו רוצים לשנות כאן דבר שקיים ארבעים שנה.

אני רוצה לשנות. מותר לי להגיד משהו יגל השקפת העולם שלי. חלק מההתפתחות של

דברים נעשה על ידי חידושים ולא על ידי שמרנות. צריך פעם אחת לבדוק בכנסת מה קורה

כאשר ועדת הכספים כן משנה. הרי גם היום היא משנה. (תי פנחסוביץ: נכון). אלא מה?

היום היא משנה על ידי שימוש בסחטנות במסגרת החוק.



ת' פנחסוביץ;

ראוי אולי לחשוב על כך, אבל לא במסגרת של דיון שלא משתתפים בו מספיק חברי

כנסת. זכור לך מה קרה בוועדת העבודה כאשר שושנה ארבלי-אלמוזלינו הכניסה סעיף

האומר שהוועדה תקבע בתקנות. זה שלב ראשון בתהליך שבו ועדות יתהילו להתקין תקנות

ביצוע. כעת הן משנות. השלב הבא יהיה שהן יתחילו להתקין תקנות בעצמן. למה לשנות

את מה שמביא השר?

אפילו על ענין הביטול דנו. גם הביסול הוא בגדר תידוש. כבר חידשת בכך שהוספת

את הביטול. היום הסמכות היא לאשר או לא לאשר. לאחר שהכנסנו את הביטול שהוא

בבחינת חידוש, אפשר להסתפק בכך.

ת' הקר;

כאן יש סיטואציה יוצאת דופן ומיוחדת. אם נגיד שוועדת הכספים מקיימת דיון

הפרק הזה לא נראה לי, אני מבטלת אותו, אז היא

ביטלה אותו עוד לפני תום השנתיים. נניח שפרק מסוים בא לדיון והוועדה אומרת, את

הפרק הזה כפי שהוא מוצע, לא אוכל לקבל. לבטל אותו אינני רוצה כי אני רוצה שהנושא

יהיה מוסדר. כי לא יתכן שהנושא לא יהיה מוסדר. אז היא משנה. אם היא משנה, זה לא

לא צריך לפקוע אחרי שנתיים, שכן היא קיימה על כך דיון.

ת' פנחסוביץ;

אני מבקשת ממך לא להתבסס על התנאי שהוועדה משנה, כי אני מתנגדת למלה

"משנה". אל תחשבי שעל בסיס התנאי הזה תשיגי את פרק הזמן של שנה.

א' מינטקביץ;

במנותק מהשאלה של אורך התקופה, אני חושב שלחלוטין צודקת גב' פנחסוביץ במובן

זה שאנחנו עוסקים בחומר מאד רגיש. כי אם הוועדה תתחיל להתערב בנושאים ולהכניס

בהם שינויים, היא עלולה ליצור "מונסטר".

היו"רי' ארידור;

אני מדבר על ענין שהוועדה מתבקשת לאשר אותו.

ת' פנחסוביץ;

הכל פתוח לאישור.

א' מינטקביץ;

זה יהיה מאד לגיטימי שהוועדה תקבע עקרונות ותאמר: אני מאשרת זאת בתנאי

שתעשו משהו.

היו"ר יי ארידור;

אני מוכן ללכת לקראת ההצעה של תמר הקר ולהוסיף הארכה של עוד חצי שנה.

ת' פנחסוביץ;

תמר הקר איננה יכולה להציע זאת, כי זה שינוי. אגי לא רוצה את השינוי.

ת' הקר;

לא הצעתי שינוי. היושב ראש מדבר על אורך התקופה.

היו"ר י' ארידור;

אם כך הסעיף ישאר כפי שהוא. אם יש לי הסתייגות, למה לי להתפשר? רציתי שלא

תהינה הסתייגויות.



ת' פנחסוביץ;

ואתה משאיר את המלה "לשנות"? (י' ארידור; כן). אם כך, אל תעביר את הצעת

החוק לקריאה שניה וקריאה שלישית לפני שתקיים את השיחה עם היועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר יי ארידור;

לא אני מביא את הצעת ההוק לקריאה שניה וקריאה שלישית אלא יושב ראש הוועדה.

ת' פנתסוביץ;

בנושא זה קיימנו התייעצות וכולם פה אחד היו בדעה שזה נושא שיורד לשורשם של

דברים.

היו"ר יי ארידור;

המצב הוא כפי שאני מנסה לנסח אותו, זהו המצב אמיתי, אלא שאסור מבתינה

קונסטיטוציונית לכתוב את החוק כפי שמבצעים אותו. צריך לנסח אותו כך שהניסוח

יזמין סחטנות בוועדה ולא יאשרו כלום.

ת' פנחסוביץ;

זה לא ענין של סחטנות. צריך לשקול את הענין. אי אפשר לעשות זאת בחפזון.

ת' הקר;

אם בסופו של דבר, לאחר השיחה שחבר הכנסת ארידור יקיים עם היועץ המשפטי

לממשלה..

ת' פנחסוביץ;

לא נשאיר את המלה "לשנות". אל תבססי את הטיעון שלך על כך, היועץ המשפטי

מתנגד למלה "לשנות".

כאן אתה משאיר שנה אחת?

היו"ר י' ארידור;

כן. כי לא התפשרנו. הצעתי לתקן את הנוסח. אמרת לי שאין לתקן את הנוסח, אחר

כך את שואלת אותי למה אני משאיר שנה כאשר אני רוצה שנה וחצי. כי אני מפעיל או

השיטה. אני אומר; לא, כדי שנוכל לתקן. אין לי סמכות לתקן..

ת' פנחסוביץ;

אמרת שאתה מצמיד זאת לערר.

היו"ר יי ארידור;

אני משתמש בסמכות של ועדת הכספים, אשר משיבה בלאו על ענין שהיא היתה תוכנה

להסכים לו, כי לא מסכימים לתקן אותו. אני משיב בשלילה גם על הארכה לתקופה של עוד

חצי שנה, כי זוהי השיטה שאת ממליצה עליה, שוועדת הכספים תשתמש בסמכותה לומר" לא,

כדי להשיג את השינוי שהיא רוצה בו.

אי דמביץ;

זה בתקנות וזה בחוק.



ת' פנחסוביץ;

כעת אתה רוצה ערר של הבורסה לרשות?

היו"ר י' ארידור;

אני הולך להתפשר שם, אינני רוצה הסתייגות של שר האוצר. אני רוצה שהחוק יוגש

ללא הסתייגויות. הגעתי למסקנה שניתן להגיע לאיזו פשרה. אינני עומד לוותר על

הצעתי.

ת' פנחסוביץ;

אתה רוצה להגיש את החוק לכנסת ללא הסתייגויות. אבל אם היועץ המשפטי לממשלה

מתנגד שתופיע כאן המלה "לשנות", שמורה לו זכות להסתייגות.

היו"ר י' ארידור!

הוא לא אמר לי שהוא לא רוצה את המלה "לשנות". מותר לי לקוות שאצליח לשכנע

גם הוא מאד מקווה שיצליח לשכנע אותך).

אי דמביץ;

בסעיף 36 לתוק המתקן מוצע לומר: האמור בסעיף 47 לחוק העיקרי יסומן (א)

"(ב) הרואה עצמו נפגע על ידי החלסת הבורסה לסרב ףלרשום נייר ערך למסחר

בבורסה או להתנות תנאים לרישומו, או על ידי החלסתה למתוק נייר ערך מהרישום

למסור, רשאי לערער על כך לבית המשפט המחוזי; הרשות רשאית להתייצב באותו הליך

ולהשמיע את דברה".

ובסעיף 38 לחוק המתקן הנוסח המוצע הוא: בסעיף 51 לחוק העיקרי -

"(א) הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה;

(ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה

לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד להוראות תקנונה או הנחיותיה, או בדרך

שיש בה משום פגיעה בציבור המתזיקים בניירות ערך הרשומים למסחר בה, תמנה הרשות

לבורסה ותורה לה על דרך הפעולה הראויה."

למען הפשרה אני מוכן למחוק את המלים "בציבור המחזיקים בניירות ערך הרשומים

למסחר בה." אבל אני רוצה לשאול: אם הרשות מפקחת על הניהול התקין וההוגן של

הבורסה, אז היא רשאית לתת הוראות גם לניהול תקין והוגן בין אם זה כתוב או לוז

כתוב בתקנות או בהנחיות. אם זה מקובל, הייתי מסכים לנוסח המוצע בסעיף 38. זה לא

רטרואקטיבי אלא להבא.

אני אומר שהרשות מפקחת על ניהול תקין והוגן. במה זה מתבטא? שהיא לכללה לתת

הוראה. יכול להיות ניהול בלתי תקין ובלתי הוגן שהוא בהתאם לתקנון ולהנחיות.

זה עוד יותר רחב ממה שכתוב, אבל תמר הקר תטען על כך.

אני מוחק את המלים "פגיעה בציבור המחזיקים בניירת ערך.." כדי להוציא זאת

מהספציפיקציה. הרי זו היתה הטענה, הטענה היתה שכל אחד יוכל לערער.



ת' הקר;

חשבתי שמיותר לכתוב זאת גם ב-(א) וגם ב-(ב).

היו"ר יי ארידור;

אינני חושב שזה מיותר. יש כאן אי חפיפה.

מי פרידמן;

איך היא תפקח?

ת' הקר;

יש לי הצעה אחרת לחזור לנוסח שאומר "הרשות תפקח על ניהולה התקין וההוגן של

הבורסה ועל קיום הוראות תקנונה והנחיותיה.." זה ייאמר בסעיף קטן (א), ובסעיף

קטן (ב) ייאמר: סברה הרשות, לאחר שנתנה ליו"ר דירקטורין הבורסה הזדמנות - כי

הבורסה הפועלת בניגוד לאמור בסעיף קטן (א).

אי דמביץ;

לא כתוב בסעיף קטן (א) שהבורסה תפעל בצורה תקינה והוגנת?

נכון. אם כך, תהיה כאן איזו כפילות.

היו"ר יי ארידור;

צריך להוסיף את המלים "ניהול תקין והוגן" בסעיף קטן (ב).

"או בדרך שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן" במקום "פגיעה בציבור

המחזיקים.."

היו"ר י' ארידור;

אנחנו מאשרים את סעיף ו5(ב) (סעיף 38 לחוק המתקן) בנוסח הבא!

"(ב) סברה הרשות, לאחר שנתנה ליושב ראש דירקטוריון הבורסה הזדמנות נאותה

לטעון את טענותיו, כי הבורסה פועלת בניגוד להוראות תקנונה או הונחיותיה או בדרך

שיש בה משום פגיעה בניהולה התקין וההוגן, תפנה הרשות לבורסה ותורה לה על דרך

הפעולה הראויה."

ומה נאמר בסעיף 47(ב)?

ת' הקר;

הוספנו כאן זכות ערעור לבית המשפט המחוזי על שני נושאים; מי שרואה עצמו

נפגע מסירוב לרשום נייר ערך למסחר, או להתנות תנאים לרישומו, או על ידי החלטה

למוזוק נייר ערך.

אם אנחנו כבר הולכים לבית המשפט, מדוע לא על כל החלטה?

ת' הקר;

כי על כל החלטה זה רחב מדי לגבי הבורסה, כי היא מקבלת כל מיני החלטות

בענינים שוטפים, שלא מתאימות לערעור בפני בית המשפט"



היו"ר יי ארידור!

אני מקבל לצרכי הפשרה שלא הולכים לרשות.

ת' הקר;

אבל בערעור לבית משפט אתה צריך לקבוע עילות מסוימות. בכל פעולה שהיא בניגוד

להנחיות ולתקנון תהיה בכל זאת סמכות לרשות . אפילו שלא כתבנו זאת בערר, יש סמכות

לרשות לתת הוראות.

אי מיטנקביץ;

מבלי לפגוע בכל סעד אחר על פי דין, ולא לשלול סמכות.

בסעיף 51. אז תמיד אפשר יהיה תמיד ללכת לבית משפט.

היו"ר יי ארידור!

יש כאן בעיה דווקה מפני שזה כאילו גוף המסדיר את עצמו. זהו הטיעון- לטיעון

הזה אין כל בסיס בחוק.

זוהי חברה. בכל העולם הבורסות הן "סלף-רגולייטד".

היו"ר יי ארידור;

כאשר יש יותר מבורסה אחת. אני מבדיל במפורש לצרכי החקיקה בין תחרות בין

בורסות לבין בורסה שהיא מונופוליסטית. במונופול - מתערבים. למשל, מפלגות" זה

המקרה המקביל. בית משפט אומר בדרך כלל שכל עוד מפלגה פועלת לפי תקנונה אין הוא

מתערב בניהולה. למרות זאת יש מקרים רבים שבהם כבר אי אפשר לשאת איזה עוול

והולכים לבית משפט.

ת' הקר;

אפילו שזה לא כתוב בשום מקום. לכן ההצעה של אריה מינטקביץ היא טובה. שערי

בית המשפט תמיד פתוחים במקרה המתאים.

היו"ר יי ארידור;

איך היה עד היום?

תי הקר;

עד היום הוא יכול היה לבחור בשתי דרכים: הוא יכול היה לפנות לבג"ץ והוא

יכול היה לפנות לבית משפט מחוזי, לא בצורה של ערעור, אלא בבקשה לפסק דין הצהרתי

וכדימה.

הוא לא יכול היה לפנות לבג"ץ במקום שהיתה פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית

המשפט המחוזי.

ת' הקר;

אם לא כתובה בחוק הוראה ספציפית מקבילה לבג"ץ ולבית משפט מחוזי..



ש' וייס;

בחוק הזה יש הוראה מפורשת באילו ענינים היום ניתן לפנות לבית המשפט,

בוודאי, סעיף 47(א).

ת' הקר;

על כך יש הוראה מפורשת בסעיף 47 הקיים.

הוא יכול לערער על כך?

ת' הקר;

כן, לבית המשפט המחוזי. מה שאנחנו מציעים זו רק תוספת למה שכבר קיים.

שיוייס;

סעיף זה צר מדי.

זו בדיוק ההצעה שלנו להרחיב אותו ולהוסיף עוד עילות,

היו"ר י' ארידור;

מדוע אני לא יכול לערער על כל החלטה, ואינני מדבר על החלטה המתקבלת במהלך

המסחר השוטף.

ת' הקר;

אינני תומכת בכך, זה יהיה רחב מדי. בכל זאת זוהי פעילות של מסחר. אם תוכל

כל דבר לעצור ולפנות לבית המשפט, תיפגע הפעילות.

היו"ר יי ארידור;

בעיה דומה קיימת בחוקי המושבים. שוללים מאדם את הזכות ללכת לבית משפט.

ת' הקר;

כאן איננו שוללים, מה גם אם נוסיף מה שהציע אריה מינטקביץ, שאין בכך כדי

למנוע סעד לפי כל דין.

היו"ר יי ארידור;

לא יאומן מה שקיים בחוקי המושבים. (ת' הקר: בתקנונים של המושבים). תקנונים

שמוכרים על ידי המחוקק.

ת' פנחסוביץ;

אץ למה התנגדת לחוק האיגוד השיתופי, הוא היה פותר את הבעיה.

היו"ר יי ארידור;

אנחנו נועלים את דלתות בתי המשפט בפני אדם שאין לו כל ברירה.. כשם שאדם

שרוצה לגור במושב חייב להיות חבר האגודה, כך גם כאן אם הוא רוצה לעסוק

בבורסה בהקשר כלשהו, הוא חייב להיות שם. ואנחנו אומרים שדלתות בתי המשפט נעולות

בפניך אלא בסעיפים מסוימים. בכל היתר תפנה לבג"ץ או תעשה מה שאתה רוצה. עכשיו

יהיו פניות לבג"ץ, כי מה זה אומר לפי כל דין, מה נשאר לו?



תי הקר;

עכשיו אתה מדבר על חברי הבורסה.

היו"ר יי ארידור;

גם חברי הבורסה, או נניח מנפיקים בבורסה.

ת' הקר;

כל מי שרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה, זה יכול להיות גם

כל אחד מהציבור. זהו נוסח רחב כפתחו של עולם, זה יותר מדי. זה יכול להפריע

לעבודה השוספת. צריך לקבוע את המגבלות.

היו"ר יי ארידור;

אני יכול לקבוע מי זכאי, אז אינני מגביל את העילות. מה שאת עושה, שאינן-

מגבילה את הזכאים, אבל את מגבילה את העילות. אני עדיין לא רואה את השטפון.. אבל

אני כן חושש מהעקרון של נעילת בתי המשפט. התוצאה של שני הסעיפים (א) ו-(ב) תהיה

שבכל מקרה אחר הוא יצטרך ללכת לבג"ץ. אינני רוצה בזה. אני באמת לא רוצה להעסיק

בכך את הבג"ץ.

אי דמביץ;

יתרה מזו, הבג"ץ גם לא יתן את כל הסעדים.

ת' פנחסוביץ;

זה מכסה לדעתי את כל האפשרויות.

אינני יודע אם זה מכסה או לא.

את הנושאים הפרובלמטים הכנסנו. יכול להיות שיש פה ושם עוד נושא פרובלמטי.

אתה יכול להוסיף כאן את הענין של הפסקת מסחר לתקופה מסוימת. מדוע הצענו לא לכתוב

כל דבר? לא הייתי רוצו! שעל נושא של הפסקת מסחר לשלושה ימיט ילכו לבית משפט. אם

זוהי הפסקת מסחר לתקופה של חודש או חודשיים, זה סביר. (י' ארידור; מדוע לא?) כי

לא תמיד עומדים לרשות בית המשפט הכלים הדרושים כדי לבחון את הדברים.

היו"ר יי ארידור;

אבל אני צריך לתת זכות ערעור. לבית המשפט כללית לבית משפט יש כלים יותר

גרועים מאשר לכל בעל מקצוע, ובכל זאת אנחנו אומרים שיקבע השופט ולא המקצוען, כי

כך מתנהלת מדינה. אז איך יתכן שנאשר את סגירת שערי בתי המשפט?

אי דמביץ;

האם יש אפשרות לעשות ערכאה משפטית הקשורה לוועדת ערר בתוך הבורסה, לא בבית

משפט.

היו"ר יי ארידור;

אני הצעתי את הרשות כערכאת ערעור.

ת' פנחסוביץ;

הרשות היא מפקחת אז היא לא יכולה להחליט בערר. זה לא יתכן.

.P

היו"ר י' ארידור;



כפשרה הסכמתי לסעיף 51, עדיין לא אישרתי אותו. אז הייתי רוצה שסעיף 47 יחיה

בלתי מוגבל.

ת' הקר;

אתה רוצה לצמצם את סוגי התובעים?

היו"ר יי ארידור;

יכול להיות שסתם אדם מהציבור לא צריך לערער. אבל יכול להיות שכן. אם אני

נותן לו תביעה ייצוגית, מה איכפת לי? אינני מציע לצמצם.

הי הקר;

הרואה עצמו נפגע מהתלסת הבורסה בענין אהר שאינו מנוי בסעיף קסן (א), הרשות

רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דבריה.

היו"ר יי ארידור;

אינני רוצה להגביל את הענינים.

ת' תקר;

למעט החלטה במהלך המסתר. אם כך, השאלה אם לא צריך להרחיב את ה"למעט"

לדברים נוספים.

היו"ר יי ארידור;

אני אומר; למעס ההלסה במהלך מסהר, וזה ברור מאליו. אבל מה יקרה? הוא מגיש

ערר. הוא מבקש צו מניעה זמני. ההנתה היא שבית המשפט לא יתן צו מניעה זמני בלי

לבקש ערובה, בלי לבדוק איזה נזק ייגרם על ידי צו המניעה. זהו בית משפט מהוזי.

אי דמביץ;

זה בית משפט על ערכאה ראשונה.

היו"ר יי ארידור;

בית משפט מתוזי מסוגל היום לעשות הכל, הוא מוסמך.

אי מינטקביץ;

השאלה אם איננו מונעים ממנו ללכת לבג"ץ.

היו"ר י' ארידור;

מדוע? הרי גם הבר מושב יכול לפנות לבג"ץ.

ת' הקר;

הוא לא יכול לפנות לבג"ץ. מושב הוא לא גוף ציבורי.

היו"ר י' ארידור;

הוא יכול ללכת לבג"ץ אלא שהוא לא יזכה שם לסעד. אני רוצה ששערי בית המשפט

יהיו פתוחים.

אי דמביץ;

הנוסת יהיה; הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הבורסה שלא כאמור בסעיף קטן (א),

וזו אינה החלטה תוך כדי המסחר בבורסה, רשאי לערער על כך לבית המשפט המחוזי.

היו"ר יי ארידור;

הרשות רשאית להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברה.



ת' פנחסוביץ;

יש אולי גם החלטות ניהוליות.

היו"ר יי ארידור;

אז לא יקבלו את הפניה, אבל בית המשפט יהיה פתוח.

בכך סיימנו את הדיון בסעיף 36 בפשרה, בלי הסתייגות של שר האוצר.

ת' פנחסוביץ;

במסגרת הפשרה אולי תוותר עכשיו על המלה "לשנות" לגבי התקנות ונשאיר את המלה

"לבטל".

ועדת הכספים מוסמכת לאשר נוסת או לדתות נוסת.

ת' פנתסוביץ;

לא בהצעת תוק, רק בתקנות. בהצעת תוק היא רשאית לשנות, אבל היא לא רשאית

לבטל את החוק כולו, אחרי שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה.

היו"ר י' ארידור;

אם היועץ המשפטי לממשלה יתשוב שהנושא הוא כל כך רציני, הוא יוכל לבקש

רוויזיה בוועדת הכספים, או ששר המשפטים יגיש הסתייגות למליאת הכנסת.

ת' פנתסוביץ;

אני מבקשת שלא לסגור את הענין.

היו"ר יי ארידור;

אינני רוצה להשאיר את החוק פתוה בגלל הסעיף הזה. לכן אלה הן שתי הדרכים:

היועץ המשפטי לממשלה יכול להשתכנע, יכול לבקש רוויזיה בוועדת הכספים, ויכול שר

המשפטים להגיש הסתייגות במליאה.

ת' פנתסוביץ;

אם נבקש רוויזיה, נפתח את הדרך בפני כל חברי הוועדה לבקש רוויזיה. אתה

רוצה לעשות מהפך בכל שיטת החקיקה שקיימת כל כך הרבה שנים.

אי מינטקביץ;

אציע נוסח שיענה על שתי הדרישות - או להתנות את המשך תוקפן של התקנות

בשינויים שתציע.

אי דמביץ;

זה כאילו ביטול. וזה לא התנאי. אתה יכול לא לקבל את התנאי.

ת' הקר;

אם אינכם מסכימים לשינוי שאני מציעה, אני מבטלת.



היו"ר י' ארידור;

היא יכולה להגיד זאת גם עכשיו. לא הצעתי זאת לגבי ההנחיות החדשות. אני

מבדיל בין אלה לבין אלה. בהנחיות החדשות אני מקבל שהוועדה לא מוסמכת לשנות.

ת' פנחסוביץ;

עבורנו זה ענין עקרוני.

היו"ר יי ארידור;

אני הייתי מוכן להשאיר את הסעיף כמות שהוא ולהתפשר על עוד חצי שנה, בתנאי

שלא תהיה הסתייגות. אם אינך רוצה להתפשר, יהי כך.

ת' פנחסוביץ;

אני מבקשת למחוק את המלה "לשנות".

היו"ר יי ארידור;

נשאיר את הסעיף כמו שהוא.

ת' פנחסוביץ;

אז נבקש רוויזיה בוועדה, כי אי אפשר לוותר בענין עקרוני"

שאלה להבהרה; האם חוק הפרשנות איננו מקנה סמכות להתנות תנאים?

היו"ר יי ארידור;

יש כאן בעיה של הנחיות שבחלקן לא חוקיות.

ת' הקר;

הנוסח של הסעיף מחייב שיקול דעת מה קורה כאשר הוועדה משנה.

אי דמביץ;

מה קורה כאשר הוועדה משנה?

היו"ר יי ארידור;

אומרת תמר שאם הוועדה משנה, דינן כדין הנחיות שאושרו.

אי דמביץ;

אפשר לבוא ולשנות אותן עוד פעם.

היו"ר יי ארידור;

כן. אז אין כבר צורך בהגבלת הזמן. כאשר הוועדה מחליטה לאשר או לשנות...

ת' פנחסוביץ;

אין לאשר, היא רק רשאית לשנות או לבטל. אני רוצה שהיא תהיה רשאית לאשר או

לבסל.



ת' הקר;

התקנות יובאו בפני ועדת הכספים. אנו היא לא עושה כלום, התקנות פוקעות בתום

שנתיים. אם בנושא מסוים היא מקיימת דיון ולא מחליטה שום ההלטות, אותו דין. אבל

אם היא מקיימת דיון ומחליטה החלטות, הן יכולות להיות משלושה סוגים, לפי הצעת

אישור, ביטול או שינוי. ביטול - זה ברור. במקרה

של אישור או שינוי - התקנות לא פוקעות בתום שנתיים, כי התקיים עליהן דיון.

הוועדה קיימה עליהן דיון. הן נראו לה בסדר, או היא הכניסה בהן שינוי מסוים.

נניח שתיאורטית חיה ראוי שזה יהיה בחקיקה ראשית. אבל החקיקה הראשית עוד לא

מוכנה. מדוע שזה יפקע בתום שנתיים? אנחנו נישאר עם חור באמצע הדרך.

אי דמביץ;

מה שאת אומרת שזה לא צריך לבוא לאישור פורמלי עוד פעם. את רוצה שההנחיה

הקיימת תמשיך ותהיה הנחיה זמנית.

ת' הקר;

תיראה כחלק מהתקנון.

אי דמביץ;

לשם מה? זה יסבך את הענין יותר מדי.

אי מינטקביץ;

זה אחד הסיבוכים שניקלע אליו. לכן אינני צריך את השינוי אלא רק ביטול או

אישור. אבל במקרה הגרוע כדי להמתיק את הנזק, אני אומר _ תוקפן כהנתיות זמניות.

ת' הקר;

אין הוראה כמה זמן הנחיות זמניות הן בתוקף. זה נפל. תקראו את סעיף 46א.

תוקפן של הנחיות זמניות יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, אולם ניתן להאריכן

לתקופה שלא תעלה על שנה, באישור הרשות. הודעה על הנחיות זמניות ימסור שר האוצר

לוועדת הכספים של הכנסת והן יקבלו תוקף בתום 7 ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז

לא באה דרישה מצד חבר הוועדה.. זה סעיף קטן (ג).

אחר כך צריך לבוא סעיף קטן (ד): תוקפן של הנחיות זמניות יהיה לתקופה שלא

תעלה על שנה, אולם ניתן להאריכן לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת, באישור חדשות.

הבורסה תדווח לרשות על אופן יישומן של הנחיות זמניות ועל תוצאות הפעלתן-

זה באישור ועדת הכספים?

יש הודעה לוועדה, בדומה לצווי מכס.

ת' הקר;

ותוקפן יהיה מיום האישור כתוקפן של הנחיות זמניות.

אי דמביץ;

מה הפחד הזה? יביאו אותן לאישור עוד פעם כהנחיות זמניות.



ת' הקר;

אי אפשר יהיה להביא זאת לאישור כהנחיות זמניות, כי זה לא ענין לתקנון.

הנוזיות זמניות מותר לך לקבוע לפי סעיף 46א. רק לענינים שמותר להסדירם בתקנון.

אבל לגבי וזלק מן ההנחיות הזמניות הטענה היא שהן לא מתאימות לתקנון.

אי דמביץ;

הן צריכות להיות בחוק.

היו"ר יי ארידור;

לכן זה צריך להיות מוגבל לשנתיים.

ת' הקר;

אבל אם הוועדה דנה בהן? (א' דמביץ: אז הן כבר לא שייכות לחוק?) יש לתת להן

יותר זמן, לפחות עוד שנה. לענין זה צריך לתת עוד שנה.

ברור שההנחיות הזמניות בגלל מהותן לא צריך לתת לחן תוקף בלתי מוגבל,

אלא

צריך להגביל את תוקפן, כי באמת אולי יש בהן. דברים שצריכים לחיות בחוק. את

אמרת: שנתיים. אני הסכמתי לעוד חצי שנה. אני בכלל בעד שנה, לא בעד שנתיים. אבל

אין טעם שאסכים לעוד חצי שנה, ועל כך תחיה לי הסתייגות.

איש לא שולל את זכותו של היועץ המשפטי להגיד על כל סעיף בחוק; הגעתי

למסקנה שהוא נוגד את הקונסטיטוציה הבלתי כתובה של מדינת ישראל ואני רוצח לשנותו-

במגבלה הזו אפשר לקבל זאת. אבל מדגישים כי לסעיף הזה תוגש הסתייגות. אינני רוצה

בזה. מה יקרה אם שר האוצר יחשוב שיש לתקן לפחות מחצית מסעיפי החוק, האם אני שולל

ממנו את הזכות לפנות בענין זה ליושב-ראש הוועדה?

אתה תכלול כאן את המלה " לשנות", ואחר כך נציע תיקון לחוק כדי לתקן זאת?

היו"ר יי ארידור;

עד שהחוק יונח על שולחן הכנסת, יכול היועץ המשפטי לחשוב ולהתייעץ. הוא

הדין שר האוצר.

אני מציע: סברה הוועדה שמן הראוי לתקן את ההנחיות, תודיע על כך

לרשות ולבורסה.

אנחנו נותנים היום לוועדה סמכות שאין לה - לבטל.

סברה הוועדה שמן הראוי לשנות, תודיע על כך לרשות ולבורסה, ואנחנו נכין

תיקונים לפי דרישת הוועדה, אבל לא להשאיר לוועדה את הסמכות לתקן בנושאים

עקרוניים.



ת' פנחסוביץ;

אני חושבת שיהיה בכך פיחות במעמדה של הוועדה,

אי דמביץ;

למדנו פעם בסדרי הדין, שכאשר רוצים לחדש דבר בסדרי דין, בודקים את פעולת

סדרי הדין בערכאה חדשה, שולית, ורואים איך הדבר פועל ואחר כך עוברים הלאה למעלה

למעלה,כך היה בסדרי דין פלילי בבית הדין לספסרות שעבר מן העולם, שכאשר רצו לחדש

ענינים בסדר הדין הפלילי, שמו אותם שם. כאשר זה הצליח, זה עבר לסדר הדין הפלילי.

העיקר היה שזו היתה ערכאה עם חשיבות משנית כלשהי, אבל לא עם חשיבות משפטית

מקיפה. המדובר היה בענינים שאתה רוצה לבדוק אותם ואתה יודע במפורש שכך אתה

עושה. כאן אנחנו לוקחים דבר ורוצים לבדוק את פעולתו, לא יודעים בדיוק איך הוא

יפעל. נתן סמכות לוועדה מוועדות הכנסת לשנות?

היו"ר יי ארידור?

הצעתי להגביל זאת לשנתיים. ואני מוכן להגביל זאת לשנה.

אי דמביץ;

ואנחנו אומרים לא סתם אלא מפעילים את הבדיקה תוך שימוש במכשיר עדין ביותר,

שככל שאני לומד יותר את החומר אני רואה כמה הוא עדין. אני תושב שרשות ניירות ערך

קשה מאד לראותה כמקום שבו מותר לעשות ניסויים מסוג זה.

על כן אף על פי שלכתחילה נהניתי מהרעיון הזה ואני רוצה לפעמים לראות דברים

ולבדוק אותם, אבל במקרה זה אני תושב שלא זה המקום. המקום רגיש מכדי שנעשה בו

מוקד לנסיונות.

היו"ר יי ארידור;

מה שמותר לוועדת הכספים לעשות בחוק ניירות ערך אסור לה לעשות בתקוות?

אי דמביץ;

זה ענין למחוקק. אבל ועדה לא משנה תקנות.

ת' פנחסוביץ;

עכשיו שמעת את חוות דעתו של היועץ המשפטי של הוועדה,

היו"ר יי ארידור;

מותר שתהיה גם לי דעה עצמאית.

רשום אצלי לגבי סעיף 54ז. - מימון מאת הרשות, שלא הוחלט אם להשאיר את סעיף

קסן (ב); שוכנעה הרשות כי יש בתובענה ענין לציבור וכי יש סיכוי סביר שבית המשפט

יאשר אותה כתובענה ייצוגית, רשאית היא לשאת בהוצאות התובענה בסכום ובתנאים

שתקבע.

אי דמביץ;

אחרת יוצא שהיא יכולה בכל מקרה לעשות כן בלי צורך בשכנוע,

נדמה לי שהיה ויכוה שאם הרשות כן תממן, מתי היא תממן, באיזה שלב - האם

קודם או אתר כך, האם היא צריכה להיות משוכנעת או לא. אצלי היה רשום שיש למהוק את

הסעיף, ומכל מקום היו דיונים על כך.

אי מינטקביץ;

הדיון התקיים במשרדך וסוכם בינינו שיש להשאיר את הסעיף.

היו"ר יי ארידור;

פרט לאפשרות שתהיה הסתייגות של היועץ המשפטי לממשלה, ואני מקווה שלא תחיה,

אני הושב שסיימנו את הדיון בהוק ללא כל הסתייגות, ואין שום סיבה שלא נניח אותו

על שולתן הכנסת כדי שיושב-ראש הוועדה יביא אותו לקריאה שניה וקריאה שלישית,

ת' פנחסוביץ!

אני מבקשת לתכות ולא להניח עדיין את הצעת ההוק על שולהן הכנסת.

בסיכום הדיון אני רוצה להודות לכל אלה שטרוזו על החוק ועוד יטרחו, ולא אזכיר

את כולם בשמותיהם. אני מודה לכל הנוכחים ולאלה שאינם נוכחים. אני תושב שזה חוק

לא רע. כמו שאמרתי כבר פעם, כל האחריות על הטעויות ועל הצורך בתיקונים נוספים

הם עלי. יכול להיות שאפשר היה לשפר את החוק עוד יותר. (ת' הקר'. זה תמיד נכון).

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)