הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 627

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום ד', י"ד בתמוז התשמ"ח - 29.6.88, בשעה 00;9

חברי הוועדה;

אי ויינשטיין - היו"ר

די צוקר

עי סולודר

די תיכון

מוזמנים;

יי בליזובסקי - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

עי פרי - היועץ המשפטי, משרד התעשיה והמסחר

מי בירנבאום - משרד האוצר

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

ס' אלחנני - כלכלנית

רשמה - אי ברק

חוק להארכת תקפן של תקנות שעת הירום (תשלומי חובה), התשמ"ח-1988

שינוים בתקציב לשנת 1988

הצעות לסדר-היום



היו"ר אי ויינשטיין;

אני פותח את הישיבה.

חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (תשלומי חובה), התשמ"ה-1988

היו"ר אי ויינשטיין;

חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (תשלומי

חובה), התשמ"ח-1988.

אני מבין שהמטרות שלשמן רשאי שר התעשיה והמסוזר להטיל היטלים הן: ו. הסדרת

הביקוש או התצרוכת של טובין, לרבבות מניעתם של עודפים או הוזלתם של טובין; 2.

הגנה על תוצרת הארץ בפני תחרות של מוצרי יבוא-, 3. קיום מחיר אחיד או יציב

לטובין; 4. ספיגתו או מניעתו של רווח עודף, בין אם נקבע לטובין מחיר מירבי או

קבוע לפי כל דין ובין אם לאו, אם הרווח אינו נובע מעמלו או מיעילותו של מחזיק

הטובין; 5. עידוד היצוא.

אני מבין שההוצאה התקציבית הכרוכה בביצוע החוץ מתוקצבת בתקציב המדינה,

ומאריכים את החוק עד 60 ביוני 1989.

לאשר.

חבר-חכנסת צבן מגיש הסתייגות - לאשר רק ל-6 חודשים.

שינויים בתקציב לשנת 1988

פניה 11 -

שר האוצר מציע שינויים בתקציב משרדו ושר האוצר מבקש אישורה של ועדת הכספים

על כך. השינויים הינם שינויים פנימיים בתקציב המשרד בסכום כולל של מיליון ו-630

אלף שקלים ותוספת הרשאה להתחייב בסך 3 מיליון 300 אלף שקל בסעיפי עידוד תיירות

עם גורמי הענף.

לאשר.

פניה 16 -

שר חאוצר מתכבד להודיע לוועדה על העברת סכום של מיליון ו-642 אלף שקלים

מסעיף 60 חינוך לסעיף 47 - רזרבבה כללית. כמו כן מבקש שר האוצר אישורה של ועדת

הכספים לחעברת סכום של מיליון ו-642 אלף שקלים מסעיף 47 0 רזרבה כללית, לסעיף 70

- בינוי ושיכון, בהתאם לסעיף 2ו(א) לחוק יסודות התקציב.

לאשר.

פניה 18 -

שר האנרגגיה מציע שינויים בתקציב משרדו ושר חאוצר מבקש אישורה של הוועדה על

כף. מדובר על תקצוג סכום של 40 מיליון שקלים כהוצאה מותנית בהכנסה לצורך תשלום



הפרשים בגין ערך המלאי של הדלק, עקב שינוי מחירים. הסכום מיועד לתשלום הפרשי

מלאי עבור החודשים אפריל, מאי ויוני 1988 בלבד.

לאשר.

הצעות לסדר-היום

היו"ר אי ויינשטיין;

יש לנו מכתב של להב לחבר-הכנסת אברהם שפירא, יושב-ראש ועדת הכספים, בקשר

לפנייתו של מר יובל אשל, בנושא שינוי תקנות מס הכנסה של ביטול הכרה בהוצאות רכב

מסתרי שפגעו בבעלי עסקים קטנים רבים שלא בצדק.

הוועדה פונה לאוצר בבקשה לבחון את הנושא. זאת תהיה פניית ועדה אלא אם

היושב-ראש בבואו ביום שלישי, יוזליט שהוא לא פונה.

שינויים בתקציב לשנת 1988

פניה 001 38 - (סיוע משפטי בארה"ב ע"י משרד התעשיה והמסהר)

אנו עוברים לסעיף שביקש לדון בו חבר-הכנסת חיים רמון. ביקשנו שהוא יהיה

נוכח בדיון, אבל עדיין הוא לא הגיע.

אני מבקש לשמוע במה מדובר.

מדובר בהחלטה על תשלום הוצאות משפטיות לעובד המשרד המשמש בתפקיד בכיר

בנציגות המסחרית בניו-יורק, אשר בחודש אפריל 1987, בעת שהותו בקפיטול, נתפס נושא

אקדח. חוא שכר שירותים של חברת עורכי דין, שטיפלה במשפט, לאחר שחטיפול של

השגרירות בארצות-הברית לדעתו לא היה מביא לפתרון הבעיה. הוא פנה למשרד בבקשה

שחמשרד יכסה את הוצאות המשפט.

המשרד השתכנע בבסיס טענותיו והעביר את הנושא לוועדה שנמצאת במשרד המשפטים

בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים. הוועדה קבעה שנושא מסוג זה של מתן אישור לתשלום

הוצאות משפטיות לעובד מדינה שנמצא בחוץ לארץ, במקרה הזה הקריטריונים של הוועדה

לא תואמים, ולכן היא החזירה את ההחלטה למשרד.

המשרד, בעקבות זאת, קיים ישיבה בראשותי, והגיע למסקנה והמליץ לאשר. אנהנו

אישרנו. וכאן יש חביטוי התקציבי לתשלום.

מדובר ב-280 אלף שקל?

מדובר בכ-80 אלף שקל.

סיכמנו עם אגף התקציבים על העברה תקציבית. ההעברה התקציבית שמונחת כאן היא

לאחר סיכום עם אגף חתקציבים. זו חעברח פנימית לשני סעיפים. לפי חוק התקציב, אם

תוך שבועיים אין חתנגדות, זה מאושר. במסגרת זו ביקש חבר-הכנסת חיים רמון לדון

בנושא.



היו"ר אי ויינשטיין;

האם יש סמכות למשרד להחליט על דבר כזה מבחינה משפטית?

אנחנו פעלנו על בסיס הנוהל של היועץ המשפטי שמעביר את החומר לוועדה במשרד

המשפטים.

היו"ר אי ויינשטיין;

אבל היא קבעה שזה לא בסמכותה.

עי פרי;

אני יכול להסביר. החלטת הממשלה שמכוחה משלמים שכר טירחה לעובדי מדינה

שהובאו בפלילים כדי לכסות את הגנתם, אגב מילוי תפקידם כמובן, לא מכסה הופעות

בבתי משפט בחוץ לארץ. היא דנה אך ורק בבתי משפט בישראל. הוועדה קבעה קודם כל

שחיא מכירה בעובדה שהדבר נעשה אגב מילוי תפקידו של העובד בארצות-הברית.

זו הוועדה בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים מר קלוגמן.

הוועדה קבעה באופן בסיסי שזה נעשה אגב מילוי תפקידו, וזה נותן לו את אפשרות

הכניסה לדיון בוועדה, השלב השני היה לבדוק אם יש סמכות לוועדה. הוועדה הגיעה

למסקנה שאין סמכות, כי החלטת הממשלה מדברת רק על הוצאות בתי משפט בישראל.

הוועדה קבעה שיש שתי אפשרויות בפני המשרד: ו. ללכת חזרה לממשלה ולבקש תיקון

החלטת חממשלה; 2. לשכור בעצמו את עורכי הדין.

בשלב שבו ניתנה ההחלטה ועד שקיבלנו את הפרוטוקול, בינתיים הסתיים כל ההליך.

סגרו את זה עם משרד החוץ האמריקאי מחוץ לכתלי בית המשפט.

יי בליזובסקי;

עורכי הדין שהוא שכר הצליחו לסגור בלי להביא את זה לבית המשפט.

כלומר: לא חיה כבר טעם שהמשרד ישכור את שירותיהם של עורכי הדין. נשארה רק

השאלה של כיסוי שכר הטירחה.

היו"ר א' ויינשטיין;

יש סמכות למשרד להחליט על דבר כזה?

כן.



היו"ר אי ויינשטיין;

החבר שהעלה את הנושא הוא חיים רמון. הוא לא הגיע. נעביר אליו את הפרוטוקול.

די צוקר;

אני רוצה להתייחס לנושא.

היו"ר אי ויינשטיין;

קיבלנו עכשיו הסבר על הענין הזה. אני מוכן בשבילך לחזור על ההסבר בקצרה.

היועץ המשפטי יחזור על ההסבר.

עי פרי;

הוגשה בקשה לכסות שכר טירחה של עורכי דין על ידי עובד המשרד בהו"ל. הבקשה

הועבברה לוועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. הוועדה דנה בנושא והגיעה לשתי

1. שהמעשה נעשה אגב מילוי התפקיד, עובדה שפותחת את שערי הוועדה בפני

העובד; 2. שזה לא בסמכות הוועדה, היות שהחלטת הממשלה שדנה בנושא של מתן שכר

טירחה לעורכי דין המייצגים עובדי מדינה שהובאו בפלילים, דנה רק בבתי המשפט

בישראל ולא בבתי המשפט בחוץ לארץ. הוועדה העמידה בפני המשרד שתי אפשרויות: ו.

להביא את הנושא כולו לדיון עקרוני בממשלה, על מנת שהיא תקבע נוהלים לייצוג עובדי

מדינה שהובאו בפלילים בחוץ לארץ; 2. שהמשרד יעסיק את עורכי הדין בעצמו.

בין לבין, כלומר בין החלטת הוועדה ועד הגעת הפרוטוקול למשרד, כבר נגמר

הנושא, כלומר, לא היה טעם ומקום שהמשרד יעסיק את עורכי הדין, לא היה טעם לעשות

אתם חוזה העסקה, כי הם הצליחו לגמור את זה בינתיים מחוץ לכתלי בית המשפט, וכתב

האישום בוטל על ידי התביעה האמריקאית. כל מה שנשאר עכשיו זה רק האפשרות לשלם את

שכר הטירחה. שכר הטירחה שולם מתקציב המשרד.

אני רוצח לדעת כמה דברים: ו. האם יש מכתב של שר החוץ, שיש לו כמובן קשר

פורמלי לנושא הזח, שאיננו מסכים לקחת עורך-דין שלו משירות המדינה?

2. האם נכון שהיועץ המשפטי לממשלח, חריש, כתב פעמיים על הנושא חזה אליכם?

בפעם חשניה הוא כתב משום שהוא לא קיבל פרטים שהוא ביקש בפעם חראשונה, והוא מאזכר

במכתבו את ההתבטאות של שר החוץ, שאיננו מסכים לייעוץ משפטי מחוץ למשרד?

3. מדוע נלקח דווקא עורך חדין המסויים הזה? אני מודה שזו שאלה די טפשית.

4. האם חסכום חזה שולם כבר?

5. אם חסכום הזח שולם, חאם זח כדין? כלומר, לבוא לבקש בקשח להעברה, אדוני

היושב-ראש, אחרי שהסכום שולם, אם חוא אכן שולם.

6. מי קבע שזח שכר הטירחה הראוי? חאם זח עבר איזשחי ביקורת שקובעת שזה אכן

התעריף הסביר?

עי סולודרו

מח הנושא חנדון?



היו"ר אי ויינשטיין;

הנושא שעולה כאן הוא העברה תקציבית למימון הוצאות משפטיות בארצות-הברית על

ידי משרד התעשיה והמסחר בהיקף של 80 אלף דולר, ששולמו עבור הגנה לעובד משרד

שנתפס בגבעת הקפיטול עם אקדח.

אם אין עוד שאלות, נשמע את התשובות.

עי פרי;

היועץ המשפטי לממשלה פנה אלי בבקשה להמציא את כל החומר. ההומר למעשה כבר

מוכן. וזיכינו רק להשלמה של מסמכים מארצות-הברית, וקיבלנו את זה שלשום. ב-26

ביוני התקבל מכתב שני של היועץ המשפטי לממשלה.

די צוקר!

מתי היה הראשון?

עי פריו

ב-29 במאי היתה הפניה הראשונה של היועץ המשפטי לממשלה, שמבקשת להמציא

הסברים. צורף מכתבו של חבר-הכנסת רן כהן עם צילום מקטע עתונות. המכתב השני אומר

כך: "רצוף בזה מועבר אליך תצלום מכתב נוסף של חבר-הכנסת רן כהן בנדון. מכתב זה

מוסיף על הטענות שהועלו על ידי חבר-הכנסת רן כהן בהתייחס לענין הנדון במכתבו

הקודם. מאתר וטרם קיבלנו התייהסותך, נבקש התייתסותך הכוללת לשני הדברים גם יהד".

כאמור, ביקשנו לקבל מארצות-הברית כל תומר נוסף שנמצא שם, לצורך העברה ליועץ

המשפטי לממשלה. קיבלנו בסוף שבוע שעבר מכתב הסבר. אתמול נתקבלה תוברת מסמכים,

והכול מוכן להעברה ליועץ המשפטי לממשלה.

מכתבו של שר החוץ מצורף למכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, וזה מכתב מה-9

ביוני, אל חבר-הכנסת רן כהן. אני יכול לקרוא אותו: "לכבוד חבר-הכנסת רן כהן.

תודח על מכתבך מיום 17 במאי. שגרירות ישראל בוושינגטון, על פי הנחיות משרד החוץ,

הושיטה למר מנחם שפי כל הסיוע הדרוש, וזאת מהיום הראשון לאירוע. סיוע זה כלל,

בין השאר, פניות למחלקת המדינה וניסוח מסמכים משפטיים שנדרשו להגנתו של מר שפי.

השגרירות העמידה לרשותו של מר שפי את שירותיו של משרד עורכי דין גדול בוושינגטון

המייצג בדרך קבע את השגרירות". (מציין את שם המשרד) "הקשר עם עורך הדין וייסגלס

לא נעשה כלל באמצעות משרד החוץ. בברכה, שמעון פרס".

אני מבקש תשובות לשאר השאלות.

חיתח שאלה מדוע נלקח עורך דין זח.

אני לא יודע.

חגחירח חיתח של מר מנחם שפי. חמשרד לא עסק בזה. הפרוצדורה היא שעובד מדינה

שלוקח שירותים משפטיים חיצוניים, קובע מי ייצג אותו. חמשרד לא הכתיב לו ולא טיפל

ולא עסק בנושא הזח.

הסכום שולם. הסכום שולם מתוך סעיף הוצאות

משפטיות בחו"ל שמופיע בחוק התקציב. הסכום שולם על ידי חשב המשרד, לאחר שסוכם עם

אגף התקציבים על הגדלת התקציב. הפרט התקציבי הוא 120 אלף שקל, שזה פעילות משפטית

בארצות-הברית, סעיף שעומד לרשות המשרד בארצות-הברית.

די צוקר;

זה סעיף שנקבע לפני כן בלי קשר למקרה?

עי פרי;

בלי קשר.

גמרתם את התקציב הזה?

יי בליזובסקי;

פרט התקציב הזה אמור לממן לנו את הפעילות במהלך שנת תקציב שלמה. נשארנו

בלי כסף בסעיף הזה. כיוון שהיה סיכום עם אגף התקציבים, ואגף התקציבים ליווה את

הטיפול התקציבית והיה אישור של אגף התקציבים, והא ראיה שאגף התקציבים פנה

לוועדת הכספים בבקשה להגדיל את התקציב

אף אחד לא אישר לכם להעביר את זה.

המשרד יכול לשלם אם יש לו תקציב, בלי לבקש אישור תקציבי של הוועדה. זה

בסמכות המשרד, מתוך סעיפים שלו, בסעיף מתאים, לשלם. הלא אינני פונה בכל פעולה

תקציבית של המשרד במהלך השנה. חוק התקציב מאושר על ידי ועדת הכספים והכנסת. חיות

שזו היתה הוצאה בלתי מתוכננת מראש וכל התקציב שעומד לרשותנו הוא 150 אלף שקל,

היה ברור שאם אני מנצל את כל התקציב או את מירב התקציב למטרה זו, אני נשאר ללא

אפשרות פעילות. לכן פנינו לאגף התקציבים.

היו"ר א' ויינשטיין

במלים אחרות, את הכסף שילמתם ממה שהיה לכם. אתם עכשיו רוצים למלא את המלאי?

לפעילות המקורית של הסעיף.

לשאלה מי קבע שזה שכר טירחה סביר: היתה ועדה במשרד לאחר שעברנו את

הפרוצדורה של ועדה במשרד המשפטים. היא דנה בנושא והחליטה לשלם.

היו"ר אי ויינשטיין;

אגו עוברים לדיון.

אני רוצה לשאול, בתור עובד מדינה, כשמרשים לי ללכת לקנות משהו, יש מגבלה

תקציבית, למשל כשמדובר במחשב כיס, מותר לי לקנות לבד ומחזירים לי את ההוצאות. יש

לי אישור מראש להוציא זאת, אבל אתה חי לפי מגבלה מסויימת. אני יכולה להניח שאפשר

להגיד, אתה יכול לבחור לך עורך דין מאלה שלוקחים 100 דולר לשעה או 500 דולר



לשעה. ודאי לא יגידו לו איזה עורך דין יקה, כי צריכה להיות פה כימיה אישית, אבל

צריו להיות סטנדרט של עורך דין שלוקחים. יכלו לקחת למשל את פורטר, הכי יקר.

עי פרי;

פורטר נותן את השירותים לשגרירות. כל הטענה היתה שיש ניגוד אינטרסים בין

עורכי הדין של השגרירות לבין עורכי הדין של העובד.

אני מציע לוועדה לכבד את מעט הסמכויות שיש לה ולכבד קצת את עצמה, ולהניח

שהתשובות ששמענו הן התשובות שעובדי מדינה היו צריכים לתת לנו. ואני מכבד את זה

ואינני רוצה לבקר אותם. אני מציע לחכות לתשובתו של היועץ המשפטי לממשלה. רק

אתמול קיבלו את החומר, יעבירו אותו ליועץ המשפטי לממשלה. נדמה לי שיהיה פה טעם

לפגם אם לא נכבד את עצמנו ונחליט לפני הכרעת היועץ המשפטי.

אני מציע לחכות להכרעת היועץ המשפטי ואז להביא את זה לדיון נוסף.

יש לנו הצעה לחכות ליועץ המשפטי לממשלה. הצעתי היא לקבל את הצעת הממשלה,

ואומר מדוע. מאחר שאנחנו אומרים שהכסף כבר הוצא ואנחנו רוצים רק למלא מלאי של

המשרד להוצאות משפטיות, אם לא נאשר את זה, למשרד לא יהיה מלאי של כסף לפעילות

שוטפת. מח אנחנו מרוויחים מכך? שמענו מהיועץ המשפטי שהמשרד השתמש בסמכותו והיתה

לו סמכות לחחליט על הוצאה כזאת.

את זח נשמע מהיועץ המשפטי לממשלה.

היועץ המשפטי של חמשרד אומר זאת ברגע זה. הוא אמר שהיתה לו סמכות, והוציא

כסף מתוך המלאי לפעילות שוטפת. עכשיו חסר לו מלאי כסף להוצאות משפטיות. אם לא

נאשר חיום ונחכה ליועץ המשפטי, ואינני יודע מתי זה יחיה, יכול להיות

חודש-חודשיים, אנחנו יוצאים עוד ממעט לפגרה והענין יידחה.

זה יועץ משפטי שעובד מהר מאוד.

מח שיקרה הוא שלמשרד לא יחיה מלאי להוצאות לפעילות שוטפת. לכן מול ההצעה

שלף אני מציע לקבל את הצעת הממשלה.

אני לא בטוח שאתה יכול. אולי נשאל את דמביץ? אני לא בטוח שאפשר לאשר את זה

לפני קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה.

האמת היא שאם אנחנו לא מעכבים את זח, זח מתאשר באופן אוטומטי. זו הודעה

לוועדה, חשאלה אם אנחנו מעכבים.

אני מציע שנעביר את הפרוטוקול ליועץ המשפטי של הוועדה. במידה שהיועץ המשפטי

חושב שאין לנו סמכות, אזי זה הוזר לדיון כאן. ולא, אני מעמיד את זה להצבעה.

די צוקר;

ההצעה שלי היא להניה מראש שזה דורש אישור של היועץ המשפטי לממשלה. אני מבקש

לעכב עד קבלת הוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

מי בעד עיכוב? מי נגד?

הצבעה

בעד עיכוב - 1

נגד - 1

אני חוזר על ההצבעה.

הצבעה

בעד עיכוב - 1

נגד - 2 .

הוחלט; לא לעכב פניה מטי 001 38

אני מבקש רוויזיה.

חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (תשלומי חובה), התשמ"ח-1988

אני מבין שאושר כאן חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (תשלומי חובה}. אני

מבקש רוויזיה, אני רוצח לקיים דיון בהשתתפות נציגי משרד התעשיה והמסחר, יש לי

הרבח שאלות אליהם, אם אתח לא מקיים את הרוויזיה, זה לא עולה היום לדיון בקריאה

שניח ובקריאח שלישית,

יש לי חצעה, אני רוצח להציע הצעה למשרד התעשיה והמסחר, כדי לא להיכנס

לפלפוליסטיקה, הרי החוק חזח בא במקום חלק מן החוק שנקרא חיטלים מיוחדים.

חוק חחיטלים המיוחדים בא במקום תקנות שעת-חירום.

מאחר שחחוא לא עובד, אתם מאריכים אח זה, הרי יכלו לפצל את החוק שנקרא

חיטלים מיוחדים, לשניים, ולפתור את חבעיח, משלא עשו זאת, בעצם קשרו את ההיטלים

לעוד כמח דברים שכנראה לא התקבלו על דעת חוועדח, ואני לא חייתי בעת שהוועדה

קיימה דיון בחוק חזח, את דעתי אתח מכיר, יורם, בנושא הזח מאז שהיינו שנינו



צעירים, יפים ונחמדים. אני לא כל כך בטוח שיש מקום להיטלים הללו, אני לא כל כך

בטוח שצריך להטיל אותם , flatכפי שמטילים אותם היום. למשל הייתי רוצה שמפעלים

שמייצאים ישוחררו מן ההיטל הזה. לא שוכנעתי מעולם שאכן יש צורך בכל ההיטלים

למיניהם. בוודאי שבחלק צריך, ובחלק צריך לבחון אם יש גם היום מקום להיטל הזה.

אבל אני לא רוצה להיכנס ואני לא מבין למה הממשלה מחכה עד לרגע האחרון.

היא חשבה שנעביר את חוק ההיטלים.

היא ידעה כבר לפני חודש שלא נעביר.

אני מציע שנאשר את החוק הזה לתקופה של 9 חודשים בלבד. שכן, 9 חודשים זה

ייצא בטוף מרט, ואז תהיה כבר כנטת חדשה ויוכלו לדון בישוב הדעת בחוק שנתקע כאן.

אולי גם אתם תגבשו מטקנות אחרות באשר לחלק מן ההיטלים. שום דבר לא יקרה לכם,

מדובר רק בקיצוץ התקופה מ-12 ל-9 חודשים.

כשדנו בחוק, חבר-הכנסת צבן הגיש הסתייגות על חצי שנה.

עי פריו

הנסיון מלמד ש-9 החודשים האלה עוברים כל כך מהר, שלא מטפיקים להביא את זה.

בכוונה לא רוצים שהנושא יירד מעל סדר היום, שאתם תדאגו שהוא לא יירד מעל

סדר היום. לא אנחנו אשמים שמביאים את החוק ביום האחרון.

אני מציע שנאשר את ההארכה עד טוף מרט, עד 31 במרס 1989.

להעביר את הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית (בתיקון: 31.3.89

במקום 30.6.89).

הסתייגות לחבר-הכנסת צבן - לאשר ל-6 חודשים.

שינויים בתקציב לשנת 1988

בקשה 001 04 -

יש בקשה לשינוי תקציבי במשרד ראש הממשלה, השינויים הינם שינויים פנימיים

בתקציב משרד ראש הממשלה בסך 158 אלף שקל, לצורך הקמת לשכת השר ללא תיק משה ארנט.

גידול בהכנסות מרשומות ומקורות חוץ, בסך 35 אלף שקל.



א' קרשנר;

חבר-הכנסת חיים רמון ביקש לעכב זאת. מדובר בהעברת סכום של 158 אלף שקל

בתוך משרד ראש הממשלה, מייעוץ לראש הממשלה, מיעוטים, ללשכת השר ארנס. כשארנס

התמנה לשר, העבירו את התקציב בלי כל תוספת ללשכה שלו.

עי סולודר;

אין לי התנגדות.

לא לעכב פניה מס' 001 04 (לשכת השר ארנס).

הצעות לסדר-היום

עי סולודר;

היות שמדובר על העברה ללשכתו של השר ארנס, שהוא האחראי על נושא המיעוטים -

אתמול שמענו מסגן השר רוני מילוא, בעקבות הצעה דחופה לסדר היום, שבוטלה השביתה

של הרשויות המקומיות הערביות בנושאי התקצוב שלחם. אמנם יש החלטות על כך, אבל

הדבר איננו מתבצע.

אני מבקשת שתהיה דאגגח, שאכן הענין הזה אכן יתבצע, ושלא נעמוד השבוע שוב

בפני דבר דומה. אם זה בסמכותו של השר ארנס, שהשר ארנס ידאג לכך. אם צריך, שיביאו

את הנושא לדיון , יש לנו ועדה לרשויות מקומיות, ונשמע הסבר מה קורה.

אני מודה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:40