הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 626

מישיבת ועדת הכספים

יום ב', י"ב בתמוז התשמ"ח - 27.6.88

נכחו: א. ויינשטיין (מ"מ היו"ר)

חברי הוועדה; י. ארידור

י. ארצי

ד. דנינו

ש. עמר

י. צבן

ד. צוקר

י. רמון

א. שלום

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

ס. אלחנני- יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים; ר. רטוביץ - המוסד לביטוח לאומי

א. בן-בסט - משרד העבודה והרווחה

מ. פרידמן )

א. אריאן )

ז. פלדמן ) - משרד האוצר

ש. אשד )

מ. ברטוב }

ח. אברמסון )

ר. שרון )

י. לוי )

ח. מרגליות ) _ משרד התעשיה והמסחר

מ. תנורי - מינהל מקרקעי ישראל

א. ארבל - בנק ישראל

סדר-היום;

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח}(תיקון), התשמ"ח-1988

עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל (כפר מיס)

תקנות החשמל (רשיונות)(תיקון), התשמ"ח-1988

צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה) (תיקון מס' 11), התשמ"ח-1988

תקנות הפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו (יצוא מוצרים המופקים מפירות, מירקות,

מקטניות, מדגנים ומתבלינים)(תיקון), התשמ"ח-988ו

תקנות מס ערך מוסף (קביעת סכום מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר)(תיקון)

תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה)(כללים להגנה מפני שחיקה

אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי (תיקון והארכת

תוקף)



תקנות מס הכנסה ( תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(שיעורי פחת)(תיקון

והארכת תוקף)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בעול אינפלציה)(הוראת שעה) (ניכוי נוטף בשל פוזת

לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים)(תיקון והארכת תוקף)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הון ושינויים בהון לגבי מפעל קבע

של חבר בני-אדם תושב חוץ)(תיקון והארכת תוקף)

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)(תיקון)

(מכתבו של היועץ המשפטי למשרד העבודה והרווחה מיום אי בתמוז התשמ"ח

16.6.88)

היו"ר א. ויינשטיין;

אני פותח את הישיבה.

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)(תיקון).

אני מבין שמוצע לפטור מדמי ביטוח לאומי קצובת הבראה של עובד שכיר. האם מוצע

לפטור מדמי ביטוח לאומי גם דמי הבראה של עובד עצמאי?

נשמע תשובה ודברי הסבר לתקנות מפי נציגת המוסד לביטוח לאומי.

יי ארידור;

אני מוכן לאשר את התקנות. אם ינתנו דברי הסבר, יש לי שאלות.

ר. רטוביץ;

לפי חוק הביטוח הלאומי לא כל הסכומים המשתלמים לשכירים חייבים בדמי ביטוח

וזה כמובן מהאספקט של הגימלאות, כי יש סכומים שכאשר אדם ייפגע לא נראה אותם כשכר

חדשי רגיל. בין הסכומים האלה מנויים כרגע בתקנוות, שעל-פיהן נקבעו הפטורים

הוצאות רכב שמקבל עובד, הוצאות טלפון, הוצאות דמי מחיה.

מה לגבי פרמיות?

ר. רטוביץ;

פרמיות נפרסות. יש הוראח מיוחדות בתקנות שהנחנו לפניכם. בתקנה 4 יש הוראה

האומרת, שאם הפרמיה או התשלום הנוסף, עלה על מחצית השכר, פורסים אותו על פני כל

השנה, והיה והוא לא עלה על מחצית השכר הרגיל, אנחנו מצרפים אותו לאותו חודש שבו

הוא משולם. זו תקנח הקיימת שנים.

בנושא של דמי הבראה, היינו מביאים מדי פעם סכום שהיה הסכום המכסימלי, שרק

אם המעביד שילם אותו בפועל, לא היה משלם עליו דמי ביטוח. המעביד לא משלם דמי

בטוח.

אני אינני מבין. המעביד שילבו דמי הבראה, ולא שילמו על זה דמי ביטוח.

ר. רטוביץ;

לא, לא שילמו.

יי ארידור;

למה לא שילמו?

ר. רטוביץ;

לא שילמו עד סכום מסויים, כי זה איננו שכר רגיל. אם הוא ייפגע בתאונת

עבודה, הגימלה לא יכולה להיות מבוססת במקרה על חודש יולי שבו שולמו דמי הבראה.

יי ארידור;

למה סכום גדול יותר שהמעביד שילם?

יי צבן;

כדי שלא יסוו שכר.

ר. רטוביץ;

הסכום היה צריך להיות תמיד סכום סביר. והוא נקבע מדי פעם לפי שיקולים

שונים. פעם הוא נקבע לפי הסכומים שקופת-חולים נותנת ופעם לפי הסכום שהמדינה

נותנת. לאחרונה, ב-982ו, הבאנו תיקון לתקנות אלו על-פיו הצמדנו את הסכום של דמי

הבראה לסכום שנקבע בהסכם בין התעשיינים ובין ההסתדרות וקבענו שהסכום יתעדכן לפי

מועדי העדכון של דמי ההבראה בהסכם.

יי ארידור;

אם זה סכום קבוע, מדוע לא לראות אותו כחלק מהשכר, גם לשלם עליו דמי ביטוח

וגם לקבל עליו גימלאות?

ר. רטוביץ;

כי העקרון אומר, שיש סכומים שמשתלמים לעובד שחם אינם שכר רגיל, לכן חם לא

יובאו בחשבון.

אני מבין אם זה סכום יוצא דופן ויש סכנה של מרמה, אבל כאן יש סכום המשתלם

באופן קבוע, וחוא כל-כך קבוע שדמכניסים אותו להסכם הקבוצי. ואם חס וחלילח המעביד

יפסיק לשלם אותו, תחיה שביתה. זאת אומרת, זה חלק אינטגרלי מהשכר,

זה לא משפיע על גודל הגימלה. גימלאות הביטוח הלאומי הן קבועות.



י' ארידור;

יש גימלאות שעליהן זה כן משפיע. אבל נניח שזה לא משפיע, אני מדבר על

אנחנו לוקחים 90% מהשכר מפני שמסי הביטוח הלאומי

כבדים מדי ואיננו רוצים להכביד יותר מדי. יש בזה הגיון. אבל אני רוצה להבין מדוע

המלאכותיות הזאת, שלוקחים חלק מהשכר שהוא שכר לכל דבר, וקובעים לגביו כללים

שונים.

היו"ר אי ויינשטיין;

מדוע זה קיים רק לגבי עובדים שכירים? מדוע ההפליה לגבי עובדים עצמאים? יש

היום הפלייה בביטוח הלאומי לגבי עצמאים. העובדים השכירים משלמים דמי ביטוח לאומי

על בסיס שהוא פי שלושה מהשכר הממוצע במשק ואילו העצמאים משלמים דמי ביטוח לאומי

על בסיס שהוא פי ארבעה השכר הממוצע במשק. עם מעסיק יוצא להבראה, מדוע לא יחול

עליו מה שחל על עובד שכיר? אנחנו איננו יכולים לתקן עיוותים של העבר, אבל כל

נושא שמובא לכאן ויש בו הפליה, אני על כל פנים אינני מוכן להביא אותו לדיון

כיושב ראש הוועדה.

לכן אני מבקש להבהיר נקודה זו בטרם ניכנס לדיון בתקנות.

יי צבן;

אני רוצה לשאול, איך עומדת היום השאלה של החלה מס הכנסה על דמי הבראה? כאשר

תשלומי ההבראה מתרכזים בחודש אחד, בחודש יוני, האם יש פיזור של עומס המס?

איפה עומד הנושא של דמי הבראה במגזר הציבורי לצורך חישוב הפנסיה של גימלאי

המגזר חציבורי?

מה ההשלכות הישירות של גודל השכר לצורך חישוב דמי הביטוח וההשפעה על גימלת

הזקנח של הביטוח הלאומי?

מדוע מוצע הסכום של 1100 שקל, והאם העדכון נעשה לפי ההסכם או לפי עליית מדד

המחירים לצרכן?

בזמנו דובר על מתן פטור ממס הכנסה לדמי הבראה. היו דיונים על כך בהנהלת

הקואליציה והיתה הצעה-חוק פרטית של חבר-הכנסת קיסר והצטרף אליה חבר-הכנסת שמאי

בנושא זח. אחד הנימוקים היה - עידוד תיירות פנים. לכן שאלתי היא, מדוע לא יובא

מתן פטור ממס חכנסח לקצובת הבראה יחד עם הפטור מדמי ביטוח לאומי?

אני רוצח להעיר הערה עקרונית. יש בתקנות שהונחו לפנינו סדרה של תשלומים

שונים שאינם חייבים בדמי ביטוח לאומי . כל מעביד יודע לנצל זאת. קודם כל חוא

נותן את הדברים שפטורים מדמי ביטוח, ותמיד יש חבעייה של העצמאים שאינם יכולים

לתת לעצמם דמי הבראה,

חם יכולים,



סמדר אלחנני;

השאלה היא, האם זה פטור מדמי ביטוח לאומי?

יי ארידור;

אפשר לפטור את הסכום.

היו"ר א. ויינשטיין;

כמו שיש הוצאות מסויימות המוכרות לצורך מס הכנסה, כך אפשר לקבוע סכומים

מסויימים שיהיו פטורים מדמי ביטוח לאומי.

סמדר אלחנני;

מה שאני מנסה להגיד הואי. למה להסתבך כל-כך, למה לא לקבוע סכום כולל אחיד,

מדרגת-מס אפס בביטוח הלאומי, ולהתעלם מכך אם זו קצובת הבראה או סכום אחר המשולם

על-ידי המעביד?

י' ארידור;

הרי זה מה שאמרתי לפני חצי דקה, לא להתחשב בפיקציות, אלא להוריד את שיעורי

הביטוח הלאומי.

מכיוון שהסיבה היחידה שאין כוללים דמי הבראה אלה בביטוח הלאומי היא, שאין

רוצים להכביד יותר מדי על תשלומי הביטוח הלאומי, ובצדק, מה שצריך לעשות הוא לבטל

את הפיקציה. לקבוע שיש תקרה עד סכום מסויים ומעליה אין משלמים דמי ביטוח. כמו

שעושים זאת לגבי השכר הממוצע. באופן עקרוני אדם צריך לשלם דמי ביטוח לאומי גם אם

השכר שלו הוא פי 10 מהשכר הלאומי. אין סיבה הגיונית למה לא, פרט לכך שהנטל כבד

מדי.

ר. רטוביץ;

אני פשוט לא סיימתי את ההסבר. התקנות, כפי שאמרה סמדר אלחנני, כוללות מספר

החזרים שאיננו מחייבים בדמי ביטוח. על-פי ההסדר שהיה קיים בתקנות לגבי סכום

קצובת ההבראה, שמדי פעם היינו באים לעדכן אותו, נוצר מצב שאם לא עדכנו את הסכום,

נשאר אותו סכום. ההסכם שעליו מבוססות התקנות יפוג תקפו ב-30 בחודש זה. המשמעות

היא, שאם לא נקבע איזה שהוא סכום, על השקל הראשון שישלם המעביד יחולו דמי ביטוח

לאומי.

יי ארידור;

זה איום סמוי על ועדת הכספים.

ר. רטוביץ;

זה לא איום, זו התוצאה המשפטית.

המועד של ה-30 ביוני ידוע לנו. תחזרו בבקשה לביטוח הלאומי ותגידו שיתנו זאת

גם לעצמאים.

זה כתוב בדברי ההסבר לתקנות. אנחנו יודעים את זה. מסבירים לנו שאם לא נאשר

את התקנה, הציבור יצא ניזוק. זה כתוב בדברי ההסבר.

ר. רטוביץ;

אילו היה כאן היועץ המשפטי הורא היה מסביר את המצב המשפטי של התקנה כרגע.

לשאלה מדוע קצובת הבראה איננה שכר רגיל - כפי שאמרתי יש סכומים שהם ההזר

הוצאות שמעביד נותן לעובדו והם מוכרים כההזר הוצאות. בהלקם מוכרים כהחזר הוצאות

במס הכנסה וההל מהרפורמה של 1975 חלק מהחזר ההוצאות מוכר כהכנסת עבודה. היום,

בעקבות הרפורמה, גם הוצאות רכב ודמי הבראה, כלולים במס הכנסה.

יי ארידור;

למה החזרים אלה אינם כלולים בביטוח הלאומי?

לגבי הביטוח הלאומי נשאר ההסדר שהיה קיים מאז ומתמיד - הוצאות רכב ותשלומים

בעד רכב לא מוכרים

כי לא היתה ועדת בן-שחר לענין הביטוח הלאומי.

אתה חושב שיש הצדקה שישלמו דמי ביטוח על קצובת הבראה?

לא, אני טוען שאין הצדקה שיהיו פיקציות בחוק אם אנו מסוגלים למנוע אותן

ויכולים להגיע לאותה תוצאה חשבונית אם ישנו את השיעורים. יקבעו תקרות ושיעורים

מופחתים ודרגת אפס.

לכל הענין הזה קיימת ועדה בראשות סמנכ"ל למחקר, מר יוסי תמיר, שמעבדת

רפורמה הדשה לגבי השכירים.

למה לא תציעי תיקון?

כי זה חלק של הרפורמה הכוללת לגבי השכירים, האומרת שכל ההכנסות שבאות

בחשבון לצורך תשלום מס הכנסה יובאו בחשבון לצורך תשלום דמי הביטוח הלאומי

והגימלאות. זה כולל החזר הוצאות רכב וקצובת הבראה.



לגבי אוכלוסיית השכירים והמעסיקים, המצב בביטוח לאומי אינו דומה כרגע למצב

של מס הכנסה. ואין ספק שסכומים המהוייבים במס הכנסה אינם מחוייבים בדמי ביטוח

וההשלכה היא, כפי שאמר חבר-הכנסת צבן, גם לגבי הגמלאות. המשמעות היא, שאם מישהו

מקבל החזר הוצאות רכב הסכום הזה אינו מובא בחשבון לענין חישוב הגימלה שלו כי

הוא גם לא שילם עליו דמי ביטוח.

הרפורמה שנבחנת כרגע באמצעות מחלקת המחקר שלנו היא בכיוון שוועדת הכספים

הציעה בשנה שהבאנו נושא ארבע פעמים השכר הממוצע בחיוב העצמאים באופן שמחייב את

המעסיקים עד 4 פעמים השכר הממוצע, נקבעה רצפה שאינה חייבת בדמי ביטוח, כפי שקיים

לגבי העצמאים, שזה הנושא הידוע ומוכר כשיעורים מופחתים לשכירים. ייקבעו שיעורים

מופחתים לשכירים ואז יבוטלו כל הפטורים.

י' צבן;

שיעורים מופחתים למי?

ר. רטוביץ!

לשכירים. התקרה כפי שמוצע פה ורצפה שאינה חייבת בדמי ביטוח והיא תחליף את

כל הפטורים שיש היום לשכירים. אבל זה במסגרת הרפורמה שטרם עובדה להצעת חוק

כוללת, והיא בשלבי הכנה. היא חייבת להיות מתואמת עם המעסיקים, עם שיטות הדיווח

של המעסיקים ועם מערכת המחשב שלנו ועם הכנסת רפורמה כרפורמה, שזה שינוי מהותי של

מה שפעלנו על-פיו הרבה שנים. כאשר הרפורמה תתקבל יוחלפו כל הפטורים האמורים

בשיעורים מופחתים ואז גם נוכל להעלות את רמת החיוב של ההכנסה עד ארבע פעמים.

יי צבן;

זה קשור בהמלצות ועדת שישינסקי?

נכון. אם חברי הוועדה רוצים לשמוע פרטים באיזה שלב נמצאת הרפורמה, אפשר

למסור.

כיושב ראש שיש לו הסמכות לנהל ישיבה ולהחליט מהו סדר-היום, אינני נוטה

לחמשיר בדיון, ואומר מדוע. אנחנו אמרנו בוועדח; איננו יכולים לתקן עיוותים

שקיימים במשק לגבי סקטורים שונים, אבל לא נאשר שום דבר המובא לפנינו שיש בו כדי

להנציח עיוותים. אינני יכול לראות מצב שאומרים לאדם; אם אתה קרוי שכיר אתה כן

מקבל פטור, ואם אתה קרוי עצמאי ויוצא להבראה, אתה אינך מקבל פטור. האיש שפותח את

החנות ב-8:00 בבקר וסוגר אותה ב-00;22 בלילה, הוא לא יזכה בזה.

רבותי, אני אינני מוכן להמשיך בדיון בתקנות אלו. ואני אומר זאת כיושב ראש.

אני חושב שהגישה של היושב ראש, שלא תיתכן הפלייה, היא נכונה וצריך להגיש

לנו תיקון לתקנות. יחד עם זאת גם השאלה שלי נכונה ולא קבלתי תשובה עליה. כל הזמן

אנו מתקנים חוקים, לא מתקנים את כל החוקים של מדינת ישראל בבת-אחת. גם את החוקה

איננו מקבלים במדינת ישראל בבת-אחת אלא פרקים-פרקים. שיטת חקיקה שמחכה עד שנמצא

את המודל האידיאלי, תשאיר את כל העיוותים על כנם.



אם יש פיקציה ועיוות , שאין חילוקי דיעות איך צריך לתקן אותם, אין שום

הצדקה להשאירם על כנם ולוזכות לאיזו שהיא רפורמה. בסך הכל מה המטרה? הרי הסכום

שיתקבל וישולם לא ישתנה על-ידי מה שהצעתי. אפשר לעשות את החישוב בצורה שלא

ישתנה. כלומר, הכללת דמי הבראה כעקרון בשכר והורדת השיעורים באופן שהתשלום לא

יהיה יותר גדול.

ר. רטוביץ;

זו הרפורמה.

יי ארידור;

בסדר, אז אני גם מכוון לדעת מומחים. אבל זה אפשר לעשות. מה שלא טוב הוא,

שאנחנו מרגילים את הציבור לפיקציות. ואחת המטרות של החקיקה, שהדברים יהיו כמו

שהם ניתנים, לא שמישהו צריך לבוא ולהגיד: תן לי דמי הבראה ואנחנו נפטור את זה

מדמי ביטוח ואתה תשיג לי קבלה, ואתה יכול לצאת להבראה ולא לצאת להבראה, מפני שאף

אחד אינו יכול לבדוק את זה ולא בודק את זה וזה לא מעניין אף אחד. זה מה שצריך

לעשות. למה באותה הזדמנות לא לעשות את החשוב הנכון ולהגיש לנו הצעה?

אני אבקש לקבל תשובה על השאלה, האם במגזר הציבורי דמי ההבראה מובאים בחישוב

הפנסיה?

עד כמה שאני יודעת יש הסכמים עם הגימלאים לקבלת הטבות הניתנות על-ידי

המעביד.

:

בלי שיש חקיקה?

יש חקיקה. אבל אני מוכנת לבדוק את זה. זה לא בתחום שלי. זה בחוק שירות

המדינה (גימלאות), ואני צריכה לבדוק אם הם זכאים לדמי הבראה.

אני רוצה להתייחס לבקשה שלך להפסיק את הדיון.

זו איננה בקשה. זו סמכות היושב ראש.

עקרונית, אני מסכים שלא יכולה להיות הפליה בין עצמאי לשכיר במובן זה של

התחשבות בדמי הבראה, כי גם עצמאי ראוי לו שיצא להבראה. אבל אני מבין שהיום

עדיין ממשיכים בשיעורים המופחתים של דמי הביטוח הלאומי לגבי עצמאים ולא קיימים

שיעורים מופחתים לשכירים. ואני מציע לחברים לא ללחוץ בנקודה זו, כי הנתונים של

ו



ההתפתחות, לא נמדדים לא בשנה אחת ולא בשנתים. מי שיראה את העקומה של חלקם של

העצמאים בתקבולי הביטוח הלאומי, גם בהשוואה לחלקם במפרנסים, גם בהשוואה לחלקם

בהכנסה הלאומית - יראה שעצמאים נמצאים בפיגור: היו זמנים שהפיגור היה גדול מאד,

אחר-כך הוא צומצם. מעולם העצמאים לא מילאו את חלקם המלא בתקבולי הביטוח הלאומי,

כך שהם דרך קבוע מופלים לטובה.

לכן אי אפשר לנצל עכשו את ההזדמנות של הדיון בתקנות אלו ללחץ בכיוון זה.

אני מציע שיביאו לנו הצעה רצינית איך לשמור על עקרון של שוויון בין עצמאים

לשכירים, אבל אין היום עילה אמתית לבוא ולטעון שקיימת הפליה כאשר התמונה הכוללת

היא כפי שהנה.

היו"ר א. ויינשטיין;

חבר-הכנסת צבן, אני רוצה לומר לך: אם הצד הזה של השולחן, או חלק ממנו, כאשר

יובא הנושא של שיעורים מופחתים לעצמאים, יבוא ויגיד: אנחנו לא ננציח הפליה ונאשר

את זה, אני אשתוק. כאשר באים אלי עצמאים ושואלים: מדוע לשכירים יש קרן השתלמות

אינני יכול לבטל הפליות של העבר, כאשר מדובר בטכומים של

מאות מליוני שקלים בתקציב. אבל אני מצהיר ואומר: היום מביאים לפנינו תקנה שיש

בה הנצחת ההפליה, לתת דבר מטויים למישהו ולאחר לא לתת אותו, לזה אינני מוכן. אם

יביאו לנו בעוד שבועיים הצעה לבטל את השיעור המופחת לעצמאים כי יש הפלייה לטובה

של העצמאים ויגידו שצריך לתת זאת גם לשכירים

ואם אני אציע הצעת חוק בענין שיעורים מופחתים לשכירים?

באותה תקרה.

בודאי. באותה תקרה, בודאי.

כבר שנתיים אני טוען, שהביטוח הלאומי, עם כל הכבוד, יוצר כל הזמן הפליות על

גבי הפליות.

חבר-הכנטת ויינשטיין, אני אציע הצעת חוק בענין שיעורים מופחתים לשכירים עם

אותה תקרה, האם אתה תתמוך בה?

אם תהיה אותה תקרה, בודאי. אני נגד הפליות בכל מצב. אדם שיושב בחנות שהיא

כוך בחום הלוהט של יולי, והוא רוצה לצאת להבראה פעם בשנה, ישמע מחר שאישרנו פטור

מדמי ביטוח על קצובת הבראה רק לשכירים, זה לא ילך.

חתקרח גבוהה מדי, צריך להוריד אותה.



אני רוצה להוסיף על מה שאמר היושב ראש: אם אתם חושבים שבגלל

זה, שהמועד האחרון לאישור החקנוח הוא ה-30 ביוני, ואם לא תביאו תיקון,

והתקנות לא תאושרנה, ייגרם נזק, אני ריצה להדגיש - ואני רוצה לומר זאת

על דעת ועדת הכספים, ואני מבין שלא תהיה התנגדות: אנו נגיש הצעת-חוק

בנושא עוד בחודש יולי, לפני התפזרות הכנסת, ונתקן את התקנות על-פי

רצוננו, ואז אינני יודע מה יקרה.

לכן השיטה של איום מוסווה על ועדת הכספים, לא תעבוד הפעם.

נגיש הצעת חוק.

אנחנו הרגלנו את משרד האוצר, שהוא אינו מביא יותר חוקים שיש

בהם הפליות. גם את המוסד לביטוח לאומי נרגיל, שאין מביאים לנו חוקים

ותקנות שיש בחם הפליות"

אנחנו צריכים לסווג מפרנס לפי גובח הכנסתו ולא לפי סוג עסוקו.

תודה רבח.

עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל ( כפר מיסר) .

(מכתב המשנה למנהל מינהל מקרקעי ישראל מיום בי בתמוז התשמ"ח-17.06.88)

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-חיום: עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי יל1ראל ( כפר מיסר).

נשמע דברי הסבר מפי נציג מינהל מקרקעי ישראל, מר תנורי"

בכפרים ערביים יש קרקעות של חקק"ל, שנקנו לפני קום המדינה

ואחרי ק ום המדינה. הקק"ל מנועה,במסגרת הקצאות קרקע, להקצות קרקע בישובים

ערבים - - -

י. ארידור;

אתה חושב לזזה עולה בקנח אחד עם החוק נגד גזענות?

מ. תנירי;

על-פי חאמנה של חקרן-הקיימת לישראל - -

האם האמנח ל1ל חקק"ל עולה בקנח אחד עם חחוק נגד גזענות?

כדי שנוכל לעשות חליפין בין קרקעות של המדינה ורשות הפיתוח

ובין קרקעות של הקק"ל, מוצעת עסקה זו. זו איננה הפעם הראשונה שנעשיו1

עסקה כזאת, נעשו עסקות כאלה עשרות פעמים.

י. צבן;

מה זה "13,789 ממ"ר" מול"118,000 ממ"ר"?

אפשר לראות הערכה של שמאי?

לא.

חלקה 24 בשטח של 13,789 ממ"ר היא בתוך הכפר עצמו, וחלקה 20

בשטח של 118,000 ממ"ר היא בסביבות הכפר.

יש מדיניות שאני מקבל, לעזור לכפר, אילו היו מחליפים קרקע

שאינה בכפר בקרקע שאינה בכפר, אני מביז. אבל לוקחים קרקע במרכז הכפר,

בגלל שווי הקרקע, ונותנים קרקע בסביבות הכפר. חונקים איה הכפר כי לוקחים

קרקע בשטח של 13,789 ממ"ר במרכז הכפר ומוסרים קרקע בשטח של 118 דונם

במקום מרוחק. הרי הכפר מתרחב. למה ל7:שות חליפין עם קרקע שבתוך הכפר?

בדקתם זאת עם הקק"ל?

בדקנו. לצערנו, הקק"ל בקשה לבצע את החליפין.

זאת אומרת שאתם רואים את הבעייה כפי שאגי רואה אותה, אלא

שהקק"ל לא הסכימה?

הקק"ל לא הסכימה. היינו צריכים לקבל אישור של מועצת המנהלים

של הקק"ל.

יש בנייה בלתי חוקית בשטח זה?

לא.

האם החלקה של 15 דונם שייכת לאדם פרטי או לרשות ציבורית?

מה יעוד הקרקע ששטחה 15 דונם שהקק"ל מקבלת ונותנת תמורתם

118 דונם?

בעקבות השאלות של חבר-הכנסת אפרים שלום, רצוני לשאול:

א. למי שייכים ה-118 דונם? למה הם שימשו עד היום? למי הם

יוחכרו על-ידי הקק"ל? עם איזה אדמות הם גובלים?

האם חילופי הקרקעות נעשו בהסכמה גם עם ועד הכפר מיסר?

אני יודע שבעסקאות דומות של חלופי קרקעת. התעוררו בעיות של

רישום בסבו, האם אתה יכול לומר לוועדה באופן כללי, האם עסקות קודמות

שגעשו, הושלמו בטבו,

אני מצטרף לחבר-הכנסת יורם ארידור שביקש לקבל הערכת השמאי,

והיה רצוי שיביא אותה מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, מר ליפקה.

יבוא האדם שיכול להסביר.

למדתי שלפעמים יש צורך ב-3-4 דרגות של קירבה בין האדם הנוגע

בדבר ובין איזו שהיא תקנה; כך היה בנושא הבנקים, כדי להביא לכאן את

כל בכירי הבנקים.

כתוב בדברי ההסבר, שחלק מהקרקע נמצא בשטח בנוי וחלק נמצא

בשטח שאיננו בנוי, זאת אומרת, יש שני סוגים של קרקע. לכן אני מבקש

לראות הערכה של שמאי.

מאחר והחברים רוצים לראות שומה, אין טעם להשיב עתה על שאלות

אחרות. כאשר תובא השומה תינתן תשובה על כל השאלות0

ד. דנינו;

אני מבקש לראות מפת הכפר כולל השטח הלא-בנוי.

תקנות החשמל ( רשיונות)(תיקון). התשמ"ח-1988

(מכתבו של רכז רישוי חשמלאים במשרד העבודה והרווחה

מיום ה' בתמוז התשמ"ח- 20.6.88)

אנו עובריה לנושא הבא בסדר-היום: תקנות החשמל ( רשיונות)(תיקון), התשמ"ח- 1988.

דברי הסבר נשמע מפי נציג משרד העבודה והרווחה, מר בן-בסט.

האגרות הקיימות אושרו לפני שנה וחצי, ולא היתה לנו כל אפשרות

להעלות אותן אף על פי שקיים סעיף על הצמדה למדד בגלל הצורך לעגל את

הסכום לחמישה השקלים הקרובים, לשמחתנו בגלל המדדים הנמוכים שהיו בשנה

והצי האהרונות, לא היתה לנו אפשרות לעדכן את האגרות,

אנו מבקשים לשנות את סעיף ההצמדה כף, שהסכום יעוגל לסכום

הקרוב שהוא מכפלה של שקל אחד. והגשנו בסיס חדש של האגרות הכולל תוספת

של 25% לאגרות שלא עודכנו שנה וחצי.

לי לא איכפת אם לא תשנו את עיגול הסכום לחמישה שקלים ותעדכנו

את האגרות אחת לתקופה ארוכה יותר, אתם אינכם מפסידים מכך, כי הכסף

נכנס לאוצר ולא למשרד העבודה והרווחה. ומבחינת האוצר עדיף "לטףטר"

פהות את הציבור,

באופן עקרוני אני בעד זה שתשולם אגרה בעד רשיון, אבל אינני



י. ארידור

מבין נ?דוע צריך לקחת אגרה אחרי שאדם קיבל את הרשיון, ואז מבחינים

אם הוא עובד במפעל המעסיק בביצוע עבודות חשמל למעלה ממאה איש או

פחות. אינני מסתכל על זה מבחינת ההכנסות, עקרונית אני בעד זה שאם

יש שירות לכלל הציבור, לא צריך לקחת אגרה, אלא צריך לגבות מס. אם יש

שירות לתלק ספציפי, פרסונלי, צריך לקחת אגרה. אבל אם ; אדם קיבל רשיון,

למה צריך לקחת אגרה מהמפעל,

אני מבין שעכשו משלמים את האגרה כל שנה, מדוע צריך לשלם אגרה

כל שנה? אפשר לקחת סכום יותר גבוה לתקופה יותר ארוכה, מדוע לגבי רשיון

נהיגה כבר למדנו שלא צריך לקחת אגרה כל שנה. כאן יש אגרה למפעל,

ואחר-כך יש אגרה על חידוש הרשיון.

אני מבין שכאשר בעל הרשיון משלם את האגרה באחור, לאחר התאריך

הקובע, צריך להטיל קנס, אבל למה צריך להבדיל בין חשמלאי-עוזר וחשמלאי-

מעשי וחשמלאי-ראשי?

בעד העתק רשיון אני בעד זה שישלמו אגרה. אם מבלבלים את המות,

שישלמו אגרה, אבל מאותה סיבה אני נגד גביית האגרה כל שנה.

אני רוצה להמשיך בקו הדברים של חבר-הכנסת יורם ארידור. מאחר

ולא ברור מדוע בעל מקצוע צריך לשלם קנס על זה שהוא בעל מקצוע - - -

י. ארידור;

הוא לא משלם קנס.

יש מעבר מסיווג לסיווג.

זהו ק נס,

י. ארידור;

גם עורך-דין ישלם אגרה בעד רשיון.

לכן זה קנס, אבל אולי זה מקור הכנסה יוצא דופן שמצדיק את הדבר.

לכן הייתי רוצה לשמוע מה ההכנסה מאגרות אלו.

היו"ר א, ויינשטיין;

נשמע תשובות מפי מר בן-בסט,

א, ויינשטיין;

ציבור החשמלאים בארץ מונה 55,000 איש, כל אחד שילם עד היום

אגרה של 15 שקל, דרישת הרישום והאגרות היא על-פי תוק החשמל מ-1953.

לנו חשוב הדבר מסיבה אחת, שיש לנו אפשרות תוך כדי גביית האגרה לדעת

מהו כוח האדם הפעיל במשק, במידה ותהיה אגרה חד-פעמית על הוצאת רשיון



לא נוכל לדעת מהו כוח האדם הפעיל במשק. אנחנו קשורים עם מל"ח. אנו

חייבים להחזיק ברשימות מעודכנות של כוח ואדם העוסק בחשמל.

אגרה של הוצאת רשיון ואגרה

בעד מעבר מדרגה לדרגה. אגרת חידוש הרשיון היא אגרה שנתית. עלינו בסך

הכל זה מקשה. זוהי רוטינה אנכרוניסטית. אנו באמת חושבים לעבור לעדכון

אחת לשנתים או אחת לשלוש שנים,

בבקשה, תעשו זאת עכשו.

והסכום יעלה?

אני מציע שבהתחלה העדכון יהיה אחת לשנתיים"

האגרה שמוצעת כאן בסכום של 10 שקלים, לשנתיים תהיה 20 שקלים,

אני חישב שיש פגם בטעון שאם האגרה תהיה לשנתיים, סכום האגרה

צריו להיות כפול, אם מציגים את תשלום האגרה לא עבור השירית, אלא

בתמורה לטיפול האדמיניסטרטיבי, הטיפול האדמינסטרטיבי בהוצאת פתק

פעם לשנה או פעם בשלוש שנים הוא.אותו טיפול, יכול להיות שפעם בשלוש

שנים צריך לשלם פחות מ-10 שקלים,

זה רעיון"

אם הטיעון הוא,שהאגרה נועדה רק לכיסוי ההוצאות

זח חלק מהטיעון,

אה לא היו שיקולים של מל"ח, אני חושב שמספיק חידוש הרשיון

אחת לחמש שנית, אם קיימים שיקולים של מל"ח נוריד את התקופה ל-3 שנים.

ואז ישרק סיבה אחת לתשלום האגרה - כיסוי ההוצאות האדמינסטרטיביות ושום

סיבה נוספת, אי אפשר להטיל על אדם תשלום רק משום שיש לו מקצוע,

יש לפנינו שתי אפשרויות: או לאשר את התקנות המוצעות או לאשר

חידוש הרשיון אחת לשנתיים, או אחת לשלוש שנים כפי שמציע חבר-הכנסת יאיר

צבן ולהשאיר את הסכום של 10 שקלים, לדוגמה, לגבי חשמלאי-עוזר,

אני מקבל שדרושה בקורת מקצועית, זאת אומרת, שאדם יהיה חשמלאי

רק עם רשיון, לכן אני מוכן לקבל שחידוש הרשיון יהיה אחת לשנתיים,



יש ענין של מעבר מדרגה לדרגה.

אם צריך "להצליב" את זה דרך האגרה, יצליבו.

אני מקבל את ההצעה שסכום האגרה לא יהיה כפול. יחד עם זאת

הייתי מבקש שלא יהיו שינויים בין הסוגים השונים לגבי הפיגור בתשלום האגרה,

אינני רואה סיבה להפלות, תקבעי מכוח אחיד של קנס - 20 שקלים.

??????? זה קנס פרוגרסיבי. חשמלאי-עוזר הוא בוגר בית-הספר לפני השירות

הצבאי.

יש כמה עקרונות מוסכמים גם על-ידך, מר בן-בסט רגם על-ידי הוועדה;

חידוש הרשיון ייעשה אחת לשנתיים במקום אחת לשנה.

אחת לשלוש שנים.

יש שיקולים של מל"ח ושיקולים של ההוצאה האדמינסטרטיבית.

אבל השיקול העיקרי הוא השיקול הבטיחותי. לנו חשוב לעקוב אחרי כוח האדם

הפעיל, לראות את הכשירויות, לבדוק אם עבר השתלמויות. תמורת האגרה שאנו

מקבלים אבר עורכים ימי השתלמויות לחשמלאים. אנו הגבלנו את עצמנו למסגרת

זו. אין לנו מקורות נוספים.

אני מציע שנתאחד סביב ההצעה שהרשיון יחודש אחת לשנתיים.

לא, אחת לשלוש שנים. בדרך זו אנו משחררים לכם אנשים מעיסוק זה.

א. בן-בסט;

מטפלים בזה בסך-הכל 3 אנשים,

היו"ר א. ויינשטיין;

מר בן-בסט, אמרת שיש בעייה של פיקוח מההיבט הבטיחותי,

בשנים האחרונות היו תאונות עבודה שמקורן היה בחשמל, וזאת כתוצאה

מכך שאנשים שאינם מורשים עסקו בזה, אלה אנשים שעובדים ללא רשיון, וזה כאשר

אנו מחדשים אה הרשיונות אחת לשנה. תארו לכם מה יקרה אם נחדש את הרשיונות

אחה לתקופה ארוכה יותר,

למה לא אחת לשלוש שנים?

א. בן-בסט;

אני בעד זה שהרשיונות יחודשו אחת לשלוש שנים, אבל נעשה זאת

בהדרגה.

?????? אני רוצה להעיר לגבי סכומי האגרה, אם סכום האגרה צריך להיות

פי שנים אם הרשיון יחודש אחח לשנתיים או פי שלושה אם הרשיון יחודש אחת



א. אריאן

לשלוש שנים. סכומי האגרה הולכים לתקציב המחלקה הזאת לצורך השתלמויות.

לא יהיה כסף - לא יהיו השתלמויות ולא יהיה פיקוח.

אני אצביע בעד חידוש הרשיון אחת לשנתיים. אבל אני רוצה

לשאול שאלה לגבי שפת הבחינות, האם שפת הבחינות מותאמת לעולים החדשים

הנבחנים?

אם ניגש מישהו לטפל בחשמל ללא רשיון, לא יעזור לך אם חידוש

הרשיון יהיה אחת לשנה או אחת לשלוש שנים. החשמלאים העצמאיים משלמים

אגרה גבוהה ואילו חשמלאים העובדים במפעל המעסיק 100 עובדים או למעלה

מ-100 עובדים, כאשר בדרך כלל המפעל משלם את האגרה, משלמים אגרה יותר

נמוכה. זה צריך להיות הפוך. אני מציע לקבוע אגרה אחידה לכולם.

לכל סוגי החשמלאים.

מקצועות שיש בהם סכנה ויש בהם התפתחות והתקדמות, אני בעד זה

שיהיה עליהם פיקוח, בייחוד במדינה עם אוכלוסיות שונות מרקעים שונים.

מדובר בסכומים שאינם בעלי משמעות. לגבי מקצוע זה. חשמלאי שבא לערוך בדיקה

בבית, מקבל פי שלושה מסכום האגרה, לכן אנו עולזים מהומה על לא מאומה.

לגבי הבחינות, עולים חדלזים שבאים עם נסיון של שנים בארצות

מוצאם, את המינוח של המקצוע הם למדו בשפת ארץ מוצאם, ואין מאפשרים להם

להבחן בשפה אחרת. אני מציע שהכלל יהיה, שיימצאו הבוחנים בשפות השונות

וכל עולה יוכל להבחן בשפה בה למד את המקצוע.

אני תומך בהצעתו של חבר-הכנסת ארצי בענין עריכת בחינות בשפות

שונות לעולים החדשים.

סוף-סוף הבינונו מה שורש הענין, בלהתחלה הסבירו לנו, שהאגרה

נועדה רק לכיסוי הוצאות האדמינסטרציה, עכשו מתברר שהאגרה היא מקור מימון

לעריכת השתלמויות ולפיקוח.

אני רוצה להזכיר, שאנו דנים בחוק ההיטלים המיוחדים, שכולל קרנות

להשתלמות ולמחקר. לכן אני מציע שנפריד בין הדברים. במידה והאגרה נקבעה

יחד עם השרים הרלבנטיים, ימצאו לנכון להבטיח בחוק לענף החשמל מקורות

הכנסה למימון השתלמויות. וזה יעשה באומן מסודר ולא בכל מיני השתחלויות.

חבר-הכנסת ארצי, לגבי הצורך בהקפדה על הרישוי, אין ויכוח.

יש התפתחויות טכנולוגיות המחייבות --חשמלאי מוסמך יעבור

בחינה כל שנתיים, הייתי מבין את ההגיון. אבל זה איננו כך. שולחים

את הרשיון לחידוש בדואר.

הפיקוח צריך להעשרת על-ידי המפקח על העבודה, שצריך לעדור



י. צבן

במפעלים ולראות אם חשמלאי יש לו רשיון. לענין זה מה זה משנה אם הוא

מחדש את הרשיון אתת לשנה או אחת לשלוש שנים? מתוך שיקולי מל"ח אפשר

להסכים לשלוש שנים.

ועדה זו יכולה לקבל את הצעת הממשלה או לדחותה, כל אחד מנקודת

השקפתו חושב שיש פגם כלשהו בסעיף זה או אחר של התקנות, מישהו חושב

שסכומ? האגרה אינם מתאימים, מישהו אחר חושב שהמפעלים צריכים לשלם כמו

אחרים.

לכן אני מציע, מר בן-בסט ומר אריאן, קחו את הפרוטוקול של. הישיבה,

תראו את מגוון הריעות ותביאו הצעה"

נימוקים אלה מושמעים כל שנה.

אנחנו צריכים להשמיע אותם כל שלוש שנים.

יש אפשרות, שנציג הממשלה יאמר: אני מוכן לקבל את ההצעה שהרשיון

יחודש אתת לשנתים, אם נציג הממשלה מוכן להסכים לכך, אני אעמיד את ההצעה

להצבעה.

אני מוכן לקבל את ההצעה שהרשיון יחודש אחת לשנתים.

עם הפחתת התשלום?

אפשר להוריד את החלק היחסי ל1ל העלות.

מהו החלק היחסי של העלות?

אינני יכול להשיב במקום,

אני מבקש שתקרא את הפרוטוקול של הישיבה הזאת, ותביא לנו הצעה.

אני מניח שבהרכב יותר רחב של הוועדה, יהיה קונצנסוס על אחת מההצעות.

עכשו, תשיב בבקשה על השאלות.

,אנו מתייחסים ברצינות לבקשה לקיים את הבחינות לעולים בשפת

ארץ מוצאם, גם בהתבסס על התקציב הדל העומד לרשותנו. הוצאנו מערכת בחינות

לעולים מרומניה , ואנו מקיימים בחינות בעברית, ברוסית, בערבית ובאנגלית,

כר שכל עולה שבא, אנו מאפשרים לו להבחן בשפת אמו.

יש לגו גם ועדות תקינה מיוחדות,



צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה)(תיקון מס' 11), התשמ"ח-1988

אנו עוברים לנושא הבא: צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה)(תיקון מס' 11), התשמ"ח1988-.

אני מבין שהוטל תשלום חובה על תערובות של שקדים ומוצרים

אחרים ובז על ממתקי סוכר המכילים שקדים,

אם איז הערות, אני מעמיד להצבעה צו זה.

הצבעה

צו שעת חירום ( שיעור תשלום חובה)(תיקון מס' 11),

התשמ"ח-1988 - אושר

תקנות הפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו( ייצוא מוצרים המופקים מפירות,

מירקות, מקטניות, מדגנים ומתבלינים) (תיקון), התשמ"ח- 1988

(מכתבה של ח. מרגליות מיום ו' בתמוז התשמ"ח-21.6.88)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות הפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו (ייצוא מוצרים המופקים

מפירות, מירקות, מקטניות, מדגנים ומתבלינים)(תיקון), התשמ"ח-1988.

נשמע דברי הסבר מפי נציג משרד התעשיה והמסחר, מר שרון.

יש חוק הפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, למעשה החוק מפקח על

ייצוא מוצרים שמופקים מצמחים, מפירות וירקות. יש מערכת של מתן ייעוץ

למפעלים ולמעבדות המפעלים, ובעיקר למוצרי פרי הדר,

בתקנות מופיעים גם תבלינים.

גם תבלינים נכללים כי ייצוא התבלינים גדל. בסף הכל ייצוא המוצרים

הנבדקים מגיע ל-530 מליון דולר, שהם בערך 560 מליון שקל. האגרה שנגבתה

בשנה שעברה היתה 160,000 שקל. האגרה משקפת את ההוצאות בפועל של הבדיקות

במחסנים, בנמלים ובנ?עבדות השונות. כך שמבחינת עדכון האגרה, העדכון הוא

טכני. מה שהיה ב-1986 - - -

רווח אין מהאגרה הזאת?

לא. העלות כאן היא עלות הבדיקה. יש כאן תיקון לגבי תקנים

נוספים שאנו מציעים להוסיף לרטימה. היתה רשימה של 34 - - -

כתוצאה מכך תעשו מדגם יותר גדול לזל בדיקות?

לא. במוצרים אלה ייעשו הבדיקות.



ר. שרון

לתקנות יש תוספת שלישית בה הוספו מוצרים שלא בדקנו לפני כן

ובדיקות נוספות שלא בדקנו לפני כן. מה שמכתיב את הבדיקות האלה הן

הדרישות מארצות היעד של הייצוא, במידה וארצות אלו מקפידות על בדיקת

רעלנים, חמרי הדברה ושאריות הבאות מקמח. בהתאם לזה אנו נערכים בבדיקות

שאנו עורכים,

אתה אמרת שאתה בודק רק מוצרים שמייצאים, לא מענין אותך

מה יאכלו בארץ?

זה תפקידו של משרד הבריאות,

מפעל שמייצא ונערכות בו בדיקות, יש לכך השפעה ישירה גם על

המוצרים המיועדים לשוק המקומי,

אני מעמיד להצבעה תקנות הפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו (ייצוא

מוצרים המופקים מפירות, מירקות, מקטניות, מדגנים ומתבלינים)(תיקון),

התשמ"ח- 1988.

הצבעה

תקנות הפיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו ( יצוא מוצרים המופקים

מפירות, מירקות, מקטניות, מדגנים ומתבלינים)(תיקון),

התשמ"ח-1988 - אושרו

תקנות מס ערך מוסף ( קביעת סכום מחזור עסקאותיו של

עוסק זעיר)(תיק ין). התשמ"ח-1988

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"א בסיון התשמ"ח-6.6.88)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס ערך מוסף ( קביעת סכום מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר)

(תיקון), התשמ"ח-1988.

ש. אשד;

במס ערך מוסף יש 2 סוגי עוסקים: עוסק זעיר שחייב לדווח

אחת לחדשיים ועוסק מורשה שמדווה אחת לחודש. עוסק זעיר, מחזור עסקאותיו

הוא סכום שאינו עולה על 50,000 שקל. עכשו מוצע להעלות את הסכום ל-60,000

שקל,

כמה עוסקים זעירים ישנם?

14,000, 6% מסך כל משלמי מס ערך מוסף.

אבל לא מהכנסות מס ערך מוסף.

בהכנסה חלקם עוד פחות. גם עוסק זעיר זכותו להיות עוסק

מורשה.

כמה עוסקים מורשים יש?

0250,000

אני מעמיד להצבעה תקנות אלו.

הצבעה

תקנות מס ערך מוסף ( קביעת סכום מחזור עסקאותיו של עוסק

זעיר)(תיקון), התשמ"ח-1988- א ו ש ר ו

תקנות להשקעות משותפות בנאמנות ( החזקת מטבע חוץ), התשמ"ח-1988

(מכתבו של שר האוצר מיום ו' בתמוז התשמ"ח-21.6.88)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות להשקעות משותפות בנאמנות ( החזקת מטבע חוץ),התשמ"ח-1988.

דברי הסבר יביא נציג האוצר מר פרידמן.

לאחרונה אושרו קרנות נאמנות המיועדות לבעלי חשבון פיקדון

תושב חוץ (פת"ח) בלבד. לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, קרן כדי שתוכל

להחזיק מזומנים במטבע חוץ, צריך להנתן לה אישור של ועדת הכספים, מוצע

לאפשר לקרנות אלו בלבד להחזיק מזומנים במטבע חוץ בשיעור שלא יעלה על

מדוע אין מביאים לנו הצעת חוק לביטול ההיטל של 3% על אשראי

במטבע חוץ?

אינני יכול להשיב על שאלה זו.

הנושא הוא בתחום סמכותו של בנק ישראל. הוועדה יכולה לומר, שהיא

מבקשת חשובה על השאלה מבנק ישראל.

אני הזמנתי אה נגיד בנק ישראל להופיע לפני הוועדה לעוד שבועיים,

אני מבקש שתובא הצעת חוק על-ידי האוצר.

אני נ?ביא להצבעה תקנות אלו-

ה צ ב ע ה

תקנות להשקעות משותפות בנאמנות ( החזקת ממבע חוץ)

(תיקון), התשמ"ח-1988 אושרו

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(כללימ להגנה מפני

שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי)

(תיקון והארכת תוקף), התשמ"ח-1988

תקנות מס הכנסה ( תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(שיעורי פחת)

(תיקון והארכת תוקף), התשמ"ח-1988

תקנות מס הכנסה ( תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(ניכוי נוסף בשל

פחת לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים)(תיקון

והארכת תוקף), התשמ"ח-1988

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הון ושינויים בהון לגבי מפעל

קבע של חבר בני-אדם תושב חוץ)(תיקון והארכת תוקף). התשמ"ח-1988

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ג בסיוון התשמ''ח-7.6.88)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) בנושאי מלאי בעלי

חיים במשק חקלאי, שיעורי פחת, ננוי נוסף בשל פחת לגבי מטעים ונכסים

קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים והון ושינויים בהון לגבי מפעל קבע

של חבר בני-אדם תושב חוץ.

דברי הסבר לתקנות אלו תביא הגברת חוה אברמסון,

התיקון המוצע בתקנות אלו הוא טכני. בזמנו קבענו תקנות אלו

כזמניות כיוון שחוק התיאומים בשל אינפלציה היה זמני. מאחר וחוק התיאומים

בשל אינפלציה הפך לחוק-קבע, אנו מבקשים שגם התקנות יהפכו לתקנות-קבע.

אין שום שינוי?

אין שום שינוי.

מה דעתכם על שינוי החוק?

ח. אברמסון;

זה חוק שפועל נכון.

יש עוד מדינה בעולם שיש בה 20% אינפלציה ויש בה חוק כזה?

אני מעמיד להצבעה תקנות אלו.

הצבעה

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(כללים

להגנה מפני שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי

חיים במשק חקלאי)(תיקון והארכת תוקף), התשמ"ח-1988

תקנות מס הכנסה ( תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(שיעורי

פחת) (תיקון והארכת תוקף), התשמ"ח-1988

תקנות מס הכנסה ( תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(ניכוי

נוסף בשל מחת לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה

ממטעים)(תיקון והארכת תוקף), התשמ"ח-1988

תקנות מס הכנסה ( תיאומים בשל אינפלציה)(הון ושינויים בהון

לגבי מפעל קבע של חבר בני-אדם תושב חוץ)(תיקון והארכת תוקף),

התשמ"ח-1988 - אושרו

הצעות לסדר-היום

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יאיר צבן.

אני מבקש שהוועדה תקבל מנציבות מס הכנסה תשובה על שתי שאלות:

א. כפר אל-אדג'ר השוכן בגבול לבנון, מעבר לגדר הבטחון, כאשר

היה בתחום רמת-הגולן היו לו איזה שהם פטורים ממס הכנסה, כפר זה החליט

שהוא רוצה להסתפח לישראל.בגלל הקרבה שלו לגבול הוא נקלע אל בין המיצרים.

לא חלות עליו ההטבות שניתנו עכשו לכפרי הדרוזים בגליל ולא ההטבות הניתנות

לישובים ברמת הגולן. אני מבקש שיתנו לווערה תשובה, למה הכפר הזה יפול בין

הכסאות?

לתושבי הכפר יש זבות בחירה,

נציג האוצר ישיב על השאלה בכתב.

י. צבן;

על קבוץ סער הוטל מצור. הוא מוקף כולו בטבעת

קשוחה של ישובים שהוכרו כזכאים לפטור ממס הכנסה ואין יוצא ואין בא, והשאלה

למה ההפלייה?

אני שמח על השאלה, כי זה סימן שהקבוץ משלם מס,

הם מקבלים הקלות לפי חוק עידוד התעשיה?

כן.

אני מבקש שכל הסיווגים החליט על כל ישובי הסביבה יחולו גם

על קבוץ סער. משרד האוצר אומר שהוא תומך בזה, מר דוד בועז. גם הוא

תומך בזה,

סמדר אלחנני;

יש החלטה של ועדת הכספים מלפני 12 שנה להקים ועדת משנה לבדיקת

סיווג הישובים.

הייתי מבקש לדעת, מדוע משרד האוצר מסכים לכך שכספים שצריכים

מעבידים להעביר לקרן השתלמות ולקרן גימלאות, יועברו תוך 30 יום, כאשר

היום המערכות בכל זאת ממוכנות. העובדים טוענים שהם נפגעיםמכך. הענין

היה בבית-דין לעבודה ופסק-הדין הסתמך על הטיעון שמס הכנסה מסכים

להעברת הסכומים האלה תוך 30 יום כמו העברת ניכויי מס הכנסה,

הייתי מבקש לדעת, מדוע קבוץ ביריה אינו זוכה לאותן הקלות במס

כמו צפת,

ג'וליס, כפר דרוזי, נהנה מהקלות במס, ואילו הכפר אבו-סנין,

אינו נהנה מהקלות, מדוע?

על השאלות שיכולים נציגי האוצר להשיב עכשו, ישיבו עכשו, ועל

השאלות האחרות ישיבו בכתב.

ז, פלדמן;

קבוץ ביריה אינו נהנה מהקלות, כי הקריטריון של הוועדה שקבעה

את הסיווג היה - רק ישובים שקמו אחרי קום המדינה, וביריה הוקמה לפני

קום המדינה,

על יתר השאלות אתן תשובה בכתב תוך שבוע,

היו"ר א. ויינשטי ין;

אני מודה לכם,

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 11.45