הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מהקן



פרוטוקול מס' 6/9

חשיבת ועדה הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, לי בסיוון התשמ"ח - 15.6.88, בשעה 00;9

חגרי הוועדה;

די תיכון - מ"מ היו"ר

די דנינו

א' ויינשטיין

י' כהן

מוזמנ ים;

גב' אי הכהן - משרד האוצר

מ' פרידמן - משרד האוצר

מ' גל - בנק ישראל

ס' פיטרמן - בנק ישראל

א' קרשנר - מזכיר הוועדה

א' דמבביץ - היועץ המשפטי לוועדה

סי אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה!

אי ברק

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהאחזויות נח"ל (תיקון)

צו מלווה קצר מועדה (הגדלת סכום המלווה)

תקנות מלווה קצר מועד (סדרות מסוג זי ו-ח')

אני פותח את הישיבה.

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהאחזויות נח"ל)(תיקון)

היו"ר א' וייינשטיין;

מדובר על הקלה של 5%במס לתושבים בישובים צירקסים ודרוזים ובהאחזויות נח"ל.

אני מעמיד את ההצעה להצבעה.

הצבעה

לאשר

צו מילווה קצר מועד (הגדלת סכום המילווה)

תקנות מילווה קצר מועד (סדרות מסוג ז' ו-ח'), התשמ"ח-1988

היו"ר די תיכון;

אני מברך את גבי סילביה פיטרמן שאני מבין שאת חדשה בתפקיד.

אני ממלאת מקום מנהל המחלקה המוניטרית.

אני אציג את הצד הטכני יורידי. לפי סעיף 1 של חוק מלווה קצר מועד, אנחנו

רשאים להנפיק עד 3 מיליארד שקלים. לפי סעיף 9 לחוק, שר האוצר באישור ועדת הכספים

של הכנסת רשאי להגדיל עד ל-6 מיליארד. החוק לפי סעיף 1 מוצה, ולכן אנחנו מבקשים

להגדיל את המסגרת ל-6 מיליארד.

היום יש לנו תקנות המאפשרות להנפיק סדרות מחודש אחד עד לששה

חודשים. המגמה להרחיב את הכלים הלא צמודים לתקופות יותר ארוכות.

זה לא מחייב חקיקה ראשית?

לא. לפי החקיקה הראשית זו תקנה באישור ועדת הכספים.

p האחת מאפשרת להנפיק עד ל-9 חודשים, והשניה - עד

ל-2ו חודש.

מר גל, אתה קראת את הפרוטוקולים שליוו את אישורי החוק כחוק מסגרת, את הדיון

האחרון כשביקשתם להעלות ל-3 מיליארד? או שאתם חושבים שמה שאתם מבטיחים לא מחייב

אף אחד כי אין בוועדת הכספים מי שיזכור את מה שסוכם? אתה קראת?

לא. אנחנו חדשים.



נכון להיום יש במחזור 2 מיליארד 850 מיליון עוקל. בידי הציבור מתוך כזה קצה

פחות מ-1.5 מיליארד שקלים.

והשאר בידי מי?

מי גל;

השאר בנק ישראל מתזיק את זה ומוכר וקונה בהתאם להתפתחויות בשוק.

זה הנוסטרו של בנק ישראל?

מי גל;

זה לא הנוסטרו של בנק ישראל, כיוון שזה של האוצר. זה מוחזק בתיק בנק ישראל

לצורך הפעילות המוניטרית שלו.

מי פרידמן;

זה לא של האוצר, כי ההלק שמותזק על ידי בנק ישראל זה לא עומד לרשותנו.

מר גל, אתה פעם קנית את זה כאזרח?

מי גל;

אני כאזרח לא קונה ניירות של המדינה כדי לא לערב שיקולים אישיים שלי.

פעם קנית?

מי גל;

לא.

חבל. אני מציע לך שתלך היום לבנק ותקנה במאה שקלים. ואז תיווכח מה זה מקיימ.

מ' גל;

מקיימ לא רוכשים במאה שקלים.

היוייר די תיכון;

זו תשובה יפה.

זה לפירמות גדולות.

מי אמר את זה? אני אצי1ט לך את דברי מנהל המחלקה המוניטרית בעת שהחוק הגיע

"אנחנו לבקשת ועדת הכספים נהפוך את המכשיר הזה למכשיר פופולרי, כך שכל

אדם במדינת ישראל יוכל לקנות".

ס' פיטרמן;

עקרונית הוא יכול לקנות.

את קנית פעם, גבי פיטרמן?

לא קניתי.

אני אספר לך מיד איך קונים.

תמהתי אם מישהו מבנק ישראל יופיע, מן הבכירים שבבכירים.

אם תרשה לי לגבי אותה נקודה, במאה שקלים אתה לא יכול לקנות ולהרוויח, אבל

בהחלט ממספר לא גדול של אלפי שקלים בודדים, אפשר לעשות רווח. היום במדינת ישראל

אזרח קטן מוכר מכונית ומוכר דירה, ולגשר על פערי זמן הוא משקיע במק"מ. אפשר

לראות שבכל זאת כשליש מהיתרה היום מוחזקת בידי הציבור, הציבור ממש - לא קרנות

נאמנות ולא בנקים. הציבור מחזיק.

היו"ר די תיכון;

איך אתה יודע?

יש לנו נתונים.

אני יכול לגזור מתוך הנתונים שאני מקבל מקרנות נאמנות. אני מקבל דיווחים

מקרנות נאמנות ומהבנקים, ואני יכול לגזור מתוך זה שהשארית מדחזקת על ידי הציבור.

היו"ר די תיכון;

אתה יכול להביא נתונים בכתב כמה מחזיק הציבור הפרטי?

מי גל;

לא.

קרנות נאמנות מוחזקות על ידי פרלטים. קרנות נאמנות מתזיקות מלווה בהיקפים לא

קטנים. באופן עקיף הלקוח הקטן כן מחזיק מלווה קצר מועד.

מי גל;

נחזור לנושא העיקרי. אם אנחנו נאריך אח המלווה לשנה זה יביא את מספר הסדרות

שבמחזור ל-32. מתוך נתונים אפשר לראות שבכל סדרה אנחנו מנפיקים כמאה מיליון.

הסכום הזה מוחזק על ידי המערכת בממוצע 50 מיליון האיגרת, כשיש תנודות של עד 25

מיליון או אפילו 50 מיליון. זה אומר שיש מצבים שכל ה-100 מיליון בסדרה ספציפית

מוחזקים על ידי הציבור, על ידי המערכת, ואז לבנק ישראל אין אפשרות לבצע פעילות

מוניטרית, וזה גם יוצר רעשים במערכת של תנודות חריפות בשערים.

אם נאריך את המלווה בשנה, וכאן הייתי אומר שיש הצדקה בהארכת המלווה לשנה

אם אנחנו רואים שאורך חחיים הממוצע של המלווה הולך וגדל, והיום הוא

בממוצע 3 חודשים, זה אומר למעשה התפלגות פחות או יותר אחידה לאורך כל הסדרות

משבוע ועד 6 חודשים. אם נאריך את המלווה ב-2ו חודשים, כיוון שגם האינפלציה נבלמה

או לפחות התיישרה, אין תנודה רבה במדדים, יש יותר נטיה לרכוש את המלווה. אם

נאריך נצטרך להוסיף סכום שאפשר יהיה להגיע שוב לאיזשהו מלאי בכל סדרה של כ-150

מיליון - כי אנחנו מדברים כבר על סדרות עד 100 מיליון - וזה יביא אותנו למשהו

סביב 5 מיליארד שיהיו במחזור, ועוד כמיליארד אחד שישאר כרזרבה, כמו שהיום אנחנו

בערך משאירים חצי מיליארד כרזרבה לזמנים מאוד מיוחדים. למשל בעת פדיון המניות

הבנקאיות אם הציבור ירצה להחזיק לתקופת מה מלווה קצר מועד עד שיחליט מה לעשות.

גב' פיטרמן, כמה סוגי עמלות, לדעוזך אני, האזרח הקטן, צריך לשלם בעת שאני

קונה את המק"מ?

קודם כל אתה צודק שהאזרח הקטן משלם עמלות, וזה פרימיטיבי בסכומים מאוד

קטנים.

למה זה קורה כשהנציג הבכיר של בנק ישראל אמר בוועדה ואנחנו נהפוך את

המכשיר הזה למכשיר השקעה פופולרי לכלל הציבורי'?

כפי שאמרתי, קרנות הנאמנות מחזיקות בהיקפים לא קטנים, והלקוח הקטן, כפי

שאתה קורא לו, מחזיק בעקיפין מלווה קצר מועד. דבר שני, יש לנו גם מחשבות בתחום

הזה, ואנחנו פועלים.

ארבע שנים אנחנו שומעים שיש לכם מחשבות, וסוכם מאה פעמים שהמחשבות האלה

יוצאו מן הכוח אל הפועל. שאלתי כמה סוגי עמלות את חושבת שמשלם האזרח כשבא לקנות

מקיימ?

משלם עמלת קניה, עמלת אחזקה.

מה זה עמלת אחזקה?

מי גל;

לתקופה שהבנק מחזיק, דמי שמירה.

היו"ר ד' תיכון;

מה עוד?

ההפרש בין מחיר הקניה למחיר המכירה.

יש עוד עמלה שנקראת עמלת דמי ניהול.

דמי ניהול לא משלמים על אגרת חוב מק"מ.

היו"ר ד' תיכון;

סלח לי, אני אחראי על כל דבר. ההבדל ביני לבינך שמה שאני אומר הוא בדוק, כי

אני קונה. הבנקים לוקחים 3 סוגי עמלות: עמלת קניה, דמי ניהול ודמי שמירה. אלה הם

המינוחים שמשתמשים בהם הבנקים.

עמלות כאלה משלמים גם על אחזקת אגרות חוב, מניות וכוי. זה לא משהו למלווה

קצר מועד.

יש הבדל גדול. אני לא יודע מה משמרים כשקונים לחודש ימים או לשלושה חודשים.

אני לא יודע מה מנהלים מעבר לדמי עמלת הקניה. גם עמלת הקניה סובלת ממינימום. אבל

בואי נחזור להתחלה.

המלווה הזה אושר ב-984ו באחת הישיבות האחרונות של הכנסת חעשירית. היה דיון

גדול שהשתרע על פני כמה ישיבות. כמה מחברי הכנסת חשבו שהמכשיר הזה איננו רק

מכשיר מוניטרי לגדולים, הוא גם מכשיר חסכון לקטנים. שכן, בשעתו, ביטלנו את כל

הפקדונות שהיו צמודים לדולר. למה ביטלו אני לא זוכר. אני גם לא מבין כל כך אלא

אם כן היתה החלטה ועשו את זה בלי לחשוב הרבה. אבל העקרון היה שזה יהפוך להיות

מכשיר פופולרי. על כך עמדה הוועדה בכל עת שבאו לכאן אנשים וביקשו לחדש בחקיקה

ראשית ובחקיקה משנית להגדיל את המכסה.

בפועל יוצא שהמכשיר הזה הוא המכשיר שבאמצעותו עושקת מערכת הבנקאות את ציבור

החוסכים. את הרי יודעת שמה שעושים הבנקים, הם מוכרים פת"קים ובפח"קים קונים את

המקיימים. הם לא אומרים לציבור שיש מכשיר כזה שנקרא מק"מ. הציבור קונה פח"קים,

ובכסף הזה הבנקים קונים את המקיימ ומגלגלים את הפרשי הריביות לכיסם. אילו היה

מישהו הגון במערכת, היה צריך לאסור את זה מיד. אבל אתם, כאמור, מנהלים מדיניות

גלובלית בין אזורית, בין מעצמתית, וענין החוסך הקטן איננו, כנראה, לנגד עיניכם.



אנחנו בפעם הקודמת אישרנו את זה בחטף כי בנק ישראל ירד מנכסיו והיתרה אזלה.

בעצם באו אלינו ואמרו לנו, אם לא תאשרו לנו באותו יום, אזי לא נוכל למכור יותר

לציבור וזה מצב לא בריא.

אני בא ואומר שלושה דברים: לא קיימתם שהמכשיר יהפוך למכשיר פופולרי לציבור

הרחב, ואל תשכנעי אותי באשר לקרנות נאמנות, כי אנחנו יכולים לפתח גם את הנושא

הזה אם זה משרת את הציבור או לא משרת את ולציבור או משרת רק את קרן הנאמנות. אבל

כשאני בא ואומר מכשיר פופולרי, אמרנו שהעמלות תהיינה מינימליות, שום דבר לא

נעשה.

אני מבקש שלהמשך הדיון יבוא הנגיד ואנחנו נוציא את הפרוטוקולים. עד כדי כך

הלכנו שקיבלנו החלטה שהנושא הזה יופץ גם בקרב לקוחות בנק הדואר, וזה אליבא דכולם

מעיד על כך שגם האדם הקטן שגר ברח' סירקין ליד השוק בחיפה יוכל לקנות. אבל אתם

לא מתחשבים בהחלטות הוועדה, אתם מנענעים בראש, כל פעם באים אנשים אחרים, שהרי

אלה שהתחלפו עדיין קיימים בבנק ישראל, הייתי רוצה לראות כאן את מר פרנקל שנטל על

עצמו התחייבויות בנושא הזה. אני שמח שאתם עדיין לא ירדתם מנכסיכם ויש לכם לפחות

מיליארד וחצי, כך שלא עומדים עם סכין. אני מבקש שהנגיד יבוא ואתם תבואו ותגידו

לנו מה בכוונתכם לעשות כדי שהמכשיר הזה יהפוך להיות מכשיר פופולרי, אמין, ברוח

החלטות ועדת הכספים. יושב כאן אדם שמלווה אותנו מן היום הראשון בנושא הזה, ואם

הוא סבור שהגזמתי או חרגתי ממה שנדון בוועדה ואושר על ידי הוועדה, אני נותן לו

את הרשות להעמיד אותי על מקומי.

אמרת שארבע שנים אנחנו מבטיחים הבטחות שונות ובסופו של דבר לא נעשה כלום.

קודם כל, 1985-1984 היו שנים של אינפלציה גבוהה. אי אפשר היה לשווק את המלווה.

המלווה לא התפתח למעשה עד תחילת 1987. אתה צודק שהמלווה לא מוצא חן בעיני

הבנקים. אבל עד אמצע 1985 עת הותלט על תכנית היצוא, גם הם לא הצליחו לשווק לא

פח"קים ולא פק"מים בסכומים גדולים, וגם המלווה לא התפתח. מתחילת 1987 יש התפתחות

גדולה במלווה. כמו שאמר משה גל, אנחנו כבר מתקשים, כי זה הרי לא ענין של מלאי

שיש לך - אתה צריך מלאי בכל סדרה.

היו"ר ד' תיכון;

אבל גם חלק מהסדרות הרי נפדה.

נפדה כל הזמן אבל אתה צריך שיהיה לך מלאי בכל סדרה כל הזמן. אבל זה

בעצם שנה שהמלווה הולך וגדל. כשהמכשיר מתפתח, אז נוכל להתקדם לכיוונים האלה.

היו"ר ד' תיכון;

אבל גם אמרו לנו את זאת לפני שנה. את חוזרת במדוייק על דברי מר פרנקל במקום

הזה בפעם האחרונה.

ס' פיטרמן;

אני רואה בכל זאת שיש התקדמות. יתרות המלווה בידי הציבור גדלו מאוד.

היו"ר די תיכון;

לפי דעתי לא. את לא ערה להונאה הגדולה שנעשית כאן, כשציבור המשקיעים נקרא

מדי יום ביומו להשקיע ולקנות פח"קים, והבנקים בכסף הזה קונים את המקיימים, ובעצם

בהיות הציבור משולל כל הבנה בתחום הזה, אנחנו נותנים יד לרמאות נוראית?

הבנקים בעצם מגייסים פח"קים ונותנים אשראי בריבית די גבוהה. זה לא רק בתחום

המלווה.

היו"ר ד' תיכון;

אבל זה נעשה באמצעות מוסד מכובד שאמון על הגילוי הנאות והייעוץ הנכון

ללקוחותיו. מטעמים של רווחיות עושה כבתוך שלו. הרי שערי בנפשך שאני קונה פח"ק

כיום כשלידי ישנו מכשיר שבוודאי מקנה לי 4-3% יותר ממה שהפח"ק מציע לי, ואני לא

יודע, כי אין פרסומת, כי הבנק לא אומר לי את האמת. תנו להם את הרווחים שלהם

באמצעות ההלוואה המוניטרית שאתם נותנים להם, לא באמצעות הציבור. אנחנו לא עוד

עבדים של הבנקים.

אתה צודק שצריך לפתח את התהום הזה, את האפשרות שהאזרח הקטן יוכל לרכוש

מלווה.

את זה אומרים לנו מ-984ו.

טי פיטרמן;

צריך יותר פרסומת, באמצעות בנק הדואר. התקדמנו בשנה האחרונה עם המלווה,

תקדם גם בתחום הזה.

אני לא אבחר לכנסת הבאה וקרוב לוודאי שאתי ייגנז כל העסק הזה, ואת אומרת לי

שאני צודק.

סי פיטרמן;

בחלק מן הדברים. תן לי להגיד במה אתה לא צודק. מה שאמרת לגבי הפח"ק וזה

שהבנקים משקיעים במלווה קצר מועד - פה"ק זה כלי מאוד נזיל. אתה נכנס לבנק, מקבל

ריבית ודאית.

הוא לא יכול למכור את זה 5 פעמים בשבוע?

סי פיטרמן;

הוא יכול למכור אבל לא בתשואה ודאית.

היו"ר ד' תיכון;

בתשואה שהוא קורא אותה בעתון.

סי פיטרמן;

אבל אתה קונה את המלווה במאה, למחרת זה יכול 98.

אבל יכול להיות גם 101.

מאידך הפח"ק לעולם לא יהיה 98 למחרת, הוא יהיה 100.005, אבל זאת תשואה

ודאית.

היו"ד ד' תיכון;

את מחזקת רק את הטיעון שלי.

מלווה קצר מועד זה כלי סחיר וכמו כל כלי סחיר יש בו אי ודאות. לכן בנק שהוא

גוף שמקבל הרבה הפקדות - -

גם בפח"ק יש אי ודאות. כל יום הבנק יכול להפסיק את הפח"ק ולשנות.

ערך המק"מ יכול לרדת בשוק.

היו"ר די תיכון;

זה שפיל קטן מאוד עם סבירות נמוכה שבנמוכות. לאחר שבוע לא יכול להפסיד אף

פעם.

סי פיטרמן;

זה תלוי במגמות הריבית במשק.

מי גל;

אני יכול למצוא לך נקודות זמן שהפסדת.

היו"ר ד' תיכון;

אני יודע. אני גם יכול למצוא לך בפח"ק שאני קונה היום ומוכר מהר והפסדתי,

כי העמלות לא מכסות את הריבית.

מי גל;

לכן אי אפשר לקבוע במסמרות שתמיד מרוויחים.

היו"ר ד' תיכון;

אבל אנחנו לא מדברים על יוצאים מן הכלל. אתה בוודאי תהיה צודק אם תבדוק את

הכול ותמצא יוצאי דופן. בעקרון ההשקעה היא סולידית, זאת היתה כוונתנו - לאפשר

לציבור להחזיק כסף לתקופה שמוכר מכונית ומחכה למכונית חדשה, או שמוכר דירה ומחכה

לדירה החדשה.



אמרו לנו שאנחנו סימפטים, יפים ונחמדים. בפעם הקודמת נכנענו בלחץ הזמן,

ואמרו שיישבו אתנו כדי לסכם את אותם הדברים שהעלינו, אבל קרה לנו מה שקרה להיטל

3% על מטבע חוץ, שבעצם כולם אומרים אך אנחנו צודקים אבל איש לא עושה משהו בענין

הזה, והענין נמשך ונמשך.

כי קיבלו ביטוח שער עוד אחוז אחד ואין לאף אחד אינטרס לבטל את ההיטל.

ס' פיטרמן;

בקשר לפח"ק, הפח"ק הוא בהחלט כלי הרבה יותר נזיל ממלווה קצר מועד. בפח"ק

אתה אף פעם לא יכול להפסיד נומינלית. במלווה קצר מועד אתה יכול להפסיד.

אני אראה לך שאם אני מוכר את זה תוך כמה ימים אני תמיד מפסיד בפח"ק. זה

תלוי בגודל הסכום, כי העמלות כל כך גדולות.

ס' פיטרמן;

פח"ק זה פקדון ומק"מ זה אגרת חוב. אלה כלים בעלי אופי שונה. כלי אחד מתאים

להשקעה מאוד קצרה, והשני מתאים להשקעה קצת יותר ארוכה.

לפי דעתי הטרמינולוגיה איננה משנה. זה שקראת לזה אגרת חוב, זה שקראת

לתעודה, לא מעלה ולא מוריד. הציבור שואל מדוע הוא לא יכול לקנות מקיימ. התשובה

היא שהבנקים לא מעוניינים לשווק את הענין הזה. ועדת הכספים שואלת מה נעשה בענין

הזה. את באה ואומרת, ישנה התפתחות, אנחנו צריכים לעשות משהו. אנחנו באים ואומרים

לכם: שבו בבנק ישראל, תבואו בעוד שבוע עם תכנית אופרטיבית שתהפוך את המק"מ לנחלת

הציבור. לפחות יש כאן עד מלך, אתה יכול לתקן אותי.

מי פרידמן;

אני לא חולק על ההבטחות שנמסרו, ואני מניח שבנק ישראל גם עשה בכיוון זה. עם

זאת, אני מסכים שיש מקום ליותר פרסומת בענין זה.

ענין העמלות צריך להיבדק.

העמלות האלה אינן שונות מעמלות שמשלמים על כל סוג נכס אחר.

אני חושב שלבוא ולהשתמש בשני מינוחים של דמי ניהול ודמי שמירה זה דבר שלא

ייתכן. על מה הוא שומר?

דמי ניהול ודמי שמירה קיימים גם באגרות חוב.

אבל כאן מדובר על מכשיר לזמן קצר שאני עשוי לקנות אוחו לשבוע, שבועיים,

חודש, שלושה חודשים.

מי גל;

בשלושה חודשים ואילך אתה משתווה אם אתה קונה אגרת וזוב לשלושה חודשים.

גם אם אתה קונה אגרת חוב לשבוע.

היו"ר ד' תיכון;

לא בשלושת הסוגים, אני מצטער.

באגרות חוב יש דמי שהירח.

באגרות חוב הם שומרים על משהו. אם אני אבקש את המק"מ, הבנק יעביר לו אותו

לביתי?

לא ראיתי מתי הנפיקו תעודה בעין ואגרת חוב בעין?

אתה מעורר כאן בעיה נוספת.

אם אתם רוצים לשפר את הרווחיות, תעשו את זה. תגידו לנו שלסעיף הזה ייקרא

עמלה לשיפור רווחיות הבנקים.

סי פיטרמן;

בכל מקום מקובל מי שמחזיק ניירות ערך בבנק הוא משלם עמלה. הבנק מחזיק ניירת

גדולה בנוגע לענין.

אני אגיש תביעה נגד בנק ישראל על גילוי לא נאות. כשאת אומרת דמי ניהול ודמי

שמירה אני מניח שאת מתכוונת לזה. נכון? אם אין ניהול ואין שמירה משמע שהגילוי

הנאות לא קיים, פשוט משתמשים במינוחים לא צודקים ולא הוגנים.

אני מבין שלגבי הגדלת המלווה אתה מבקש דיון נוסף עם תכנית וכוי.



יש לי הצעה ובקשה שלא נעכב את התקנות, כדי שנוכל להנפיק לתקופות ארוכות

יותר. זה עדיין משאיר בידך את האפשרות לפעול. אני מבקש את הרחבת הכלי ל-9 חודשים

ול-2ו חודשים.

היו"ר ד' תיכון;

אנו מאשרים את התקנות. אבל אנחנו רוצים פעם אחת לתפוס את השור בקרניו.

הוחלט.- לאשר את תקנות מלווה קצר מועד (סדרות מסוג ז' ו-ח'), התשמ"ח-1988

היו"ר ד' תיכון;

מיצינו את הנושא. אנחנו רוצים שהנגיד עצמו יבוא לענין הזה, עם הנהלת הבנק.

אבל אני מציע שתקראו את הפרוטוקולים ותראו מה הובטת ולאן אנחנו מגיעים. תהיו

חזקים בעמלות אם יש צדק או אין צדק. צריך להתערב בזה.

המק"מ הומצא כנייר , Past shootingכדי לשכלל את שוק ההון ולהפוך אותו

לדינמי, למכשיר מוניטרי - - -

סי אלחנני;

הוא היה מיועד ללחוץ על הריביות. דובר על תנועת המספריים של הריביות.

היו לנו חלומות, בירכנו על המכשיר הזה. נדמה לי שאי אפשר היה להעביר אותו

באותם ימים ואנחנו דווקא תמכנו בבנק ישראל. האוצר לא היה מאושר, הוא חשב שזה

מכשיר שיתחרה באגרות החוב שלו והוא לא יוכל להנפיק. אנחנו עזרנו לבנק ישראל. אבל

מכל ההבטחות נולד שהבנק מוכר את הפח"קים וקונה את המקיימים.

אי אפשר להשוות בין פח"ק למק"מ.

היוייר ד' תיכון!

למה אני נכנס ואומר, יש לי כסף לשלושה חודשים ואני רוצה לקנות, הבנק יגיד

לי: אנחנו נותנים לך פתייק, אנחנו חושבים שזה מכשיר טוב, תקנה פחייק, תחליף את

הכסף בפחייק?

סי פיטרמן;

הבנק לא מציע לך פחייק לשלושה חודשים. הבנק מציע לך פקדון לשלושה חודשים שבו

הריביות הרבה יותר גבוהות.

היוייר ד' תיכון;

אני אומר לו, אני רוצה לשלושה חודשים, אבל יכול להיות שאצטרך את הכסף קודם

לכן, אני רוצה שתגיד לי במה להשקיע, והבנק אומר לי תקנה פחייק.

אם אתה אומר שתצטרך את הכסף קודם לכן, אתה צריך משהו מאוד נזיל. ואז לא

הפתרון לשלושה חודשים ולא המלווה מתאימים לך.

מה תגידי לי אם אני רוצה לחודשיים?

סי פיטרמן;

יש פקדונות לחודשיים במערכת הבנקאות.

היו"ר די תיכון;

יש ליזם לשלושה חודשים והם מתנים את זה בסגירה ואתה לא יכול לפרוע באמצע.

מק"מ מתאים אבל אתה יכול להפסיד קצת.

אני לא יכול להפסיד לתקופה של חודשיים, אפילו לא לתקופה של חודש, ואסתכן

אפילו להגיד לא בתקופה של שלושה שבועות.

סי פיטרמן;

אחנו בתקופה של יציבות גדולה. אם תהיה עליה בריבית, עליה בציפיות

לאינפלציה, עליה בציפיות לפיחות או דברים כאלה, תהיינה תנודות בשערים של המק"מ.

היתה תקופה שהבנק נתן על הפת"ק 9% ואתם נתתם באותו יום 16-17% על המק"מ.

סי פיטרמן;

אתה בודק תקופה שאין בה עליות גדולות בריבית. אם תהיינה תקופות כאלה - אני

מקווה שלא תהיינה - שבהן יהיה לוזץ גדול על עליית הריבית, גם על שבועיים-שלושה

אפשר יהיה להפסיד במק"מ.

היו"ר ד' תיכון;

הוא אשר אמרתי, אנחנו חושבים שהזמנים השתנו, ואנחנו רוצים לראות איך אתם

עונים להתפתחויות. יצרנו מכשיר בתקופת האינפלציה הגדולה, בואו נראה איך הוא

עובד היום בתקופה של יציבות.

הוא עובד בסדר בתקופה של יציבות.

היו"ר ד' תיכון;

לא כלפי הציבור.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 9:45