הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 616

מישיבת ועדת הכספים, שהתקיימה ביום די, כ"ו. בסיוון התשמ"ח

8 ביוני 1988, בשעה 09.00

אי שלום - יו"ר

י' ארידור

חי גרוסמן

ד' דנינו

אי ורדיגר

י' מצא

י י צבן

ע' סולודר

ג' שפט

שי בן-שלמה

מוזמנים; י' אליאס - משרד האוצר

מי אגמון - משרד האוצר

ת' נחומוב - אגף התקציבים, משרד האוצר

מי שמיר - מנכ"ל משרד החקלאות

שי אגף - מזכ"ל המרכז החקלאי

חי מולכו - יו"ר אגף המשך מרכז חקלאי

צי חרמוני - מנכ"ל קרן נזקי טבע

עי מאיר - מנכל מועצת הלפירות

אי שפירא - מנהל המחלקה הכלכלית המרכז החקלאי

די הראל - אגף לתכנון כולל, משרד החקלאות

ר' יחיאל - משרד החקלאות

שי גלנץ - ארגון מגדלי הדרים

אי הראובני - התאחדות האכרים

ק' פורר - התאחדותה אכרים

מי ליבנה - ארגון מגדלי פירות

אי דמביץ - יועץ משפטי לוועדה

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

רשמה; טי קוטלר

אישור חוזה הנפקת אגן יצרני כימיקלים בע"מ

2. שימוש ברזרבה כללית ושינויים בתקציב לשנת 1988

3. הצעות לסדר היום בעניו נזקי טבע



1. אישור חוזה של הנפקת אגן יצרני כימיקלים בע"מ בסך 10,345,500 ש"ח

אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון הוא אישור חוזה של הנפקת אגן יצרני כימיקלים

בע"מ על סך 10,345,500 ש"ח.

החלט לאשר את הנ"ל

2. שימוש ברזרבה כללית לשנת 1938 ושינויים בתקציב לשנת 1988:

בקשה ראשונה היא בקשה מס. 001 06, מס. פניה לוועדה 0003

בענין מימון בחירות כלליות בעיריות ובמועצות המקומיות בסך 14.5 מיליון

ש"ח, משרד הפנים.

בקשה שניה מס. 001 14, פניה לוועדה מס, 0004, העברה של

27.3 מיליון ש"ח מימון מפלגות לבחירות.

בקשה אחרת, בקשה מס 001 20, 9ניה לועדה מס, 010, הנצחת שרים

שהלכו לעולמם, מיליון שייח.

י' ארידור ; הערתי כבר פעם שזה מתחיל להיות אינפלציוני.

למען השכלתי, זה לפי איזושהי רשימה?

היו"ר א' שלום; הממשלה קובעת. כל השרים. יש ועדת הנצחה.

הבקשה הבאה מס. 001 17, פניה מס. 0012, שינויים פנימיים

בתקציב משדר הבטחון.

הבקשה הבאה טס. 004 72, 9ניה נזם. 0014, שינויים פנימיים

בתקציב משרד החקלאות, הרשאה להתחייב.

הבקשה הבאה מס. 001 79, פניה מס. 0015, שינויים בתקציב

משרד התחבורה, השקעות בכבישים, 3.5 מיליון ש"ח.

הבקשה הבאה מס. 001 23, פניה מס. 0017, משרד העבודה

והרווחה לתיקצוב החלטות הוועדה הציבורית למניעת אבטלה ועוד. הסכום מופיע

בדף המחשב. אלה שינויים פנימיים.

החלט לאשר את הפניות הנייל

3. הצעות לסדר היום בענין נזקי טבע:

היו"ר א' שלום; אנחנו פותחים את הדיון בנושא נזקי השרב, הצעות לסדר היום

שהועלו במליאת הכנסת והועברו לוועדה. לפני שאנחנו מתחילים בדיון ומציעים

יפתחו, אני רוצה לברך ולקדם בברכה את מר שמיר, המנכ"ל החדש של משרד

החקלאות. הוא רק נכנם לתפקידו, והביא לנו שרב... אני מקווה שבתקופתו יהיו

הרבה דברים מבורכים וטובים כך שנוכל להצעיד את החקלאות קדימה ולהציל אותה

מהמשבר הקיים. נאחל לך הצלחה. אני אולי לא אראה אותך הרבה בוועדה, אבל אני

מקווה שחברים אחרים שימשיכו בוועדת הכספים ואתה תמשיך במשרד החקלאות,

ייפגשו אתך רבות כדי לדון בבעיות חקלאות, אבל לא במשברים אלא בדברים

טובים יותר.

אני רוצה להצטרף לברכה למר שמיר. אני מקווה שלא נראה אותך

הרבו?, שלא נזדקק להזמין אותך הרבה. אני מקווה שנראה אותך במקומות של יבול

והצלחה בחקלאות. אם משהו קשור בשנו "מאיר" אני מאחלת לך שקרנה של החקלאות

יחזור ויאיר לנו כפי שראוי לה.

נושא החקלאות וההתישבות אינו יורד מהשולחן הזה בשנתיים

האחרונות. עוד זה מדבר, וזה בא. רק השבוע עוד עסקנו בהחלטות של ועדת רביד,

שכבר אינן מספיקות ומהתחלה בעצם לא היו מספיקות, ועוד לא קיבלנו מהאוצר

תשובה על פנייתנו לעזרה לענף האבוקדו שהיה במשבר קשה לפני שנה, והנה באר

השריפות והשרב ואנחנו נמצאים כמעט במשבר חדש, לפי הסכומים עליהם מדובר.

וכאן לא רק ענין הסכומים, אלא מטעים שלמים נמצאים בדילמה של להיות או

לחדול.

יש לי מספרים שקיבלתי מהעוסקים בנושא והצגתי במליאה. אבל

היות שמספקי המספרים נמצאים אתנו פה, ובמשך השבוע אולי יצטרפו נתונים

נוספים, אני אמדתי את כלל הנזק לאבוקדו, לאפרסמון, למנגו, לירקות, פרחים,

דגים ועוד, סך הכל ב-400 מיליון ש"ח.

נזק?

כן. הנזק לשנה זו.

י' ארידור ; רבע מהיצור החקלאי?

חי מולכו; עשירית.

ע' סולודר; ברקע אני רוצה להזכיר שהשנה הוגשה גם תביעה של ענף ההדרים

על נזקים גבוהים מאד בשנה האחרונה בגובה של 70 מיליון ש"ח, נזק ישיר ונזק

עקיף. בשנה זו הנזק שנגרם להדרים מהשרב נאמד ב-140-150 מיליון ש"ח. זה

כלול בנזק הכללי שהצגתי, אבל זה נזק שנאמד לפני שבועיים.

חי מולכו; זה מגיע כבר ל-300 מיליון.

עי סולודר; ענף הכותנה בו דנו לפני שנה ושנתיים, בגלל משבר שקשור בשוק

העולמי, השנה שוב נקלע למשבר עקב שחיקת הדולר.

לפי דעתי הדבר המרכזי שהוועדה יכולה לעשות עכשיו הוא

זירוז הבאת חוק מס רכוש ופיצויים, מה שאנחנו קוראים "חוק אסון טבע". יש

לנו קרן לנזקי טבע, שהיא קרן משותצפת לחקלאים ולממשלה. הקרן הזאת אינה

מבטחת פרי שהוא בשלב החנטה, אלא רק כשהפרי כבר גדול.

י' ארידור; אינה מבטיחת כי היא לא רוצה?

עי סולודר; לפי ההסכם היא מבטחת פרי גדול. ואילו הנזקים, גם לפני שנה

וגם השנה באבוקדו הם בשלב החנטה. יש קרן נזקי נובע שאינה עונה על אסונות

מסוג זה של שרב, שריפות. גם לבצורת יש קרן מיוחדת. אנחנו רואים שאסונות

נובע אצלנו לא קורות פעם במאה שנה או חמישים שנה. לאחרונה זה קורה לעתים

יותר קרובות. גם אם היו מכניסים את השריפות לגדר נזקי פעולות איבה, זה לא

היה עונה.

לכן מונחת הצעת חוק שקראנו לה ייחוק אסון טבע", שהשם החוקי

שלה הוא תיקון לחוק מס רכוש ופיצויים. זו הצעה שהגיש חבר-הכנסת גרופר ואשר

עברה קריאה ראשונה. היא עברה קריאה ראשונה לפני שהיה אישור חוק התקציב,

שבו אנחנו חייבים לציין את המקורות להצעת החוק, ולכן חוק זה לא חל עליה.



נדמה לישיש דרך שמאפשרת להביא את החוק הזה ומציעה לו הם

מקורות קיימימץ. אני חשובת שהדבר הדחוף ביותר שהוועדה הזאת צריכה לעשות

בנושא הזה, שיכול אולי לתת את העזרה הראשונה, זה זירוז הבאת הצעת החוק

שהסתיימה קריאת ההראשונה, לקריאה שניה ושלישית.

החוק עבר קריאה ראשונה, ויושב-ראש הוועדה הודיע שכל זמן

ששר האוצר לא מסכים - והוא הודיע אתמול שהוא לא מסכים - הוא לא יעביר את

הצעת החוק. שר האוצר הודיע אתמול דרך נציגו שהוא מתנגד, והיושב-ראש לא

יעמיד את ההצעה על סדר היום.

ע' סולודר; אני רוצה להציע שהוועדה, במסקנות להצעה לסדר, תתבע זרוז

הבאת החוק לקריאה שניה ושלישית ותעשה כל מה שצריך בהקשר למשא ומתן עם שר

האוצר.

הזכרתי בראשית דברי את הנזק המתמשך לענף האבוקדו, שמציב

כמעט את הדילמה את הישרדותו של הענף. כאשר מגדלים תקועים בעוד חובות"

ישקלו אם בכלל לנטוע עוד מטעים, אחרי שזו שנה שניה שהענף הזה בסכנה, ולאחר

שאנחנו ידועים גם מה הם מענקי הפיתוח.

בתום מושב החורף העליתי הצעה לסדר היום, וועדת משנה

בראשותי היבשה מסקנות, ובמשא ומתן שהיה לנו עם האוצר נתבקשנו לא להביא את

ההמלצות למליאת הוועדה, כי הוועדה כבר עומדת לסכם את ההמלצות ויש משא

ומתן. היות ועד היום הענין לא הסתיים - ודיברתי גם עם הממונה על התקציבים

לפני שבוע, ואני מבינה שהענין לא סודר, וזו בעיה מיוחדת בנזק הכללי - אני

שוב פונה שגם בענין זה, לפחות נסכם את המסקנות ונפעל ליישומן לגבי הלוואה

בתנאים נוחים לענף האבוקדו כדי שלא יהיה בשבר שיחסל את הענף, שהוא אחד

הענפים המשגשגים.

אני מעלה פה שני דברים. האחד, זרוז הכנת חוק מס רכוש

ופיצויים, הסלנג "חוק אסון טבע", והבאתו לקריאה שניה ושלישית בשבועות

הקרובים, עוד לפני תום הכנסת הנוכחית; ודבר שני, תביעה של ועדת הכספים

מהאוצר לומר לנו את דברו על המסקנות שהגשנו, ואם יהיה צורך אביא אותן

לאישור למליאת הוועדה. הגשנו מסקנות לגבי הצעה שלי בסוף המושב הקודם בענין

ענף האבוקדו.

היות שיש נזק ואחד הענפים שנפגעו הכי קשה הוא ענף האבוקדו,

אני מזכירה שענף זה שנפגע עכשיו באסון הטבע הנוכחי של השרב, נפגע מאותו

אסון לפני שנה. בענין האסון ההוא הגשתי הצעה לסדר היום והוקמה ועדת משבה

שסיכמה מסקנות.לגבי מסקנות אלה עוד לא קיבלנו תשובה מהאוצר. האוצר ביקש

שנשהה את האישור במליאת הוועדה כי הוא רצה לגבש תשובה. נקבל לפחות תשובה

על כך. 30 מיליון אינם הולכים ברגל בענף האבוקדו. הנזק של הענף מצטבר כבר

שנתיים ואני מבקשת שנעשה את שתי הפעולות האלה.

צבן; אני מסכים לכל מה שחברת-הכנסת סולודר אמרה. אני חושש שעם

האמירה של היושב-ראש לא נגיע לתכליס. אני מציע שנקבע דיון עם שר האוצר

ומנהל אגף התקציבים באחד הימים הקרובים ביותר. אחרת זה לא יזוז. אנחנו נלך

מדי ון לדי ון .

ג י שפט; את פרטי הדברים העליתי במליאת הכנסת בשבוע שעבר ואין צורך

לחזור עליהם. מדברים עכשיו על השאלה מה לעשות. אחת ההצעות שרציתי להציע

היא לקיים את הדיון בנוכותו של שר האוצר ואנשי משרדו, ובנוכחות אנשי משרד

החקלאות, שר החקלאות ומנהל משרדו וכל הצוות במשרד החקלאות. מדובר על

סכומים לא קטנים. אני חושב שזה מחייב את נוכחותו של שר האוצר.



אני רוצה להרהר בקול רם ואני מחכה לתשובה ממשרד החקלאות.

גיבשנו את ההצעה לקרן לאסון טבע, ובינתיים הענין לא מתקדם. נגיד שהענין

יתקדם. השאלה שלי היא, האם הקרן הזאת תוכל לפתוח את פעילותה באסון כל כך

גדול כפי שישנו היום. האם הכספים שישוריינו אם על ידי ההצעה שהצענו בשעתו

או הצעות אחרות, יוכלו לעמוד לרשות הענין הזה.

לכן אני שואל את משרדש החקלאות, האם הוא חושב שאת אותו

אסון שקרה עכשיו בענפים הללו, אפשר לכסות באמצעות הקרן הזו כבר עכשיו, או

צריך לעשות פעילות יוצאת דופן, פעילות הצלה, מעבר לענין הקרן, והקרן תיכנס

אחר כך לפעילות סדירה. אני חושש מאד שאם נסמוך רק על ענין הקרן, הענין

ישתהה ולא יתקדם.

אני מניח שיש סיבו להתנגדותו של שר האוצר ואני מנסה לנחש

אותן. יש דברים שאפשר לתקן ויש דברים שאפשר לשפר. אני לא רואה הבדל עקרוני

בין נזק של שרב ונזק של בצורת. הבעיה היא בעיה כספית. את בעית נזק השרב

אפשר לפתור בדיוק כפי שפותרים את בעית נזק הבצורת.

היו"ר א' שלום; לבצורת יש חוק ולשרב אין.

יי ארידור; אני מדבר על הצד הכספי. אין סיבה עקרונית להבחין בין שני

הדברים. אני מקבל שיש איזשהו טעם לפגם בכך שבהצעת החוק הזו לשר האוצר אין

אין מה לומר, אלא כאחד מחברי הממשלה. בעצם באים ואומרים שלגבי נזק של אסון

טבע כזה, הממשלה בהמלצת השר הממונה על השירות המטאורולוגי או השר הממונה

על המכון הגיאולוגי.

אני יכול להבין ששר האוצר מתנגד שיהיה צינור שיכול להזרים

כספים בלי שהוא יהיה שותף בכיר. לא הייתי מזמין את שר החקלאות או האוצר,

אלא אם רוצים לעשות דיון חגיגי. אבל אם רוצים להיות תכליתיים, צריך לברר

אצל שר האוצר או העובד שממונה על הנושא, מה בדיוק סיבת ההתנגדות. האם זו

העובדה שלשה האוצר אין כאן תפקיד - ולדעתי צריך להיות תלו - או סיבה אחרת.

אם זו סיבת ההתנגדות, נתקן זאת. ניתן לו סמכות וטו. אני לא חושב שהוא

יפעיל את הסמכות שלו כשיש שרב אמיתי. אם יש שרב של יומיים-שלושה ולא קרה

אסון גדול ולא נגרמו נזקים אלא רוצים לנצל את ההזדמנות כדי לקבל כסף, הוא

לא יתן . אבל אם יש שרב שהוא תופעה חד פעמית, פעם בכמה עשרות שנים וצריך

לשלם, הוא יתן.

את זה צריך לברר. צריך לומר שהוועדה מוכנה לתת לו סמכות

וטו אפילו, אבל העקרון שאין להבדיל בין בצורת ושרב צריך לעבור. את זה אני

מציע לברר, אבל בלי להזמין מישהו לענין זה.

את השיחה אתו אולי נעשה במסגרת הועדה. אולי נטיל על שנים-

שלושה חברים שיבואו אתו בדברים.

חי מולכו; לשר האוצר יש זכות וטו. בחוק היסודי של הבצורת. החוק שמוצע

עתה מסתמך על אותו חוק של בצורת. שם שר האוצר צריך להכריז על הבצורת. מי

שממליץ הוא שר החקלאות. אבל ההכרזה היא של שר האוצר. אנחנו מסתמכים על

אותו חוק. הבעיה איננה זכות וטו, את זה אני יודע. הבעיה היתה כספית.

י' ארידור; נזק מסוג השרב הזה, המדינה באמת צריכה לשאת. בתנאי שלא

תופסים יותר מדי. צריך לתפוס באמת את הדברים החריגים. אם מנסים בחוק זה

לתפוס גם דברים יותר שגרתיים, לא יעבור לא זה ולא זה. אם זה נזק שקורה פעם

בכמה עשרות שנים, החוק צריך לכסות את זה. צריך לבוא בדברים. צריך לתת לו

את הסמכויות ואפשר יהיה להעביר את זה. צריך לשלוח לשר נציג הוועדה ולברר.

לחבר-הכנסת שפט - היות שאנחנו מדברים על חוק נזקי בצורת,

אין פה ענין של קרן. זה כלול בתשלום מס רכוש. מהכספים שנגבים ממם רכוש זה

משולם. נזקים על פעולות איבה, כמו על נזקי בצורת - משולמים מכספים שנגבים

במם רכוש. לכן הצעת חוק זו עובדה עם מינהלת מם רכוש. לכן הסכמנו למסלפר

דברים שלא היינו רוצים להסכים להם, אבל הסמכנו את החוק הזה אך ורק לנשוא

של בצורת.

השרב שהיה ב-14-15-16 במאי הגיע לטמפרטורות של 42-46

מעלות. נוסף לחום הגבוה היה כאן אפקט של התקופה המתמשכת. היה לנו שרב

שנמשך שלושה ימים. הדבר הזה פגע בעיקר במנועים. המטעים שנפגעו הם מטעים

שהיו באותה תקופה בדיוק במצב של פריחה, והשרב שרף את הפריחה, כך שלא היתה

שום חנט-ה והיבול הלך.

צריך להביא בחשבון שמדברים על ארבעה גידולים שהםפ גידולי

יצוא, שהיקף היצוא שנפגע אצלם מגיע למעל 200 מיליון דולר. בהדרים הושמדו

30% מהיבול. לפני שבאנו לכאן קיימנו סיור בכל חלקי הארץ וראינו שהמצב באמת

בך.

ענף שני שנפגע הוא ענף האבוקדו שם ציפו ליבול של 100 אלף

טון ואולי-אולי יהיה 20 אלף טון . soאלף היה צריך להיות ליצוא. האומדן

שלנו שלא יגיעו ליבול מעבר ל-20 אלף טון. צריך לקחת בחשבון שבאבוקדו, כמו

שאמרה חברת-הכנסת סולודר, מדובר על נזק של שנה שניה. בשנה שהסתיימה היה

יבול של 34 אלף טון בסך הכל ומתוך זה ייצאנו 26 אלף טון. שנה לפני כן היה

יצוא של 70-80 אלף טון .

ענף שלישי שנפגע קשה הוא האפרסמון, והזן שנפגע קשה ביותר

הוא דווקא הזן שהיה מיועד ליצוא. זה זן הטריוף. 7000 טון שהיה מיועד ליצוא

מתוך 11 אלף טון הושמדו.

ענף רביעי הוא המנגו. מתוך יבול של 5000 טון, 3500 טון

הושמדו.

נוסף לדברים האלה יש נזקים כבדים בנושא זיתי מאכל, ולפי

האומדן הראשון יש נזקים כבדים ביותר בסקטור הערבי בזיתי שמן.

פחות נפגעו אבל נפגעו ענפים אחרים, כעמו עופות, נזק של כ-5

מיליון שקל; ענף הפלחה - כל מה שהיה מיועד לזרעים לקטניות נשרף; פרחי קיץ;

מידגה. אבל אלה נזקים - אמנם מי שנלפגע נפגע קשה מאד, אבל באופן כללי

מבחינת היקף הארצי הם נזקים קטנים יותר.

י' ארידור; אתם מוכנים לשלם פרמיה מיוחדת בעד הביטוח הזה?

אני חושב שכן.

י' ארידור; נניח שאנחנו באים ואומרים שזה ענין חד-פעמי. שרב כזה היה

פעם בארבעים שנה. הוא גרם נזק של 300 מיליון ש"ח. פירוש הדבר שהנזק שלו אם

מחלקים אותו לשנה אחת הוא 7 מיליון ש"ח. זאת אומרת שהפרמיה צריכה לכסות

בממוצע 7 מיליון ש"ח. אתם אומרים שזה בערך 2 פרומיל מהיצוא החקלאי. זו

המשמעות. השאלה אם אתם מוכנים להציע לשר האוצר לשלם ביטוח של 2 פרומיל וזה

יכסה לכם תופעות מהסוג הזה.

באותו חוק של נזקי פעולות איבה, מי שאין לו בית, לא משלם

ביטוח. מי משלם את הביטוח בנושא? מי שיש לו רכוש. לא לוקחים את זה מכספי

המיסוי הכללי, אלא ממי שעלול להפגע מהנזק הזה. זה העקרון.



ח' מולכו; פה צריך לקחת בחשבון שיש לא רק נזקים ישירים אלא גם נזקים

עקיפים.

השאלה היא עקרונית. נגדיר את הנזקים שזה מבטח. נעשה חשבון

של 30-40 שנה. מה ההסתברות, אפשר להעריך כלוה זה בכסף, ומחלקים על פני

מספר השנים.

ח' מולכו; אנחנו אומרים שיכולה להיות השתתפות הממשלה בפרמיה. בקרן

נזקי שבע היונה השתתפות של 50% הממשלה ו-50% החקלאים. היחס השתנה אחר כך ל-

60%-40%. הם פה ניתן ללכת בכיוון זה. חוקים כאלה קיימים בארצות הברית,

בצרפת. בכל ארץ קיים חוק כזה.

אם מכניסים את הסעיף לחוק, אחר כך מתווכחים שנגרם משהו

יוצא דופן . אומרים, זה חריג. הבעיה היא להכנים סעיף לחוק. ואז לא צריך

להתווכח על סמכויות שר האוצר ולא על פרומיל. אחר כך, עוד לא ראיתי שנה בה

חקלאים לא תובעים כסף. אם יש להם חוק, זה יותר קל. השאלה איך להעביר את

החוק בנוסח שיתקבל על ידי שר האוצר. החוק הזה לא יעבור נגד דעתו. אפשר

לשכנע אותו ואת הפקיד ולדבר לענין.

היו"ר א' שלום; טילפנו לאוצר ועוד מעגן יבוא עופר ויזמין את עמדת שר האוצר.

חבר-הכנסת ארידור העלה רעיון איך לקדם ארת הנושא. נציג האוצר יבוא ונדע

מדוע שר האוצר מתנגד.

חי מולכו; בעבר לא היה נזק כזה. זו למעשה רעידת אדמה ושואה לענפים

האלה. אנחנו זקוקים היום לעזרה מיידית. אם החקלאיים לא יקבלו עזרה מיידית,

חלק מהמטעים האלה הם לא ימשיכו לעבד. אין להם .אמצעים להמשיך להשקות ולתת

דשן, מה עוד שלא יהיה מנין לקבל שום תמורה. דבר שני, לעשות כל המאמצים-

לאשר אתה חוק כדי שנוכל באמצעות החוק הזה לקבל את הפיצויים. הנזקים הם

בסדר גודל של אסון לאומי. במשך כל ארבעים שנה אני לא זוכר אסון בסדר גודל

כזה. בעבר הרחוק מאד לא היו שנוחים כאלה ולא היו נזקים כאלה.

לוועדת הכספים יש תפקיד חשוב מאד לעזור לנו בהעברת החוק,

עם כל אותן הצעות מעשיות שקיבלנו מחבר-הכנסת ארידור, שלקראת חלק מהן ודאי

נלך וחלק מהן ייבדק. הבעיה חמורה וצריך להתייחס אליה בצורה יוצאת מן הכלל.

חברת-הכנסת סולודר אמרה שאנחנו מחכים כבר שלושה-ארבעה חודשים לתשובה בענין

האבוקדו משנה שעברה לא קרה עדיין שום דבר. זה מתמשך. יש לפחות עוד שלושה-

ארבעה דברים מעשיים שהעלינו והיתה החלטה בוועדת הכספים, ושום דבר לא זז.

ממנים ועדת משנה ורוצים להתחיל לחקור את ההיסטוריה מאז שקם הענף, אבל אין

שום תזוזה. אני חושב שוועדת הכספים יכולה להפעיל מדי פעם איזשהן סנקציות

כדי לשאול מדוע הדברים האלה לא מתבצעים.

י' ארידור ; איזה סנקציות?

חי מולכו; כשעבדתי במשרד החקלאות הרבה פעמים היו אומרים: אם שר האוצר

רוצה שיאשרו לו תקנות כאלה או אחרות, קודם כל שיגיש את המסקנות של אותן

ועדות שקמו, ולא היו מאשרים. וכשהאוצר היה זקוק מאד ושינוי התקנות היה

צריך להכנים לו הרבה כסף, אפשר היה לעשות זאת. נראה לי שגם היום זה ניתן.

היום אני שומע שחבר-הכנסת ארידור יחד אתנו.

י' ארידור; לא אמרתי שאני יחד אתכם. אמרתי שיש לשכנע את שר האוצר. יש

נימוקים לשכנע. בכמה דברים צריך ללכת לקראתו, והמטרה שלי היא להשיג את

הכמתו. לא נגד דעתו. אני יחד אתכם בהכרת חומרת הבעיה.

צ' חרמוני; ליוויתי את חבר-הכנסת גרופר עשר שנים בטיפול בחוק הזה. יש

להצטער מאד שאנשים אחרים שפנינו אליהם לא מצאו לנכון לטפל בענין. אנחנו



סמכנו על החוק שהוזכר. יש לי הודעה של ממשלת צרפת, ששבוע לאחר שהיתה סערה

קשה ביותר בנורמנדי התכנסו והחליטו לפצות על פי שלושה חוקים. האחר, לפי-

חוק אסון לאומי מ-1964, לפי חוק אסונות בחקלאות ולפי חוק הסולידריות

הלאומית במסגרת תקנות לעזרה לקרבנות אסונות ציבורייים. התענינתי לאחר מכן,

ועד כמה שאני ידוע הם כבר קיבלו חלק גדול מהכסף.

חבר-הכנסת גרופר ישב לפני שלושה ימים עם השר, והשר אמר לו

שלא שמע על הצעת החוק. חבר-הכנסת גרופר ביקש ממני שאעביר את החוק הצרפתי

לשר, וכן השוואות מכל החוקים. אתמול זה הגיע לשר. יכול להיות שהשר נתן

תשובה לפני שראה את הדברים האלה. הדברים האלה נהוגים בצרפת מ-1964, בארצות

הברית עוד לפני- כן. יש הם חוק ביפאן וקנדה ובכל אירופה כמעט-.

אני מציע להפריד בין החוק - שצריך לעשות הכל כדי להעביר

אותו עם תיקונים מסויימים - ובין האסון אשר קרה. כשדנו עם החוק עם גורמים

שונים, כולל השרות המטאורולוגי, איש לא הזכיר שיכול להיות אסון כזה משרב.

דיברו על שטפונות, דיברו על ברד, על סערות, רעידות אדמה.

י' ארידור; אני מציע שתדברו רק על החוק. אחר כך תגידו: החוק לא חל על

זה, צריך לעשות משהו.

זה לא רק אסון. עשרים איש מהקרן לנזקי טבע עברנו בכל הארץ.

היום יש כבר אלפי דונמים של אבוקדו שלא מושקים ושהזניחו אותם בכלל.

היו"ר אי שלום; אתה ליווית את חבר-הכנסת גרופר. חבר-הכנסת ארידור העיר

הערה נכונה. בקרן נזקי טבע וגם במס רכוש בעבר היינו משלמים פרמיה, ואז, גם

כשהיתה בצורת, אני זוכר שאיפה שלא שילמו היו מעכבים עד הסדר התשלומים.

אצלך, מי שלא מבוטח בכלל לא כלול בשום נזקים. בהצעה זו אין שום התייחסות

לתשלום או פרמיה. אני לא מדבר על גובה הפרמיה.

הגידול חייב להיות מבוטח בקרן נזקי טבע וצריך להיות גידול

שהקרן לא יכולה לבטח מכל מיני סיבות. זה היה בסדר עד שהממשלה הורידה לנו

10%. לו היו מחזירים לנו הסדר של 50%-50%, אפשר היה את ה-10% האלה להוסיף

לסעיף זה. זו יכולה להיות רזרבה.

את ה-10% הורידו בתקופה של חבר-הכנסת ארידור כשר האוצר.

צ' חרמוני; פירוש הדבר היה שהגדילו לחקלאים ב-20%. במקום שהיה 50-50

הם משלמים 60%. הצענו להחזיר ל-50-50 ואת ה-10% שהחקלאים משלמים היום,

יתנו למטרה זו. אבל יש לי רושם שצריך לתת היום לחקלאים, אם מגדלי ההדרים

והאבוקדו, תשובה שהם יקבלו עזרה. אלפי דונמים כבר לא מושקים, אלפי דונמים

כבר נעקרים. אחרי שבשנה שעברה חסרו 60 אלף טון , שהם 60 מיליון דולר שלא

נכנסו לחקלאים. המקום היחיד שנשאר פרי הוא בעמק הירדן . אבל בכל יתר

המקומות ייחסר 90-95 אחוזים מהיבול. אין מה לעשות עם זה. אני לא מדבר על

נזקים שנכסה מקרן נזקי טבע, וגם זה הרבה-הרבה מיליונים בכל מיני פירות.

אבל הם אם היינו רוצים לבטח מפני שרב, שמעולם לא היה כמוהו, לא היינו

יכולים לעשות זאת, כי הפרמיה היתה צריכה להיות כל כך הבוהה שהאוצר היה

מתנגד לכך, משום שהוא משתתף בחלק ממנה.

צריך לעשות הכל להעביר את החוק ולדאוג באיזושהי צורה

להבטיח לחקלאים שבשני הענפים החקלאיים הגדולים האלה - הדרים בהם ייחסרו

השנה 500 אלףך טון, ואבוקדו ש-60-80 אלף טון ייחסרו השנה, באפרסמון נפהע

קצת לפחות מבחינתה היקף " יש להבטיח לאנשים אלה שיוכלו להמשיך לקבל עזרה

כדי שיוכלו להמשיך בעיבוד, אם על ידי כך שהכסף יינתן וייהפך להלוואה עומדת

או על ידי מענק.



ע' סולודר ; האם אנחנו יכולים לגבש בינתיים דעה לפי מה שהציע חבר-הכנסת

ארידור, ולהתייחס לענין זה, כדי שנהיה בדעה משותפת.

פרומיל אחד אנחנו ופרומיל אחד הממשלה.

ת' נחומוב; אין לי תשובה אבל הייתי רוצה להעיר. יש שתי בעיות - בעיה

לטווח הקצר ובעיה לטווח הארוך. ישנו חול, לנזקי טבע שאמור להיות מהיום

ואילך, ויש בעיה של טווח קצר.

בקשר לחוק אסונות טבע, ההצעה של חבר-הכנסת ארידור שתוטל

פרמיה על החקלאים, עשויה להיות מקובלת על האוצר ועל שר האוצר . אני מציעה

שנגבש בה עמדה.

היו"ר א' שלום; את מדברת מתוך ידיעה? הנושא הועלה באיזשהו שלב?

כן, בפירוש כן. להבי הטווח הקצר, המרכז החקלאי ומשרד

החקלאות טרם פנו למשרד האוצר בנושא זה וטרם העלו את היקף הבעיה בנושא נזקי

השרב. ברגע שיועלה הנושא בפני האוצר - - -

ע' סולודר ; אבל את האבוקדו של לפני שנה העלו כבר מזמן.

לגבי נזקי השרב, ככל שביררתי בדרגים השונים במשרד האוצר,

טרם נתקבלה פניה ממשרד החקלאות ומהמרכז החקלאי. ברגע שתהיה פניה, משרד

האוצר יבחן את הנושא לגופו.

לגבי אבוקדו והדרים, אף כי אני לא שותפה בוועדות האלה, ככל

שאני יודעת יש כמה צוותים משותפים של משרד האוצר ומשרד החקלאות שעובדים

באופן אינטנסיבי כדי להגיע למסקנות בנושא האבוקדו וההדרים, ואני מקווה שהם

יסיימו את העבודה בזמן הקרוב.

את זה אומרים לנו כבר שלושה חודשים.

היו"ר אי שלום; אני מתפלא על כך שנאמר שבכלל לא הוגשה פניה.

ח' מולכו; אני יכול להודיע בצורה חד-משמעית בשם המרכז החקלאי, שהיתה

פניה של מזכ"ל המרכז החקלאי ונשיא התאחדות האיכרים לשר האוצר, לשר

החקלאות, לראש הממשלה ואפילו לנשיא המדינה. ולא זו בלבד, אלא ששבוע לאחר

מכן כתבנו מכתב נוסף בו אנחנו מבקשים באופן דחוף התערבותו.

היו"ר אי שלום; ראיתי גם פניה של המחלקה להתיישבות לראש הממשלה ולשר

האוצר.

חי מולכו; יכול להיות שגבי נחומוב לא מעודכנת, אבל אצל שר האוצר ישנן

כל הפניות. ביקשנו אפילו להיפגש אתו.

אין לנו ספק שנושא החוק הוא הדבר שבו צריך להשקיע את מירב

המאמץ בטווח הזה ובאירוע הזה. תמיד צועקים "דובים-דובים-דובים". הדובים

יצאו. יש לעשות פעולה מהירה, ואני מאמין שיהיה בכנסת הד לנושא זה. אני גם

מאמין ששר האוצר איננו אנטי בתחום זה. יש מימד של זמן. את זה אנחנו

מדגישים. חבר-הכנסת שפט העלה זאת. אנחנו בסיטואציה קשה מאד של מצב

החקלאות, ואז כל אחד שוקל איפה הוא חוסך בהוצאות כדי לא להסתבך. לפחות

בענף האבוקדו זה רגע של אמת. לדעתי חלק גדול מחברי החקלאים עדיין לא

יודעים את גודל האסון . בכל פעם אנחנו רואים את האסון תופם עוד מישהו.

העובדה שהכניסו את העצים לשלושה ימים ל-45 מעלות, בלי לחות בכלל, זו תופעה

שאף אחד מאתנו לא מכיר.



לממד הזמן יש משמעות דרמטית. בענף שאני מייצג, ענף

האבוקדו, יש טיפול עדכני מתקופת הוועדה שחברת-הכנסות סולודר עמדה בראשה.

הוועדה יושבת ומאד באינטנסיביות. אבל תכל'ס. מסיפורי וועדה אי-אפשר להשקות

את המטע. יש סיכומיםש ראשונים. האסון פגע בנפי הייצוא. יש כאן קומפלכס של

המטע, בתי אריזה, אגרקסקו ומועצות השיווק והייצור. הגופים האלה בבעיה

שתושלך על החקלאים אנו מישהו אחר לא יעזור. הממד הוא דרמטי. בחוק צריטך

לעסוק, אבל לפנים משורת הדין ולפני החוק צריך לט9ל באסון הזה שבא מהשמים.

זה לא מעשה ימי אדם. בל הדברים האחרים עליהם מדברים בהקשר החקלאי, בזה יש

לאדם חלק. בשרב אין לאדם שום חלק. לקטע זה צריך לט9ל ולעשות משהו חריג

ומהיר .

ש' אסף; כפי אני מבין מערכת קבלת החלטות בגופים כמו ועדת הכספים,

קודם כל יש להחליט מה עושים. אבל הייתי מצפה שבישיבה זו תהיה החלטה של

וועדת הכספים שהבעיה היא בעיה ושהיא נכנסת אליה במגמה לבוא בדברים עם כל

הגורמים, כולל האוצר, כדי שבזמן אמיתי יהיה סיוע כדי להקל על עומס הנזק

שנגרם. זה דבר הכרחי.

נגיד שהכנסת היתה עוזרת ןוהיחינו נמצאים במצב שלאחר החוק.

נאמר שהחוק עבר את כל הקריאות ואושר. אם רוצים לעזור יש להתייחס לבעיה

ממצב שהחוק קיים. החקלאים שאני מדבר אתם אומרים: האןם המדינה בכלל רוצה

שענף האבוקדו ימשיך להתקיים, כן או לא? אנחנו נותנים תשובה חד-משמעית:

למדינת ישראל כדאי וחשוב כלכלית שהפרדס והאבוקדו ימשיכו להתקיים, עם כל

המערכת של מתפרנסים מענין זה.

אני מציע שהוועדה תקבל החלטה שהיא ניגשת לענין. מה שהוצע

לגבי תשלום פרמיה לקרן לאסונות, הצעה זו בהחלט מעניינת. נהיה מוכנים לשקול

בחיוב כל מה שנדרש מאתנו כדי להגיע בזמן אמיתי ל9תרון הבעיה.

אל נכחש לעצמנו. מצב החקלאות קשה. אבל הבעיה לא קשורה ובן

קשורה לענין. החקלאים לא הפסידו את ההכנסה מהפרדס של הפרי שצריך להקטף

בעונה הבאה וגם לא מהאבוקדו. אבל אם בעלי המטעים לא יידעו שבמקום הככסה

מהשוק יהיה להם סיוע כדי שיוכלו להגיע לעונה הבאה, הענין מתייבש כבר

מהיום. מכאן הדחיפות של הבטחון האמיתי שאכן בחודש יוני תהיה החלטה באיזו

צורה יבוא הסיוע ומתי. זו חובתנו וחובת ועדת הכס9ים וחובת האוצר לעתיד

לבוא, אם מתייחסים לכך ברצינות.

א' הראובני; אנחנו מדברים כל הזמן על חוק אסונות טבע, כאשר החוק מדבר

על ענפים שמבוטחים בקרן נזקי טבע. יש בעיה עם ענפים שלא מבוטחים בקרן נזקי

טבע. הענפים האלה לא מבוטחים לא משום שהם לא כל כך רוצים לבטח אלא משום

שהסיכונים שהקרן מבטחת עליהם, לא כל כך מתלבשים. אף אחד לא ציפה לא צפה

ולא צו9ה שיהיה נזק כמו השנה. גם אם אותם ענ9ים היו באים לקרן נזקי (וגבע

אנחנו רוצים לבטח נגד שרב, הקרן לא מבטחת נגד שרב, כי היא לא

מסוגלת לבטח נגד שרב.

שרב זו מכה בכל המדינה. כשיש קרה או סערה, זה קורה באזור

מסויים והקרן יכולה לעמוד בזה. שרב קורה בכל מדינת ישראל. קרן נזקי טבע לא

יכולה לעמוד בזה בכלל. אני מצעי שנחשוב על עזרה במסגרת נוס9ת.

לגבי הדברים שנאמרו על 9רמיות והסדר, לכולנו מובן שהחקלאים

צריכים ללכת לקראת זה. אין לי טענות לאף אחד, אבל כולנו יושבים בחדר ממוזג

ונוח וטוב מאד. יוצא לי הרבה מאד בזמן הזה להתרוצץ בין האנשים. אתה מתפלץ.

כשאתה בא לאדם הקטן שיש לו 10-15 דונם אבוקדו ועוד 4-5 דונם אפרסמון,

ובשנה שעברה ול9ני שנתיים האדם הזה לא הרויח, ובשנתיים הבאות לא ירוויח,

ואף אחד מהם לא בן 20 - אתה מת9לץ ולא יודע מה יקרה לאנשים.



נחשוב שמאחורי כל המספרים האלה עומדים אנשים שצריכים

להתפרנס,

נקודה אחרת - אנשים הפסיקו לטפל במטע. הם לא היו מפסיקים

לטפל במטע ולא היו מזניחים את המטע אם היה ניתן להם איזשהו סימן ואות שבכל

זאת תינתן עזה. אנשים עומדים מיואשים, הם לא שומעים שום סימן על עזרה.

רצוי לפחות שמכאן ייצא איזשהו סילון של רצון טוב שאמנם תינתן עזרה, כדי

שאנשים לפחות ימשיכו להחזיק את המטע.

נקודה אחרונה קשורה לאוצר. אנחנו חיים במיגזר החקלאי. אני

לא יודע אם האבוקדו נחוץ למדינת ישראל או לא, אם ההדרים נחוצים או לא, אבל

אני שואל שאלה פשוטה: מדוע הפרחים, מגדלי ציפורן הבשנה שעברה קיבלו 1800

דולר לכל דונט שהט יגדלו ציפורן, כי לעט ישראל היה חשוב לגדל ציפורן. בשנה

הזאת - ואני לא מדבר על סדר גודל, כי מה שמענין אותי הוא הנכונות של עט

ישראל - הודיעו למגדלי הציפורן שכל מגדלי הציפורן, ולא היה שם נזק טבע,

שיגדלו בשנה הבאה יקבל מעט ישראל 1500 דולר מענק לדונם.

אנחנו לא באים לבקש 1500 דולר לדונט, אבל את המעט שאנחנו

מבקשים צריך לתת לנו. אני לא מדבר על סדר הגודל. יש בעיה של הכרת עט ישראל

בצורך ביצוא ובצורך לעזור לו. אל תתן 1500 דולר לאבוקדו, אבל תן את מה

שמבקש יש לפחות.

מ' שמיר; לשאלת חבר-הכנסת שפט, אנחנו לא מדבריט כלל על נושא שניתן

להכלל במסגרת קרן נזקי נובע או במסגרת ביטוחית כלכלית. הדרים ייחודיים בהלל

העונה ובהלל הסיבות שגרמו לכך, ושנית, הט ייחודייט מבחינת היקפם. הנקודה

המרכזית היא שזה אסון טבע. ולנושא האסון טבע בהקשר לזה אין כל פתרון

במסגרת החוק או התקנות.

אני מקווה שהובהר לך שלשר האוצר יש מלוא הסמכויות בנקודה

זו. למעשה כל יתר המערכת היא בבחינת יועצים לשר האוצר, והוא המחליט.

היות וכך, כמובן מתבקש מיד טיפול עניני, מקובל עלי מה

שנציגת האוצר אמרה, לקידוט והחלטה בקשר לחוק.

מה שנאמר בקשר לפרמיה כלשהי, אני מבין שסמלית או מעבר לזה,

כי משתת9יט בדבריט שאינט במסגרת אסון טבע, הקמנו מטה, והאוצר ישוצתף בכך,

ונתייחס בראש וראושנה של השתתפות בפרמיה כלשהי להבי הקטע הזה. מצדנו נהיה

מסוגלים לתת תשובה ועמדה תוך שבוע ימיט לגבי השתתפות החקלאים בפרמיה לנושא

זה.

מה שאתט צריכים להחליט הוא המשך הטיפול בקידום החוק ברוח

הדברים שנאמרו. זה יניח תשתית.

אם אנחנו שוללים את הרעיון של ביטוח בהקשר לאסון טבע כזה,

אני מבין שאח- יש אסון טבע שהוא מאד כוללני, נגד זוז אי-אפשר לבטח. אבל

אפילו אסון טבע חריג. מסוה השרב שהיה, שלא פגע בכל החקלאות אלא במיגזר קטן

של החקלאות, בשלושה ענפיט, שאותט הוא הרס לגמרי - בדיוק על תופעה כזאת

הולך ביטוח. כאשר נפגע מיגזר חלקי, אבל אותו מי-הזר חלקי נהרס לגמרי.

אט אין עקרון של ביטוח, גם כן המדינה תשלט משהו בסופו של

דבר. אבל האפשרויות מוגבלות והחקלאיט ייצאו ניזוקיט באופן רציני, גם אם

הממשלה תשלט. אט יש ביטוח חלקי כזה, גט אז המדינה תשלט מחוץ לביטוח, זה

ברור, אבל אז בכל זאת זה יוצר יותר בטחון.



אינני יכול לנבא. אם תאמר שהדבר היחיד שיכול לקרות

בחקלאות, חוץ מהגדרות שקיימות בחוק, זה שרב פעם בארבעים שנה, והוא כבר

קרה, אני יכול לשבת בשקט ואני לא צריך ביטוח. אלא מה, אתה לא יכול לומר

לי את זה. שנה נפגעו שלושה ענפים במסגרת של חריג. יבול להיות שבעוד שלוש-

ארבע שנים ייפגע ענף אחר גם כן במסגרת של חריג. יכול להיות שיהיה ברד בלתי

רגיל שאינני ידוע במה הוא יפגע, אבל לא בכל החקלאות.

אני לא רוצה לבטח את כל החקלאות מפני כל האסונות. אבל אני

רוצה לבטח חלק מהחקלאות מפני אסונות שיכולים להיות. מדוע לא לקבל את

העקרון שהוא עקרון ביטוחי?

קיים דבר כזה.

לא לגבי שרב. אם זה קיים. לא צריך את החוק.

זה קיים בחלק. לאבוקדו והדרים זה צריך להיות של מאות

מיליונים. והפרמיה צריכה להיות פי שלושה-ארבעה ואי-אפשר לעשות את זה.

אז זה לא קיים.

אי-אפשר לבטיח מפני נזק מסוג זה. זה אסון . אין חמסין כזה

בעוצמה כזאת בתקופה זו של השנה כאשר המטע הוא בחנטה. אם לבטח זאת, זה אומר

לבטח נזק אפשרי -~300 מיליון ש"ח. לא ביתן לשלם פרמיה עבור נזק אפשרי כזה.

י' ארידור; אם הנזק הזה הוא אחת ל-40 שנה, אז באמת לא ניתן לשלם פרמייה

ולא צריך לשלם פרמיה. אני יודע שיש שרב ויכולים להיות הם נזקים אחרים

שאינם מבוטחים. אבל אם הנזק זה חוזר פעם בחמש-שש-שמונה שנים, נזק מסוג זה,

וכל פעם פוגע בחלק אחר של החקלאות ולא בכולה, נזק זה מוכרחים לבטח.

אתה בא ואומר שנזק כזה של השרב אין דומה לו. אתה אומר שכל

יתר הנזקים פרט לשרב.

מ' שמיר; יש אפשרות שלנזקים בחקלאות כתוצאה משרב, כתוצאה מברד,

סופות, שטפון שקורים פעם בשלושים-ארבעים שנה, ושהיקף הנזק הוא ארצי. על

מקרים כאלה יש להכריז כאסון טבע.

י י ארידור; אם זה על כל החקלאות, אני לא יכול לבטח. לזה אני מסכים.

אבל דברים שלא היו על כל 71חקלאות כמוש קרה עכשיו - - -

מ' שמיר; על כל הענף.

י' ארידור; מה שפוגע בכל החקלאות, אני לא צריך לבטח. זו בעיה של מדינת

ישראל. מה שפוגע בחלק מן החקלאות, פעם בחלק זה ופעם בחלק אחר, והורם אותה

לגמרי, צריך לבטח. מה זה חקלאות? זה ענף שמפעם בפעם פוגעים בו סיכונים

ואני לא יודע מתי ואיפה יקרו. במובן מסויים זה כמו תאונת דרכים. אני יודע

שהיא תקרה, אבל לא מתי ולא איפה .את זה אני חייב לבטח באופן עקרוני.

צריך לומר את הדברים באופן ברור. הקרן לאסונות טיבע יכולה

להיות גם בהשתתפות של פרומיל של החקלאים נניח, אבל היא לעולם לא תכסה את

הנזקים שיקרו מדי כמה שנים באסונות שונים. אם היום חמסין ובעוד חמש שנים

ברד וחלילה בעוד עשר שנים שטפון , אותו כסף שישולם אפילו על ידי כל החקלאות

במשך השנים הללו, לא יוכל לכסות את כל הנזקים הללו. אבל אני מקבל את.

הרעיון של יורם כבסיס. היות שהשתתפות החקלאים תהיה, ייקל על הממשלה ועל

החקלאים לפצות את הדברים המיוחדים.

אותה קרן תוכל לצאת לעזרה מיידית כלפי שדיברו כדי להשקות

את המטעים עד שיבדקו ויגמרו את הפרוצדורה.

במסגרת הצוות שימשיך וילווה את הנושא ייבחן הרעיון בקפדנות

מכל היבט אפשרי, אבל אני מעז לומר, שיש מימד של ביטוח - ואין כל ספק, שצריך

למצות אותו " ויש מימד של אסון , והענין הזה מיועד לאסון. נתמודד עם- השאלה

הזאת. הענין הוא במימד של אסון.

אנו אתה מרחיב את המסגרת של אסונות ולא כולל אותם בדברינו

שהם פעם בעשרות שנים, יכול להיות מצב שיש לך אסון כל חמש שנים, ואם יש לך

אסון כזה ותבוא לאוצר כל חמש שנים ותאמר שקרה לך אסון, יקרה באמת אסון.

מי שמיר; על הדברים המידי ים, זו בקודה חשובה מאד מבחינת ההתייחסות.

בשלב זה של אימות הדברים, לדעתי הכיוון צריך להיות של הליכה להלוואה עומדת

ואולי מרכיב של הון חוזר, כדי שמה שאפשר להציל בענפים אלה שנפגעו, אמנם

יינצל. אנחנו עושים זאת. יש לי דיון עם הממונה על התקציבים באוצר, ומטבע

הדברים נצטרך את הגיבוי שלכם.

היו"ר א' שלום; לאחר ששמענו את הרעיונות החדשים שהעלה חבר-הכנסת ארידור,

אני רוצה להציע הצעת סיכום; 1. אבחנו בוחרים וועדה נזצומצמת, ועדה כזו

קיימת ודנה בכל הנושא של הנזקים והחוק, מורכבת מחברי הכנסת סולודר, שלום,

שפט, יגאל כהן וגרופר. הועדה תמשיך בטיפול בנושא. שנית, זירוז החוק

והתיקונים הנדרשים מבחינת פרמיה וקבלת הסכמת האוצר לכל הרעיונות ששמענו.

ושלישית, לוטפל בעזרה מיידית להמשיך להחזיק את הענפים שנפגעו רביעית,

לדאוג להבאת סיכום נושא האבוקדו לביצוע מיידי לפני שנמשיך בטיפול האחר.

ח' מולכו; חבר-הכנסת ארידור הציע שמישהו ייפגש עם שר האוצר.

היו"ר א' שלום; חברי הוועדה המצומצמת יבואו בדברים עם שר האוצר. היא תטפל

בעזרה מיידית עד שכל הדברים האלה יסתדרו.

החלט לאשר את הצעת הסיכום של היושב-ראש דלעיל

שינויים בתקציב לשבת 1983

היו"ר א' שלום; יש שלוש בקשות לשינויים בתקציב. הראשונה, בקשה מס. 001 70,

פניה מס. 0005, נוגעת למשרד הבינוי והשיכון.

החלט לאשר את הנ"ל

השניה בקשה מס 002 70, פניה מס, 006 לוועדה גם היא בענין

משרד הבינוי והשיכון.

מה זה מסגרת חיל ופית?

מר אגמון ; ההלוואות המשלימות נועדו למתן הלוואות שביתבו מכספי שיכון

באמצעים של הבנקים עצמם.

י' ארידור; זו תוצאה מהריבית הגבוהה. הריבית מגדילה את הגרעון . הסברתי

את זה פעם. זה בדיוק להיפך ממה שטוענים, שהגרעון בתקציב מגדיל את הריבית

במשק, זה מקרה שבו הריבית במשק מגדילה את הגרעון.

החלט לאשר את הבקשה הנ"ל

אנחנו מקווים שנוכל להתקדם עם הבנקים. אנחנו לא מבקשים

הרשאה למשכי כל השנה.

בקשה אחרונה מס. 003 70, פניה מס. 1.5 ,007 מליון ש"ח

תקציב לפיצויים למפוני סיני במסגרת העירונית.

התנגדתי לזה כבר אז.

זו העברה טכנית ולא העברה מהותית.

החלט לאשר את הבקשה הנ"ל

הישיבה ננעלה בשעה 10.40.