הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוק ול מס' -597

מישיבת 'ועדת הכספים

יום בי, ט"ו באייר התשמ"ח - 2.3.88, שעה 10.00

חברי הוועדה; א. ויינשטיין - ממלא מקום היו"ר

א. אבוחצירא

י. ארידור

י. ארצי

ש. בן-שלמה

א. ורדיגר

י. כהן

י. מצא

ע. סולודר

ש. עמר

י. צבן

ד. צוקר

ח. קופמן

ח. רמון

ג. שפט

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס, אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים; א. הראל - יושב ראש רשות השידור

א. פורת - מנכ"ל רשות השידור

נ. כהן - רשות השידור

י. צנגן - רשות השידור

י, רביד - משרד התעשיה והמסחר

א. בן-עזרא " " "

נ. חסון, מ. לב - בנק ישראל

הצעות לסדר-היום של תברי הוועדה

צו לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) - אמיסיה

של משכן- בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1988

קביעת הישוב ירכא כאזור פיתוח א' לענין התוספת

לחוק לעידוד השקעות הון-, התשי"ט-1959

צו הבנקאות ( עמלת פרעון מוקדם)(הוראת שעה)

(מס' 2), התשמ"ח-1988



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

אני פותח את היל1יבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יאיר צבן,

אני מציע להעלות על סדר-היום של הו ולידה את נולזא השכר בבנק

ישראל. אני חו17ב שאפשר להחזיק את המקל הזה בשני הקצוות. אני בוחר את

הקצב שלי. והקצה שלי אומר, שהסתירה הזועקת לשמים בין המדיניות של הנגיד

רב האמן לשחיקת השכר, ובין מה שהוא עושה בבנק ישראל, ולא רק בפרשה זו,

אי אפשר לגשר עליה, מה שמוכיח בעליל שמדיניות השכר פשוט אינה עובדת. היא

אינה עובדת בבנק ישראל, היא אינה עובדת ברשות השידור, היא אינה עובדת בבתי

החולים הממשלתיים, ההבדל הוא, שרשות השידור ובתי-החולים הממשלתיים כפופים

לגורמים חיצוניים ונגיד הבנק אינו תלוי בגורמים חיצוניים.

אני מציע להזמין את נגיד הבנק, את הממונה על השכר ואת נציגי

ההסתדרות, כדי שנקבל תמונה ברורה על מדיניות השכר בבנק ישראל במיוחד ובכלל-

אני העליתי את הנושא הזה בוועדת הכספים לפני כשנה, ואז החליטה

ועדת הכספים, שבכל מקרה שבנק ישראל ירצה לסטות ממדיניות השכר הרגילה

במשק, יצטרך לדווח מראש לוועדת הכספים. אינני זוכר את נוסח ההחלטה מילולית,

אבל אני זוכר שזו היתה ההחלטה שנתקבלה, כי אני רציתי להבהיר זאת בחוק. אני

יודע שחבר-הכנסת חיים רמון ביקש רביזיה, אבל הרביזיה מעולם לא הופעלה. לכן

החלטת הוועדה בתוקף וצריך להזכיר לבנק ישראל, שהם לא קיימו את החלטת

ועדת הכספים, יהיה אשר יהיה ערכה המחייב, אבל ערך מוסרי יש לה. אני בקשתי

את מזכיר הוועדה להביא פרוטוקול הישיבה בו נתקבלה החלטה זו.

בפגרה זו טיפלתי בנושאים הנוגעים לבנק ישראלי בתחום השכר

פעמיים ובכל פעם ישבתי בבנק ישראל ואנשי בנק ישראל הסבירו לי מדוע עשו

מה שעשו, לפי גירסתם הם הורידו שכר ולא העלו, אני לא השתכנעתי,

אנו נזמין את נגיד הבנק לדיון בשלושה נושאים;

האחד -- דו"ח נגיד בנק ישראל על עליית אמצעי התשלום, שהניח

הנגיד על שולחן הוועדה וטרם קיימנו דיון בו-

השני - מדיניות הריבית של בנק ישראל, שאיש אינו מבין אותה;

והנושא השלישי - בעיות השכר שהתעוררו בבנק ישראל בעקבות מדיניות



השכר, האם בנק ישראל הוא מחוץ לתחום של מדיניות השכר, שכן הנגיד עצמו

מעיר בכל פעם, שעמוד התווך של המדיניות הכלכלית היא היציבות בתחום השכר,

וכל העלאת שכר תשבש ותמוטט את המדיניות הכלכלית.

לפיכך אני מבקש ממזכיר הוועדה לזמן את נגיד בנק ישראל השבוע

או בתחילת השבוע הבא לדיון במכלול הבעיות שיש לנו לגבי בנק ישראל. מכל

מקום הדיון בדו"ח נגיד הבנק על עליית אמצעי התשלום, שחייבת הוועדה

לקיים על-פי החוק,ובמדיניות הריבית, אינו סובל דיחוי.

אני מבקש שמזכיר הוועדה יביא זאת לידיעת היושב ראש הקבוע

של הוועדה ללא זכות וטו שלו, כי זו החלטת הוועדה.

הצעה לסדר-הירם לחבר-הכנסת יצחק ארצי,

אני מבקש להעלות שני נושאים על סדר-היום של הוועדה:

הנושא האחד - מכירת חברת פז, נושא הקשור בנושא הכללי של מכירת

חברות ממשלתיות. שמענו שהחברה הבינלאומית שצריכה היתה להגיש דו"ח

על נולזא מכירת חברות ממשלתיות, הגישה את הדוייח. ואגב, שכר הטרחה של

חברה זו הוא חצי מליון דולר. לגבי חברת פז, היו שיבושים שאיש אינו

מבין ואי אפשר להתגבר על הקשיים כדי להגיע לביצוע העסקה של מכירת החברה"

הייתי רוצה שנשמע מפי האנשים המוסמכים היכן עומדת עסקה זו ומדוע היא

אינה מתבצעת.

הנושא השני - מצב התיירות" אנו שומעים ידיעות סותרות על מצב

התיירות. מצד אחד אנו שומעים על ירידה בתיירות ומצד שני שמענו את דברי

שר התיירות, שהיתה בהם נימה של ארגעה.

אני מציע להזמין את שר התיירות כדי לשמוע מפיו על מצב התיירות,

אני מקבל את הצעת חבר-הכנסת יצחק ארצי לקיים דיון בנושא

התיירות בישראל - קיץ 1988, ולנסות ליצור קשר עם הממונה על החברות

הממשלתיות כדי לשמוע באיזה מצב נמצא נושא המכירה של חברת פז.

בנושא של מכירת חברת פז אני מבקש להזכיר, שהיתה הבטחה של שר

האוצר, שיבוא לכאן עם פרטי העסקה. הדבר לא נעשה. הכוונה שלי היתה שידווחו

לוועדה על עיסקה זו של מכירת חברת פז כאשר עוד אפשר להשפיע על הענין

ולא כאשר הענין יהיה גמור.

מכיוון שגם אני שמעתי על הדו"ח של "הפירסט בוסטון-'' בנושא

מכירת חברות ממשלתיות, אני מבקש שהדיון בוועדה יהיה גם על פרשת



י. צבז

מכירת חברת פז וגם על הדו"ח הזה,

נרל1א אחר שאני מבקש להעלות - בחרנו ועדת משנה מיוחדת לענין

מנועי בית-שמש.

אתה חבר בה?'

כן.

גם חבר-הכנסת גרשון שפט חבר בה.

אני התפטרתי מהוועדה לפני שנתיים עקב אי-פעילותה,

יושב-ראש ועדת המשנה, חבר-הכנסה שלמה עמר, יש לו הקשיים שיש לו,

והוועדה הזאת כמעט ואינה מתכנסת. ועדת השרים לענין מפעל מנועי בית-שמש,

בראשות השר שמעון פרס, אינה מתכנסת. פגישות שהועד מבקש עם הנוגעים בדבר,

אינן מתקיימות. יש עכשו הפגנה של עובדי מפעל מנועי בית-שמש על-יד משרדי

האוצר, מדובר בציבור עובדים שבתוך כל המאבק המשיך להפעיל את המפעל והגיע

להישגים.

אני מציע שנדון מחדש בנושא זה, נבדוק את התפקוד של ועדת המשנה

שלנו ונתרום חלקנו לפתרון הבעיות של מפעל מנועי בית-שמש. הסחבת בענין זה

אין לה הצדקה.

החברים יודעים שהיה ויכוח, שפרץ החוצה, בנושא של מה שאירע, או

לא אירע, בוועדה בפרשת חוק יסודות התקציב וכל שהיה כרוך בזה, ובמיוחד

הפולמוס בין חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין וביני, כיוון שאני חושב שהענין

חורג מהתחום הספציפי של מה שהיה אנחנו צריכים למצוא דרך לטפל בסוגיה זו -

לא בפרשה הספציפית - כדי שלא נעמוד בפני בעיות דומות בעתיד,

הצעה לסדר-היום לחברת-הכנסת עדנה סולודר.

אני רוצה להצטרף לדברים של חבר-הכנסת יאיר צבן לגבי מפעל

מנועי בית-שמש.

אני מציע, שכאשר יבוא היושב ראש הקבוע של הוועדה, יקבע יושב ראש

חדש לועדת המשנה לענין מפעל מנועי בית-שמש,

קבלתי מברק, אמנם בתור חברת ועדת העבודה והדווחה - ואמנם אעביר



ע, סולודר

תכני ליושבת ראש ועדת העבודה והרוותה, חברת-הכנסת אורה נמיר - מבית-הספר

ברחוב דובנוב 14 בחולון, ובו נאמר, שמנהל אגף השיכון

הפסיק הקצבה בסך 43שקל לילד לקבלת שירותים הכרתיים בבית-הספר, והם

מבקשים לבטל רוע ההחלטה. היות וזה עני? כספי מצאתי לנכון להביאו לידיעת

ועדת הכספים.

היו"ר ד. תיכון;

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת גרשון שפט.

קראתי על הקשיים שנתקל בהם מפעל "אדרת", שהוא אחד המפעלים

הוותיקים בארץ. הייתי מבקש שנציג מישרד התעשיה והמסחר יתן לנו בהזדמנות

הקרובה ביותר סקירה על המצב במפעל זה, יתכן שאפל1ר לנקוט צעדים בתחילת

הקשיים, כי אחר-כך הענין יעלה הרבה יותר.

לכן אני מציע להזמין את נציג משרד התעשיה והמסחר.

אתה מתכוון למפעל "אדרת" בשומרון?

בשומרון ובהרצליה.

אני מציע שתלמד מה תרם מפעל "אדרת" לתעשיית הטכסטיל בארץ.

רבותי, הנושא של סימון מחירים הפך להיות נושא ציבורי ממדרגה

ראשונה, לפי דעתי, יש חוק מתאים. ואינני מבין מדוע הממשלה מסתבכת בחקיקה

נ וספת בנושא זה.

מכיוון שהנושא הוא נושא צרכני, אני מציע שחבר-הכנסת אריאל

ויינשטיין, שעומד בראש ועדת המשנה לענין מכס ים, יטול על עצמו את הטיפול

בו, ויקיים דיון על סימון מחירים בהשתתפות רשתות השיווק הגדולות.

צו לעידוד החסכון - משכן, בנק הפועלים למשכנתאות

(מכתבו של א. מינטקביץ מנהל רשות ניירות ערך מיום 1.5.88)

א. קרשנר;

קבלנו הודעה ממנהל רשות ניירות ערך בענין שינוי בתנאי

ההנפקה של משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ ( סד' 39), ומבקשים אישור

י הוועדה בלי להמתין שבועיים"

היו"ר א. ויינשטיין;

אני מבקש להעלות לדיון נושא "תכן",

חבר-הכנסת יהושע מצא ביקש לא לדון היום בנושא "תכן".

אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1988

(מכתבו של יושב ראש רשות השידור, חבר-הכנסת א. הראל,

מיום 26 באפריל 1988)

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1988.

אני מבקש לברך את חבר-הכנסת אהרן הראל לרגל בחירתו לתפקיד

יושב ראש רשות השידור,

אני מבקש בהזדמנות זו לומר לחבר-הכנסת אהרן הראל: בחרת שלא

להציג מועמדותך לכנסת, אני הייתי חבר רשות השידור. ואני רוצה לומר,

שאם יש משהו שארצה לחזור אליו, אם וכאשר לא ארצה להבחר לכנסת, הרי זו

רשות השידור. הנושא מרגש ומעניין,

עקבתי אחרי פעילותך בכנסת, אנו נמצאים כאן שנים יחד. ואני

חושב שהרגישות הסוציאלית שלך, תהיה לכולנו לעזר בתפקידך זה.

כל חבר הכנסת שיהיה במצוקה מכיוון שאינו מופיע בטלוויזיה - - -

רשות השידור זה גם גוף שנותן מענה לבעיות של קבוצות ובודדים

ועוזר לפתור בעיות,

אני מאחל לך בשם כל חברי הוועדה הצלחה בתפקידך-

אני מברכת את חבר-הכנסת אהרן הראל על בחירתו לתפקיד יושב ראש

רשות השידור. אני חושבת שזו בחירה נכונה, חבר-הכנסת הראל הוכיח את יכולתו

בתחומים רבים אחרים וקראנו את דיעותיו כיצד צריכה לפעול הטלוויזיה" אני

רק מצטערת על פרישתו מהכנסת כחבר הכנסת. יצא לי לעבוד אתו בוועדת העבודה

והרווחה. ואני חושבת שהכנסת תחסר את חבר-הכנסת אהרן הראל,

אני מברך את חבר-הכנסת אהרן הראל, אני משוכנע שהוא יעשה עבודה

טובה. אני רק "חושש" מאותה עבודה טובה שהוא יעשה, כמי שעקב אחרי פעילותו

של חבר-הכנסת אהרן הראל, למרות שהיו לי ויכוחים אתו, והם היו ויכוחים סוערים -

הפגישה הראשונה שלי אתו היתה במוצב במלחמת יום-הכיפורים - אני רוצה

להאמין, באמת רוצה להאמין,שכאשר תמלא תפקיד זה התפקיד יהפוך להיות ממלכתי

במובן הטוב של בן-גוריון ולא במובן של פרופ' שביד,



ח. קופמן

אם נעשה גם הליכוד וגם המערך עבודה משותפת טובה, אפשר לשפר

את התדמית ליל רשות השידור; אין כל ספק שיש בעיות די קשות ברשות, יש

מפלגות וזרמים פוליטיים, שיעז להם ביטוי עז ברדיו ובטלוויזיה ללא כל

פרופורציה למעמד שלהם בציבור הישראלי. וכאן בשכל טוב ובתכמה צריך לנווט

את הדברים כך, שהמחנה הציוני הלאומי - ואני כולל בו את מפלגת העבודה -

דוקא בשעה זו, שעה קשה למדינה על רקע יחסי יהודים וערבים - ינתן לו

הביטוי הנכון והמאוזן.

אני מקווה שחבר-הכנסת הראל בתפקיד יושב ראש רשות השידור

יוכיח, שאמנם הוא בא מבית-ברל, אבל הוא ממלכתי.

אני מצטרף לכל הברכות לחבר-הכנסת אהרן הראל עם הבחרו לתפקיד

יושב ראש רשות השידור וזאת בנוסף לברכות ששיגרתי לו עם הבחרו.

חבר-הכנסת אהרן הראל מבקש להשיב למרכים,

א. הראל;

אני רוצה להודות לחברים על הברכות.

אינני רוצה להגיד היום שום דבר על נושאי רשות השידור. אולי

יש כאן אלמנט של ניגוד אינטרסים, כי אני עדיין חבר הכנסת. אבל אני רוצה

החברים יודעים את השקפת עולמי. אני בהחלט חושב שהתפקיד שלי הוא

להבטיח מתן ביטוי למגוון הדיעות בציבור הישראל ולקיים עבודה משותפת

עם הועד המנהל - - -

ועם המנכ"ל.

ועם המנכ"ל, שמהיום הראייון ניסינו למצוא שפה משותפת,

אני מאד רוצה שרשות השידור, במקום לעסוק בויכוחים פנימיים,

תעשה עבודה טובה לטובת כולם. לאחר ההתפטרות שלי מהכנסת, כאשר אבוא

לוועדה עם הצעת התקציב של רשות השידור, אבוא עם התכניות שאנו מעבדים

עתה. ואני מקווה שמבחינה זו אהיה גם לאזן וגם לפה לכל החברים ולכל הדיעות.

ועתה נעבור לדיון בבקשת רשות השידור לאשר אגרת טלוויזיה

ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת 1988.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת א. ורדיגר.

אני הבינותי מדברי חבר-הכנסת אהרן הראל. שאני מברר אותו



א. ורדיבר

להבחרו לתפקיד יושב ראש רשות השידור - שיהיה דיון בוועדה על תקציב

רשות השידור. אני מציע לכז לדחות את הדיון על האגרה ולאתד אותו עם

הדיון על תקציב רשות השידור. אינני מבין מדוע אנו זקוקים לשני דיינים

שגולשים לשני הנושאים,

אני הייתי מבקש ממנכ"ל רשות השידור להסביר, מההמשמעות

אם הוועדה תחליט לקבל את הצעת חבר-הכנסת אברהם ורדיגר.

א. ורדיגר;

רבותי, חברי הכנסת, נכון שיש הרבה הגיון בטענה, שצריך

לדון באגרה ובתקציב באותה הזדמנות, אבל הדבר אינו בר-ביצוע מסיבה פשוטה:

רשות השידור נמצאת בפיגור של חדשיים מהיום שבו היה עליה לשלוח הודעות

לציבור על האגרה. הפיגור הזה אינו באשמה של רשות השידור" אני חושב

שמיותר להסביר לשולחן המכובד הזה מדוע לא נסתייע הדבר במועד,

מי אשם בכל הפרשה?

תרשה לי לא להשיב לך-

אנו כבר היום באחור רב, שעלול לעלות לרשות השידור בהרבה כסף.

כבר השתבשה מערכת הגביה שלנו, ואינני בטוח שנצליח השנה לגבות אותם סכומים,

או אותה רמה של גבייה שהגענו אליה בשנה שעברה בגלל האחור,

אם אחור זה יימשך, אם לא נוכל

כבר היום לשלוח את ההודעות על תשלום האגרה, ספק גדול אם רשות השידור

תוכל להחזיק מעמד. בשנת הכספים שכבד החלה אגורה אחת עוד לא נכנסה. כאשר

מדובר בגוף כמו רשות השידור, שאינו מקבל שום סיוע כספי משום גורם, יש

סכנה שהרשות לא תוכל להתקיים,

לפי החוק אנו צריכים להעביר את הצעת התקציב מהועד המנהל לאישור

מליאת רשות השידור ואז היא מובאת לפני ועדת הכספים, יש מצב שאת מליאת

רשות השידור אי אפשר לכנס לפי הוראת היועץ המשפטי לממשלה, כי אחד מהחברים

שהתמנה לרשות השידור, הוא עובד רשות המידור" והיועץ המשפטי לממשלה אמר,

שמוכרחים לכנס אח מליאת הרשות עם 51 חברים ולא עם 30 חברים, ראש הממשלה

מטפל בהחלפת האיש, לכן אינני במצב שאני יכול לזרז את הדיון,

לא בוער שום דבר.

חבר-הכנסת אברהם ורדיגר, האם אתה עומד על הצעתך?

כן.

אדוני היועץ המשפטי לוועדה, האם על הצעות לסדר- מחליט היושב

ראש או מחליטה הוועדה?

היושב ראש.

הדבר דומה לדיון על תקציב המדינה, חודש אחד יקיימו דיון על

הכנסות המדינה ואחרי ארבעה חדשים יקיימו דיון על הוצאות המדינה,

עולזים את זה,

אי אפשר לפתוח בדיון על הצעה לסדר הדיון,

אפשר.

לא.

חבר-הכנסת ורדיגר, לא מהנימוק התכני, שאני מקבל אותו, אלא

מהנימוק הארגוני - - -

לגבי השנה הבאה יכולה הוועדה להגיד משהו?

אינני מבקש לנמק יותר, אני דוחה את ההצעה של חבר-הכנסת אברהם

ורדיגר,

,אנו עוברים לדיון על אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו ברכב מנועי

לשנת 1988,

אני מבקש ממנכ"ל רשות השידור להביא לפנינו נושא זה.

לא קבלנו דו"ח כספי של רשות השידור, אולי אפטר להעמיד או;

האגרה על מחצית הסכום?

גובה האגרה שאנו מבקשים לאשר הוא זה שהיה קיים בשנה שעברה

בתוספת ההתייקרות שאושרה בתקציב המדינה. למרות תוספת פעולות

ולמרות שיש לפנינו שני פרוייקטים גדולים השנה: סיקור מערכת הבחירות

לכנסת וסיקור אולמפיאדת סיאול, אלה שני סעיפים שבעבר מימנה הממשלה,

ולמרות הרחבת ההשקעות בפיתוח ברשות השידור, איננו מבקשים השתתפות מ17ום

מקור אחר. והאגרה היא כמו שהיתה בשנה שעברה בתוספת עליית מדד המחירים

לצרכן שהיא 16%.



א. פורת

האגרה שהיתה בשנה שעברה 154 שקל, צריבה להיות השבה 174 שקל.

וזו ההצעה של הועד המנהל. כלומר, אותה אגרה שהיתה אשתקד, פלוס עליית

המדד.

אנירוצה להזכיר לחברי הכנסת כמה עובדות שמלמדות עד כמה סכום

זה שאנו מבקשים אינו מופרז" קודם-כל, ארבע שנים רשות השידור אינה מקבלת

מקופת הציבור - כלומר מקופת האוצר - אפילו לא אגורה אחת. הוא פועלת

במשק סגור.

ההכנסות מהאגרה מהוות 73% מההכנסות שלנו. שאר ההכנסות שלנו,

27%, באות מפרסומות ברדיו ומעט מתשדירי שירות בטלוויזיה. אלה מרכיבי

ההכנסות של רשות השידור, כאשר האגרה היא המרכיב המרכזי.

האגרה שאנו מבקשים לאשר היום, היא חצי שקל ליום, כאשר מחירו

של עתון הוא 65 אגורות. ומה מקבל הציבור תמורת חצי שקל ליום? הוא מקבל

רדיו שמשדר ב-6 רשתות 40,000 שעות שידור שנתיות. כל אחת מהרשתות משדרת

כ-19 שעות ביממה ובמספר רב של שפות. הטלוויזיה בעברית ובערבית .משדרת

כ-2,000 שעות בשנה.

רק כדי לסבר את האזן, אם אתה מתחבר לתחנת טלוויזיה פירטית,

אתה משלם שקל ליום. ועוד עובדה אחת - אנו הזולים ביותר באירופה.

לעומת 176 שקלים שאנו מבקשים, באנגליה משלמים 173 - - -

אני מציע לך לא להביא השוואה זו.

למספרים אלה יש משמעות. נכון שבאנגליה יש 30 מליון משלמי אגרה

ותקציב שנתי של 1,5 מיליארד דולר לשנה, ולנו יש 600,000 משלמי אגרה

והגענו לתקציב של 8 מליון דולר, ומה שאנו עושים, אנו עושים ברמה לא

יותר נמוכה. לנו יש שני ערוצי טלוויזיה, להם יש ערוצי טלוויזיה.

להם יש 10 ערוצי רדיו, לנו יש 6 .יחסית אנו עושים יותר מהם.

באוכלוסיית משלמי אגרת הטלויזיה קיימות גם שכבות מיעוטות

הכנסה שאינן משלמות את האגרה. בעבר היינו מקבלים את מלוא האגרה בשייל

קבוצות אלו. מאז החלה התכנית הכלכלית החדשה, לפני שלוש שנים, איננו

מקבלים. לעתים קרובות אנו בעצם מסבסדים את השכבות האלה בכך שאיננו

גובים מהן את האגרה ואין לנו גם שום יכולת לגבות מהן את האגרה.

יש 150,000 בתי אב שמקבליה השלמת הכנסה והם משלמים רק מחצית

האגרה והמחצית השניה מימן המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי

הפסיק לממן את המחצית השניה.

גם מקורות מימון אחרים שהיו בעבר אינם קיימים היום. למשל,

משרד החוץ היה נוהג להשתתף בתקציב רשות הסידור בעביר השידורים לארצות

חוץ. השתתפות משרד החוץ קוצצה ב-40%.



א. פורת

לא מזמן קבלנו הודעה מהסוכנות היהודית, שהשתתפות שלה בסך

2,5 מליון דולר כסיוע לשידורים לחוץ-לארץ, החל מאפריל תרד לאפס. זה

מחייב אותנו להערך אחרת לגבי השידורים לחוץ-לארץ.

היתה גם בעייה עם משרד הבטחון, שחדל לשלם עבור נכי צה"ל,

דבר שעשה במשך שנים רבות, ואנחנו הצלחנו לשכנע את משרד הבסחון לחזור

בו מהחלטתו זו לאחר ששיכנענו אותו, שלא נהיה מסוגלים לגבות את האגרה

מנכי צה"ל שלא שילמו אגרה,

ההפסד הכספי שנגרם לרשרת כתוצאה מאי-תשלום האגרה על-ידי

האוכלוסיות שציינתי מוערכת בכ-15 מליון שקל לשנה. והאגרה היא מקור

המימון העיקרי של הרשות, וההכנסדת מהאגרה עלולות להפגע כתוצאה מכך,

שהגבייה תתחיל באחור של חדשיים.

לכן הדחיפות בדיון הזה ולכן אנו מבקשים שתאשרו את האגרה כפי

שהצענו, אני חושב שיש לנו זכות לדרוש זאת, איננו מבקשים יותר מאשר

אישרתם לנו בשנה שעברה, והסיבות שבגללן אישרתם בשנה שעברה, נוספו עליהן

עוד כמה סיבות, לכן אין סיבה שלא להתחשב במצוקה שרשות השידור נמצאת

בה ולא לאפשר לנו להתחיל מייד בגביית האגרה,

תודה רבה,

תודה למנכ"ל רשות השידור,

החברים יתבטאו, יציגו שאלות ואחר-כך

נשמע תשובות, ולאחר התשובות נצביע על אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו

כהצעת הועד המנהל של רשות השידור"

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים קופמן.

אני הבינותי, אדוני היושב ראש, שאתה רוצה להעלות לדיון בישיבה

זו נושא "תכן", הנושא אינו כלול בסדר-היום של ישיבה זו,

בסדר-היום כלול נושא האמיסיה של בנק משכן, ולנושא זה התכוונתי.

שמעתי את מנכ"ל רשות השידור, והוא לא התייחס לנושא גביית האגרה

במגזר הערבי, ואמנם אינני מרגיש שרשות השידור עושה מאמצים לגבות את האגרה

במגזר הערבי, אני מבין שיש קשיים, אבל צריך להתחיל בגבייה בסקטור קטן,

נניח, אצל הבדווים"

בזמנו פניתי למנהל המכס ומס ערך מוסף, מר ברקת, בדבר גביית

מס ערך מוסף בעיר העתיקה בירושלים- הוא אמר שצריך לדבר על כך עם ראש

הממשלה, כי הנושא הוא רגיש- היו התלבטויות והיו היסוסים ובסופו של דבר

הוחלט לגבות מס ערך מוסף בעיר העתיקה. כאן מדובר ב-200,000-250,000



ח. קופמן

משפחות במגזר הערבי שמהוות 30% מגביית אגרת רשות השידור,

מה דעתכם על חיוב האגרה עם קניית מקלט הטלוויזיה? אם אתה

הולך בדרך זו, אחה מכניס את כולם לרשת הגבייה.

זה מקובל באנגליה"

יש לכם הכנסות מפרסום-חסות, כאשר אני עוקב אחרי משדרי השירות,

יש לי הרגשה שאנו חיים במדינה טוטליטרית. יש מספר משדרים שחוזרים על עצמם

ועושים לנו שטיפת מוח. במיוחד חמור הדבר לגבי נושא ההימורים, כאילו

הטלוויזיה מעודדת הימורים. אתה אומר לציבור בארץ: אם אתה רוצה לשנות

חייך, קנה טוטו, קנה לוטו.

אתה יכול להפסיק את זה על-ידי החלטה כאן.

זו שטיפת מוח ללא כל פרופורציה. זה לא יתכן. יש כאלה שקונים

טוטו ולוטו ופיס מעבר ליכולתם. אני יכול להבין אתכם, אתם אומרים: העיקר

שהכסף מפרסומים אלה מגיע לרשות. פרסום מסחרי אין, לפחות תהיה הכנסה

מפרסום החסות" אבל אם זו התוצאה של פרסום-החסות, אני חושב שצריך לבדוק

מחדש את הנושא.

בנושא גביית האגרה, רשות השידור כבר שנים אומרת מראש: אנו

גובים את האגרה מ-600,000 אזרחים בשעה שאילו היתה מתייחסת אל כל האזרחים,

כמו שהמדינה מתייחסת אל כל משלמי המס, היתה יכולה להגיע לגבית האגרה

מכלל האזרחים במדינה.

אני מבקש לדעת מי אינו משלם אגרת טלוויזיה וממי אין גובים.

חבר-הכנסת חיים קופמן דיבר על סקטור אחד. אני מבין שיש סקטורים נוספים

שאינם משלמים את האגרה. הפטורים מתשלום האגרה הם המקור הטוב ביותר לעיוותים,

בי מי שבסופו של דבר נהנה מהפטור אלה הם בעלי הפריבילגיות.

אני רוצה להבין את המושג "הממשלה ומוסדותיה", מהם מנועה ושות

השידור לגבות את האגרה. כמה כסף עומד מאחורי מושג זה. אני רוצה להבין

מי עומד מאחורי מושג זה וכמה כסף עומד מאחוריו.

מדוע הביטוח הלאומי אינו משלם עבור האוכלוסיות שציינת? האם

נקבע בהסכם או באמנה שהביטוח הלאומי ישלם בעבורן? האם יש הסכם שמישהו

איננו ממלא את חלקו בו ובגלל זה מישהו אחר משלם יותר? אני רוצה לדעת

על מי האחריות לכך שהביטוח הלאומי אינו מעביר את חלקו"

שאלת תם או כמעט שאלת טיפש:

אם מותר לשדר שיקופיות מסחריות, מדוע אי אפשר לעשות זאת בסרטון שהעריכים



ד" צרקר

שגובים עבורו הם גבוהים יותר?

משר הצגת השיקופית הוא שניות,

השידורים יימשכו עוד ארבע דקות,

אני רוצה לפתוח דברי בברכה לעמיתי וחברי לספסל הלימודים -

ואני מתכוון לספסל הלימודים של הכנסת - חבר-הכנסת אהרן הראל עם הבחרו

לתפקיד יושב ראש רשות השידור, אנחנו יושבים בכנסת ארבע שנים בשכנות.

ובהכירי אותו אני בטוח שהוא ישליט סדר ברשות השידור, אני רואה בדיון .

זה את הסימן הראשון לסדר ציבורי טוב, אני שמח שאנו מפרידים בין האגרה

ובין תקציב רשות השידור ומקיימים דיון נפרד על אגרת הטלוויזיה, בדרך

כלל אנו ממשיכים בשיגרה. היום אנו מקיימים דיון מיוחד על האגרה,

אני חולק על הרעיון של מימון הטלוויזיה על-ידי גורמים שונים,

ובעיקר . משרדי הממשלה. לא נראה לי, שאם לפי החוק רשות השידור חייבת

לשדר לחוץ-לארץ, משרד החוץ צריך לממן סידורים אלה, או הסוכנות היהודית,

רשות השידור צריכה להכין תקציב שישקף שידורים אלה, אני רוצה שלסוכנות

תהיה השפעה, אבל אם הסוכנות מפעילה שיטות לחץ ואומרת: אם לא תהיה לי

השפעה על השידורים, אין כסף - אינני יכול לקבל זאת, כאילו הסוכנות

עושה טובה,

אני חושב שכל שידור לחוץ--לארץ ללווה הרבה יותר מהרבה שליחים,

בייחוד לקוסטה ריקה ולארצות אתרות, אני יודע שמדובר באנשים שאינם

מצביעים בארץ ואינם יכולים להפגין, אבל יש חשיבות גדולה לשידורים אלה.

ואני חושב שצריך לשנות שיטת התקצוב המעוותת של הטלוויזיה.

באשר לגובה האגרה המוצע, שלפי דברי מנכ"ל רשות השידור, זוהי

האגרה שהיתה אשתקד פלוס 16% עליית המדד - אנו נאבקנו השנה עם האוצר

האם להוסיף לארנונה שגובות הרשויות המקומיות את עליית המדד, או לשבור

פעם את המעגל התייקרות-הצמדה, הצמדה-התייקרות, מצאנו הסדר עם הרשויות

המקומיות וקבענו שיספגו את ההתייקרות,

אני רוצה להיות נאמן לשלטה זו ואינני יכול לתמוך בהצעה

להעלות את אגרת רשות השידור ב-16% אני מציע שלא נעלה את האגרה שהיתה

אשתקד ביותר מ-12%.ואם לרשות השידור תהיה בעייה לגבי סיקור

מערכת הבחירות או סיקור האולימפיאדה סיאול, נשב כאן ונחפש דרכים לאזן

את התקציב,אבל לא הייתי רוצה שנלך בקו הנוגד את המדיניות הכלכלית,

לגבי הרחבת רשת הגבייה - 50% אינם כלולים ברשת משלמי האגרה,

והשאלה היא, האם רשות השידור יש לה הכלים להתמודד עם בעייה זו, מס--הכנסה

שהוא גוף יותר גדול אינו מסוגל לכלול את כולם ברשת, ואילו על רשות



י. ארצי

השידור אנו רוצים להטיל לכלול את כולם ברשת משלמי האגרה. יכול להיות

שצריך להקים גוף צמוד למס הכנסה או לגורם אחר, כדי לאתר את המתחמקים

מתשלום האגרה.

הערה אחת בנושא פרסום החסות. אני יולע כיצד נולד הענין.

מה שקורה הוא שמשדרי השירות מצטיינים בחוסר טעם, כאשר מדובר במשדרים

שאינם משדרים מסחריים, אלא משדרים של גופים ציבוריים, ביעקר המשדרים

העוסקים בהימורים, אני הייתי רוצה שהוועדה הקיימת לענין זה, תהיה

יותר תקיפה ותתערב לגבי התכן של המשדרים, לא מבחינה פוליטית אלא מבחינת

ההגנה על הטעם הטוב.. כאשר מדובר בשדורים מסחריים, אנו איננו יכולים

להיות אחראים. אבל כאשר מדובר במשדרי שירות של גופים ציבוריים וממשלתיים,

הוועדה יכולה להתערב ולדרוש הקפדה על הטעם הטוב. כמו שהרשות אינה יכולה

לשדר סרטים שאני יכול לראות בקולנוע, כך היא אינה יכולה לסדר משדרים

שלוקים מבחינת הטעם הטוב. כיוון שהשנה אין לנו אפשרות לבדוק אח הנושא,

הייתי פונה ליושב ראש רשות השידור להקדיש לנושא זה תשומת לב על-ידי

הגופים הסטטוטוריים של הרשות, על-מנת שתוגש לנו חשיבה חדשה בנושא לגבי

העתיד,

אינני רוצה לחזור על דברים שנאמרו. אגי מבקש שיימסר לנו מה

נעשה כדי לשפר את הגבייה. באיזוו מידה יש גרף על ההתקדמות בגבייה, האם

המספר שיש 1,2 מליון בעלי מקלטי טלוויזיה ורק 600,000 משלמים את האגרה,

הוא נכון?

יש דברים שחייבים לומר, שהם מרגיזים ומקוממים בדיאלוג הזה

בינינו על גביית האגרה. הועלה הרעיון של חיוב באגרת טלוויזיה בעת קניית

מקלט הטלוויזיה לפני שנתים, ולא מובן מדוע הוא אינו מתקבל. אם מאיזו

סיבה שהיא תלוי הדבר במשרד התעשיה והמסחר, תבואו ותאמרו זאת.

נדונה הצעת חוק בנושא זה.

אנו יכולים לקצר את ההליכים, אחרי שנשמע פרטים על הצעת החוק

נוכל להתייחס לזה,

בנושא של קשישים ומקבלי הבטחת הכנסה, שאתם חושבים שאתם צריכים

לקבל את התגמול עבור האגרה שהם צריכים לשלם, מביטוח הלאומי, אם אני

מבין נכון, האמת היא שהיתה פעם שעת רצון בביטוח הלאומי, והוא הסכים

לשלם את האגרה של אוכלוסייה זך. אין שום דבר בחוק המחייב את הביטוח

הלאומי לעשות זאת. כל החישובים שביסוד החוק להבטחת הכנסה אינם בנויים

על כך. הם בנויים על קצבה להבטחת הכנסה. אני בעד זה, שהביטוח הלאומי -

כל עוד אין לכם מקור אתר - ימשיך לשלם , או שהממשלה תיקח על עצמה את

הדבר באפיק אחר, אבל ללא ספק צריך למצוא לזה פתרון, לא יתכ? שדברים



י. צבן

מסוג זה, כמו גם תשלום האגרה של הנכים על-ידי משרד הבטחון, יהיו

נתונים לשקלא וטריא, צריך למסד אותם, וזה צריך להיות בהסכמת כל הנוגעים

בדבר.

אינני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת דדי צוקר בענין הפטורים מתשלום

האגרה באופן גורף. זה ויכוח הקשור גם בהמלצות ועדת שישינסקי, אבל אני

מבקש לשמוע פרטים לגבי הלזאלות שהועלו על-ידי חבר-הכנסת דדי צוקר.

בהשוואה של גובה האגרה בישראל לזה שבארצות אחרות, צריך

לקהת בחשבון עוד פרמטר, וזה הפרמטר של משקל האגרה בשכרו של האדם.

ובהשוואה זו אנו יוצאים לא טוב. משקל האגרה בשכרו של האדם בישראל יהיה

יותר גבוה מאמר בארצות אירופה.

לגבי הפרסום, אינני יודע אם זה תלוי ברשות השידור, אבל יש

בעייה של משרדים שמפרסמים תשדירי שירות לאזרח ויש מל1רדים שמפרסמים

תשדירי שירות לשר שבראשם. אינני חושב שזה בידיה ל1ל רשות השידור. אינני

יודע אם יש להם קריטריונים בנושא זה. הייתי רוצה לשמוע האם אתם יכולים

להטיל מגבלות?

נ. כהן;

יש תקנון, אבל הוא לא חל במקרה הזה.

גם בעקבות דברי חבר-הכנסת חיים קופמן, שלרבים מהם אני מסכים,

השאלה היא - איפה יהיה הפילטר המונע שרשות שידור ממלכתית הנותנת סוג

מסויים של תשדירי פרסום, תהפוך לדבר שאנו לא רוצים שהיא תהפוך -

דוקטריניזציה של ספורי המעללים של שר זה או אחר. לכן יש הבדל אם אתה

נותן מלדע לאזרח, או שמישהו מספר כמה מוקדי תיירות הוא פתח בחודש

האחרון-

לענין והימורים, אני רוצה להצטרף לדברים ל1נאמרו כאן. ענין

זה דורש -דיון בפני עצמו, כי הסחף בו גדול מאד, לא בשידורים בטלוויזיה

אלא במציאות והדבר בא לידי ביטוי בגידול בסכומים המוצאים להימורים,

אני אצביע בעד האגרה למרות שאני חושב שאפשר היה לייעל, אפשר

היה להוסיף בגביה ואפל1ר היה להפחית במידה מסויימת את האגרה, אבל רשות

השידור נמצאת אחרי תקופת משברים קשה גם במוסדות המנהלים שלה וגם ביחסי

העבודה שבה. ומכיוון שאני חול1ב שיש צורך לשפר תנאי השכר של העובדים ברשות

השידור - בלי זה לא נגיע לעבודה יצירתית ולהבנה - אני חושב שגם כביטוי

של משאלה של הוועדה ללחץ בכיוון זה, צריך לאשר את האגרה וגם כאות של רצון

טוב כלפי היושב ראש החדש של רשות השידור"

בדיונים קודמים על אגרה רשות השידור ותקציב רשות השידור,

ביקרתי את רשות השידור. היה מקום לבקר את רשות השידור אז ויש מקום

לבקר גם היום. אני אצביע בעד האגרה לא רק מתוך רצון טוב כלפי היושב ראש

החדש של רשות השידור, אלא משום שהועד המנהל ההדש צריך להכנס לעבודה ובודאי

יבוא יושב ראש הרשות ויביא לפנינו - אם במסגרת הצעת התקציב ואם במסגרת

אחרת - התכניות שלהם לגבי רשות השידור.

יש לי מה לומר על ענין הגביה. יש לי מה לומר על אופן בחירת

מליאת רשות השידור והועד המנהל, אבל לא אומר אותם, כי אני רוצה לתת

את מלוא הכרדיט ושולחן נקי לועד המנהל החדש, שאני מקווה שינהל את רשות

השידור ניהול תקין ויקיים יחסים טובים בתוך הועד המנהל ועם העובדים ויקפיד

על מתן ביטוי למגוון הדיעות. בסופו של דבר - מעשיך יקרבוך ומעשיך ירתיקוך.

הייתי מבקש בקשה אחת, שאולי לא נשמעה כאן: מעבר לכל חילוקי

הדיעות, אני מבקש מרשות השד ור , מהאנשים העובדים ברדיו ובטלוויזיה,

מול זכות הציבור לדעת ומול זכות העתונאי לשדר - לשמור על כבוד האדם.

זה אחד הדברים שמתעלמים ממנו. מעבר לכל חילוקי הדיעות - שמירה על

כבוד האדם.

ת. רמון;

אני מברך את חבר-הכנסת אהרן הראל עם מינויו לתפקיד יושב ראש

רשות השידור. אני שמח שהוא התמנה לתפקיד זה ללא ויכוח ציבורי. אני שמח

שיש ועד מנהל חדש. ואני מקווה שהועד המנהל החדש יתקן כל הטעון תיקון

בטלוויזיה בעקבות התקופה שחלפה, יש הרבה מה לעשות שם.

אני אצביע היום בעד האגרה למרות כל הבקורת ל1יש לי. ואני רוצה

להגיד לחבר-הכנסת גרשון שפט; אני מאד מאד רוצה להגיע למתן ביטוי למגוון

הדיעות. היום מושמעת דיעה אחת - אתם יורים ובוכים" אני מצטרף לעמדה שלך

בעד מתן ביטוי למגוון הדיעות" אבל היום שלטת דיעה אחת ולזה קוראים מתן

ביטוי למגוון הדיעות. אני תולה את זה בעובדה, שלא היה ועד מנהל כל--כך

הרבה זמן- ואני מקווה שהדברים האלה ישתנו כאשר יהיה ועד מנהל, ויותר לא

יהיה מצב שאנשים פוליטיים שלא מונו על-ידי שום גורם התערבו התערבות ישירד,

י ומיומית.

אני מבין שהממשלה ומוסדותיה אינם משלמים אגרת טלוויזיה.

זה חל על כל המסים והאגרות האחרים, שהממשלה ומוסדותיה אינם

משלמים, לרבות בתי-חולים.

ח. רמון;

אני רוצה לדעת מי בממשלה מעכב הטלת האגרה בעת מכירת מקלט הטלויזיה.

אולי אנו יכולים לפתור את הבעייה על-ידי הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת?

אם יש מישהו בממשלה שמעכב את זה, הוא ימשיך לעכב. לכן על-ידי הצעת חוק

בשנה שעברה הצעתי לחייב בדיווח על נ?כירת מקלטי טלוויזיה,

אמרו לנו שתהיה חקיקה בנושא. אז הסכמתם לכך שאתם תטפלו בנושא. אני

חושב שאם רוצים אחת ולתמיד לכלול את כולם ב רשת משלמי האגרה, צריך לטפל

בנושא זה.

עם מינוי יושב ראש חדש לרשות השידור, רצוי שהוא יכין תכנית

עבודה ויביא אותה לפני הוועדה, ואז יהיה אפשר לראות מה טוב ומה רע..

אני מציע לא "לתפוס" את רשות השידור בנושא האגרה אלא בנושאים אחרים-

אני בעד אישור האגרה.

יש לי כמה שאלות ודעתי אביע לאחר שאקבל את התשובה.

אקדים לשאלות איחולי הצלחה ליושב ראש החדש ולועד המנהל החדש

של רשות השידור,

צדק חבר-הכנסת אברהם ורדיגר בהצעה שלו לסדר -הדיון, אני מבין

שאי אפשר היה להגיש את תקציב ההכנסות יחד עם תקציב ההוצאות. אבל מה

שחסר לי כאן, זו לא רק ההשוואה עם תקציב ההוצאות, אלא עם תקציב ההכנסות.

מה שיש לפנינו זו בקשה של רשות השידור לגבי האגרה, אפשר להסיק מזה מסקנות

מה סכום ההכנסות הצפוי, אבל אי אפשר להסיק מסקנות מהו סכום ההוצאות

הצפוי, אין לנו שום ממדי השוואה. אין לנו לזום נתון לגבי ההכנסות האחרות -

רק גובה האחוז - שהן מהוות 27% מכלל ההכנסות של הרשות, זה איננו נושא

שקשור בקיומו או אי-קיומו של ועד מנהל. זה היה צריך להיות על שולחננו,

אלא אם ההנחה היא, שאנו מקיימים ריטואל, אבל גם בריטואל יש טכסט. זה

דבר אחד.

דבר שני - ריבית החשב וההסדרים הפיננסיים החדשים עליהם

העירה היועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני. זו היתר ההצעה שהצעתי

להרחיב הכנסות רשות השידור לפני שנה. אינני חוטב שזה צודק, שרשות השידור

לא תקבל ריבית החשב על כספים שהיא צריכה להפקיד באוצר. אם היא אינה. מקבלת

רבית על כספים אלה היא צריכה להוציא אותם מהאוצר. השאלה שלי היא - האם

זה בוצע? דהיינו או שהיא מקבלת ריבית או שאין לה שום חובה חוקית להפקיד

את הכסף באוצר .זה היה צריך להגדיל את הכנסות רשות השידור,

יש גם נושאים הנזכרים בדו"ח לגבי החלק שלא נגבה כתוצאה מאי-תיאום

בין מוסדות ממשלתיים, חלק לא נגבה מחוסר גביה. כל הדברים האלה צריכים

להיות מובאים לפנינו בצורה יותר מסודרת, כדי שנוכל להגיע למסקנות,

כאשר אקבל תשובה, אוכל להביע דיעה.

החברים שמעו את עמדתי לגבי הנושא לגופם לזל דברים, אבל החלטתי

להצביע נגד האגרה, כי היבט אחד נשכח מזכרוני והוא עקרוני וחשוב. לזר החינוך

והתרבות התחייב, שבועד המנהל החדש יהיה נציג לאופוזיציה, כיוון שבועד

המנהל החדש אין נציג לאופוזיציה, אני אצביע נגד האגרה.

תימנע כדי לתת כרדיט ליושב ראש החדש של רשות השידור.

ועד

כאשר היה מדובר על מנהל של 15 חברים, התחייבו שתי הנ?פלגות

הגדולות לתת בציג לאופוזיציה בועד הנ?נהל0

זו שערוריה ממדרגה ראשונה,

לגבי גביית האגרה, בשנה שעברה נמסר על עליה באחוז משלמי האגרה.

בנייר שהגישה היועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני, אני רואה שחלה

ירידה במספר משלמי האגרה,

אילו חובת תשלום האגרה היתה מוטלת עם קניית מקלט הטלוויזיה

כל העניו היה מוסדר בצורה אחרת. כל אחד יודע, שלפי החוק הוא חייב לשלם

אגרה. לפעמים יכול להיות שאדם אינו משלם אגרה מתוך שכחה. אם זה היה

מוצמד לקניית מקלט הטלוויזיה, זה היה מפשט את ההליכים ומגדיל את ההכנסות.

לפני שנשמע תשובות, אני רוצה להעיר כמה הערות- אנו משלמים

אגרה כדי לקבל שירות. משלם המסים משלם מסים ואגרות כדי לקבל שירות.

כך גם משלם אגרת הטלוויזיה והרדיו. והשירות שהוא מקבל, לפי הערכתי,

פחות בטיבו" וזה קשור במ1טיבציה של העובדים. המוטיבציה של העובדים קשורה

בכמה דברים ובין היתר בתנאי השכר. אנחנו יודעים שיש מדיניות שכר ואיננו

יכולים לשנותה. אבל יש לי יותר מידיעה, שהשכר ברשות השידור נשחק יותר

מאשר בכמה מקומות אחרים. אני זוכר שבתקופה שהייתי חבר ברשות השידור, רמת

השכר ברשות השידור היתה גבוהה יותר מאשר במוסדות אחרים. אם רמת השכר

ברשות השידור נפגעה, זה מוריד את המוטיבציה של העובדים.

לכן אני מציע שלקראת הדיון על תקציב רשות השידור בוועדת הכספים

תכינו נייר על רמת השכר ברשות השידור בארבע-חמש השנים האחרונות לעומת

רמת השכר בשירות המדינה.

יש לי תחושה שלעובדי רשות השידור יש היום פחות מוטיבציה

מאשר היתה להם בעבר. ואני חושב שנושא זה רציני מאד וחשוב מאד. לטלווידיה

הממלכתית יש מונופול, ואם היא אינה נמצאת בכל מקום, זו אינדיקציה לירידה

בטיב השירות.

אשר לאיכות השירות, אני חושב שרשות השידור היום יותר אחראית

מבחינה לאומית ויותר מאוזנת מבחינה פוליטית.

אשר להשתתפות הסוכנות היהודית, אני מכיר את הנושא, כי בזמנו

תיקצבתי את רשות השידור בתקציב ההסתדרות הציונית. להפסיק כל השתתפות

של הסוכנות היהודית, אני חושב שגישה זו מסמנת את האנטי-ציונות הקיימת



א. ויינשטיין

היום בהסתדרות הציונית, אולי העובדה שרשות השידור מגיעה לבתים בתפוצות,

אינה נוחה להם, כמו שלא נוח להם שיש מי שמדבר על עליה, אולי זה לא

נוח להם שקול-ציון מגיע לכל בית

עד כדי כך?

יש היום מגמות כאלה בסוכנות. אם הסוכנות תבוא לכאן עם גישה

כזאת שהם אינם משתתפים בתקציב הטלוויזיה למימון שדורים לחוץ-לארץ,

הם יתקלו ברוח קרה, על-כל פנים מצדי. לפי דעתי, זה אחד הנושאים

החשובים. יש להם תפקידים חל1ובים יותר, להחזיק מאות שליחים על עליה

של 12,000 איש לשנה?' יש קול-ציון לגולה שלשידוריו יש הדים חיוביים"

כאשר אתה מבקר בחוץ-לארץ אתה שומע איך מקבלים את השידורים האלה בדרום

אמריקה, בברית המועצות ובמקומות אחרים.

רשות הדיבור לתשובה למנכ"ל רשות השידור, מר אורי פורת.

אני אשתדל להשיב על כל השאלות שהועלו. היו הרבה שאלות

על גובה האגרה וגביית האגרה.

באופן כללי אני רוצה להגיד, שיש הבדל בין מערכת הגבייה של

מס הכנסה ובין מערכת הגביה שמאפשרת לנו גביית האגרה. בסך הכל לרשות

השידור אין משטרה שבאמצעותה היא יכולה לכפות גביית האגרה על אנשים

שהם סרבנים קבועים. השיטה ל1ל החרמת מקלטי הטלויזיה אינה יעילה ויש גבול

לעיקולים שאנו יכולים לעשות.

אם למרות כל הקשיים האלה הצלחנו להעמיק את הגביה - - -

ומה על חברת החשמל?

א. פורת;

פעמים רבות בעבר הועלו הצעות לגבות את האגרה באמצעות חברת החשמל.

דנו על כך לפני שנתיים רשום דבר לא יצא מזה, זה מחייב חקיקת חוק.

מה הבעייה? אתה לוקח חבר הכנסת אחד מהליכוד, חבר הכנסת אחד

מהמערך וחבר הכנסת אחד מהאופוזיציה והם מגישים הצעת-חוק פרטית. אתה בעצמך

אינן יכול להעביר חוק. שלושה חברי הכנסת יכולים להגיש הצעת-חוק פרטית.

חברת החשמל אינה רוצה בכך, הם הסגירו לנו מדוע.

אינני מקבל את ההסברים" יש צורך בחוק, אפשר לבקש משלושה חברי

הכנסת להגיש הצעת חוק פרטית ואפשר להעביר אותה תוך חודש ימים"

אנו נבדוק אח העניז הזה,

א. פורח;

למרות כל הקשיים שמניתי, בארבע השניה האחרונות תלה עליה

משמעותית בגביית האגרה,

לא לפי דו ת מבקר המדינה, לפי דו"ח מבקר המדינה המספר עומד

כל הזמן על 600,000 משלמי אגרה.

אנו יכולים להביא מספרים,

מה ששייך למיעוטי יכולת, שאנו איננו גובים מהם אגרה, מדובר

באוכלוסיה של 173,000 בתי אב- 150,000 אמורים לשלם רק מתצית האגרה, כאשר

הביטוח הלאומי צריך להשלים, זה אינו קורה בפועל, יש עוד אוכלוטיה של

23,000 בתי אב שפטורה מכל אגרה ומשרד העבודה והרווחה אמור לשלם עבורה

את האגרה, והדבר לא נעשה"

יש לנו קשיים בגביה בעיקר בסקטור הערבי, אבל בכל זאת גם שם

היה איזה שיפור. בעבר נעשו כמה פעולות יחד עם.משמר הגבול, בתקופה

האחרונה, בגלל האירועים, הנסיונות הללו צומצמו"

לגבי הרעיוז שהועלה בקשר לתשלום האגרה עם קניית מקלם הטלוויזה,

יש שתי בעיות, בעיה אתת היא חוקית, נאמר לנו שזה קשה לביצוע, כי יש שאלה

לאן מעבירים את הכסף,

ח. דמון;

באנגליה אדם קונה מקלט טלוויזיה, משלם את האגרה, ואז יש לך

הכתובת ואתה מוציא הודעת תשלום באופן אוטומטי.

קצב החלפת המקלטים הוא 8% לשנה, לפי החישובים שלנו תוספת

ההכנסה תהיה מזערית, כי בסופו של דבר יש גם ענין של העלות, וכאשר אתה

מטיל עליו את האגרה בשעת קניית המקלט, אתה יכול לעשות זאת חד-פעמי.

אבל אז הוא נכנס לרשת"

גם היום יש חובת דיוות של המוכרים על רוכשי טלוויזיה- כאשר

הקונה רואה שהמוכר רושם פרטים, הו-\,אומר: אני לא אקנה אצלך, אם תרשום

את הפרטים- לכן יש צורך בחקיקה,

מר פורת אומר שזה מסובך - - -

בנושא זה תהיה יזמת הקיקה, בעת הכנת החרק יהיה דיון על דרכי

הביצוע.

לפי מה שאמר מר פורח, זה אינו נראה לו חשוב, כי הוא אומר,

שקצב החלפת מקלטי הטלוויזיה הוא 8% והעלות תהיה בעיה,

אני אומר שזה לא יביא את הישועה,

למה לא? במשך 12 שנה כולם יכללו ברשת. אגב, זה צריך להיות

גם במכס.

אנו ביקשנו זאת מהאוצר פעמים רבות"

יותר טוב שתבדקו גביית האגרה באמצעות חברת החשמל, כי אז

זה פותר את כל הבעייה.

חברת החל1מל אינה מוכנה לקבל זאת על עצמה,

אם חברת החשמל תדע שעומדים להגיש הצעת חוק, היא תגיע להסדר,

אנו ביקשנו פעמים רבות מהאוצר, שיעמידו לרשותנו אינפורמציה

שיכולה לעזור לנו בענין גביית האגרה; ביקשנו לקבל מעמד של רשות מס,

וכל הבקשות שלנו נדחו.

. ביחס לניהול הכטפים באופן עצמאי, עד לפני חמש שנים היה

מצב מוזר. בכל העולם נהוג, שהממשלה גובה את האגרה ומעבירה לרשות השידור.

רשות השידור גבתה את האגרה והעבירה את הכסף

לממשלה, הפסקנו נוהג זה לפני כמה שנים, אנו מבקשים שהממשלה תיתן את

הריבית המגיעה לנו על כל הכספים שהפקדנו, בשנה ל1עברה היה משא-ומתן עם האוצר,

מתי התחלתם לעמוד על כר שמגיעה לכם ריבית? כל זמן שהממשלה

השתתפה בתקציבכם לא הגיעה לכם ריבית, אפילו הפקדתם אצלה כסף, כי אפשר

היה לראות בזה הקטנת ההשתתפות.

אנו דורשים ריבית מאפריל 1584 כאשר הממשלה הפסיקה את השתתפותה

בתקציב רשות השידור. והאוצר מוכן לתת מהשנה שעברה.

לגבי שנת 1988 הענין מוסדר?

לגבי העתיד יש לנו הסכם, לגבי העבר - יש ויכוח,

אם לגבי העתיד הענין סגור, זה צריך להתבטא בגובה האגרה.

זה מתבטא, אנו נותנים הנחה.

הנחה היתה גם לפני שנה, בלי ההסדר הזה.

הענין אינו סגור, יש לנו משא-ומתן עם האוצר.

אם הענין אינו סגור, אני מוכן להזמין את האוצר, כי אני בעד

זה שתקבלו ריבית.

מה גובה הריבית לשנה זו?

זה הרבה כסף, 8 מליון שקל. בזה אפשר להוריד את האגרה ב-5%.

אנחנו מחפשים דרך איך להעלות רמת השידורים. ככל שנגבה יותר

ונקבל את החובות שחבים לנו משרדי הממשלה, נוכל לשפר את השידורים. כל

מקור כספי נוסף, אינו צריך להיות מיועד למטרה לזל הורדת האגרה, אלא

לשיפור שכר העובדים ולשיפור התכניות, כי אם נוריד את האגרה ב-10 שקלים

עם ישראל לא י ו ושע מזה, ואנו לא נוכל לשפר רמת השידורים,

אני מכריז על גמר הדיון.

אני חושב שלא קבלנו הסבר מספיק בענין הריבית.

אם השנה יכנס עוד סכום של 8 מליון שקל, יהיה אפלר לשפר רמת

השידורים. אולי אפשר לשמוע על כך מפי יושב ראש רשות השידור?

יושב ראש רשות השידור הסביר שבישיבה' הראשונה אינו יכול

להביא נושאים אלה לפני הוועדה. ה וא שמע את ההערות.

אני מכריז על גמר הדיון. ואנו עוברים להצבעה.

לפנינו הצעת הועד המנהל של רשות השידור - - - -

והצעתי לדחות אישור האגרה עד שיצורף נציג האופוזיציה לועד

המנהל של רשות השידור.

יש הצעה של חבר-הכנסת יצחק ארצי לאשר אגרת טלוויזיה בסך

168 שקל, סכום האגרה בשנה שעברה פלוס 12%.

אני מעמיד להצבעה הצעה חבר-הכנסת יצחק ארצי.

הצבעה

הצעת חבר-הכנסת יצחק ארצי לא נתקבלה

אני מעמיד להצבעה הצעת חבר-הכנסת יאיר צבן.

הצבעה

הצעת חבר-הכנסת יאיר צבן לא נתקבלה

אני מעמיד להצבעה הצעת הועד המנהל של רשות השידור לאשר

אגרת טלוויזיה בסך 174 ש"ח ואגרת רדיו ברכב מנועי בסך 58 ש"ח.

הצבעה

בעד הצעת הועד המנהל של רשות השידור לאשר אגרת טלוויזיה

לשנת 1988 בסך 174 ש"ח ואגרת רדיו ברכב מנועי לשנת

1988 בסך 58 ש"ח - - רוב

נגד - - מיעוט

אגרת טלוויזיה לשנת 1988 בסך 174 ש"ח ואגרת רדיו

ברכב מנועי לשנת 1988 בסך 58 ש"ח, כהצעת הועד המנהל

של רשות השידור - א ו ש ר ו

קביעת ישוב ירכא כאזור פיתוח א' לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות

הון, התשי"ט-1959 ,

(מכתבו של שר האוצר ושר התעשיה והמסחר מיום י"ב בניסן התשמ"ח-30.3.88)

היו"ר א. ויינשטיין;

קביעת ישוב ירכא כאזור פיתוח א' לענין התוספת לחוק לעידוד

השקעות הון, התשי"ט-1959.

בכל פעם שמובאת לפני הוועדה בקשה לאישור סיווג של מקום פלוני

או אלמוני, חוזרת הוועדה ומבקשת שייעשה סיווג חדש של אזורי הפיתוח,

ועד היום לא נעשה הדבר,

בפעם הקודמת התחייבו שלא להביא יותר בקשות לאישור שינוי הסיווג

של ישובים.

סמדר אלחנני;

ברגע שכולם עדיפים, אין עדיפות לאף אחד. לגבי הישוב

מוצע הדבר לתקופה קצרה, עד יוני.

עוד לא היה ישוב ל1נחנו לו סיווג לששה חדשים ולא האריכו את

התקופה,

ס. אלחנני; , , ,

מדוע נותנים סיווג זה לישוב ירכא? בדברי ההסבר כתוב, שלכל

הישובים שבסביבתו עומד לתת סיווג כזה, זו הסיבה,

אם תברי הוועדה רוצים לקיים דיון בנושא זה, אנו דוחים את

הדיון לישיבת הוועדה מחר.

צו הבנקאות ( עמלת פרעון מוקדם)(הוראת שעה)(מס' 2). התשמ"ח-1988

(מכתבו טל ממלא-מקום שר האוצר מיום גי באייר התשמ"ח-20.4.88)

אנו עוברים לנושא הבא: צו הבנקאות ( עמלת פרעון מוקדם)(הוראת שעה)(מס' 2), התשמ"ח-

1988.

ועדת הכספים מזה זמן רב דרשה לבטל עמלת פרעון מוקדם לגבי

מי שפורעים משכנתא פרעוז מוקדם" בדצמבר 1986 נענה בנק ישראל וביטל

את עמלת פרעון מוקדם לתקופה של ששה חדשים החל מינואר 1987 לגבי

הלוואות צמודות שניתנו בריבית של עד 9%. לאחר מכז האריכו את בטול

עמלת פרעון מוקדם בששה חדשים נוספים.

בנובמבר 1987 הודיע בנק ישראל, שהבנקים למשכנתאות עומדים

להתמוטט. ואם חס וחלילה הדבר יימשך, השמים יפלו על הבנקים למשכנתאות.

בעקבות הודעה זו של בנק ישראל, זימנתי את נציגי בנק ישראל לועדת המשנה

לעניני שיכון ב-26 בינואר 1988 ושם, לאחר שקלא וטריא, הלכתי לקראתם

והגענו לסיכום פשרה, שהפטור מעמלת פרעון מוקדם יוארך לששה חדשים נוספים

עד 31 באוקטובר 1988 ביחס להלוואות צמודות שהתקיימו לגביהן התנאים האלה:

א. ההלוואה ניתנה בריבית שאינה עולה על 8%לשנה,

ב, מועד הפרעון המוקדם איננו בין היום השישי ליום החמישה-עשר

בחודש

ג.הבנק קיבל הודעה מוקדמת של שלושים ימים לפחות לפני מועד

הפרעון המוקדם.

לאחר סיכום זה אנו מקבלים בקשה של בנק ישראל לאשר הארכת הפטור

לששה חדשים,.כאשר מה שקרה ב-5 החדשים שחלפו הוא, שדה-פקטו בוטלה עמלת

פרעון מוקדם.

את הויכוח בנושא זה קיימנו בועדת המשנה. אני מציע שנחליט

להחיל את הצו מ-1 בינואר 1988 עד 31 באוקטובר 1988. אין לנו זמן

לטפל עכשו בשום נושא מסוג זה. אני הייתי רוצה להרחיב את תחולת הצו מעבר

לבחירות לכנסת השתים-עשרה - - -

בהחלט, כדי שהכנסת החדשה תחליט-

לא.

ועדת כספים זו מתכנסת עד שנבחרת הכנסת החדשה,

עלולה להיות לקונה מיום השבעת הכנסת החדשה ועד שמתכנסת הועדה

המסדרת.

אני מבין שאנשי בנק ישראל מסכימים, ללא דיון, שהצו יחול עד

31באוקטובר1988. אם לא, אפשר לקיים דיון וזה יהיה עד 1 בינואר 1989.

רבותי, נציגי בנק ישראל, אני חושב שבענין זה אתם נוהגים בצורה

לא הוגנת כלפי הוועדה, אתם רואים דברים בצורה מוגזמת, אני רואה בחומרה

אח האמירה של המפקח על הבנקים, שזו הפעם האחרונה שהוא מאריך צו זה,

אם תנהגו כך, נעביר חוק בנושא, לא הייתי רוצה לעשות זאת, אם אין לכם

מנדט, אני מציע שתחזרו לבנק ישראל ותגידו שזה הלך-הרוח בוועדה, והוועדה

מבקשת, בגלל הבחירות לכנסת בנובמבר 1988, להאריך את הצו עד 51 בדצמבר

81988 אם תוך תקופה זו יתברר שחל שנוי דרסטי והוא בעייתי, אנו נמצאים

פה ואתם תביאו זאת לפנינו, הסיכום אליו הגענו בוועדת המשנה מעיד עד

כמה הלכנו לקראתכם"

גם אם תודיעו לנו טלפונית, זה יראה כהחלטת הוועדה"

י, ארידור;

אנו מאשרים את הצו,

אנו מאשרים את הצו מותנה בכך שבנק ישראל ישנה את התאריך

31 באוקטובר 1988 ל-31 בדצמבר 1988.

על איזה סוג הלוואות זה חל?

היו"ר ח, רמון;

אין הלוואות בריבית של 8% שפודים פדיון מוקדם, רוב ההלוואות

הן בריבית של 7.5%. לכן רוב ההלוואות של הזוגות הצעירים נכללות בזה. מה

לא נכלל? משכנתאות שלקחו לפני שנתיים בריבית של 12%, אלו לא נכללות"

בענין זה הגענו להבנה ובדרך זו הצלחנו לפטור כל הזוגות הצעירים שלקחו

הלוואות ממשרד הבינוי והשכון והלוואות-רפורמה.

היה דיון בוועדת המשנה וזה הסיכום שהגענו אליו, החברים רוצים

לשנות? - לא איכפת לי-

אני מבין שבתקופה זו היו גם זכאי משרד הבינוי והשיכון שקבלו



י. צבן

הלוואות ב-7.5% ריבית והיו כאלה שקבלו הלוואות בריבית של 13%. מה

אתה אומר להם? שהלוואה בריבית של 7.5% אתה נותן לגביהפטור מעמלת

פרעו? מוקדם ולגבי הלוואות בריבית של 13% אינך נותן פטור זה.

כאשר בבק בנוי על תזרים מזומנים של 13%, את הכסף הוא מקבל

ומלווה למישהו אחר, הוא לא יכול להלוות ב-13%. השערורייתיות היתה

בכך, שבנק מהסל הלוואה בריבית של 7.5% ואת הכסף שהוא מקבל הוא מלווה

ב-12% ועוד לוקח עמלת פרעון מוקדם, מה שאינו נכון לגבי הלוואה בריבית

של 13%.

כל זה יהיה בהוק, אם בנק ישראל לא יסכים להארכת התקופה,

בהחלט. תלכו לממונה עליכם, נציגי בנק ישראל, ותחזרו עם הסכמה

להארכת הצו עד ה-31 בדצמבר 1988, ואם לא תחזרו - תוגש הצעת חוק פרטית,

למעז הסדר כדאי לציין, שבדיון על הבקשה בוועדת המשנה לא היה

שינוי רטרואקטיבי"

כי הדיון היה ב-26 בינואר; אני חשבתי שאתם באים ב-31 בינואר

ונותנים תשובה בכתב, לקח לכם ארבעה חדשים כדי לתת תשובה,

בדיוק חדשיים וחצי, זו הפרוצדורה,

אני מצטער על י פרוצדורה י ארוכה כזאת בנושא כזה,

צו לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) אמיסיה של משכן - בנק הפועלים

למשכנתאות בע"מ

(מכתבו של יושב ראש רשות ניירות ערך מיום י"ד באייר התשמ"ח-1.5.88)

אנו עוברים לנושא האחרון בסדר-היום של ישיבה זו: צו לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) אמיסיה של משכן - בנק

הפועלים למשכנתאות בע"מ.

הנושא הובא בתחילת הישיבה ולא נערכה הצבעה, אני מעמידו

להצבעה,

הצבעה

צו לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) אמיסיה של משכן-בנק

הפועלים למשכנתאות בע"מ אושר

הישיבה נעולה"

הישיבה ננעלה בשעה 12.30