הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



פרוטוקול מסי 578

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום שני, י"ח באדר התשמ"ה - 7.3.88, בשעה 00;16

חברי הוועדה;

אי ויינשטיין - מ"מ היו"ר

מוזמנים;

ת' הקר - משרד האוצר

ת' פנחסוביץ - משרד הפנים

ע' שגב - משרד האוצר

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

סי אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה;

שי לתוביצקי

סדר היום; חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני וזקיקה להשגת יעדי התקציב)

חוק יסודות התקציב (תיקון מסי 4)

שינויים בתקציב לשנת 1987



א. חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב),

התשמ"ה-1988

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו מבקשים להוסיף תוספת לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת

יעדי התקציב), התשמ"ח-988ו. אנחנו מציעים להוסיף סעיף מסי 8 בו ייאמר: "בסעיף 2

לחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-985ו, במקום "עד יום

י"ג בניסן התשמ"ח (31 במרס 1988)" יבוא "עד יום (31 במרס 1989)".

היו"ר אי ויינשטיין;

נוסיף את התוספת המוצעת ונודיע במליאת הוועדה שהוסף סעיף, כדי שאם מישהו

מבין חברי הוועדה ירצה לערער על כך אפשר יהיה לקיים דיון. אנחנו מסכימים לכלול

את התוספת הזאת בחוק ונביא אותה לידיעת החברים כדי שאם מישהו ירצה להיכנס לדיון

על הנושא - תהא לו האפשרות לכך.

סי אלחנני;

אני מציעה שהצעת התיקון של משרד האוצר, שהיא די מהותית, תחולק בין חברי

הוועדה בצירוף מכתב בו ייאמר לחברים "לידיעתכם".

אי דמביץ;

נכון, אחרת יתעורר ויכוח כי הנושא לא היה על סדר יומה של הוועדה.

אנחנו הוספנו את התיקון המוצע ויושב-ראש הוועדה יודיע על כך לחברים כדי שאם

הם ירצו להיכנס לדיון בנושא - תהא להם האפשרות לכך.

ב. חוק יסודות התקציב (תיקון מס' 4)

האם יש הערות לסעיפי החוק?

יש לי הערה עקרונית. ייתכן שראית את המכתב שהפצתי בין חברי הוועדה לפני

למעלה מחודש ימים והעיקר הוא שהחוק אינו בא לתקן בלבד אלא הסעיף החשוב ביותר בו

הוא הסעיף האחרון, סעיף 14, שאומר שסעיף 51 לחוק העיקרי בטל. כשאומרים שסעיף 51

לחוק העיקרי בטל פירוש הדבר שחוק יסודות התקציב לא יהא חוק לשלוש שנים בלבד אלא

הוא יהא חוק קבע, על כל הוראותיו. על כן, ברגע שמבטלים את סעיף 51 בעצם פותחים

חזית של כל החוק כולו, לדיון בכל אחת מהוראותיו, לפי רצונם של חברי הוועדה.

דבר שני, בהקשר הזה יש לי כמה הערות לאור הנסיון או לאור היעדר ידיעתי את

הנסיון, אם היה.

האם הערתך לגבי סעיף 14 מונעת מאתנו לקיים דיון בחוק, סעיף אחר סעיף? בעצם

אתה רק אמרת שזהו סעיף חשוב מאד.

לא, אני מעיר את ההערה הזאת מפני שייתכן שבהמשך הדיון נגלה שהדברים האלה

קשורים במידה זו או אחרת לעניינים העקרונים הכלליים. אבל, כמובן, אם אתה רוצה

לדחות את הענין העקרוני הכללי לסוף - אין לי התנגדות לכך. אבל העיקר שיהיה ברור

שבמוקדם או במאוחר יכול להיות שתידון כל החזית.

היו"ר א' ויינשטיין;

אני מציע שנתחיל את הדיון בסעיפים. אני מבקש מהחברים לקרוא בעיון את סעיפים

2-1. האם יש הערות לסעיפים אלה?

יש לי בקשה. לפני למעלה מחודש ימים כתבתי תזכיר שפרט את כל ההערות שלי לחוק

הקיים, חוק יסודות התקציב, המבוסס על נסיון של 3 שנים והמתייחס לכל סעיף וסעיף,

כאשר אני מציעה הצעות לשינויים בסעיפים מתוך מטרה להפוך את החוק לחוק קבע. הקו

המנחה הוא בעצם הגברת הפיקוח של ועדת הכספים על התקציב וגישה מסודרת יותר

המכניסה סדר בהגשת התקציב לוועדת הכספים. עיקר הדגש הוא על דו"חות רגולריים

המוגשים לוועדת הכספים. כוונתי היא שכשמגישים דו"חות בצורה מסודרת גם זה שמגיש

אותם רואה את המצב האמיתי.

לגבי סעיף 1 אני יכולה רק להגיד שתבוא עליהם הברכה.

לגבי סעיף 2 אני מתייחסת לבעיה שזהו חוק תקציב שנתי. בעת הדיון בחוק הזה

בשנה שעברה אמרו שתקום ועדת משנה שתדון בכל צורת הגשת התקציב. הדבר נקבע כאמור

לפני שנה, כהחלטה של ועדת הכספים. הוועדה הזאת כמובן לא קמה. עכשיו אנחנו עובדים

'תחת לחץ של זמן והנושאים האלה הם לא נושאים שאפשר לדון עליהם מהיום למחר. אלה לא

נושאים לדיון חפוז אלא לדיון מעמיק. הדחוף תמיד דוחה את החשוב ואני לא יודעת מה

לעשות עם התזכיר הזה שהגשתי. כתבתי פה דברים שנראים לי כדברים מסעים, שהאחד מהם

קשור בהגשת תקציב רב-שנתי. אם רוצים לעשות אי-פעם קיצוץ או שינוי מבני - אי-אפשר

לעשות זאת אלא כחלק מתכנית רב-שנתית. היום אי-אפשר להכניס שום שינוי בתקציב

המדינה והדבר דומה להוצאת לבנה מקיר שאחריה הכל מתמוטט. אם אתה רוצה איזשהו

שינוי במערכת הבריאות ואתה מבקש לערוך קיצוץ, הם יוכלו לקצץ בעוד שנתיים אם תקבע

את הדבר היום.

הנימוק השני לצורך בתקציב רב-שנתי הוא זה: רוב התקציבים של השנים הבאות כבר

מיועדים לנושאים כמו החזרי חובות, התחייבויות על-פי הרשאה להתחייב, חוקי רווחה

והסכמי שכר. את כל הדברים האלה אפשר להציג ואפשר להראות איזה חלק מהתקציב הוא

קשיח ועל איזה חלק אפשר לשחק. כשרואים את התמונה קדימה לכמה שנים יודעים בפני מה

אנחנו עומדים. על רוב הדברים אין צורך לחזור מדי שנה. אם לא מפטרים אנשים - את

השכר שלהם צריך לשלם ואין טעם בעריכת הספירה מחדש כל פעם.

על סעיף 2 בלבד יש בתזכיר שלי שני עמודים. ישנו ענין הצגת המחירים, היינו

באיזה מחירים נקבע התקציב וזאת כדי שאפשר יהיה פעם להשוות בין המחירים. צריכים

להיות ארבעה טורים על-מנת שאפשר יהיה להשוות בין שנה לשנה. פעם כותבים במחירי

שנה זו ופעם במחירי שנה קודמת ואתה אף פעם לא יכול לקחת שלושה ספרים של חוברות

תקציב ולהשוות בין הנתונים. אין שום דרך לכך.

בענין גיוס ההלואות ישנו הענין של גיוס החוב, היינו: קרן, קרן וריבית, פחות

מקרן, וכל זה צריך להיכנס לחוק. אז זה חוק-על על חוק התקציב ואז ישנה איזושהי

משמעות למדיניות כלכלית שמצהירים עליה. אותו דבר אמור לגבי החזר החובות של בנק

ישראל, חלק גי של התקציב. התקציב מקבל מספרים פנטסטיים בגלל הנושא הזה, כשכל

הפעולה היא פעולה רישומית בלבד. אחת הדרכים המקובלות היא לעשות מזה אגרת חוב

צמיתה ואז מקטינים את הניפוח המספרי. זה לא משנה מהותית את מבנה המאזן של בנק

ישראל, כי גם את זה צריך לקחת בחשבון. הריבית על החוב לבנק ישראל צריכה להיכנס,

מבחינת המיון הכלכלי, לתקציב הרגיל ולא בחלק גי של התקציב.



היו"ר א' ויינשטיין;

הגב' אלחנני, את מעלה נושאים חשובים וחובקי עולם ואנחנו צריכים להיות

ריאליים משום שאת הנושאים האלה צריך להכניס להגדרות ולומר מה אנחנו בדיוק רוצים.

אם יושב-ראש ועדת הכספים בקדנציה הבאה יהיה ידיד שלי אומר לו כבר בישיבה הראשונה

של הוועדה לקחת את התזכיר שהכנת ולקיים עליו דיון, אבל כרגע אנחנו מצויים

שבועיים לפני סוף התקציב של שנה זו ולכן אין הדבר מעשי.

אם הוועדה רוצה היא יכולה לקבוע שבלחץ הזמן בו מצויים עכשיו היא אמנם מבינה

שהחוק הקיים אמנם צריך להמשיך ולהתקיים לפרק זמן עליו היא תחליט, שנה, שנתיים או

תקופה אחרת, אבל מכיוון שיש בעיות עקרוניות שמתעוררות הוועדה מבקשת להפריד את

ההארכה הזאת מעל יתר הדברים ועדיין יהיה על סדר יומה חוק יסודות התקציב (תיקון

מסי 4) לדיון מעמיק. זאת על מנת שהנושאים שהגב' אלחנני העלתה לא יידחו עד אין

סוף רק בגלל שאנחנו נתונים בלחץ של זמן.

יש לקבוע זמן לדיון בהצעות של הגב' אלחנני, דווקא לא תחת לחץ של זמן. ההצעה

הקונקרטית שלי היא שמשרד האוצר היא שמשרד האוצר יתבקש לקבוע מה מבין ההוראות של

החוק הזה דחופות וצריכות להתקבל עד ה-ו באפריל ובאיזה הוראות אפשר לדון בהמשך,

בצורה יותר נינוחה. אפשר לבקש מהכנסת להפריד את הדברים הדחופים ולקבלם מיד ואילו

את הדברים הבלתי-דחופים לדחות עד שיהיה זמן לעיין בהם כפי שצריך.

היו"ר אי ויינשטין;

סעיף 14 בחוק יסודות התקציב קובע את ביטולו של סעיף 51 לחוק העיקרי. האם

אפשר לקבוע שתוקף החוק הוא לשנתיים וזאת על-מנת להתמודד עם הבעיות שהועלו כאן?

ע' שגב;

נזק של חוק שהוא זמני הוא בכך שאנשים לא מתייחסים אליו. אומרים: אם יש חוק

זמני, למה לי להיכנס לצרות אם ממילא תוך שנתיים תוקפו של החוק פג? אני אומר את

הדברים על כל מי שצריך לעבוד לפי החוק הזח וכפוף לו, כמו חשבים, אנשי אגף

התקציבים ועשרות אלפי עובדי המדינה. לפי החוק רוצים שהם יתחילו לעבוד על תחזית

הכנסות ותחזית תקבולים וזה דבר שלוקח שנים. אם החוק יהיה זמני לשנתיים יאמרו

אותם עובדים.- למה לנו להתאמץ, ממילא זה חוק זמני.

אתה רוצה לומר שבשלוש השנים האחרונות חם לא עשו זאת?

אם הוועדה תחליט שהיא רוצה לדון בשינויים כאלה או אחרים בתקציב אין סתירה

בין זה לבין העובדה שהחוק הוא קבוע. אם אין התנגדות ספציפית לשינויים שהצענו

בתיקון הזה, אני לא מבין למה לא לקבל אותם?

הוועדה יכולה לומר שאין לה זמן לדון בשינויים אחרים והיא יכולה לקבוע מועד

מתאים לדון בהם. אבל אין הדבר הזה סותר את השינויים המובאים היום לאישורכם. אפשר

לאשר את החוק באופן קבוע ואחר-כך להכניס את התיקונים האלה.

אני מציעה שהוועדה או הגב' אלחנני תשלח את התזכיר שלה באופן רשמי למשרד

האוצר ותבקש ממנו התייחסות אליו. יכול להיות שבעקבות התזכיר הזח משרד האוצר יזום

הצעת חוק.



היו"ר אי ויינשטיין;

ראשית, התזכיר של הגב' אלחנני ראוי לעיון. שנית, נקודת המפתח בדבריו של מר

שגב היא שכדי להכין תחזית יש צורך בזמן ואם החוק לא יהא חוק קבע - גם זה לא

יהיה.

לכן אנחנו מאשרים את סעיפים 2-1 ומעבירים את תזכירה של הגב' אלחנני כתזכיר

ועדה ומבקשים ממשרד האוצר להתייחס לדברים המצויינים בו, כי אנחנו רוצים להמשיך

לדון בנושא. נבקש ממשרד האוצר להגיש את הרעיונות האלה מגובשים לוועדה אפילו תוך

חודשיים כדי שנוכל בכנסת הבאה לדון בכך.

אנחנו עוברים לסעיף 3. האם יש הערות? - אין.

הוחלט;

אנחנו עוברים לסעיפים 4 ו-6 כי הם קשורים אחד בשני.

בסעיף 4(2}(ד) יש צורך להוסיף את המלה "תהיה" אחרי המלים "בשנת כספים

פלונית".

היו"ר אי ויינשטיין;

מקובל.

היו"ר אי ויינשטיין;

אנחנו עוברים לסעיף 5.

בסעיף 5 מדובר בתיקון טכני.

סעיף 5 דן בתיקון סעיף 10 לחוק העיקרי. סעיף 10 לחוק העיקרי מאפשר עידכון

רבעוני של התקציב על-פי ההתייקרויות עם אישור ועדת הכספים בלבד. בסעיף זה כבר לא

נעשה שימוש ואני מציעה לבטל אותו. את העידכון הרבעוני צריך לבטל.

אנחנו מציעים לעדכן את הסכומים. אין כאן כוונה להשתמש בעידכון הרבעוני.

החוק הרי נכתב בזמן שהיתה אינפלציה גבוהה. למזלנו ירדה האינפלציה. אנחנו לא

רוצים שייווצר מצב שאם מחר תהיה, חס וחלילה, אינפלציה של 200% אזי נצטרך לחזור

לכנסת ולבקש הכנסת הסעיף הזה בחזרה. הודענו שאנחנו לא עושים שימוש בסעיף הזה.

בהחלט יש לכם סמכות לא לאשר את העידכון הרבעוני. העיקר חוא שאת חסכום חחדש צריך

היה לעדכן והעידכון ממילא טעון אישורה של ועדה זו.

ברור, השאלה היא אם יהיה עידכון.

בכל מקרה העידכון טעון אישורה של הוועדה.

רבותי, זהו סעיף מסגרת למקרה של אינפלציה. נאמר לנו שבכל מקרה של עידכון

דרוש אישורה של ועדה זו. לכן אנחנו מאשרים את סעיף 5.

הוחלט;

היו"ר אי ויינשטיין;

את סעיף 6 אישרנו קודם. אנחנו עוברים לסעיף 7. האם בסעיף הזה מחזקים את

ועדת הכספים?

אי דמביץ;

לא, מחלישים את ועדת הכספים.

ת' הקר;

אני כבר מודיעה שאני מקבלת את הצעתו של מר דמביץ, שנמסרה לי בכתב, להוסיף

בשורה השניה של הסעיף אחרי המלים "שר האוצר" את המלים "בהודעה לוועדה". זה כבר

מקובל.

אשר להסבר לסעיף עצמו - הסעיף אומר שכאשר יש סעיף שהוא לא סעיף רזרבה אלא

בתוך תקציב של משרד מסויים יש תכנית או תחום פעולה שנקרא רזרבה אזי גם היעוד של

הרזרבה הזאת צריך לעבור את המנגנונים הרגילים של שינויים תקציב. זאת אומרת שמעל

סכום מסויים הדבר צריך לבוא לאישורה של הוועדה ומתחת לסכום מסויים די בהודעה

._ .לוועדה, וזאת כדי לייעד את הרזרבה הזאת הפנים-משרדית למסרה הספציפית.

מדוע העיר מר דמביץ שהסעיף מחליש את הוועדה?

אמרתי שבהוספת המלים "בהודעה לוועדה" יש חיזוק של הוועדה.

היו"ר אי ויינשטיין;

האם העברה מתכנית לתכנית טעונה אישורה של ועדת הכספים?

ת' הקר;

כן.

זאת כשמדובר מעל לסכום מסויים.

בדברי ההסבר כתוב ש"מוצע להבהיר כי גם שימוש בכספים שתוקצבו בעיף תקציב

אחר בתכנית שנקבע לגביה כי היא רזרבה אועתוקה טעון הליך ואישור דומה", דהיינו

דרוש אישורה של ועדת הכספים. לפי דברי ההסבר מתברר שאנחנו מחזקים את ועדת

הכספים. לכן איני מבין מדוע אומרים שמחלישים את הוועדה. אם כך דברי ההסבר לא

בסדר.

דברי ההסבר בסדר, פשוט המלים הושמטו מהחוק.

בסעיף 7 כפי שאתם רואים חסר הסכום. אשלים את הסכום.

אם דברי ההסבר לא תואמים את האמור בסעיף או להיפך - נא להבהיר זאת לפני

שמביאים את ההצעה לדיון. אני כחבר ועדה קורא את דברי ההסבר ומהם אני מבין

שהולכים לחזק את הוועדה, בשעה שאין הדבר כך במלות החוק עצמן.

אני רוצה שתבין שכל הסעיף הזה הוא העתקה של סעיף אחר ובעת ההעתקה פשוט

הושמטו שני המלים שהגב' הקר ציינה.

רבותי, אנחנו מאשרים את סעיף 7.

אנחנו עוברים לסעיף 8.

מה עם הענין של קביעת המינימום, היינו לא 15% מגודל הסעיף אלא איזה סכום

מינימלי? יש כאן את הבעיה העקרונית שזח יהיה הקולב שתמיד נלביש אותה עליו. אין

תקרה או רצפה של סכום להגדרת "תחום פעולה" או "תכנית" ולפיכך ניתן לערוך שינויים

בתקציב בהודעה בלבד כאשר הסכום הנדון גדול בהרבה מהסכום הנדון בפרטי פרטים

בוועדה בסעיפים אחרים. פעם הביאו במסגרת הודעה לועדה סכום של מיליארד שקל

לרשויות המקומיות ויש עוד דוגמאות.

לא היה מקרה שהביאו במסגרת הודעה לוועדה סכום של מיליארד שקל.

היו מקרים. חלוקת התקציב היום מבטאת רק את המבנה הארגוני של התקציב ולא את

המבנה הפונקציונאלי. תמיד מתעוררת פה הבעיה מדוע מתעסקים עם איזשהו דבר שולי

שצריך לקבל את אישור הוועדה ואילו כשמדובר בדבר גדול די בהודעה לוועדה. לכן צריך

לקבוע שהתנאי הזה לגבי אחוזים וסכומים יהיה תנאי יותר הגיוני. אני משאירה את

הניסוחים למשפטנים, אני רק מצביעה על הבעיה.

:

אני חושב שהמצב הקיים הוא הגיוני ודווקא לא צריך להסתכל על מספרים

אבסולוטיים.



ס. אלחנני; יש קשר בין הסכומים. הוויכוח הדה קיים כבר הרבה

זמן והוא לא מהיום.

א. דמביץ; ההצעה שלי היא בכיוון המטרה אותה רוצה להשיג,

הגב' אלחנני, אם כי בדרך לגמרי שונה. אני רוצה להציע שבכל סעיף תקציב

שבחוק תקציב שנתי יהיו לפחות שני תחומי 3.ולה ובכל תחום פעולה יהיו לפחות

שתי תכניות. מה שמפריע. הוא שאתה רואה סעיף שיש בו שלושה מספרים והסעיף הזה

הוא הסעיף, הוא התחום, הוא התכנית והוא בעצם הכל.

כי אין את המפצל אותו. בכל סעיף צריך להיות

פיצול? האם לפי דעתך יש טעם לפצל, לדוגמא, את סעיף הרזרבה הכללית?

זו הדוגמא היחידה אולי. הרי תקנות לכל הסעיפים

האלה יש.

האמן לי שאף אחד לא חושב על הדבר הזה.

א. דמביץ; איך מפוצל סעיף תשלום החובות אצלך והריבית על

חובות?

א. קרשנר; במסגרת חובות פנים וחוץ.

השנה התחלנו להתבטא ברמת התחומים.

הסמכות של ועדת הכספים נגזרת מגודל התכנית.

כן, אבל לא בסעיף תשלום חובות.

אני מוכרח כרגע לקבל את הצהרת נציג האוצר האומר

שאף פעם לא קובעים את גודלה של תכנית רק לפי השאלה באיזו מידה יצטרכו

להביא שינויים בה להחלטת ועדת הכספים.

בינתיים זה נראה מאד מוזר שדברים קטנים מובאים לוועדת הכספים ודברים

גדולים לא מובאים והכל בגלל המבנה המיוחד של התקציב.

היו"ר א. ויינשטיין ; הנושאים שאתם מעלים כאן הם נושאי יסוד המהווים

יסוד לעבודתה של ועדת הכספים. אכן השאלה על מה דנים ועל מה לא דנים

בוועדת הכספים היא שאלת יסוד הנוגעת לעבודתה של הוועדה. אבל כדי לקבל

החלטות בענין הזה צריך לעשות זאת בראשית דרך העבודה של ועדה.

הגב' אלחנני, בתזכיר שלך תצרפי גם את הנקודה הזאת עם הדו.שה.

אנחנו מאשרים את סעיף 8. אנחנו עוברים לסעיף 9 בחוק.

0. אלחנני; לפני שנעבור לסעיף 9 בחוק אני רוצה לציין הערה

לגבי סעיף 17 בחוק העיקרי המתייחס לביטוח הצמדה. זה דבר שלא נעשה בו שימוש

הרבה מאד שנים ומן הראוי לבטלו. הפגע הרע הזה לא צריך להיות אפשרי בכלל

בחוק התקציב, כי אם אין אינפלציה אף אחד לא נותן ביטוח הצמדה, אבל אם חס

וחלילה תהיה אינפלציה ו,בוהה יהיה שוב ביקוש לתרגיל הזה של ביטוח הצמדה וזה

פגע רע שאין לו שיעור. את התוצאות הרעות רואים אחר-כך ונותנים לאנשים

מתנות. אשכול ז"ל היה אומר שאם נותנים לאנשים פרה הם מחזירים חבל. כל

הביטויים האלה כולם נובעים מפה.

א. קרשנר; אבל אם נבטל את הסעיף פירוש הדבר שהממשלה כן

יכולה לתת התחייבות בלי שום דבר אחר.

אני מדברת על ביטול האפשרות לתת ביטוח הצמדה.

אני לא עוסקת בניסוחים משפטיים, אני מאד מצטערת. כל מה שאני אומרת 7ה

שצריך לבטל את האפשרות של מתן ביטוח הצמדה, בין אם תקרות ובין אם בלי

תקרות.

א. דמביץ; את מציעה שהממשלה לא תוכל כליל לתת ביטוח הצמדה

ואת מציעה למצוא ניסוח משפטי מתאים לענין הזה.

היו"ר א. ויינשטיין; רבותי, הבנתי את העמדה שלכם. הוועדה לא מקבלת את

העמדה הזאת.

אדוני היושב-ראש, מר קרשנר מעלה פה טיעון משפטי.

אנ י מעלה טיעון כלכלי.

אני לא מקבל מה עוד שלצורך הענין דרוש אישורה של

ועדת הכספים.

ס. אלחנני; יש סכומים קטנים שאפשד לתת לגביהם ביטוח הצמדה

בלי אישורה של הוועדה.

א. דמביץ; ודאי.

ס. אלחנני; - והיו עושים עם זה חו, יו, ות. פעם החלטנו ששר

האוצר חייב לדווח לוועדה כל חצי שנה על ביטוחי שער והצמדה שניתנו בלי

אישורה של הוועדה, כשמדובר בסכומים קטנים, אני לא רוצה להגיד מי היו אלה

שקיבלו את ביטוחי השער וההצמדה ובאיזו שתדלנות מסדרונות הדבר הושג. אחר-כך

כשקיבלנו את הרשימה ראינו במה דברים אמורים וזה היה בלי אישור הוועדה. אני

אומרת שוב שאנ י לא מתייחסת לניסוח המשפטי אלא לבעיה עצמה.

אני מסכים עם מה שהגב- סמדר אלחנני אומרת. השאלה

היא אם זה נכון להכניס לחוק איסור שיחול על הממשלה לגבי פעולה מסו יימת.

אגב, זו לא הפעולה הכי נוראה שהממשלה עושה. השאלה אם ראוי שבחוק יסודות

התקציב יהיה כתוב שהממשלה לא תעשה ביטוח שער.

ת. פנחסוביץ; מה גם שזה לא החוק המתאים לכך.

השאלה אם אפשר למחוק את הענין של הסכום? זה יכול

להביא לפתרון הבעיה.

לכך אני מוכן.

אם כך, אנחנו מקבלים את העמדה הזאת. הוועדה

מחליטה, לגבי סעיף 17 לחוק העיקרי, שמסכום אפס יהיה דרוש אישורה של

הוועדה.

א. דמביץ; אם כך נוסיף סעיף בו ייאמר כי בסעיף 17 לחוק

העיקרי - 1 - סעיף קטן (ב) בטל והסימון (א) יימחק. דבר שני - המלים

"כשנושא ההתחייבות עולה על 20 מליון שקלים" יימחקו.

היו"ר א ויינשטיין ; אנחנו מאשרים את ההצעה והיא תתווסף כסעיף נוסף

להצעה לתיקון החוק שבפנינו.

אנחנו עוברים לסעיף 9. אני מבין שאין התנגדות לסעיף הזה. סעיף 9

אושר. אנחנו עוברים לסעיף 10.

סעיף 10 דן בחישוב עלויות של נותן שירות לציבור.

סעיף זה, הוא חשוב מאד ואני בעד הסעיף עם שיפורים מסויימים. כל חישוב

העלויות של פבליק-יוטיליטיס צריך באמת להיכנס לחוק.

בהתאם לתנאים שיקבע. שר האוצר

פה יש לי נקודה שמבוססת על הנסיון שלי עם חברת

החשמל . מן הראוי שדו"חות כספיים יהיו אחידים הן לחברות הממשלתיות והן למי

שנותן שירותים לציבור. את הדו"חות קובעת לשכת רואי החשבון ואני לא אומרת

שהם לא טובים, הם הטובים ביותר שהם יכולים לעשות. כל דבר שרוצים לצורך

הענין הזה צריך להיות נוסף על הדו"חות הכספיים המקובלים,

זה ברור.

ס. אלחנני; לא, זה לא ברור לפי מה שכתוב כאן. הנקודה

העיקרית היא שהדו"חות צריכים להיות לאותו תאריך כי אחרת משחקים עם

הנתונים. אני מדברת מנסיון חיים עם חברות שנותנות שירותים לציבור.

אני רוצה להבין אותך. את למעשה מבקשת שבכללים

שייקבעו על-ידי שר האוצר באישור הממשלה יהיו מועדים קבועים.

ס. אלחנני; לא.

אם כך, היכן את רוצה להכניס תיקונים בחוק?-

ס. אלחנני; אני רוצה שכל הדו"חות הכספיים שיינתנו לפי זה

יהיו דו"חות כספיים נוספים על הדו"חות הכספיים הרגילים ולאותם המועדים.

זאת אומרת שאם דו"ח כספי הוא לשנת כספים של אותה חברה - אזי גם הדו"חות

הכספיים האחרים של אותה חברה צריכים להיות לאותו מועד.

היו"ר א. ויינשטיין; הבנתי אותך. עכשיו יש לי שאלה אליכם. כדי לדבר

על דו"חות מעבר לדו"חות הקיימים, האם יש צורך להכניס זאת לחוק או שישנה

דרך אחרת?

א. דמביץ; אני אומר שמותר, השאלה אם זה חיוני - בהקשר הזה

יש לנציגי המשרדים דעה אחרת.

ת. הקר; החובה להכין דו"חות כספיים היא מכוח חוקים אחרים

וברור שזה לא מייתר את זה.

ע. שגב; אפשר אולי בדברי ההסבר לכתוב זאת.

היו"ר א. ויינשטייו; השאלה היא איך אנחנו בכלל אומרים בחוק מעל

דו"חות אחרים? צריך להגדיר מה הם הדו"חות האחרים.

ע. שגב; יש חוקים אחרים שמגדירים איזה דו"חות דרושים וזה

לא סותר. אם כותבים פה משהו בהקשר זה ברור שזה מתייחס לדו"חות הנדרשים

מחוקים שונ ים.

אם כך, מוסכם שיש חוקים אחרים המחייבים חברות

להגיש דו"חות וזה מעבר לזה ואין כל סיבה להכניס זאת לחוק. עכשיו אני מבקש

שתתייחסו לענין של תאריכי דו"חות אחידים שהעלתה הגב' אלחנני.

מה יקרה אם יש חברה שאין לה שלוש שנים מאזן? אני

לא רוצה לחכות לקבלת דו"חות אחרים שלוש שנים עד שהיא תוציא מאזן .

אם אין לה מאזן שלוש שנים היא תשב בבית סוהר"

יש הרבה חברות שהדו"חות הכספיים שלהן מאושרים

על-ידי רואי חשבון בפיגור אדיר. אני אישית מכיר חברה שאני דירקטור בה אשר

אין לה דו"חות כספיים משנת 1981 המאושרים על-ידי מס הכנסה ורואה חשבון. אם

נקבל את מה שהגב' אלחנני מציעה מה יקרה? ~ תבוא החברה ותאמר: אני מוכנה

לתת לכם דו"חות מלפני 7 שנים. זה הגיוני שהדו"חות יהיו לאותו תאריך, אבל

אני לא רוצה להיות תלוי בחברה. החברה, אם תרצה, לא תגיש את הדו"חות

הכספיים ולא תגמור אותם, והדבר הזה יעכב אותנו. הרבה פעמים לחברה יש

אינטרס לעשות בלבול מהענין הזה. הרי בסך הכל אם החברות היו משתפות פעולה

לא היינו צריכים את החוק הזה.

חשבתי לכתוב: לתאריך בו עליה להגיש את הדו"ח, אבל

אולי לא כדאי לכתוב זאת, לאור מה שנאמר.

היו"ר א. ויינשטיין; האם בכללים לא יהיו תאריכים?

ודאי שיהיו תאריכים. הרי שר האוצר לא יגיש

דו"חות סתם. הדבר צריך להיות הגיונות וברור שזה יהיה לתאריך הדו"חות

הכספיים. אבל אני לא חושב שיש טעם לציין זאת בחוק.

לא דיברתי עם אנשי האוצר ואני לא יודעת אם יהיה

מקובל ; עליהם להעביר את הסמכות של קביעת התאריך לשר האוצר ושם אפשר יהיה

לקבוע אם החברה תגיש את הדו"חות הכספיים בתאריך שהיא מגישה את הדו"חות

האחרים, או לחילופין 30 ימים לפני תחילתה של השנה, ואז אפשר יהיה לראות מה

יורה הנסיון . אם הדבר יוסדר בחקיקת משנה אפשר אחר-כך להיות גמישים. זה לא

גורע. מה שאומרים כאן תוכל לומר בתקנות ששר האוצר מתקין, אבל תהיה אפשרות,

אולי מתוך הנסיון והחיים, לראות אם אפשר איכשהו לאחד את הדברים או לקבוע.

משהו שהוא יותר הגיוני.

היו"ר א. ויינשטיין; האם ייתכן בכלל שיהיו כללים בלי תאריכים?

לא, בסעיף קטן (ד) נאמר ש"שר האוצר, באישור

הממשלה, רשאי לקבוע. הוראות בדבר הנתונים הכספיים החשבונאי ים וכוי".

ודאי שיש מועדים. אם אתם זוכרים את כל התרגיל

הזה של שנות מס נפרדות, או כשחברות בערבון מוגבל היו להן חברות בנות, אזי

כל אחד עשה לו שנת מס אחר ושיחק לו עם הנתונים. זה היה תרגיל שקוף.

היו"ר א. ויינשטיין; את מדברת על מועדים קבועים לכל החברות?

ס. אלחנני; אני מדברת על כך שלכל חברה שצריכה להגיש מאזן גם

הדו"ח הנדרש בסעיף הזה יהיה לתאריך המאזן, אחרת אין לזה כל ערך. מס הכנסה

זה לא דו"ח כספי. חובה לשלם מס הכנסה וזה לא שייך לדו"ח כספי. בדו"ח כספי

יש כללים מקובלים הנוגעים לחשבון רווח והפסד. חשבון רווח והפסד הוא לסוף

שנת הכספים של אותה שנה; אם לא תדרוש שדו"ח העלות יהיה לאותו תאריך אזי כל

המספרים אי-אפשר יהיה להשוות ביניהם.

אם נרצה פעם בחצי שנה לעשות דו"ח עלות, האם את

רוצה להקשות עלינו?

יש לוגיקה, וזה נכון, שאם חברה שמשחקת במספרים

שלה לא תהיה על קו אחד אלא תוכל לשחק במספרים ולהגיש דו"ח מסויים לתאריך X

ודו"ח אחר לתאריך , Yאזי אי-אפשר יהיה לקיים מעקב. אנחנו מעירים תשומת

לבכם לנושא הזה ואנחנו מבקשים שבכללים יהיה לחברה מועד אחד. תנו דעתכם על

הנושא הזה, כי אני לא רואה שבחוק אפשר להכניס זאת.

אין כוונה לעשות זאת אחרת.

היו"ר א. ויינשטיין ; כשאנחנו אומרים שיישר האוצר, באישור הממשלה, רשאי

לקבוע בתקנות את הפרטים שייכללו בדו"ח עלות ואת דרכי עריכתו", האם אפשר

להוסיף כאן את המלים "ובהודעה לוועדת הכספים"? - כי אז נוכל להתייחס

לנושא.

אל תתנה זאת במעקב שלנו.

אין פה התניה כי היושב-ראש הציע לומר "ובהודעה

לוועדת הכספים". לא דרוש אישור הוועדה.

היו"ר א. ויינשטין ; אם כך, נשאיר את הסעיף הדה כמות שהוא, בלי הודעה

לוועדה.

ס. אלחנני; יש לי הערה נוספת. אני רוצה לספר לכם על נסיון

שלי עם חברת החשמל, על תרגילים שרצו לעשות בשינוי חוק הזכיון. הציעו ששר

האנרגיה יקבע את הכללים החשבונאי ים להגשת הדו"חות הכספיים של חברת החשמל.

מה הסתתר מאחורי הדבר הזה? - יש בעיה עם חברת החשמל. הממשלה נתנה לה

הלוואות לא צמודות. לפי כללי ו,ילוי הדעת של לשכת רואי החשבון, מס'

36,הסתבר שהיה לחברה רווח מופלג. כשגילינו את הדבר הזה באותם ימים, באנו

מר בלומנטל ואנוכי, ואמרנו אז שמחיר החשמל גבוה מדי. מה בעצם אני אומרת

כאן? - אני אומרת שקודם כל צריך לגלות את האמת ואחר-כך להחליט למי נותנים

את המתנות, אבל לפי האמת. אם כל הדו"חות יהיו לאותו תאריך ויתברר שיש

הפרשים אזי יצטרך לבוא אותו גורם ולהסביר מאין באו ההפרשים. אני מציעה

שההסברים האלה וכל הדו"חות יוגשו לוועדת הכספים. אני לא מדברת על כל נ ותנ י

השירותים. הכוונה היא בעיקר ל"פבליק-יוטיליטיס". הכוונה היא בעיקר למחיר

המים, מחיר החשמל, מחיר הבזק ומחירי השמנים.

לזה מתכוונים כאן .

כשוועדת הכספים תדון במחירים היא יכולה לבקש את

הדו"ח.

ס. אלחנני; היום ועדת הכספים כבר לא דנה במחירים. היום ה'-א

כבר לא מאשרת את מחירי החשמל, מחירי חברת "בזק" ודברים אחרים.

א. קרשנר; אנחנו מאשרים תעריפים של בזק, אלא שפשוט הצמדנו

אותם למדד. אם הם רוצים לסטות באגורה אחת מהמדד זה חייב לבוא לאישורה של

הוועדה.

הם יכולים להעלות את המחירים לפי המדד אבל אם הם

לא רוצים להעלות את המחירים - הם יכולים שלא להעלותם.

אני מציעה בסעיף קטן (ב) למחוק את המלים "לא

יאוחר מאשר 30 יום לפני תחילתה של השנה", ולהוסיף לסעיף קטן (ג) אחרי

המלים "שייכללו בדו"ח עלות" את המלים "את התקופה אשר לה ייערך הדו"ח ואת

מועד הגשתו".

היו"ר א. ויינשטיין; התיקון שהוצע עתה על-ידי הגב' הקר לסעיפים קטנים

(ב) ו-(ג) של סעיף 10 אנחנו מאשרים.

לאשר את סעיף 10 בשני התיקונים המוצעים.

מדוע שנת המס שי המדינה ושנת התקציב שונות? "

יכול להיות שגם הדבר הדה משפיע על החברות. כך חברה יכולה להו, יש דו"ח אחד

לפי שנת מס ודו"ח שני לפי שנת תקציב.

אתה צודק, אבל נושא איננו רלוונטי לחוק זה.

אנחנו עוברים לסעיפים 11 ו-12.

אסביר את הסעיף הדה. הרעיון הוא פשוט מאד. בצד

ההוצאה, כל פעם שרוצים להוציא סכום מסויים נוסף מעבר למה שקיים בתקציב -

יש פרוצדורה חוקית איך לעשות זאת, או שמעבירים כסף להוצאה דו מסעיף אחר

באישור הוועדה או בהודעה לוועדה, או שמעבירים מרזרבה, או שהולכים לתקציב

נוסף ואף דאת עושים באישור הכנסת. דאת כאשר מדובר על הוצאה.

מאידך, כאשר מדובר בהפחתת הכנסות - לפעמים ההפחתה כרוכה באישור ועדת

הכספים ולפעמים לא והדבר היותר חמור הוא שלא צריך למצוא לה מקור תקציבי.

למשל, בא משרד ואומר שמהיום והלאה מחיר שירות Xשהיא 100 יהיה 90, היינו

הוא רוצה להקטין את מחיר השירות. אותו משרד רוצה להקטין הכנסות מכל מיני

סיבות שלו. הדבר הדה יוצר הקטנה של הכנסות המדינה והגדלה בגרעון התקציבי.

אם אותו משרד היה רוצה להוסיף 10 שקלים להוצאה או להוריד 10 שקלים מההכנסה

- יעו כאן סימטריה מבחינת הגרעון. במקרה שאותו משרד רוצה להוסיף 10 שקלים

בהוצאה הוא צריך ללכת לוועדת הכספים ולגורמים אחרים כדי לקבל אישור על כך.

אבל אם הוא רוצה להפחית 10 שקלים מאותה הכנסה - אין לו כל בעיה ולפעמים

אפילו בנייר הוא מודיע "אני מפחית כך וכך מהכנסה " . Xהרעיון כאן הוא לחייב

את המשרד להציע מקור מימון אחר בכל מקרה שהוא רוצה להפחית מההכנסה. היום

כשמשרד רוצה להוציא הוצאה מעבר למה שאושר אומרים לו: תמצא מקור, לדוגמא

הרדבה. כך אנחנו רוצים שיהיה גם במקרה הדה של הפחתת הכנסה.

היו"ר א. ויינשטיין; זאת אומרת שמשרד לא יעשה הפחתה

בהכנסות על חשבון משרד האוצר, מבלי שהוא יצביע על מקור אחר למימון אותה

הפחתת הכנסה.

ת. הקר; סעיף 13 קשור בעצם לסעיף 11 ונאמר בו ש"תקנות

שבביצוען כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה לא יותקנו אלא אם כן הופעלה במקביל

דרך המימון, בסכום האומדן של הפחתת הכנסות המדינה לשנת הפעלתן הראשונה".

היו"ר א. ויינשטיין; אנחנו מאשרים את סעיפים 11 ו-13.

אנחנו עוברים לסעיף 12.

סעיפים 11 ו13-התייחסו למה שהרשות המבצעת רשאית

לעשות. סעיף 12 מתייחס להצעות חוק המוגשות לכנסת על-ידי חברי כנסת. לאור

כל הצעות החקיקה הפרטיות שהיו, רצינו לחייב גם את ההכנסה, גם את הציבור או

את כל מי שרוצה לחוקק חוק, לציין את מקור המימון של החוק במידה ונדרש מקור

מימון לביצוע החוק.

היו"ר א. ויינשטיין; אני רוצה להיות הוגן. לגבי סעיף 12 יש התנגדויות

בוועדה. אני לא רוצה לחטוף הצבעות לכן אני מציע שאת הסעיף הדה נשאיר

להצבעות הסופיות. אני מעריך שאם נאשר סעיף דה היום יפתחו את כל החוק לדיון

ואני לא רוצה בכך. מאחר ואני יודע שיש הערות לגבי סעיף דה - אני מציע שלא

נ יכנס לדיון בו עתה.

א. דמביץ; אני רוצה לדעת על מה אנחנו מחמירים.

ממילא הסעיף יידון בוועדה ואני מציע שתאמר את

הערותיך בעת הדיון בסעיף.

אני רק רוצה להבין למה הכוונה כשאומרים "תצויין

בה"? האם הכוונה שציון דרו המימון להוצאה יפורט בחוק או בדברי ההסבר?

א. דמביץ; זה צריך להיות בנוסח של החוק. אחרת אין לזה

משמעות.

חברי הוועדה סבורים שהדבר לא צריך להיות בחוק

אלא בדברי ההסבר, תשקלו את הענין ותביאו לנו תשובה.

אנחנו עוברים לסעיף 14. מר שגב אמר בתחילת הישיבה שאם החוק הזה יהיה

זמני - כל אלה שצריכים להכין את הנדרש לפי החוק יאמרו: למה לנו לטרוח אם

ממילא זה חוק לשנתיים או שלוש. לכן החוק צריך להיות קבוע אני נוטה לקבל

את העמדה הזאת של האוצר.

אני מבקש להציע לוועדה לא להוריד את הסעיף הזה

כליל מסדר יומה, כי כך יהא על-ידי זה שהיא תאמץ אותו. אני חושב שיש מקום

בביקורת החוק כולו בצורה רצינית, אם לא בכנסת זו אזי בכנסת אחרת" אני מציע.

אם כן שתישאר אפשרות לדון בביקורת החוק על-ידי אפשרות של שמירת סעיף כלשהו

לעתיד. כך בלי צורך בהצעת חוק חדשה של הממשלה אלא מכוח רציפות - אפשר יהיה

לדון בחוק כולו או בחודשים הקרובים או מכוח רציפות. אני חושב שמן הראוי

שתישאר הוראה ושהחוק יהיה פתוח לדיון. חשבתי שאפשר להאריך תקפו של חוק זה

לשנה אחת ומר עמית סבור שהחוק צריך להיות חוק קבע. אני חושב שאפשר למצוא

משהו באמצע, היינו לקבוע שתקפו של החוק לשנתיים. כך תוך השנתיים האלה, בעת

רצון ולא ב-7 במרץ, יידון החוק כולו, על סעיפיו ופרטיו.

אני, למשל, לא מצאתי לנכון להעיר כאן את ההערה הקלאסית שלי בענין

עבירות המשמעת התקציביות. כשהחוק יהיה פתוח לדיון תהא לוועדה הזדמנות

לשמוע. אם הנושא הזה מתבצע. או לא והיא תוכל להחליט מה צריך להיות ומה לא

צריך להיות.

היו"ר א. ויינשטיין; החוק הזה מטיל על האדמיניסטרציה לעשות כמה

דברים. אגף תקציבים צריך להכין תחזית תקבולים ודברים אחרים וזה לא קטלא

קניה. כשראש אגף התקציבים יושב עם הפקידים שלו, העמוסים בע.בודה רבה מאד,

ואומר להם שצריך להכין תחזית כזאת, אם הם יידעו שתוקף החוק הוא לשנתיים -

אזי גם המעט הנדרש בחוק לא ייעשה. לכן אני חושב שהחוק צריך להיות חוק קבע.

את הדיון בענין שאתה מעלה צריך לעשות בראשית דרכה של הכנסת הבאה. אני

לא רוצה להשאיר מצב שהאדמיניסטרציה תבוא ותאמר, ובצדק: אני כמנהל לא הייתי

יכול לעמוד בפני פקידים שמוטל עליהם עומס עצום. לכן אני אומר שאנחנו

מקבלים את הסעיף הזה. האם אפשר בכל זאת למצוא איזושהי דרך אחרת לפיה ניתן

לחזור לדיון בחוק?

הוועדה תמיך יכולה להזמין את נצי!;י משרד האוצר

ולבקש דיווח על כל נושא. אולי הוועדה תרשום לפניה שחודש אחרי כינון הכנסת

הבאה היא תזמין את נציגי האוצר למסור פרטים על ההפעלה של החוק הזה במשך 3

השנים שחלפו, כולל דיווח בענין העבירות המשמעתיות.



תיקון לפרוטוקול מועדת הכספים מס' 578

מיום י"ח אדר התשמ"ח (7.3.88)

היו"ר א. ויינשטיין: אם לא תהיה הסתייגות להצעתי מטעם האוצר,

יש לראות את הצעתי כהחלטת הוועדה שהתקבלה היום.

אני מציע לחפש דרך לפיה הממשלה תהיה זקוקה

לאישור ועדת הכספים ולא שוועדת הכספים תבקש דיווח מהמינהל. מה שצריך כאן

זה לשמור בידי הוועדה הוראות חוק שהיא לא אישרה אותן ושכאשר היא תאשר אותן

היא תוכל לא רק לאשר אותן אלא גם להפעיל את הסמכויות החקיקתיות שלה כלפי

משרד האוצר. לאמור! ברגע שהחוק הזה מתקבל - הוועדה יכולה להתקפל. אני מכיר

את העניינים.

אם נאשר את סעיף 14, ישנה דרך אחרת לחזור לדיון?

א. דמביץ; אולי, אם תשאיר את סעיף 12 לכנסת הבאה, כאשר

ירצו לדון בו אזי ידונו גם בזה. התוצאה תהיה שסעיף 12 גם לא יתקבל ובלבד

שלא ידונו בכל החוק. אני אומר שכשיש חוק שנקרא חוק יסודות התקציב, אתה לא

מקבל אותו מחדש רק מכיוון שנותרו 3 שבועות להפסקת תקפו. עצתי כמשפטן

לוועדה היא לא להאריך תוקפו של חוק כל-כך יסודי מבלי לדון בו לפרטיו או

להחליט שראינו את הפרטים ואנחנו משאירים אותם כיוון שיתקיים שוב דיון.

נציגי האוצר, האם יש לכם איזושהי הצעה? אני

מסכים לחשש של מר דמביץ. אני לא רואה אותו בדרך שהוא מציע, היינו של אי-

אישור סעיף 14, אבל יש משהו בחשש שלו ואני שואל אם אפשר למצוא דרך אחרת?

החשש הוא חשש, ללא ספק. נכון, הגב' אלחנני תגיש את התזכיר למשרד האוצר.

בינתיים אני רוצה להציע הצעה ואני מבקש שנציגי האוצר יחשבו עליה ותהא

לכך התייחסות בישיבה הבאה. בחוק יש גופים מתוקצבים שאסור להם לעשות דברים

מסויימים כמו שינויים מפליגים בשכר וכדומה. נדמה לי שהענין מוסדר בסעיף 29

לחוק. אני מציע להחיל את הדברים הללו גם על גוף נתמך.

אפשר להוסיף אחרי המלים "גוף מתוקצב" את המלים

"גוף נתמך".

א. דמביץ; הוספת המלים "גוף נתמך" מרחיבה את הענין.

נבדוק את הענין ונראה מהי המשמעות שלו. לגבי

ההצעה של מר דמביץ ביחס לסעיף 14 - אני חוזר ואומר שאנחנו נגד חוק ארעי.

היו"ר א. ויינשטיין ; אנחנו מאשרים את סעיף 14. אישרנו את חוק יסודות

התקציב והוא נתקבל פה אחד, מלבד סעיף 12. סעיף 12 יידון בישיבה נוספת.

במהלך הדיון הוספנו מספר תיקונים וסעיף טכני. אני מבקש שתבדקו את הצעתי

בקשר להוסיף "גוף נתמך".

אנחנו נשלח מכתב רשמי לשר האוצר מאת ועדת הכספים אליו נצרף את התזכיר

שהוכן על-ידי הגב' אלחנני ונבקש התייחסות של משרד האוצר לאמור בו.



היו"ר א. ויינשטיין ;

שימוש בעודפי תקציב 1986 בשנת 1987 מספר אישור 07/32

"שר האוצר מתכבד להודיע. לוועדת הכספים של הכנסת על ר העברת סכום של 356

אלפי שקלים חדשים מסעיף 07 - משרד המשטרה משנת הכספים 1986 כעודף לשמוש

בשנת הכספים 1987 בהתאם לסעיף 13 (א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985,

כמפורט בתדפיס המצורף בזה. סכום של 356 אלפי ש"ח מעודפי תקציב שב"ס לשנת

7 /86 יועברו לביצוע. תכניות המשך לרכישת ציוד משקי לסוהיר, ציוד קשר

ואלקטרוניקה, להגדלת הקנטינה לאסירים ולציוד משרדי. סכום של 350 אלפי ש"ח

מעודפי תקציב משטרת ישראל יועבר לסעיפי תיקונים כלי- רכב, שרותי תפעול

וציוד קשר. האישור ייכנס לתוקפו, אם לא יעוכב על ידי ועדת הכספים של

הכנסת, לאחר 21 יום מתאריך מכתב זה."

אני מבין שאין התנגדות לבקשה ואנחנו מאשרים אותה.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 17.35