הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 377

מישיבת ועדת הכספים

יום ב' י"ח באדר התשמ"ח - 7.3.08,שעה 10:00

נכחו;

מ. שטרית - מ"מ יושב ראש הוועדה

אי. אבוחצירא

ז. אמיר

נ. ארד

י. ארידור

י. ארצי

ש. בן-שלמה

ג. גדות

ד. דנינו

א. ויינשטיין

ע. סולודר

י. צבז

ח. ק ופמן

א, קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

מ. איזנברג - קצרנית

שר העבודה והרווחה מ. קצב

סגן שר העבודה והרווחה ר. פנחסי

מנכ"ל מל1רד העבודה והרווחה י. דוידוביץ

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

מנכ"ל המכון לפריון העבודה והייצור י. דוריאל

מנכ"ל שירות התעסוקה ד. מנע

אנשי משרד העבודה והרווחה

ר. גאון ) - משרד האוצר

שינויים בתקציב לשנת 1987

תקציב משרד העבודה והרווחה לשנת 1988

1218



שינויים בתקציב לשנת 1987 - פנייה מס' 247

של הממונה על התקציבים

מ"מ היו"ר מ. שמרית;

אני פותח את הישיבה.

לפנינו פנייה מס' 247 של הממונה על התקציבים שענינה שינויים

בשכר במשטרה. הבקשה נדונה בוועדה, והוועדה ביקשה שינוי בנוסח הפנייה.

עתה מובאת לפנינו הפנייה בנוסחה על-פי בקשת הוועדה. אני מעמידה להצבעה,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 247 של

הממונה על התקציבים אושרה

תקציב משרד העבודה והרווחה לשנת 1988

אני מקדם בברכה את שר העבודה והרווחה משה קצב, סגן שר העבודה

והרווחה ברוך פנחסי, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה מר דוידוביץ, מנכ"ל

המוסד לביטוח לאומר, מר צפורי, אינג'ינר דוריאל מנהל המכון לפריון העבודה

והייצור, מד דוד מנע - מנכ"ל שירוח התעסוקה. אנו מאחלים לו הצלחה עם

מינויו לתפקיד לפני חמישה ימים; את מר הרטוב ומר יפה-נוף תקציבני המשרד-

אנו ממשיכים בדיון בתקציב משרד העבודה והרווחה לשנת 01988

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר צבן.

שלושה משרדים בעיקר - משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך והתרבות

ומשרד הבריאות - מופקדים על התחום .של השירותים החברתיים והסדרי הרווחה

במדינת ישראל, ואחת המגרעות הגדולות, לדעתי, בדיון במקציב גם השנה

וגם בשנים קודמות, שאיננו בודקים בדיוןמקדמי-עקרוני את ההקצאה התקציבית

הלאומית לשירותים החברתיים, וההתפלגות שלה לתחומים השונים,

קיים בארץ מזה כמה שנים מכון ממשלתי בראשותו של ד"ר ישראל כץ,

שבודק את ההתפתחויות של הפעילות הממשלתית והממלכתית בתחום זה, מפרסם מדי

שנה דו"ח שנתי שיש מה ללמוד ממנו, ובכל אופן צריך להתמודד אתו,, נתונים

אלה אינם מגיעים לשולחן זה, ואנו דנים בשיגרה שהבסיס שלה הוא איזה שהוא

תקציב שנוצר על-פי אילוצים מסויימים ביום מן הימים, ומה שעושים הוא שפה

מרחיבים ושם מצמצמים, אבל אין התמודדות עקרונית עם השאלה,

אני ניגש לתקציב משרד העבודה והרווחה מתיך הערכה עקרונית, שאנו

לא על הדרך הנכונה בתחום זה, שאנו נמצאים במהלך של צמצום ההקצאה הממלכתית



י. צבז

לנושאים החברתיים, והמחיר שנשלם על כך ברבות הימים, גם בתחום הכלכלי

ואני מרשה לעצמי לומר גם בתחום הבטחוני והציוני של עליה וירידה, יהיה

כבר ביותר. אבל בינתיים, כפי שאומרים, הרכבת נוסעת.

אני רוצה לומר עוד דבר שאמרתי בדיון על תקציב משרד החינוך

מזומנת לישראל תקופה מיוחדת במינה שאינה מזומנת להרבה מדינות

בעולם מבחינת שינוי היחס בין הגילאים היצרניים והגילאים התלויים. עד

עכשו היינו בתהליך שהמשל של הגילאים היצרניים הלך וקטן. אוכלוסיית הקשישים

גדלה ואוכלוסיית הילדים גדלה והמשקל של הגילאים היצרניים, בני ה-65-16

לא גדל. כל התחזיות הדמוגרפיות מעידות, שאנו נכנסים לעידן של 10-15 שנים,

שבהן התהליך יהיה הפוך. זאת אומרת, המשקל של גילאי 16-65 יחסית יהיה

יותר גדול- זוהי הזדמנות בלתי-רגילה להתמודד עם הנושאים של מדיניות

הרווחה והטיפול בגילאים הצעירים והגילאים הקשישים, כאשר הכתפים שנושאות

את הנטל מתרחבות. והשאלה היא - האם ניערך לזה או נאלתר דברים בתחום זה?

דבר שני שאני רוצה להעיר הוא, שהדיונים גם הספציפיים וגם

הכלליים לגבי תקציב משרד העבודה והרווחה ולגבי הנושא של המדיניות

הכלכלית-חברתית במיוחד, עומדים אצלנו תחת לחץ נוראי של התקפה מצד חוגים

מסויימים בנושא של עלות העבודה. נושא זה באופן ישיר הביא לשדוד מערכות

בתחום של הביטוח הלאומי, למהפכה שאני קורא לה מהפכה-שכנגד בתחום הרווחה

והבטחון הסוציאלי"

אני רוצה לשאול את ,שר העבודה והרווחה, איך הוא רואה את תפקידו

ותפקיד משרדו, בהתמודדות זו, כי מה שקרה הוא, שבמהלך של פחות משנתיים

ירד חלקו של המעסיק מ- 10.5% ל-3.2% וחלקו של העובד עלה מ- 3.8% ל-5%.

אני מזמין אתכם להראות לי באיזו ארץ אחרת בעולם היה דבר, לא

כזה, דומה לזה. ארצות שעברו קשיים כלכליים כאלה או אחרים, באיזו מהן

היה דבר כזה שעשו מהפך בכל החלוקה של הנטל של הבטחון הסוציאלי?

כל זה נעשה אצלנו על בסיס המיתוס של עלות עבודה כבדה, דבר

שהוא מופרך מעיקרו. היה מחקר של יורם גבאי ושמעון גל - שהוא היום היועץ

של שר האוצר - על התעשיה הישראלית. ובמחקר זה הם קבעו, שזה נ?יתוס שאצלנו

עלות העבודה כבדה, ואנו תחת הסטריה הולכים ומשנים דברים. איך יחזרו

לנורמות הקודמות? הרי אנו בעצמנו דוחפים את החעשיה למילכוד, כי כאשר

יגיעו למסקנה שצריך להחזיר את המצב לקדמותו, זה יכניס את התעשיה למשבר.

אני רוצה לומר משהו על נושא הפריון" האינטרס של הגדלת הפריון

הוא אינטרס של אלה שרואים את עצמם עומדים לצד העובדים לא פחות מאשר האינטרס

של המעסיקים, כי ברור לכולנו שאם לא תהיה פרודוקטיביזציה של המשק הישראלי,

בסופו של דבר הסובלים העיקריים יהיו העובדים,

אני רוצה לשבח את המכון לפריון העבודה והייצור, שהוא מתמיד

במסירת דו"ח שנתי הכולל השוואות בינלאומיות. אני מציע למכון ללכת לשלב

נוסף של יתר העמקה במחקר, יותר השוואות ענפיות-



י. צבן

אדוני השר, אני רוצה להדגיש - וזה קשור בנושא הקודם - שכל

תמיכה במדיניות שכר לוחצת, כובשת, היא מדיניות אנטי-פריון. הדוגמה

הקלאסית היא מה שקרה בענף הבנייה, ואני רוצה לשמוע את עמדתך ולשמוע

באיזו מידה משרדך מפעיל את השפעתו בנושא זה. באופן ספציפי זה בתהום

משרד הבינוי והשיכון, אבל יש לנושא זה אספקטים של עבודה. אנחנו הארץ

היהידה במערב, שמשך הבנייה בה לא רק שלא קטן, אלא מאז מלתמת ששת-הימים

כמעט הוכפל, מ-13 הודש ל-24 חודש. והסיבה ידועה - העבודה הזולה מהשטחים.

והיזמים והבונים לא ראו לנכון לייעל את שיטות העבודה. אם אהמד ואיסמעיל

יכולים להרים את הבלוקים על גבם, אין צורך לחשוב על יעול שיטות העבודה.

והתוצאה היא כפי ל1אנו רואים אותה,

ומכאן לנושא שכר המינימום. אני מבקש לדעת איך מפקח משרדך

על ביצוע חוק שכר מינימום, כמה תלונות הוגשו על-ידי המשרד מאז נתקבל החוק

ב-1 באפריל על עבירה על החוק?

מדוע משרדך משלים עם כך, שעובדי מדינה מקבלים בעקבות חוק

שכר מינימום עד היום תלושי משכורת שכתוב עליהם "השלמת הכנסה", שזו קטגוריה

שידועה לנו מתחום אחר, אנחנו אמרנו בחוק, שהתוספות שיכנסו לחוק שכר .

מינימום, הן שכר לכל דבר. שכר זה צריך להיות כלול בשכר היסוד המשולב,

אני שומע שמשרד האוצר זומם - תסלח לי על הביטוי החריף אבל עדיין

פרלמנטרי - לתקן חוק שכר מינימום לקראת ה-1 באפריל 1988, שאז צריך לעדכן

אותו לפי 45%. אם זה נכון, זו תהיה אחת השערוריות הגדולות מבחינת אמינות

החקיקה בכנסת ישראל.

יש הצעה לתקן את החוק?

כאשר היה המאבק בין הכנסת והממשלה בענין שכר מינימום, אנחנו

התפשרנו על האחוז. התביעה היתה למינימום 50%, התפשרנו על 45%,45% לפי

השכר הקובע ולא לפי השכר בפועל. אחר-כך התפטרנו ואמרנו: לא נעשה זאת

מייד אלא בשלושה שלבים- והיום באים וזוממים תיקון של חוק שכר מינימום.

אני הייתי מבקש משר העבודה והרווחה, שיאשר אם בכוחו,, או יכחיש

אם בכוחו. מכל מקום יגיד איך הוא רואה תיקון חוק שכר מינימום לאחר שהצלחנו

בעזרת החוק לשפר מצבן של שכבות העובדים הנמוכות.

במצב הנוכחי, עד שיתקבל

חוק ערי הפיתוח ויופעל, איך נעשה הטיפול בערי הפיתוח? דה-פקטו יש תחום

שאתה מופקד עליו, יש תחום ששר התעשיה והמסחר מופקד עליו, שלא לדבר על

משרדים אחרים שנותנים שירותים כמו חינוך ובריאות, אני מבקש לדעת איך

הדבר פועל ואיך אתה מתמודד עם האבטלה בעיירות הפיתוח,

את החלק הראשון של השאלה לאי הבינותי,

האחריות המינסטריאלית העיקרית לערי הפיתוח במובן מסויים נופלת

על משרד העבודה והרווחה,

תלוי באיזה נושא,

אני מדבר על תחום התעסוקה. מצד אחד מטפל בזה משרדך ומצד שני

מטפל בזה משרד התעשיה והמסחר,

תעסוקה זה התחום של משרד המסחר והתעשיה, ההתמודדות עם נושא

המובטלים הוא בתחום משרד העבודה והרווחה,

אלה שני משרדים,

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

הממשלה היא אחת,,

זו הידיעה הסנסצירנית ביותר ששמעתי בימים אלה,

אני הבאתי נתונים על ערי הפיתוח, הבאתי מסמך של משרד התעשיה

והמסחר מלפני כמה שנים, שלפיו היו 83,000 מועסקים בערי הפיתוח עם תחזיות

לבך וכך מועסקים בשנים הבאות, המצב הוא, שאחרי כל התחזיות, בשנה שעברה

עמדנו לא עם 83,000 מועסקים אלא עם 80,000 מועסקים, זאת אומרת, לא רק

שמספר המועסקים לא גדל, הוא ירד, וצריך להביא בחשבון שההרשמה של נשים

מובטלות אינה מלאה,

הערה אחת על הקשישים, אנו מטפלים בנושא הקשישים טיפול דפנ סיבי,

ואני רוצה לשאול על התיאום בטיפול בקשישים בין משרד העבודה והרווחה,

משרד הבריאות וכל המשרדים הלרבנטיים האחרים, יש הרגשה לקשישים שבענינים

שונים הם נזרקים ממשרד למשרד,

באיזה נושא?

בנושא של סיעוד ומיטות סעודיות, יש מיטות סיעודיות של משרד

העבודה והרווחה ריש מיטות סיעודיות של משרד הבריאות, וכאשר הוא פונה

אצלנו אין, תבדוק במשרד אחר,

כאשר אומרים לו: לנו אין, תבדוק במשרד אחר, אין. פילוש הדבר

שזורקים אותו ממשרד למשרד,

העובדה שיט שתי רשויות המטפלות בנושא - - -

בנושא המיטות הסיעודיות מטפל משרד הבריאות"

יש מקרי-גבול, כאשר בתור תשוש הוא אינו מצליח להכנס, אומרים

לו: תיכנס בתור סיעודי.

אני רוצה לקבל נתונים, מה התקציב מאפשר כדי להקטין את תור

הקשישים התשושים ותשושי הנפש ומה דרישות התקציב שלכם, אילו הבעייה התקציבית

לא היתה כל-כך חריפה,

לגבי המפגרים אמרתי את הדברים בפעם הקודמת, ואינני רוצה לחזור

עליהם-

לגבי הביטוח הלאומי, אדוני השר ואדוני מנכ"ל הביטוח הלאומי,

בביטוח הלאומי יש כמה דברים שהצלחנו באמצעותם שלא להרע מצבן של השכבות

החלשות, כמו ההצמדה של הקצבאות של נזקקי הבטחת הכנסת- אבל יש קצבאות

שהן ברמה נמוכה לא מתקבלת על הדעת. קצבת הזקנה, שהיא 16%מרמת השכר

בארץ, זו נורמה נמוכה. אדם שאינו זכאי להבטחת הכנסה, רמת הקיום שלו

נמוכה, ואם האדם צריך לשלם שכר דירה, מצבו קשה יותר, ואז הוא מתחיל לאסוף

סיוע מכל-מיני רשויות.

הבעייה היא, שעדיין לא פתרנו את השאלה של 16% ושל החוק שחוקק

בזמנו, שמטרתו ריתה להחזיר לקשישים את ההפרש בין האחוז דה-פקטו שהם

מקבלים ובין ה-16% שהם צריכים לקבל לפי החוק, ואני שואל את השר: מה

בכוונתך לעשות בנדון ואם תהיה הצעת חוק פרטית, האם תואיל לתמוך בה?

שאלה אחת בענין הפיקוח על העבודה. יש כאן תופעה מענינת,

שאינני יודע אם שקלתם אותה עד הסוף, שיעור תאונות-העב ודה במשק ירד

בתקופה של 10 השנים האחרונות. חלק מזה יש לזקוף לזכות הביטוח הלאומי,

אבל יחד עם זאת שיעור מקרי המוות בתאונות-עבודה לא ירד, היתה פעם

אינדיקציה של שיעור הנפגעים עד נכות, ואלה היו המקרים הקשים, מה המצב

בתחום זה?

לפי מה שידוע לי המחלקה לפיקוח על העבודה במשך השנים הצטמצמה

צמצום עד כדי סכנת ניוון- טוטלי, יש לפעמים שאתה מצמצם

מחלקה ונשארים מעטים, והם רואים את היער וזה מרפה ידיהם ומייאש,

ושאלה אחרונה בקשר לקרן הניכויים - מה עושה השר וכיצד הוא

פועל ובודק שכספים של קרן הניכויים אכן יועברו למטרתם, כפי שצריך: ויותר

מכך, מה מתכוון השר לעשות בקשר לכך שעובד ערבי מהשטחים, מנכים ממנו

ומהמעסיק דמי ביטוח לאומי בדיוק כמו מעובד ישראלי, אבל מזכים אותו

בביטוח סוציאלי רק ב-2.7% מתוך סך כל אחוזי הביטוח, בכל אופן בחלק קטן,

האמת היא שלוותיקים מבין חברי ועדת הכספים היושבים עכשו בדיון

על תקציב משרד העבודה והרווחה יש תחושה לא נוחה, כי זה מתחיל להיות



נ. ארד

ריטואל, הדיון בתקציבי המשרדים, כאל1ר השרים אינם מביאים לפנינו

כל בקשה לשינוי ולהגדלת התקציב, למרות ששר העבודה והרווחה הצביע בעד

התקציב בממשלה, אני בכל זאת חושבת שיש נושאים שהמעורבות של חברי הכנסת

יכולה להביא בהם שיפור מבחינת הקצאת המשאבים. התחושה שלבו היא, שהתקציב

עובר בקול ענות חלושה, בודאי בנושאי העבודה והרווחה ששר העבודה מופקד

עליהם. ואני חושבת שיש נושאים שצריך להקצות להם משאבים נוספים.

לפי נתונים שראינו אחוז הנשים הוצאות לעבודה גדל והולך,

זה בא גם כתוצאה מחינוך וגם כתוצאה מהצורך" אבל יציאת נשים לעבודה

מחייבת הגדלת מספר מעונות היום לילדים, אני מבינה שיש אלטרנטיבות למעונות

היום ואלה הם הפעוטונים והמשפחתונים" הייתי מבקשת לשמוע מה הפעילות

של המשרד בנושא זה,

נושא נוסף שאני רוצה לשאול עליו הוא נושא המלחמה בסמים,

בזמן האחרון העלו את הנושא לדיון גם בממשלה וראש הממשלה אפילו הטריח

את עצמו להגיש לכנסת הצעת חוק על הקמת רשות למלחמה בסמים- אבל אני

מה עושה משרד העבודה והרווחה בנושא זה, והאם אתם משתמשים

במלוא הפוטנציאל של הנסיון והידע שנרכש במשרדכם, הרושם שלי הוא כי

במשרד העבודה והרווחה יש הרבה יותר פוטנציאל להתמודד עם הבעיות הישירות

של השימוש בסמים וגם עם הבעיות של נוער במצוקה,- ובמיוחד נערות במצוקה,

הרושם שלי הוא שבמשך השנים התקציבים למלחמה בסמים ירדו,

ידוע לנו שיש רשויות מקומיות שיש להן עודפי תקציב והן אינן

מקדישות עודפים אלה למטרה זו של מלחמה בשימוש בסמים, מדרע?

אני הייתי רוצה לשמוע על הערכות משרד העבודה רהרווחה לטיפול

בקשישים וחולים סיעודיים עם הפעלת חוק ביטוח סיעוד-

באשר לביטוח הלאומי, אני חושבת שהוועדה צריכה לקבל החלטה

בענין קצבת הילד הראשון,

אני הייתי מבקשת לדעת, על-פי מימצאים שבידי הביטוח הלאומי,

כמה אנשים אינם מממשים זכותם לקבלת קצבת הילד הראשון,

באשר לאבטלה, הרושם שלי שנמסרים נתונים של מובטלים ודורשי

עבודה שאינם משקפים את המציאות, בודאי לא לגבי נשים, אבל גם לא לגבי

גברים,

הייתי מבקשת לדעת מה ההערכות של שירות התעסוקה בתקופה זו

של העדרות הפועלים הערבים מהשטחים והדרישה לעובדים. אנו רואים תופעות

שונות בתחום זה, ביניהן פתיחת לשכות תעסוקה פרטיות, לי נדמה שבתקופה

זו של מחסור בעובדים יש ניצול של דורשי העבודה, כאשר מעסיקים אותם

בלי תנאים סוציאלים ובלי ביטוח"

האם אינכם חושבים שיש מקום להכשיר עובדים או לתת תמריצים

לצעירים שילכו לעבודות שבהן יש מחסור בעובדים. אנחנו חיים בתוך עמנו



ג. ארד

ואנו יודעים שיש צעירים חסרי השכלה שניתן להכשיר אותם. האם יש בכלל

העדכות בנושא זה?

מה המדיניות האמתית לגבי הבאת עובדים? דברתי עם אנשים מענף

הבנייה, לפני חודש ימים היה בדור ששר העבודה והדווחה יתז אישור להביא

פועלים, כי אחדת אי אפשר יהיה להמשיך לבנות,

אולי אפשר "להביא" חברי הכנסת לועדת הכספים. איפה חברי סיעת

המעדר? בכל דיון על תקציבי המשרדים יושבים שלושה חבדי הכנסת,

זו הפעם הראשונה שאנו דנים בתקציב כאשר יש תחושה שמשרד אחדי

משרד מקבלים את התקציב כפי שהוא ואינם מבקשים דבר,

קראתי ל1אתם עומדים לסגור מרכזי שיקום, מאידך אני שומעת על

פתיחת מרכזי סיעוד. האם אפשר לקבל מידע בנולזא זה?

כל נושא הבטיחות בעבודה ותאונות העבודה אין לו לא אב ולא אם אחת.

קיים המכון לבטיחות וגהות,

יש קשר של שתיקה לגבי הסיכון הקיים במקומות העבודה גם לעובדים

בתוך המפעל וגם לאוכלוסיה באזוד, ממש קשר של שתיקה הן מצד העובדים, הן

מצד המעסיקים והן מצד הממונים. כמו "חוות הגאז" יש בלי סוף דוגמאות"

אחוז הנפגעים בתאונות ליבודה גדול מאד ואחוז הנפגעים קשה גדול מאד. לפעמים

אתה רואה. שדברים אלמנטרים אינם נשמרים, נעלים מתאימות, מעקים במקום שהם

צריכים להיות, כל מי שמבקר במפעלים רואה את הדברים ופיקוח אינו קיים,

רשות הדיבור לשר העבודה והרווחה מר משה קצב,

אדוני היושב ראש, אני מבקש הסכמתך שהמנכ"ל ישיב לשאלות

ספציפיות. כל חבר הכנסת שאינו נוכח,התשובה לשאלתו תימסר לפרוטוקול.

חברי הכנסת שנוכחים יקבלו תשובה"

חבר-הכנסת ויינשטיין שאל על עידוד הקמת בתי-אבות במסגרת

חוק עידוד השקעות הון,

המשרד רואה בחיוב יזמות פרטיות בתחום אספקת שירותי רווחה, בעיקר

במסגרת מוסדות לאוכלוסיות סובלות וזקנים, מפגרים ונכים,

לפני מספר חדשים יזם המשרד בחינה שיטתית של הנושא על כל היבטיו,

החוקיים, הערכים וכיוצא באלה; לצורך זה אף מונתה ועדה בראשות היועץ המשפטי '

למשרד, עו"ד בריק, הבודקת את האפשרויות הפוטנציאליות לעידוד השקעות הון

למטרות בניית בתי-אבות ומוסדות אחרים, אם על-ידי שילוב בחוק עידוד



י, דר ידוביץ

השקעות הון הקיים ואם בחוק נפרד, שיאפשר ליזמים פרטיים להקים בתי-אבות.

אבל מוקדם להככס לפרטים.

בנושא מכירת קרקעות - מקובלת עלינו הגישה הקובעת, כי רצוי

למכור קרקעות יקרות ולהעביר את המוסדות לקרקעות יקרות פחות, כאשר ההפרש

מיועד לשימוש המשרד, וזאת לנוכח המחסור החמור במשאבים החיוניים לשם

סיוע לאוכלוסיות במצוקה-. קיימנו בנושא זה מספר מגעים עם מינהל מקרקעי

ישראל ולפני כחדשיים הקימונו ועדה משותפת למינהל מקרקעי ישראל ולמשרדנו,

אשר תבחן אפשרויות לביצוע ותציע תכנית פעולה בנושא,

א. ויינשטיין

המדינה צריכה לתת קרקעות. כל משקיע פרטי יהיה מוכן לקבל קרקע

ולהקים מוסד,

מינהל מקרקעי ישראל הוא היחיד המוסמך לנהל משא-ומתן בנושא זה"

הפרטנר שלנו בנושא זה הוא מינהל מקרקעי ישראל,

אנו מחייבים את הענ ין הזה.

באשר לכפילויות בעבודת העובדים הסוציאליים בגופים שונים -

אין כפילויות בעבודת העובדים הסוציאליים ובשירותים החברתיים, יש הבדל

משמעותי בין תפקידם של העובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים

לביןתפקידם של העובדים הסוציאלים בגופים אחרים, כמו "עמידר".

העובדים הסוציאלים במחלקות לשירותים חברתיים מטפלים במכלול

מצוקות הפרט, בכל התחומים המפורטים בכללי התע"ס שהוא התקנון לעניני סעד,

העובדים הסוציאליים בלשכות מטפלים בין השאר בקשישים, במפגרים, בנכים,

בעבריינים בכל הגילים, בילדים ובני נוער בסיכון, במשפחות המתקשות בתפקוד,

בזוגות במשבר-נישואין, באלכוהוליסטים, בנפגעי סמים ועוד ועוד- במלים

אחרות - הלשכה אמורה לטפל במכלול הנזקקות הסוציאליסטית במדינת ישראל,

על כל היבטיה,

לעומת זאת עובדים סוציאליים בארגונים אחרים עוסקים בנושאים

ספציפיים, איש-איש על פי המשימות של הארגון, כשחלק מתפקידם גם לשווק את

הגוף אותו הם מייצגים.

אין כפילויות בשירותים שאנו מספקים. נכון שהיה טוב יותר

אילו היינו יכולים לאחד את כל השירותים הניתנים היום על-ידי המשרדים

הממשלתיים, החברות הממשלתיות וגופים וולנטריים, אבל אנו פועלים לפי חוקים

ממלכתיים,מה שאין כן לגבי הגופים הוולנטריים,

חבר-הכנסת דוד דנינו ביקש שנאשר את הנתונים שפורסמו בנושא

הסמים, איננו יכולים לאשר נתונים, פורסמו נתונים שונים, כולנו קראנו

ושמענו, אבל אין לנו מידע בדוק מהו מספר המשתמשים בסמים בישראל- יש לנו

מספר קריטריונים המצביעים על עליה תלולה בנושא זה, הנתונים שאנו יכולים



י. דוידרביץ

להציג הם הנתונים שאנו מקבלים משירותי המבחן. יש גידול משמעותי באוכלוסיה

המקבלת לשירותי מבחן. הציבור המקבל שירותי מבחן, מספר המשתמשים בסמים

בתוכו גדל ב-50.

נער או מבוגרים?

נער ומבוגרים.

כן הדבר לגבי אלכוהליזם.

אתה אומר שאינך יכול לאשר את המספרים שפורסמו, אבל יש לכם בודאי

מספר משלכם.

אני שמעתי את המספר המדהים של 200,000 בבית הנשיא.

הנתון 200,060 בא לבטא את המספר של האנשים שהיה להם אי-פעם,

מאז קום המדינה, קשר עם סמים, זה יכול להיות גם סטודנט או איש בחמה

שהשתמש פעם בחשיש. הוא מכור לסם? לא. הוא משתמש בסמים קשים? - לא. אינני

חושב שצריך להגדיר אותו כאחד שהמדינה צריכה לטפל בו. הבעייה היא המכורים

לסמים. עם הבעייה הזאת אנו מנסים להתמודד.

אני העליתי הצעה להקים רשות לסיפול בנושא הסמים. זו ההצעה שהגיש

ראש הממשלה, היה ויכוח מי משני המשרדים צריך להיות אחראי לרשות, משרד

הבריאות או משרד העבודה והרווחה. אני רואה בבעיית הסמים בעייה חברתית,

לא בריאותית. מרדכי גור, כאשר היה שר הבריאות, הסכים אתי שהרשות צריכה

להיות במשרד העבודה והרווחה. השרה שושנה ארבלי התנגדה. לא רציתי שבציבור

יתקבל הרושם ששני שרים מתמודדים על הנושא. אני החלמתי לוותר והצעתי

שראש הממשלה יעמוד בראש הרשות ובראל1 ועדת השרים, אם כי אני חושב שהיה

עדיף שהרשות תהיה במשרד העבודה והרווחה.

נוסף לכך בחודש מאי אנו עומדים לחנוך מרכז גמילה, שאופן הטיפול

בו הוא מיוחד במינו" יש נסיון כזה באנגליה, ספרד, ארצות-הברית ויפן

שם השיטה הוכיחה את עצמה.

היה ויכוח קשה איפה למקם את מרכז הגמילה" עוד בזמנו של

שר הבריאות אליעזר שוסטק הוא לחץ להקים את המרכז בטירת-הכרמל. התושבים

התנגדו" הביאו את התורמים למקום, והטכס בוטל בגלל התנגדות התושבים.

הצלחנו לשכנע אחד מראשי הרשויות המקומיות, שאחרי לחץ ופיצויים

שניתנו, הסכים לפתוח את מרכז הגמילה בשטח השיפוט של הרשות המקומית שלו,

והמרכז עומד להפתח בחודש מאי" בעלת הרעיון היתה אביבה נג'ר ז"ל שנפטרה

לפני חדשיים. היא היתה הרוח החיה מאחורי פרוייקט זה. אנו תולים הרבה

תקוות בפרויקט זה. גם בפרויקט של איבי נתן. אנו מסייעים לו ומעודדים

אותו, יש גורמים המטילים ספק בקונספציה שמאחורי הפרויקט של איבי נתן



מ. קצב

אבל אנו מסייעים לון אני אישית מסייע. אני מוכן לעודד כל גורם שיפעל

להקמת מרכז גמילה מסמים.

לנושא הסמים יש ארבעה אספקטים: האספקט של המניעה והאכיפה,

אתם צריך להתמודד משרד החינוך והתרבות, שהוא המופקד על כך, כי יותר

ויותר צעירים נתפיה לנושא הסמים- אספקט הבריאות ו.בקצה הרצף זה

מגיע אלינו למשרד העבודה והרווחה, אתרי שהמשתמשים בסמים הופכים למכורים

להם. יש לנו פרויקט מענין בלוד, אבל עיקר הבעייה הלא במניעה"

לשאלתו השניה של חבר-הכנסת דנינו - מה עושים לעידוד זוגות

צעירים להגדיל משפחתם - אני מקיימים מערכת שלמה של מעונות יום המאפשרת

לאם לצאת לעבודה ולהגדיל פרנסת המשפחה, המשפחות מקבלות סיוע,

השר בוחן אפשרויות לעידוד הילודה והן עדיין לא גובשו סופית,

אנו מקיימים קיטנות לאמהות ברוכות ילדים. ואנו משתדלים לסייע

להגברה הילורה לא רק אצל זוגות צעירים, אלא אצל כל האוכלוסיה שהיא עדיין

בגיל הפוריות .

חבר-הכנסת דנינו התייחס לנושא היתרי עבודה בשבת. אני רוצה

חוק שעות עבודה ומנוחה איננו חרק השבת-

חוק שעות עבודה ומנוחה בא לחייב את הממשלה לתת היתרי עבודה בשבת. הוא

לא בא לתת לנו מקום לשיקול דעת, כן או לא, הוא לא בא לשמור על השבת,

הוא לא בא למנוע עבודה בשבת, הוא מחייב אותנו להתיר ביצוע עבודות מסויימות

בשבת, קרה שפנו לבג"צ והבג"צ נזף בנו מדוע . לא נתנו היתר, אנו פועלים

לפי החוק. החוק מגדיר בצורה מדוייקת מה הם המקרים שאנו צריכים לתת היתר.

בעלים של מפעלים פטורים מהיתר, כך שאם פותחים בית-קולנע בשבת, ובן

המשפחה הוא הפותח, הוא אינו זקוק להיתר, לא-יהודים פטורים מבקשת היתרה

סדרנים פטורים מבקשת היתר, כך קררה בתי-קול שהזכרת בפתח-תקרה ובירושלים,

המפעילים אותם הם בני משפחה, יאנו חייבים לתת להם היתרי עבודה, אם אנו

רוצים שהוראות החוק יקויימו כלשונן,

מדוע מפעל "זוגלובק" קיבל היתר עבודה בשבת.

הלכתי ובדקתי" הוא קיבל היתר עבודה לשני עובדים,כדי להבטיח שהציבור לא

ייפגע, צריך להיות עובד שישגיח על בתי-הקירור,

על כל פנים, אם יש לך ויכוח, חבר-הכנסת דנינו, הוא לא עם

משרד העבודה והרווחה, אלא עם הכנסת. הכנסת חוקקה את החוק,

כל נ?פעל שיפנה יקבל היתר?

תלוי איזה מפעל, בבקשה, חבר-הכבסת דנינו, נעבור יחד על החוק.

אין לך ויכוח עם הממלשה, אלא עם המחוקק שקבע הוראות ברורות מתי לתת

היתר עבודה בשבת"

חברת-הככסת עדנה סולודר שאלה, האם אין לחייב פתרון לבעיית

התינוקות הנטושים בבתי-החולים, לאחר תקופת שהיה שתיקבע, בה לא הגיעו

לפתרון עם המשפחה הביולוגית? אנו תמימי דעים עם חברת-הכנסת סולודר, שיש

למצוא פתרון לבעיית התינוקות הנטושים, אנו צמצמנו מספר התינוקות הנטושים

השוהים בבית-החולים מ-40 ל-17, ואנו עושים מאמץ למצוא משפחות אומנות

שיסכימו לקלוט את התינוקות- גם העלינו את התעריף למשפחות האומנות, יחד

עם זאת, אנו חוזרים ומדגישים, שאנו סבורים שטובת הילד מחייבת שהוא

ישאר במשפחתו הביולוגית,

בשיתוף עם גיוינט, משרד הבריאות וקופת-חולים הקמנו פרויקט

המיועד להכשיר את הצוותים בבתי-החולים להתמודד בצורה מתאימה עם תופעת

הנטישה, להנחות את ההררים, כשהמטרה היא מניעת התופעה ככל שניתן,

כרגע הפתרון המיידי לתינוק שננטש הוא למצוא לו משפחה אומנת.

אבל זוהי עדיפות שניה, העדיפות הראשונה היא לשכנע את המשפחה הביולגית,

שלא לנטוש את התינוק,

לשאלה השניה של חברת-הכנסת סולודר - כיצד מתמודד המשרד עם

הצמצום המתמיד במספר העובדים הסוציאליים והכרסום בתנאי השכר שלהם -

ראשית, אין צמצום מתמיד במספר העובדים הסוציאליים. ובאשר לשכר, תנאי

השכר בשירות הציבורי קשים ביותר ויש לנו בהחלט קושי להחזיק את העובדים

הסוציאליים. יש עזיבה לא רק של עובדים סוציאליים, גם קציני מבחן מתפטרים.

ע, סולודר;

למה?

בגלל תנאי השכר ותנאי העבודה, יש קציני מבחן המשתכרים 776 שקל

לחודש- בשכר זה יש לנו בעייה. אנשים אלה מוצאים מקומות עבודה אחרים מחוץ

למסגרת שירות המדינה, יש לנו בהחלט תחלופה גבוהה של עובדים, וזה מקשה

עלינו את הפעילות, אבל אין לנו בעייה של צמצום במספר התקנים, הם לא צומצמו

בשנתיים האחרונות,

לשאלה השלישית של חברת-הכנסת עדנה סולודר - אי-מתן פטור ממס

רכישה לישובים באזור הצפון, כמו גוש-שגב, גוש-תפן, מצפה-נטרפה - כל המצפים

בגוש שגב שהוקמו כישובים קהילתיים סווגו ביזמת משרד העבודה והרווחה בסיווג

ערי פיתוח, והוחל עליהם פטור ממס רכישה. אלא? צריך להבדיל, מס רכישה

ניתן רק לאותו כפר הבונה את בתיו במסגרת בנה-ביתך, לכן קבוצים אינם זכאים.

מה על מצפה?

מצפה שלא התארגן במסגרת ארגונית של קבוץ ותושביו בנו את

בתיהם במסגרת התכנית בנה-ביתך, שר העבודה והרוותה מכיר בהם כאזור פיתוח

ומעניק להם פטור ממס רכישה.

יש עניז של עובדי חינוך, ויש עניז של הגדרה מיהו עובד באזור

פיתוח. בדקתי והתברר שהכרזה על אזורי פיתוח נתינה בידי שר העבודה והרווחה.

שר העבודה והרווחה מ. קצב;

לצורך הפטור ממס רכישה, ההכרזה היא בידי- אבל הכרה באזור

כאזור פיתוח, היא בסמכות ועדת השרים"

ישובים במרכז הארץ זכאים לפטור ואילו ישובים בגליל ובנגב אינם

זכאים,

איזה ישובים במרכז הארץ?

מנחמיה, כפר תבור, עפולה.

זה הגליל.

אבל ישובים שיושבים בגליל באמת, אינם מקבלים,

זה בסמכותה של ועדת השרים,

אדוני היושב ראש, היייתי מבקש שמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ישיב

לחברי הכנסת הנוכחים"

.

בבקשה, רשות הדיבור למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מר מרדכי צפורי.

ברשותכם, הייתי רוצה להסביר לחברי הוועדה את נושא הניידות"

חבר-הכנסת פסח גרופר העלה בעיית הניידות" לא שתמודד אתו בתרבות הדיבור

ובצורה בה הציג את הנושא, במיוחד שהוא העלה את הנושא ממניעים אישיים,

נושא הניידות הוא אחד הנטלים הגדולים המוטלים על הביטוח

הלאומי, והביטוח הלאומי הוא רק נאמן של האוצר לצורך ביצוע התשלומים

והבקרה. החוק והתקנות של הניידות הינם פועל יוצא של הסכם בין משרד האוצר

וארגון הנכים, והתקנות לפיהן פועל המוסד הן באחריות הכנסת, והייתי אומר,

שגם למוסד לביטוח לאומי יש הסתייגויות רבות מהתקנות הקיימות, אבל אנו

כבולים על-ידי החוק ועל-ידי החלטות הכנסת בדרך הפעולה שלנו,

הועדות ה רפואיות הפועלות בתחום זה הן בתחום אחראיות משרד

הבריאות והן סוברניות לגמרי, המוסד לביטוח לאומי אינו מסוגל ואינו רשאי



מ. ציפורי

למרות הקשיים האלה והבעייה שעוסקים עם

ציבור של קשי-יום, היחסים כיום ביז הנהלת המוסד וארגוני הנכים ומרבית

הנכים, הם טובים מאד-

היתה בעייה טהיו "מטרטרים" את הנכים בערערים מוצדקים ולא-

מוצדקים. ואנו קבלנו החלטה, לזבל נכה שקיבל הגדרת נכות לצמיתות, לא יזמנו

אותו לבדיקה חוזרת, אלא אם יתברר שיש מקרה פלילי. לכן ההתקפה החריפה

שהיתה בנושא זה, אין לה מקום- המוסד לביטוח לאומי פועל לפי תקנות וחוק

שהכנסת מחוקקת.

על קביעת ועדת ערר, יש ערעור?

לפי התקנות שמחייבות אותנו, עד 60יום מותר לנו לערער, אם

נמצא פסול בעבודתן, ונמצאו הרבה פסולים. אתרי 60 יום, אם המוסד לא ערער,

הנושא סגור,

ומה על הנכה?

הנכה חפשי לערער, זו זכות לגיטימית שלו, שאינה קשורה בזמן

ובהחלטות שהיו, מבחינת המוסד, הגבלנו את עצמנו, פרט למקרה שהוכח שהאיש

הונה את המוסד, וזה רק באישור שלי, אפטר להגיש ערעור,

חבר-הכנסת ארצי, מה היית מצפה מאתנו, אם מתברר שהועדות הרפואיות

של משרד הבריאות טועות, שנקבל זאת כדבר מקודש? זה איננו כסף שלנו, זה

כסף של האוצר. אבל אם 70% מהערעורים שלנו מתקבלים על-ידי י הועדות הערר.

כנראה שמשהו לקוי שם,

היה לי הרושם, מתוך התכתבות עם נכים, שהועדה הרפואית היא

אינסטנציה שאין אחריה ערעור, אבי יודע שבהרבה מקרים אנשים רוצים להגיע

ואינם מוכנים לקבל פסיקה של הועדה הרפואית"

הם רשאים, אנו אפילו נותנים להם רופאים שלנו,

70% ערעורים מוצדקים, זה דבר חמור, זאת אומרת שצריך לעשות

רה-ארגון של כל הנושא. צריכה להיות ועדה אחת, אולי מעליה ועדה יותר גבוהה.

אנו איננו מערערים אוטומטית. אנו מערערים רק באותם מקרים שעל-פניהם

נראה שיש סיבה לערער, ולא מדובר בהיקפים גדולים,

אני הודעתי לל1רת הבריאות: או ל1אנו מעבירים את התשלומים לנכים

למשרד הבריאות או שהיא מעבירה אלינו אה הועדות הרפואיות, אין לנו ענין

לשמור על איזה שהן סמכויות. ואני בדירן הקרוב אתבע, שמי שקובע את אחוזי

הנכות הוא זה שצריך לשלם. אני מוכן להעביר את התשלומים למשרד הבריאות,



מ. קצב

או שהועדות הרפואיות יועברו אלינו. לאחר שבה שלמה של התכתבויות עם מטרד

הבריאות לא קבלתי שום נ?ענה,

יכולה להיות ועדה משותפת-

גם זה מקובל עלינו, ולא קבלנו מענה על כך-

הודענו לשרת הבריאות שאנו מעביריה כל הועדות הרפואיות לביטוח

הלאומי. אינני יודע מה תהיה תגובתה, אבל הואיל ולא חלו שיפורים בעבודת

הועדות הרפואיות, אמרנו שאין לנו ברירה אלא להעביר את הטיפול בקביעת

אחוזי הנכות למל1רדנו.

מה הסיבה לערעורים?

מקימים את הוועדות לא לפי המומחים הנדרסים, לפי חישובים שלא

מן הענין, כדי לתת לאנשים אפשרות להשתכר, חלק מהועדות הן בדיחה עצובה"

כאלזר צריך להביא נוירולוג מביאים אורתופד. אנו לוקחים את טבלת התקנות

הקיימת הקובעת אחוזים ורואים שאין תיאום בין הדיאגנוזה ובין הפסיקה-

אבל מצד שני יש מקרים של נכה קשה, אבל הוא אינו תואם את הסעיפים,

שבתקנ ות.

ההחלטה שקבלנו שר העבודה והרווחה ואני, שהיא לא כל-כך לרוחו

על מקרים שעברו 60 יום איננו מערערים ויעלה

כמה שיעלה, המאמץ שמשקיעים בנושא הוא מעל ומעבר, אבל מי שהעלה את

הבעייה כאן, לקח בעייה אישית ועשה מהומה.

לגבי נכים ממקומות מרוחקים ממרכז הארץ, שאולי במרכז הארץ היו

יכולים להסתדר, יש לכם התייחסות מיוחדת?

תקנות הניידות מגדירות מי זכאי לקבל ניידות- לבעיות של נכים

שלא נכנסים לקטגוריה זו לנו אין תשובה. החשובה היא בתחומים אחרים.

לשאלתו של חבר-הכנסת ויינשטיין - - -

הוא אינו נוכח, תמסור את התשובה לפרוטוקול,

לשאלתו של חבר-הכנסת יאיר צבן בנושא הגימלאות, אנו מעלים

נושא זה בכל פורום, ונסמוך ידינו על כל שינוי לטובה שיהיה בהן.

לגבי נושא עלות העבודה, למעשה לקחו 1,2 מיליארד שקל

י. צבן: השנה - -1,4 נ?יליארד שקל.

השנה 1,4 מיליארד שקל,

בשנה החולפת 900 מליון שקל לא הלכו להפחתת עלות העבודה או

עלות הייצור, אלא 300 מליון שקל הלכו לגורמים יצרניים והיתר - ליתר הגורמים"

וזה העלה את הפערים- השנה מדובר על 470,000 שקל של שיפוי, הבעיה שאני

מעלה בפני ועדת הכספים היא - לא יכול להיות שכספים אלה שהאוצר לקח כדי

לשפות אזרחים במדינה, יכנסו לתקציב הרווחה. זה איננו תקציב רווחה,

אלה תשלומים שלהם,

למה אין השנה דין-וחשבון על מצב העוני?

בענין עלות העבודה, למרות דברי מנכ"ל הביטוח הלאומי, אני מבקש

לומר: אינני שותף לצעקה שלך, חבר-הכנסת יאיר צבן, בענין זה. אינני הושב

שהמוסד לביטוח לאומי נפגע. אינני חושב שהמבוטחים נפגעו,

חלוקת הנטל נפגעה,

כחברי הכנסת אנו צריכים להבטיח שזכויות המבוטחים לא ייפגעו

וזכויות המוסד לביטוח לאומי לא ייפגעו, שני הדברים לא נפגעו מההעברה

של 2,2 מיליארד שקל. לא נפגעו זכויות המבוטחים ולא נפגעו זכויות המוסד

לביטוח לאומי-

אני שולל את הצעד הזה. אני חושב שהוא שלילי מבחינה כלכלית.

מבחינה חברתית, אין פגיעה לא במוסד לביטוח לאומי ולא בזכויות המבוטחים.

מבחינה כלכלית זה החטיא את המטרה. זה לא השיג את היעד שהאוצר ציפה לו.

האוצר היה נוהג בחכנ7ה אילו הפחית עלות העבודה על-ידי מס הכנסה ולא על-ידי

הביטוח הלאומי.

אני התנגדתי לצעד זה. שללתי אותו בממשלה, הצעתי בממשלה הצעה

אלטרנטיבית להגביל את ההחלטה לשנתיים ואחר כך לבחו7 את הדברים. רוב חברי

הממשלה העדיפו שזו תהיה החלטת-קבע. אני אינני מוציא מכלל אפשרות, שבעוד

שנה יהיה צורך לתק7 את ההחלטה. אבל מכאן ועד אמירה, שזכויות המבוטחים

נפגעו או זכויות המוסד לביטוח לאומי נפגעו - לא מיניה ולא מקצתיה.

אני מסכים אתך ששני אלה לא נפגעו. אבל כאשר אתה מוריד חלקם

של העצמאים מ-10.4%ל3.2% מבחינת חלוקת ההכנסה הלאומית אתה מגביר

את הפער החברתי,

חלוקת ההכנסה הלאומית לא היתה משתנה והיינו מגיעים לאותה

תוצאה אילו האוצר היה מחליט להזרים 2,2 מיליארד שקל,



מ. קצב

באה הממשלה ואומרת - ואינני מדבר בשם הממשלה - אני רוצה לשלם אח

דמי הביטוח הלאומי למוסד לביטוח לאומי במקום המעסיקים- זכותה של הממשלה

לעשות זאת ולא משנה מהו הכלי שהיא משתמשת בר, אם היא מזרימה במישרין או

משלמת דמי הביטוח הלאומי במקום המעסיקים.

אני מסכים אתך" אבל זה משנה את חלוקת ההכנסה הלאומית.

מבחינת המוסד לביטוח לאומי זה יותר נוח, אנחנו מקבלים את

השיק ויורד סכום של 1,4 מיליארד שקל מהגבייה,

ואם מדובר על יתרונות - היטל הג"א בוטל, היטל חינוך בוטל,

לשאלתה של חברת-הכנסת עדנה סולודר לגבי קצבת הילד הראשון

למעשה יש בארץ ציבור של 140,000-איש הזכאים לקצבת הילד הראשון, שמתוכם

ממצים זכות זו אלה שמקבלים את הקצבה ישירות מהביטוח הלאומי קריב ל-50,000

איש. כ-90,000 אינם ממצים את הזכות שלהם לקבל קיצבת הילד הראשון, יצאנו

במסע הסברה כדי להעלות מודעות האנשים לנושא, לדעתנו, צריך להחזיר את הנושא

למשרד ואז הוא יתבצע כראוי. כיום 90,000 אינם ממצים זכות זו שלהם.

מדוע?

כי הם זכאים לקבל את הקצבה דרך המעסיקים"

ע, סולודר;

מה החליטה הממשלה?

יש 24 שרים בממשלה, בדיון שהיה בממשלה בסוגיה זו 12 שרים

השתתפו בהצבעה. 7 הצביעו בעד המשך ו-3 הצביעו נגד. כל השאר נמנעו מהצבעה,

מ, ציפורי;

לשאלה בענין ביצוע חוק ביטוח סיעוד, אנו מסיימים פרוייקט נסיוני

בארבעה ישובים בארץ, ישוב חקלאי, עיר פיתוח, העיר רחובות וישוב נוסף"

זה פרוייקט ניסויי שרץ כמעט לזנה וצריך לאמת את התזות השונות של הניסוי

ולהריץ את המערכת. השלמנו לפני שבועיים הדרכה של כל הגורמים בקהילה ובמוסדות

השונים, שצריכים לקחת חלק בפרוייקט הזה שהוא פרוייקט קהילתי.

לקראת ה-1 באפריל - למעשה זה יהיה ב-5 באפריל - נפעיל את

נושא הסיעוד בכל רחבי הארץ, עשו מאמץ להגדיל מספר האנשים שיתנו שירות,

ההערכה שלנו שפוטנציאל הזקוקים לסיעוד הוא 30,000 איש ומתוכם יקבעו

הזכאים . אנו מעריכים ש-10,000 איש יקבלו את השירות,

אחת הבעיות בנושא היא בעיית השכר של המט"ביות. יש הצעה של

משרד העבודה והרווחה, שהצטרפנו אליה, בענין שכר המטב"יות, אחרת או



מ. ציפורי

שלא תהיינה עובדות או שייישו תרגילים: , ירשמו 4 שעות ויעבדו 2 שעות,

אנו מקווים שההערכות תהיה סגורה ואפשר יהיה להתחיל בביצוע,

מצפים לזה בקוצר רוח.

יש סיכום של הפרוייקט הנסיוני?

לפני כחמישה חדשים הקמנו במוסד 5 צוותים של מדיניות שמעבירים

תחת שבט הבקורת את כל התקנות, החוקים והקונספציה הקיימים במוסד לביטוח

לאומי וכבר יט הזרמה של נושאים שיש לתקן אותם, אנו נסיים את הדיונים

ונסכמם וזה יוגש לשר העבודה והרווחה-

בכלל או בנושא הסיעוד?

מ. צפורי

בכל נושאי הביטוח הלאומי, חלק גדול מהתקנות והחוקים הקיימים

נחקקו לפני 30, 20 ו-10 שנים, וזה בהחלט הזמן לעשות בקררת חוזרת בתקווה

שהכנסת תעמוד בקצב כדי לתת את הכיוון כפי שייראה למחוקק, יש בזה בעיות

רבות, כולל בעיית קצבאות הילדים וכל נושא מיסוי הקצבאות, פרט לקצבת

הילד הראשון, שועדת שישינסקי קבלה עמדתנו לגביה, אם הכנסת תקבל זאת,

זה תלוי בכם,

ג. גדות;

מה תנאי הפקדתם של כספי הביטוח הלאומי באוצר?

על חלק אנו מקבלים 4.5%.

מהי ריבית החשב הכללי?

אנו ביקשנו להשקיע חלק מהכספים במוסדות אמינים כדי שנקבל תשואה

י ותר גדולה,

האוצר אינו אמין?

האוצר אמין ב- 1000%,אבל הריבית אינה מספיקה, כ-10% מהקצבאות

שאנו משלמים באים מריבית, אנו משלימים את תקציבנו ב-700 מליון שקל ריבית

על הכספים המופקדים באוצר,

כמה אתם גובים מהצבור בשנה ומה אתם עושים עם הכסף? אני רואה

בוועדה זו את ה"בורד אוף דיירקטורס" שלכם, אדוני מנכ"ל הביטוח הלאומי,

האם הריבית טאתם מקבלים מהאוצר נראית סבירה בעיניך ואם לא -

מה עשיתם בענין זה?

הכספים הזורמים לביטוח הלאומי באים משני מקורות: חלק מהמבוטחים

וחלק מהאוצר; התחייבויות שלקח האוצר על עצמו כדי לשלם גימלאות שונות

שאזרחים לא צברו זכויות לגביהן, אם אלה זקנים שעלו לישראל ואם זו קצבת

ניידות"



מ. ציפורי

התקציב השוטף ל1ל המוסד לביטוח לאומי מורכב משלושה חלקים:

גבייה מאזרחים, תשלומי האוצר וריבית המשלימה את ההוצאות, יתד מתקרב

הסכום ל-5,5 מיליארד שקל- הריבית מהווה 700 מליון שקל, כשליש מההכנסות

שלנו הן מכספי האוצר, והיתר גביה, וכספים אלה אנו מפקידים בבנק ישראל,

אנו רוצים שתהיה לנו אופציה חפשית לגבי ההפקדה-

למה שלא תשתתפו במכרזים לגל אגרות תוב?

העלינו את הנושא ברושותו של שר העבודה והרוותה, ביקשנו אישור

שבחלק מהכספים נוכל לפעול בדרך אחרת.

פנינו לשר האוצר.

כמה שווה ההפרש?

אין לי מספרים מדוייקים, אבל זה יכול להיות הפרש של עשרות

מליוני שקלים-

הריבית עכשו היא 4.5%?

לכן העלינו את השאלה,

כל אחוז ריבית זה 150 מליון. שקל,

לא תהיינה לכם בעיות אם תעשו את זה,

אנו פועלים לפי חוקי הכנסת,

עכשו נשמע תשובת מנהל שירות התעסוקה, מר דוד מנע.

ברשותכם, חבר-הכנסת יאיר צבן שאל על עבודה בלתי-מאורגנת.

אנו פועלים נגד העבודה הבלתי-מאורגנת בשני מישורים: במישור האכיפה

ובמישור הועדות המינהליות, בנושא האכיפה הקמנו חוליות אכיפה לגבי

מקומות המעסיקים עבודה בלתי מאורגנת, דהיינו עובדים ללא רשיון,

נתקבל תיקון לחוק שירות התעסוקה, ומ-1 במאי יוגשו תביעות נגד מעסיקים

המעסיקים עבודה בלתי מאורגנת ויוטלו קנסות,

י.צבן: מה גובה הק נסות?

500 שקל על כל עובד,

בשני המישורים - ועדות מינהליות ואכיפה - אנו מתכוונים להתגבר

על העבודה הבלתי מאורגנת"



ד. מנע

לשאלתה של חברת-הכנסת נארה ארד, האם הנתונים של טירות התעסוקה

על מספר המובטלים משקפים את מספר המובטלים - מי שבא לשירות התעסוקה,

נרשם. זה שישנם מובטלים שאינם רשומים, זה אינו בסדר. אבל הם אינם באים

להרשם. יש שפונים ללשכות עבודה פרטיות, תפסנו מקרה שבאו ללשכות עבודה

פרטיות ושם גבו מהם כסף, ולפי התוק זה אסור. הגשנו תביעה משפטית.

בשירות התעסוקה בתל-אביב יש מתשב שכל דורש עבודה מופיע בו.

אם דורש העבודה הוא נהג, יש רשימה ל1ל כל משרות הנהגים הפנויות ואפשר

להפנות אותו, אנו נמחשב את שירות התעסוקה בירושלים ובחיפה,

רשות הדיבור למנכ"ל המכון לפריון העבודה והייצור, אינג' דוריאל.

כיצד משתלבים פריון העבודה והייצור בעלות העבודה? אנו רואים

את הגורם של עלות העבודה לא בעלות העובד, אלא בעלות יחידת תוצר. וחבר-

הכנסת יאיר צבן בודאי שם לב, שבנתונים האחרונים שלנו בעלות יחידת תוצר

מתחילת העשור ועד היום חלה התייקרות ב-20%בתעשיה וב-80% בבנייה. וכאן

יש סתירה בין כביכול עבודה זולה וההתייקרות של יחידת תוצר בבניה ב-80%.

זו עלות עבודה נטו ליחידת תוצר?

כן-

זו מערכת דפוקה עד הסוף"

אנו טוענים זאת.

נכון שהשכר לשעת עבודה אצלנו נמוך יחסית, ובהשוואה עם 11 ארצות

אנו עומדים אחרי בריטניה, ומי עומד . אחרינו? הונג-קונג וקוריאה, זה שיש

אצלנו שכר נמוך, זה אינו אומר שאנו זולים ביחידת תוצר. מה שאנו מנסים

לעשות במסגרת המכון לפריון העבודה והייצור - ובענין זה יש לנו כל הגיבוי

והעזרה של שר העבודה, אם כי יש לנו טענות למשרדי הממשלה שאינם עושים

מספיק במה שאנו יכולים לעזור להם - הוא להביא להורדה עלות יחידת התוצר.

לגבי מה שהוזכר על-ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי - סבסוד הביטוח

הלאומי כדי להביא להוזלת עלות העבודה - אנו תומכים בדיעה של מנכ"ל המוסד

לביטוח לאומי שסבסוד של 1,5' מיליארד שקל, שניתן לכל המעסיקים, איננו

אפקטיבי ולמעשה בעזרתו איננו מורידים את עלות העבודה, כאשר הריעה שלנו

אומרת שצריך ואפטר להוריד עלות העבודה, על-ידי כך שניתן תמריצים לאלה

שמגדילים את הפריון" זאת אומרת, אם גורמים מסויימים מגדילים את "העוגה",

ניתן להם אה החלק הזה פטור ממס, ואז זה לא יעלה לאוצר פרוטה, אולי להפך -

האוצר יקבל יותר כסף, כמובן בתנאי שהגדלת "העוגה" הלאומית תאושר ותוכר

על-ידי המכון לפריון העבודה והייצור.



י. דוריאל

לא הצלחנו לשכנע את אניטי האוצר, שרואים רק את חלוקת "העוגה"

ואינם רואים את הגדלה "העוגה". ואנו חושבים שתוך כמה שנים, אם ננקוט

במדיניות נכונה נוכל להגדיל את "העוגה" הלאומית בחמשים אחוז- זאת אומרת

להעלנת את הפריון פי 1.5 לעובד.

אדוני מתייחס לעובד במדינת ישראל?

י. צבן: איפה הצליחו להגדיל תפוקה בשלוש שנים ב-50% בהיקף לאומי?

באנגליה שסבלה מפריון עבודה נמוך, כמה ענפים.לקחו את עצמם

בידים, הקטינו את הצוות ב-40% והגדילו את התפוקה ב-50%.

המכון לפריון העבודה והייצור, מאז שאני קבלתי את ניהולו,

מנסה לעשות כמה דברים שאולי חורגים מהדברים שנעשו קודם. ואני רוצה להזכיר

את השיטה הימנית של יעול. .3.פריון העבודה בישראל וביפן - עד 1975 אנו

הובלנו. אנו היינו בכמה אחוזים מעל התפוקה של העובד היפני. ב-1975

קרה משהו והתחלנו להדרדר. היום היפניר עולים עלינו ב-50%. מי שמצוי

בשיטות יודע, שהיפנים יכלו ללמוד מאתנו- מה שקרוי היום "השיטות היפניות",

אנחנו הכנסנו במסגרת הנדסת ייעול - מועצות יצור משותפות, דבר שהוזנח

על-ידינו. היום היפנים מוכרים את זה בעולם.

רק כקוריוז, אנחנו הקימונו חוגי איכות, עשינו כמה עבודות

והיפנים באו ללמוד מאתנו. היפנים שפיתחו מכונה לתעשיה האווירית, קבלו

ידע מאתנו והמכונה שופרה על-יד חוג האיכות בתעשייה האווירית שלנו. הם

באו והעתיקו-

אני הייתי יושב ראש ועד העובדים במפעלי ים-המלח כאשר הוקמו

מועצות ייצור משותפות.

רבותי, השר צריך לעזוב, אני אבקש לקצר.

אנחנו במכון לפריון העבודה והייצור עורכים קורסים והשתלמויות

ל-20,000 איש. כאשר מדובר בענף הבניה, יזמנו משהו שמתחיל לתת תוצאות"

הצלחנו לעניין את מרכז הבנייה, שבמקום להציג תערוכות יעמיד לרשותנו את

המבנה כדי שננהל בו קורסים, ומנהלי העבודה שיוצאים מקורסים אלה מתהילים

להיות המבקרים של המהנדסים. לצערנו, הטכניון מוציא היום מהנדסים

שאינם מתאימים להיות בוגרי הטכניון, וראינו מקרים שמנהלי עבודה מתקנים

מעשיהם של מהנדסים.



י, דוריאל

דובר פה הרבה על מעמד התעשיה בעיני התלמידים והדור הצעיר"

אנו עשינו כמה נסיונות לעניין בוגרי בתי-ספר תיכונים וטכנולוגיים

בתעשייה וי17 ביקוש שאיננו יבולים לספק. אם מגייסים את הנושא בצורה נכונה,

הוא מעורר ענין בתלמידי בתי-הספר. הגוף שממנו איננו מקבלים עזרה,

הוא המימסד של התעשיינים.

אדוני '-זר העבודה והרווחה, תסכם את הדיון"

אני מודה לחברי ועדת הכספים על הדיון בשתי ישיבות בתקציב

משרד העבודה והרווחה ובכל הנושאים הקשורים בפעילות המל1רד, אם מותר לי לשבת,

אני מבקש לשבח את חבר-הכנסת יורם ארידור, שנוכח בכל הדיון בשתי הישיבות.

אם אפשר היה למדוד משך זמן השהיה, הוא צבר את הזמן הגדול ביותר. וזה

לכבוד לנו, לכבוד המטרד.

לחבר-הכנסת צבן שהעלה נושא הקצבאות, אני רוצה לומר, שעדיין

איננו משלמים את הקצבאות ברמתן על-פי החוק. אם ניקח קצבה לבודד, על-פי

החוק היא צריכה להיות ברמה של 16%. אנו עדיין משלמים ברמה של 15%. אבל

בהשוואה לרמת הקצבאות שהיתה מקבבלת במדינה ב-15 השנים האחרונות, בשלוש

השנים האחרונות, שיעור הקצבאות היה הגבוה ביותר,

משנת 1970 ומטה זה היה תמיד 16%.

תלך אחורנית ותראה שזה היה 14% ,דבר שאינו חוקי. החוק קובע 16%.

שיעור רמת הגמלה לזקן והנגזר מזה היה 13%.אף פעם לא עבר את ה-15%, ב-15

השנים האחרונות לא היה אף פעם מעל ל- 15%.בקדנציה הזאת הוא הגיע ל-15%.

ועד היום הוא 15%.

אשר ליתר סוגי הקצבאות, שילמנו קצבאות מעבר לשיעור ל1החוק מחייב,

הבטחת-הכנסה לבודד החוק מחייב 25%מהשכר הממוצע במשק ואנו הגענו בשלוש

השנים האחרונות ל-32% מהלזבר הממוצע במשק. הנה שני צדדים של אותה בעיה

כאשר בקדנציה זו נרשם שיפור ריאלי בקצבאות הן לזקנים והן למיעוטי הכנסה,

אני רוצה לטבח את שני שר האוצר, שאיפשרו זאת: שר האוצר יצחק

מודעי ושר האוצר משה נסים, שאלמלא כן לא היינו יכולים להגיע לכך.

על סדר-היום מסקנות ועדת שישינסקי. ואני ממליץ בפני חברי ועדת

הבספים להמליץ על יישום מסקנות ועדת שישינסקי בענין קצבאות הילדים, שנים

אנו טוענים שההסדר שכפן עלינו, על-פי החלטת הממשלה והחקיקה ל.זל הכנסת -

שקצבת הילד הראשון תינתן על-ידי המעסיקים ומיסוי קצבת הילד הראשון

והשני, אינו טוב. למסקנה זו הגיע מר ברוך והגיעה ועדת שישינסקי. ולכן

יש צורך בשינוי. ולכן אני מתבוון לדרוש יישום המלצת ועדת שישינסקי

בנושא זה.



מ. קצב

בעניז תקציב המשרד, באופן כללי אני יכול להגיד, שאגי מברך

על הצעה חבר-הכנסת יאיר צבן. אני מצפה מחברי ועדת הכספים שלא יסתפקו

בהצעות, אלא שתהיה טביעת אצבע של ועדת הכספים בתקציב.

חבר-הכנסת יאיר צבז הציע להתמקד בנושא אתד - נושא המפגרים,

אבל יש ערד נושאים רגישים. אני חושב שזה יהיה לכבודה לזל הכנסת, אם

תאפשרו לני להגדיל מספר המפגרים הנקלטים במעונות, יש 1000 מפגרים ממתינים,

וזו טרגדיה למשפחה. לא יתכן שהמשרד לא יוכל להתמודד עם הבעייה. אם

לא כל 1000 המפגרים הממתינים יקלטו במעונות, לפחות חלק מהם,

יש אוכלוסיות נזקי-. ים אחרות - מכורים לסמים, תנוקות נטושים,

משפחות מתפוררות, ילדים מבתים הרוסים, כל אלה אוכלוסיות שאין לנו זכות

מוסרית - בודאי לא חוקית - לומר להן: לאו, אנו חייבים לתת מענה לאוכלוסיות

אלו, והדבר חייב לקבל ביטויו בתקציב, אני מודיע לכם: תלק מהחוקים אינם

מתבצעים בגלל בעיות תקציב.

תודה לשר העבודה והרווחה ולחבר עוזריו,

הישיבה נעולה,

תשובות מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

לחברי הכנסת שלא נוכחו בישיבה - ראה בנספח לפרוטוקול

הישיבה ננעלה בשעה 12.05



ועדת הכספים --

7.3.88



משרד העבודה והרווחה



נספח לפרוטוקול



המנהל הכללי



ירושלים,....

יז'אדר תשמ"ח

6 במרץ 1988

D-1106



תשובות לשאלות חכ"ים בדיון בועדת התקציב מ- 23.2.88

1. ח"כ שפירא

א. חוק שעות עבודה ומנוחה אינו נשמר בנמל אשדוד,נתב'ג,מפעל

פוספטים ,מוסד דן בת"א,אליאנס בחדרה ובבתי הקולנוע

נמל אשדוד,נתב"ג,מפעלי פוספטים, אליאנס

הדרה, אין המידע נכון ואין עוברים על החוק שעות עבודה

ומנוחה .

בבתי קולנוע

יש חריגות, הוגשו מספר תביעות משפטיות כגון קולנוע

היכל, קולנוע דקל והנושא בבתי קולנוע אלו בטיפול.

מוסד דו

הנושא בטיפול במטרה לצמצם היקף מספר העובדים תוד

התיחסות לדרישות מערכת הבטחון לענין כוננות גיוס.



משרד העבודה והדווחה



מנהל הכללי



ירושלים,



ג. היקף ההפלות ומה עושה המשרד למניעתן

ראשית יש להבהיר שמשרד הבריאות הוא הגורם הממלכתי

הממונה על רווק הפסקת ההריון והוא המפעיל את הועדות

לאישור הפסקות הריון בהרכב 2 רופאים ועו"ס של משרד

הבריאות.

בשנת 1978 - 15,925 הפלות חוקיות

בשנת 1980 - 14,708

בשנת 1981 - 14,514

בשנת 1982 - 16,829

בשנת 1983 - 15,593

בשנת 1984 - 18,948

בשנת 1985 - 18,406

בשנת 1986 - 17,469 הפלות וחוקיות

מובן שאין בידינו נתונים מהימנים על היקף ההפלות הבלתי-

חוקיות;- דייר איתן סבטלו, מנהל המחלקה לדמוגרפיה

בל.מ.ס, הצהיר לאחרונה בכנס באוניברסיטת בייש כי אומדן

ההפלות הבלתי - חוקיות (במחתרת ) נע סביב 8,000 בשנה.

תפקידו של משרדנו בנושא ההפלות הינו להעביר לאוכלוסית

הנשים והנערות מידע רלבנטי בנושא הסיכונים הכרוכים

בהפלות, אופציות שונות לטיפול, אפשרויות לאימוץ וכו'.

מידע זה נמסר ע"י העובדות הסוציאליות במסגרת המחלקות

לש"ח, עובדות נערה במצוקה וכן בתחנות היעוץ למשפחה.



משרד העבודה והרווחה



המנהל הכללי



ירושלים



איני רואה כפילות במימדים מדאיגים בתחום זה.

יחד עם זאת, אני מודע לכך שקיימות כפילויות במיגזרים

מסויימים וכאשר נעסוק בשינוי מבני של המשק, מן הראוי

יהיה לבחון גם נושא זה.

3. ח"כ אפריים שלום

בעיה הסמים והאלכוהול הולכת ומחריפה והטיפול, באם

ישנו,אי נו מספיק.

ראה סקירת השר (גירסה מפורטת} עמי 22 עד 25) להל1 תמצית

1. הגשנו הצעת חוק להקמת רשות ממלכתית לטפול בסמים.

הממשלה קיבלה ההצעה והיא נמצאת כעת בשלבי חקיקה.

2. הוקם צוות בין-שירותי במשרד לתאום חטיפול בנושא

(ביטוח לאומי , שירות התעסוקה, אגף תקון).

3. עומדת להיפתח קהיליה טיפולית באזור מטה יהודה.

4. החלנו בגיבוש תוכניות לטיפול בנפגעי סמים ב-23

רשויות.

? 5. ב-7 רשויות הופעלו תוכניות חדשניות של גמילה בתוך

המשפחה והקהילה.

6. הוחל בהכשרת כ"א לטיפול בנושא במסגרת המחלקות לש"ח.

נכון, הטיפול אינו מספיק. יש צורך בהשקעות

תקציביות אדירות,שלצערי אינן בנמצא.



משרד העבודה והרווחה



המנהל הכללי



ירושלים,..



הנושא בעדיפות גבוהה כאשר המשרד פועל באינטנסיביות

למצוא סידור הולם לכל התינוקות הנטושים ואכן, במרוצת 87

הושמו למעלה מ-20 תינוקות במשפחות אומנה כאשר מספרם

עומד כיום על 17 (לפני שנתים עמד מספרם על למעלה מ-40).

אני תקוה שבמרוצת 88 הבעיה תבוא על פתרונה המלא, ולכל

התינוקות תימצא משפחה אומנת .

בשיתוף עם ג'וינט - ישראל , משרד הבריאות וקופת חולים

אנו מפעילים היום פרוייקט המיועד להכשיר את הצוותות

בבתי- החולים להתמודד בצורה מתאימה עם תופעת הנטישה,

להנחות את ההורים, כשהמטרה היא מניעת התופעה ככל שניתן.

בחודשים האחרונים הורחב הפרוייקט ל- 9 בתי-חולים

נוספים, כאשר המגמה להחילו בכל בתי החולים בארץ.

למרות קשיי התקציב, משרד העבודה והרווחה מוכן לממן לכל

תינוק נטוש משפחת אומנה.

השקענו מאמץ רב על-מנת לאפשר העלאת תעריפים

למשפחות האומנה, ואני שמח לציין שב- 1.4.88 יועלו

התעריפים ב-100 ש"ח לחודש לכל משפחה.

ב. איד מתמודד המשרד עם הצמצום המתמיד במספר העו"סים

והכרסום בתנאי השכר שלהם

ראשית יש לציין שלא חל צמצום משמעותי במספר העו"סים

בשנים האחרונות. יחד עם זאת, אנו עדים לתחלופה גבוהה

יחסית, כאשר מצד אחד עוזבים עובדים את המערכת, אך

במקומם נכנסים עובדים חדשים, תופעה שיש לה, כמובן,

השלכות לגבי תיפקודן של המחלקות לשירותים חברתיים.



משרד העבודה והרווחה



המנהל הכללי



ירושלים,...



להלן תמצית פעילות המשרד בתחום הטיפול באלכוהוליסטים

1. המשרד מפעיל 12 מרכזי גמילה , 6 תחנות גמילה במחלקות

לש"ח ומעון אישפוזי אחד.

בשנת 1987 טיפל המשרד בכ-1,000 אלכוהוליסטים ובני

משפחותיהם.

2 .אנו נמצאים בשלבי גיבוש של הצעת חוק לגביית היטל על

ייצור ויבוא משקאות חריפים, במטרה לאפשר גיוס משאבים

למלחמה באלכוהוליזם.

3. נפתח מרכז גמילה חדש במרר (דרוזים וערבים).

4. ביצעו פעילויות הסברה ותוכניות מניעה בבתי-ספר (20,000

תלמידים).

גם כאן, כנ"ל - המשאבים אינם מספיקים.

4. ח"כ סולודר

א. יש לחייב פתרון לתינוקות נטושים בבי"ח לאחר תקופת שהיה

שתקבע, ובה לא הגיעו לפתרון עם המשפחה הביולוגית

אנו תמימי דעים עם ח"כ סולודר שיש למצוא פתרון לבעית

התי נוקות הנטושים,



משרד העבודה והדווהה



המנהל הכללי



ירושלים,..



ל. ח"כ קופמן

יש למנות אדם עם רקע מקצועי מתאים, שיהיה מסוגל להתמודד

עם הבעיה הקשה בסקטור החקלאי ודוקא היום.

בשלב זה מונה עובד בעל רקע מקצועי מתאים לרשם האגודות

השיתופיות בפועל.



משרד העבודה והרווחה



המנהל הכללי



ירושלים,

הישוב הומלץ ע"י משרד העבודה והרווחה לסווגו בסיווג ערי

הפיתוח, כיום המשרד מנסה אפשרות משפטית לפטור הישוב ממס

רכישה.

פטור ממס רכישה ניתן לישובים הבונים את ביתם בעצמם.

מושבים וקיבוצים אינם נכללים בקטגוריה זאת.

5. ח"כ ארצי

א. אפשרויות קליטה של זקנים במוסדות מצומצמות עקב אי-

פיתוח מקומות קליטה עבורם ע"י משרד הבריאות

אתיחס בתשובתי לחלקו של משרד העבודה והרווחה

במסגרת חוק הסיעוד הוקצו למשרדנו בשנות התקציב 86

ו-87 11 מליון ש"ח לצורך הגדלת מספר המאושפזים

במוסדות.

לצערנו, בעית התעריפים הנמוכים אינה מאפשרת ניצול

מלא של המשאבים שהוקצו למטרה זו.

משרדנו מציע היום לחלק מהמוסדות הפרטים הגדלת תעריף

האשפוז בכ-150%- (מ-850ש"ח ל-1,300 ש"ח לחודש

בממוצע). גם בתעריף זה מתקשה המשרד להגיע לסיכומים

עם המוסדות הפרטיים.



משרד העבודה והרווחה



המנהל הכללי



ירושלים,....



יחד עם זאת, ולמרות הקשיים שתוארו לעיל, הצליח

משרדנו בחודשים האחרונים לחשים 200 קשישים במוסדות

פרטיים וציבוריים, ואני מקוה שבעיה זו תמצא במשך

הזמן את פתרונה.

במסגרת תוכנית הפיתוח שהוסכמה בין משרדנו לבין

האוצר מדובר על תוספת של 0 0 1,1 מיטות במוסדות

ציבוריים (בכללם - מוסדות שיוקמו או יורחבו ע"י

עמותת אש"ל) , ועוד 300 מיטות במוסדות הפרטיים.

תוכנית זו מתייחסת לטווח פעולה של 5 שנים (עד סוף

1982).

ב. אמוץ מרומניה מת נ הל בהתאם לחוקי רומניה שפירושם:

קבלת המלצות, על המשפחות המבקשות לאמץ ע"י הגורם

המוסמך בארץ המוצא של המשפחות, דהיינו, בישראל

השרות למען הילד. מלבד ההמלצות מתנהל ההליך בהתאם

לנורמות הקבועות ברומניה ושלמדינת ישראל אין שליטה

עליהם.

כל המשפחות אשר יצאו לאמץ ילדים מרומניה בחרו לפנות

לארץ זאת בשל הידיעה שהליך האימוץ הוא חוקי ומתוך

ידיעה מראש שההליך הוא ממושך.

כרגע ממתינות כ-30 משפחות לאשור הערכאה הגבוהה לאחר

שבערכאות נמוכות יותר אושר לאימוץ ואף ניתן להם

להתקשר לילד מסו ים.

עובדתית, סובלות המשפחות בצורה קשה בשל הצורך לחזור

ולבקר אצל ילדיהם ולהנתק מהם עד אשר יקבלו את האשור

הסופי.