הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 569

מישיבת ועדת הכספים

יום ב', ד' באדר התשמ"ח - 22.2.88, שעה 10:00

נכחו: חברי הוועדה: א. שפירא - היו"ר

נ. ארד

ז'. אמיר

י, ארידור

י. ארצי

ג/ גדות

א. ויי נ^סיי ן

י . כה ן

י, מצא

ע. סולודר

י. צבן

ד. צוקר

ח. קופפן

ח. רטון

פ, י'זטרית

ג. שפט

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים ; שר האנרגיה והתשתית מ. שחל

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית ד"ר נ. ארד

עובדי משרד האנרגיה והתשתית

-ג, ארבל - הממונה על שוק ההון כאצר.

מ. וינטר, פרידמן,א. איתן, ד. קרול - האוצר

ר. יחזקאל - בנק ישראל

סדר-היום; שינויים בתקציב לשנת 1987

צו לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה)

אמיסיה של מ.ל.ל, - תעשיות תכנה ומחשבים בע"מ

תקציב משרד האנרגיה והתשתית לשנת 1988

תקנות המילווה ( חברות ביטוח)(קביעת שיעור ריבית)

חוק מילווה המדינה ( תיקון מסי 7), התשמ"ח-1988



שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987

אני פותח את הישיבה.

שינויים בתקציב לשנת 1987. ולראשונה פנייה מס' 201 של

סגן הממונה על התקציבים. שעינינה הוא העברת 300 אלפי ש"ח במסגרת תקציב

משרד האורגיה והתשתית לפרויקטים של חיבור ישובי מיעוטים לרשת החשמל,

או שכונות בישובים אלו, אשר אינן מחוברות לרשת.

בסיור שערכתי בזמן עם השר ארנס גילינו שישוב עלי-זהב

שיש בו קו מתח גבוה, אינו מחובר לרשת החשמל,

איפה נמצא הישוב?

בין בית-אריה רמעלה-שומרון. הישוב קיים 5-6 שנים ועדיין

אינו מחובר לרשת החשמל-

אולי הוכלו להמציא לנו לישיבה הבאה רשימת הישובים

שאינם מחוברים לרשת החשמל ביהודה ובשומרון, ומדוע-

אפ אין הערות לפניה זו, אני מעמידה להצבעה,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 201 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ל1 ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 206 של סגן הממונה על התקציבים-

מבוקש אישור לשינויים ב נ ימי ים בתקציב משרד האנרגיה והתשתית

בנושא פרויקט הדגיגים.

איך מתקדם פרויקט זה?

אנ ו מייצאים דגיגים.

אני מעמיד להצבעה פנייה זו-

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מסי 206, של

סגן הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 191 של סגן הממונה על התקציבים"

מבוקש אישור להעברת 1.000 אלפי שקלים מהרזרבה הכללית

לתקציב משרד העבודה והרווחה למימון השלמת השכר לעובדי חברה "המשקם"

בעקבות השינויים על-פי חוק שכר מינימום"

האם יש הערות לפנייה זו ? - אין.

אני מעמיר להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 191 של

סגן הממונה על התקציבים א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 247 של הממונה על התקציבים.

מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב המשטרה לתוספת שכר

לשומרים ביהודה, שומרון ועזה.

אנחנו ביקשנו כי בפניות לוועדה ייכתב: יהודה, שומרון ועזה.

אני מבקש להקפיד על כך.

אין הערות לפנייה זו ואני מעמידה להצבעה.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987- פנייה מס' 247 של

הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים להודעה בענין האמיסיה של חברת מל"ל.

בזמנו אישרה הוועדה אמיסיה של מל"ל בסכום של 5,940,000

שקלים. הם מודיעים שהם זקוקים לסכום של 4,250,000 שקלים.

אני מעמיד להצבעה הודעה זו"

הצבעה

ההודעה בענין מל"ל אושרה



חוק הארנונה הכללית לשנת 1988, התשמ"ח-1988

רשות הדיבור ליועץ המשפטי לוועדה, מר דמביץ,

חבר-הכנסת יצחק -ורצי מבקש להגיש הסתייגות לחוק הארנונה

הכללית לשנת 1988. בנסיבות המיוחדות שהיו במקרה זה, אני מבקש אישור

הוועדה להרשות לחבר-הכנסת יצחק ארצי להסתייג,

חבר-הכנסת ארצי, אתה רוצה להגיש הסתייגות לחוק הארנונה

הכללית לשנת 1988?

כז"

אנו מאשרים לחבר-הכנסת יצחק ארצי להגיש הסתייגות לחוק

הארנונה הכללית לשנת 1988.

תקציב משרד האנרגיה והתשתית לשנת 1988

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: תקציב משרד האנרגיה והתשתית לשנת 1988.

אני מקדם בברכה את שר האנרגיה והתשתית, מר שחל, את מנכ"ל

משרד האנרגיה והתשתית ד"ר ארד ואת חבר עוזריהם.

אדוני שר האנרגיה והתשתית, התואיל להאיר את עינינו בנושאי

האנרגיה והתשתית?

בבקשה, אדוני שר האנרגיה והתשתית.

ברשותכם, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה,

אני אפתח בפתיחה קצרה ואבקש לאפשר לאנשי המשרד להציג תחומים

שונים, שאני חושב שמן הנכון להציגם, והם יהיו תחומים מגוונים שאינם

מוכרים כל כך, בחרתי בכמה נושאים הקשורים בחלק של התשתית במשרד האנרגיה

והתשתית, ולא תמיד הם מקבלים ביטוי. וזאת בנוסף להתייחסות למשק האנרגיה

ולרפורמה לא רק במשק הדלק, אלא בם בענף הנפט בכללותו" הפעם נציג

סקירה על המבנה הגיאולוגי של האגן שבו אנו יושבים ואתם תסיקו את המסקנות

אם יש מקום- לתקווה.

שמענו סקירות כאלה בעזרים עברו, סקירות יש, נפט - אין.

שר האנרגיה והתשתית מ. שחל;

אני רוצה להתייחס קודם כל ליעדים של המשרד בתחום האנרגיה,

א, מזעור העלות של אספקת מוצרי אנרגיה למשק"

ב. הבטחת אמינות האספקה של מוצרי אנרגיה לאורך זמן מההיבט

הכלכלי והאסטרטגי כאחת,

ג, הקטנת החלות במקורות הנפט המיובאים בשל אי-היציבות של

שוקי הנפט בעולם והשפעתה של אי-יציבות זו על תנאי הסחר של מדינת ישראל,

ד. מתן ביטוי כלכלי הולם לעלויות האקולוגיות ועלויות

חברתיות אחרות במחירים של מוצרי האנרגיה,

ה. הבטחת השימוש היעיל מבחינה כלכלית וחברתית במוצרי

האנרגיה.

כדי להשיג יעדים אלה נוקט המשרד באמצעי המדיניות הבאים:

א. רפורמה במבנה הענפי.

זו הופעתי האחרונה במסגרת תקציב המדינה, ואני מניח גם

של שרים אחרים, בכנסת הזאת, על כן אסקור תקופת שלוש השנים וחצי שאני

מכהן בתפקידי זה, אנו חשבנו על הצורך ברפורמה. במבנה הענפי, שעיקריה

1. הקטנת מעורבות הממשלה והמנעות ככל האפשר מחתימה על

הסכמים שבנויים על בסיס של כוסט-פלוס, הסכמים הקיימים עד היום בהרבה

מגזרים בתחום האנרגיה,

2, יצירת התנאים המתאימים לפתיחת השווקים בפני תחרות, אם

לצרכנים מסויימים ואם בכלל, תוך כדי הבטחת שירותי תשתית, שהמדינה צריכה

לתת בתנאים שוויוניים לכל המתחרים.

3. צמצום מספר החברות הממשלתיות הפועלות במשק האנרגיה,

4, מכירה או הנפקה של חברות ממשלתיות הכפופות למשרד האנרגיה.

3, סיוע ליצירת מבנה ענפי רציונלי כאשר כוחות השוק לא

יוצרים אותו, כבמקרה של התעשיה הפטרוכימית.

אמצעי אחר הוא - שימור אנרגיה, והוא בא לידי ביטוי באלה:

1, שיקוף העלויות הריאליות במחיר לצרכן כולל עלויות

אקולוגיות בטיחותיות ועלויות המתייחסות לאבטחת אמינות האספקה-

2. שיקוף מדיניות שמור האנרגיה בשיקולים הכוללים של מיסוי

מוצרי האנרגיה,

3. תמרוץ, הפקה והפצה של מידע יישומי - סקרים, מתקני



מ. שחל

הדגמה ופעולות הדרכה והסגרה.

4 .מתן תמריצים לפרויקטים חוסכי אנרגיה באותם מקרים שבהם

קיים פער בין הכדאיות מנקודת המבט של המשק לבין הכדאיות מנקודת המבט של

הפרט.

בתחום המחקר ופיתוח משאבי אנרגיה מקומיים, תמרצנו המחקר

והפיתוח של משאבי אנרגיה חלופיים ממקורות מקומיים - רוח, אנרגיה סולרית,

פצלי שמן וביומסה, ותשמעו פרטים על כך. יש דברים מעודדים בתחום זה.

התחלנו בפעולה חדשה של שיתוף פעולה בינלאומי בתחום המחקר

והפיתוח עם ארצות-הברית, עם מצרים ועם מדינות נוספות, כולל שיתוף פעולה

בינלאומי בין מדינת ישראל למדינות אחרות המיועד למדינות מתפתחות, כלומר

למדינות הגוש-השלישי. לדעתנו, הפוטנציאל בתחום זה קיים וצריך לנצל אותו.

תמרצנו הקמתם של מתקני הדגמה והשקענו בתשתית פיזית

ואנושית ומתן תמריצים לפיתוח וקליטה של טכנולוגיות לשם פיתוחם של מקורות

אנרגיה מקומיים.

אמצעי נוסף - וזו מדיניות שנמשכת על-פני זמן, היא

החלה בשנות השבעים -- גיוון וביזור מקורות האספקה של מוצרי אנרגיה

מיובאים, זה מתבצע קודם כל בהגדלת משקלו של הפחם בסל המיובא. היום אנו

מייצרים 55% מהחשמל בפחם. עם הפעלת יחידת תחנת הכוח באשקלון זה יעלה

עוד יותר,

כמה תחנות כוח מופעלות בפחם?

4 יחידות קטנות של 350 מגווט באשקלון ושתי יחידות של

500 מגווט כל אחת בחדרה.

תרמה לכך ההצלחה שהיתה ברכישת הפחם. אני חייב לשבח את

הדרך שבה החברות פועלות, כל החברות במשק האנרגיה, אבל במקרה זה אני

מדבר על חברת החשמל וחברת הפחם.

אנו יכולים להתברך בעובדה שמחיר החשמל בישראל היום הוא

בין הזולים בהשוואה למדינות מערב אירופה, למעט שוודיה, שיש לה תחנות

חשמל הידרואלקטריות. החשמל נמכר אצלנו ב-5.6 סנט קילווט-שעה כאשר

ברוב מדינות אירופה המחיר הוא 9-8 סנט קילווט-שעה.

אנחנו הגדלנו את הרכישות שלנו בשוק הספוט והקטנו את

כמויות הנפט שאנו קונים ממכסיקו מ-3 טון ל-2 טון.

אמצעי נוסף להשגת גיוון וביזור מקורות האספקה הוא -

פתיחת שוק הנפט לייבוא ולייצוא במסגרת הרפורמה במשק הנפט, והנחת תשתית

מדינית ליצירת קשרים מסחריים עם מדינות החברות באופ"ק ומחוצה לו.

הגברנו גם רכישות הגומלין" אכי יכול לומר שלא במעט עזרנו,



מ, שחל

ואנו עוזרים לתעשייה האוירית בהגדלת הייצוא על בסיס תשלומים לסחורות

שקנינו בעסקת-פחם עם קולומביה, ועם אוסטרליה יש משא-ומתן שכוונתו לאפשר

הגדלת הייצוא.

האם החוב הוחזר?

400 מליון דולר הוחזרו- לצערי, ההסכם שחתמנו עם מכסיקו

על הגדלת הייצוא הישראלי אליה, לא התממש.

באשר לאיכות הסביבה, אנו שואפים שהמתקנים הסביבתיים

ותקני הפליטה והזהום יהיו ברמה שיבטיחו ככל האפשר שוויון בין העלות

השולית למניעת הנזקים הסביבתיים לבין התועלת השולית הנובעת ממניעתם.

מדיניות זו עומדת להיות מיושמת בנושא תכולת העופרת בבנזין

ובנושא הקטנת תכולת הגפרית והאספלטינים במזוט. אני רוצה לומר שהחל

מ-1 בינואר 1980 אנו מספקים בנזיין בתכולת עופרת של 0.3 במקום 4.2,

כאשר המגמה היא להגיע תוך שנתים ל-0.15 על-ידי תוספים לבנזין כולל מנטול

ותוספים אחרים.

אנו פועלים לצירת דפוסים של שיתוף פעולה עם הרשויות

המופקדות על איכות הסביבה לשם גיבוש החקיקה והתקינה בתחום זה,

רבותי, תרשו לי להצביע על כמה הישגים, בכל הענווה. לאור

המדיניות החדשה שגובשה, ההתפתחויות בשוקי הדלק וההתפתחויות הכלכליות

והסביבתיות במשק, ערכנו רביזיה כללית במשק האנרגיה תוך כדי התמקדמות

בחינת המשך פעילותה של חברת ים-התיכון-ים המלח, חברת תעלת-

הימים;

בחינת תכניות הפיתוח במשק החשמל וניהול עומס;

חיבור לזכונות חדשות בירושלים לחברת החשמל הישראלית, דבר

שבוצע בהצלחה ובלי בעיות.

מחקר ופיתוח משאבי אנרגיה מקומיים;

ביצוע רפורמה במבנה משק הדלק, שיוצאת לדרך הפעם סופית

ב-21 במרס 1988, בשעה טובה;

ביצוע רפורמה במבנה ענף חיפושי נפט;

איכות הסביבה;

תשתית בתחום מדעי האדמה והמידע;

שיתוף פעולה בינלאומי.

לאחר שהשתכנעתי שיש לבצע שינויים בתחומים אלו, חלו שתי

התפתחויות נוספות שהביאו אותי למסקנה, שאת השינויים יש לבצע בקצב מהיר

ככל האפשר. ההתפתחות הראשו-נה היתה ההכרה שאליה הגיעה הממשלה, שללא



מ, שחל

נקיטת צעדיה דרסטיים להבראת המשק על כל מגזריו, הוא עלול להדרדר

לנקודה שהחזרה ממנה תהיה קשה מאד. כלומר, היה צורך בנקיטת ציידים

כדי להתגבר על בעיות האינפלציה והמאזן המסחרי של המדינה. וההתפתחות

השניה היתה - התרופפותו של ארגון אופ"ק, שהחלה להסתמן ב-1985.

אני יודע שרבים מתברכים בהישגים של התכנית הכלכלית ב-1985.

אבל אני יכול להגיד בודאות - - -

אני מברך את חבר-הכנסת חיים קופמן עם שובו לועדת הכספים

אני יכול להגיד בודאות, שאין אף גורם במשק שתרם תרומה כה

גדולה ליציבות הכלכלית, כמו גורם האנרגיה, ב--1986 חסכנו למשק המדינה

סכום של 700 מליון דולר בהשוואה ל-1985 .זה הסכום הגדול ביותר שתרם

איזה שהוא סקטור ליציבות הכלכלית. גם היום מחירי האנרגיה שלנו זולים.

הבנזין אצלנו מחירו בין הזולים במחירי הבנזין באירופה,

לא הוזלנו את המחיר על-ידי קרן ההשוואה?

לא. בקרן ההשוואה, בגלל הרכישות המוצלחות שהיו, יש עודפים;

מכיוון שקבענו שאיננו מסבסדים את האנרגיה, יש תביעה של חברות הדלק על

180 מליון דולר, כי הן טוענות שההקפאה אינה צריכה לחול עליהן,

אנחנו נקטנו מדיניות כאילו הרפורמה פועלת ונהגנו להתאים

מחירי האנרגיה לתעשיה למחיר הבינלאומי, אני יכול לבשר, שהיום או מחר

תהיה הוזלה נוספת במחירי המזוט והנפט ובמחיר הדלק הסילוני, שמשמש גם

את צה"ל, ובמיוחד עשינו זאת למען חיל האוויר, יש לציין שהוזלה זו

תבוא כאשר במשק יש מגמה של עליית מחירים.

המיסוי על הדלק עלה?

המיסוי על הדלק ירד.

ב-1984 משקל המסים וההיטלים על הבנזין היה 67%, והתקרבנו

לאיטלקים הידועים במיסוי הגבוה על הבנזין, היום אנו נמצאים בסביבות

ה-47%. אני רואה זאת כמצב טבעי ונורמלי לגבי הצרכן- הממוצע באירופה

נע סביב 50%. יש מדינות שבהן המיסוי נמוך יותר, כמו שוויץ וגרמניה

המיטיבות עם הצרכנית שלהן, איטליה נוהגת להטיל מס גבוה על בנזין היא

החלה בכך בעת משבר הנפט בשנות השבעים, ואצלה מהווים ההיטלים והמסים

על הבנזין 70%.



מ. ל1חל

האמת היא, שהסיבה להקטנת משקל המס נבעה מהשפעת מחיר

הבנזין על השכר רעל הוצאות המדינה בגלל הקשר ההדוק הקיים בין השתתפות

בהוצאות רכב, שזה חלק מהסכמי השכר וההשפעה על המדד, הגענו למסקנה

שהרווח יוצא בהפסד. עשינו חשבון שהכנסה של 180 מליון דולר עלולה לגרום

להוצאה של 600 מליון דולר, ולא היה כדאי ללכת בדרך זו.

למה לתעשיה אתה מוזיל אה מחיר המזוט?

כי זהו המחיר הבינלאומי ולתעשיה אנו רוצים לתת אפשרות

להתחרות בשוקי העולם, זו המדיניות הנכונה, אם המחירים יעלו, נעלה גם

אנו. חודש אחורה אנו מתאימים עצמנו לאירופה וזה פועל באורה יוצאת מן

הכלל, ויש בזה הגיון כלכלי נכון.

אשר לבחינת תכניות הפיתוח במשק החשמל וניהול עומס, אנו

רואים במשק החשמל אחת מאבני התשתית של המשק הישראלי. ההכרה בחשיבותו

ובחיוניותו של משק החשמל הביאה את המשרד למסקנה, שיש לפעול בכל הדרכים

האפשריות להבטחת אספקה סדירה של חשמל בעלויות מזעריות, תוך כדי נקיטת

מדיניות מחירים שתבטיח את השימוש היעיל בו. בין הפעולות שנקט בהן המשרד

בשנים האחרונות יש להזכיר את הבחינה מחדש של תכניות הפיתוח, הרחבת

התחולה של תעו"ז, גיבוש תעריפיה של מכירת חשמל לרשת על-ידי יצרנים

פרטיים ושינויים בזיכיון שיאפשרו ביסוס התעריפים על עלויות הון ריאליות,

אני רוצה להדגיש במיוחד את הנושא של גבוש תעריפים של

מכירת חשמל לרשת על-ידי יצריים פרטיים, כי בנושא זה היה מאבק של שנים"

אני באתי למשרד לאחר שש ל1וים של ויכוח אם לאפשר ליצרנים פרטיים לייצר

חל1מל ואם לקנות מהם חשמל במחיר סביר, סיימנו את הויכוח הזה, היום יש

פנייה של עשרים יזמים שמשקיעים מכספם ביצירת חשמל - - -

היינו בגוש עציון וראינו תחנת רוח המספקת חשמל.

מתברר שיש רוח לא רק בממשלת ישראל ובכנסת ישראל. אבל ברוח

זה לא ניתן לייצר חשמל.

מצאנו שיש פוטנציאל רציני לייצור חשמל על-ידי רוח בכמה

מקומות. בגולן מדובר על פוטנציאל של 100 מגווט. מה שיש היום זו רק

הדגמה. בהרי הגלבוע חנכנו טורבינה. בנגב, בבית-יתיר יש פוטנציאל רציני

לייצור חשמל על-ידי רוח. ואני רוצה לומר, שהתעשייה האווירית חתמה

הסכם על ייצור טורבינות - זו אחת החלומות של "הלביא" תוך העברת ידע

מחברה בלגית, כאשר אנו מעודדיה אותת. אני רואה בזה התפתחות חשובה מאד,

אבל עיקר הפעילות בתחום זה היה בשינויים בזכיון שיאפשרו ביסוס התעריפים

על עלויות הון ריאליות, זה מאבק שהתנהל פה שנים, ואני רואה אותו כאחד



מ. שחל

הדברים החשובים מבחינת המדיניות לעתיד.

המעילות של המשרד בתקופה האחרונה מתמקדת בלימוד השינויים

שחלו בדפוסי הצריכה של החשמל, ובניית מערכת -אמינה ויעילה של אספקת

חשמל עד סוף המאה.

וכאן תרשה לי, אדוני היושב ראש, לומר - גם אם אין זו

הכתובת, אבל אני מדבר אל חברי הכנסת - שחברי כנסה רבים באו אלי

בטענה שאנו משקיעים יתר על המידה בתחנות כוח. והנה לא עבר זמן רב

והתברר - שכל דברי הבקורת שלהם, לא היה להם בסיס.

לא העריכו שרמת החיים תעלה,

לא אגלה שמו של אותו חבר הכנסה, שהיות הוא חבר בממשלת

הליכוד הלאומי, שטען שאנו מבזבזים כסף על הקמת תחנות כוח,

אנו מקימים שתי טורבינות גאז, כדי להגיע למועד של הפעלת

היחידות באשקלון במחצית השניה של 1989.

בחנו את תכניות הפיתוח של חברה החשמל מספר פעמים, כי דחית

של שנה בהקמת יחידות שלוש וארבע, עלולה לעלות ב--100 מליון דולר. בחני

את התכניות על-פי תסריטים טונים של מחירי דלקים, שיעורי ריבית, תחזיות

ביקוש ועלויות אקולוגיות.

השנה חל שינוי שאין לו הסבר בעליית הצריכה, בעוד שבשנים

עברו היתה העליה בצריכת החשמל ב-5%-3.5% לשנה, ב-1987 הגיעה העליה

בצריכת החשמל ל-13%. ואנו בוחנים עתה מה משמעות הדבר, האם זו עלייה זמנית,

כי בסופו של דבר כמה כלים חשמליים אדם קונה, או שיש כאן מגמה. לבחינה

זו של ?.. עליית הצריכה השנה תהיה השפעה על מדיניות הפיתוח בעתיד-

.

אתה לא . ציינת כושר ייצור החשמל בתחנות הכוח הקיימוח.

היכולת המותקנת של חברת החשמל מגיעה כיום ל-4,060 מגווט.

מזה 500 מגווט של טורבינות גז. סך הכל היכולה המותקנת הצפויה ל-1990

תגיע לכ-5.300 מגווט - מזה 600 מגווט טורבינות גז, לעומת פסגת עומס

חזויה של כ-3,540 מגווט. אבל ראינו השנה, שבגלל תקלה באחת מתוך

ארבע היחידות בחדרה, היינו במצב - עכשו מותר להגיד - שכמעט לא היתה רזרבה

ועמדנו בפני אפשרות של ניתוק מתוכנן באזורים שונים של המדינה.

היום סיימנו חיבור השכונות היהודיות בירושלים לחברון החשמל



מ, שחל

הישראלית, כולל חיבור הרובע היהודי, העבודה נעשתה תקופה די ממושכת

ונעשתה בהצלחה. איש אינו יכול להגיד, שבגלל הדבר הזה היתה איזו שהיא

תקלה.

בימים אלה געביר את הישובים ביהודה ושומרון ומחנות הצבא

שם לרשת החשמל של חברת החשמל הישראלית, והישובים ישלמו תמורת החשמל

לחברת החשמל הישראלית ולא לחברת החשמל המזרח--ירושלמית.

יש לנו דרישות לחברת החשמל המזרח-ירושלמית ולפי ביצוע

הדרישות האלה נתייחס להענקת הזכיון לחברה. בינתיים הם מבצעים תלק

מהדרישות. הכנסת הסמיכה את שר האנרגיה והתשתית לתת זכיון ל-12 שנה,

זכיוז כזה ניתן לחברה הישראלית לגבי החלקים שהועברו אליה.

החברה המזרח-ירושלים החזירה את החוב שלה לחברת החשמל

הישראלית?

סכומים אלה חושבו כנגד העברת הטרנספורמטור וציוד אחר.

הם אינם חייבים לכה יותר?

כן, כך החלטנו. ולא עשינו דבר רע מבחינה עסקית. יש לנו

דרישות לחברה המזרח הירושלמית שתתייעל, ואם תתבצע בה תכנית הייעול

נוכל לתת זכיון לאספקת חשמל, כולל הדממת היחידות שלהם בשועפת.

מחקר ופיתוח משאבי אנרגיה מקומיים - על-פי תכנית-אב שהוכנה

על-ידי המדען הראשי במשרד, אנו עשויים לספק 8% מצריכת החשמל על--ידי

משאבי אנרגיה מקומיים. אם אמנם נגיע לכך, אני אחשוב זאת לאחת ההצלחות

הגדולות. ואם שר האנרגיה בשנת 2000 יוכל להצביע על הישג זה, אני

אברך אותו. שיעור זה עשוי להיות גבוה יותר אם תהיה ירידה במחירי

ההון. המשק הישראלי גייס לאחרונה הון בריבית של 4.7%. האוצר עושה

לנו את המוות" ומטיל עלינו ריבית של 12%. זה הופך חלק מהפרוייקטים

האלה לחסרי כדאיות. אבל אנו חושבים שאפשר יהיה להגיע למודל לפחות

במינימום הזה שאנו מדברים עליו.

אחד הפרוייקטים שנמצא בביצוע הוא ייצור חשמל וקיטור

מפצלי שמן במישור רותם, תוך שנתיים יופעל המתקן, אם הוא יופעל בהצלחה -

ואינני רואה סיבה שלא - יש תכניות גדולות לייצור חשמל שיכולות להגיע

ל-500-600 מגווט.



מ. שחל

ביצוע הרפורמה במבנה משק הדלק - אני רואה בביצוע הרפורמה

במבנה מל1לן הדלק בישראל גולת הכותרת של תפקידי כשר האנרגיה. שאני אומר

אם הרפורמה במשק הדלק לא תתבצע, אין סיכוי

לאף שר לבצע שינוי באיזה שהוא ענף. המאבק המתנהל היום הוא מאבק בין

שתי תפיסות עולם; בין התפיסה של חברות הדלק האומרת: טוב לנו להיות סמוכים

על שולהן המשק כאשר המשק מתוכנן במסגרת של הסכמים של כיסוי הוצאות פלוס

רווח סביר, ובין התפיסה האומרת - הקטנת מעורבות הממשלה ויצירת מבנה ענפי

שיתבסס ככל האפשר על כוחות השוק, כדי למזער את עלות האספקה של מוצרי

הנפט לצרכו. י הדלק.

בגלל ההקפאה יש היום, כפי שאמרתי, תביעה של חברות הדלק

כלפינו. מתח השיווק של חברות הדלק ב-1987 היה 85 מליון שקל. התביעה

של חברות הדלק על פי הסכם--מבנה-המחיר היא 123 מליון שקל. על מתח שיווק

של 123 מליון שקל, הרווח של החברות אמור היה להיות 63 מליון שקל. אין

עוד ענף במדינה שעובד בצורה כזאת. הרווח בפועל היה 33 מליון שקל כתוצאה

מזה ששחק נ ו אותו. אומר מר גלבוע, שגם כך לא רע להן כל--כך, אבל זה

רק קנה--מידה לחלק מהבעיות.

מתח השיווק הוא נמוך ---

הבעייה של חברות הדלק היא במחזור ובענין שיש לבנקים -

ואני אומר זאת בגילוי לב - במחזור הזה" יום שהות אחד של התזרים קובע.

אני טוען כלפי חברות הדלק: רבותי, תהיו כמו בכל העולם.

אינני חושב שהממשלה חכמה ונבונה יותר והיא יכולה להתמודד עם הבעייה של

העלות והרווח. הגישה שלי היא, שלממשלה יהיה תפקיד אחד - פיקוח קבוע

על הטיב, התקנים והאיכות של הדלק ומחירי-גג שווים למחיר הבינלאומי,

וכל היתר יהיה חפשי, ויצטרכו חברות הדלק להתאמץ. זו תורת הרפורמה

על רגל אחת.

בגלל המבנה של משק הדלק ובגלל התביעות של חברות הדלק,

החלטנו ללכת לביצוע הרפורמה בשני שלבים: בשלב הראשון אנו פותחים את

המקטע של שוק הספוט שמהווה 40% מהשוק. ואנו בדיעה אחת עם האוצר אומרים,

שתוך שנה וחצי צריך להגיע לפתיחה מוחלטת של השוק.

ניסיתי להדבר עם חברות הדלק. ההדברות עדיין נמשכת. הסכמתי

להקפיא את סוגיית השיווק של בתי-הזיקוק. חברות הדלק טרם נתנו תשובה

סופית, אבל הרפורמה תצא לדרך בכל מקרה ב--21 במרס השנה.

לא תהיינה יותר דחיות?

חברות הדלק באות ואומרות: תן לנו עוד דחיה. אני אומר:



מ. שחל

אינני נ?וכז לחת יותר דחיות. וחברות הדלק יחליטו אם לפנות לבג"צ או

לבצע יאה הרפורמה" אני מקווה שיבצעו את הרפורמה, כי הלכתי אתם לפשרה

מרחיקת לכת, להוציאה את החלק העיקרי של הרפורמה. אבל אם גם את זה

לא יקבלו, איז לי סיבה לדחות זאת דחיות נוספות. ואין זה סוד שחלק

ממנהלי חברות הדלק מעריכים שארתע מביצוע הרפורמה בשנת בחירות. אנימ

אין לי כל כוונה לחזור בי. השאלה היא: האם

הממשלה שדנה בנושא זה שנתיים, יש לה זכות להעביר מדיניות שאינה פוגעת

אלא היא לטובת המשק והצרכן, או שיבואו האינטרסנטים ויאמרו: אנו נקבע

מה השיטה.

40% של שוק הספוט זה 40% מהשוק? מה ההצעה שלכם?

ההצעה שלנו היא: כל מה שאינו חוזה - פתוח, את החוזים אין

לנו כוונה להגדיל, לא נראה שאופ"ק יתחזק בחמש השנים הבאות.

אלה שמכירים אותי יודעים שמעולם לא מתחתי, ולעולם לא

אמתח בקורת על קודמי, ואני משוכנע שהם עשו כמיטב יכולתם בתנאים שהיו,

אבל יש לנו היום תביעה על 25 מליון דולר על עיסקה עם אנ1ליה שהיתה

צריכה לצאת לפועל ב-1979 ולא יצאה לפועל. אינני רוצה לקבל עלי

את האחריות לביטול חוזים. אני שמעתי דעת מומחים בנושא זה. באים ואומרים

שעל-פני זמן לא היתה בעייה לילזראל לקנות דלק, למרות כל זאת אינני אומר

שיש לבטל חוזים. אבל להרחיב חוזים אינני רואה סיבה. אנו ממשיכים עם

מכסיקו. שם יש בעייה של איכות הנפט. שיניתי את הסל, אבל עדיין לא מספיק,

התחלנו בשיעור גפרית של 3.9% והיום הוא עומד על 3.2% וירד ל-2.7%.

כל ירידה בשיעור הגפרית משמעותה כסף רב. אנו נייבא מזוט דל גפרית

בכמות של 400 טון כדי לעמוד בהורדת שיעור הגפרית. מכסיקו מוכרת לנו

נפט שיש בו בעיות מבחינת אחוז הגפרית והאספלטינים.

לא ידעו זאת לפני ההתקשרות עם מכסיקו?

היו זמנים שלא היתה ברירה, היום אנו יכולים להתפנק יותר,

בשאלות של איכות הסביבה אומר במשפט אחד: החלטנו החלטה

עקרונית, שמשק האנרגיה ישא בהוצאות כדי להבטיח איכות הסביבה ולהוריד

רמת הזהום הקיימת. יושבים כאן חברי הכנסת שחשבו שאפשר ליישם הקטנה

זו מהיום למחר, רבותי, אני הייתי חבר ועדת הכספים תקופה ארוכה,

ואני מתגעגע לימים ההם. אבל אני חייב לומר, שהחלטה מסוג זה מחייבת

הרבה מאד בדיקות והוצאה כספית לא קטנה, והאמת היא שיש קושי בביצועה

נניח שמשרד האנרגיה מסכים לשאת בהוצאה, כדי להבטיח שלא יהיו נזקים חברתיים.



וסביבתיים, התעשיות האחרות אינן מוכנות. וזו בעייה שהולכת ומחמירה

בכמה מקומות. אבל הגענו למסקנה, ובלי להמתין לאחרים אנו מבצעים

מדיניות זו הלכה למעשה בחיפה, באשדוד ובאשקלון, כאשר תכולת הגפרית

לא תחרוג מ- 2.7% ותכולת האספלטינים לא תחרוג מ--8%.

כל מה שאמרתי מוסכם על דעת השירות לאיכות הסביבה וקיבל

את אישור הרשות הלאומית לאנרגיה במסגרת אישור הרפורמה במשק הדלק.

כדי לעמוד בתקנים הללו, אנו הולכים לבצע בדיקות מדגמיות

ולקבוע נוהלי דיווח על איכות מוצרי נפט המופקים בארץ או מיובאים,

התחלנו במגעים עם מכסיקו ללשינוי תמהיל הנפט המיובא מהם

במסגרת החוזית. הורדנו את סוג הנפט "מאיה", המאופיין על-ידי שיעורים

גבוהים של גופרית ואספלטינים, מ-75% ל-50%.

הנהלת המשרד אימצה באופן עקרוני את המלצות הצוות הפנימי

שמונה על-ידי המנכ'יל לגיבוש מדיניות משרד האנרגיה להרחבת השימוש ברכב

דיזל בישראל. אני מקווה שבזמן הקרוב נוכל להודיע, שכל אזרת יוכל לבחור

אם הוא רוצה לקנות מכונית דיזל או בנזין. שר התחבורה הסכים ויש הסכמה

בין משרד האנרגיה ומשרד התחבורה בנושא זה. כדי שלא תהיה הקטנה בהכנסות

המדינה, בודקים שאלת המיסוי והאגרות. אנחנו חשבנו שצריך לתת לאזרח

להחליט - הוא רוצה מכונית דיזל, יקנה מכונית דיזל.

אני אעבור ביעף על פרק התשתית בתחום מדעי האדמה והמידע.

בתחום מדעי האדמה - התארגנות למקרים של פגעי טבע. לצורך זה

הוקמה ועדה בין--משרדית העוסקת בתחום זה באופן שוטף. עד עכשו אין סידור

אם קוריו; חלילה רעידת אדמה. זו בעייה שכבר שלוש שנים אנו מנסים למצוא

לה פתרון.

בתחום זה של מדעי האדמה נקטנו יזמה להכללת בעיות גיאוטכניות

וסייסמולוגיות בשיקולי התכנון והצבת המבנים, יש מקרים שתכננו שכונות,

ואפילו ערים - ופה אני מדבר בזהירות - מבלי לקחת בחשבון את הבעיות

הגיאוטכניות והסייסמולגיות, כולל הקמת ישוב במקום שיש בו אוצרות טבע"

למשל פוספטים. וההשלכות של הדברים האלה בעתיד יכולות להיות מרחיקות לכת.

חקר ימים ואגמים - א. פיתוח חקלאות ימית באזורים צחיחים.

ב. לפני שנה אכלתם את הדג "דניס". אנו עוסקים גם עכשו בפיתוח

בי וטכנולוגיות ימיות שיביאו להגדלת הפריון של הדגה ושאר הגידולים הימיים

בעשרות ולעתים אף במאות אחוזים, כפי שזה קרה עם דגי הדניס."

המרכז למידע טכנולוגי ומדעי. החלפנו את הנהלת המרכז

והדבר הביא לתנופה בפעילותו ויושב כאן מנהל המרכז שיציג חלק מההישגים.

גיבשנו מדיניות חדשה ואנו ממליצים להפוך את המרכז למידע

טכנולוגי ומדעי לחברה ממשלתית שתפעל על בסיס של הכנסה עצמית.



מ, שחל

אבי עובר לפרק שיתוף הפעולה הבינלאומי. אנו מדברים על

ייצוא ידע בתחום האנרגיה מישראל; עיסקות חילופי ידע בתחום האנרגיה;

שיתוף פעולה לפיתוח משותף של פרוייקטים.

באופן יותר ספציפי אני. יכול להצביע על ייצוא ידע על--ידי

"לוז" בתחום האנרגיה הסולרית בעשרות מליוני דולרים בשנה; על שיתוף

פעולה עם מצרים בתחום האנרגיה והתשתית בנושא חימום מים באמצעים סולרים

ובנושא הקמת תחנת כוח סולרית מדגמית שתבוצע, ככל הנראה, על-ידי תברת

"לוז", בנושא הגשת סיוע בניצול פצלי השמן שבידיהם על בסיס ידע שנרכז

מחברת פמ"א ובנושא קידום ופיתוח החקלאות הימית באזורים צחיחים-

נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה בארצות-הברית

למימון מחקרים בעלי עניז משותף בתחומי האנרגיה החלופית. בתחום זה ניתן

1, מימון משותף של מחקר המבוצע במרכז הסולרי של מכון ויצמן,

הקיטור למגדל השמש.

2- שיתוף פעולה וסיוע אמריקאי הניתן למחקרים המתבצעים על ידי

פמ"א לשם פיתוח תהליך של מיצוי נפט מפצלי שמן שיהפוך את ההפקה לכלכלית.

לאחרונה נוצרו מגעים לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה עם מספר

רב יחסית ל1ל מדינות בקהיליה האירופית"'

נוצרו מגעים להקמת תחנת כוח סולרית בארץ בהספק של 30 מגווט

על-ידי קונסורציום של חברות מגרמניה, שוודיה, ספרד ושוויץ, המעונינות

לפתח טכנולוגיות סולריות במאמצים משותפים, זה פרוייקט שיוקם בנגב.

ההשקעה בו כ-180 מליון דולר. הוא יתן הרבה מקומות עבודה, בעיקר ברמה

של הנדסאים וטכנאים.

איפה הוא יוקם?

מקום סופי עוד לא קבענו. אני מניח שזה יהיה במשולש מצפה-רמון-

דימונה.

אנו מקיימים מגעים שוטפים בתחומי האנרגיה השונים עם שוודיה,

דנמרק, הולנד, צרפת, יוון ומלטה. מדובר בעיקר בתחום של פיתוח משותף

של טכנולוגיות ויישומן התעשייתי.

השנה הוזמן המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתית לכנס בנושא

האנרגיה הסולרית בברית-המועצות ומדענים רוסים גילו ענין רב במה שאנו

עושים בתחום זה.

לבסוף, ברצוני לציין, כי משרד האנרגיה מארגן בחודש יוני

השנה כנס אנרגיה בינלאומי, שבו תתקיימנה גם סדנאות לארצות מתפתחות,

שתמומנה על-ידי ה--יו.אנ. די.פי, כנס זה הינו גולת הכותרת של מאמצים

מתמשכים של אנשי המשרד ושל אנשי מקצוע מהקהיליה האקדמית.



מ. שחל

בסיכום, רצוני להודות ליושב ראש ועדת הכספים ולחברי

הוועדה על ההזדמנות שניתנה לי ולאנשי המשרד להציג בפניכם את פעולות

משרד האנרגיה והתשתית ולסקור סקירה כללית תקופת כהונה זו. המנכ"ל

ואנשי הנהלת המשרד יסקרו בפניכם סקירה יותר מעמיקה חלק מפעילויות

המשרד, ואני אשמח לענות על שאלותיכם.

תודה לשר משה שחל על הרצאתו המענינת והמאלפת,

רשות הדיבור למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתית, ד"ר ארד,

אדוני היושב ראש, חברי ועדה נכבדים-

במסגרת ההכרות לקראת ההופעה של המשרד בפני הוועדה - - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה להציע הצעה לסדר: במידה והשקפים שהמשרד עומד להציג לפנינו מופיעים בחוברת

התקציב של משרד האנרגיה והתשתית, אני מציע לא להציג אותם, מתוך הנחה

שעדיין לא הוכחה, שחברי ועדת הכספים למדו לקרוא,

אנחנו נתרכז בהצגת הדברים בכמה תחומים מרכזיים בעבודתו

של המשרד. לא נתפרס על-פני כל התחומים. החתומים שבחרנו להציג הם:

משק החשמל, תשתית משק הדלק, אנרגיות חלופיות, כמה נושאי תשתית בתחום

מדעי האדמה, חיפושי נפט וניתוח האגן, המרכז הלאומי למידע', טכנולוגי ומדעי-

בשקף זה לפניכם הצגה של המשרד על יחידותיו: מיגהל הדלק,

מינהל החשמל, מינהל המחקר למדעי האדמה, המכון הגיאולוגי, יחידת הנפט,

מרכז לאומי למידע טכנולוגי ומדעי -- מדען ראשי, שהוא גם המהנדס הראשי,

הנדסה וגרעין, מחקר ופיתוח, שימור אנרגיה; סמנכ"ל לאמרכלות ויחידותיו:

יועץ משפטי, תכנון ומדיניות, כלכלה ותקציבים, יחידת הפחם.

בסר הכל מועסקים במשרד האנרגיה והתשתית 264 עובדים, מהם

כמעט למעלה ממחצית אקדמאים בעלי תואר ראשון, תואר שני ותואר שלישי-

לפניכם מוצג עכשו תקציב משרד האנרגיה והתשתית בשנת

1988/89 ; תקציב רגיל 9,522 אלפי שקלים ותקציב פיתוח - 39,447 אלפי שקלים,

והשקלים הם שקלים קבועים של 01907/88 ואנחנו רואים שהתקציב הרגיל

גדל בשנת 1987/88 לעומת 1986/87 ב-4.2% ובשנת 1988/89 לעומת 1987/88

ב-3.9%. לעומת זאת תקציב הפיתוח קטן בשנת 1987/88 ב-15.4% ובתקציב המוצע

ל-1988/89 קטן ב-3.8%.

. חברות הנפט: פז, דלק וסו3ול;

פזגז, סופרגז, אמישרגז, פטרולגז- בתי-זיקוק לנפט, שירותי



ד"ר ארד

נפט, פי גלילות, קו-צינור אילת-אשקלון ( ק.צ.א.א,), שירותי טנקרים,

יונקס, מפעלי גז לישראל (מג"ל), שירותי תעופה. כל אלה חברות העוסקות

בתחום משק הדלק, חברת הפחם וחברת החשמל.

חברת הנפט הלאומית חיפושי

נפט (השקעות), מג"ן, לפידות, נפטא, מצדה. עכשו אנו נמצאים לקראת עריכת

שינויים מבניים בחברות אלו.

חברה נוספת היא חברת פיתוח משאבי אנרגיה - פמ"א.

מכון למחקרי נפט

וגיאופיזיה והחברה לחקר ימים ואגמים-

בשקף זה אתם רואים כמה פרמטרים עיקריים של משק האנרגיה

ומשקלו בתוצר המקומי הגלמי, בשנת 1987 סך הכל יבוא הנפט הגלמי היה

6.8 מליון טון בסכום של למעלה מ-800 מליון דולר; ויבוא הפחם - 3,7

מליון טון בסכום של 143 מליון דולר- סך הכל יבוא אנרגיה במונחי סי"ף -

קרוב למיליארד דולר.

מרכיב האנרגיה בסך הכל יבוא אזרחי של סחורות ושירותים -

5.5%. סך כל פעילות משק האנרגיה ב-1987 - 2,3 מיליארד דולר, מזה

מוצרי נפט עד לרמה של הצרכן הסופי - כ-1,5 מיליארד דולר; פעילותו של

משק החשמל - קרוב ל-900 מליון דולר- סך הכל מרכיב משק האנרגיה בתוצר

המקומי הגלמי הוא קרוב ל-7% ברור שבשנים עברו היה משקלו גדול יותר,

ב-1987, בעקבות ירידת המחירים, משקלו הוא קרוב ל-7%.

אני עובר לתחום התחזיות, שזה אחד העיסוקים המרכזיים של

המשרד. יש גופים שונים גם אצלנו וגם בחברות שעוסקים בתחזיות. זה אחד

התפקידים הראשוניים של המשרד- אנו אומרים, שנכון להיום התחזית שלנו,

שבאנרגיה ראשונית צפוי גידול של 3.5%-3%, וזאת בהנחה של גמישות. פירוש

הדבר שגידול של 1% בתל"ג יביא לגידול של 0.9% בצריכת אנרגיה.

בחשמל אנו מעריכים שבטווח שעד שנת 2000 צפוי גידול של

3% עד 4.3% לשנה. אם נתרגם תחזיות אלו למונחים של אנרגיה ראשונית,

מ-1987 ואילך אנו מגיעים לצריכה של 15 מליון טון שווה-ערך נפט גם בפחם

וגם בנפט,

לפנינו ( מציג שקף) תחזית של התפלגות צריכת האנרגיה

הראשונית ב-1987 ובשנת 2000, ב-1987 אני רואים שיש לנו כשלושה-רבעים

מסך כל משק האנרגיה מושתתים על נפט ומוצריו, כעשרים ומשהו אחוז על

פחם ואילו 2.5% עד 3% ממקורות אנרגיה מקומית, גם הפקה של נפט וגז מקומיים,

ובעיקר אנרגיה סולרית לחימום מים,

בשנת 2000 אנו צופים כ-15 מליון טון שווה-ערך נפט של אנרגיה

ראשונית, אנו מתבוננים לרדת בתלות בנפט ולהגדיל את חלקו של הפחם. וכאן



ד"ר ארד

הדבר המשמעותי - עלייה עד 8% במקורות אנרגיה מקומיים.

כהקדמה להצגת הנושאים הקונקרטיים, אני רוצה לציין כי

מדיניות-העל של משרד האנרגיה היא להביזיה אמינות הספקה, אמינות הספקה

היא מרכיב עיקרי במדיניות האנרגיה, המושגת על-ידי חוזים מתמשכים עם

מדינות ידידותיות. מכאן הראציונל בכריתית חוזים עם מדינות.

ב, קיום מלאי חירום ומיגונו. הנושא של מיגון המלאים נמצא

עכשו במוקד עיסוקינו.

ג. קיום צי של מיכליות המופעל על-ידי המשק; בגלל קטיים

שהתעוררו בעבר ועלולים להתעורר בעתיד לגבי היכולת להעביר את האנרגיה

הראשונית לחופי ישראל.

ד, גיוון מקורות האנרגיה למשק, וכאן הכוונה להשתחרר מהנפט

הגלמי ולעבור לשימוש בפחם,

הנושא הבא בהבטחת אמינות האספקה הוא - שימור אנרגיה כיצד

אפשר אפשר לשמר אנרגיה ראשונית אם בדמות של נפט גלמי ואם בדמות של פחם

ולעשות בהם את הניצול המירבי, בזה משקיע המשרד משאביה גם אנושיים וגם

כספיים כדי לקשור את העתיד עם ההווה,

והנושא האחרון בהבטחת אמינות האספקה הוא - תכנון ופיתוח

שתואמים את התחזיות"

עד כאן, גברתי היושבת ראש וחברי הוועדה, סקירה כוללת של

משרד האנרגיה ומשק האנרגיה. ועתה אנו עוברים לדיון בנושאים הקונקרטיים,

כאשר הנושא הראשון הוא משק החשמל. השר הזכיר, שמשק התשמל היה תמיד

וממשיך להיות גם היום במוקד העיסוק של המשרד,

א, פיתוח מערכת הייצור על-פי תחזית הצריכה, הנגזרת מפרמטרים

תחזיות למחירי דלקים, לתוצר לאומי ורכיביו, מדיניות

מחירים, ובהתחשב בעלות אי-אספקה, מחיר ההון, שימושי קרקע, תכניות מתאר

ואילוצים סביבתיים תוך מזעור העלות הכלכלית למשק,

אנו מתכננים את משק החשמל כך, שהפיתוח מגיע עד לאותה נקודה

שבה ייצור קילווט-שעה שולי שווה לנזקים הנגרמים מאי-אספקה, וזה המונח

עלות אי-אספקה, והתכנון מתחשב בעלות אי-האספקה.

ב, הכללות תחנות כוח גרעיניות במערכת הייצור - רק אם יעמדו

במבחן הכדאיות הכלכלית.

כל אחד מהסעיפים האלה הוא פרק בפני עצמו, נדמה לי שועדות

הכנסה נדרשו בעבר לחלק מהדברים, המדיניות הבסיסית היא, שאנו נלך לפיתוח

תחנות כוח המונעות באנרגיה גרעינית ובלבד שיעמדו במבחן הכדאיות הכלכלית"

גם הבטיחותית,

הכדאיות הכלכלית כוללת כל ההיבטים.

ג. השוואת מחירי החשמל לעלותם הריאלית למשק. בנושא זה

נעשתה בשנים האחרונות עבודה רבה ואבו כל הזמן משכללים את התעריפים.

איני יכול למסור לוועדה שנושא התעריפים נמצא היום ברביזיה; גם נושא

תעו"ז שעל-פיו פועלת התעשיה, אבל גם תעריפי החשמל לסקטור הביתי, נמצאים

ברביזיה. ואנו מקווים שנגיע, בעיקר בעטיו של הפיתוח הרב שנעשה בנתוני

החשמל, לתעריפים שישקמו את העלות הריאלית למל1ק של צריכת החשמל כאשר

צורכים את החשמל. זו המשמעות של תעריפי תעו"ז, תעריפי עומס וזמן,

אנו מגדילים את משקיים של מקורות האנרגיה המקומיים לייצור

חשמל - פצלי שמן, אנרגיית שמש, אנרגיית רוח, אנרגיה מבי ומסה. המדען

הראשי יפרט,

ד. עידוד מכירת חשמל לרשת על-ידי יצרנים פרטיים המייצרים

חשמל ממקורות מקומיים.

והדבר האחרון, שלאחרונה מקבל מקור? חשוב בפעילות המשרד

וחברת החשמל הוא - ניהול עומס" כלומר, הקלונת שיאי ביקוש, או העברת

בלוקים של חשמל משעות השיא, כאשר המערכת מתוחה, לשעות השפל כאשר המערכת

לא מתוחה וייצור החשמל הוא זול,

כמה נתונים על משק החשמל, כפי שאתם רואים בשקף זה, אנו

מדבריי- על משק חשמל, שבשנת 2000-2002 יגיע לייצור 20 מיליארד קווט"ש

לעומת 17 מיליארד קוט"ש בשנה הנוכחית, זה בתסריט אהד, בתסריט - - -

כמה מגווט זה?

27 מליון מגווט.

בתסריט אחר אנו מדבריה על צריכה גבוהה יותר,

השר הזכיר בהצגת הדברים את ההשקעות או הפיתוח במשק החשמל.

על-פי התחזית הטובה ביותר שנמצאת בידינו היום, אנו מדבריה בל1נה הנוכחית

על הרחבת יכולת הייצור באמצעות שתי טורבינות גז, ב-1989 יכנסו לפעילות

שתי היחידות בתחנה רוטנברג. עלינו לסגור את הפער בין 1990 ל-1996 על-ידי

טורבינות גאז. אני יכול לומר, שזה לא בהכרח יהיו טורבינות גז, ארו צופים

שיחידות נוספות יהיו זהות לתחנות רוטנברג, היחידה הראשונה תיכנס לפעולה

ב-1996 ויהיה לא טוב אם תיכנס לפעולה ב-1997, ושנה לאחר מכן תיכנס

יחידה נוספת. בשנת 2000 אנו מקווים להכניס לפעולה יחידת אגירה שאובה,

שמגלחת שיא ביקוש ומעבירה בלוקים של חשמל משעות שיא לשעות שפל.

מעבר לשנת 0(.)20, מ-2002 יכנסו עוד יחידות מונעות בפחם,

והנה אנומגיעים לשנת 02005 זו התחזית הטובה ביותר שיש לנו היום לגבי

אמצעי הייצור עם שינויים שיחולו עם הזמן, ויכול להיות שלקראת העשור

הראשון של המאה הבאה נדבר על טכנולוגיות אחרות"



ד"ר ארד

כדי להשלים את דברי, הנה לפניכם שקף המראה הספק מותקן

ושיאי ביקוש. אנו רואים שהיכולת המותקנת בשנת 1987/88 היא למעלה

מ-4000 מגווט. אתם רואים כמה מונע בפחם, מזום, טורבינות גז, אגירה

שאובה ואנרגיה מקומית.

שיא הביקוש מסומן עד 3280 מגווט, שהוא הגבוה ביותר שנרשם

בחודש דצמבר השנה.

מה הביקוש הממוצע?

60% מזה.

בשנת 1990 אנו ממשיכים להשתמש באותן טכנולוגיות- אנו רוצים

את הפחם כבסיס והמזוט ברמת עדיפות שניה, וטורבינות הגז ברמת עדיפות

אחרונה, והלוואי ולא יהיה צורך להשתמש בהן. מפעילים אותן רק כדי לכסות

שיא הביקוש.

בשנת 1997/8 אתם רואים את התרומה של האנרגיה המקומית ואחר-כך

הפחם, המזוט וטורבינות הגז, שהלוואי ולא יהיה צורך להפעילן כי הן יקרות

והן מופעלות רק כאשר נכנסים לקשיים,

עד כאן, אדוני היושב ראש, הסקירה על משק החשמל, ואני מציע

שנמשיר הלאה בהצגת היבט אחד של משק הנפט - תשתית משק הנפט, שיציג אותו

מר אלי קימל; ממינהל הדלק.

אני אתייחס למשק הנפט בתחום האחסון וההולכה.

במשק הנפט פועלות מספר חברות תשתית שנוצרו כתוצאה מצרכים

ואילוצים שהזמן גרמם. מבנה כזה יוצר היום כפילויות בתשתית ולכן מתחייב

שילוב ואיחוד בגלל שינוי בתפעול.

מאחר ומערכת הדלק משרתת היום רק את צרכי המדינה, מתכוון

המיגהל להביא לידי אחוד החברות במסגרת חסכון וייעול.

לפנינו ציור סכמטי של החברות הפועלות באחסון והולכה של

הנפט במדינה. יש קבוצה אחת שעוסקת בתחום ההולכה רזו הקבוצה התחתונה .

ויש קבוצה העוסקת באחסון., וזו הקבוצה העליונה"

חברת קצא"א מפעילה שני מתקנים אחד באשקלון ואחד באילת, את נמלי הנפט

הצמודים ואת הצנור המוביל את הנפט הגלמי מאילת ועד חיפה"

חברת החשמל מפעילה ל1לושה מתקנים בתוך תחנות הכוח ובכל מתקן

יש מתקן מזוט./

חברת פי-גלילות מפעילה 4 מתקנים לאספקת מוצרי דלק.

חברה נוספת, חברת בתי-הזיקוק, גם היא יש לה מתקני אחסון

גם למזוט וגם לתזקיקים. זה נובע מכך שהיא מייצרת תזקיקים מנפט גלמי.

אנו רואים כאן - מצביע על השקף - את חברת שירותי נפט,

שיש לה שלושה מתקנים באזור הזה ובדרום ובמרכז יש לה עוד שלושה מתקנים"

בשונה מיתר החברות, חברת שירותי-נפט היא החברה היחידה



א. קימל

שחלק ממתקניה מופעלים על-ידי חברות אחרות. המתקנים המופעלים על-ידי

הברת בתי-הזיקוק הם ~ בית הזיקוק בחיפה, בית-הזיקוק באשדוד, נמל הנפט

בחיפה, מסוף לנפט גלמי בחיפה והזרמת תזקיקים,

לחברת פי-גלילות יש מסוף תזקיקים באשדוד, מסוף תזקיקים

בגלילות, מסוף תזקיקים בירושלים ומסוף תזקיקים בבאר-שבע.

לחברות הנפט יש בצפון מתקני תזקיקים והן עוסקות ברכישות

נפט גלמי, שיווק והפצה ומפעילות 457 תחנות דלק.

נוסף לחברות שהזכרתי, יש עוד שתי חברות: החברה המאוחדת

העוסקת בתדלוק אניות וחברת שירותי תעופה העוסקת באספקת דלק למטוסים.

קיימות שתי אפשרויות למיזוג כל הגופים האלה.

כל החברות הן חברות ממשלתיות?

לא. יש חברות ממשלתיות ויש חברוח מעורבות" המגוון רחב ביותר.

יל1 שתי אפשרויות מרכזיות לבנות את התשתית במסגרת יותר

מאוחדת. אפשרות אחת - לאחד בחברה אחת כל המתקנים המופיעים בשקף בצבע

אדום שהם מתקני האחסון, מה שאנו קוראים "החברה הלבנה" שעוסקת באחסון

והולכה, לחברה שניה שעוסקת בהולכה של ללק שחור והכוונה רק לנפט גלמי.

אפשרות שניה - חברה אחת ''--תעסוק בכל מגוון האחסון וההולכה.

בכל מקרה מתקני חברת התשמל יופעלו על-ידה ומתקני בתי-הזיקוק

גם הם ימשיכו להיות מופעלים על-ידי בתי-הזיקוק.

המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתית יתמקד בתחום של

אנרגיות חילופיות,

אדוני היושב ראש, כאמור אני אתרכז בנושא אחד: אנרגיות

חילופיות" בשני השקמים הראשונים אצביע על התכניות שלנו ועל התחזיות.

הקטנת עלות האנרגיה למשק והקטנת

סיכונים כלכליים ואסטרטגיים-

בשנת 1985 ערכנו תכניות פיתוח שאנו קוראים להן תכניות-מסגרת

לתחליפים השונים. כבר צויין על-ידי השר ועל-ידי המנכ"ל שתכנית המסגרת

מצביעה על כך שנגיע לאנרגיות חלופיות מקומיות בשיעור % 8 מהצריכה בשנת

2000. התחום העליון הוא 17%. בכל מקרה לא נוכל להגיע ליותר מ-% 17 מסיבות

של תכנון, תכנון משאבים ותכנון כוח אדם,

מה קורה בעולם בתחום זה? מה קורה בארצות-הברית, למשל?

לא מדובר על מספרים כאלה,

על-מנת להגיע ל-17%^ ואם לא נגיע בטבת 2000, נגיע מתי

א. הדגמה - הדגמת טכנולוגיות הנראות כבעלות סיכוי כלכלי.

ב, מחקר ופיתוח - המשך פיתוח ושיפור טכנולוגיות, יש

טכנולוגיות שאפשר להפעיל אותן.

ג. איתור שטחים וביצוע סקרים להקמת חוות-רוח ומתקנים

סולריים. אלה הם שמתים גדולים המפוזרים על פני כל חלקי הארץ. רק בנושא

זה נצטרך להשקיע 10-20 מליון ז דולר, אחת המטרות היא לאתר שטחים שיש

בהם משקעים. אבל אנו חייבים לסמן את השטח כשטח שיש לו יעוד, אם לא עכשו -

בעתיד, לתחנות-רוח,

בשקף זה אתם רואים את האמצעים ליעול הפעילות של פיתוח

מקורות אנרגיה חליפיים;

1, שיתוף יזמה והון פרטיים;

2, קביעת קריטריונים ונהלים ברורים לתמיכה במחקר ופיתוח.

3. קביעת נהלים ומחירים לרכישת חשמל מיצרנים פרטיים;

4, שיתוף פעולה בינלאומי במחקר ופיתוח, אם ינתן לי זמן

אביא את הדוגמאות,

למתקר ופיתוח 200 מליון דולר עד שנת 2000, רק שליש מזה

תקציב ממשלתי. אם נצליח - ועד עכשו אנו מצליחים - לשתף יזמה והון פרטיים,

נוכל לבצע זאת,

הסכום הדרוש כדי להגיע ל-8% אנרגיה ראשונית ממקורות חליפיים

הוא כמיליארד דולר,

בשקף שלפניכם אתם רואים שבשנת 1980 רק 2% מכלל האנרגיה

היו לא מיובאים. ב-1986 אנו רואים אה פילוג מקורות האנרגיה הראשונית

כך 75% נפט, 22% פחם ו-35% אנרגיה מקומית, ב-1990 אנו צופים 60% נפט,

36% פחם ו-4% אנרגיה מקומית,

בשקף שלפניכם אתם רואים ניצול מקורות אנרגיה חליפיים:

בשנת 1986 ניצול מקורות אנרגיה חליפים, המהווים 3% מהצריכה, התרומה

הגדולה היא של פצלי שמן בשנת 1990 ניצול מקורות אנרגיה מקומית יהווה

4% מכלל הצריכה, והתרומה הגדולה היא של פצלי שמן שיספקו 30 טון ויהוו

85%, אנרגיית רוח, ביומסה, הידרואלקטרי וגיאותרמי - 8%.



פ, גליקשטין

נעבור לשנת 2000. כאן יש לנר פירוט של המקורות שצריכים

להוות 8% אנרגיה מקומית: אנרגיית שמש ל55%, פצלי טמן - 27%, אנרגיית

רוח ביומסה - 9%, הידרואלקטרי וגיאותרמי - 9%.

מירב הפיתוח הנוסף הוא בתחום החשמל. וכאן בשקף הזה אנו

רואים ייצור חשמל מאותם מקורות שציינתי. על מנת להגיע למספרים אלה של תוספת

הל 2,3 מיליארד קוט'ש חייב להעשות תכנון מדוקדק של כל אחד מהמקורות, קל

כל אחה מהפעילויות, והפעילות הראשונה - פעילות אנרגיית הרוח. לצורך

פעילות זו יש לאתר שטחים- עד עכשו אתרנו רק 10% מכלל הפוטנציאל בהשקעה

של מליון דולר. אם אנו רוצים לאתר את כל השטחים, אנו זקוקים לתוספת

של 5-10 מליון דולר.

פיתוח טכנולוגיות מקומיות בנוסף ליבוא טכנולוגיות מחו"ל -

יש מאמץ לפתח טכנולוגיות מקומיות ויש מאמץ של העברת ידע ובניית חלק

מהמרכיבים בארץ.

בנושא של הדגמה ויישום בכל אחת מהפעילויות השלב הראשון

הוא תמיד אתור שטחים. את אהרי אנרגיית הרוח אנו יכולים לחלק לשלושה

סוגים. הסוג הטוב ביותר מגיע ל-20% מהפוטנציאל של 10.מגווט והוא בכל

מקום שמהירות הרוח היא מעל 7 מטר לשניה. אנו מקווים יהי 20% מהפוטנציאל

יאותרו. וכבר ב-1988 יש התחלה של תוות רוח שאנו מכנים אותם כסוג א'.

לגבי האתרים האחרים אין התקדמות.

בנושא של פצלי השמן, אנו פועליה בתקציבים קטנים מאד תוך

שיתוף פעולה עם גורמים אחרים. הפעילות שלנו הצטמצמה מאד בגלל ירידת

מחירי הנפט והיא מסתכמת בסך הכל ב-465,000 דולר לשנה במשך שנתים.

המימון הוא שליש מתקציב הפיתוח של משרד האנרגיה, שליש מקרד האנרגיה

האמריקאי ושליש החברות השותפות בפמ"א. אנו מקווים שעד 1995 תופעל

תחנח כוח הראשונה,

בנושא ליל אנרגיית השמש, מבחינה מדעית טכנולוגית יל1 לנו

יישום מסיבי בנושא של חימום מים באנרגיה סולרית. אנו משפרים את הטכנולוגיות,

ביצענו לאחרונה סקרים לאיחור שטחים להקמת מערכות סולריות. המועצה

הלאומית לתכנון ולבנייה אישרה שטח של 1500 דונם צפונית לצפת, שם יהיה

ניתן להקים מערכת בהספק של 100 מגווט.

עכשו אביא דוגמאות לגבי כל אחת מהפעילויות. ונתחיל באנרגיית

הרוח" כאן אנו רואים 4 מתקני הצגה: ברמת-הגולן טורבינה ראשונה - 55 קוט"ש,

ביודפת נזורבינה ל1ל 225 קוט"ש, שהקימה החברה הבלגית. ממעלה הגלבוע

טורבינה של 200 קוט"ש והטורכינה האחרונה בבית-יתיר אותה הקימה החברה

הדנית,

אנו רואים בשקך זה מספר אתרים המסומנים בצהוב. בכל אחד מהם

מתבצעים סקרים מק יפיס.



פ, גליקשטין

המעילות השניה - מחקן הדגמה גדול שהושקע בו סכום של

26 מליון דולר במי7-ור רותם. הוא צריך להתחיל לפעול בקיץ 1909 ולספק

50 טוז קיטור למפעל הפוספטיר ר.ו.גב, זה לזווה ערך ל-12 מגווט.

כאן אנו רואים לזד ה ניסויים בשדה-בקר, ללגו נבדקות

טכנולוגיות שונות. למעשה יש לו.ו שני מתקנים מרכזיים: אחד במכון ויצמן

והשני בשדה בוקר. שני מרכזים אלה פלוס בריכת השמל. והפעילות באוניברסיטאות

מביאים אותנו למרכז החזית העולמית של נושא זה של אנרגיית השמש.

בנושא פצלי השמן, יש לנו מטרה להוזיל חבית הנפט המופקת

מפצלי שמן ב-5 דולר מ-34 דולר ל-29 דולר.

דוגמה נוספת של שיתוף פעולה בינלאומי זה הפרוייקט של

הקונסורציום של 20 חברות אירופאיות, שציין השר, להקמת תחנת כוח סולרית

בנגב. בשקף שלפניכם אנו רואים השוואה של 54 מדינות שעשו הצוותים

של הקונסורציופ ברחבי העולם. אנחנו קבלנו ציון שני אחרי ארצות-הברית.

ארצות-הברית קבלה ציון 83 ואנו קבלנו ציון 76. כל המדינות האחרות

הן מאחורינו.

על שלושה השקפים הבאים אעבור ביעף. בלזקף זה אנו רואים

מה קורה בעולם בנושא של השקעות באנרגיה חלופית, יש ירידה כל הזמן

בהשקעות.

בשקף הזה אנו רואים שבמקום יש תנאי רוח טובים - ויש

ארבעה אתרים כאלה - יזמים פרטיים יכולים להקים טורבינת רוח על בסיס

כלכלי, כי מוכרים את החשמל במחיר גבוה מעלות הייצור ונותר להם רווח

להחזיר את ההשקעה.

ב17קף זה אנו רואים עלות ייצור חשמל מפצלי שמן בהשוואה

לעלות חל1מל מתחנת כוח המופעלות בפחם, כאל1ר התחנה מוקמת לאורך החוף"

העלויות משקפות גם את העלויות בתחנות הכוח המופעלות בפחם. אנו רואים

שיש סיכוי סביר, שפצלי השמן יוכלו להתחרות בפחם. היתרון כאן, שההפקה

של הדלק עולה כמחצית מהפחם המיובא. ההפרש בעלות הדלק מאפשר השקעה

גדולה יותר"

כמה זמן אפשר להשתמש בפצלי השמן?

50-60 שנה. אבל סביר שישתמשו בהם מאות שנים.

השקף האחרון מתאר את הכדאיות של ייצור חשמל מאנרגיה

סולרית. אנו רואים בחלק העליון של השקף ירידה מתמדת בהשקעה. חברת

"לוז" הורידה את העלות מלמעלה מ-3000 דולר ל-2300 דולר ויש לה תכניות

להגיע לפחות מ-2000 דולר.



ד"ר פ. גליקשטין

המצב הנוכחי בו יש מעבר לעלות שולית בשעות השמש, זה משתקף

במחיר. הקו המנחה שלנו היום הוא 12%. ב-8% תהיה ירידה של העלות

ב-30%. זה יביא את המצב לכלכליות גם בתחום זה. אנו מקווים מאד, לזזה

אכן יקרה מתי שהוא בחלק הראשון או בחלק השני של המאה ה-21.

אדוני היושב ראש, שמענו סקירת המדען הראשי שעיקריה היו

שמירה על ידע, מיומנות וטכנולוגיות חדשות כדי שנוכל להמצא בחזית העולמית

בתחומים שהוצגו, כאשר המטרה היא לנסות ולהגיע לאי-תלות במקורות האנרגיה

המיובאים ולייצר יותר ויותר אנרגיה ממקורות מקומיים.

בזה סיימיו את ההצגה בתחום האנרגיה, ואנו עוברים לתחום

התל1תית, כאלזר ראשון הדוברים הוא ד"ר מימרן, מנהל המכון הגיאולוגי,

שיציג בקצרה המינהל למחקר מדעי האדמה, ואחר-כך יציג שני היבטים הקשורים

עם המינהל - התשתית הביוטכנית והמכון הגיאולוגי והמחקר לאתור מתכות בארץ.

גבירותי ורבותי, את המינהל אציג בקיצור נמרץ כאשר אסקור

את היעדים העיקריים שלו, ואחר-כך אעבור ביתר פירוט לתיאור היחידות השונות

שעוסקות יום יום בתשתית.

המבנה של המינהל - המכון הגיאולוגי הוא חלק אורגני של

משרד האנרגיה והתשתית. למינהל מצורפות שתי חברות ממשלתיות: האחת - המכון

למחקרי נפט וגיאופיסיקה, והשניה - החברה לחקר ימים ואגמים. על החברה

לחקר ימים ואגמים נשמע ממנהל החברה ביתר פירוט.

המינהל מעודד מחקרים שונים, כאשר כאן מדובר על פעילות

מחקרית של גופים שנים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים. הוא תומך ומעודד

פרויקטים מיוחדים. למינהל מסונפת יחידת נפט שעוסקת בארגון ספציפי

של נושאים.

1. ביצוע מחקרי תשתית בתחום מדעי האדמה;

2. ביצוע מחקרים וסקרים בנושאים סביבתיים ותכנון סביבתי.

ג. כיצוע מההרים וסקרים לאיתור אוצרות טבע ומקורות אנרגיה"

4. ביצוע מחקרי ימים ואגמים, כולל חקלאות ימית;

5. העשרת מידע וקיום תשתית פעילה בענף חפושי הנפט.

אלה היעדים, שעל חלק מהם בחרנו להתרכז במסגרת ההצגה של

חלק התשתית של מלזרד האנרגיה. נרחיב את הדיבור בהמשך.

המכון הגיאולוגי הוא אחת משלוש זרועות מבצעיות משולבות

של המינהל למדעי האדמה. הוא נוסד לפני 40 שנה על תשתית מנדטורית ומעסיק

כ-100 עובדים. כל אחת מהזרועות יש לה תחום פעולה מוגדר, כאשר יש תאום

בין התחומים השונים על-ידי המינהל.

היעוד העיקרי של המכון הגיאולוגי הוא -יצירת וארגון של

תשתית מידע עם אפשרות יישום מיידי בתחומים: אוצרות טבע, מיפוי, תכנון

אזורי ודוקומנטציה. לא יתכן שגורם שאינו ממשלתי ישקיע בתשתית כזאת,

כי השקעה כזאת אינה מניבה פירות מיידיים.

בשקף שלפניכם נראה דוגמאות של הנושאים המטופלים במכון

אוצרות טבע והתחום השני - תכנון אזורי. בתחום

של אוצרות הטבע, אתם רואים שאוצר הטבע הראשון המנוצל והכלכלי שיש לנו



ד"ר מימרון

הוא הפוספטים. השני - חמרי בנייה. כאשר מדברים על "הזהב הלבן" מדברים

על אבני בנייה, שמשמשות בארץ ומייצאים אותן. התחום השלישי - אורניום.

התחום הרביעי - פצלי שמן. שמענו מהמדען הראשי ליל המשרד על הפוטנציאל

הגלום בפצלי שמן. התרום החמשי - מים, והתחום הששי - נפט, נמצא כאן

הגיאולוגי הראשי של חברת חיפושי נפט והוא יתאר את הדברים.

במסגרת התכנון האזורי אנו מטפלים בתחומים הבאים: טיכונים

טייטמיים, וכאן למכון הגיאולוגי חלק נכבד; זיהומי מים, אויר וקרקע,

תשתית תג"ר ויציבות תשתית, כאשר ליציבות זו יש השלכות על כל התכנון

העתידי.

בתחום הראשון של אוצרות הטבע, נתמקד בטקירה תוך הדגשה

על חיפושי מתכות. בתחום התכנון האזורי נתרכז בבעיות אזוריות הקשורות

באזור אילת כדוגמה,

בנושא חיפוש מתכות, פרוייקט חיפושי מתכות מתנהל זה שנים אחדות

בריכוז של המכון הגיאולוגי, פרוייקט זה הוא תולדה של חיפוש אורניום.

לפני לזנים נערך סקר לאיתור ריכוזים של אורגניום. ואת הריכוז מגלים על-ידי

קרינה רדיואקטיבית שהאורניום פולט לאוויר. כאשר מדובר בחיפושי אורניום,

נמצאו מטפר מוקדים שבהם היתה קרינה מעל הממוצע. מאחר שלטבע יש חוקים

משלו, יכולנו לשים את האצבע ולהצביע על אתרים שבהם יש ריכוזים של מתכות

מעל לריכוז הממוצע.

השלב הבא, חלק מהמתכות כאשר הן מופיעות באזורים מטויימים,

הן אוהבות להופיע בטבע בצירוף עם זהב- באותם מקומות שיש ריכוזים של

מתכות כאלה, יש טעם לחשוב הכיוון של חיפושים, זהב עדיין לא מצאנו, בודאי

לא בריכוזים.

יש סימנים?

אמרתי שיש מתכות שבטבע אוהבות להופיע עם זהב. אבל לא מצאנו

זהב. יש טעם להתרכז באותם אזורים שיכולנו להצביע על המתכות "בני הדודים"

של הזהב.

בנגב יש טיסנים למתכות?

יש גם סימנים למתכות.

ונפט?

תהיה סקירה על האגן.

בשקף זה אנו רואים את האזורים המענינים מבחינת המשך המחקרים

והמשך החיפושים של מתכות. אם אנו עוברים מהצפון לדרום, אנו מדברים על

אזור הכרמל, מדבר יהודה, אשקלון, אשדוד, מכתש רמון, תמנע, אילת- האזור



ד"ר מימרן

המסומן על-יד אשקלון, סימנו אותו בגלל ההיבטים הסביבתיים. תחנת הכוח

שעומדת לפעול באשקלון עלולות להיות לה השפעות סביבתיות. אנו עושים

בדיקה של היסודות המזהמים כאשר נוכל להשוות את הרקע לאחר הפעלת תחנת

הכוח למצב הקיים, כך שאם ידברו על זהום, יהיו נתונים כמותיים ונדע

על מה אנו מדברים.

הנושא השני שבחרנו להתרכז בו מבחינת התכנון האזורי הוא

אזור אילת לזנמצא בחדשות ובעשייה בקצב מואץ. הרקע הגיאולוגי, יש בו

א, הוא נמצא בשקע הסורי-אפריקני

עובדה שצריך לחקת בחשבון בכל טיפול; והבעיה השניה המיוחדת לאזור אילת,

שהיא נמצאת באזור של ניקוז של שני ימים והסחף גורם לתשתית בלתי-יציבה

של האזור. הפעילות הסייסמית באזור אילת, אפשר לראות אותה בחלק התחתון

של השקף הזה, היא כרוכה ברעידות-אדמה שיצור אנוש אינו מרגיש בה, המכון

הגיאולוגי אוסף את הנתונים של התשתית כדי ללמוד ולהסיק מסקנות ולהשליך

על גורמים עתידיים,

הנושא השני שהמכון הגיאולוגי עוסק בו - הוא שחזור הפעולות

באזור זה בעבר.

הנושא השלישי - השפעת התשתית באזור זה. כפי שאמרתי, אין

יציבות בתשתית זו הבנויה מגרגרים ויש בה סחף, ולכן כאשר מעמיסים

על תשתית זו מבנה, יש לכך השפעה.

יש לכך פתרון?

לכל דבר יש פתרון הנדסי, אבל רצוי להמנע מזה.

הפרוייקטים ל1מתבצעים היום באזור אילת הם שנים: האחד -

שר התחבורה מינה ועדה, שבה מיוצג המכון הגיאולוגי, שתפקידה להמליץ על

העתקת נמל אילת לנמל התעלה; והפרויקט השני - העתקת נמל התעופה של אילת

שכבר השתלב במבנה העירוני של אילת.

בשקף זה אתם רואים את הבעייתיות המיוחדת של אילת. הקו

האדום שחוצה אח מפרץ אילת הוא קו של פע?לות סייסמית, יש ללמוד את

התדירות של הפעילות הסייסמית על הקו הזה.

השקף הזה מתאר את התרשים של אזור אילת עצמה ושל האזור

המתוכנן לנמל-התעלה. הקו הירוק הוא הגבול הבינלאומי עם ירדן, ונמל התעלה

המחוכנן, שנמצא בשלבי בדיקה, מחוכנן לאורך הגבול עם ירדן. ההשלכות

השונות שיש לנמל-התעלה, מיוצגות הן על-ידי הקו האדום והן על-ידי רשת

של קידוחים לאורך הגבול עם ירדן, על מנת להכיר את התשתית וללמוד על

ההשלכות שלה לגבי של התעלה.

אדוני היושב ראש, יורשה לי להציג את דייר יובל כהן, מנהל

החברה לחקר ימים ואגמים, שיציג את נושא ממשק איכות המים של הכנרת,

שבאחריות החברה לחקר ימים ואגמים והמעבדה לחקר הכנרת על-שם יגאל אלון.

רבותי, גם אחרי שנמצא הרבה זהב, נזדקק למי שתיה, וכנרת

יש - ובעתיד הנראה לעין תהיה - רק אחת. אני רוצה להציג את הפעילות של

החברה לחקר ימים ואגמים, שעוסקת במחקר של הכנרת.

החברה היא חברה ממשלתית, והשר הממונה עליה הוא שר האנרגיה

והתשתית.

יש קשר עם נציבות המים?

את רוצה להעביר אלינו את נציבות המים?

כז.

המחקר של הכנרת אינו מתבצע לשמו, אלא הוא כלי המאפשר לנהל

את הכנרת. ואני אציג את הבעייתיות של הכנרת ואת המחקר . המחקר נעשה

על מנת לספק תשתית מדעית לתפעול האגם ואגן ההיקוות שלו באופן שיבטיח

איכות מירבית של מימיו. זה יעד אחד של המעבדה לחקר הכנרת, והיעד השני.-

מעקב שוטף אחר איכות מי הכנרת והשפעות. שינויים סביבתיים על איכות המים"

חלק מהבעייתיות של הכנרת מוצג בשקף זה, המטרה העיקרית

היא אספקת מי שתיה ומים לחקלאות, הכנרת מספקת כ-600-500 מליון מ"ק לשנה,

כל1ליש מתצרוכת המדינה" אבל לכנרת יש גם שימול1ים אחרים, כיוון שאנו

מדברים בועדת הכספים של הכנסת אומר, שכאשר מדובר על תוספת מים בכינרת,

על-ידי הורדה המפלס ואגירת מים, אלה המים הזולים ביותר בעלות בין

10% ל-50% מעלות כל המים החלופיים.

בנוסף לתפקיד החשוב של הכנרת במשק המים, יש לה שימושים

אחרים, ואחד מהם הוא הדייג, 300 דייגים מתפרנסים מהכנרת. ושימוש נוסף -

תיירות ונופש - כ-80,000-50,000 נופשים ליום בקיץ, בימי השיא, מבקרים

בכנרת.

החשיבות הראשונית של הכנרת היא באספקת מים, אבל יש להבטיח

דו-קיום בין השימושים השונים, כאשר השימושים האחרים עלולים לפגוע באיכות

המים. זו אחת ממטרות המחקר - להבטיח דו-קיום של השימושים השונים ולוודא

שגם פעילויות אחרות, לא יפגעו באיכות כי הכנרת.

בלי להכנס לפרניי המחקר, אני רוצה להראות דוגמאות של כמה

פעילויות בכנרת ובאגן ההיקווח, שוב על מנת להדגיש המחקר מניב פרי

הילולים, והנה כמה דוגמאות, כפי שאתם רואים בשקף הזה:

שיפור איכות המים המגיעים לכנרת מאגן ההיקוות שלה על-ידי

הקטנת השימוש בחמרי הדברה וקביעת סדרי עדיפויות נכונים; הסדרה תברואית

של חופי הרחצה והנופש סביב הכנרת; הכוונת מימשק הדייג בכנרת. מבחינת

איכות המים אפשר לדבר על דגים טובים ודגים רעים, כאלה שעל-ידי אופן

התזונה משפרים את איכות המים וכאלה שעל-ידי אופן התזונה פוגעים באיכות

המים; הורדת מפלס הכנרת. להורדת מפלס קצרה יש יתרון גדול, כאשר אפשר

לאגור" דחיית הצעה להטיית הירדן מצפון לכנרת, תכנון מפעלים הידרואלקטרי ים

להפקת חשמל, אלו הן רק כמה דוגמאות ויש רבות אחרות.



ד"ר י. כהן

בחוברת שלפניכם יש מספר דוגמאות של השאלות העקריות שאנו

ליואלים ולאור זה המחקר שאנו מציעים על-מנת לתת תשובות.

בשקף זה אתם רואים פעילותה של חברת חקר ימים ואגמים

מחקרים בסיסיים ויישומיים משותפים,

סיוע למדינות מתפתחות, השתתפות בתבניות מחקר אזוריות ובינלאומיות.

הנושא הבא שיוצג - עבודת איסוף נתונים, מחקרים ותוצאות

של הערכה מחודשת של סיכויה למציאת נפט וגאל במדינת ישראל על-ידי הגיאולוג

הראשי של חברת חיפושי נפט( השקעות)בע"מ, ד"ר צפניה כהן.

ישבתי והקשבתי, אדוני היושב ראש, ונזכרתי שתמיד יש לי

בעייה כאשר אני בא להסביר גיאולוגיה אני חייב לדבר גם ביולוגיה, כדי

להסביר אח היסודות. אני מוכרח לציין שיש ארצות שבהן חיפושי נפט כל-כך

נפוצים והאנשים מעורבים בזה וכל המושגים הגיאולוגים מובנים.

בגיאולוגיה אגן זה מקום שהוא קעור כמו אמביה, שוקע בגלל

תנודות במרכז כדור הארץ, וכאשר הוא מתחיל לשקוע, מסביבו באים גרגרי סלע"

לייד האגן יש אזור ישר שטוח, שקוראים לו פלטפורמה וכשגםשם יש שקיעה,

באגן יש הסחפות שבגלל משקלה מגבירה את קצב השקיעה. בדרך כלל מדברים על

סוג אחד - אבן גיר, שאתם רואים אותה בירושלים או בהרי

סלע- סוג שני - אבן חול, והסוג השלישי - פצלים, שהוא צפוף ומתהווה

מבוץ. זה חמר אורגני שבסופו של דבר הופך בתנאים מסויימים לנפט. הנפט

נלחץ מתוך הפצלים, נכנס למאגר ונוזל.

זהו העקרון. יש כל-מיני ואריאציות. זה העקרון של הגיאולוגיה

של חיפושי נפט.

זה שבר גיאולוגי, הנפט מצטבר במקומות

העליונים - - - -

דוגמה נוספת, זו קריקטורה איר אפשר "לפספס" את הנפט למרות

שיודעים הכל; השחור - מצביע על השקף - זה הנפט, הכחול זה סלע הגיר,

הצבעים האחרים זה סוגי סלע.

עכטו אני מגיע לחקר האגני. חיפושי נפט מורכבים משני אספקטים:

האספקט הלימודי-העיוני, והאספקט המעשי - הקידוח. בגלל זה חברה המכבדת

את עצמה עוסקת בשני הדברים. אותם גיאולוגים שצריכים לקדוח, צריכים

לאסוף את המידע עד הלידות- אבי מעז להגיד, שבמשך כל שנות חיפושי הנפט

בארץ - אני תמיד הייתי באופוזיציה - לא היה שווי-משקל בין שני האספקטים.

תמיד היה החלק הביצועי, הקידוח, גדול יותר.

אני חושב שיפה עשה שר האנרגיה ויפה עשה משרד האנרגיה

שהחליטו לעצור את הסוסים והחליטו להתרכז בצד העיוני. היה צריך לקחת

את כל המידע שהצטבר במשך שלושים שנה ולנתח אותו, ובסופו של דבר להגיע



ד"ר צ. כהן

להגיע לשלב של סינתיזה, וזה מה שאנחנו עושים עכשו, אני רוצה להגיד

לאן הגענו בשלב זה, אנו עומדים לצאת עם ספר או חוברת וזו תהיה ההצגה

הראשונה של המימצאים שהגענו אליהם,

ראשית כל, אנו חושבים שקיימים סיכויים למצוא נפט. כדי

להגיע לכך נדרשת עבודה קשה מאד, עבודה מכינה. עבודת התשתית היא שלב

ראשון. יש להמשיך אותה, רק קבוצה קטנה של גיאולוגים שגדלו וחיו כל

חייהם בחברת נפט, להם יש אפשרית לעשות את הדבר הזה, צריך לתת להם אפשרות

להיות איפה שהם נמצאים ולהשלים את הפרוייקט,

בשקף זה יש לנו מפה בה יש התייחסות לים וליבשה כאחת.

הגיאולוגיה אינה יודעוו גבולות, הדבר הראשון שגילינו במהלך העבודה

-"עשינו הוא, שיש לנו אגן שקיעה גדול שלא ידענו עליו קודם, אגן זה

נמצא באזור הזה בים, והוא מתמשך מחיפה עד ברדוויל. כאן אתם רואים

עיגול מסומן באות "גי", זה אבן שקיעה, והוא נמצא ברצועה המתמשכת

מהמפרץ הפרסי עד תורכיה, המדבר המערבי ומצרים, זו הרצועה שבה נמצאים

אגני שקיעה עשירים בנפט, אגן זה - מצביע על השקף - נמצא כאן על המפה

הזאת, ארכו 300 קילומטר, המרכז שלו הוא 13.5 קילומטר, זה עובי גדול,

בדרך כלל יש יחס ישיר בין עובי האגן והנפט הנוצר באגן,

שם נמצא עכשו האמר.

כאשר נכנסנו לפרטים ראינו שהאגן מחולק לפרובינציות גיאולוגיות.

פה אנו רואים שיש מקומות נמוכים יותר ומקומות גבוהים יותר, פלוס התופעה

של ים-המלח, שהיא תופעה מרכזית. עכשו אנו לומדים כל פרובינציה ופרובינציה,

ומה הסיכויים שיש בכל פרובינציה, האזור הזה שהוא 30-40 קילומטר, הוא

אזור שנראה לנו כאזור בעל פוטנציאל גדול ביותר, האזור השני שבא אחריו,

כולל אזור חלץ, יש בו גם כן סיכויים, האזור השלישי - בקע ים-המלח.

ויש כמה תופעות מענינות בגדה, בראש-העין יש כמה מבנים גיאולוגים שדרוש

כסף רב כדי לפתה אותם, כמעט על כל הגביל בסביבות אליקים יש כמה מבנים

נוספים שהם מענינים, יש עוד שורה של מבנים.

הכל מורכב מאד, דורש עבודה

קשה ומסורה כי הגיאולוגיה מסובכת ולא נמצא כאן שום דבר בקלות, זו איננה

ערב הסעודית, והבעיות הן קשות מאד.

המשך הדיון בתקציב משרד האנרגיה והתשתית -בישיבת הוועדה

ביום ד' השבוע.



תקנות המילווה ( חברות ביטוח) התשמ"ח-1988

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות המילווה ( חברות ביטוח), התשמ"ח-1988.

אני אבקש את הממונה על הביטוח, מר גד ארבל, להביא דברי

הסבר לתקנות אלו.

בהמשך לרפורמה בשוק ההון, נעשה צעד נוסף של שינוי לגבי

ביוזוח חיים, על פי הסכם עם חברות הביטוח.

אדוני היושב ראש, נושא זה כלול בסדר-היום של ישיבה זו?

בן, ועדת המשנה בראשות חבר-הכנסת שלמה עמר, המליצה על כך.

פה אחד?

ההסדר אליו הגיעו עם חברות הביטוח היה בין השאר על-פי

המלצות ועדת המשנה, על-פי ההסכם שנחתם פוליסות אישיות שיימכרו השנה,

אגרות החוב לגביהן, שתהוונה 50% מאגרות החוב, תהיינה בריבית של 5.2%.

כיוון שהמדובר ברפורמה הוחלט להשאיר מסלול שני שלגביו תהיינה אגרות

חרב נושאת ריבית של 4.2% מוצע לאשר הנפקה של אגרות חוב נושאת ריבית

של 4.2% לכיסוי המסלול השני.

אני מעמיד להצבעה תקנות המלווה (חברות ביטוח), התשמ"ח-1988.

הצבעה

תקנות המילווה ( חברות ביטוח), התשמ"ח-1988 אושרו

חבר-הכנסת א. ויינשטיין הצביע נגד

חוק מילווה המדינה ( תיקון מס' 7) התשמ"ח"-1988

אנו עוברים לנושא הבא: חוק מילווה המדינה ( תיקון מס' 7), התשמ"ח-1988,

מוצע להגדיל אח סכום המילווה מ-10 מיליארד שקל ל-20 מיליארד

שקל.

אני מציע להגדיל סכום המילווה ל-30 מיליארד שקל,

הסכום שהיה מותר הוא 10 מיליארד שקל. גייסנו 9,5 מיליארד שקל.

בשנה זו אנו עומדים לגייס 16 מיליארד שקל.

כיצד נושא זה מתיישב עם הנאומים חוצבי הלהבות עם הגשת התקציב?

זה מיועד להחזר חובות. סגן שר האוצר ביקש שנצביע בעד

הגדלת מלווה המדינה, כי רוצים לגייס כסף.

בפעם הראשונה שהיו פה אנשי האוצר דיווחו לנו שמכרו אגרות

חוב ב-9.5% מיליארד שקל. זה היה בנובמבר. מה שלא ברור הוא מה קרה מאז

ועד היום"

גייסו 9,5 מיליארד שקל.

גם אז אמרו: 9,5 מיליארד שקל, המספרים בדברי ההסבר להצעת

החוק אינם תואמים מה שרשום בהצעת החוק.

אני יודעת שיש בעייה של מחזור גדול השנה, אבל דוקא השנה

י17 מקום להחמיר ולהחזיק במוסרות יותר חזקים אה בל שוק ההון.

כל הזמן הפחד הגדול היה מה יקרה עם המיחזרר. זה דבר טוב

לבוא ולבקש איל1ור להגדלת הסכום. השאלה היא - מה יהיה? השר אומר שאנו

ממושכנים לדורות הבאים. נשאלת השאלה, מה עולזים כדי לצמצם את התהליר הזה.

אפשר לראות זאת כתהליך טכני כמו שהציג אותו חבר-הכנסת ויינשטיין, אבל

זה איננו תהליך טכני. איך זה עולה בקנה אחד עם הנאומים חוצבי הלהבות

עם הגשת התקציב על 50% - - -

50% מתייחסים ל-1,5 מיליארד שקל מילוות חובה.

אני מציעה שתמוחזר רק הקרן ולא תמוחזר הריבית.

יש לי הרגשה שמה שנועד למיחזור, אגרות החוב היוצאות לפדיון,

אינן נכללות ב"מנה" זו.

באיזו ריבית מגייסים את הכסף הזה? גובה הריבית מקטין או

מגדיל את החוב הפנימי?

מר ארבל, אתם מבקשים שאנו נהיה ה"בורד אלף דיירקטורס" שלכם.

לכן יש לכך חשיבות גדולה.

צריך לקשר בין חוק מלווה המדינה ובין חוק התקציב.

את אומרת זאת בכל פעם שמובאת בקשה להגדלת סכום המלווה.

עד שזה יתקבל. הם יכולים לגייס את כל הסכום הזה מחר.

הצלחנו למכור.

בשנה שעברה היה התקציב בנוי על הנחות שרירותיות של

השכר לא יעלה. והיה צורך לעשרת התאמה לוגית.

ופתאום התברר בסוף הלינה, שיל- עליה של 7% בהכנסות ממסים וזה קרה משום

שהשכר עלה.



ס. אלחנני

כבר חצי שנה רואים שיש ספיגה גדולה ממסים, במקרה להקטין

זה קבלנו, זה יש לנו. לכן יש תקציב נוסף. אם

היו מודעים לכך בתחילת השנה, זה היה שונה. לכן צריך לקשר בין חוק התקציב

וביו חוק המילווה, רוב הכסף שיוצא לפדיון חוזר. המיחזור הוא די מלא,

חוץ ממילוות חובה.

לגבי התקציב הנוסף, כאשר הגישו הצעת התקציב לשנת 1987, על-פי

הצעת התקציב היה צריך להיות גרעון של 1,4 מיליארד שקל. אכל כיוון שהכנסות

המדינה גדלו, לא רק שלא יהיה גרעון, אלא הוגש תקציב נוסף,

חבר-הכנסת גדעון גדות, או שהוא לא שמע אה שר האוצר או שהוא

לא שמע את עצמו. שר האוצר אמר, שכל הדאגה שלו היא - איך מתחילים להקטין

את החוב, והוא אמר שהחוב שלנו הוא 102 מיליארד. 18 מיליארד יבוא;- השנה

מפדיון מלוות-

באוקטובר הכנסת תימצא בפגרה כי בנובמבר תהיינה בחירות.

לכן מבקש האוצר עתה להגדיל סכום המלווה,

בדבר אחד צודקת הגברת סמדר אלחכני, צריך להיות קשר בין

חוק התקציב ובין חוק המילווה, ההצעה שלה, שימחזרו רק את הקרן והריבית

ישלמו, היא הצעה טובה, אבל השאלה היא מניין ישלמו את הריבית?

אפשר היה להחזיר את הריבית על-ידי מסים נוספים.

אבל הוגש תקציב נוסף.

תקציב נוסף זה הוצאות,

קחי את התקציב ותצביעי מניין יחזירו את הריבית,

זו שאלה פוליטית.

אם את יכולה להצביע על 1-2 מילי..-רד שקל מיותרים בתקציב,

אפליר להקטין את החוב בסכום זה בלי להחזיר ריבית.

הריבית שאתה משלם זה החוב שיהיה בעוד עשר שנים,

אני הייתי רוצה לשמוע הסבר איך מתקשר חרק המילווה לחוק

התקציב.

התקציב מאשר את צד ההוצאה, הממשלה מוציאה כמה שהכנסת מאשרת.

ומול זה יש יש הכנסה ממסים, ואת היתרה הממשלה צריכה לגייס, הממשלה חוקקה

חוק שהחל משנת תקציב . אסור לממשלה ללוות כסף מבנק ישראל, זאת אומרת

אסור לה להדפיס כסף, הירח הכלי היחיד שנשאר לממשלה לממן את הפעילות הוא

המלווה, סגרו כל דלת אחרת ולא נותר אלא המלווה.

אני מציע שתשבו יחד עם אנשי התקציב.

אין קשר. תקציב המדינה עובד על צד ההכנסות וצד ההוצאות.

צד הגיוס בא לממן תקציב הפיתוח ומיחזור חובות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה לאשר חוק מילוות המדינה (תיקון

מס' 7), התשמ"ח-1988 ולהעבירו לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

הצבעה

ההצעה לאשר חוק מילווה המדינה ( תיקון מס' 7),

התשמ"ח-1988 ולהעבירה לקריאה שניה ולקריאה שלישית נתקבלה

שינויים בתקציב לשנת 1987

לזיהויים בתקציב לשנת 1987. לפנינו פנייה מס' 195 של

סגן הממונה על התקציבים, בה מבוקש אישור לשינויים פנימיים בתקציב

המשטרה, לרכישת ציוד למודיעין חבלה ומז"פ.

אם אין הערות, אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת ????, פנייה מס' 193 של

סגן הממונה על התקציבים אושרה

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13.15