הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול טסי 568

מישיבת ועדת הכספים

יום ה' ל' בשבט התקמ"ח, 18.2.1988. בשעה 10:00

נוכחים; י. כהן - מ"מ יו"ר

י.ז. אמיר

י. ארידור

י. ארצי

פ. גרופר

ד. רנינו

א, ויינשטיין

ח. רמוו

ג, שפט

מוזמנים; א. ריין - מנחל מנהל מקרקעי ישראל

א. שר - חשב כללי

י, זיטוק - משרד האוצר

א. קפלו - משרד האוצר

ג. שטורק - משרד האוצר

ר. בלניקוב - משרד האוצר

מ. קפוטה - משרד האוצר

ע. שגב - משרד האוצר

מר אלישיב - משרד האוצר

גב' ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

א, קרשנר - מזביר הועדה

א. דמביץ - יועץ משפטי לועדה

גב' ס. אלחנני - יועצת כלכלית לועדה

רקם; חבר המתרגמים בע"מ

1. חוק הארנונה הכללית (סייג להעלאות בשנת הכספים

1988).

2. עיסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל

3. ערבות מטעם המדינה:

א) תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטרום) בע"מ

ב) החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ

ג) חברת פמ"א

4. צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית)

5. חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי

התקציב), התשמ"ח-1988.



עסקה לפי סעיף 2(6) לחוק מקרקעי ישראל

היו"ר, י. כהן; בוקר טוב ידידי, אני פותח את הישיבה. יש פה בקשה של

עסקה מס' 2 לחוק מינהל מקרקעי ישראל. תסביר אותה

בבקשה.

פה חליפין - קרן קיימת מחד זה המדינה ורשות ה--

מאידך. עיסקת החליפין מתבצעת היות ולקרן קיימת יש

בעלות בתוך הכפר ריחניה, והיות והכוונה שם היא להקצות קרקע לתושבים

מקומיים, בעיקר לבניה, ואת אדמות קרן קיימת לא ניתן להקצות למטרה זו.

(מבקשים לסגור את ההקלטה).

לאחר שנשמעה הבהרה אני מבין שזו עיסקת חיליפין

רגילה בין רשות הפיתוח לבין הקרן הקיימת ומי בעד

האישור? מי נגד? אין נגד. זה אושר.

תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטרום) בע"מ

אולי נגמור את הערבויות. יש הודעה בענין שינוי של

ערבות מ-

שמעתי שיהיה משהו בענין רשות הנמלים, בקשר לחלוקה.

מאחר ונמסר לי שמנהלים מו"מ עם האוצר ויש גם מברק

שלהם שהם מבקשים דחיה, אז אני מציע להיעתר לבקשה ולאפשר להם לגמור את

המו"מ. אז אפשר לשחרר אותם. (קריאה: יש בקשה של האוצר) יש בקשה שלהם.

זה בחוק, יש סעיף בחוק שנוגע לרשות הנמלים) כן, אז הם

מנהלים מו"מ, אני מדבר רק על הענין הזה. צריך לשחרר אותם. (קריאה: יק

על הסעיף הזה) כן, הסעיף שקשור במו"מ, אז אפשר להגיד להם שאפשר ללכת

הביתה. מה עוד אנחנו מאשרים?

היו"ר, י. כהן; לגבי ההלוואות שניתנה לפרוטארום - מי בעד? מי נגד?

אין נגד. זה אושר.

החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ

יש גם ערבות של חברה לאומית לאספקת פחם, אני מבין

זה המשך ערבות, במלאת 5

אפילו בתנאים משופרים).

היו"ר, י. כהן; מי בעד? מי נגד? - אין נגד. זה אושר.

ערבויות "מטעם המדינה" חברת פמ"א

יש ערבות אשראי ספקים לחב' פמ"א עבור פרוייקט הקמת

מה זה חברת פמ"א?)

זו חברה ממשלתית באחריות משרד האנרגיה והתשתית,

העוסקת במחקר ופיתוח שמטרתו להביא לניצול מסחרי של

פצלי שמן. החברה מנסה עכשיו להקים פרוייקט שיהיה בשווי של כ-15 מליוו

אתה מתנגד לבקשה?) חלילה וחס. מדובר פה על הלוואה על

פרוייקט של 8,9 מליון דולר שממומו ב, 85%-זה 7,6 מליוו דולר אשראי

ספקים. הפרוייקט הזה מתוקצב ב-50% מתקציב המדינה, הפסק מעוניין במתן

ערבות מדינה על החלק של הציוד. מכיוון שהפרוייקט הזה מתוקצב בשיעור

של 50%, אנחנו מוכנים לתת ערבות מדינה על 50% משווי האשראי שבציור.

החברה הזאת כבר הגיעה לאיזה שהם הישגים? עשתה משהו

"י או שזה דבר חדש?

החברה למעשה לא מקבלת ערבות כאן היות ו... (היו"ר

הספק מקבל.) לא, ה 50%-שממילא נמצאים

בתקציב, אנחנו מממנים את זה והכסף בא...

היו"ר, י. כהן; 50% אתם מממנים בתקציב (א. שר: בתקציב) וה-50% שה..

- נותן אז אנחנו לוקחים כנגד זה אשראי

ואת האשראי הזה) (מדברים ביחד).

מי בעד האישור? - הערבות ניתנה.

חוק הארנונה הכללית (סייג להעלאות בקנה הכספים 1988)

אני רוצה לדווח לועדה על הנוסח הסופי שהונח על

שולחן הכנסת בענין חוק הארנונה הכללית, סייג להעלאה

בשנת הכספים 1988, שהוא הגלגול של אותו סעיף 9 להצעת חוק הסדרים במשק

המדינה, תיקוני חקיקה והשגת יעדי התקציב תשמ"ח-1988, אשר הכנסת הרשתה

לועדת הכספים להביא בנפרד. בנוסף למה שהיה בפני הועדה כאשר היא דנה

בזה לפני שלושה ימים, הוספנו סעיף קטן ב' לאותו סעיף, היינו שלפיו:

"שום רשות מקומית לא תשנה הנחות כלליות, תנאי תשלום", אותו סעיף שהיה

לפני שנה אבל הדגשנו שלענין זה לא יובאו בחשבון הנחות שניתנו בשל

תשלום לפני כ"ג בשבט תשמ"ז - 22.2.87, כדי שלא יבואו ויטענו נגד מה

שהיה. הוספנו סעיף תחילה, היינו, שתחולת החוק תהיה ביום קבלת החוק

נכנסת והוספנו הוראות מעבר, כמו שהיו בשנה שעברה לגבי רשות מקומית

אשר לפני יום התחילה כבר הספיקה לגבות ארנונה.

היו"ר, י. כהן; אין התנגדות, הועדה רושמת לפניה את ההודעה של היועץ

המשפטי לפי הנוסח שהוא הקריא. מה יש לנו עכשיו?

חוק הסדרים במשק המדינה )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)

התשמ"ח-1988.

עכשיו חוק ההסדרים במשק המדינה.

ת. פנחסוביץ; "חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי

התקציב) התשמ"ח-1988.

1. חירום - חוק זה בא לתקן, לבטל או להאריך את תוקפם של חוקים שונים,

במטרה לצמצם את הוצאות המדינה ולהגדיל את הכנסותיה באופן שיאפשר



עמידה ביעדי התקציב כפי שנקבעו בחוק התקציב לשנת הכספים 1988,

התשמ"ח-1988." תסבירו מה כתוב כאן?

מה שאנחנו רוצים הוא, שחלק מהחלטות הממשלה לגבי

תקציב 88' שיובא לאישורכם יחייב - . על מנת שנוכל

לעמור בתקציב, ובניגור לשנים קודמות שבהן בעצם הגשנו תקציב וחוק

התקציב עבר, אבל תיקוני החקיקה האחרים שנדרשו על מנת לעמוד בתקציב...

בעצם, לא היתה הגבלה בין חקיקת התקציב לבין תיקוני החקיקה של התקציב

שנדרשו על מנת לעמוד בתקציב, החלטנו בשנתיים האחרונות כבר, זה לא שנה

ראשונה, להביא בחוק מיוחד את כל תיקוני החקיקה הנדרשים על מנת לעמוד

בתקציב.

אותו מכלול ההטבות זהה לחישובים של ועדת

שישינסקי? ז"א, אם אנחנו מדברים על פטורים, הרי

ועדת שישינסקי באה לבטא את הפטורים. האם הנושאים, הפריטים הם שווים

כאן וכאן או איו שום קשר ביו שתי האופרות?

איו קשר. אנחנו מדברים על ענייני החקיקה וקצבת

ילדים שבהם דנה ועדת שישינסקי, המשכנו את המצב שהיה

קיים בשנה הנוכחית בעצם. הכוונה להמשיך אותו גם בשנת 88. 'איו כאו

שום מתו הטבות או ביטול של הטבות שקשור לנושא שועדת שישינסקי התייחסה

אליו,

זה רק מו אינוונטר, סטטיסטיקה, כדי לדעת מה הסכום

אשר המרינה, הקופה, מפסירה כתוצאה מפטורים. האם אני

רגע, אתה מדבר על משהו ארור) אני רואה את

ההתייחסות לסעיף ב' לפי דברי ההסבר, סעיפים 1 ו-2 לפי דברי ההסבר.

זה חוק יסודות התקציב אתה צריו לעבור לחוק ההסדרים

במשק עמ' 111. ז"א אבל מה שאמרת קודם לגבי הכנסת

אינוונטר של הטבות המס, נכוו מאוד.

(סעיף 2) תיקוו חוק הסדרים לשעת חירום. "בחוק

הסדרים לשעת חירום במשק המדינה התשמ"ו-1985 -

(1) בסעיף 24, במקום "א' בניסו התשמ"ז (31 במרס 1987)" יבוא "י"ד

באדר ב' התשמ"ט (31 במרס 1989)";

(2) בסעיף 26, במקום "י"ג בניסו התשמ"ח (31 במרס 1988)" יבוא "כ"ד

באדר בי התשמ"ט (31 במרס 1989)."

הכוונה ל-(1), למי שרואה בסעיף (1).

סעיף 24 דו בעניו נקודות קצבה לילדים וסעיף 26 דו

בהוראות שעה לעניו קצבאות ילדים אבל נציגי האוצר

בודאי יסבירו את זה במפורט.

אתה מוכו לתת לנו את ההיסטוריה של הסעיף הזה, משום

שהסעיף הזה, למיטב ידיעתי, קשור באיזה הבטחה שמדובר

בהוראת שעה, דהיינו שהיא תבוטל, מה קורה, מה מביא לירי כך שאנחנו

הופכים את הוראת השעה להוראת ...

לא לא, אנחנו רק מאריכים את תוקפו. לא ידוע לי על

שום הבטחה שהחקיקה תהיה לשנה ושלא נאריר אותה, אבל

מאחר ואני בתפקידי הנוכחי לא התעסקתי בזה לפני שנה אז אני לא יכול

להגיד במפורש; אם ניתנה החלטה אני לא מכיר אותה. לעצם הענין - אנחנו

מבקשים פה להאריך בשנה את תוקפה של הוראת השעה שבעצם ביטלה את תשלום

קיצבת ילד ראשון למשפחות שיש להם פחות מ-4 ילדים ושהכנסתם עולה על

90% מהשכר הממוצע.

אני רוצה להדגיש כאן שני דברים. קודם כל, יש כאן המשך של המצב הקיים.

ב' - הכוונה באמת להאריר את זה לשנה. איו כאו שום התחייבות שלא נבקש

להאריך את זה יותר. החסכון שנובע מביטול נקודת קצבה לילד הראשוו הוא

160 מליוו שקל בשנה.

אני מביו שמדובר בשני חוקים או בשני סעיפים של חוק

שהיו בשנה שעברה, ואתם מציעים להאריך את זה בשנה

נוספת לפי החלטת הממשלה.

הבאתי פה בתזכיר שלי את הציטטה מתוך ועדת שישינסקי

שחוזרת ומתריעה שנקודות הזיכוי צריכות להיות על

בסיס אוניברסלי ובקיצור, אסור לבטל את קצבת הילד הראשוו ואסור למצות

קצבאות ילדים. יש דרכים אחרות להשיג הכנסות מדינה, ופה הצדק האופקי

והאנכי מו הראוי שיעשה, והוא נעשה בצורה הטובה ביותר ע"י נקודות

זיכוי. ועדת שישינסקי לא מחייבת את אף אחד, חכמים ישבו והכינו נייר

עבור שר האוצר, ירצה יאכל, לא ירצה, לא יאכל וגם אח"כ קובעת ועדת

הכספים. ז"א, הכל בידיכם. אני דיברתי עם הביטוח הלאומי, הוא חוזר

וטועו שאיו מיצוי מלא של החזר נקודת זיכוי. מי שמשתכר עד 90% מהשכר

הממוצע במשק, ודוקא פה הלכו עכשיו בינואר, כשירד השכר הממוצע במשק,

למפרט אחר לפי חוק הביטוח הלאומי, הם הלכו וחזרו להגדרה ישנה המרחיבה

וה-90% זה לא, בקיצור, זו תקרה יותר גבוהה ממה שהיתה אם היו הולכים

לפי החוק מילה במילה, והמעביד צריך להתחשבו עם הביטוח הלאומי ולהחזיר

לעובד, שיש לו פחות מ 90%-מהשכר הממוצע, את נקודת הזיכוי. אלה אנשים

עם שכר נמוך, זה נוגע להם, שם משלמים לך נטו אז אתה עדייו לא יודע מי

כאו מרוויח בכלל כי המעביד עושה חשבוו נטו, איו להם יועצים כלכליים

לעובדים האלה, הם לא כל כך יודעים לעמוד על זכויותיהם ולדרוש את זה,

בשביל המעביד זו טרדה לא נורמלית, זו עוד רובריקה שהוא צריך להתחשבו.

בקיצור, הביטוח הלאומי חוזר וטועו שאיו מיצוי מלא של הזכות הזאת

בהיקף גדול מאוד. הם אומרים 90,000 מקרים, אני לא יכולה לדעת איך הם

עושים את זה, אני חזרתי על המספר שלהם. אני הולכת ואומרת, להיפך, למה

לא לבטל נקודת זיכוי לאישה לא עובדת באותם הקריטריונים שמבטלים נקודת

זיכוי לילד, ז"א, המוו אנשים מצהירים על אישה לא עובדת ומקבלים את

נקודת הזיכוי בגינה, כלומר פה יש מיצוי יתר. האומדו של ה-160 מליוו

שקל שאומר האוצר, זה כתוב בדברי ההסבר, לפי הערכת הביטוח הלאומי

אומדו חסר של הכנסות שתהיינה. אני עשיתי תרגיל מאוד פרוביזורי עם

אחד המומחים בשטח וחישבנו שהחזר ביטול נקודת זיכוי לאישה לא עובדת

יתו אותו כסף.

אנחנו נמצאים כאו בנקודה שנויה במחלוקת. אנחנו לא

יכולים לעבור על זה בקלות משום שכאו קודם כל מדובר

על הוראת שעה; אני קושר את זה גם עם מס יסף, לי יש עמדה מסויימת על

מס יסף אבל העמדה שלי נובעת מהנושא של קיום הבטחות וגם כאן ישנו נושא



של קיום הבטחות לאוכלוסיה גדולה, וכפי שנשמע, לאו דוקא לאוכלוסיה

מבוססת. אני הייתי רוצה שבנקודה הזאת יהיה בירור עם שר האוצר או עם

מנכ"ל האוצר כדי להתייחס גם להערות של סמדר אבל גם לגבי האספקט

הציבורי של הביטול הזה. אם הוא הכרחי ואם הוא מערער או מסכן את

התקציב ובאם הוא מגיע למימדים כאלה כפי שכתוב פה.

החוק הזה היה בזמנו לשעת חירום ועכשיו רוצים להאריך

את שעת חירום שהיא תהיה שעה ממושכת. לכן אני אומר שחבל להתפלסף עם

האוצר ועם המגמות שלו. הילד הראשון זה פגיעה ישירה בכל הזוגות

הצעירים כי במצב הדמוגרפי של המדינה אנחנו נפגע ב-160 מליון ש"ח

בזוגות הצעירים אני חושב שזה פשע לאומי לעשות זאת. לדעתי אנחנו

צריכים להודיע היום שאנחנו דוחים את התיקון הזה לחוק ואומרים, צריו

לשלם לילד הראשון את מלוא הקיצבה המגיעה לו,

אני רוצה אח"כ לדבר על ילד שני ושלישי, אבל זה לא הבעיה שלנו עכשיו.

בכל אופן, לדעתי אנחנו צריכים להתאחד ולהודיע את דעתנו ואני בעד דו"ח

שישינסקי לפי האינטרסים של האוכלוסיה במדינה ובעיקר ציבור העובדים

במדינה, יש דברים שאנחנו צריכים לאמץ, יש דברים שאנחנו צריכים לדחות,

שלא יאמרו לי שאין תקציבים, בינתיים המאזן של המדינה די משופר, 5.5

מליארד דולר בקופה זה משהו לעומת מליארד מה שהיה. אני, עם כל החובות,

אני רוצה את המציאות היום ואנחנו לא צריכים להכביד.

לכן אני מציע שאנחנו נדחה את זה על הסף, פשוט כמו שעושה שופט, לדחות

את זה על הסף ולא להיענות לבקשה הזאת של הערכת שעת חירום.

לדעתי הסעיף הזה הוא סעיף אנטי-לאומי. למעשה מה היה

כאן? שר האוצר תיכנן לקצץ בתקציב 600-700, הכוונה

היתה לקצץ ממשרדי הממשלה, והם לא הצליחו לקצץ כלום, עכשיו מחפשים

דרכים מאין לקצץ. את הנושא של הקיצוצים מהילד הראשון אני פשוט לא

מבין; מצד אחד מדברים על דמוגרפיה ומצד שני אנחנו נמצאים עכשיו דוקא

במאבק אשר הנושא הדמוגרפי קשור אליו מאוד, ופוגעים כאן במשפחות ודוקא

במשפחות ברוכות ילדים.

אני בעד שלא נאשר את ההצעה הזאת. אנחנו תמיד נמצאים בשעת חירום, אבל

היות ואנחנו עומדים בפני בירורים ודיונים על דו"ח פרופ' שישינסקי אז

יש לנו זמן להחליט גם להחליט לגבי ההקצבה או אי-הקצבה לילד הראשון.

אני חושב שיש לנו כאן בעיה בתחום הזה משום ש.ו'עדת שישינסקי מציעה לתת

את הקצבאות האלה, פשוט יש בעיה - ועדה ציבורית, זו בעיה אחת שקשה לנו

מבחינה ציבורית. בעיה שניה שיש לנו זה אנחנו לא מאשרים את זה, יש לנו

בעיה מאיפה לקחת את ה-160 מליון שקל. אבל אני אומר שיש לנו בעיה

לועדה בגלל שישינסקי החליטה פה אחד ולכן אני גם מציע לאוצר אולי

לחשוב. אני לא רואה אפשרות שאנחנו נבוא ונאמר אנחנו מבטלים בלי למצוא

160 מליון שקל כי אז יש לנו אחריות לגבי האינפלציה, אני לא רואו;

אפשרות כזאת. מס יסף לדעתי אבוד.

לכן אני הייתי מציע, אני מבקש מנציגי האוצר שנמצאים כאן להביא למעלה

את מגוון הדעות שהושמע כאן ואת הדאגה הרבה של הועדה ואת הקשיים לועדה

לאשר את זה וצריך לחשוב על אלטרנטיבה.

אני מסכם בסעיף הזה. אני בדעה שאת שישינסקי אפשר

להפריד ולומר, בענין הזה אנחנו מקבלים את שישינסקי,

לכן לא נעשה שום דבר. אני מודה שאני מקבל חלק גדול מהצעות שישינסקי,

אבל לא את הכל, אז אם נקבל את מסקנות שישינסקי ויהיה בהם גם ביטול



קצבה וגנו רפורמה וגם דברים אחרים, מתקבל על הדעת; אם לא מקבלים,

ובינתיים לא מקבלים, אז אי אפשר לא להתייחס לזר. עניינית, אם אפשר

היום, מתור הנחה שהמלצות ועדת שישינסקי עדייו לא התקבלו, לאשר את זה

או לבטל את זה. כך צריו לראות את העניו ואנחנו כן נתייחס לזה

בשנצביע.

סעיף 3 - ביטול חוק הטבות ומחקר מדעי: "חוק מס

הבנסה (הטבות השקעה בניירות ערד שתמורתם נועדה

למחקר מדעי), התשמ"ד-1983 - בטל.

זה מה שנקרא חוק אלסינט האומלל. אני חושב שפה אולי

מישהו יסביר משהו בכל אופן, תרענן את זכרוננו למרות

שאנחנו מאוד מאוד רגזנו אז על החוק הזה. העברנו ולא ידענו מה עשינו.

דברי ההסבר באל מאוד מפורטים, אולי אני אקריא

אותם.

"חוק מס הבנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר

מדעי)", זח חוק אלסינט, "נועד לעודד השקעות בניירות ערך של חברות אשר

ישתמשו בהון המגוייס למחקר ולפיתוח. הבוונה היתה בי המשקיעים ינכו

מההכנסה החייבת במס הכנסה את ההשקעה ויסכנו כ 40%-בלבד מכספם, כאשר

60% הנותנים הם על חשבון מס הכנסה" כלומר, על חשבון התקציב. "בשנת

1984 הנפיקו מספר חברות ניירות ערך לפי החוק. אך התברר כי הסיוע

מתקציב המדינה היה במלוא סכומי ההשקעות במחקר ופיתוח ואילו הנישומים

לא סיכנו חלק כלשהו מהשקעתם, כתוצאה מהסדרי רכישה חוזרת של ניירות

הערר בידי החברות המנפיקות".

מה שקרה, אני אסביר - החברות המנפיקות הבטיחו בעצם לכל מי שקנה את

אגרות החוב שהם יקנו את זה ממנו חזרה בתום תקופה מסויימת. מה שקרה

שהבן-אדם קבה את איגרת החוב, שילם 100 שקל, 60 שקל הוא קיבל חזרה ממס

הכנסה כלומר היא עלתה לו 40 שקל, קנו את זה ממנו חזרה נגיד ב-40 שקל

כלומר מה שקרה שבעצם כל העסק היה על חשבון מס הכנסה. החברה נשארה עם

60 שקל.

יש הסכמה שצריר לבטל אותו.

האם הביטול הזה נעשה בידיעה, במגע עם התעשיה

האלקטרונית, אני לא מדבר על אלסינט.

אנחנו תקצבנו את כל ההטבות בעצם בתורת מענקים

להשקעות, במענקים לפיתוח מהתקציב. ז"א לא ניזוקו

כאן החברות. את כל ההטבות שהיו גלומות בחוק הקצבנו בצורת מענקים

בתקציב המדינה.

השאלה היא לנציג האוצר - היינו רוצים לדעת פרטים:

מה עשה החוק הזה לתעשיה, מה נוצל בו, מה התוצאות

שלו, מה קרר'. הרי לא מספיק שהיה חוק ואח"כ מציעים לבטל אותו, צריר

לדעת גם מה הוא עשה בשטח.

אולי נלמד מהמקרה הזה שבמקרים דומים לא נלר כשיטות

אלה מכיוון שהשיטה הזאת היא פסולה ואנחנו כאן פשוט

מאוד, אנחנו כאן מדברים על הכנסות. מצד אחד אנחנו לוקחים ממס הכנסה



נותנים מתנות לאחרים, האחרים מרמים את המדינה ואת כולם, אולי נלמד

מזה שדברים כאלה לא לקבל אותם.

מה שקרה עם החוק הוא, שבאמת חברות הנפיקו לפי החוק,

קיבלו כספים והשקיעו במחקר ופיתוח, אבל כל הרעיון

של החוק היה לעודד אנשים להשתתף בהשקעות של מחקר ופיתוח של חברות שיש

בהם סיכון גבוה ולכן הממשלה הסכימה להשתתף איתם בסיכון, ז"א הסכימה

שהם ישקיעו מכספם בעצם רק 40% ו- 60% יבוא מהתקציב. מה שקרה בפועל,

החברות קנו בחזרה, שילמו בחזרה את ה 40%-שכל אזרח קנה את איגרת החוב

הספציפית, או כמעט 40%, ויצא שבעצם כל ההטבות באו ע"ח תקציב המדינה

ואם זה ככה, אמרו, בואו נתקצב את ההטבות האלה למחקר ופיתוח ישירות

בתקציב במקום כל העסקה הזאת של הנפקה, קניה, קניה בחזרה, התחשבנות עם

מס הכנסה, ולכן אין כאן שום פגיעה בחברות או בענפי התעשיה במשק, יש

כאן פשוט החלפה של הכלי, במקום כלי שהיה מאוד מורכב ולא מילא את

מטרתו, יש כלי שהוא הרבה יותר פשוט - כלי תקציבי.

אבל בינתיים כשהוציאו את ההוראה הזאת מישהו נהנה

מ-20 מליון, לא המחקר. זה היה ספקולציה.

לא. המחקר. הכסף הלך לחברות והוא יועד למחקר

ופיתוח, מאחר והיו מוכרחים עפ"י החוק להשקיע במחקר

ופיתוח, לא היו כאן רווחי ספקולציה. מה שקרה פשוט, שחלק מהאנשים אולי

קצת הרוויח אבל זאת לא היתה הבעיה, לכן, ד"א, הוקפא החוק.

הוקפא באופן שרירותי לפני שנתיים) א' - החוק הוקפא

באישורכם, ז"א לא באופן שרירותי וב' - הוא הוקפא כתוצאה מהלקחים

שהופקו, התברר שהחוק לא טוב ולכן הקפיאו אותו.

אני מסכם. יש קונצנזוס מכל חברי הועדה שהיה פה

ניצול לרעה ע"ח אוצר המדינה ואנחנו בהחלט בעד עידוד

מחקר ופיתוח ורוצים שזה ינתן ישירות מתקציב המדינה ואנחנו כמובן

נצביע על זה ואין שום הסתייגויות על זה.

אולי דבר שמוסכם עליו, בואו נחליט שסיכמנו (היו"ר

סיכמנו והצבענו) לא נחזור לדון והצבענו

בזה, ואם חבר יבקש רביזיה נעשה אבל נדע שלא ח.וזרים.

4. "בחוק מיסוי נקודות קיצבה (הוראת שעה)*,

התשמ"ז-1987, בסעיף 2 - (1) בסעיף קטן (א) - (א)

בפסקה (2) במקום "בשלושת החודשים הראשונים של שנת המס 1988" יבוא

"בשנת המס 1988".

ע. שגב; הכוונה כאן למיסוי של קצבאות ילדים למשפחות שיש להם

עד ארבעה ילדים, כלומר משפחות של שניים ושלושה או

אחד שניים ושלושה, אחד לא מקבל קיצבה בהנחה שההמשך יבוטל, למשפחות

שמקבלות קיצבה עבור שניים ושלושה ילדים שהמס השולי של הכנסתם עולה על

45% ומעלה. ברור שאלה משפחות שהכנסתם גבוהה מאוד, אני לא זוכר כרגע

את הנתון איזה הכנסה ברוטו מזכה ב-45% (קריאה: 2,460), אבל מדובר

במשפחות שהכנסתן גבוהה יחסית ולכן הוחלט למסות את הקיצבאות. אני שוב

מזכיר שזה הארכה של תקנה מהשנה, ז"א זה לא דבר חדש.

זה אותן הערות שהיו לי לגבי ביטול קצבת ילד ראשון

- שני ושלישי. זח מתחיל בהכנסה של 2,450 שקל

ברוטו. מה שבעצם נעשה הוא, שאת הקיצבה מקבלת האמא לחשבון בנק שלה,

לאבא מורידים את המס. ז"א עושים לו כאילו יש לו עוד נקודות זיכוי.

קיצבאות הילדים נותנים לאמא, ביטוח לאומי נותן לאמא, לאבא לוקחים את

המס. נניח שקרשנר מקבלים אותה משכורת, הוא יקבל נטו יותר קטן ממני

כיוון שזוקפים לו את ההכנסה שהוא לא רואה, מורידים לו מס, זה כמו

זקיפת הכנסה מרכב צמוד, הנטו שלו עוד יהיה יותר קטן משלי.

עמדתי בנושא הזה - פשע לגבות מס על קצבת ילדים.

לדעתי צריך פה להעלות את הקצבת ילדים במיוחד לילד

השלישי ורביעי, לו היינו חכמים כמדינה והיינו נותנים מענק גדול שזה 5

או 10,000 דולר לילד השלישי בלבד, היתה לנו עליה של כמאה אלף ילדים

נוספים בשנה אחת. בשנה אחת. זה לדעתי העליה הזולה ביותר והבסיסית

ביותר והשורשית ביותר, ואנחנו מה אנחנו עושים?

אבל פה מדובר על משפחות שמרוויחות הרבה ולא מחזקות

את הקצבה.

זה כפול משכר ממוצע במשק, מה אתה מדבר? אדם שעובד

במשמרות וקצת שעות נוספות מגיע לסכום הזה. זה הרבה

כסף? אצלי הרבה כסף, מי שעובר 8,000 ומעלה זה נקרא הרבה כסף, מתחת

לזה זה ממוצע, זה לצרכים המידיים. בכל אופן, בנושא הזה צריו גם לראות

את טובת המדינה, וטובת המדינה היא לחזק את המשפחות שלהן יש ילדים

וחלילה לא להכניס אף פעם למחשבה שאין רק ילדים יהודיים, יש גם ילדים

אחרים, וזה מה שמפריע לנו לתפקד כמדינה ולחזק דוקא את היהודים פה,

מפני שאם היינו מוצאים נתיב נוסף לתת מענק גדול לילד השלישי היינו

מצילים את המדינה הזאת, ואין לנו כבר מאגרי עליה, יהודי רוסיה לא

יצאו מחר בבוקר למרות שהנגב מוכן לקלוט אותם כולם.

לכן אני מציע לחברי הועדה להיות יותר לאומיים מאשר הממשלה. הממשלה

בנושא הזה אינה חושבת נכון ולכן ועדת הכספים צריכה לומר - כל הקצבות

לילדים צריכות להיות נטו ואפילו להמליץ למצוא איזה שהיא קרן של העם

היהודי על מנת לעודד את הילד השלישי במדינה הזאת ע"י מענק גדול וניתן

לעשות זאת, כך אנחנו צריכים לכוון את הממשלו?, הרי בסופו של דבר אנחנו

לא מחליטים במקומה, יכולים רק לדחות את המלצותיה, ובנושא הזה אני

מציע לדחות ולהמליץ בפניה כפי שהצעתי.

ג. שפט; זה אחד הסעיפים שיש עליו חילוקי דעות ולכן לא נחליט

עליו, אני רוצה להוסיף בענין הילדים, בהמשך לדבריו

האחרונים של חבר הכנסת ז. אמיר, אני הצעתי לפני שבועיים במליאת הכנסת

להקים קרן משותפת של הסוכנות והעם היהודי, שגם ממשלת ישראל תשתתף בה

בצורה כלשהי, למענק מיוחד למשפחות ברוכות ילדים, יש לנו קרן קיימת

לישראל שקונה קרקע ליהודים, יש לנו סוכנות שודאגת להתיישבות ליהודים,

נקים קרן שתדאג למשפחות ברוכות ילדים יהודים, ואני אומד את זה

בפירוש, לכן צריו לשתף בזה את העם היהודי.

מדינות ערב יתקנאו בנו ויוסיפו גם לערבים, יש להם

מקורות יותר גדולים משלנו. לסעודיה בלבד יש 147

מליארד יתרות מטבע.

עד כמה שידוע לי, יש איזה שהיא דרך שהשר קצב והשר

נסים כבר עומדים ללכת בה בקשר לעניו האקטואלי, אני

חושב שאנחנו צריכים באיזה שהיא ממגרת לדחוף את העניו נוסף על מנת

שבאמת יבוצע כבר בשנה הקרובה.

ובכו, צודקים קודמי שהסעיף הזה הוא לא סתם איזה

שהוא סעיף פיסקלי ואנחנו יכולים לעשות חשבוו. הבעיה

הזאת היא בעיה שלא יכולה לבוא על פתרונה במסגרת דיוו מקרי בועדת

הכספים. אנחנו כאו נוגעים בבעיה מאוד חשובה ויסודית; אני אינני סבור,

כמו שרבים סבורים, שהפתרוו לבעית הילודה זה רק מענקים ותקציב, אבל יש

הבדל ביו עידוד חיובי לביו אפלייה שלילית. אם אנחנו לא מסוגלים היום

לעשות משהו מיוחד במינו כדי לעודד את הילודה, לפחות דבר אחד אסור לנו

לעשות, לעשות את ההיפר, דהיינו, להטיל קצבה על הילד הראשוו, להטיל

מיסים על קצבת הילדים, ז"א, להוכיח שהמדינה בעניו זה במסגרת המדיניות

המצומצמת שהיא ניסחה, נסוגה גם כאו.

אילו היה בא מישהו ומציע היטל מיוחד שצריך להטיל כדי ליצור את הקרו

הלאומית עם הסוכנות, אז אני הייתי פתוח לדיוו כזה. אני לא פתוח לדיוו

כשאנחנו מדברים על ביטול.

הבעיה הזאת היא בעיה לדיוו, ואני מצטרף למעשה לא. ויינשטייו, הרי

אנחנו נצטרך להגיע לדיוו עם האוצר או עם איש בכיר באוצר או לפחות

בקואליציה כדי להגיע לקונצנזוס. זה לא דבר שאפשר להעביר ברוב ובמיעוט

מקרי כמו ארנונה או כמו דברים אחרים.

זה לא תמיד הכסף עצמו, אלא המגמה. אנחנו עושים

עכשיו בתנועת התחיה כנסים איזוריים על עניו

הדמוגרפיה. ביו השאר על עניו הדמוגרפיה. דיברנו על עידוד עליה פנימית

וכד', ילודה. בכנס בבאר-שבע, לפני כשלושה שבועות, אחרי הכנס ניגש אלי

אנחנו מוכרחים לספר לכם משהו, לנו היו במשפחתנו היו 9

ילדים, היתה אז החלטה של ממשלת בו-גוריו שלילד העשירי נותנים 100

לירות, אז הם אומרים לא שהמאה לירות האלה קבעו לנו לעשות את הילד

העשירי, אבל עצם הדבר שממשלת ישראל ראתה לנכוו לעשות את הדבר הזה, זה

שכנע אותנו ולכו עשינו את הילד העשירי. אני מספר את זה כאו כי זה

מראה על מגמה שבכל זאת אם הממשלה או העם היהודי יראה את זה לנכוו יש

בזה משום תרומה.

על בעלי הכנסות גבוהות או בינוניות זה לא משפיע

בכלל.

היו"ר י. כהו; אנחנו נצביע בשלב אחר.

מי ששמע אתמול את החדשות בטלביזיה, נמסר שם שהבטוח

הלאומי החליט סוף סוף לא לשלוח את זה לבנק, רמת

הגולו וירושלים המזרחית, אז היו מעבירים, קודם היו מעבירים באופו

לא, אבל היתה גם הצעה להעביר את זה לסוריה ישר)

אוקיי, והיות והם השמידו תעודות זהות אז הם לא צריכים להיות גם לא

ישראלים ומקבלים אצל הבנק. מי שצריך לבוא לקבל צריך לבוא עם תעודת

זהות, לא שמים את זה בבנק. בכל אופו אנחנו מתחילים כבר להתפכח קצת.

היינו ביום ראשוו בעזה ואני מצטט את חבר הכנסת

עטשי, אז שאלתי ובריר אל-בלח התריסים מוגפים אפילו



לא פותחים לראות מי בא, אז אומר עטשי: ישראל תשלם ביוקר בעוד 9

חודשים על העוצר הזח. מה עושים האנשים 24 שעות? אז אני אומר את זה

בהומור, לא אני אמרתי את זה. אתם לא יודעים את ההרגלים.

סעיף 5. "בחוק היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ

(הוראת שעה), התשמ"ה-1984, בסעיף 18(א) במקום "י"ג

בניסן התשמ"ח (31 במרס 1988)" יבוא "כ"ד באדר ב' התשמ"ט (31 במרס

1989)". זה ה-5%.

אני מבקש להוסיף 5% במקום 15 20. תהיה הכנסה

למדינה.

כשנגיע לשלב ההוצאות. (מפסיקים הקלטה). אז סעיף 5

מקובל, איו עליו מחלוקת וזה מאושר ומי שירצה להגיש

הסתייגות או רביזיה יוכל להגיש. 6.

"בחוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד-1984,

בסעיף 2, במקום "התשמ"ט" יבוא "התשנ"א" ובמקום

ה"תשנ"ה" יבוא "התשנ"ז".

ב-84' נחקק חוק, שאיפשר או חייב חוק חינוך חינם

לילדים 4-3. החוק הזה נדחה כמה פעמים. החוק אמר

שתוך 6 שנים, בשישית, בכל שנה עוד שישית מילדי המדינה תתוסף לתחולת

החוק הזה וילדים יוכלו ללמוד בחינם. אנחנו מבקשים לדחות את התחלת

החוק בשנתיים בעצם, ל-1990, אבל זה שנת לימוד, לכן זה שנתיים משנת

אבל להשאיר את אלה שכבר נהנים) אלה שנהנים

לא נהנים מכה חוק הם נהנים מהחלטות ממשלה או מכל מיני הסדרים אחרים

וכמובן להשאיר, לא לגעת בשום דבר מהמצב הקיים.

לגבי ההערה של סמדר שנכתבה כאן, מאחר והחוק יופעל שישית מדי שנה אז

השישית הראשונה תעלה 11 מליון שקל, סה"כ הפעלת החוק תעלה 110 מליון

שקלים לשנה.

טוב, לחוק הזה יש מה להעיר? אפשר לסכם אותו?

אני הייתי אומר שאנחנו צריכים לקשור אותו עם הדיון

גם על הקצבות.

אתם לא רוצים שנסכם אותו?

סעיף 5 זה חוק היטל על שירותים מיובאים. ההערה שלי

נראית כזאת מיתממת פשוט. אני חוטבת שההיטל הזה הוא

דבר טוב מאוד, כוחו ואיכותו בזה שהוא יהיה אוניברסלי וההערה הזאת שלי

היתה לבדוק פעם חמישית אם יש כאלה שעכשיו ב - מבקשים פטור מההיטל

הזה כי אז זה הורס את כל הענין. פטורים אסור לתת מההיטל הזה, אבל לאף

אחד, כי זה תחליף לפיחות. ברגע שעושים פיחות בשער החליפין, כולם

משלמים לפי שער החליפין החדש, אותו דבר צריך להיות עם ההיטל. הייתי

אומרת שצריך לבקש תשובה לא מעמית, לא מאגף תקציבים.

אין לי אמנם כאן את החוק, אבל אין שיקול דעת למתן

פטור בחוק הזה. יש פטורים שנקבעו בחוק עצמו. בחוק



יש פטורים, פטורים מכח החוק וזה שגרירויות, נציגי מדינות חוץ, אנשי

או"ם, יש שם רשימה והיא רשימה סגורה, איו שיקול דעת לשר האוצר או

למישהו לתת פטור. יתכן שמישהו כלול באותה רשימה.

ס. אלחנני; אתם אישרתם ל-וי.שי. איזה שהוא תרגיל עם הפטור הזה,

אבל החוק נתן אפשרות,

אז זה תלוי בנו) אני יודעת, אז לכו אני חוזרת ומזכירה את זה. חברות

עסקיות מזכירים מה שפחות בפורומים כאלה כי אלה חברות עסקיות, אתה לא

יכול לעשות להם את זה, הו עומדות בתחרות בשוק, הם לא פקידים

ממשלתי ים.

ת. פסנחסוביץ; יתכן שהתרגיל היה, שבמקום שהם יביאו את הכספים

שהגיעו אליהם תמורת ייצוא או השקעות או משהו, וכשהם

צריכים לקנות בחו"ל הם יקנו כאו מטבע וישלמו את ה-15% וישתמשו כך,

יעבירו את הכסף לחו"ל, יתכו שהם הרשו להם אבל אני לא יודעת אם זה

חוקי ואם זה בסדר, הרשו להם להשתמש באותם הכספים ולרכוש את מה שהם

רצו והם ייבאו את זה ואז זה היה פטור. אני רק יכולה לנחש.

א. וינשטיין ; ...באישור ועדת כספים כי החוק לא מאשר להם. כל מקרה

מובא לכאו, אנחנו חופשיים, אבל החוק הוא מסגרת וכל

דבר מועבר, אנחנו ביקשנו להביא את זה לועדת הכספים, אנחנו ביקשנו שכל

חריג יהיה, אז לא נפקיע מאיתנו את העניו.

היו"ר י. כהן; רבותי, בחוק רשות הנמלים היתה בקשה גם ממשרד האוצר

לקיים דיוו נוסף ואנחנו לא דנים בזה.

ת. פנחסוביץ; האוצר לא ביקש דיוו נוסף. לאוצר יש הוראה נוספת אבל

בינתיים רשות הנמלים פנתה אל האוצר והם לא מערערים

על זה והם עוד מנהלים שיחות והם מנסים לשכנע את האוצר אולי לשנות, אז

הם שלחו מברק וביקשו לדחות. אז הסבימו לדחות. (היו"ר י. כהן: אנחנו

מדברים על סעיף 8). רשות שדות התעופה נדמה לי שזה אותו דבר, גם הם

רוצים את אותו דבר, נכוו? (א. קרשנר: הם לא פנו אלי) הם לא פנו, אז

הם ישלמו. (א. קרשנר; אבל לשכת שר הבטחון אמרה שהיא

תזמיו אותם והם לא הופיעו) הם לא צריכים, זה רשות ציבורית, הממשלה

קובעת.

א. קרשנר; רשות הנמלים ביקשה באופו מפורש להופיע כמשלחת, היום

הודיעו שיש עדייו דיוו עם אגף התקציבים ומבקשים

לדחות את ההופעה שלהם.

אני מבקש, קרשנר, שאחרי שיגמר הדיוו, אם תהיה בקשה

רשמית של רשות הנמלים להופיע כמשלחת אני מבקש

(א. קרשנר; למה?) מכיוון שאלה הבעל-הבתים, יש ממשלת ישראל היא הבעל

הבית של רשות הנמלים; הם לא יכולים לבוא ולטעוו נגד הבעל הבית, הם

שיש להם בעיות עם הבעל הבית, שיריבו איתם, ברגע שהבעל הבית החליט

אנחנו לא כתובת, יש מינימום של ממשל תקיו. זה לא בא בחשבוו ולכו אם

הם יבקשו אני מבקש שיהיה דיוו כי אני אתנגד בכל תוקף.

א. וינשטיין; האוצר מבקש להביא את זה במועד מאוחר יותר.

לשני הסעיפים 7 ו-8, אני רוצה להעיר את ההערות

הערוניות שיש לי. ראשית, בא האוצר ומבקש תמלוגים

על שימוש, בזכויות שנותנת המרינה, בעיקר על מונופול, על זכויות כמו

שימוש בגלי קול, כמו שימוש בנמלי תעופה, וזה אני הושבת יירוו פה

בוערה כעניו עקרוני. הישוב התמלוגים כעלות מן הרכוש הקבוע, כאחוז מן

הרכוש הקבוע, לרעתי זה צריד להיות מהרווחים, כי זה רי רומה לתשלום

עבור מוניטין או לשימוש בער שם מטהרי או משהו כזה.

הם קיבלו את הרכוש מהמרינה, הם לא בנו אותו, זה

הנכס שהמרינה העבירה, זה כמו שיש לי רירה, אני בא

ונותן רירה למישהו ואני מקבל ערן מסויים מהרכוש הקבוע. עכשיו, אני רק

אומר לכם שהם עשו הנחה, כי בררן כלל מושכר מסחרי, העלות שלו נעה בין

10 ל-15 אחוז התשואה במשק בין קונה מרצון למוכר מרצון ואם עושים פה

7.5, אז הם עושים הנחה כנראה.

אז אני יכולה רק להצטרף להערתו של ח"כ רמון, אבל אז

קוראים לזה שכר רירה, לא תמלוג, תמלוג זה מהרווחים.

לא אכפת לי איר קוראים לכסף, העיקר שהוא יגיע). אבל אז

צריו גם לשלם תמלוגים עבור הבלעריות, עבור שימוש בגלי רריו למשל, זה

עבור זכות בלערית שאתה לא נותן אותה למישהו אחר אז אתה משלם. שכר

רירה זה שכר רירה, זה סיפור אחר. חלק מהכסף נתנו להם, יש השקעות של

המרינה בזה ואז צריו לשלם רבית. תשאירו את זה, ואני רק מציינת את

הנקורות העקרוניות.

פה מתחיל נושא רו"חות כספיים שמקבלים הוראות מגופים אחרים. הם פה

מבקשים, הם מסתמכים על תיקון לחוק יסורות התקציב שעור לא עבר, שהעלות

וכל עור -- שיהיו בהתאם לתקנות שהתקנו לפי סעיף 31א. אז אני אומרת:

שר רשאי להורות לחברה איזה הוראות ואיזה תקנות שהוא רוצה. זכותו של

השר לקבוע איר לחשב את העלות, אבל הוערה הזאת צריכה להקפיר שזה תמיר

יהיה בנוסף לכללים חשבונאים מקובלים ולאותו תאריך. ז"א, אם הם עושים

חשבון עלות, שזה יהיה על אותו בסיס להשוואה. הרוגמא שלי היא בעיקרה

חברת ההשמל. היה נסיון לשנות את חוק הזיכיון ששר האנרגיה יקבע לחברת

החשמל איר להגיש את הרו"חות הכספיים ואני אז מאור התנגרתי, אמרתי,

רו"חות כספיים יש לשכת רואה חשבון שקובעת כללים חשבונאים מקובלים.

אני לא אומרת שהכללים האלה טובים, אבל הם אחירים לאורן המערכת. מה

קרה בחברת חשמל? יש לה רווח עצום בגלל האינפלציה, התיקון 36 לרו"חות

כספיים מראה רווח אינפלציוני, יש לה רווח גרול היא לא רוצה לשלם מס,

זו רוגמה טובה.

אם האוצר יררוש חישובי עלות, כמה עולה להפיק מוצר או שירות, הכל טוב

ויפה אבל צריך להגיש את זה, אתם צריכים לבקש שזה תמיר יהיה בנוסף על

רו"חות כספיים מקובלים ולאותו תאריר. ז"א, שאם יווצר פער גרול בין

החישוב בצורה הזאת לחישוב בצורה השניה, צריך גם לבוא הסבר.

שנית, תררשו שאתם תהיו שותפים לכל חגיגת הרו"חות האלה, כיוון שאם

מגישים רו"חות על עלות ועל זה, זה מאור מעניין שגם יוגשו לוערת

הכספים.

להערה האחרונה של סמדר, הרו"חות האלה הם בנוסף

לרו"חות הכספיים מאחר והחברות עוברות לפי חוקי

המרינה שמחייבים אותם להגיש רו"חות כספיים כמו כל חברה אחרת. רו"ח

חוזר נקבע לצורך מטרה ספציפית, מאחר ואנחנו לא רנים בענין הזה אז חבל



להרחיב על זה, אבל מובן שזה לא מחליף שום דו"ח ארור, זה בנוסף לכל

דו"ח אחר שהחברה צריכה להגיש.

לגבי עניו התמלוגים - שתי הרשויות גובות היום במרכיב האגרות, אגרות

השירות שמחייבות היום הרשויות את המשתמשים; יש מה שנקרא ריבית

תחשיבות, כלומר, שתי הרשויות זוקפות % 5 .7 מעלות הנכסים שלהם בנוסף

לכל עלויות השוטפות והוצאות פחת. (היו"ר,יכהן: ז"א כשהן מחשבות את

האגרה הן מוסיפות % 7.5 כריבית על הנכסים הקבועים). בדיוק. האגרה בעצם

מורכבת מהוצאות שוטפות מהוצאות פחת ומ-% 5. אם זו היתה חברה רגילה

שהיו לה בעלי מניות, היא היתה צריכה להעביר את הרווחים האלה לבעלי

המניות שלה. מאחר ועפ"י חוקים שנקבעו, איו כאו שום העברות לבעלים של

הרשויות שזה כמובן המרינה, הכוונה היא כאן בעצם להעתיק את המצב שקיים

בכל חברה נורמלית אחרת, ואת כל הרווחים שלה להעביר לבעלים. התוצאה של

מה שקרה, ז"א, עם הרשויות, היא, שהצברי הכספים ברשויות, ברשות הנמלים

שהיא הותיקה מביניהם, הם בשיעורים שבאמת אי אפשר לתאר אותם. לרשות

הנמלים יש מעל מליארד שקל נכסים כספיים, ז"א לא רכוש, נכסים כספיים

מעבר לנכסים של קופת הפנסיות, זה מפקדונות וכד'. חלק מזה מופקר

באוצר, הרוב לא מופקד באוצר. איו שום הגיוו שרשות ציבורית, שרשות של

המדינה, תצבור נכסים בהיקף כזה בעוד שהחוב הלאומי כל הזמו חולו

וגדל.

אבל את האגרות האלה מאשרת ועדת האגרות של האוצר,

איפה הייתם כל השנים? לא ידענו על זה.

ידענו, שאלנו שאילתות, יצא חוק פרטי.

אנחנו לא מתנגדים לזקיפה של ה 7. 5%-האלה. לפי

התעריף הכלכלי, לפי עקרונות כלכליים, הם צריכים

לגבות את זה. מאחר וזה חלק מהנכסים שלהם, חלק מהעלויות של חברה זה גם

הוצאות על ההוו, במקרה לרשות הנמלים איו הוצאות מהוו.

ודאי, משום שהיא קיבלה את זה באפס). זה לא בדיוק. (א.

היא שילמה בעד הקרקעות למינהל? היא משלמת דמי חכירה?) היא

שילמה עבור הנכסים למדינה. היא שילמה. אנחנו הבטחנו לרשות הנמלים

שנדחה את הדיוו. אני רק אסביר בשתי מילים את העיקרוו מאחר והבטחנו

להם. אני אבקש לקיים על זה דיוו נוסף.

יש לי הצעה, בנושא הזה לא דנים.

האם זה סיכום, שלא מזמינים את המשלוח?

כן, לא מזמינים.

עם רשות הנמלים נקיים דיון, אבל לא בהקשר לסעיף

הזה, הרי כמה כסף הם צריכים לתת לבעל הבית שלהם זה

לא אנחנו נקבע.

אני בזמנו הגשתי הצעת חוק פרטית שנבעה בעיקר מההתנהגות של רשות

הנמלים בנושא אגרות לייצוא, ואני טועו שלא יתכו, שכאשר המדינה רוצה

להעלות מס, רוצה להעלות אגרה, רוצה להטיל, היא באה לפה ומבקשת ואנחנו

מוציאים לה את הנשמה וכד'. אבל רשות ממלכתית יכולה להטיל אגרות בלי

שום אישור של המחוקק. יכולה מחר רשות חברות התעופה להחליט שהיא מעלה

את האגרות בשרה התעופה בלור ל-100 שקל, היא תקבל על זה אישור בממשלה



ובזה נגמר הענין. איו שום פיקוח פרלמנטרי. ז"א, זה המקרה היחיד שרשות

ממלכתית יכולה להטיל מכו ללא התערבות הריבון. (א.: איפה החוק

נעצר?) החוק נעצר בממשלה, בכל מיני מקומות. (קריאה: הגשת כבר את

. למה אתה לא בא לקואליציה להריץ

אותו?) אני לא צריו להריץ אותו, יש לנו במקום שאנחנו נלך ואני אחכה

10 שבועות עד שיהיה זמו בקריאה טרומית ואח"כ נדון בו, יש לנו פה את

החוק הזה, החוק הזה בא לעשות הסדרים במשק; באותו מקום נכנים אותו

כסעיף, אני לא מניח שהממשלה תתנגד, אני לא מניח שמישהו יגיד שזה נושא

אחר בעיקר שהנושאים של רשות חברות התעופה ורשות הנמלים נמצאים פה,

נכניס את העניו הזה כסעיף וכל אגרה והעלאת אגרה של רשות ממלכתית החוק

מנוסח, אני יכול להביא אותו בישיבה הבאה יהיה טעוו אישור ועדת כספים,

ואז נבוא ויהיה לנו מה להגיד. למה רשות הנמלים צפצפה עלינו ככה? אני

נפגש איתם כמה פעמים ועם מכוו היצוא והתחננו אליהם על החצי אחוז הזה

שיורידו משני אחוז לחצי אחוז ומשכו את זה כמעט שנתיים כי הם לא

צריכים אותנו. כסף הם לא צריכים מאיתנו, אגרות לקבוע הם לא צריכים

אותנו, עם הממשלה הם מסתדרים כנראה, עובדה שהסתדרו עד היום ואני לא

יודע מה הם הולכים להסתדר וזוהי נקודה אחת בנושא רשות הנמלים.

נקודה שניה - אני לא מביו למה הממשלה, בתקציב המדינה, לוקחת מרשות

הנמלים כ-200,000 מליוו מעבר לשוטף כשאתה מספר לנו פה שיש להם מליארד

עודף. אתה בא ואומר יש חברה ממשלתית עם מליארד שקל עודף ואני לוקח רק

לה מאתיים, למה? כי במשך 10 שנים הם צפצפו עליכם ולא יכולתם לגעת

בהם? והצטברו? הייתם צריכים כל שנה לקחת יותר. אז תעשו חשבוו כמה

באמת הייתם צריכם לקחת מאז שהרשות קמה ותוציאו את זח, תלכו לבנקים,

הרי זה טירוף הדעת שאתה תנפיק אגרות חוב, תשלם עליהו ריבית בזמו

שהרשות הממשלתית בכסף הזה קונה אגרות חוב ומרויחה כסף, ובמקרה הטוב

היא קונה אגרות חוב ואז אתה צריו למחזר, במקרה הרע הוא סוחרת בזה

בשוק האפור או בבנקים זה טירוף מערכות מוחלט ואני לא מביו מאיפה הכח

והעוצמה שיש ברשות הנמלים, אני מביו שלחקלאות יש כח, לתעשיה יש כוח,

איזה כוח יש לגוף שאתם בעל הבתים שלו? ולכו אני מבקש לקבל מכם את כל

הפרטים על מלאי ההוו ואיפה הוא נמצא, לא מהרשות, שהם יתנו לכם דו"ח

איפה נמצא המליארד שקל השוטף הזה וכמה יש באוצר המדינה, כמה יש

בבנקים, כמה יש בשוק האפור ואני רוצה תשובה למה אתם לוקחים 200 מליוו

כי אני רוצה לחייב אתכם לקחת לפחות חצי מליארד שקל, אח"כ צריך ששר

החינוך יגיד, אני יש לי עוד 2 מליוו אני מתחנן בשביל לימודי העשרה

להלחם בחינוך האפור ואתם תגידו איו לי. אני לא בא לפרוץ את מסגרת

התקציב, אבל לא בתנאים כאלה.

והנושא השלישי, אני מבקש להודיע לועדה, אני מניח שזה גם יגיע לשר

האוצר אבל אני רוצה להודיע לועדה. מכיווו שבחוק הזה, חוק הסדרים במשק

המדינה, מופיעים עניינים אשר קשורים למיסוי, אני מבקש להכניס בחוק

הזה שני דברים, אחד - לבטל את מה שקרא שר האוצר רפורמה ואני קורא לה

מענקים ל-60,000 צמרת עשירי המדינה ולהציע רפורמה אמיתית, באותו סכום

כסף, אגורה לא יותר, ולחילופיו, אם זה לא יתקבל להכניס...

אתה מתכוון לחדש את מס היסף, תגיד), לא, מס היסף זה

במקרה הטוב מבחינתך, אני מציע לעשות דבר יותר מרחיק לכת, נתו שר

האוצר 600,000 מליון ש"ח שנה שעברה שמהם רובם המכריע הגיע ל...

לעשירונים העליונים) למאונים איזה עשירונים, הלוואי והיה

מגיע, אני רוצה שיגיע לעשירונים, למאונים. אני את ה-600 שקל האלה

הבטיח שר האוצר שהרפורמה הזאת היא שלב אי



והוא מחכה לשישינסקי בשביל שלב ב'. לאור תגובות ראשי האוצר על

שישינסקי אין לי ספק שהשנה לא יהיה שישינסקי, אולי פעם אחרת.

אז אם לא ניתן אז אני מבקש שאת שלב א' יעשו אחרת ושהוא יגיע לעשירון

התשיעי ולתהילת העשירון העשירי ולא לצמרת המדינה, ואם זה לא יתקבל,

לחילופין אני מציע לפחות להמשיך את מס היסח כשם שפה ממשיכים בחוק

מיסוי נקודות קיצבה וכדי.

א. ויינשטיין אני רוצה לשאול את האוצר - מהמליארד שקל של רשות

הנמלים, כמה מזה צריך להיות הפיתוח שלהם שבצנרת?

אנחנו אמרנו שכל הנושא של קצבות ילדים שווה בערך 210, 220 מליון שקל

בתקציב. עכשיו, אם המליארד שקל של מליארד הנמלים לאחר שניקח 200

וישאר להם 800, אם ה-800 זה צנרת של תבניות פיתוח, אם הכספים האלה הם

כספים פנויים שהם משחקים בהם אנחנו יכולים ללכת על כיוון שניקח עוד

200 מליון, ונשאיר את הענין של קצבאות הילדים כפי ששיניסקי מציע.

כלומר, הצעה חליפית, שאנחנו, במקום 200 לוקחים מרשות הנמלים ...

כי מליארד שקל מקביל לא לפיתוח...

יש כאן מקור חד-פעמי ויש כאן שימוש שהוא רב-שנתי.

אנחנו את ה- 200 מליון שאנחנו מבקשים לקחת מרשות

הנמלים, אנחנו מבקשים לא למימון התקציב, אלא להקטנת החוב הפנימי. אי

אפשר לקחת קיצבאות ילדים, שעולות כל שנה 200 מליון ולמצוא להם מקור

חד-פעמי ב-88, זאת הבעיה.

שישינסקי מצביע על מקום קבוע לעומת תשלום קבוע.

אבל אריאל זה למכור נכסים, מחר נמכור את פז.

זה לא אותו דבר.

אבל אנחנו עוסקים בחוב הפנימי השנה בעוד 400 מליון,

למה אתה מנוע?

כי הממשלה החליטה על 200.

האם זה טוב להקטין את החוב הפנימי בעוד 400 מליון

בעוד שהם יסתובבו בשוק האפור?

אנחנו לגבי גם רשות הנמלים ושדות תעופה נקיים עוד

דיון. אנחנו ניתן להם לגמור מו"מ. חיים, לגבי

הרפורמה של מה שאתה מציע בגדול (ח. רמון: לא בגדול, בקטן) לא חשוב,

אומרת גבי פנחסוביץ שזה נושא חדש....

אני לא אמרתי נושא חדש, שהאוצר יחליט ושהאוצר יטען,

אני לא טוענת.

האוצר לא קובע מה זה נושא חדש, חברי כנסת קובעים

נושא חדש או לא.

לגבי הבקשות שחיים העלה וביקש אינפורמציה, מה

ואני מודיע אני מכניס את



הסעיף בנושא האגרות של רשויות) והוא רוצה להכניס אגרות וכו' - תגיב

בישיבה הבאה. לגבי הנושא של מה שנקרא רפורמה גם מס יסף וגם זה. איר

אתם מתייחסים לזה כנושא חרש או נקיים על זה ריוו פה? לא שישינסקי,

הרפורמה, מס יסף.

יש החלטת ממשלה כרגע לא להכניס את מס יסף. השינוי

ברפורמה לא קשור לתקציב.

מה זה לא קשור בתקציב?

אתם קובעים מה קשור לתקציב.

אני אומר שאין לי שום ספק שיטען שמס היסף זה נושא

חרש. אני לא בטוח שהטענה נכונה ומספיק שהיא תטען.

אם היא תטעו אז מה?

אז זה הולך לועדת הכנסת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

- סוף הישיבה -

הישיבה ננעלה בקעה 11:30