הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 567

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי, כ"ט בשבט. התשמ"ח - 988ו.7.2ו - שעה 9.00

נכחו

י' כהן - מ"מ היו"ר

אי אבוחצירא

נ י ארד

יי ארידור

י י ארצי

פי גרופר

ד' דנינו

א' ויינשטייו

א' ורדיגר

י י מצא

עי סולודר

עי עלי

י י צבו

די צוקר

אי שלום

די תיכוו

די בועז - הממונה על התקציבים

עי ארדמו, די מלינקוב - אגף התקציבים

אי קרשנר

אי דמביץ

טי אלחנני

אי דגני

התקציב לשנת 1988 -

תמיכות במחירי מצרכי יסוד ובייצור החקלאי.

הצעות לסדר היום.



תקציב התמיכות במחירים של מוצרי יסוד

אני פוחח אח הישיבה.

נדון היום בחקציב הסובסידיות. יציג אח הנושא הממונה על התקציבים,

דוד בועז. בבקשה.

התמיכות במוצרי יסוד, או הסובסידיות כפי שאנחנו קוראים להן, משרתות

כמה מטרות. אחת המטרות, בוודאי לא העיקרית, היא לשנות אח חלוקת ההכנסות.

כאשר הוחלט על היקף התקציב לתמיכות ועל הקצאח המשאבים גס המפזרה קול

שינוי בחלוקת ההכנסות עמדה לנגד עיני המחלימים. היו ראו לנגד עיניהם

שינוי בחלוקת ההכנסות והתערבות מסוימת לטובת שכבות שהן מעוטות יכולת-

מסרה שניה - סיוע בתכנון הייצור החקלאי כדי להגיע לרמה של יעלות מתקבלת

על הדעת-

לא אסתיר מחברי הוועדה את העובדה שמשרדנו איננו שבע רצון מרמת

הסובסידיות שהגענו אליה בשנה החולפת, שנת 1987, למצרכים ולשירותים

השונים. למעשה אנחנו מציעים כי בתקציב לשנת 1988 נגיע לעומק הסובסידיות

כפי שתוכנן בתקציב המקורי לשנת 1987, שלא הצלחנו לעמוד בביצועו. בתקציב

המדינה לשנת 1987 תכננו להגיע לעומק סובסידיות מסוים- לא הגענו אליו

אלא עברנו אותו בצורה די משמעותית. הכוונה בתקציב 1988 להגיע לאותו

עומק סובסידיות-

המטרה הראשונה שדיברתי עליה של התערבות מסוימת בחלוקת ההכנסות

איננה מושגת לחלוטין בגובה הסובסידיות כפי שהוא קיים היום, כיוון

שהנהנים מהסובסידיות באופן יחסי ואפילו מוחלט אלה הן יותר השכבות

בעלות היכולת מאשר השכבות מעוטות היכולת- לכן חרף כל הקשיים שיהיו

כרוכים בתיקוני מתירים בשל הקטנת גובה הסובסידיות בגלל הייחודיות

של שנת 1988, אנהנו מקווים שבכל זאת ו.וכל לעמוד בלחצים ולהעלות את

המחירים כמתוכנן-

בתומר שהכנו לקראת הדיון הצגנו בצורה גראפית את ההוצאה לסובסדיה

בשנים 1988-1980, זאת במחירים קבועים כדי שיהיה לכם בסיס להשוואה.

אנחנו רואים כי בשנת 1987 סך הכל ההוצאה לסובסדיות במחירים קבועים

הגיע לסכום של כ- 950 מיליון ?זקל, שזה בערך 250 מיליון לדקל יותר מאשר

תוכנן- סכום של קרוב למיליארד שקל הוצא לסובסידיות בשנת 1987.

אנחנו רוצים להקטין את הסכום הזה בערך ב-200 מיליון שקל בשנת 1988.

ולהגיע לסכום שאינו עולה על 750מיליון שקל.

אני מציע שאציג את הדברים באופן כללי ואחר כך נוכל לענות

אל שאלות.

אתם רואים בלוח נחונים על התקציב המקורי לסובסידיות לשנת 1987.

יש כאן פירוט של הסכומים שניתנו למוצרים השונים כמו חלב, פטימים,

ביצים ולחם. אלה חח ארבעת המוצרים החקלאיים העיקריים שמקבלים

סובסידיות- אחר כך באה התחבורה הציבורית, ואתריה המים-

המים לצריכה ביתית אינם מסובסדים. הסובסידיה ניתנת למים המיועדים

לחקלאות ולתעשיה.

בטור השני יש נתונים על אודן הביצוע ב-1987. להערכתנו יסתכם

הביצוע ב-673 מיליון שקל- יתכן שפה ושם יהיו שינויים קלים-

הבסיס לתקציב 1988 זהו סכום של 831 מיליון שקל, ובמחירים שוטפים

אנחנו רוצים להגיע לפי הצעת התקציב לסכום של 508מיליון- כאן הפער בין

הטבלה הזו לבין הדיאגרמה, שבה מדובר במחירים קבועים,

בדף הבא ישו נתונים על התמיכות במחירים קול מוצרי יסוד בתקציב 1988;

נתונים על עומק הסובסידיות באחוזים שאנחנו רוצים להגיע אליהם; וכן

נתונים על עומק הסובסידיות למוצרים האלה בחודש מרס 01988

האמת שרצינו לבטל כליל אה הסובסידיה לחלב, אבל יחד עם משרד

החקלאות הגענו לסיכום שהסובסידיה לחלב בשנת 1988 תהיה 4%כדי לשמור

אותה ככלי לתכנון-

ד' צוקר;

איר אתה מסביר את החריגה היוצאת דופן בביצוע לעומת הצעת התקציב?

הפער בין התקציב לבין הביצוע הוא גדול ביותר. מה הסיבות לכך?

ד' בועז;

אגיע לזה.

ראוי לציין כי בסוף שנת התקציב הזו נגיע לעומק סובסידיה של

47%בפטימים; 54% בביצים; 45% בלחם, וזה סעיף יקר מאד, ובתחבורה ציבורית

נגיע לעומק סובסידיה קלל 53%. במים יגיע עומק הסובסידיה ל-33%. ואני

כבר רוצה לומר שהמספר הזה אינו משקף את המצב אלא הוא ממוצע של שלושת

השימושים במים-

בדיון שהתקיים לפני שלושה שבועות על התקציב עלה הנושא של עומק

הסובסידיות. כתוצאה מאי הבנות בנושא הגיעו גם למסקנות מוטעות לגבי

העלאת המחירים של המוצרים השונים, כפי לזהם מתוכננים ללזנת 1988 .דיבר

על כר חבר הכנסת יאיר צבן ואני הסברתי לו את הענין במסמך מאד מפורט.

אגיד בכמה מלים מזה עומק סובסידיה ואיך צריף להתייחס לזה.

אנחנו מדברים על עומק סובסידיה ליחידה כאחוזים מן המחיר-

עבור מה משלמים סובסידיה, עבור המוצר המוגמר?

היו"ר י' כהן;

יש סובסידיה לפטימים, יש סובסיריה למספוא, יש סובסידיה לחלב.

ד' בועז;

מדובר על המחיר. המחיר מוגדר כפדיון סיטונאי. כדי לפשט את הענין,

נדבר על המחיר לצרכן, על העלות לייצרן, ועל ההפרש ביניהם שזו הסובסידיה.

עומק הסובסידיה הוא סך הכל הסובסידיה ליחידה חלקי המחיר באחוזים.

עומק הסובסידיה המתוכנן לחלב ב-1988 הוא 4% לעומת עומק סובסידיה של

34% ב-1987.

עומק הסובסידיה המתוכנן לביצים לשנת 1987 היה 30%. בפועל הגענו

ב-1987 לעומק סובסידיה של 54%. אנחנו רוצים להגיע בשנת 1988 לעומק

סובסידיה של 30% לביצים.

איך אני מחשב את העלאת המחיר של הביצים ב-1988 כדי להגיע לעומק

הסובסידיה המתוכנן של 30%?אם המחיר לצרכן היה 100, ועומק הסובסידיה

היה 54, העלות לייצרן היתה 154.

א' שלום;

העלות לייצרן כוללת הובלה, חלוקה וכדומה?

סי אלחנני; זה מה שמוגדר פדיון סיטונאי.



ע' עלי?

זה היה נכון אם כל הסובסידיה היתה ניחנת למוצר המוגמר. בפועל

חלק מהסובסידיה הולך לחים, למספוא, יש גם סבסוד של תשומות אחרות.

אני מבקש לדעח מהו החלק לול הסובסידיה שניתן לתשומות ואיזה חלק ממנה

ניחן למוצר המוגמר-

ר' בועז;

השאלה איננה כל כך רלוונטית, כי המוצר המסובסד יכול להיוח מוצר

מוגמר ויכול גם להיות מוצר ביניים או גורם ייצור כמו מים לסקטור

החקלאי. ביקשתי להסביר אח המכניקה כי בענין זה היו אי הבנות שהוליכו

למסקנות לא נכונות" אני יכול להגיד לך שחלב הוא גורם ייצור לתעשיית

הגבינות וגם מוצר סופי עבור הצרכנים. הוא הדין מים, שזה גורם ייצור

לכותנה, לדוגמה, וגם מוצר סופי בצריכה ביתית,

אם אני מדבר על מוצר מסובסד, ולא משנה אם הוא מוצר סופי או מוצר

ביניים, השאלה איך אני מחשב את שיעור העלאת המחיר של אותו מוצר בלינה

הבאה בשל הורדת עומק הסובסידיה-

אם אינך לוקה את מרכיב המים בתחשיב, עומק הסובסידיה הוא גדול

בהרבה. לכן השאלה היא רלוונטית. השאלה אם אתה לוקח את כל המרכיבים

בתחשיב שלך או לא. יכול להיות שעומק הסובסידיה שאתה מדבר עליו חל

רק על חלק מהמרכיבים של המוצר ולא על. כולם.

ד' בועז;

אתה צודק. יש הסבסוד הסמוי ויש הסבסוד הגלוי- כל אוד עושה את

החישוב שלו על השימוש בגורמי ייצור מנקודת ראותו. העלות שלו זה

המחיר שהוא משלם ולא מענין מהי העלות למשק. לכן פיתחנו שיטות לחישוב

הסובסידיה להון ולגורמי ייצור אחרים לפי עלותה למשק. אותו

חקלאי שצורך מים להשקאת שדות הכותנה שלו בנגב, לא עושה את החשבון

של עלות המים למשק הלאומי, עלות ההון והריבית, אלא הוא מביא בחשבון

את המחיר שהוא שילם עבור המים. לכן יש בזה מרכיב סמוי של סובסידיה,

שיש להביא אותו בחשבון כאשר מדברים על העלות למשק. אבל לא לזה התייחסתי.

אני חוזר לסובסידיה לביצים. אמרנו שהעלות לייצרן היא 154.

אם אני רוצה להקטין את עומק הסובסידיה מ-54% ל-30% ב-1988, הרי שצריך

יהיה להעלות את המחיר של המוצר הזה ב-21%.

הבאנו נתונים על עומק הסובסידיה בחישוב שנתי, כפי שהגענו אליו

בסוף השנה. השאלה מתי נגיע לעומק הסובסידיה המתוכנן. פרסנו זאת על פני

השנה, הפכלנו בכמויות הצריבה המשוערות על ידינו, וכך הגענו לסכומים

המוחלטים של הסובסידיות לקבוצות המוצרים השונים-

שמענו סקירה על עומק הסובסידיות המתוכנן לשנת 1988 בהשוואה

למה שתוכנן ב-1987 ולביצוע בפועל-

אולי תוכל לתת נתונים בכמה צריכים לעלות מחירי המוצרים המסובסדים

כדי לעמוד בעומק הסובסידיות המתוכנן?

נגיש את הנתונים האלה לוועדה.



י" ארצי;

פעם ביטלנו את הסובסידיות ואחר כך חזרנו אליהן ואף הגדלנו אותן.

השנה אנחנו מבקשים להקטין את עומק הסובסידיות למוצרים מסוימים ואולי

גס לבטל אוהן לגבי מוצריס אחרים.

אני מבקש לקבל חשובות לשלוש שאלות: האחת - מהי המכניקה לביטול

הסובסידיות, האם הביטול הוא חד פעמי או שהוא ייעשה בהדרגה? השניה -

מה תהיה ההשפעה ליל הקטנת הסובסידיות או ביטולן על מחירי המוצריס

ומה תהיה ההשמעה לילל המחירים החדש על המדד? והשאלה השלישית - האם

בענין זה יש סיכוט עם ההסתדרות,או שזוהי מדיניות חד צדדית של האוצר?

א' שלום!

סובסידיה עד לשיעור מסויס תורמת לתכנון, אבל סובסידיה בשיעור

נמוך מאד או בשיעור גבוה מאד כבר אין לה משמעות לגבי התכנון. לדוגמה,

הסובסידיה המוצעת לחלב בשיעור של 4% לא תוכל לשמש כלי לביסוס התכנון-

משק שחורג מן המכסה יהיה מוכן לוותר על הסובסידיה של 4%, ואף על

סובסידיה גבוהה מזה, כי ההשקעה עבור הייצור הנוסף בענף היא שולית

עבורו.

חלב הוא מוצר שמשמש את התעשיה, ואין זה מקרה שאפשר להבריח אותו

לשוק כמו ביצים או פטימים. בסך הכל נותרו במשק שלוש מחלבות גדולות!

תנובה, טרה ושטראוס. תנודה קולטת 85% מכלל החלב וגם מוכרח אותו לשתי

המחלבות האחרות- אינני חושב שסובסידיה של 4% לחלב יכולה לשמש כלי

לשמירת התכנון.

על הסובסידיה לפטימים יש ויכוח אם לתת אותה לעוף הקפוא או לעוף

החי. אתם מציעים לתת את הסובסידיה לעוף החי בעוד שמחיר העוף הקפוא

ייקבע לפי התחרות בשוק- אני חושב שהצעה כזו יכולה לגרום למשבר

בענף ולפגוע במשחטות. אנחנו יודעים שענף נקלע למצוקה פונה לאוצר

ומבקש סיוע. כך קרה לענף ההודים שנקלע למשבר, והאוצר נאלץ בזמנו

לשלם מחיר יקר כדי לחלץ את הענף מהמצוקה שלו לפני שלוש שנים וגם

גם השנה). אם רוצים לשמור על התכנון צריך

לתת את הסובסידיה למוצר המוגמר, כלומר לעוף הקפוא ולא לעוף החי.

בדיונים במהלך השנה הבעתי את דעתי מספר פעמים על הגדלת הסובסידיה

למוצרים השונים. אני חושב שלא היתה כל הצדקה להקפיא אח המחירים של

המוצרים המסובסדים וכך להגדיל את עומק הסובסידיה וכתוצאה מכך את

התקציב לסובסידיות. האוצר עילה שגיאה חמורה. (ד' תיכון! בהסכם עם

ההסתדרות). אני מדבר על ההסכם להקפאת המחיריח של המוצרים המסובסדים.

אפשר היה מדי חודש להעלות את המחירים של המוצרים האלה בסכומים קטנים.

אינני חושב שזה היה קובע את גורלה של התכנית הכלכלית. כר הוצאנו

סכומים גדולים לתשלום סובסידיות שאפשר היה לחסוך אותם ולהשתמש בהם

להקטנת הגרעון בתקציב או לפתור הרבה בעיות במשק, ואינני מדבר על

המשק החקלאי, כמו הקטנת הריבית וסיוע למפעלים במצוקה. בכך היינו

תורמים תרומה יותר חשובה לכלכלית המדינה מאשר על ידי הגדלת התקציב

לסובסידיות.

אני מקווה שמה שקרה השנה ישמש לקח לאוצר שלא לחתום על הסכמים

שגוררים אותו להוצאות מיותרות שלא תורמות למשק.

די תיכון!

אני עוקב אחר תקציב הסובסידיות מזה כמה שנים. אני יכול לומר כמעט

בוודאות שאין דמיון בין סעיפי הסובסידיות בתקציב שמאשרת הכנסת לבין

מה שמבוצע בפועל במרוצת השנה. זו לא השנה הראשונה שיש חריגה גדולה

מהתקציב לסובסידיות. זוהי תופעה נמשכת לאורך השנים ללא יוצא מן הכלל.

אינך יכול לומר דגר על התקציב כיוון שהוא נפרץ מרי.שנה בסעיף

הסובסידיות שהוא סעיף מהותי למדיניות הכלכלית. אי אפשר לסכם את שנת

1987 בלי לומר כמה מלים בגנותו של האוצר למהות בנושא הסובסידיות.

אני מציע את השאלה: מה יותר הזק - תו" התקציב או הסכמי השכר

שעליהם הותמים המעסיקים, הממשלה וההסתדרות, מה גובר על מה? הכנסת

מאשרת את הוק יסודות התקציב, ואתר כך מתברר שהסכמי העבודה יותר

הזקים מן החוק-

שמעתי הסברים של האוצר על צורת ההישוב של הסובסידיות אבל לא

שמעתי מהם השיקולים לקביעת עומק הסובסידיות, מדוע התלטתם להוריד

את עומק הסובסידיות למים ל-20% ולא ל- 10%? מדוע אתם מציעים להוריד

את עומק הסובסידיה לתחבורה הציבורית מ-53% ל-40%? מדוע אתם מורידים

את עומק הסובסידיה ללחם ל-25% ולא משאירים סובסידיה של 45%?

אני מבקש לדעת מה היו השיקולים שלכם לייקר את תעריפי הנסיעה

בתחבורה הציבורית, או מדוע אתם רוצים לייקר את המים לצריכה ביתית

על הליבון הגדלת הסובסידיות למיס לחקלאות?

מהי האידיאולוגיה העומדת מאחודי כל סעיף וסעיף, בזה לא עסקנו,

וזה אולי העיקד. איר מחשבים את הסובסידיות זוהי שאלה טכנית חשובה,

והיא התעוררה כאן בשל הוויכוח שהיה על כך במליאה בשעתו. אבל זה לא

משנה את המהות,כי איך מחשבים - זאת יבדוק מבקר המדינה.

לא ברורה לי המדיניות שלכם. היא אולי לא חשובה כי אינכם עומדים

עליה, קל וחומר בשנת בחירות- פתחתם אה השנה בצורה גרועה ביותר בתחום

המדד. מדד של 1.6 בחודש ינואר הוא גבוה ביותר, ועדיין אינני מבין

כיצד הגענו למדד הזה- שוב פעם אנחנו מופתעים בסעיף ירקות ופירות,

על אף העובדה שהחודש השמדנו כמויות גדולות של ירקות- תטענו לעומתי

כי לפני שנה מדד ינואר עלה ביותר מאשר 1.6. אני רוצה לרענן את

זכרונכם שלפני שנה היה פיחות של 10%. אבל לפני שנתיים ירד המדד של

חודש ינואר למינוס 1.3- הפתיחה שלכם השנה היא גרועה מאד,

אני יכול לומר שלא רק שלא נצמצם השנה את עומק הסובסידיות אלא

קרוב לוודאי שנגיע השנה לשיא חדש, (סי אלחנני; השיאיו היו בשנת

1981 - 35% , 400%..) אנחנו לא מדברים על השנים 1982-1981-1980

ו-1983.

יי ארידור;

יש הבדל יסודי בין 1981 לבין 1982 ו-1983.

אם אנחנו דוצים לראות מה יקרה ב-1988 הבה נחזור למה שקרה ב-1984

ואז נלמד מה יקרה לנו ב-1988, אני מטיל ספק אם תוכלו להתמודד השנה

עם הנושא הזה.

אני רוצה שתאמר לנו בכנות מה לדעתך יקרה בסעיף הסובסידיות היינה

לאור הפתיחה הגרועה של השנה, שהיא גס שנת בחירות. אני חושב שכאשר הכנתם

את התקציב השיקולים שלכם היו סבירים, אבל כיוון שהגענו כבר לחודש

פברואר, נראה לי שהמצב הריאלי מכתיב לבם כנראה התייחסות שונה.

אי שלום!

לפי ההערכות שלכם אומדן הביצוע ל-1987 יהיה 673 מיליון במקום

497 מיליון כפי שהופיע בתקציב המקורי?

סי אלחנני;

מהנתונים שהגשתס באחד הניירות על התחבורה, הסכום היה גדול מאשר

הסכום של 244 מיליון שקל שמופיע כאן כאומדן ביצוע לשנת 1987.



ע' סולודר;

ההצעה שהבאתם האם היא מוסכם. עם משרד החקלאות? האם היתה עליה

הידברות עם הגורמים השונים כמו המרכז החקלאי? נראה לי שיקל פער בין

התביעות שאני יודעת עליהן לבין ההצעה שהגשתם.

כל פעם כאשר מדברים על נושא המים מעלים את הבעיה של ענף הכותנה,

או של גידולים אחרים. אני רוצה לציין שיש בארץ- אזורים שהיושבים בהם

לא יוכלו להתפרנס ללא הגידולים האלה. אינני אומרת שלא צריר לחפש

אתר גידולים חדשים המתאימים לבל אזור, אבל אם אנחנו רוצים שאזורי

הארץ האלה לא יהיו שוממים ויגורו בהם אנשים, אנחנו צריכים לסייע

להם על ידי סובסידיה לגידולים שהם מטפחים.

אפרים שלום דיבר על ענף הפטימים והזכיר את מגדלי ההודים.

לא פעם דנו בוועדת הכספים על ענף ההודים ואמרנו שצריך לסייע לו.

היתה דרישה לכלול גם את ההודים במסגרת של התכנון. האם ענף הפטימים

כולל גם את ההודים? אני מבקשת על כך הסבר.

כאן יש נתונים על הסובסידיה ללחם. אבל יש בעיה של מחיר החיטה

שהוא חיוני עבור הייצרן. בשנה שעברה נקבע מחיר של 193 דולר לטון ,

וזו היתה שנה מבורכת עם יבולי שיא של חיטה- השנה צופים יבולים יותר

קטנים של חיטה ונמסר לי שאתם מציעים מחיר של 170 דולר לטון- לפי

החישובים של החקלאים המחיר צריך להגיע ל-220 דולר לטון. אני סבורה

שאתם צריכים להיפגש באמצע הדרך- (עי ארדמן; אולי המחיר העולמי לחיטה?)

שני שלישים מהחיטה מגדלים בנגב. אי אפשר לגדל שם גידולים אחרים,

האס דברים כאלה מובאים בחשבון? לכך- יש השיבות גם מאספקט לאומי של

שמירה על אדמות-

בסיכום, אני מבקשת תשובה בנושא ההודים האם הוא כלול בענף הפטימים?

אני מבקשת הבהרה בענין מחירי החיטה- והשאלה האחרונה: האם ההצעה הזו

הוכנה בשיתוף ובתיאום עם הגורמים המיישבים-החקלאיים?

י' צבן;

אני מבקש שתהיה התייהסות להערות הכלולות בתזכיר שהכינו היועצת

הכלכלית של הוועדה לקראת הדיון הזה.

די בועז;

לא ראיתי את התזכיר. אוכל לעיין בו-

האם בפרסומים על המדד נכלל גם מידע מה היה קורה אם היו עושים את

החישובים בשיטה הקודמת? אני מניח שלכם ידועה התשובה. מן הראוי שגם

אנחנו נדע אותה.

מהי המדיניות המתגבשת באוצר למקרה שהתחזית שלכם לגבי המדד לא

תתגשם? אני שואל זאת בהקשר לסכומים המוקצבים לסובסידיות. האם אתם

ערוכים לקראת מדיניות אלטרנטיבית, או האם אתת חושבים לדון על כך

והיה ויתברר שעליית המדד לא היתה לפי הציפיות שלכם? אנחנו יודעים

מה קורה כאשר הסובסידיות אינן מגשרות על קני הפער בין העלות לבין

המחיר. החקלאים מקימים אז קול זעקה.

השאלה היא מהן ההנחות שלכם לגבי האפשרויות השונות של עליית המדד.

האם אתם מוכנים להגיש לוועדה נייר אפילו לא מחייב שיבהיר מה יהיו

להערכתכם המחירים 7לל המצרכים האלה כתוצאה מהקטנת עומק הסובסידיה-

די בועז;

נתבקשנו להגיש זאת. הנייר נמסר עכשיו ליועצת הכלכלית.

לא הבנתי את השאלה. אתה מחכווז לשיעור ההעלאה של המחירים

של המצרכיט האלה?

די בועז;

יאיר צבז ביקש לדעת בכמה יעלו המחירים ילל המוצרים המסובסדים,

להערכתנו.

בכמה יעלו תעריפי התחבורה הציבורית אם תקטינו אח עומק הסובסידיה

כמוצע? ואשר לתחבורה הציבורית, זו לא רק שאלה של סובסידיות. האם

היה דיון שבו השתתפו כל הגורמים הקשורים לתחבורה הציבורית בהיבטים

השונים - משרד התחבורה, מע"ץ האוצר - מה ניתן לעילות כדי שיותר אנשים

יסעו בתחבורה הציבורית במקום ברכבם הפרטי? ראם הנושא של הסובסידיה

לתחבורה הציבורית היה חלק מהדיון הזה, או שדנו על כך בנפרד?

במחקר הידוע של פרופ' צדקה על הסובסידיות הוא הגיעה למסקנה

ברורה שהסובסידיה לתחבורה הציבורית היא בעלת ההשפעה הפרוגרסיבית

ביוהר - -(ר' מלינקוב; קתות מכל הוא שולל את הסובסידיה לתחבורה

הציבורית).

הוא אומר שאי אפשר לשלול את הסובסידיה לתחבורה הציבורית-

ר' מלינקוב;

ההוצאה המוחלטת לסובסידיות היא שווה לחמשה העשירונים העליונים

ולחמשה העשירונים התחתונים. זוהי הנקודה הבעייתית.

סי אלחנני;

לסובסידיה לתחבורה הציבורית יש יתרונות נוספים מעבר לפרוגרסיביות

בחלוקת ההכנסות,

י' צבן;

הוא קובע שההשפעה הפרוגרסיבית ביותר על חלוקת ההכנסות השוויונית

יש לקיצכאות הילדים- אבל כאשר הוא מדבר על הסובסידיות הוא אומר

שמבין כל מרכיבי סל הסובסידיות, הסובסידיה לתחבורה הציבורית יש

לה ההשפעה הפרוגרסיבית ביותר. (היו"ר י' כהן: שזה הרע במיעוטו)-

אינני חושב שהוא הגדיר זאת כך.

בביקורי במפעלים האזורים בעמק בית שאן השתכנעתי שהטענות בענין

הפטימים והמשחטות הן מענות רציניות, ואני חושב שאתם צריכים לשקול

את העניל מחדש.

היות ונפלתי קורבן לאי הבנה בענין חישוב הסובסידיות - -

(די בועז; התייחסתי לזה). בשיחות להיו לנו שמעתי מכמה מכם שיותר

הגיוני היה לעשות זאת בצורה שחייבתי שזה נעשה, כלומר שלוקחים כבסיס

את העלות.

סי אלחנני;

זה לא ישנה את שיעור עליית המחירים הנדרש.

זה ענין של מכניקה. ילל הגיון לומר קלהסובסידיה מחושבת לפי העלות.

אבל זהו החילוב המסורתי.

יש לכם אפשרות לחדש השנה את המערכות ולקבוע שיטת חישוב יותר הגיונית.

נתייחס לזה.

מכל מקום חשוב שנדע איר נעשו החישובים. אני מציע שהמידע בנושא

7של חישוב עומק הסובסידיות יהיה יותר ספציפי ולא תסתפקו באמירה כללית,

שכאשר אתה בא לבדוק אותה בשתי מערכות אפילו ראשי אגף התקציבים מתקשים

להסביר לך איך המספרים האלה מסתדרים אהד עם השני.

מתי תגישו את התקציב הנוסף?-

הסעיף של מס יסף גזל כמעט את כל זמנה של ישיבת הממשלה, ולכן לא

הספקנו להביא את התקציב הנוסף לממשלה באותה ישיבה. לכן נביא את

התקציב הנוסף לממשלה ביום ראלשון הבא.

אני הושב שאהד הכשלונות הגדולים ביותר של האוצר בשנת 1987

בא לידי בימוי במדיניות הסובסידיות. אינני יכול להבין את ההסתדרות

ואת העיקשות שלה. זוהי מדיניות אנמי סוציאלית; סובסידיה לכל, לעשיר

ולעני, זוהי מדיניות מעוותת מבהינה חברתית. זוהי סובסידיה שניתנת

לתושבי ישראל ולתושבי ירדן, ואין לכר כל הצדקה. הוצאנו 200 מיליון

שקל נוספים מליבר לתכנון לסובסידיות. יכולנו לעשות שימוש הרבה יותר

נכון בכסף הזה לענינים הרבה יותר חיוניים, כולל נושאים שההסתדרות

נאבקת עליהם. האוצר נכשל. ההסתדרות נגררה אחרי דמגוגיה סוציאלית"

אני אומר את הדברים בכאב עמוק.

אתמול היינו צריכים לאשר תוספת של 40 מיליון שקל לשני ענפים-

יחד עם התוספת של 200 מיליון מעבר לתכנון אנחנו מגיעים לסכום הגדול

הזה של 950 מיליון שקל לסובסידיות.

אינני יודע באיזו מידה אגף התקציבים יכול להשפיע על המדיניות.

אולי צריך היה להשמיע את הדברים באזני שר האוצר ומזכיר ההסתדרות-

הלקח שכולם צריכים להפיק ממה שקרה שאסור להגיע להסכמים כאלה. גם

ההסתדרות לו היתה מגלה אחריות היתה מבינה שהעשירונים העליונים הם

הנהנים יותר מאחרים מהסובסידיות. מהסובסידיות האלה נהנים בתי מלון,

תיירים, מסעדות יוקרה וכדומה, שאיננו רוצים לתת להם סיוע באמצעות

סובסידיות.

את המסר הזה אני רוצה להעביר לשר האוצר. אני חוזר ואומר שאני

רואה בכך כשלון אמיתי של משרד האוצר שנגרר לצערי אחר ההסתדרות, שכביכול

רוצה לשמור על יציבות המשק. לנו אין ברירה, לאחר שהגענו עד הלום אינני

יכולים להעניש את הייצרן. אבל המדיניות היא שגויה, וזה חמור מאד-

אם רוצים לקימור על הסובסידיות ככלי לתכנון, עומק הסובסידיה יכול

להגיע ל-10% , 15% או מקסימום 20%. מדוע אתם מציעים להגיע בשנה הבאה

לעומק סובסידיה של 30% בביצים ובפטימים? בחלב אתם רוצים להגיע

לעומק סובסידיה 4%, וזה סביר- מדוע אינכם יכולים להגיע לעומק כזה

גם בשאר המוצרים? פעם נקטו במדיניות אמיצה- עכשיו נגררים אחרי

המדיניות המעותת שהיתה ב-1987.

אענה על כמה מן השאלות. עופר ארדמן יתייחס לכמה נושאים שהועלו

ורמי מלינקוב ידבר על התחבורה הציבורית.

כך קרה שהמעגל נסגר מהשאלה הראשונה והאחרונה. השאלה הראשונה היתה

של חבר הכנסת דוד צוקר ששאל מדוע ב-1987 הביצוע היה שונה מהתכנון. ובסוף

דיבר על כך היושב-ראש של הישיבה חבר הכנסת יגאל כהן.

דומני שהיה זה בחודש פברואר או בחודש מרס כאשר סוכם בין שר

האוצר לבין מזכ"ל ההסתדרות שלא יועלו המחירים.

זה היה בינואר, אבל זה היה ידוע כאשר הגישו את התקציב.

די צוקר;

זה היה שלושה חדשים לפני אישור התקציב.

די בועז;

ההסכם היה צריך להיות בראיה כוללת. המוזרות של ההסכם היו השגת

יציבות ויצירת תנאים שצריכים לאפשר למשק לפעול ולהשיג את יעדיו בשנת

987 1. אני מסכים בהחלט, ואמרתי את הדברים ללא כחל וסרק, שב-1987

היתה חריגה בסעיף הסובסידיות, ולחריגה הזו היו בהחלט היבטים שליליים-

די צוקר;

העובדה שהיתה חריגה היא ידועה. שאלתי מה הסיבות לחריגה.

די בועז;

אין לי תשובה יותר טובה מזו שנתתי. והתוצאות מדברות בעד עצמן.

היו"ר יי כהן;

אתה אומר לנו שהכוונה היתה להגיע להסכם לשמירה על יציבות המשק.

בדיעבד מתברר שהיתה חריגה גדולה שלא מתקבלת גם על דעתכם.

דדי צוקר שאל על הסיבה. אגיד לף מה הסיבה. בחודש ינואר היה פיחות

שהיו צריכות להיות לו השלכות על תשלוס תוספת היוקר. ההסתדרות הסכימה

לעיקור 2.7% תוספת יוקר בתנאי שהמחירים לא יועלו.

די צוקר;

זה היה ידוע כאליר הגישו את התקציב. מדוע נתנו מספרים שגויים

כאלה? המספרים היו מטעים כאשר אישרנו אותם. אם ידעו בינואר את העובדה

הזו - - (סי אלחנני; מדוע אתה שואל אותו ולא את הוועדה הזו. הוועדה

אישרה). את החשבון עם הוועדה אעשה אחר כך. אני רוצה לדעת האם האוצר

מסכים שהנתונים שקיבלנו בשעתו היו שגויים. (די בועז; הם לא היו שגויים).

לא שגויים, מטעים-

די בועז;

הם גם לא היו מטעים. כאשר הגישו את התקציב והכינו את סעיף

הסובסידיות עדיין לא היה ההסכם. ההסכם נחתם לאחר שהכינו את חוברות

התקציב, עד כמה שאני יודע. אני מוכן לבדוק זאת שוב.

היו"ר יי כהן;

זו לא רק הערכה מוטעית אלא גם כשלון של המדיניות. גם ההסתדרות

אשמה בכך, אבל לא פחות ממנה אשם האוצר שנתן את ידו למדיניות הזו,

די בועז;

לענין המדד תהיה התייחסות בנפרד. עופר ארדמן יציג את ההשפעה

של מדיניות הסובסידיות בקבוצות של המוצרים השונים על המדד-

לענין השיטה, זוז ענין של טכניקה, של הגדרה. אנחנו מגדירים את

עומק הסובסידיה כפי שהסברתי. אפשר להחליט שזה יהיה מהעלות. המהות

היא יותר חשובה מן הטכניקה. כך אנחנו עובדים.

יי ארצי;

שאלתי אם אתם עושים זאת בבת אחת או בהדרגה.



די בועז;

לא עושים זאת בבת אחת אלא על פני השנה, יקי לזה בוודאי השפעה

על עומק הסובסידיה ועל הסכום האבסולוטי שלה. חשבנו על מועדים שונים

לגבי קבוצות מוצרים שונות. לא יעלו את מחירי המוצרים החיוניים בערב

פסח. לגבי התחבורה הציבורית זה לא אותו דבר כמו ביצים, חלב ולחם.

יש לנו תכנית מסוימת. בוודאי שאיננו נותנים לה פרסום בחוברת כי איננו

רוצים ליצור ציפיות.

יש לנו מודל ממוחשב לנושא הסובסידיות. כאשר מדובר על חלב או ביצים

או פטימים, זה מורכב מתת-קבוצות. יש לנו חישוב מדוייק על כל קבוצה,

כמה היא משפיעה, כמה היא עולה, ויש גם שאלה של עיתוי. אנחנו מכניסים

את כל הנתונים למחשב ומקבלים תוצאה. בסופו של דבר זה ענין של הערכה.

לכן יש גם סטיות לכאו ולכאן.

אגיד כמה מלים על הסובסידיה לפטימים. יש סיכום עם משרד החקלאות

שתהיה ועדה שתבדוק את ההשלכות של ההצעות של האוצר על הענף מנקודת ראות

של המשק הלאומי. כל עוד הוועדה לא תסיים את עבודתה, לא נגיש את ההצעות

לממשלה.

מה עמד ביסוד המחשבה שלנו? כשם שאמרנו שצריך להקטין את מעורבות

הממשלה בטיפולה בנושאים שונים, כך אמרנו גם כאן, שפקידי ממשלה לא צריכים

להתערב בתהליך התעשייתי של הטיפול בעוף, אחסנתו, הובלתו ושיווקו, לפי

תנאי השוק והמחירים של כרעיים, שוקיים, ירכיים וכדומה. הבה נתן את

כל הסובסידיה לעוף החי, ומשם השוק יווסת את עצמו. למשרד החקלאות יש

השגות על כך. משרד החקלאות ערער וכך הוקמה ועדה שהתייחס לענין.

דיברתי על ההסכם בין הממשלה להסתדרות. להסכם זה היתה מטרה מסוימת-

אם היתה כאן שגיאה חמורה או לא, זה ענין אחר.

היו"ר י' כהן;

אין לכם עמדה בנדון?

די בועז;

אמרתי שהיו היבטים שליליים לתוצאות של סך הכל הסובסידיות

בסוף 1987. הסכום גדל הרבה יותר מדי ויצר נוהלי צריכה לא טובים.

הוא גם התגלגל לעבר שכבות שלא היתה כוונה לתת להן סובסידיות.

אני מפנה אתכם לסקירה על הסובסידיות כתי שהיא מופיעה בספר

על עיקרי התקציב מעמי 110 ואילך. בעמי 111 נאמר שלמנגנון הסובסידיות

יש מספר חסרונות כבדי משקל, ואנחנו מפרטים שם את החסרונות-

אי שלום;

מדוע אתם מציעים עומק סובסידיה של 4% לחלב? זה לא משמעותי-

זה לא נותן בידיכם כלי תכנוני.

די בועז;

אנחנו חושבים שגם סובסידיה בעומק של 4% יכולה לשמש כלי תכנוני

לאותם ייצרנים שפועלים במסגרת המכסות המאושרות ולא חורגים מהן.

הם מקבלים מצד אחד את הגזר, את הסובסידיות, ומצד שני הם חייבים

להתיישר לפי המדיניות הממשלתית- האמת שהיינו רוצים להוריד בכלל את

הסובסידיות.

איך הגענו לסכום של 831 מיליון? אנחנו מצלמים מצב נתון של

הסובסידיות לסוף השנה, קובעים לפי זה בסיס שנתי ל-1988 ומזה גוזרים

את העומק.



די בועז

חבר הכנסה דן תיכון דיבר על פריצה מתמדת של התקציב בסעיף הסובסידיות.

- מה הזק יותר - חוק התקציב: או הספח השכר? לדאבוננו, אנחנו

חייבים לבצע תשלומים לסובסידיות לייצרנים גם אם הדבר יוצר גרעון

בתקציב, כפי שקרה ב-1987, באישור ועדת הכספים כמובן" מעירים לי

שאולי לא הייתי ברור בענין זה. אנחנו לא עושים גרעון בתקציב. אנחנו

לא מבצעים מקהו שלא קיים" אנחנו ללא יוצא מן הכלל עושים העברות

תקציביות ומבצעים את התשלומים מתוך תקציב מאושר, על פי החלטות ועדת

הכספים של הכנסת. אני אומר שאנחנו עולזים זאת לדאבון לבי, כממונה

על התקציבים, כי זה לא ניהול תקין של התקציב-

אתה אומר: לפי החלטת ועדת הכספים. למעילה אתם מעמידים את הוועדה

בפני עובדה מוגמרת ולוועדה אין ברירה אלא להחליט.

לוועדה יש זכות לא לאשר.

על האידיאולוגיה דיברתי בראשית דברי- יש כאן כלי תכנוני וכן

התערבות מסוימת בחלוקת ההכנסות. השיקולים שלנו לגבי כל קבוצה של

מוצרים היו מנקודת ראות של המשק הלאומי, אבל לא תמיד מה שמופיע פה

זה מה שהיינו רוציס לעשות, ומדוע? כיוון שיש לחצים מכל הכיוונים

ואנחנו צריכים להתיישר גם עם דרישות של גורמים נוספים כמו ההסתדרות

ואחרים. ואני אומר זאת בגלוי.

האם אנחנו מתואמים עמ המרכז החקלאי? אנחנו לא באים אתם בדברים-

אנחנו בהחלט מתואמים עם משרד החקלאות. (עי סולודר: שאלתי על הידברות).

אנחנו נפגשים אתם, אבל איננו מכינים את התקציב על פי שביעות רצונם-

חבר הכנסת יאיר צבן שאל אם יש תכניות מגירה של האוצר למקרה של

תסריטים שונים של המדד. תרגמנו את עומק הסובסידיות להעלאות המחירים

בקבוצות המוצרים השונים. זה יימסר לוועדה עוד היום.

ס' אלחנני;

הכנתי את החומר הזה.

היו"ר יי כהז;

הוא יחולק לחברי הוועדה.

לשאלה אם היה דיון על התחבורה הציבורית גם מנקודת מבט של

תשתית וכבישים, התשובה היא - כן. אם ישאר זמן, אבקש את רמי מלינקוב

להתייחס לכך.

לדבריו של חבר הכנסת יאיר צבן שראשי אגף התקציבים כאילו לא התמצאו

בתחשיבים של הסובסידיות, זה פשוט לא נכון. הוא פגש אותנו בזמן שהיינו

עסוקיט בדיון על נושא לא ליחות חשוב והוא נושא הבריאות- לא יכולנו

לשבת אתו את כל הזמן שנדרש לכך. למחרת היום הוא קיבל ממני את התחשיב

המפורט, שאני חושב 7יהוא חולק לשאר חברי הוועדה- (סי אלחנני; הוא לא חולק)-

אפשר לחלק אותו, אם רצונכם בכך. אפילו לא חיכיתי שהוא יודפס אלא כתבתי

אותו בכתב ידי. אני חושב שלא מדוייק לומר שאנשי אגף התקציבים לא

מתמצאיס בנושא הסובסידיות. אני מצטער שזה נאמר-



היושב-ראש קרא למדיניות אמיצה, אני בהחלט הושב, וזוהי עמדת אגף התקציבים,

כי בנושא הסובסידיות צריר להגיע לתקציב מינימלי שיופנה לקבוצות של המוצרים

השונים כדי לתת בידי המשרד כלי תכנוני באשר למוצרים החקלאים, וכדי לשמור על מידה

ומסגרת של סובסידיות למוצרי צריכה אוזרים, ובכלל זה התהבורה הציבורית.

כפי שהראינו לכם בדיאגרמה, צריד להביא לכר שהנתה של הסובסידיות בתקציב

המדינה ילר וירד במהירים קבועים ולא נגיע חלילה למצב שהיה בשנים 1981-1980 שבהן

הסובסידיות הגיעו לסכומים ניכרים. אני אומר במפורש ובצורה ברורה שסכומים גדולים

כאלה אינם משיגים את יעדי התקציב לסובסידיות.

בעניו הסובסידיות - וזה מופיע גם בתזכיר שהכינה היועצת הכלכלית - ברגע

שאנחנו מדברים על חלק שאריתי, חלק קטן, הססיות בעלות, קטנות ככל שיהיו, יכולות

לשנות את התמונה ולהשפיע על הסובסידיות בצורה משמעותית. זה חלק מהתשובה לשאלה

מדוע שיעור של 4% הפר ל-30% בשעה שהמדדים עלו הרבה פחות מזה.

אשר להשפעת מדיניות הסובסידיות על המדד, הצעדים שאנחנו מדברים עליהם ישפיעו

על המדד בסדר גודל של 1%-1.5%, אם הם יבוצעו בפעם אחת.

סי אלחנני;

כל העלאות המחירים המתחייבות מהקטנת הסובסידיות, אם יבוצעו בבת אחת,

ישפיעו על המדד בסדר גודל של 1%-1.5% בלבד?

ע' ארדמן;

נשאלה שאלה על מדיניות הסובסידיות לפטימים ולהודים. מה שמשפיע על מחיר

ההודים זה כמובן המחיר היחסי בהשוואה למחיר הפטימים. אם עומק הסובסידיה לפטימים

הוא גבוה מאד, ברור שלמגדלי ההודים יש בעיה אם הם לא כלולים במסגרת של הסובסידיה

הם צריכים להתחרות בפטימים.) אם בכוונתנו להקטין בשנה הבאה

את עומק הסובסידיה לפטימית, זה מראש נותן הגנה להודים גם ללא מעורבות ישירה של

המדינה. למרות זאת אנחנו מנהלים היום דיונים עם משרד החקלאות בנושא. יכול להיות

שתהיה התייקרות קצת יותר גדולה במחיר הפטימים, ואז תישאר רזרבה שתופעל רק אם

נעמוד בפני סיטואציה חמורה.

לענין החיטה - אמרנו שאנחנו מוכנים לתמור בחיטה המקומית לפי המחיר

האלטרנטיבי. לקחנו את המחיר הבינלאומי שקיים בשוק, הבאנו בחשבון ביטוח שער,

כלומר שער מטבע אפקטיבי, וכן עלויות הובלה, וכר הגענו למחיר של 160 דולר לטון

בשנת התקציב 1987.

חברת הכנסת עדנה סולודר אמרה שהיא איננה מבינה מדוע איננו תומכים בחיטה

שמגדלים בנגב, לאחר שגידול החיטה בנגב משרת לא רק יעד התיישבותי אלא גם לאומי.

עי סולודר;

זה בהחלט משרת גם מטרות לאומיות של שמירה על הקרקע בנגב.

לכך התכוונתי. בנושא הזה אנחנו הולכים בדרכך. אמרנו למשרד החקלאות

שהסובסידיה לוזיטה לא חייבת להיות אחידה. המגדלים בצפון לא חייבים לקבל את

הסובסידיה שמדברים עליה. אבל זוהי בעיה. אני חושב שלא הגיוני לומר שהמחיר

האלטרנטיבי הוא 160 דולר לטון, ויחד עם זה לתמור במקומות שבחם יש אלטרנטיבה אחרת

לגידול החיטה ולתת להם מחיר יותר גבוה עבור החיטה. כשם שלמשרד הרוקלאות היה האומץ

להתמודד עם הדיפרנציאליות בחוק לעידוד השקעות הון, כר הוא צריך לעמוד על מחיר

דיפרנציאלי לחיטה.

אבל אז המחיר יהיה יותר גבוה מזה שאתם מציעים.

עי ארדמן;

ברור שמחיר דיפרנציאלי נותן לנו גמישות יותר גדולה בקבלת ההחלטות.

היו"ר י' כהן;

מהו בכל זאת הסכם החיטה לשנה הבאה?

אנחנו יושבים עם משרד החקלאות במטרה להגיע להסכם. כרגע אין עדיין הסכם לשנה

הבאה.

לשאלה האחרונה על תרגום הסובסידיות להעלאת המחירים של קבוצות המוצרים

השונות - לאחר ההבהרות של הממונה על התקציבים נראה לי שאין צורך להיכנס לזה.

החישוב שהציגה סמדר אלחנני הוא חישוב נכון, אבל זו לא מתמטיקה פשוטה. לעתים יש

סטיות. לדוגמה, בתחבורה הציבורית יש לשנה הבאה הסכם חדש שיש לו השלכה אחרת.

ס' אלחנני;

זוהי משוואה אחת עם שלושה נעלמים.

יכולים להיות גם ארבעה נעלמים. לכן מי שמופקד על הנושא פותר את הבעיה.

היא לא ניתנת לפתרון. הנעלמים הם - העלות, הסובסידיה ושינוי המדיניות.

אם לדוגמה יש שינוי בהסכם שלא משנה בטווח ארוך את סל העליויות אבל יוצר פיק

זמני בשנת התקציב, יש ללכת לשינויים. דרך החישוב היא נכונה.

סי אלחנני;

אם מציגים את עומק הסובסידיה בדייקנות כזו של 54.5%, ואתה מנסה לעשות את

הבדיקה בשתי מערכות, אינר מגיע לאותה תשובה בכל אחת מהן.

די בועז;

לנו יש מודל ממוחשב.

שמעתם את דברי החברים על מדיניות הסובסידיות. חשוב שתעבירו הלאה את המסר

שלנו, שצריך לשמור על מסגרת התקציב ולא לחרוג ממנה בעת הביצוע. ושנית, שהמדיניות

בשנת 1987 היתה שגויה ואסור לחזור עליה. תודה רבה.

הצעות לסדר היום

הצעה לסדר לחבר הכנסת יצחק ארצי.

י' ארצי;

שאלתי נוגעת לצורת ההצבעה בנושא הארנונה. ביום שני בבוקר התענינתי מתי

תתקיים ההצבעה ונאמר לי על ידי מזכיר הוועדה שהענין הועבר לדיון במישור

הקואליציוני, ורק לאחר שהקואליציה תדון על כך ותחליט תתקיים ההצבעה בוועדה.

סמכתי על כך. למחרת התברר לי מקריאה בעתונים, שהנושא לא הועלה בהנהלת הקואליציה

אבל ביום שלישי הוועדה הגיעה לכלל סיכום בנושא. הואיל ויש לי נגיעה לנושא

הארנונה ואני מבקש גם להציע הצעה, אני רוצה לשמוע מה קרה.

בתחילה היו עמדות שונות בנושא ונתבקשה לכן הכרעה בהנהלת הקואליציה. במהלך

הבירורים נוסחה הצעה מוסכמת על דעת כל חברי הקואליציה, וההצעה הזו הובאה להצבעה.

הוטל על היועץ המשפטי של הוועדה, חבר הכנסת הכנסת יורם ארידור ונציג משרד הפנים

לנסח את ההצעה שהוסכם עליה ולתת לה לבוש משפטי.

היתה הצעה אחת מוסכמת על כל מרכיבי הקואליציה והצעה שניה של חבר הכנסת יאיר

צבן, ושתי ההצעות האלה הובאו להצבעה.

י' ארצי!

אני חושב שיושב-ראש הוועדה צריך לשמור על לוח זמנים כפי שנקבע. אינני חושב

שבענין זה נשמר הסדר הטוב. אכתוב על כך ליושב-ראש הוועדה.

היו"ר י' כהן!

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.30)