הכנסת ה-11

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס 565

ישיבת ועדת הכספים של הכנסת

מיום חמישי, כ"ג בשבט התשמ"ח

11.2.88. בשעה 10:00

מ"מ יו"ר י. כהן

א. אבו-חצירא

י. ארידור

י. ארצי

א. וינשטיין

א. ורדיגר

י. מצא

ע. סולודר

ח. ומון

ד. תיכון

שר התיירות א. שריר

ר. פרבר - מנכ"ל משרד התייירות

ב. וקסמן - לשכת מארגני התיירות לישראל

ג. ריבלין -לשכת מארגני התיירות לישראל

ע. צוקרמן - לשכת מארגני התיירות לישראל

ש, פופס - לשכת מארגני התיירות לישראל

א. אריאן - משרד האוצר

ג. שניר - משרד האוצר

ע. ארדמן - משרד האוצר

א. רונן - מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות

ג. בדיאן - החברה לפיתוח מפעלי תיירות

א, קירשנר - מזכיר הועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית לועדה,

רשם - "חבר המתרגמים בע"מ"

תקציב משרד התיירות לשנת 1988.

אני פותח את הישיבה. התחלנו אתמול בדיון על

תקציב משרד התיירות, שמענו את סקירות השר

והמנכ"ל ומנהל החברה לפיתוח. בינתיים ביקשו להופיע שתי משלחות בפני

הועדה וקודם כל נשמע אותן לפני שנמשיך בדיון. אני מבין שהמשלחת

הראשונה זה לשבת מארגני תיירות לארץ.

מה זה לשבת מארגני תיירות, איך זה בנוי?

לשבת מארגני תיירות מאגדת 70 חברים שהעיסוק הבלעדי

שלהם הוא ייצוא של הבאת תיירים לישראל. עוסקים בהוצאת

תבניות, חוברות, עושים "פרומושין" (אנגלית) בבל רחבי העולם, מחזיקים

משרדים לעידוד מבר בארה"ב, באירופה, להבאת תיירות לישראל ומטפלים בבל

התשלובת, בבל ספקי התיירות ועושים אינטגרציה של בל שירותי התיירות,

אם זה המלון, התחבורה, המדריך, ומארגנים דברים יותר מסובבים שהגורם

המקבל בארץ לא יבול לארגן אותם, בגון קונגרס, בגון סיור משולב שצריך

לתת, סיור "אינסנטיב" שבמסגרתו צריך להביא לבאן מחברת "בל" מארה"ב 50

אנשים, סיורים פוליטיים, סיורי הסברה, סיורי חקלאות, מציגים את מדינת

ישראל על בל מגוון ההיבטים שלה.

שר התיירות הגיע. אנחנו שומעים עכשיו משלחת של

מארגני סובני תיירות.

החברים שלנו דואגים לשלב את כל השירותים האלה, מספקים

את המדריבים לקבוצות, נותנים שירותים לבודדים,

לקבוצות, בקיצור נותנים את הארגון, את ה"אופרשין" (אנגלית), אנו

מופיעים בחו"ל בשם "טור אופרישן", אנחנו ה"טור אופרטורז" שמארגנים את

הנושא הזה. לעתים יש ערבוב תחומים בין העיסוק שלנו לבין סוכן הנסיעות

שעוסק בתיירות היוצאת ומוציא ישראלים החוצה, אנחנו לא מייצגים את

סובני הנסיעות שמוציאים תיירות החוצה, לכן גם הפרדנו ולאחרונה שינינו

את השם ללשכת מארגני סיורים, בדי לתת בהירות לעיסוק הבלבדי שלנו

בהבאת תיירות ארצה.

אתם מאוגדים כולכם או שיש כאלה שלא בארגון?

אנחנו מאוגדים כולנו וכל מי שעוסק בזה מעל היקף מסויים

יכול להיות זכאי להיות חבר באגור, אם הוא באמת מביא

מספיק תיירים לישראל.

אנחנו נותנים סדר גודל של מחזור עסקי של 180 מליון רולר, מסביבנו

מעסיקים מאות עובדים שעוסקים בכל הקליטה של התיירות ובאינטגרציה של

כל ספקי השירותים ומהווים הרבה פעמים את האפשרות להפוך מלון או כל

גורם תיירות אחר לגורם רווחי, כי מלון יכול לחיות בתפוסה של 45%

ולהפסיד ואם ע"י תנועה נוספת, שולית, שאנחנו מצליחים להביא, ניתן

להביא את המלון ל-55% ו-60% תפוסה, אזי בל התעשיה של התיירות נהיית

רווחית, משום שמלון שנמצא בתפוסה של 50%, הוא על הגבול, וכאשר אנחנו

מצליחים ע"י פעילות נוספת להביא אותו ל-55% תפוסה, המלון הופך למלון

רווחי.

בסך הכל יש לנו מלחמה בלתי פוסקת עם הבעיות שכל עם ישראל עומד בפניהן

כגון הבעיות הבטחוניות, ונפגעים תדיר מהן. הבעיה העיקרית שנוצרה

לגבינו בשנה האחרונה זו בעיה שקיימת בכל מיגזר היצוא,כלומר, תמורה



דולארית שאנחנו מקבלים עבור השירותים שלנו. גם לגרמניה, כשאנחנו

מוכרים תיירות, אנחנו מוכרים בדולרים ולא ברויטש מארק, גם לשוויץ

מוכרים בדולרים, כל תמורות הייצוא שלנו מתקבלות בדולרים כדי לתת

חבילה יותר אטרקטיבית, כל התמחירים הם תמחירים דולרים ולכן התמורה

שמתקבלת אצל מארגני הטיולים היא תמורה דולרית ומאידך כל ההוצאות שלנו

לי'אופרישן" בישראל, ששני שליש מהן זה משכורות של עובדים וטלקס,

טלפון, פקסמיליה וכל אמצעי הייצור האחרים שאיתם אנחנו מארגנים את

העניו, הכל בשקלים, כשהמינימום של העליה השנתית זה עליית המדד ואח

למעלה מזה, כי יש זחילה גדולה מאוד בייחוד בנושאים של תקשורת,

בנושאים של ציוד משרדי, כשלפעמים העליה היא גם ב-50% ולא רק בעליית

המדד.

המסקנה היא שאתם בפועל מוזילים את המחירים לחו"ל,

וכתוצאה מזה צריו להיות ריבוי בביקוש לשירותים שלכם,

של בעלי המלונות, כלומר יותר מחזור. אמנם רווח יותר קטן על כל יחידת

מחזור אבל המחזור יותר גדול. זה צריו להתבטא בהכנסות שלכם.

אין ספק שבכר שאנחנו עובדים דולרית לתקופות מסויימות

לארצות מסויימות...

נכון לעכשיו לאירופה, זה המצב כן?

איו ספק שהיום לאירופאים יותר זול לבוא לישראל, איו

ספק שאחד הגורמים לכן שהתיירות עלתה היא שישראל הפכה

להיות יעד זול.

אני רק רציתי להדגיש שהדברים האלה שנאמרו קודם לא

יכולים להיות רק שליליים, הם יש להם גם צד חיובי.

אבל אנחנו גם עובדים על טווח ארון מאוד וקשה לנחש מה

יהיו תזוזות המטבע הבינלאומית. אני שמתמחה בכנסים עובד

על טווח של 4 שנים וכותב חוזים ל-4 שנים.

אתה יכול תמיד, אם אתה רוצה לעשות לו ביטוח של שער

המטבע, אם השער הנוכחי מוצא חו בעיניו אתה תמיד יכול

) ז"א אילו היה חל עלינו ביטוח השער

הממלכתי...) ביטוח פרטי אתה יכול לעשות, אתה מסוגל לעשות.

ביטוח פרטי זה מסוכן, זה יש בו הימור, אם אני אעשה..)

ביטוח פרטי במובן זה, שנניח שהשער היום הוא סביר בשבילך ואתה חושש

שהוא יהיה יותר גרוע, אתה יכול לבטח את עצמו מפני זה שהוא יהיה יותר

גרוע, אמנם לא תרוויח אם הוא יהיה יותר טוב.

ה"פורוורד" (אנגלית) שאנחנו יכולים לעשות מול עלויות

הייצור שלנו, ואת זה לא ניתו לעשות; אם הייתי יכול

לעשות "פורוורד" מול עליות הייצור... הבעיה היא עלויות הייצור ולא

שער המטבע.

הבעיה שלנו היא לא דולר מול מארק, הבעיה שלנו היא דולר

מול שקל. היום אנחנו מקבלים בשביל הדולר כפי שקיבלנו



לפני שנתיים וחצי בעוד שהמשכורות, אף אחד לא מוכן לקבל היום משכורת

ב...

המשכורות תלויות בכם במידה רבה, לא? חוץ מתוספת היוקר.

תוספת היוקר היא בכל זאת לא מאה אחוז.

רציתי להוסיף שהענין לא תלוי בלבדית בנו, כיוון שכל

עלויות התקשורת שהן עתירות בענף שלנו, כולן לא קשורות

לא למדד ולא לשום תמורות אחרות, כל העלויות שקשורות בשכר, לא כולן,

אם זה שכר מדריכים שקופץ לפי הסכמי עבודה וקפץ מעבר ל-25% אפילו,

עלויות אחרות שנגרמות במשרדים, גם שכר, כל הדברים האלה יוצרים את

הבעיה שהזכרנו קודם.

אני רציתי לומר שבעצם, מתוך תעשיית התיירות שבנויה על

שני גורמים מרכזיים, על - ועל אלה שמשווקים את

המלונות האלה. המלונות מקבלים ביטוח שער, ז"א לדוגמא, מלון שמוכר חדר

ישיר לתייר במאה דולר מקבל ביטוח שער על 100 דולר האלה. אם הוא מוכר

באמצעותנו, הוא מקבל בטוח שער על 90 דולר ועל 10 דולר נוספים אין

ביטוח שער. כלומר, יש פה קיפוח של סקטור ייצרני מוחלט, ואנחנו חברות

שעוסקות אך ורק במכירה ובשיווק בחו"ל, שבעצם צריו היום להתקיים על

שער דולר מלפני שנתיים וחצי ללא כל פיצוי. אז אם המדינה, משיקולים

שלה, לא משנה את שער הדולר ואנחנו מבינים את הנושא, את החשיבות

שביציבות, אבל היא מצאה דרו לפצות את כל גורמי הייצור מובהקים, לא

חשוב מאיזה מקור הדולר אבל דולר שבא מחקלאות או מתיירות או מתעשיה,

וגם סוכני תעשיה וגם גורמי שיווק של תיירות, מקבלים פיצוי עקיף ע"י

ביטוח שער, אנחנו נשארנו מקופחים. כל זמן שההפרשים לא היו כל כך

גדולים ספגנו וקיווינו שיבוא שינוי בשער במשהו.

אנחנו מבינים היום שאין שום נטיה לשנות את שער החליפין ואנחנו כאזרחי

ישראל אולי מבינים את זה. אנחנו רק רוצים לקבל את אותו פיצוי שמקבל

כל גורם ייצוא בארץ הזאת,שנהיה קשורים לסידור כזה, לא רוצים מעבר לזה

שום דבר אחר ואנחנו מדברים היום על ביטוח שער שהוא דבר אלמנטרי

ולגבינו הוא פשוט להיות או לא להיות. כמה מאיתנו, מהיציבים ביותר

והגדולים ביותר עומדים היום בפני דילמה. לא יתכן שחברה תפעל במשך

שנתיים וחצי על אותו שער דולר שהיה אז, אלא אם כן היא גנבה אז, אלא

אם כן היא עבדה אז על מתח רווחים של 150%; אם היא לא עבדה על מתח כזה

ועבדה על מתח רווחים של 15%-10%, לא יכול להיות ששער הדולר נשאר יציב

ואנחנו מסוגלים לתפקד. אני מודיע שכמה מלכים גדולים מאיתנו לא יחזיקו

מעמד בזמן קצר מאוד.

אני רוצה לשאול את האוצר על תגובות שלהם לנושא של

ביטוח שער. זה חשוב לדעת, משום שהנושא המרכזי הוא

ביטוח שער, מה התגובות של האוצר? זה ייצוא? במה זה שונה? מה הראיה

שלכם לגבי ביטוח שער לחלקים האלה?

בנושא של ביטוח השער, אני רוצה קודם כל להסכים שמיולי

85' ביטוח שער הוא לא אותו ביטוח שהיה קודם, בגלל שהוא

לא מבטח, גם הביטוח הקיים לא מבטח שינוי -. ביטוח השער הוא

בשיעור קבוע של 11% לפני הנושא של ההיטל והוא נמצא בשיעור קבוע ללא

כל קשר למה שקורה בתשומות המקומיות. מה שקרה בתשומות המקומיות מ-85',



אם אני מתייחס לנושא תוספות היוקר. לגבי תוספת היוקר האחרונה, על

תוספות היוקר - (רעשים בהקלטה) ע"י נושא של הפחתת עלות העבודה וע"י

נושא של ויתורים על חלק מביטוחי השכר שהיו ע"י העובדים עצמם.

טוב זה לגבי כולם, לגבי כלל המעסיקים.)

אני מדבר עדייו ברמה הזו. שאל ח"כ ארידור, יש לכם הרי שליטה על נושא

השכר, והתשובה היתה, על תוספת היוקר אנחנו לא שולטים אז קודם כל

בנושא תוספת היוקר, מצד אחריות המדינה או מצד ההתייקרות והפעולות של

המדינה שהיו בתקופה הזו, בפירוש היה כיסוי כללי לגבי כולם לגבי הנושא

של תוספת היוקר. ז"א שההתמודדות על שינויים ועל תוספות שכר, כל דבר

אחר בתשומ1ת המקומיות יחסית לשער המטבע בקשר לביטוח השער - מבוצע

כנגד שינוי בתשומות המקומיות, התעשיה חשופה באותה מידה כמו סוכני

התיירות. נשארה השאלה העקרונית של תשלום ביטוח השער.

לגבי תשלום ביטוח השער, המדיניות היא זו שאנחנו לא רוצים להגדיל את

האוכלוסיה הקיימת הנהנית מביטוח שער מתוך מגמה שבסופו של דבר נהיה

מסוגלים לרדת מהסדר ביטוח השער. אז במקרה הספציפי שעליו אנחנו מדברים

כאן, הרי בסופו של דבר חשובה היחסיות וחשוב מה קרה בתקופה הזו.

התעשיה בתקופה הזאת לא קיבלה, ולא מקבלת, לא נהנית מ- ומעבר לנושא

של ה, 11%-שהוא תחליף מלא לשער, הוא לא מפצה על שינוי בתשומות

המקומיות ולכן גם במקרה הזה אנחנו פשוט לא רוצים לפתוח או להרחיב את

האוכלוסיה של נהנים מביטוח השער מתוך מגמה שבמידה ויהיו תנאים

כלכליים שיאפשרו לנו להמנע או ליצור תחליף טוב יותר, אז ברור שזה

עדיף על השיטה הקיימת.

במילים אחרות, מבחינת מדיניות ומבחינת הערכה כלכלית,

איו שום סיבה שגורמים מסויימים לא יהיו בביטוח השער

בענף התיירות, הסיבה שהם לא כלולים היא לא סיבה כלכלית, אלא סיבה של

מדיניות שלא רוצים להרחיב. או שיש גם סיבה כלכלית כלשהי.

אני לא טוען שהדולר שנכנס כאן אינו חשוב למדינה, אני

טועו שחשוב בכל זאת הנושא של פרקי הזמן או הייחסויות.

אנחנו לא נותנים פיצוי על שינוי בתשומות המקומיות אלא נותנים את

התשובות ברמה של מדיניות כוללת לכל הסקטורים. ז"א לא היה פה מצב,

לדוגמא, כמו שהיו חלק מההצעות שנתנו את הפחתת עלות העבודה רק לתעשיה

ואז אולי היתה יכולה לקום צעקה והיו באים ואומרים: אתם חושפים אותנו

בצורה ניכרת כנגד שימוש בעלויות המקומיות; לא היה תהליך כזה, גם

הסוכנים נהנו מהנושא של הפחתת עלות העבודה, זו דרך אחרת.

נניח שמדיניות האוצר היא לא להגדיל את האוכלוסיה של

מקבלי הביטוח שער, זה סביר. אבל אם אתה לוקח בתור

המערכת של המכסה של ביטוח שער, נאמר יש מליונים, אתה יכול לעשות

הערכה שיש ענפים שעבור ביטוח השער שהם מקבלים - בלי להגדיל את המכסה

הכוללת - הם יביאו יותר ערר מוסף ואז יש אולי אפשרות לשנות בתור

המערכת בלי להגדיל את האוכלוסיה, כלומר, בלי להגדיל את מכסת התקציב.

זאת השאלה, אחרת יש כאן סטגנציה, כלומר אנחנו אומרים - יש לנו

זה ביטוח השער ואנחנו הסטורית נותנים

את זה לגורם מסויים או לגורמים מסויימים, מקפחים אחרים מבחינתם, אולי

מקפחים גם את המשק.

אבל כל התקציב הוא כזה.)

אנל לא מדבר על תקציב. התקציב זה אולי הקצאת מקורות לפיתוח, ביטוח

שער מבטא ייצוא. נניח שענף תיירות מסויים נותן לך על כל דולר הרבה

יותר ערך מוסף מכפי שנותנת מערכת אחרת, בתעשיה מסויימת, מדוע בתוך

המערכת לא לחשוב ולשנות? בלי להגדיל את האוכלוסיה מבחינת גודל תקציב,

אני לא מדבר אוכלוסיית הנהנים אלא גודל הקצאה. זה תפקידכם כאנשי אוצר

לבחוו את הדברים, אחרת יש לנו סטגנציה במחשבה. אם תהיה מדיניות, שלא

רוצים לתת לעצמאים, נניח, יותר זכויות סוציאליות משום שזה מחיר

מסויים, לא בגלל שלא מכירים בכך בעיקרון, אבל כאן אתם לא מגדילים את

התקציב אלא מנסים לשנות בצורה אחרת. לא יתכן שבגלל שיש היסטורית

תעשיה ולחץ ולובי, שתמיד זה ילך לשם, יכול להיות שהערר המוסף יכול

להי ות בכמה מקומות...

זה לא רק היסטורית ולא רק תעשיה. אנחנו מדברים על מגזר

מסויים בתיירות אבל זה לא שהתיירות לא נהנית מביטוח

השער. אם היינו, לדוגמא, באים ואומרים: בואו נוריד מתשלומי מביטוח

השער שמקבלים המלונאים ונעביר לסוכני התיירות, אני לא חושב שזה היה

דבר שהיה כל כך קל להעביר.

אם היית מגיע למסקנה, שבתוך הענף יש גורם שמביא יותר

זה היה מתקבל. לכו אני מבקש ואני שואל, לפחות בדרג

המקצועי תבדקו את העניו.

לבדוק אנחנו תמיד מוכנים.

אתה אומר שאתה לא רואה שום הבדל בין הדולר שנוצר ע"י

הסוכן או לבין כל דולר אחר שנוצר בארץ, בעיקר כשהדולר

התיירותי, הערך המוסף שלו הוא מהגבוהים שישנם. ניתנה לך פה דוגמא

אחת, שאם רשת כמו הילטון מייצרת בעצמה לעצמה, היא מקבלת עבור המלון

שלה ועבור זה שהיא סוכן התיירות של עצמה. אם מלון בצפת הוא לא כזה,

וסוכן התיירות הוא שמוכר אותו בחו"ל וע"י כך הוא מביא אליו מצפת או

מים-המלח או מטבריה את התיירים, אז על הקטע שהמלונאי יצר, על הקטע

הזה של ביטוי שער, על זה אין שום טענה. על הקטע שייצר הסוכן, שלקח את

אותו מלון בצפת ומכר אותו בנורבגיה, בגלל שזה לא נעשה באותו רשת

הילטון, הקטע הוא האפלייה לרעה. אז אם האפלייה הזאת נוצרה כחשיבה

כלכלית, מילא, אבל אם היא נוצרה כתהליך של התפטרות...

הסיכום הוא כזה - על הסף אנחנו בהחלט ממליצים

לבחון מתוך אהדה לתקן עיוות היסטורי. אין פה

שום מניעה, זה דולר כמו כל דולר אחר ואנחנו בעד להשוות מערכות ולא

בעד לתת איזה שהן העדפות לסקטור כזה או אחר. לכן אני מבקש שנציגי

האוצר, יערכו שוב דיון פנימי, וידווחו אח"כ לועדה על מסקנותיהם.

אני רוצה דו"ח שיהיה מפורט לועדה.)

אני מבין שעל דעת כל חברי הועדה אנחנו ממליצים ללכת לכיוון הזה.

כשאנחנו מדברים פה על 160 מליון דולר שהקטע הזה מייצר,

סה"כ ביטוח השער שמדברים בו הוא כמו 2,4 או 2,3 מליון

דולר.

אתה מייצג את הזוית שלך אבל יש עוד זויות, זה ברור הרי

שזה משפיע גם על דברים אחרים.

מכיוון שהנושא הועלה, חשוב להגדיר את זה. נבקש לקבל

תוך תקופה מסויימת דו"ח מקצועי על הבעיות ואנחנו נריץ

את זה הלאה. תוך כמה זמן אתם יכולים להמציא?

אולי עד סוף דיוני הועדה.

היו"ר, י. כהן. אמצע מרץ, בסדר, עד אז.

אני חושב שזה הכרה של כל הועדה, סיכום על דעת כל

הועדה.

היתה פניה של התאחדות סוכני נסיעות בקשר לערעור על

גובה האגרות שקבענו בזמנו ואני רואה שהם לא הגיעו.

לא הגיעו וגם בא נאמר, בדרך כלל מקובל שעושים

את זה לפני שאנחנו מחליטים, אבל אחרי שאנחנו

מחליטים זה די מוזר. הם ידעו מזה לפני שהעלנו והיו צריכים לבקש.

בסך הכל, ענף התיירות הוא מצעירי הענפים והצליח תוך

כמה שנים להגיע למקום כל כך נכבד. זה גם ענף, שמעבר

למה שהוא תורם למשק הלאומי, הוא גם תורם קצת להכרה של הישראלים את

הארץ שלהם וגם לגאוה ולקשר של הישראלים לישראל. פשוט, כי תוך כדי

תיירות החוץ גם תיירות הפנים בסך הכל עולה בשנים האחרונות, ומבחינה

זו אני רואה את הנושא של הפיתוח כאחד הדברים הכי חשובים, את פיתוח

התשתית. יש לנו עליות וירידות, אבל אם הפיתוח נפסק אז בעצם אין לנו

תשתית ולכן לדעתי את הפיתוח אסור לנו לתת להפסיק גם בשעה שיש מצוקה

כמו בשעה הנוכחית למשל.

אני יודעת שמליון שקל, למשל, קוצצו מהחברה הממשלתית לתיירות שזה

פיתוח התשתית. יש לנו בארץ, פשוט אוצרות, אני קרובה לבית-שאן אבל

אנחנו מכירים מה שנעשה בעכו, אנחנו מכירים מה שנעשה בטבריה, אנחנו

מכירים לא באוצרות הארכיאולוגיים אבל אוצרות טבע כמו פנינות נזף

שאנחנו מנסים לטפח אותן וליצור בהו תיירות שיכולה למשוך תיירות גם

מהעולם וגם מהארץ. זה תובע הון. אם לא ניתן לעניו איזה שהיא קדימות,

אנחנו נפספס, כי בסן הכל עבודת ההכנה הזאת צריכה לתת את הערובה שברגע

שתהיה סיטואציה שמאפשרת להמשיך בתנופה של התיירות אז יש לנו גם המשך

תשתית. קורם כל, אני מציעה שהועדה תתאחד על זה שהקיצוץ של המליון,

יוחזר לחברה הממשלתית לתיירות.

שנית, אם אנחנו רואים וקוראים את הטבלה שהוגשה לנו, אז בעצם מה

שנדרש, או אני אגיד אחרת, מה שניתן לתיירות...

הצעתי שהוא יכין את הנוסח, היות ויש חילוקי דעות. אם מה

שאת אומרת מדויק, הכוונה טובה, אבל השאלה היא אם הנוסח מתאים להחלטה

פורמלית של הועדה, אז ביקשנו שהוא יכין את הנוסח).

אם אנחנו עוקבים אחרי הטבלה שהוגשה לנו, אז בעצם מוצע 50% ממה שנדרש.

אתמול דיברנו על תקציב החירום כי אנחנו נמצאים במצב חירום, ופה מדובר

על תקציב חירום של 5 מליון + 235, ושמענו אתמול את הצרכים, בעיקר



בתקופה הזאת ובסיטואציה הזאת, ואני חושבת שאנחנו חייבים לתת לזה

תמיכה, מצד אחר אפשר לומר שתיירות זה לא ענף כמו בתי חולים, ותיירות

זה לא ככה, שהכל מתמוטט, אבל זה ענף שאם אנחנו לא נשמור אותו הוא

יכול להתמוטט, כי זו גם שאלה של מסורת, שניכנס לתורעה בארצות שהנה יש

קו תיירות למרינה מסויימת ואנחנו מוכרחים לעבור על זה ובמיוחר היום,

מה גם שזו תרומה גרולה מאור להסברה של מרינת ישראל.

לכן אני בער שננסה לפעול על מנת לשנות. אתמול, הציע אחר החברים שמשרר

התיירות יתמקר כל פעם במקום אחר, ישקיע בו את כל המאמץ ואני זוכרת

שהיו שנים שזו היתה מריניות המשרר, אבל בסך הכל נרמה לי שמצר אחר

צריו אולי להתאים את הסכומים הגרולים לגמור פרוייקט, נגיר ניקח את

בית-שאו השנה, אבל מצר שני ישנם פרוייקטים שהם כבר בתהליך ובלי תוספת

אנחנו לא נוכל להקים אותם.

אני כקיבוצניקית מוכרחה לציין את תרומת המשרר למערכת התיירות

הקיבוצית והתכנית המיוחרת שבוצעה, ואתמול הסתכלתי גם בטבלה וראיתי

שאנחנו במקום רי נכבר אני גם מציינת בהערכה את ההענות של התנועות

הקיבוציות ליוזמה שלכם. ישנם היום יותר ויותר איזורים, ורוקא

מהחרשים, שהתיירות תהיה התשתית המשקית המרכזית שלהם, וזו כמעט שאלת

חיים. אני נותנת כרוגמא, את העניו של קליה, שנסחב שנים, יש שם רבר לא

גרול שהם היו יכולים להפעיל השנה, לגביהם זו שאלת חיים, וכל עיכוב של

שנה זה עיכוב של שנת תיירות וזה גם עיכוב משקי וכלכלי, אני חושבת

שבעניו הזה אנחנו מוכרחים יותר לרחוף.

ריברנו על תיירות יהורית. הגשתי שאילתא לשר ואתמול קיבלתי את התשובה

בכתב. יחסית ירר האחוז של התיירות היהורית, נומינלית הוא עלה לפי

המספרים ואני חושבת שפה אנחנו מוכרחים באמת לחשוב מה הם האמצעים....

זה בעצם הבסיס והמאגר הראשוני כשמרינת ישראל אנחנו חייבים לעבור

עליו. אם לא נביא תיירים יהורים אז מה, נלך לררוש רק מארצות אחרות?

לרעתי יש בזה גם תרומה מבחינה ציונית, של קשר ראשוני לארץ ואני חושבת

שבעניו הזה גם כו צריו לשים רגש.

רבר אחרוו, קראתי גם בהצעת התקציב וגם בהחלטות הממשלה על המלצה של

העברת רשות הגנים הלאומית למשרר התיירות, וכמרכזת השרולה של הנושאים

האלה בכנסת, אני מוכרחה לומר שלעניו הזה אני אתנגר מפני שבנושא הזה

היו דיונים במשך שנים, נרמה לי שהיו כ-5 ועדות שברקו את זה ומצאו

שאיו לזה הגיוו, איו בזה תרומה כלכלית, האופי של הגנים הלאומיים

שאגב, משרתים יפה מאור את התיירות וזוכים להערכה של התיירות, הוא

אופי אחר מאשר נושא תיירותי מובהק ונרמה לי שאסור לגעת בעניו הזה

ולהתחיל היום לשנות אותו. זה לא יחסוך כסף, זה לא ישנה לביקור

התיירותי, זה לא יעלה את התיירות, אני חושבת שרשות הגנים הלאומית כפי

שהיא בנויה, אגב, בכל ארץ, יש לה ייחוד משלה, יש לה ייחוד חינוכי,

זה לרוב אתרים ארכיאולוגים או אתרי נוף מיוחדים, זה שונה מאשר רשות

שמורות הטבע. אני מציעה בשלב זה לפחות, לא לגעת ברשות הגנים הלאומית

יש הצעת חוק על זה) הצעת החוק היא רבר אחר,

היא לא באה בהקשר לזה היא תיקוו של החוק הקיים, אבל אני חושבת שאיו

לזה הצרקה, בודאי לא כלכלית ובוודאי לא ערכית-חינוכית, אבל אני מוצאת

לנכוו להעיר את זה כי זה גם נמצא בהצעת התקציב.



היו"ר, י. כהן, יצא כך שאנחנו בדיוני הועדה דנים במשרד

התיידות כמשדד שני, וגם מנסיוני בעבר, כאשר

אנחנו שומעים את המצוקות של כל המשרדים, אז חלק ניכר מחברי הועדה

עושים לובי לאותו משרד לפחות בדיונים, ורוב המשרדים הם בדרך כלל

משרדים של שירותים, דיברנו על המשטרה בפעם הקודמת, אז כולם ראו את

המצוקות וכולם כמובן בעד להוסיף תקציב אבל אנחנו יודעים שאנחנו בעידן

של קיצוצי תקציב.

עם זאת, יש לדעתי שתי אפשרויות: או שנחלק את מה שיש או שנעשה הכל

להגדיל את היש; אם נגדיל את היש יהיה גם לשאר המשרדים, אם לא נגדיל

את היש לא יהיה ממה לתת ואנחנו יודעים שעומדים בפני מצב שרוצים לקצץ

או צריכים לקצץ עוד בתקציב.

רצה הגורל ומדינת ישראל נמצאת איפה שהיא נמצאת והיא יכולה להוות,

בגלל הייחוד שלה, מרכז תיירותי עולמי, קודם כל ליהדות העולם, ב' -

לכל הגויים, ויישר כח מגיע למשרד התיירות. רק לפני שנים מעטות

התברכנו על התייר המליון וראו אנחנו עברנו את המליון וחצי, גם במספר

זה גידול מרשים וגם בהכנסות נטו. תמיד אמרו שהדולר מתיירות זה הדולר

הרווחי ביותר, הטוב ביותר. כר שאנחנו יכולים ישירות להצביע על כך שאם

נעשה את הדברים האלה בסכומים יחסית קטנים, לא נביא רווחה נוספת, לא

נביא שיפור נוסף, אנחנו נביא הכנסה נוספת. ולכן מתבקשת פה קצת יציאה

מהשגרה, לא לתרגם תקציב מול תקציב. לראות אם באמת מה שנעשה, או מה

שמשרד התיירות יעשה להביא להגדלת ההכנסות.

אני משוכנע שיש פה באמת אפשרות ריאלית להגדיל משמעותית את הכנסות

המדינה אם אנחנו נעשה דברים לא גדולים, אם זה בהסברה או ....

אנחנו מדברים על שני נושאים כרגע עיקריים. אני בדעה שאפשר למצוא לזה

גם במסגרת הרזרבה אם אנחנו נהיה מאוחדים...

הבעיה היא כזאת. אי אפשר להגדיל את התקציב ואי אפשר

אנחנו לוקחים מהרזרבה

כל השנה) יהיה גם במהלך השנה. אני לא רוצה סיסמאות, אני רוצה לעזור

למשרד התיירות. אי אפשר להגדיל תקציב, אי אפשר לקחת מהרזרבה; מה

היתרון של משרד התיירות? שאפשר להגדיל לו את התקציב לדברים מסויימים

באחוזים עצומים בתחומים קטנים. זה היתרון שלו. מה אפשר לעשות? לקחת

סעיף תקציבי שהוא דומה לסעיף הזה, נאמר, הסברה של התיירות או דברים

דומים, ושהוא גדול, צריך לחפש את הסעיף התקציבי הדומה והגדול ושם

לקבל החלטה. מתוך זה, אפילו לא בתקציב משרד התיירות, מוקצב סכום כך

וכך למטרה זאת וזאת של משרד התיירות. אם נמצא סעיף גדול כזה, נניח

סעיף של 70, 100 מליון שקל, וניקח משם (י. מצא: באיזה מסגרת הסעיפים

האלה שאתה אומר?) לא אכפת לי, זה יכול להיות תעשיה ומסחר, כל מיני

דברים מהסוג הזה. אם נמצא סעיף גדול כזה שפה נוכל להוסיף הערה: מתור

זה כן וכך למטרה זאת של משרד התיירות. זה צריו לעשות וזה גם יהיה

יעיל אם נמצא את הסעיף או שני סעיפים כאלה.

לכן ביקשתי מהמנכ"ל של משרד התיירות שישב יחד עם היועצת הכלכלית

שלנו, של הועדה, שהיא תעזור, יעזרו יחד זה לזה לאתר סעיף כזה ואז

כשימצאו את הסעיף נוכל לקבל החלטה שמחייבת במסגרת שינוי חוק התקציב.

לא נוכל לעשות שינויים יותר גדולים בחוק התקציב, זה אולי נצליח

לעשות.

אני לא דיברתי על מקור הכספים, אמרתי קודם כל

המגמה. אני בהחלט חושב שאפשר יהיה לבצע

שינויים פנימיים, עשינו את זה בועדה בכמה סעיפים אבל לא זאת הנקודה

כרגע, אנחנו לא מדברים כרגע על כסף מסויים ואני גם לא נוקב סכום לכם,

זה יהיה לא רציני אם אני אגיד סכום מסויים כרגע, אני אומר על מגמה

קודם כל, עקרונית. נדמה לי בעיקרון, שצריך להגדיל את העוגה הלאומית

ואפשר לעשות את זה דרך משרד התיירות.

אני חושב שהפיתוח הוא נושא מרכזי שימשוך עוד תיירים מעבר להסברה ויש

איזור שאני רוצה לגעת בו במילים קצרות וזה יהודה, שומרון וחבל עזה.

שם, בפיתוח, אפשר להביא לכך שזה לא יהיה רק ענף כלכלי, אלא משמש דבר

נוסף, הימצאות אנשים בשטח, תחבורה, העמקת ההיכרות עם האיזורים האלה,

ובשנים האחרונות באמת פיתחו מספר איזורים שאפשר להתברך בהם. אנחנו

אחד - קודם כל במסגרת האגודה לקידום האיכלוס. עדיין לא יצאה מפה

מסודרת של משרד התיירות להנחות את התיירות ולעודד אותם לסיור ותיור

בעומק השטח, וזה אפשר לעשות בהוצאה יחסית קטנה של 800,000 שקל וללוות

את זה עם ספר שמתוכנן על יהודה, שומרון וחבל עזה, כל ההוצאה הזאת

מסתכמת בפחות ממליון שקל ואלו לדעתי שני מכשירים שבהחלט יכולים לעודד

את התיירות.

בחוף עזה יש המלון וצריך לפתח כבישי גישה, טיילת ואת חוף הרחצה

שכולנו היינו בו, מי שזוכר במסגרת שני סיורים שערכנו, סך הכל מתבקש

לכל איזור חוף עזה, שזה אחד החופים היפים ביותר במדינת ישראל, 2,8

מליון שקל.

בחברון משרד התיירות בהחלט משתתף באירוע מרכזי מאוד של חגיגות עם

ביהודה וחסר עוד תקציב של כמה מאות אלפי שקלים; זה יכול להיות אירוע

שיקיף מאות אלפי אזרחים, אני לא מגזים, מאות אלפי אזרחים.

רבותי, אני לא רוצה להזכיר את הדברים, אם אנחנו נגיע למסקנה שאנחנו

נגיד נוסיף לפיתוח תקציבים של 30 מליון שקל, אנחנו מדברים בסך הכל על

כל יהודה, שומרון וחבל עזה, בסך הכל אנחנו מדברים על פחות מ-10 מליון

שקלים. אם נגיע למסקנה שאפשר להגדיל במסגרת תקציב הפיתוח הכולל של

המדינה עוד 30, אני סתם זורק מספר, אני אומר שאנחנו נצטרך להעמיד חלק

מהסכומים האלה לנושאים האלה שאני מציין, אני מוסר לך אותם על דעת כל

ראשי המועצות ביש"ע, הם המציאו מסמך מפורט, חילקנו אותו לכל חברי

ועדת הכספים, נעביר אותו גם אליך. כמובן שלא נראה את עצמנו משוחררים

מאחריות לבוא ולומר לעצמנו, קודם כל לעצמנו, במסגרת התקציב המאושר

תביאו לנו את הגדלת העוגה שנוכל לתת תשובה לדברים האלה.

כל התקציב שלך זה 6 מליון, 150% - אתה מבין?

במסגרת ההגדלה שאנחנו נהיה שותפים לה, אנחנו

מתכוונים בין השאר לדברים האלה. בשבוע הבא

אנחנו יוצאים אל חלק מהאתרים האלה, למשל האתר בסוסיא ומרכז המבקרים

כגוש עציון, ונדמה לי שאם אנחנו באמת נצליח במסגרת הועדה, באמצעות

שינויים פנימיים, להגדיל את תקציב הפיתוח ואת תקציב ההסברה, אין לי

ספק שיימצא רוב בועדה שעל הפרוייקטים האלה מתוך הפיתוח הכולל יתנה את

זה במתן סדר עדיפות נכון במסגרת התקציב הכולל. עם כל המגבלות, אבל אם

נאשר, נדאג שבמסגרת הפיתוח הכולל יהיה כיסוי לפרוייקטים האלה שציינתי

אותם.

בדברי ההסבר האלה קראתי, בשנה זאת התיירות הנכנסת היתה

כמליון וחצי, אתם צופים תיירות נכנסת ב-1990 של שני

מליון ומשהו. למה דבר כזה צריך לקחת 7 שנים? לא שאני לא מעריו תוספת

של חצי מליון ולא שאני לא יודע את הקשיים להוסיף, אבל אי אפשר לקצר

את ההליכים?

1990 זה לא 7 שנים, זה שנתיים) 1995 סליחה, אני קראתי על 7

שנים. מי בנה את זה? למה ההערכה הזאת 7 שנים ולא שנתיים או 10?

אלה הערכות שמרניות, ו-ב' - המלונות לא יכולים להכניס

היום 2 מליון תיירים, אין תמריץ לבנות מלונות חדשים,

זה לא כדאי היום. אז צריך גם לקחת את זה בחשבון.

ראשית, אני רואה מציאות של התמעטות מספר בתי המלון

כתוצאה מכך שחלק מהם הופך לבתי אבות או לקופות חולים, אז איר אנחנו

מונעים דבר כזה, משום שלא התכוונו בעידוד התיירות לעודד בתי אבות. אז

אנשים מקבלים הקצאות להקמת בתי מלון, לאחר מכן הם השתמשו בהטבות

והופכים את זה למטרות אחרות.

שנית, איר בכל זאת, למרות התקציב הקטן של משרד התיירות, בעבר היו

אמצעי השקעות דרר הגורמים, החברות שקשורות במשרד, הון השקעות שהיה

ניתן לגלגל לפיתוח נוסף, איר אנחנו רואים פתרון לבעיה של יוזמות

בעתיד להקמת בתי מלון?

מתגבש כאן רעיון כזה, ואנחנו עומדים לקבל. אנחנו רוצים להטיל על צוות

קטן ואני אציע שאולי י. מצא, הרפרנטים גם של הועדה, בכוונתנו למצוא

כמה מליונים טובים, להעביר לסעיף כללי במסגרת התקציב למסגרת של המשרד

למטרות מסויימות. על ביטוח שער כבר דיברנו. הייתי מבקש שתתייחסי גם

לדברים האלה, כי יש לנו מגמה כזאת.

ובכן, אנחנו דנים במשרד חשוב ואחד התקציבים שלנו נועד

לתת גיבוי למשרד הזה. יתכן שבהיררכיה האדמינסטרטיבית

של ממשלת ישראל המשרד הזה לא נחשב למשרד של הליגה הלאומית. אני חושב

שאנחנו חייבים לתת למשרד גיבוי כדי שהוא יוכר כמשרד של הליגה הלאומית

וזאת משום שהוא מכניס מטבע זר, משום שבכסף קטן הוא משיג תוצאות

גדולות, משום שיש לו משמעות הסברתית פוליטית לא פחותה מאשר כל מסעות

ההסברה שאנחנו מארגנים בחו"ל, משום שאין דרר יותר טובה לשכנע אדם

ולקרב אותו לישראל מאשר להראות לו את ישראל, וכל מה שנעשה בתחום זה,

הרי זה משובח.

מכאן, שאנחנו צריכים לעקוב אחרי המשרד הזה שיש לו צרה שנתית. מצד אחד

הוא מתכנן את עצמו לזמנים נורמלים ואין שנה שבה לא מופיע הגורם של

החירום והוא משבש את כל התכניות. גם השנה או בסוף השנה, או לקראת

השנה התקציבית החדשה אנחנו נמצאים במצב של שיבוש כזה, ירידה בתיירות,

הסלמה של המצב בישראל, הדבר הזה לפעמים מגיע רחוק אבל אני אתמול רק

קראתי שיש כבר ביטול הזמנות אבל לא למיד, בינתיים הסטטיסטיקה של

ינואר היא אפילו סטטיסטיקה טובה, 16%, נדמה לי, לעומת אשתקד, אבל יש

ביטולים באפריל, במאי, ביוני, ז"א אנחנו מתחילים לקצור את התוצאות של

המצב המיוחד.

אני חושב שאנחנו צריכים בדיון הזח לקחת כבר בחשבון את מצב החירום,

אסור לנו ללכת לדון בתקציב כאילו העסקים כרגיל ואח"כ לשלוח או ללחוץ

על השר או על המנכ"ל שיתחיל ללכת ולרוץ לאוצר כדי להתחנן לקבל איזה



שהיא תוספת. צריך כבר לחפש איזה שהוא סעיף כדי להגדיל ולא לחכות כדי

ככל האפשר להקדים תרופה למכה ולא לחכות להעמקת המכה, ובדרן כלל אנחנו

צריכים גם להרגיל את דעת הקהל ואת ועדת הכספים של הכנסת ואת הכנסת,

והשר צריך לעשות את זה כדובר הנושא הזה בממשלה, שמדינת ישראל בשנים

הבאות תהיה נתונה מדי שנה בשנה בכל מיני מצבי חירום וצריך לקחת את זה

בחשבון, אם אנחנו לא רוצים להקיז את דמה של תעשיית התיירות.

כאן אני רוצה להגיע לנושא שקשור לעניו והוא עידוד התיירות השוטפת,

ובכן, שמחתי למצוא בספר התקציב גם מגמות לגבי בניית תשתית חדשה

ומציינים שני איזורים - דרום אמריקה והמזרח הרחוק. לגבי דרום אמריקה

אינני יודע באיזה מידה דרום אמריקה במצבה הכלכלי כיום, וכשהיא כל כך

רחוקה, ז"א הנסיעה היא כל כך יקרה, באיזה מידה אנחנו יכולים למשוך

תיירות, אבל יכול להיות שהמוטיבציה הדתית, התיירות למקומות הקדושים

זה גורם שצריך לעבוד והייתי רוצה לשמוע קצת יותר פרטים על המחשבות

בכיוון הזה.

הוא הדין לגבי המזרח הרחוק. נדמה לי שיש איזה שהיא תזוזה לפי הנוף

האנושי שמתחיל להסתובב בירושלים. למשל, האם המקויה וחוגים מסוג זה,

האם אנחנו מנצלים אותם במידה מספקת כדי לחזק את התיירות לישראל מיפן.

אילו חוגים, אילו קבוצות, מה יכולה להיות הדרך, כדי באותן המדינות

שיש לנו קשרים איתם, איך אנחנו יכולים לקבל איזה שהוא דיבידנד

מהנהירה הזאת, מה יכול להיות הזרם התיירותי הישראלי כדי לקבל בחזרה

משהו דומה.

משרד התיירות הוא משרד כלכלי ולא משרד פוליטי. תפקידו הראשוני הוא

לעסוק בדברים הכלכליים, הוא צריך לשקול איפה הוא שם את המעט כסף שיש

לו, האם הוא שם אותו באותם המקומות שהשקעה קטנה נותנת תוצאות גדולות?

או שהוא נכנס לאיזורים פרובלמטים אשר הם אינם יכולים לתת בשנים הבאות

תוצאות מיידיות?

השיקול של משרד התיירות היום צריך להיות שיקול כלכלי ולא שיקול

פוליטי. האם יש איזה שהיא חשיבה או מודל כדי שמשרד התיירות ישתלב

ברשת המושבים. המושבים עומדים עכשיו בפני תמורה גדולה, המדינה השקיעה

מה שהשקיעה ואני מקוה שההבראה תבוא, והמושבים בעצם לא התעניינו בדרך

כלל בתיירות. שמענו כאן שהקיבוצים הם גורם חשוב בתחום התיירותי,

המושבים אולי מתוך תפיסות לא בריאות, אני חושב שמשרד התיירות צריך

ליצור כמה מודלים אשר יצליחו. יש תיירות עממית ובמסגרתה יש תיירות

חקלאית, יש תיירות של אנשים מערים קטנות, מה אפשר לעשות בתחום זה כדי

לחזק את הזרם.

אני רוצה להגיד משהו על התיירות היהודית וזה אני אומר מתוך נסיון.

הייתי השנה בסוף השנה האזרחית הקודמת בקנדה וראיתי שליח בעיר גדולה

מאוד, שליח אחד של כל הסוכנות. שאלתי אותו מה אתה עשית השנה? אז הוא

אומר לי, אני העלתי 6 זוגות. כמה נשארו? התברר שנשארו 4, ז"א נטו הוא

עסק ב-8 איש במשך השנה פלוס קצת רעש, פלוס קצת פוליטיקה במוסדות.

שאלתי אותו, למה שלא תקבל על עצמך לעבור מבית לבית ולהשפיע בהסברה

שכל ילדה לבת מצוה וכל בן בבר מצוה צריכים לעשות את החגיגה בישראל

ולהפוך את זה להרגל, לדבר שאין בלעדיו, כמו שהמוסלמי יודע שהוא צריך

פעם בחיים לנסוע למכה, ואני חושב שבענין זה צריכה להיות הידברות עם

הסוכנות היהודית כדי לבדוק את השליח ולהטיל עליו בין יתר המטלות את

הענין הזה. הוא צריך לעסוק בחדירה לזרמים השונים כדי שהזרמים האלה



והרבנים ואנשי דעת הקהל שהם משפיעים על היהודים יתגייסו לתיירות

היהודית והדבר הזה יעשה בצודה שיטתית בהדדכתו של השליה המרכזי של

משרד התיידות.

אני חושב שבתחום זה אולי הדף החדש בסוכנות היהודית הוא הזדמנות כדי

להסדיר את העניו חזה.

אני רוצה לגמור ולדבר על הנושא של שיתוף פעולה עם גורמים שיכולים

לסייע לקליטה התיירותית בארץ ואני מדבר בראש ובראשונה על העיריות.

למשל, בעירית ת"א השתפר המצב של שיתוף פעולה בתחום הזה כתוצאה מיחידה

קיימת. כי מה היתה הבעיה? ת"א עורכת אירועים רבים אשר יכולים לתת

חוויות חינם להרבה מאוד תיירים אבל התייר לא יודע או לא מסדרים לו את

התחבורה והוא לא יכול להגיע, והיום בתחום הזה חלו שיפורים גדולים.

אבל אני הייתי רוצה לראות, בעיריות "דסק" לענייני תיירות. העיריה

נמצאת במוקד, למה לא לתת שירותים? אני הייתי רוצה לראות "דסקים"

במוזיאונים, אני קשור עם בית התפוצות ונדמה לי שיש מחשבה בכיוון זה,

לתת "דסק" תיירותי, באים לשם כל יום מאות תיירים, שהם יקבלו את

השירות. אנחנו חייבים לחזק, ע"י הנוכחות הזאת ולא רק ע"י נוכחות של

משטרת תיירותי, אלא ע"י נוכחות של מתנדבים בתחום התיירות את המודעות

בדעת הקהל לגבי חשיבותה של התיירות ואני מקוה שזה גם ישא פרי.

קודם כל, כנציגי האוצר אנחנו רוצים להצטרף לכל המחמאות

למשרד התיירות.

הנושא של תקציב והגבלת משאבים, כמובן שאי אפשר להתנתק מזה וזה חל

לגבי כל הענפים, זה חל לגבי סדר עדיפויות גם בתוך משרד התיירות עצמו

מבחינת הקצאת כספים, מבחינת החלטה על עידוד השקעות וחלוקת המשאבים

בתור התיירות וכמובן בין משרדי הממשלה השונים.

קודם כל, ברמה העובדתית, אני חושב שמשרד האוצר מודע לחשיבות התיירות

כענף כלכלי ומשתדלים שבאמת אלה יהיו הקריטריונים שבהם המשרד פועל.

בסך הכל בשנים האחרונות היתה מגמה של הגדלת תקציבים ומשאבים לתיירות,

זה לא נכון שאנחנו הקפאנו או הסכומים נשארו על פי איזה מימד היסטורי

או על פי הקצאה היסטורית, בפירוש היה גידול משמעותי, אפילו השנה ואני

אפרט, היו תוספות לתקציב משרד התיירות וכבר עתה אנחנו נמצאים במגעים

לגבי שינויים מסויימים לגבי דרישות המשרד.

אני רוצה אולי לתת כמה דוגמאות ולאחר מכן להתייחס לעוד כמה נקודות.

כבר בתקציב השנה יש לכנס סוכני תיירות, הקצאנו תקציבים במסגרת התקציב

שהוגש לועדת הכספים, בתוך התקציב הזה היתה תוספת של כמליון וחצי שקל

בגין שחיקה של המטבעות ותקציבי השיווק באירופה שזה כבר נמצא בתוך

התקציב. בתור התקציב שהוגש יש, בתאום עם המשרד או בהסכמה עם המשרד,

נעננו לבקשתו והוספנו מליון וחצי שקל לקטע של הפעולות באירופה. במהלר

השנה וגם קדימה סיכמנו עם משרד התיירות על קרן שיווק או על פעולות

משותפות לענף התיירות ולממשלה, קרן של יחס של 1:1 וקרן של 1:2, במהלר

השנה הוספו, אם אני לא טועה, כחצי מליון דולר, בשנה הבאה הסכמנו

להמשיר עם הקרן הזו עם פרופרוציות טובות יותר. אנחנו נמצאים כרגע

במגעים עם המשרד לצורר גיבוש אחרון של הקריטריונים להפעלה וזאת תוספת

משמעותית ביותר.

נושא נוסף הוא ההשקעות או עידוד הקמת בתי מלון. השנה היתה תוספת וזה

הוגש ואושר ע"י ועדת הכספים, היתה תוספת משמעותית בסדר גודל של כ-4



מליון שקל למענקים בנושא תיירים, הודענו שבשנה הבאה, לפי הקריטריונים

הקיימים, למעשה התקציב לא יהווה את המגבלה, כלומר, אם בשנה הבאה

נצטרו לבצע תוספת עקב הפעלה של חוק עידוד השקעות הון בתיירות, אנחנו

ניצור את המשאבים האלה.

למעשה, יש נושא של תפיסה; היכן משרד התיירות או היכן הממשלה צריכה

להיות מעורבת, ולא יעלה על הדעת שהממשלה תחליף את כל ענף התיירות.

ז"א, כל הנושא של הסברה, כל הנושא של שיווק, זה פתאום הופך לאיזה

פעולה ממשלתית שכל הענף בכלל לא אמור להיות בנושא הזה, זה משרד

התיירות וזה נראה כבד, אם אנחנו הולכים לפי הגישה הזאת אפשר לבוא

ולהגיע למצב של כמעט מדינה קומוניסטית, כל המטרות, כל הדברים, מצד

אחד יש את הגופים הכלכליים, אבל משום מה פעולות מסויימות מוטלות כולן

על המדינה. אז יש את התפקידים הקלאסים שבהם אנחנו צריכים להיות

מעורבים ובהם אנחנו חושבים שבאמת צריך להתמקד. אבל לא יתכן שלמשל,

בנושא של שיווק, עידוד תיירות פנים, עידוד תיירות חוץ, זה משום מה

האצבע המאשימה היא דוקא בנושאים של תקציבי הממשלה.

בראש ובראשונה מדובר פה על ביצוע פעולות שהענף עצמו צריר לבצע, לכן

גם הסכמנו, כדי לעודד את הענף וכדי אולי ליצור איזה שינוי...

איך זה במדינות אחרות? ביון, ספרד? האם זה בכלל עניו

של שיווק? קפריסין למשל הפכה להיות מדינת תיירות, האם

הכל היה ע"י הסוכן?

לדוגמא, דובר בישיבה הקודמת על נושא של עידוד תיירות

פנים, אני לא חושב שזה תפקידו של משרד התיירות, אני

חושב שמבחינת האפשרויות לגבות מחירים והאפשרויות להחזיר את ההשקעה

בשיווק או בפרסום, זה האינטרס הברור של אותו מפעיל בית המלון כדי

לכסות את ההשקעות הקבועות שלו, אני לא חושב שמשרד התיירות...

למדינה אין שום אינטרס שהאנשים לא יצאו לחו"ל ויהיו פה

בארץ? האם אין אינטרס כלכלי?

ח"כ רמון, לפי ההגיון הזה אנחנו צריכים להיות מעורבים

~ בכל דבר.

אתם באמת מעורבים בכל דבר.

לא. באותם מקומות שבהם השוק יכול לעשות את הפעולות

והאינטרס שלו והפעולות שלו הן מספיק חזקות כדי שאנחנו

לא נהיה מעורבים, אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות. אז הדוגמא של

הגדלת או עידוד תיירות פנים, אני לא חושב שזה תפקידה של הממשלה.

אם בתי המלון עצמם היו מבינים שמשרד התיירות לא מעורב

בפעולה הזאת התמריץ הכלכלי שלהם הוא מספיק חזק שהם

יעשו את זה לבד.

רק רציתי ללמוד ממדינות אחרות שהפכו בתנאים

אובייקטיבים פחות יותר משלנו הגיעו להישגים אדירים.

ניקח את קפריסין שאין שם שום דבר חוץ משמש וים, שיש גם אצלנו,



והצליחו להגיע להישגים בסדרי גודל יותר גדולים מאיתנו, ומה היתה

מעורבות הממשלה שם, אם חיתה.

בתקציב משרד התיירות יש תקציב שיווק מיוחד של כ-5

מליון שקל חדש, שזה הקטע הממשלתי של עידוד התיירות,

מעבר לקטע הזה יש את כל הנושא של הקרנות, כלומר את החלק הפעולות

שמבוצע ע"י בתי המלון או גורמים אחרים עפ"י הקרן החדשה.

בנוסף ל-5 מליון ש"ח האלה, יש פעולות של נציגי משרד התיירות בחו"ל,

של 4 מליון ש"ה, יש פרסומים בסדר גודל של 1,200,000 ש"ח, ובסה"כ אם

אני מחבר את כל הסכומים האלה וכולל הנושא של שכר, מינהלה, כל הקטע

האופרטיבי בחו"ל, התקציב מסתכם בסדר גודל של כ-20 מליון ש"ח כאשר

בנוסף יש את ההשתתפות של הגורמים התיירותיים עצמם.

לגבי ההשתתפות של הגורמים התיירותיים - הסכמנו בהתחלה לבוא ולפעול

למעשה ללא מגבלה תקציבית, ז"א לתת לקטע הזה באיזה שהוא מקום להיטמע

בתור גורמי התיירות, לתת לו איזה תנופה ולאחר מכן נקבע כבר מה תהיה

המסגרת. לגבי הקרן המשותפת של שיווק בחו"ל.

אני רואה מה שקורה וזה בטח לא אשמת התיירן זו אשמת

הממשלה בגדול והם נמצאים בפני מפולת כזאת. מה קורה,

האם אנחנו ממשיכים עסקים כרגיל?)

לא עסקים כרגיל, בנושא הזה התקיימו ישיבות עם משרד התיירות, אמרנו

אי - מתוך כל הנתח שאמרתי כאן שמיועד לפי איזה

תפיסה שיווקית של שנת רגיעה, ברור שצריך לקחת ולהקצות את הכסף ולשנות

את הפרסומים בהתאם, ז"א אם אתה קודם הלכת על פרסומים מאסיבים או על

פרסומים של מדינת ישראל וכוי, אז בא משרד התיירות ואומר: אנחנו רוצים

ללכת עכשיו בשיטה אחרת, אז אפשר קודם כל להשתמש בתקציבים הקיימים.

בנוסף לתקופה הפרובלמטית, הרי רוב הסכומים או רוב הלחץ אמור להיות

מופנה לכיוון של הסברה, ולא פרסום רגיל של תקופה שוטפת. בנושא הזה

הסמכנו להגדיל את התקציב ולתת תקציב מיוחד בסדר גודל של כחצי מליון

ש"ח מיידית לתקופה הזאת, לאחר מכן נראה מה יהיה.

אתם מתמודדים עם המשבר הצפוי בקיץ בענף התיירות בחצי

מליון ש"ח?

אנחנו מתמודדים קודם כל עם ההסברה, עם נושא ההסברה וכל

מה שקשור לענין הזה. יש הגדלה של חצי מליון לכל מה

שקשור לנושא ההסברה, בנוסף יש את כל התקציבים הקיימים אבל זה לא

תקציבים, אי אפשר לבוא ולהגיד הסכום הזה זה איזה דבר לא רלוונטי

אנחנו לא באים במקום משרד התיירות.

תכננתם תקציב נורמלי, גם אתם לא חזיתם את המהומות, אתם

בחברה טובה, כמעט כולם לא חזו אותה, היתה הפתעה.

תכננתם כאילו שאין משבר בענף. עכשיו קורה מה שקורה, ההבדל בין מה

שתכננתם לבין מה שאתם מוכנים לעשות עכשיו מתבטא בחצי מליון ש"ח

נוספים? אם נניח שהתקציב הקודם להסברה היה 10 מליון ש"ח אז עכשיו אתם

מציעים שיהיה 10.5 ש"ח?

התקציב הקודם היה 400,000 ש"ח עכשיו אנחנו מציעים

מליון ש"ח. זה מה שאנחנו רוצים. ב' - לקרן החדשה אנחנו

נותנים פרופורציות הרבה יותר גדולות. כפי שהוא ציין לא נקבע לה גג,



מדובר בהרבה מליוני דולרים, והיא נועדה לענות על מתקפה חדשה לנוכח

הצרכים החדשים. זה לא משאיר את המשרד אדיש, המשרד צריך את מה שיש לו

להקצות גם כן אחרת. (ח. רמון: אבל אתה אומר שהיה לו 400,000 ש"ח) לא,

דובר על הסברה, הסברה בציוותי טלויזיה ומנהיגי דעת קהל.

אני שאלתי, כל תקציב משרד התיירות שהיה מכוון לעידוד

תיירות למדינת ישראל, היה , עכשיו ל- הזה כמה הוא

היה כולו? 20 מליון שקלים, לכל ה- הזה בעקבות המהומות אתם אומרים

בואו ניתן עוד חצי מליון. (ג. שניר: ניתן עוד כמה מליוני דולרים בקרן

משותפת) אז אם אתם לא מוסיפים רק חצי מליון, אתם מוסיפים כמה מליונים

חצי מליון זה להסברה) כן, וכמה אתם רוצים להוסיף מעבר

ל-20?

זו קרן משותפת עם המלונאים, עם הענף, לפי הסכומים שהם

ישימו אנחנו נשים את הסכום המתאים.

אתם תשימו פי שניים ממה שהם ישימו. (ע. ארדמן: כן.)

מילה אחרונה לגבי נושא השקעות. אני לא רוצה להכנס

לפירוט בנושא הזה כי זה נמצא בדיונים עם משרד התיירות

וזה עוד לא גמור, אבל גם בנושא אני לא מסכים לתכנית שהציג משרד

התיירות אבל על שינויים בשוליים דיברנו ואני חושב שיכולים להיות

שינויים בנושא הזה, אני מתייחס במיוחד לגבי מה שאמרה חברת הכנסת עדנה

סולדר לגבי הנושא של הקיצוץ שהיה בתקציבים השנה.

דבר אחרון הנושא של השוואה. אנחנו נמצאים עדיין בדיונים, אנחנו לא

פוסלים את האפשרות של תיקון, התפחתה או איזה שינוי בתשתית. מבחינת

היקפים - ההיקפים לא מתקרבים להיקפים שדובר, ז"א אני לא חושב שאנחנו

לא יכולים, אני חושב שזה גם לא נכון לדבר על השקעות מאסיביות של

עשרות מליונים או משהו בסגנון הזה, ברמה שאם כלל התקציב הוא בסדר

גודל של 9 מליון, ברמה של שינויים פרופורציונאלים אנחנו לא פוסלים את

האפשרות של שינויים בתשתית, כאשר עיקר המגמה ועיקר המטרה שלנו עם

משרד התיירות זה במקומות שבהם יש פוטנציאל עסקי, פוטנציאל כלכלי,

במקומות האלה המשרד צריך לשמש למעשה כיזם, הוא יכול לבצע את

הפרוייקט, הכסף או המימון צריך לבוא מהיזמים עצמם ולא מהמשרד.

אם בחלק מהפרוייקטים, שאלה פרוייקטים של תשתית שהמשרד מציג,

זה נושא של טיילת בהרצליה, לעניות דעתי המקצועית אני חושב שזה

פרוייקט שניתן לבצע אותו עם הבוונה ממשלתית אבל לא עם כסף ממשלתי.

בדומה לנושא הזה צריך לחפש גם דברים אחרים ולהתמקד באמת בקטעים שבהם

אנחנו כמדינה חייבים לפתח תשתית שתיתן את הפירות בטווח ארוך יותר.

היתה עוד שאלה שהצגנו בדיון הקודם לגבי אפשרות של

הוראת שעה, במידה והמשבר בתיירות יעמיק והמלונות ישארו

ללא כל עבודה, ליצור מצב של הטייה של ישראלים אליהם בתנאי שלא יסעו

לחו"ל אם זה זיכוי מס, מחשבות כאלה, כשהבעיה היא בהחלט טכנית. הספקתם

לחשוב על זה?

שוב, זה דברים שאנחנו, יחד עם המשרד, נצטרך להתמודד

איתם. אני חושב שאם נגיע לסיטואציה הזאת, אחד הפתרונות

מבחינתו של הענף זה עידוד תיירות הפנים ואז נצטרך לראות כיצד אנחנו



עושים את זה. הדברים שאמרתי קודם לגבי השאלה אם המשרד צריר להיות

מעורב או לא, מכוונים יותר לשנה נורמלית, שנת רגיעה, ואז איו הגיון

שהמשרד יהיה מעורב. קרה מקרה כזה ואנחנו צריכים לנסות לתת להם תשתית

כלכלית טובה יותר. אישית אני לא כל כך אוהב את השיטה של לחבר את

מערכת המס לנושא הזה, אולי אבל בכיוונים אחרים שבאמת יתנו את התמריץ

לעידוד תיירות פנים.

הרעיון בישיבה הקודמת היה, שמאחר וישראלי שאיננו נוסע

לחו"ל למעשה מוסיף הכנסה למיסים עקיפים של 150 דולר,

וזה דברי מנהל המכס לפי הערכתו, אולי אם יהיה משבר הענף יתן משהו

כהנחה לעודד מבצע למלא את המלונות. זה הרעיון. אם איזה אפשרות לזיכוי

במס, של השתתפות אוצר שאין בה למעשה הפסד הכנסות.

אני מבקש תשובה למנכ"ל משרד התיירות, רפי פרבר בבקשה.

אני מבקש להסביר כאן שהבעיה של ענף התיירות היא בעיית

הסנדלר שהולך יחף. ז"א שאנחנו ענף הסברה ויש לנו בעיית

הסברה קשה. מאידך אני רוצה לומר שאנשי האוצר אומרים לי בשיחות

פרטיות, אתה צודק במאה אחוז. מה הבעיה כאן? הקצאת משאבים בסיסית,

עיוות בהקצאת משאבים במשק בכלל, זה לא ענין של ויכוח על מליון או שני

מליון, זה מוטעה לעסוק במושגים האלה; צריך לחשוב על הבסיס, מהו

התקציב הבסיסי של משרד התיירות? זה תקציב שמעיד באופן, סליחה,

שערורייתי, על עיוות אדיר בהקצאת משאבים, שאתה בוחן בפרמטרים כלכליים

תרומה של ענף לעומת אמצעים שעומדים לרשותו, המספר הבולט ביותר, למשל,

לגבי תקציבי פיתוח, התיירות מביאה בערכים מוספים שליש מהתעשיה בה

בשעה שהיחס בין תקציבי הפיתוח בין התיירות לתעשיה הוא 1 ל-23. אנחנו

מדברים קודם כל על עיוות בסיסי בהקצאה. ואומרים לי באוצר אתה צודק,

אבל מה אתה רוצה שנעשה? מאיפה ניקח? אז אפשר להראות את הנתונים כאן

אם יברור רפרנט או ועדה מטעם ועדת הכספים יחד עם האוצר ויחד איתנו,

כשאנחנו מדברים על עיוות שמתמשק שנים וכל שנה אנחנו צועקים אותו דבר

ולא משנים, מכיוון שאף אחד אין בכוחו לשנות את סדרי חלוקת התקציב בין

המשרדים הכלכליים כי ככה זה, זה אנכרוניסטי, זה היסטורי, זה ללא כל

בסיס כלכלי. איר אנחנו רוצים לרפא את המדינה הזו מבחינה כלכלית אם לא

נשנה סדרי עדיפויות? אם לא נתחשב בתרומה מול תמורה? זה א-ב כלכלי. אז

אומר האוצר שיש הגבלת מקורות, וראי שיש מגבלת מקורות, אבל יש גם ענין

של הקצאה אופטימלית של המקורות שיש ועל זה אני מדבר. וכל זמן שהעיוות

הזה יהיה, אז כל תיקון קל זה לא תיקון כלכלי אמיתי, זה לסגור עוד

פצע.

במליאת הכנסת, וגם בועדת הכספים, כולם אומרים שתיירות זה אולי הענף

החשוב ביותר, הוא זה שמביא הכי הרבה דולרים למדינה, כענף, אם לא ניקח

את התעשיה כענף אלא כקבוצת ענפים עם הערך המוסף הגבוה ביותר, כלומר

זה דיקלום שחוזר על עצמו אבל הבעיה היא איר משנים את הדברים, איר

מקצים יותר מקורות.

אני מציע שלפחות את האנשים שמנהלים את משרד התיירות לא יחנכו

לעקרונות ליברלים, כי הם חונכו על סמר הענין הזה. אני הסברתי לאנשי

האוצר שאותי לא צריכים לשכנע שבמה שהממשלה לא צריכה לעסוק אלא יעסוק

הסקטור הפרטי. אין לי ויכוח איתם בנושא הזה, אבל מי שמשלה את עצמו

שעל ידי כר שתיתן מסעדה ליזמים פרטיים בטיילת בהרצליה, כשהטיילת עולה

כ-5 מליון דולר ואתה יכול לתת ליזם מסעדה ותקבל נניח 100,000 דולר

לשנה. על ידי זה תממן את הטיילת? אתה יכול לממן קטע קטנטן בטיילת.



צריך להבין שתיירות, להבדיל מענפי ייצוא אחרים, תעשיה וחקלאות, זה

מוצר ציבורי. מה זה המוצר פה? אנחנו מוכרים את המדינה, וכשמוכרים את

המדינה זה ענין הממשלה, כי הסקטור הפרטי לא מסוגל וגם לא מתפקידו

למכור את המדינה כמוצר, מוצר תיירותי - בא לבקר בארץ ישראל, זה הנושא

פה, לא סבון ולא מכונה תעשייתית אלא זו המדינה. ולכו מקובל במדינות

שאנחנו נחשבים יותר מעורים מהם, למשל ספרד, תוניסיה, יוו, מדינת

ישראל היא מדינה מתקדמת יותר, כנראה, ומדהים שבנושא התיירות ההבנה

שלהם עוברת אותנו ב-2000 שנה.

אז מה הם עושים? מה עושה מדינה מפגרת כמו ג'מאייקה או כמו מקסיקו,

מדינה שנמצאת בקשיים כלכליים מרובים, שיש רעידת אדמה או כשיש פרעות

בואו ניקח תקציב פרסום של 30-20 מליוו

דולר, ניסע לניו-יורק וללוס-אנג'לס ונשים שם פרסומת בטלויזיה שיגידו

"בג'מיקה כבר שקט", "במקסיקו כבר איו רעידת אדמה" זה אף מלונאי לא

יעשה, זה לא בכוחו, זה לא מתפקידו, זה תפקיד המדינה, אני מקביל את זה

למצב הקשה שנמצא עכשיו אצלנו שאנחנו כל שנתיים חוזרים אליו באופו כזה

או אחר, עכשיו זה בגדה ופעם אחרת זה מלחמת לבנוו ופעם אחרת זה חבלות

במטוסים שבכלל לא בטטח שלנו שמשפיעים על האיזור שלנו. אבל אם ניקח את

הגראף של התיירות לאורו שנים מעבר למשברים, הוא אמנם מתנהל בצורה

כזאת אבל בסה"כ הוא בכיווו עליה. והעובדה היא שבמשך השנים אנחנו

מגיעים למספר גדול יותר של תיירים אם כי אנחנו רחוקים ממיצוי

הפוטנציאל מרחק אדיר כנראה בגלל הגורמים האלה וכנראה גם בגלל היוקר

היחסי שיש למרינת ישראל.

אז אנחנו טוענים, כפי שאמר ח"כ ארידור, ע"י הקצאת משאבים לא גדולה,

שהיא לא גורמת לבעיות קשות בתקציב המדינה אלא באמת הקצאה יחסית סמלית

ניתו לעשות פה נסים ונפלאות, ולכו הויכוחים הקטנים אם סדרי העדיפויות

של משרד התיירות בתוך התקציב הם נכונים או לא, אז זה אנחנו יכולים

לדוו עם האוצר.

אני רוצה להסביר שיפה החליט האוצר לעשות קרו משותפת עם המלונאים

והסוכנים של 2 מול 1, זו החלטה טובה. אני רוצה להסביר שאיו בזה צורי

למצב הקיים אולי זה טוב למצב רגיל, מכיווו שהיום אותם מלונאים

וסוכנים, הריווחיות שלהם בגלל מדיניות הייצוא היא נמוכה מאוד הם

מרוויחים בדולרים, התשומות שלהם הו צמודות שקל, ז"א למרות שיש מספר

תיירים גדול הריווחיות קטנה ורואים את זה במאזנים. הכספים שלהם

שנותרים להם לשמש לקידום מכירות ופרסום בחו"ל הם קטנים מאוד, אז קרו

של 2 מול 1 יכולות לעזור ולעודד במידה ויש להם פה אחד אבל נניח שיש

למלוו, לרשת דו יש את ה-1 ובדרך כלל יש לה כי היא מתנהלת יפה, אז מה

היא עושה? היא מפרסמת כי היא יודעת שבלי זה לא תהיה עבודה, אבל מה זה

הקרו הזאת עם הגורמים הפרטיים? זה באה רשת דו ועושה פרסומת לרשת דו

בארה"ב ובאירופה. היא לא בונה את התדמית למדינה, כדי לפתח ענף תיירות

אתה צריך לעשות תשתית תדמיתית, קודם כל להגיד שמדינת ישראל היא מדינת

תיירות, אחרי זה תשלח את רשת דו ואת הרשתות האחרות והם יפרסמו את

המוצר שלהם.

קודם כל צריך לשכנע תיירים לבוא לישראל, ואתה בכל הכבוד, במסגרת של

כ-10 מליוו דולר שנתי, שזה בערך 65%-60% מסך הכל תקציב משרד התיירות,

כל תקציב משרד התיירות זה עניו של 18-19 מליוו דולר התקציב השוטף

ועוד סכום בערך דומה לפיתוח. אתה לא יכול בסכומים כאלה לעשות מערכת

של פרסומת תדמיתית בכל העולם.



גם מבחינה פוליטית ומדינית, היום אין למדינת ישראל שום כלי הסברתי,

שיכול לקנות שירותים בכסף בחו"ל אם למשרד החוץ אין התקציב הזה, ואולי

גם משרד החוץ, ההסברה שלו היא יותר מטעם, ז"א משרד החוץ לא יכול

לעשות פרסומת בטלויזיה ולהגיד אנחנו צודקים, אנחנו בסדר או בישראל

שקט, אף אחד לא יאמין לו. לעומת זאת, דרך התיירות זה מכשיר ההסברה

הטוב ביותר שיש למדינה ודרך אגב, המכשיר היחיד. ז"א שאני יכול היום

להגיד כמעט בשקט נפשי מלא, שלמדינת ישראל לאור הקשיים האדירים שיש

לה, יש היום תקציב של 10 מליון דולר להסברה שקונים בכסף, אני לא מדבר

על הרצאות, על סמינרים, על הופעות שלא עולות כסף בכלי התקשורת.

זה לא ענין פרטי של משרד התיירות, זה גם מכשיר הסברה לאומי ולזה יש

10 מליון דולר.

הויכוח הוא לא על מליון דולר פה מליון דולר שם, הויכוח הוא על הבסיס,

מה היקף התקציב שייועד לענף ייצוא מס' 1 במדינת ישראל, זה התיירות,

ואני אומר שבתעשיה, היכן שאין בעיה של מכירת המדינה אלא יש בעיה של

מכירת מוצרים בודדים, התקציבים הם לעין שיעור גדולים יותר. הוא הדין

בתשתית התיירותית, זה אותו סיפור, תשתית תיירותית במדינת ישראל. יש

תקציב של 4.5 מליון דולר בערך בשנה לפתח את כל האתרים מדן ועד אילת,

אין פה שאלה של יזמים פרטיים, יזמים פרטיים לא מפתחים תשתית

תיירותית.

כל הדברים הלא כלכליים הם תפקידה של המדינה, אין דרו אחרת, שום יזם

פרטי לא יכול לעשות את זה.

אתה יכול לתת דוגמאות על מה שקורה במדינות אחרים

בסכומים?

במדינות אחרות בתחום הפרסום בחו"ל, הסכומים הם הרבה

יותר גדולים ויש לנו טבלאות של ארגון התיירות העולמית

מרוקו מפרסמת פי שניים מאיתנו. אבל אני מבקש להעיר פה שאני לא במצב

של קפריסין ויון, להם אין את הבעיות שלי, אני צריר להדוף פרסומת

השאלה היא אינפורמטיבית, כמה הם מוציאים.) אני

נותן את המספרים שהסטטיסטיקאי הביא לי. ספרד מפרסמת ב30 מליון דולר

לפחות, אין מדינה שאתה עובר באירופה שלא תראה את ה"קומרשלס" של ספרד,

את ה"קומרשלס" שלנו לא תראה שם, אתה תראה אותם רק קצת בצרפת, זה הכל.

מדינות אחרות מבינות שזה תפקיד המדינה, אתה גם רואה את זה בפריסת

הלשכות שלכם, אתה רואה את זה בפרסומים שמדפיסים, מדינה כמו אנגליה

למשל, ה-. . . המפורסם ה"בריטיש טוריסט אוטוריטי" (אנגלית) עובד עם

מחשבים בכל העולם, הוא נותן אינפורמציה על מה שקורה במדינה, לי אין

כסף אפילו לקנות מערכת של מחשב, למחשב את הלשכות שלי אין לי כסף.

מגיעים מליון וחצי תיירים בשנה לישראל, אני רוצה לטפל בכל תייר,

נוכחנו לדעת שרוב התיירים שיוצאים מפה יוצאים מרוצים והם שגרירים

פנטסטים של מדינת ישראל. הבאנו עכשיו את ארגון סוכני הנסיעות הבריטים

שקבע את ועידתו בנובמבר 88' בישראל, 3,000 סוכנים בריטים, "קמפיין"

אדיר, הם רצו לבטל את זה, זה כבר כמעט ביטלו, כי שם הם פוחדים, אש"ף

מאיים עליהם באנגליה, אומר להם שיפגעו בהם, הם חוששים שלא יבואו

מספיק סוכנים לכנס ואז ההכנסות שלהם מהכנס תפגענה. הבאנו משלחת של 6

סוכנים, ארחנו אותם יומיים, הבאנו אותם לנשיא המדינה, לטדי קולק

ועשינו להם סיורים, הם הלכו בשעה 02:00 בלילה, בלי שאנחנו נדע לכותל

לראות מה קורה, הם הלכו לירושלים העתיקה וראיינו סוחרים ערבים ואמרו



שמעו, אנחנו רוצים להביא כנס כזה, מה דעתם? המזל, לא נפלה אף אבו וכל

אלה אמרו תביאו ובכותל הם ראו איזה 500 איש בשעה 02:00 בלילה, והם

החליטו לפני יומיים הועידה מתקיימת בישראל. אז לי לא היה תקציב לזה,

איכשהו החשב עזר לי, שילמנו 1,000 דולר בשביל לארח אותם פה.

אנחנו רוצים לטפל בכל תייר שבא הנה כדי להפור אותו לשגריר רצון טוב,

מה ז"א? לתת לכל תייר תיק הסברה, להזמין אותו לפה לסמינר קצר ולהגיד

לו, שמע אתם מרוצה פה? אתה רואה ששקט פה? המדיה עושה לנו עוול? סע

חזרה תארגן סמינר, חוג בית אצלר בבית, קרא לחבריה לבוא לישראל. גם

בזה אני צריך להשקיע כסף - אין לי, וכד' וכד'.

שאלה היא אם לא האוצר נתן לי עוד חצי מליון דולר או מליון דולר, זו

שאלה של הקצאה אופטימלית של מקורות באופן כלכלי, אני אומר רק באופן

כלכלי, לא שום דבר אחר, אדרבא שועדת מומחים תבחן ותגיד.

הרי אנחנו לא הולכים לתקן את העיוותים, לא עושים תקציב

אפס, פעם נעשה תקציב אפס, אבל עד אז בכל אופן מדובר על

חצי מליון.

יש לנו הצעה ח"כ רמון, אנחנו זקוקים ל-10 מליון שקל

ואנחנו לא מגזימים ואני הגשתי ליו"ר את החלוקה של הדבר

הזה, ואני מבין שהיו"ר הציע למנות "רפרנט" מטעם ועדת הכספים שישב

איתנו ועם האוצר, ואמר ח"כ ארידור שגם החוכמה פה זה לדעת למצוא סעיף

מהיכן לקחת את הכסף כדי לא להגדיל את מסגדת התקציב הכולל, שגם אני לא

מעוניין בזה.

אני לא מאמין שגם זה בר-ביצוע, אבל נראה.

כאן נאמר משהו לגבי היחס בין תרומה לתמורה, ההבדל בין

התעשיה והתיירות, למשל, התרומה של התיירות באופן יחסי,

וזה קיים לא רק בתיירות מול התעשיה, אפשר לקחת ענף ענף ולבדוק. האם

נעשה בשנים האחרונות איזה שהוא ניתוח לגבי הענין הזה של הענות ותרומה

לגבי ענפים שנותנים תמורה, או להיפר, להגיד איזה תמורה לגבי הענפים

שנותנים תרומה יותר גדולה למשק.

זה מאוד פרובלמטי, ז"א, קשה לבוא וליצור איזה מדד שאת

בודקת, משווה ומגיעה לתוצאה. אם את מדברת למשל על נושא

של עידוד בקטע ההשקעה, אז ברור שאם את רוצה לדבר על נושא של עיירות

פיתוח אז זה שתחליטי להקים או לא, לא זה מה שיעמיד את אותה עיירה על

המקום. אז שוב, זה שונה בין התחומים. הנושא של ביטוח השער דובר עליו,

בתי המלון מקבלים, חלק מהמקטע של התיירות לא מקבל את ביטוח השער.

נושאים של שיווק, שוב, יש הבדלים, בסך הכל זה נכון שיש העדפה גדולה

יותר לתעשיה, שזה הערכה שלי לפחות שזה תולדה הסטורית וזה בפירוש לא

דברים שאת יכולה לבוא ולשנות, לבוא ובהחלטה להגיד אני לוקחת מהתעשיה

מעבירה לתיירות, זה פרובלמטי ביותר.

בואו ננסה לראות איר אנחנו מסכמים.

ברור לועדה, אנחנו מציאותיים, אנחנו כאן ועדה פוליטית,

ש-א') אנחנו לא יכולים ללכת היום להגדלה כוללת של תקציב המדינה, גם

אם יש הצדקה לגורם זה או אחר משום שאם אתה מתחיל אז למה לא ההוא ולא

זה וכן הלאה. מצד שני, אם הועדה לא מחליטה על שינויים פנימיים אז



בשביל מה היא יושבת כדי לשמוע רק דו"חות היא יכולה לעשות את זה כל

השנה. אז כאן הושמעו רעיונות שמא אפשר למצוא איזה העברה פנימית.

אז אולי, כפי שהוצע כאן, יהיה איזה צוות, י. מצא יהיה הרפרנט, אם

חברים רוצים להצטרף, אם עדנה או מישהו (קריאה: מה המטרה?) המטרה של

הצוות הזה לבחון אפשרויות של העברות פנימיות, לראות מה אפשר לעשות

בתחום הזה, העברות פנימיות במסגרת התקציב אם יש אפשרות, לבדוק את

העניו הזה. אנחנו פעם היינו משרדים עם רפרנטים, יבדקו עם משרד

התיירות או משרד האוצר את האפשרות (ח. רמון: אני מבקש להשאיר את זה

לשיחה עם יו"ר הכנסת)

נעשה את זה עם היו"ר כי יש לכל משרד, שלכל משרד היה

רפרנט בועדה.

שמעתי מח"כ מצא שיש לו רעיון להעביר ממשרדים אחרים שיש

להם הסברה אז אני רוצה לבדוק את זה באופן כולל, הרי

יהיה עוד רפרנטים.

בבקשה, אם יהיו עוד רעיונות לגבי משרד אכן נקבל.

ראשית אני מקבל את ההצעה של חיים כי זה תקדים ראשון

בועדה במסגרת הדיון המשרדי ויש משרדים עם צרות גדולות,

אם כי פה היתה הסכמה של כל החברים שפה יש עיוות וצריו למצוא מעבר

לזה.

נקודה שניה - אני השמעתי את הסקפטיות שלי מכיוון שקשה לי להניח

שאיזה שהוא משרד יסכים שיגעו בו בתקציבי הסברה שלו והוא יתנדב להעביר

אותם למשרד התיירות, קשה לי להניח. לכן סיכמנו שהיועצת הכלכלית תכין

לנו את אותה רשימה של תקציבי הסברה בכלל. לכן, מכיוון שהנושא רציני

אני מקבל את ההצעה.

נקודה שלישית - ללא קשר למשרד התיירות, צריך להוכיח כמה דחוף לקחת

תקציבי ההסברה ממשרד החוץ ולהעביר אותם למשרד רוה"מ, לא לתיירות. זה

נגיע לדיון הזה. לא קשור לתיירות. כעת, אם אתה רוצה להיות רפרנט כאן

אני מתנדב ומציע אותך.

אני הייתי מבקש, את הענין של ביטוח שער - לבדוק את הצד

המקצועי של המצב.

הייתי מבקש גם לקבל דיווח, עדנה, בענין רעיונות להשקעות אתם רואים

בדיונים, מאחר והנושא די מעיק ואקוטי אם אפשר עד 15 למרץ לקבל איזה

הערכה מה קורה בענין הזה.

אני הייתי מאוד מבקש ממשרד התיירות או מאגף התקציבים

לקבל מידע יותר מפורט לגבי השקעות שנעשות במדינות

תיירות מובהקות שמתחרות איתנו, כמו קפריסין, יון, תוניסיה, ספרד,

מרוקו, שהנתונים שלהם הם פחותים משלנו ולמרות זאת מספר התיירים הרבה

יותר גדול.

נקודה שניה - אני בהחלט הייתי רוצה שאנחנו נקיים דיון נוסף על משרד

התיירות בעוד כחודש לאחר שהמשרד ואגף התקציבים יגיעו לאיזה שהן

החלטות ומסקנות ואנחנו רוצים לדעת מה הם ולהתערב אם נצטרך,

דבר שלישי - אני בהחלט מסכים שימונה רפרנט כדי לעקוב אחרי הענין במשך

החודש הקרוב מטעם הועדה, רפרנט או ועדת משנה כלשהי, אני רק מציע



שבועדה הזאת כמו כל ועדת משנה בועדת הכספים, תעשה בתיאום עם יו"ר

הועדה הקבוע ומרכזי הסיעות. זה הכל.

אני חושב ככה, שביום שני אנחנו נעלה את זה ובמידה וכן

יעשה את זה מי שאמר, וקדימה. תודה רבה. ישיבתנו נעולה.

- סוף הישיבה -

הישיבה ננעלה בשעה 12.00.