הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



פרוטוקול מס' 564

מישיבת ועדת הכספים



נוסח לא מתוקו



שהתקיימה ביום רביעי, כ"ב בשבט התשמ"ח - 10.2.88, בשעה 00;9

הברי הוועדה: אי שפירא - היו"ר

אי אבוהצירא

זי אמיר

נ י ארד

יי ארידור

י י ארצי

ש' בן-שלמה

אי ויינשסיין

אי ורדיגר

י י כהן

י י מצא

עי סולודר

יי צבן

ח' רמון

אי שלום

גי שפט

די תיכון

מוזמנים;

שר התיירות אי שריר

ר' פרבר - מנכ"ל משרד התיירות

ד' גנני )

מי גדרון )

אי דינור )

א' לפידות ) משרד התיירות

ע' מיכאלי )

יי פרוז )

שי צוריאל )

ג' בדיאן - ההברה לפיתוה מפעלי תיירות

אי רונן - ההברה הממשלתית לתיירות

ג' שניר - משרד האוצר

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס' אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה;

א' ברק

סדר היום; תקציב משרד התיירות לשנת 1988



תקציב משרד התיירות לשנת 1988

היו"ר אי שפירא;

אני מברר את השר, את המנכ"ל ואת כל עוברי משרד התיירות שנמצאים אתנו. אני

מתאר לי על פי מה שאני רואה על הקיר שיש להם הרבה מה להגיד. אבל אין ספק שאנחנו

כיהודים הנושא הכלכלי של משרד התיירות מאוד חשוב לנו, בפרט עכשיו כאשר כל שונאי

ישראל זוממים לבטל את הנסיעות לארץ.

אני חושב שהדיון היום על תקציב משרד התיירות צריף להיות דיון רציני מאוד.

אני בטוח שכאשר משרד האוצר התחיל לכתוב את ספר התקציב, הוא לא ידע מה עומד לקרות

לנו בענף התיירות. אנחנו צריכים לדאוג שחלק מחתקציב שישנו פה צריר לעבור מסעיף

לסעיף, לחלק ההסברה, ואולי צריך להוסיף סכום ניכר להסברה, אם אנחנו לא רוצים

להפסיד את התיירות. אני יודע שמבטלים טיסות. לפני שבוע ביטלו כמה טיסות של

"אל-על" בגלל ביטולי טיסות.

ידוע לכול ששנת 1987 היתה שנת שיא בתיירות. בשמי אני רוצה לומר שכל אלה

שמבקרים את הנסיעות של שר התיירות יבושו וייכלמו. חרפה ובושה. אני יודע כאיש

שיווק שכשלא נסעתי, לא הבאתי. שום דבר לא בא מעצמו. אם הוא היה נוסע כר כשר

המשפטים, גם אני הייתי מבקר זאת. אבל כשר התיירות, כמה שהוא עושה זה לא מספיק,

מי יודע אם עכשיו הוא לא יצטרר לנסוע כל שבוע.

הדיון היום צריר להיות איר מצילים את ענף התיירות. אני זוכר שחבר-הכנסת מצא

קיים כנס כאשר היה מצב גרוע במלונאות בירושלים. בוא נראה את זה עכשיו. בעוד

חודשיים יהיה מאוחר. צריר להשתלט על כלי התקשורת שלא יעבירו בעולם את כל הצרות

האלה. הרעש הוא פי עשרה.

נתגלגלה השנה זכות לוועדת הכספים, כי גילינו שבאמצעות תרגיל של משה שחל,

באמצעות תקציב משרד התיירות אפשר לעשות אם רוצים "טרנספר" לתקציב שמיועד למעשה

לעידוד הבהאים. המשרד משקיע כספים גדולים בעידוד תיירות יהודית ולא יהודית. על

אף הכחשת גורמי התיירות - - -

יי ארידור;

אילו היו נותנים את הכספים ששחל הוציא, לתיירות, היו מגרילים פי כמה את

תקציב ההסברה של משרד התיירות.

היו"ר אי שפירא;

יהודים דתיים רוצים מאוד להגיע לארץ לבקר במקומות הקדושים. התיירות למקומות

הקדושים היתה כבר לפני אלפי שנה. הרושם שלי שדווקא זה פלח זה בשוק התיירות

מוזנח, ואין לו ביטוי ממשי במדיניות עידוד התיירות של המשרד. למקומות הקדושים

שלנו כגון צפת, טבריה, מירון, יש כוח משיכה. לצערי, מקומות אלה לא זכו לתשומת

הלב הראויה, אם מבחינת הכשרתם לקליטת תיירות, ואם מבחינת אחזקתם. אם אנחנו

רוצים לחפור דתות לתיירות, מה שימשור את היהודים לבקר פה זה לא ענף הבהאים.

מאחר והמקומות הקדושים שייכים ליהדות ולא לבהאים, לא דואגים לאתרי התיירות

מהבחינה החיצונית. דומני שהיה מן הראוי שמשרד התיירות, בשיתוף משרד הדתוח, יקימו

קרן מיוחדת שתשקיע בשיפוץ המקומות הקדושים. הנה למשל, קבר ר' מאיר בעל הנס,

אתר שעשרות אלפי יהודים פוקדים אותו מדי שנה, השנה החלו בשיפוצו, לא על ידי גורם

ממשלתי אלא על ידי איש פרטי שעושה זאת לצדקה.



צריר תיירות עם נשמה יהודית. אינני מכיר לפרטיהם את מסלולי הסיורים המוצעים

לתיירים. הרגשתי היא כי המשרד היה מיטיב לעשות אם היה שם דגש על אתרים בעלי

משמעות יהודית, אתרים שמדברים על הנשמה היהודית. זה הדבר שניתן למכור בארץ ושלא

קיים בעולם.

כבוד השר, יכול להיות שאתה רוצה כסף שלא נתנו לר כי לא ידעו אז מה שעומד

לקרות היום. אבל אני מבקש שתיתו הצהרה שלא תוכל לתת ממשרד התיירות לבהאים אהרי

ששמעון פרס כבר התם חוזה אתם. אני רוצה לשמוע הצהרה מהשר שלא יעבירו כסף מתקציב

משרד התיירות לבהאים.

די תיכון;

זה מענקים של משרד התעשיה והמסחר, מרכז ההשקעות.

היו"ר א' שפירא;

אבל זה הולך דרר משרד התיירות.

די תיכון;

לא.

י י צבן;

אם זה מתקציב משרד התעשיה, ודאי שהוא יכול לתת הצהרה...

יי ארידור;

שהל נתן את התיירות כתירוץ כדי שינתן כסף דרך עידוד השקעות הון.

f

היו"ר א' שפירא;

אותו כסף שיבוא מאיזה מקום שלא יבוא, אני מציע להקציב למשרד התיירות.

יי ארידור;

תבקש שימצאו לר את הסעיף המתאים במשרד התעשיה והמסחר, ונעשה הסבה של אותו

סכום לתקציב משרד התיירות.

אי ורדיגר;

אני מבקש שהשר יתייחס להכרזתו של יושב-ראש הסתדרות המלונאים פדרמן, שאמר

שהוא פוחד בישראל מהחרדים ומהערבים. הוא אמר זאת לפני שבוע ואני חושב שהשר צריר

להתייחס לזה.

אדוני השר, בבקשה.

שר התיירות אי שריר;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, כשנקבע הדיון כאן וזשבתי שאוכל לבוא ולהיות

איש בשורה, ולהודיע לכם על סמך נתונים וממצאים במשרד ובענף, שאנחנו צועדים לשנת

שיא נוספת, שנת שיא רביעית, לאחר שלוש שנות שיא. לכם כאנשי כלכלה אינני צריר



לומר מה זה שנת שיא על גבה של שנת שיא, כי סטטיסטיקה לפעמים מטעה. מאחר שבשנה

שעברה היתה לנו הכנסה של כמיליארד והצי דולר, כשליש מהערר המוסף של כל ענוף

התעשיה ופי שניים וחצי מהחקלאות, 1988 תירשם כשנת שיא נוספת בדפי ענף התיירות של

מדינת ישראל, גם כשנת הארבעים למדינת ישראל. אבל הנתון ידוע לכם.

אני רוצה לחלוק עם חברי הוועדה את המצב. בשנת 1982 כשהיתה לנו הבעיה

התדמיתית של מבצע שלום הגליל, באותה תקופה כאשר המצלמות עבדו עשרים וארבע שעות

סביב לשעון, וברחבי העולם הראו את הצילומים של ההפצצות ואירועים בטחוניים אתרים,

באותה תקופה החמה ביותר, אותם ארבעת החודשים שזכו לכיסוי התקשורתי הרחב ביותר,

הגיעו לחופי הארץ כל חודש למעלה ממאה אלף תיירים. אנשים רבים לא באו מחור חשש של

בטחון, ואותה שנה היתה ירידה של 12% במספר התיירים ושל 8% בהכנסות. היים יש לנו

מצב אחר, שלראשונה בתולדות מדינת ישראל אנו יודעים כמותו: לא פחד היום הוא המניע

העיקרי.

היו"ר אי שפירא;

מוקצה.

שר התיירות אי שריר;

אני לא רוצה להגיד את הדבר. התנערות. לא רוצים לבוא למדינה כזאת. כי מראים

את הזווית של ההקצנה. מה רואה הצופה בחוץ לארץ? את המכה, את הצמיג הבוער, את

האיש שגוררים לניידת. הוא לא רואה ולא מבין את מורכבותה של הבעיה. לא מסבירים

לו כדי שהוא יוכל להבין שיש כאן בעיה, שאפשר להזדהות אתה, להתנגד לה. לא מראים

את האחוזים של הצד השני אלא מאה אחוז של האגרוף הישראלי. יש ביטויים כגון

שהיהודים הם נאצים, וזה נופל על אזניים קשובות. אוהבים לשמוע את זה. הגויים

אומרים, היהודים כמונו, אין כבר הבדל. ואז לצערי הרב קורים הדברים שאנחנו היום

נתקלים בהם. לא אומר פה מספר כי אינני רוצה שזה ייצא החוצה. אני שומר בתקשורת על

פרופיל נמוך. אני לא רוצה לגרום שמחה ליריבינו ולאוייבינו.

אבל אומר עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש, בשורה הראשונה של המבטלים עומדים

בני עמנו. בושה וחרפה. הראשונים לא לבוא הם בני עמנו חוץ מהמשטינים והמלעיזים.

כאשר באים ורואים את המציאות, זה משתנה.

אתן לחברי הוועדה דוגמא מעצם הימים האלה. ארגון סוכני הנסיעות הבריטי, השני

בגודלו בעולם, החליטו לקיים את ועידתם השנתית השנה בישראל לפני שהחלו האירועים.

בדרך כלל משתתפים בוועידתם כשלושת אלפים איש. באו האירועים והיתה דרישה חזקה

מאוד מתוך הארגון לבטל את האירוע בארץ. בדרך כלל כאשר מתקיימת הוועידה שלהם הם

משאירים במדינה כ-10 מיליון דולר, והתיירות מבריטניה למדינה בה מתקיימת הוועידה

גדלה בשיעור של20% -30 בשנים הבאות. כר שאינני צריר לומר לכם מה העוצמה הכלכלית

של ועידה זו. הם החליטו כמעט לבטל את הוועידה שלהם כאן, כי לראשונה בתולדות

מדינת ישראל גם העתונות המקצועית התיירותית הצטרפה למקהלת הגינויים. בדרר כלל

העתונות המקצועית לא נכנסה למוטיבים פוליטיים. הם שלחו לכאן משלחת לבדיקה

מחודשת, וכל המשלחת היתה מהמתנגדים. הם נפגשו כאן עם טדי קולק, עם נשיא המדינה,

ופה אני רוצה להודות לו על פעלו בנושא זה, ועם רבים אחרים, ואני שמח לומר לחברי

הוועדה, שלאחר שביקרו כאן באופן חופשי גם במזרח ירושלים, ונפגשו עם השגריר

הבריטי, אני שמח לומר לכם שקיבלתי שלשום טלפון מבריטניה, מיושב-ראש הארגון, שהם

ממשיכים בהכנות לקיים את הכנס בישראל. הכנס צפוי בנובמבר. זו בשורה כלכלית,

ובשורות מסוג זה הן מעודדות מאוד היום. כאשר צלצלתי לנשיא המדינה והודעתי לו על

כר, הוא אמר לי, עזרת לי לשנות את המאזן היום, כי היום קיבלתי הודעה על כנס

משפטנים בינלאומי שהייתי אמור לפתוח והוא התבטל, ועל כנס גולף בינלאומי שאמור

היה להתקיים בקיסריה וגם הוא התבטל.

מדוע אני אומר זאת לחברי הוועדה? כשבאים ורואים כאן אותנו ונפגשים אתנו,

המצב הוא שונה. לא הישראלי המצטייר מעל מסכי הטלוויזיה. זה מצב שונה. לכן אחד

המרכיבים המרכזיים בתכנית החירום שהגשנו לאוצר, ושנדחתה על ידו, הוא להשתמש

בתיירים שבאים אלינו. הם כבר באים אלינו, ואני רוצה לעשות הכול על מנת להפור

אותם לשגרירי רצון טוב במלוא מובן המלה. אני רוצה שהם יעזבו את הארץ עם רשמים



טובים שיעזור לנו ויאמר, שלא כצעקתה, יש ישראל אחרת, יש מציאות אוזרת.

מרכיב אחר בתכנית החירום שהגשנו הוא לרתום את עם ישראל. שכל אחד מבני עמנו

יידע שזו שליחות קודש, וכשהוא רואה תייר הוא צריך לעשות הכול כדי שתייר זה ירגיש

כאן כבן מלך. במקום לעשות את התעמולה בחוץ לארץ, היה צריר להעביר את כל

תקציבי ההסברה של מדינת ישראל למשרד התיירות. כל נאום בחוץ לארץ, ויהיה האיש

המוכשר ביותר עם האנגלית המליצית ביותר, אינו דומה למפגש בירושלים, בבית-לחם,

בטבריה וכו'. זה המפגש שמדבר יותר מכל נאום אחר.

גי שפט;

אדוני השר, אמרת שהאוצר דחה את התכנית. מתי ישבתם עם האוצר על זה?

שר התיירות אי שריר;

לפני שלושה שבועות הגשתי לשר האוצר ולאנשי משרדו תכנית מפורטת והובטחה לי

תשובה.

חברי הוועדה, לא חיכיתי שהגג יפול ושהענף יתחיל לרוץ כי יש מצוקה. אתם

מכירים את הדברים האלה בתעשיה, בחקלאות, מיד רצים, ואז זורקים כטף טוב אחרי כסף

רע. לא חיכיתי. אמרתי, בואו בפרוטות ננסה לעצור את כדור השלג. לא חשבתי שנצליח

להציל את כל האודים מהאש, אבל בואו נעצור את זה כי ניתן לעצור את זה, ויש תכניות

מפורטות. התשובה שקיבלתי באמצעות מנכ"ל משרדי, כתבתי שלשום מכתב לשר האוצר

ואמרתי לו שאני מתבייש בהצעה שהביאו לפניי. עשו לי גינגלריי תקציבי - מורידים לי

מיליון שקל מחמת, הפרוטות העלובות שיש לי פה לפתח את כל הארץ, ונותנים לי בחזרה

את זה בסעיף אחר. עד כדי כך אני מבין מספרים - מורידים לי מיליון ונותנים לי

מיליון. שלא יורידו לי ושלא יתנו לי.

אני רוצה שהוועדה תשמע אחר-כר פרטים ממשרד האוצר בענין.

ג י שפט;

אלה הדברים שמעניינים אותנו.

שר התיירות אי שריר;

הורידו ונתנו. זה כמו הסיפור עם העז - הכניסו את העז והוציאו את העז. עכשיו

יש לנו רווחה. צריר לכבד קצת את האינטליגנציה גם של משרד התיירות, ולא לעשות

לנו תרגיל שכזה. אני מבין שיגידו לא. אני מוכן לשמוע גם לא. שמעתי הרבה פעמים

לא.

לאחר שאסיים אבקש את מנכ"ל המשרד להשלים, וכן שתשמעו את אפרים רונן, מנכ"ל

החברה הממשלתית לתיירות.

רבותי, מדובר בענף שהכניס בשנה שעברה הכניס מיליון וחצי תיירים. מדובר

בתיירים שבאים אלינו, קונים את התוצרת שלנו, רואים אז הארץ שלנו, הסברה, יהדות,

קשר, כל הדברים שאנחנו רוצים לדבר עליהם. כל העולם משווע לפתח תיירות. מדובר

בשוק של 310 מיליון תיירים שתור עשר שנים מספרם יוכפל. מדובר על כך שלנו יש חצי

עד שלושת רבעי אחוז מהעוגה הבינלאומית, ויש מקום להרחיב.

מדובר בענף שלפי תכנית אב שלנו בשנת 1995, בעוד כשבע-שמונה שנים, נוכל

להגיע להכנסה של 4 מיליארד דולר. כשזה יגיע, אנחנו נהיה עצמאים כלכלית. מאז קום

מדינה אנחנו מתפללים להיות עצמאים כלכלית. אינני צריר לומר לכם מה משמעות הדבר,

איזו עוצמה מדינית יש למי שהוא עצמאי כלכלית. אם נוכל לקבל את המשאבים ביחס



הנכון ואם הדברים לא יהיו יוצאי דופן, נוכל לתרום את התרומה המשמעותית הגדולה

ביותר לעצמאותנו הכלכלית. ואני חושב שזה הדבר החשוב ביותר, כמובן, בצד ההתפתהות

התעשייתית. בנושא החקלאי הגענו לרוויה מסויימת. אם אנחנו מדברים על כר, האם לא

רצוי לצורר זה זה לתת לנושא זה מקום מתקדם בסדר העדיפויות הלאומי שלנו?

היום תקציב הפיתוח שלנו הוא בסר הכול 3.5% מסר תקציב הפיתוח של הענפים

הכלכליים - תעשיה, חקלאות ותיירות. תקציב המשרד מהווה פרומיל מתקציב המדינה.

במצב הקיים אנחנו לא יכולים לצפות להגיע לאותה פריצת דרר משמעותית שאנחנו רוצים

להגיע אליה. מדינת ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם בהכנסה מתיירות פר-תייר.

כמה היה ב-987ו?

שר התיירות אי שריר;

מיליארד וחצי.

די תיכון;

תייר מוציא כאן יותר ממרבית המדינות האחרות?

שר התיירות אי שריר;

כן. לפי השהות הממוצעת אנחנו בין המקומות עם השהות הארוכה ביותר. אבל

אנחנו נמצאים כמעס בתחתית הסולם כאשר מדובר בתקציבי השיווק פר-תייר.

זהו ענף שיש בו רווחה כלכלית-חברתית הגדולה ביותר. אין עוד ענף כלכלי בו

מתקיימת חלוקה כה רחבה של ההכנסה לידיים כה רבות כמו בענף התיירות. גם בענף

התעשיה וגם בענף החקלאות יש ריכוז יותר גדול של הכנסה. במלים אחרות, הדולר הנכנס

באמצעות ענף התיירות, נהנים ממנו גורמים הרבה יותר רבים מאשר בענפים האחרים. זו

למעשה המדיניות הסוציאלית הנכונה שכל ממשלה רוצה. כל ממשלה רוצה ששכבות רחבות

ורבות ככל האפשר ייהנו מהכנסה לאומית, ולא רק שכבה קסנה ואחרים יהיו פועלי דחק

או ייהנו מתוספת הכנסה של הביסוח הלאומי.

זהו ענף שהנוער היום נותן בו את אמונו. יש לנו יותר בקשות להצטרף לקורסים

של ענף התיירות מאשר יש לנו מקומות לקבל אנשים. זהו ענף שגם כיום יכול לקלוס

אלפי עובדים נוספים, בניגוד לכל ענף אחר. זהו ענף שלמרות העליות והמורדות במשר

השנים, לאורר כל התקופה יש עליה של בממוצע למעלה מ-10% לשנה. אגב, זה מה שמאפיין

את ענף התיירות בכל העולם. בכל העולם הענף הכלכלי בעל היציבות הגבוהה ביותר, בעל

הגידול המתמשר לאורר כל השנים, זהו ענף התיירות. זהו ענף שיש בו העתיד המובטח

משום שכפי אמרתי קודם, יש לנו היום שוק של 310 מיליון שיוכפל ויגיע למעלה מ-600

מיליון בעשור הקרוב. אנחנו מהווים רק חצי פרומיל מסך כל העוגה.

יש מהפר גם בארץ ויש התייחסות חיובית של כלל תושבי מדינת ישראל לענף

התיירות. אין כמעט עיר, מועצה מקומית או מועצה אזורית שלא משוועת לפיתוח

תיירותי. אין לנו אפשרות לתת להם את זה. בקצת למעלה מ-5 מיליון שקל לשנה אפשר

לפתח את ירושלים, ים המלח, טבריה, הכנרת, נהריה, נתניה, אשקלון, מגדל העמק,

יהודה ושומרון והרודיון. פה יושבים חברים בוועדה שבאים אלי כל ימות השנה ואומרים

לי, מדוע אינכם משקיעים. והם צודקים. אבל מאין אשקיע? הספר פתוח. אלה הם לא

תקציבים סודיים שאנחנו מסתירים אותם. הספר פתוח. מאיפה ניקח? ניקח מירושלים

וניתן לנתניה? ניקח מנתניה וניתן לאשקלון? כל אחד אחר זקוק וראוי לכר.

כולם מאוחדים בדעה שבית-שאן היא אתר לאומי ממדרגה ראשונה. מה עושה מדינה

שיש לה אוצר כזה? פותחת מיד את הפיר הזה ושואבת את הזהב מתוכו. למה לפתח את

האתר הזה אחרי כמה שנים אם אנחנו יכולים לפתח אותו מיד ולגרום לכך שאלפי תיירים

ישהו בו? כל שהות כזאת ניתן לתרגם אותה לכסף. 600 אלף תיירים עוברים בציר הזה

מירושלים לצפון. אנחנו יכולים לעשות החשבון מה מספר התיירים שישהו משר שנה



באתר כזה, מה מספר השעות, להכפיל זאת בשהות של התיירים בארץ ונמצא את ההכנסה. אז

היינו צריכים להשקיע מיד את מירב המשאבים הדרושים כדי לפתח את המקום. אבל

משקיעים טיפין טיפין. בשנה שעברה היו בכנסת הצעות לסדר היום בנושא שהופסקה

העבודה ולא היה כסף.

אין תבונה בהתייחסות למה שהענף הזה כפוטנציאל יכול לתת לכולנו. כאשר פונה

אלי חברת-הכנסת סולודר, אני אומר, את צודקת, אבל יש לי מעט מאוד מה לומר לד.

השנה הגדילו לעשות והורידו לי מיליון שקל, מתור טענה שאני צריר להביא לביטול

החברות האזוריות, וכשיתבטלו המשרות זה יביא לחסכון של מיליון שקל. בינתיים לקחו

את המיליון שקל. העבודות הללו צריכות להתבצע בתכנון והתחייבות מראש. אני לא

יכול לעשות את הדבר כשאני מקבל את ההודעה מהאוצר. לוקח חודשים ארוכים עד שאנחנו

מקיימים את הפיתוח. כל העולם בנוי על פיתוח אזורי. מה התכונה המרכזית של משיכת

תיירות לארץ מסויימת? כשהתייר יכול לעבור מאזור לאז ור, ושכל אזור שונה מהשנ י.

אם כל האזורים יהיו דומים, הוא ראה את ירושלים ואיננו רוצה לנסוע למקום אחר. אם

הוא היה בטבריה, אין לו צורך לנסוע למקום אחר. לכן התבונה היא לפתח את התיירות.

אנחנו לא המצאנו את הגלגל. הדבר מתקיים בכל המדינות בעולם - בצרפת, באיטליה,

ביוון, בכל מקום מפתחים פיתוח אזורי. לצערי הרב, בנושא הזה אני נתקל בקיר אטום.

מלה אחרונה, חברים. משרד התיירות פיתח בשנים האחרונות מערכת קשרים ענ יפה

ביותר עם מדינות אחרות בעולם. היום מדינת ישראל היא מדינה שמחפשים את שיתופה

בפיתוח תיירותי עם מדינות אחרות. י© לנו הסכמים עם מצרים, שלצערי הרב לא כל כף

מתקיימים, אבל יש לנו הסכמים אתה, עם צרפת, עם הולנד, עם בריטניה, עם ספרד. היה

כאן שר התיירות הספרדי והודיע לנו שאנחנו המדינה היחידה מבין שלושים המדינות

שביקשו לחתום אתם הסכם תיירות שהם חתמו אתנו. מדינות רבות מחפשות את שיתוף

הפעולה עם מדינת ישראל. זה אומר משהו לגבי ענף התיירות, לגבי יכולתנו המקצועית,

וזה אומר הרבה מאוד לגבי התרומה שאנחנו תורמים לפיתוח יחסי החוץ של מדינת ישראל.

במובן זה אתם רואים שמגוון הפעילויות של המשרד תורם לא רק להכנסות אלא לכל מה

שמדינה עושה במישור הממלכתי.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, יוני שמח על האפשרות להיפגש אתכם. הבאתי

לפניכם חומר של אגף ההסברה שלנו. כאשר אנחנו מביאים מאות כלי תקשורת לישראל

משד שנה, זו ההסברה הטובה ביותר והיעילה ביותר בטלוויזיה, ברדיו ובעתונות. אם

מישהו מכם היה רואה בחוץ לארץ את השידורים של אותם כלי תקשורת שאנו מביאים לכאן,

היה מבין את התרומה האדירה למערר ההסברתי הישראלי.

באתי לכאן כדי לשטוח בפניכם את מצבו ותרומתו של ענף התיירות. אבל אם לא

נצא מכאן, אדוני היושב-ראש, עם הצעה אשר תאפשר לנו, במיווזד השנה, להביא למיצוי

מירבי, כמו שניתן, את הפוטנציאל והיכולת שיש לאנשי המקצוע של משרד התיירות בענף,

לא נעשה את מלאכתנו. המפגש חשוב, השיתה חשובה, ההערות שנשמע כאן חשובות והן

תירשמנה, אבל אם אנחנו לא נצא מכאן עם החלטה מעשית, אני חושב שאנחנו ממלכתית

ציבורית לא נמלא את תפקידנו.

לחבר-הכנסת ורדיגר, לא שמעתי את הביטוי שציינת.

אי ורדיגר;

זה פורסם בעתונות.

שר התיירות אי שריר;

אני חושב שגם אתה לא קורא כל מה שכתוב בעתון, אחרת כולנו היינו מזמן בעולם

שכולו טוב.



היו"ר א' שפירא;

עד כמה שאני מכיר את פדרמו, לא מקובל עלי שהוא יגיד דבר כזה.

אי ורדיגר;

זה פורסם בשמו והדבר לא הוכחש.

היו"ר א' שפירא;

יכול להיות שאמר את זה הבן.

אי ורדיגר!

אמר את זה מנהל רשת מלונות "דן".

היו"ר א' שפירא;

זה הבן.

שר התיירות אי שריר!

לא שמעתי ולא קראתי על כר. אני דוחה בשאט נפש כל התבטאות בין יהודים המביאה

לשנאת חינם. הוא אינו ממלא שום תפקיד רשמי בענף התיירות. אם היה ממלא תפקיד רשמי

הייתי קורא לו ומעמיד אותו על חומרת דבריו. אם מה שפורטם זה אמת, זו התבטאות

פרטית של אדם, יהיה חשוב ככל שיהיה, בענף התיירות. אם יש ענף שמביא לקירוב

ולהבנה זה ענף התיירות. ענף התיירות מביא לקירוב והבנה בין העמים, ובמיוחד מקרב

את ישראל לליבותיהם של יהודים.

בנושא הבהאים, אמרת אדוני היושב-ראש, שהדבר הזה לא עבר במערכות, לא בהחלטות

ולא בהתייחסויות, ואין למשרד התיירות בנושא זה לא דבר ולא חצי דבר. זו לא החלטה

של משרד התיירות.

היו"ר אי שפירא;

זו החלטת הממשלה.

שר התיירות אי שריר;

משרד התיירות הוא אחד המשרדים שממשלת ישראל הקימה, אבל משרד התיירות כמשרד

פונקציונלי תפקודי אין לו בנושא זה דבר.

היו"ר אי שפירא!

השאלה אם משרד התיירות יבצע מתן כטף לבהאים על פי חוק עידוד השקעות הון.

שר התיירות אי שריר!

התקציבים הללו הם לא תקציבי משרד התיירות אלא מרכז ההשקעות. אתם חופשיים

לקבל החלטה. משרד התיירות איננו מהווה גורם בזה.

אני מודה לכם על ההקשבה. אני תקווה שנצא מכאן מחוזקים באחד הענפים המרכזיים

של כלכלת מדינת ישראל.



היו"ר א' שפירא;

אני מודה לך מאוד השר, ואני מקווה שיהיה קונסנסוס בוועדה לעזור בשנה זו

לתיירות. יש לנו בעיה. חשוב שהמנכ"ל יפרט מה היתה התחזית לשנה הבאה אלמלא

האירועים כדי שנדע מה הסטיות שנובעות מהמצב כעת.

בבקשה, המנכ"ל.

רבותי, אני סבור שהבעיה של ענף התיירות והמשרד שמוצגת פה היום היא בכר

שכולם אומרים לו שהוא צודק, אכל לא מטפלים בדבר הזה במונחים מעשיים. גם במשרד

האוצר, גם בכנסת וגם בפורומים אחרים, כולם טוענים שהמספרים שאנחנו מביאים הם

נכונים. מה אומרים הנתונים שאנחנו מביאים? המספרים אומרים שהיוזס בין התרומה של

הענף לכלכלה לבין המשאבים והמקורות שמעמידה הממשלה לרשותו נמצאים בעיוות מקורות

אדיר. כלומר, אין פה הקצאת מקורות נכונה. אמר לי ידיד שמומחה לאפריקה השחורה,

שבחוף השנהב יש שר כלכלה ותכנון שכל שנה כשמכינים את התקציב, הוא קורא אליו את

השרים ואומר להם, בבקשה להוכיח לי בנימוקים כלכליים מה תרומת הענף שעליו אתם

מופקדים, ולפי זה הוא מחלק את המקורות.

יי ארידור;

גם לנו יש שר כלכלה ותכנון.

ר' פרבר;

דרר אגב, גם שר הכלכלה והתכנון אצלנו אומר אותו הדבר. הוא אומר שצריך לתת

לענפים על פי תרומתם למשק.

מה מסתבר, וזה המספר החשוב ביותר שאנחנו צריכים להביא לפניכם, שהיחס בין

תקציבי הפיתוח בתעשיה ובתיירות למשל לשנה הבאה, הינו 1 ל-23. זאת אומרת 23

יחידות תעשיה מול יחידה תקציבית אחת תיירות, בו בזמן שהיחס בין תרומת שני

הסקטורים האלה למאזן התשלומים הוא 1 תיירות מול 3 תעשיה, בערך מוסף. משמעו, שיש

פה עיוות עצום בדרד הקצאת המשאבים, במקרה זה בין שני הענפים האלה.

מה אומרים לנו האנשים שמסכימים אתנו? הם אומרים, אתם צודקים. צריך לתת

לתיירות הרבה יותר אבל תגידו לנו מאיפה לתת, מאיפה להעביר. זו לא המשימה שלנו.

חייבים להעמיד לרשות המשרד כלים שמתאימים כדי להביא את ההכנסה למדינה. זה לא עסק

פרטי של משרד התיירות. זה רווחת ועתיד המדינה הזו. אני אומר גם כאזרח המדינה, לא

רק כמנכ"ל, שהדרך הזו של הקצאת המקורות מונעת מאתנו הבראה כלכלית, היא גורמת נזק

עצום. מתפקידה של הוועדה הזו להתייחס לענין הכלכלי רב החשיבות הזה.

אדוני היושב-ראש, ציפינו ל-1.7 מיליון תיירים ב-988ו, לעומת 1.5 מיליון

ב-1987. כל אחד תורם אלף דולר בממוצע כשמביאים בחשבון את הכסף שהוא משאיר בארץ

פלוס ההוצאות לתעופה בחברות ישראליות.

אדוני היושב-ראש, התקציב של משרד התיירות לשנה הבאה הוא דבר ממש מגוחך.

מדובר ב-50 מיליון שקל, שכמחציתו הולך לפיתוח, למענקים, להקמת מפעלים, שזה לא

תקציב משרד התיירות.

היו"ר א' שפירא;

מה זה מפעלים?



ר' פרבר;

בתי מלון, פרוייקטים תיירותיים. התקציב האמיתי של משרד התיירות לפעולות הוא

כ-18 מיליון דולר. זה התקציב השוטף, לא הפיתוח. התקציב בסך הכול הוא 30 מיליון

דולר, 55 מיליון שקל, זה התקציב.

אי ויינשטיין;

מה תקציב משרד התיירות בהשוואה לשנים קודמות ובהשוואה לתקציבי משרדים אחרים

בשנים קודמות? שנדע אם היה קיצוץ ריאלי.

היו"ר אי שפירא;

מה היה המקדם לפיתוח למשל?

גי שניר;

כ19%- בנושאי בניה. בשוטף יש הוצאות רבות במטבע אירופאי. שם קיבלו פיצוי

מיוחד של מיליון דולר עקב שחיקת המטבעות.

ר' פרבר;

אני לא מדבר על מיליון פה מיליון שם. אני מדבר על טדר עדיפויות.

היו"ר אי שפירא;

מה היה התקציב בשנה הקודמת?

די פרבר;

כמעט אותו דבר, 55 מיליון דולר. יש שחיקה. ההכנסה מענף התיירות, כולל

מהמובילים הישראליים, הוא 1.6 מיליארד דולר.

היו"ר אי שפירא;

כמה היה ב-1986?

ר' פרבר;

-ב-1986 היו פחות תיירים. זו היתה שנת משבר, והיו פחות 300-200 מיליון דולר

הכנסות. בוא נראה את המקדם. יש הכנטה של 1.6 מיליארד דולר.

אי שלום;

הבטיט בשנים הקודמות היה נמור, וכל הזמן זה מעודכן על סמך בטיט זה.

ר' פרבר;

התקציב עומד על המקום. אין פריצת דרך. הפרופורציה בין הכנטה של 1.6 מיליארד

דולר בשנה של ענף התיירות לעומת תקציב של 30 מיליון דולר, אתם בעצמכם יכולים

לחשב זאת.

בהשוואה לתעשיה, תקציב הפיתוח של התעשיה הוא פי 23 יותר גדול, כשהתעשיה

מכניסה שליש מהתיירות. צריך קצת פרופורציה.



י' ארידור;

יש דיספרופורציה, והיא נובעת מכר שיש חוק, והחוק מכוון כמעט אוטומטית עידוד

מסויים לתעשיה, ואיננו מכוון באותה צורה עידוד לתיירות. יש דיטפרופורציה בין

כמות ההשקעות שיש למשרד התעשיה והמטחר בעידוד כללי של היצוא. למשל, לפני זמן מה

נתנו 70 מיליון שקל לעידוד התעשיות האלקטרוניות. בקנה המידה של משרד התעשיה

והמסחר זה עובר כלאחר יד, ואינני מגנה זאת. במשרד התיידות איך דבר כזה.

זה יותר מכל התקציב שלנו.

יי אדידור!

זה נובע מכר שיש לשכת תיאום של הארגונים הכלכליים, ולשכה זו היא כמעט במעמד

שווה למעמד של ההסתדרות הכללית, והיא משמשת קבוצת לחץ והיא חותמת על הטכמי

מסגרת. כתוצאה מכל הדברים האלה יש לה סטטוס שאין לגורמים חיצוניים למשרד

התיירות שקשורים לתיירות. מבחינת המדינה אפשר היה כמובן לעשות יותר צדק בחלוקה

הזאת. יחד עם זאת, קשה לשר האוצר לבוא ולהגיד למשרד התעשיה והמסחר, אני מוריד לר

ומעביר למשרד התיירות, כי זו רעידת אדמה. זו הבעיה.

יש מקום שוועדת הכספים תלחץ ליותר צדק ולהוסיף לתיירות.

היו"ר אי שפירא;

כמה חסר לכם?

יי ארידור;

אתה פותר לו בעיות רציניות על י/די 5 מיליון שקל. כי אצלו קנה המידה הוא של

אביון, ואם אתה נותן לו עוד פת לחם, הוא חי משתי פרוסות לחם.

אנחנו לא יכולים לשנות ולא רוצים לשנות את תקציב המדינה. איפה אנחנו יכולים

לעשות? בדברים פעוטים. אנחנו צריכים לשנות בדברים פעוטים במקום שהם כן

משמעותיים. ב-5 מיליון שקל אתה מקפיץ אותו מדרגה. למרות שזה סכום פעוט אצלו

במשרד זה יהיה שינוי משמעותי בכל ענף הפרסומת.

ר' פרבר;

אנחנו מקבלים את ההצעה.

עוד שתי נקודות. בחוברת שהגשנו לחברי הכנסת, מדובר על האפליה בתמריצים

לשני הענפים. לדוגמא, בענף התיירות רק המלונאים מקבלים ביטוח שער. כל הענף האחר

לא מקבל ביטוח שער. גם הקרנות של הון חוזר של בנק ישראל הן מאוד מצומצמות

בתיירות ומאוד רחבות בענפים אחרים.

אי שלום;

מה הכוונה?

בענף התיירות יש הון חוזר ב-10 מיליון שקל, ולתעשיה, אם אינני טועה, זה פי

עשרה.



סוכני נסיעות, מובילים, השכרת רחב, אינם מקבלים ביסוח שער. שאלתי בזמנו את

שר האוצר יורם ארירור מדוע, והוא אמר לי שהוא מוכרח לעצור באיזה מקום, איו טעם

כלכלי. עכשיו ההזדמנות לתקן את הדבר הזה.

עוד מלה אחת. אין היום למדינת ישראל כלי הסברה שהוא בעל תקציבים משמעותיים

שמסוגל לעשות פעילות חוץ ממשרד התיירות. למשרד החוץ אין כספים לזה. אנחנו עושים

את זה וההסברה שלנו גם טובה יותר כי היא לא נראית מטעם. זו הסברה שמדברת על תחום

עסקי, זו לא הסברה פוליטית. היא תוקפת את העניינים בצורה הנכונה.

שר התיירות הטיל עלי לעשות מכרז בקרב חברות פרסום ויחסי ציבור מהטובות

בעולם. אנחנו רוצים להעמיד תקציב משמעותי לחברה מחחשובות בעולם ולהגיד לה, זו

הבעיה שלנו, קחו את כל הפרופסיונאלים שלכם ותעזרו לנו לפחות בגישה נכונה. אנחנו

כלי ההסברה של מדינת ישראל. זה לא רק תיירות, זה הסברה. צריר להעמיד משאבים.

ב-6 מיליון דולר שנתי לכל העולם, בזה אי אפשר לעשות סרטוני פרסומת בטלוויזיה

ולהביא אלפי עתונאים לכל הדברים שדרושים.

אנחנו רוצים ויכולים לעשות את זה, תנו לנו את הכלים.

אי רונן;

אדוני היושב-ראש, זו תשתית פיסית ציבורית שמאחוריה בראש וראשונה קיימת

חשיבה כלכלית. למרות היותנו חברה שלא למטרות רווח, תמיד דאג השר שכל מוזשבה וכל

שיקול דעת היכו להשקיע, יעמוד מאחוריו תוזשיב כלכלי.

דהיינו, בכל הדברים שהצענו להשקיע בשנת העבודה 1988-89, בשני מעגלים מידיים

הכסף בעצם יוחזר לקופת המדינה. השקל שאנחנו משקיעים הוא מיידית מעודד שקלים

נוספים שיושקעו יחד אתנו, וזה מעבר לדבר כלכלי, זה דבר חיובי.

דבר נוסף, אם באותה תשתית שאנחנו מקימים קם איזשהו פרוייקט כלכלית, מידיית

מתחשבנים אתו וחלק מהכספים מושקעים לטובתה של אותה תשתית ציבורית שקמה. במעגל

הרחב יותר ואולי הרחוק יותר, כל העסקים שצומחים בעקבות אותה תשתית, ודאי

שמכניסים בבוא העת את הכספים לקופת המדינה.

הקמנו מספר אתרים לאומיים ואנחנו חושבים להשקיע למשל באילת שביקשנו עבורה

3 מיליון שקל. שני היעדים המידיים באילת זה להיות ראשוני החלוצים שמפתחים לגונה

מזרחית נוספת על מנת לאפשר פוטנציאל קרקעות, ומיידית רוצים לפתוח גשר על הלגונה,

כשבפחות ממיליון דולר אנחנו יכולים להבטיח 350 מקומות עגינה נוספים בלגונה שישנה

וטרם נוצלה. במקומות כמו עכו ובית-שאן, כל השקעה שלנו תוביל בעקבותיה הרבה

מאוד כסף לקופת המדינה.

היו"ר אי ויינשטיין;

רבותי, אנחנו פותחים בדיון.

אנחנו מצויים בכמעט טרגדיה בתחום הזה. כמה שבועות לפי שפרצו ביהודה ושומרון

המאורעות האלה, עמדתי להעלות הצעה לסדר היום כיצד להבטיח מצאי במטוסים ל"אל-על",

כי היו ידיעות שבשנת הארבעים עשויה להיות תנועה עצומה של תיירים, וקרה מה שקרה.

הייתי מבקש ממשרד האוצר לקבל בהמשך הדיון את הערכת המצב לגבי חלוקת האמצעים

למשרד התיירות ולענף התיירות, איר אתם רואים את הענין, מה היו השיקולים. אנחנו

מכירים את המגבלות ובכל זאת נראה לנו שיש כאן עיוות מתמשר שרץ לכיוון ירידה של

המערכת. מלבד העיוות הבסיסי ההיסטורי יש פגיעה בשיטת סלאמי של הורדה משמעותית

בתקציב.



אני רוצה לומר דבר נוסף. אנחנו עלולים לעמוד במצב שבתי מלון יהיו ריקים או

במצב קשה מאוד, והשאלה איר מעודדים החל מאפריל-מאי, בתקופה הקרובה, תיירות פנים

במקום התיירים שלא יבואו מחוץ לארץ. לדעתי, יש להכין תכנית חירום מיידית שבה

ישתתפו מלונאים על ידי מבצעי הנחה וכן ישתתף האוצר, כדי שישראלים לא ייצאו לחוץ

לארץ ויהיו בבתי המלון בארץ. להערכתי, כל ישראלי שלא יוצא לחוץ לארץ ולא קונה שם

מוצרים אלא באותה שנה יקנה כאן את כל מה שמביא מחוץ לארץ, מביא לפחות הכנסה של

150 דולר במסים אם הוא נשאר בארץ, ואני אומר זאת לאחר ששוחחתי עם מנהל המכס.

די תיכון;

אבל הוא מוריד 250.

מס הנסיעות הוא בבחינת מס ערר מוסף שאנחנו אומרים שישלם בחוץ לארץ. אבל הוא

יקנה כאן מוצרים שיש עליהם מס. לכן אם הישראלי לא יסע לחוץ לארץ הוא יביא הכנסות

לקופה על ידי כר שמעשיר אותנו במסים עקיפים, ומצד שני יציל אז ענף המלונאות.

צריך לתת תמריץ לישראלים שלא יסעו לחוץ לארץ, והתמריץ יכול להיות בכר שמי שיביא

קבלה על שהות בבית מלון, יהיה לו זיכוי במס. אם הזיכוי הזה במס יהיה בסכום שלפי

הערכתנו הוא מכניס במסים אחרים, לא יהיה חסרון לאוצר.

צריר למצוא תכנית שתשאיר את הישראלים כאן, אחרת ענף שלם יהיה בבעיה,

הישראלים ימשיכו לצאת, יהיה אובדן דולרים וגם אובדן מסים.

אני מבקש שהאוצר יתיירוס לנושא. שמעתי שחבר-הכנסת מצא עומד להציע הצעה נוספת

כדי לקדם את הדיון.

י י מצא;

אדוני היושב-ראש, עם כל כוונותיך הטובות לגבי המצוקה שעלול ענף המלונאות

להיכנס אליה, לא הייתי הופר היום את הדיון לוויכוח סביב הנושא איד משאירים את

הישראלים כאן על מנת לתת סיוע לענף המלונאות. הערכתי שהיום שאנחנו צריכים

להתרכז איר אחת ולתמיד אנחנו מנצלים את מכרה הזהב הזה שיש בידינו כאן, המכרה של

תיירות בארץ הזאת, שאיננו מנוצל אפילו במימדים המינ ימליים שלו. אם נתעלם, ואי

אפשר להתעלם, מבעיית הבטחון שמפעם לפעם פוגעת קשה בתיירות, עם זאת, כאשר אנחנו

רואים את אותם מיליונים שמצטופפים בספרד, ביוון ובארצות אחרות, אנחנו לא רק

חייבים להתקנא בהם אלא לשאול את השאלה, למה ארץ זו, שטופת השמש, עם חופים

מרהיבים, עם עסקים נפלאים, לא מסוגלת לעשות זאת.

אין לי ספק שצעד ראשון בכיוון הפתרון הוא לאפשר למשרד התיירות את אותה

יכולת לפתח את הענף הזה. בסכומים שעומדים לרשות המשרד אי אפשר לעשות זאת. לכן

ההתרכזות צריכה להיות בזה. אני בטוח, הלוואי ואתבדה, שעוד נדון במשבר בענף

המלונאות לפי מה שמתפתח, כאשר שנת הארבעים היתה צריכה להיות שיא השיאים של מדינת

ישראל בנושא. הלוואי ולא נגיע לדיון כזה ולצורך לתמוד בענף. אבל היום אנחנו לא

יכולים כשהכלכלה אצלנו מתמודדת כל כך קשה במציאת מקורות הכנסה, וישנו מקור כזה

של ענף התיירות שבקלות יכול להזרים מיליארדי דולרים, אם נאפשר לתיירים ואם נדע

כיצד לבוא לכאן ולהוציא כספים.

אדוני היושב-ראש, אינני חושב שאנחנו יכולים לסיים אז הדיון הזה בכך שנאמר

מליצות יפות ונלר לדרכנו בהצבעה על התקציב. אני מציע להחזיר את תקציב משרד

התיירות לאוצר לשיקול נוסף, על מנת למצוא דרכים כיצד לאפשר למשרד הזה לפתח

פעילות תיירותית שתגביר הכנסות למדינת ישראל.



ג' שפט;

ענף התיירות הוא ענף מאוד רגיש, אולי אחד הענפים הרגישים ביותר לתנודות

שקורות כאן בארץ. ההרגשה של רובנו היא שבזמנים רגילים, לא בעיתות הירום, השקעה

קטנה יחסית יכולה להביא להכנסות גדולות מאוד בענף. לא כל שכן, בשעת חירום,

כשצריך לשמור את התשתית התיירותית כדי שהיא לא תתמוטט. צריך לעשות את המאמצים על

מנת להחזיק את הענף שמכניס לנו הכנסה גדולה כפי שאנחנו שומעים.

אנחנו צריכים לראות איר מיליון וחצי התיירים שהגיעו יהפכו לשגרירים שלנו

בכל העולם. כי כל אדם כזה שהיה פה לפחות מדבר עם עשרה איש. צריר לראות איר אותם

מיליון וחצי יציגו אותנו לפני ה-15 מיליון, בצורה נכונה.

אחת - הנקודתית, השניה - הכללית. הנקודתית -

אם בבית שאן, באשקלון, ביהודה ושומרון, באל-חמה או במקום אחר. הכללית - שדואגת

להסברה הכללית באופן יחסי יותר מכל משרד אחר.

ההרגשה של כולנו היא שגם במצוקת התקציב כפי שהוצגה על ידי שר האוצר, יש

לוועדה הזאת תפקיד להראות את אותן הנקודות שיכולות להביא להכנסה נוספת ולא רק

להוצאות. לכן הייתי מציע שמספר חברי ועדה ילמדו קצת את הבעיה, ישמעו את העמדות

של המשרד ושל האוצר. יכול להיות שהאוצר יגיד, לא בבית שאן אלא באשקלון. לא ניכנס

עד כדי כך לפרטים, אבל ילמדו את הבעיה ויביאו את מסקנותיהם לפנינו, ויגידו,

רבותי, המשרד הזה יכול באמצעים לא גדולים להגדיל את הענף, להביא את בשורת מדינת

ישראל, ואז לדעתי היינו ממלאים את תפקידנו. כי אנו כוועדת הכספים צריכים גם

לראות עדיפויות בתקציב לעומת התמונה הכללית שאותה אנו רואים תמיד.

זי אמיר;

אני רוצה להתחיל בהתפעלות, איר משרד התיירות יודע להדביק אחרים בשכנוע

הפנימי שלו. אם אתם מסוגלים להדביק חברי כנסת בהבנת בעיותיכם, כנראה שיש לכם

גם פוטנציאל לשכנע נוכרים ויהודים בתפוצות להגיע ולבקר במדינה שלנו, וזו תכונה

חשובה מאוד.

ידידי השר דיבר על קביעת סדרי עדיפויות. ממשלת האחדות הלאומית מאז שקמה לא

מצאה לנכון אפילו פעם אחת לקיים ישיבה על נושא סדרי עדיפויות לאומיים.

עי סולודר;

זה לא אופייני רק לממשלה הזאת.

ז' אמיר;

אם הממשלה היתה מקיימת דיון על סדרי העדיפויות, אולי היתה משתכנעת, כולל שר

האוצר, שכדי לתת למשרדים ייעודיים ושירותיים תקציבים, צריר להפעיל משרדים כמו

משרד התיירות על מנת להביא הכנסות. אבל זה לא נעשה, וחבל. כי הפוטנציאל בתיירות

הוא כביר ואיננו מנצלים אותו.

כאשר מדובר על 3.5% מסר תקציב הפיתוח לצרכי פיתוח התיירות, זה סכום מגוחר.

מפני שנושא התיירות לא פחות מהתעשיה צריר להיחשב כענף יצוא, וצריר לתת לו אותם

התמריצים כמו ליצוא. לא רק זה, צריר להקים ועדה שתבדוק כל אתר כיצד ניתן לנצל

אותו לתיירות.



כאיש הנגב אני רוצה להגיד שהנגב הוא מרחב בלתי רגיל לתיירות. הנגב יכול

לקלוט הוליבוד שלמה ולעשות בו סרטים שיתנו תנופה לכל תעשיית הסרטים. לצערי, זה

לא מנוצל. אני תמיד מזכיר בוועדה את ההחלטה הנועזת של קודמך, השר פת, כאשר שם את

כל תקציב הפיתוח של התיירות באילת. כי כאשר יש תקציב קטן ואתה מחלק אותו, לא

נשאר מאומה. בנושא זה צריר ללכת קדימה.

שר התיירות אי שרירי.

תגיד לי איפה. כשהיית ראש עירית דימונה, באת אלי וביקשת שנפתח תיירות

בדימונה. כעטת שלא היה לי אז כטף. תגיד לי לאן ללכת.

זי אמיר;

לדעתי גם מהרזרבות צריר לתקצב לאזורים השונים כי זה לטובת המדינה הזאת. אם

נקבל הכנטות מהתיירות יש לנו תקציב לבריאות ולחינור. זה הדברים החשובים. לכן

אמרתי שלא היה בממשלה דיון על טדרי עדיפויות.

בבית שאן יש דבר בלתי רגיל. אפשר להפור את כל האזור הזה לאתר תיירות, וגם

העיר בית שאן עצמה יכולה להיות מחר בת חמשים אלף תושבים, ועל ידי כך אתה מחזק את

הגבול שם ואת בקעת הירדן. את זה לא מבינים, וחבל. חבל ששר האוצר איננו פה.

שר התיירות אי שריר;

תבקש שיעבירו את דבריך אליו.

זי אמיר;

אני מבקש שיעבירו את דברי אליו, כי זה רושוב מאוד.

כאשר אני שומע שישראל היא במקום הרביעי בעולם בהכנטה לתייר, זה המון. אינני

יודע עד כמה שרי הממשלה מודעים לזה. אמנם אני יודע שיש היום צרות בבתי החולים

ובחינוך, וכולם רוצים למצוא את המיליונים לפתור את הבעיות. אבל עמדנו פעם בפני

רזרבה של מיליארד דולר. היום יש חמישה וחצי מיליארד דולר. למי נשאיר אותם?

לנכדים שלנו? צריר לפתח על מנת שיביאו עוד עשרה מיליארד דולר. הרי בקלות אפשר

להגביר את היצוא שלנו בעוד מיליארדי דולרים, וצריך לעשות זאת.

אינני מוותר על ומאגר הנפלא שיש בחוף ים המלח. מדינות טקנדינביה החליטו

לשלוח את החולים שלחן לשם לטיפול, כי זה יותר זול להם מאשר טיפול בארצותיהם.

צריך לפתח את האזור. זה מקור בלתי נדלה להכנטות כמעט נקיות.

לכן אני רוצה להציע לוועדת הכספים, ואני יודע שזאת הצעה משוגעת. אנחנו

צריכים לצאת בהמלצה לממשלה ולשר האוצר, שכל מט ערך מוטף שמוכנט בעקבות התיירות,

כולו יוקדש לפיתוח התיירות.

די תיכון;

מחזירים חלק לתייר.

זי אמיר;

לא הכול. מה שישאר יספיק לפתח את התיירות. לפחות את זה, אני כבר לא מדבר על

דברים אחרים. אמנם אנחנו תמיד אומרים שאנחנו לא צריכים לקבוע איך לחלק את

הכנטות המדינה. אבל את זה ועדת הכספים יכולה להציע.

אני רואה מה קורה בקרב הנוער היהודי וההתבוללות הנוראה שמגיעה

בצרפת ל-70%, וכן בארצות-הברית. למה לא תכריזו על כנסים ובילוי חופשות של

צעירים יהודיים בארץ? שיבואו לכאן לחופשה של שבוע-שבועיים. אם יש תכנית כזאת,

אני רוצה לשמוע פרטים עליה.

לסיום, אני רוצה לברך את השר ואת צוות עובדיו שעושים עבודה חלוצית השובה.

לדעתי, בנושא הזה אנחנו צריכים להעביר אז המסר גם לשר האוצר וגם לממשלת ישראל.

יש חיוניות שהרבה יהודים ולא יהודים יבואו לבקר בארץ. מי שבא לבקר, משהו חיובי

נשאר בתוכו, גם אם הוא רואה הפגנות בשטחים.

היו"ר א' ויינשטיין;

אני מבקש מנציג האוצר, אתה רואה את הלכי הרוח של כל החברים מכל הכיוונים.

מחר נרצה לשמוע ממד את הערכת המצב עם פרטים וסדרי עדיפויות וחלוקת תקציב בהשוואה

לשנים קודמות, ונמשיד מחר בדיון ואף נקבל החלטות.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50