הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 553

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, א' בשבט התשמ"ח - 20.1.88, בשעה 00;9

חברי הוועדה: אי שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

זי אמיר

יי ארידור

ש' בן-שלמה

גי גדות

פי גרופר

ד' דנינו.

אי ויינשטיין

אי ורדיגר

עי סולודר

עי עלי

ש' עמר

די צוקר

ח' רמון

מ' שטרית

אי שלום

ג י שפט

די תיכון

י י פרץ

מוזמנים;

יי אלון - ראש עירית אשקלון בפועל

י י אריאב - משרד האוצר

י' בריגר - סגן ראש עירית אשקלון

אי בן-דוד - מנכ"ל החברה הכלכלית לאשקלון

אי דברת - מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון

אי עוזר - מזכיר מועצת פועלי אשקלון

י י פלדמן - משרד האוצר

י' רוזנבאום - יועץ משפטי, עירית אשקלון

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס' אלוזנני - יועצת כלכלית

רשמה;

אי ברק

קביעת מעמד אזור פיתוח אי לאשקלון - הצעה לסה"י של חה"כ אי שלום

שינויים בתקציב לשנת 1987

תקנות החברות (כללים בדבר הגמול שתשלם חברה לדירקטור מקרב הציבור),

התשמ"ח-1988



היו"ר עי סולודר!

אני פותחת את הישיבה.

קביעת מעמד אזור פיתוח א' לאשקלון - הצעה לסה"י של חה"כ א' שלום

היוייר עי סולודר;

על סדר היום הצעתו של חבר-הכנסת שלום למתן סטטוס של אזור פיתוח אי לאשקלון.

גברתי היושבת-ראש, העליתי את הנושא הזה של מתן מעמד אזור פיתוח אי לשטח

הדרומי של אזור התעשיה באשקלון לפני למעלה מחצי שנה עקב המצב שהיה קיים והוא

ממשיר להיות קיים גם עעשיו, ואינני יודע מתי הוא ישונה או ישתפר.

הבעיה היא שבאשקלון לפני למעלה מעשר שנים ווקימו אזור תעשיה, פארק תעשייתי

גדול בשטח של כאלפיים דונאם, עם תשתית מוכנה לקליטת מפעלים, חשמל, טלפון, מערכת

ביוב, כבישים וכוי. למעשה מעט מאוד מפעלים עברו לשטח הזה של אלפיים הדונאם.

דומני שעברו סר הכול 3 מפעלים בלבד.

באשקלון, כידוע, העיר העתיקה הורחבה לפני ארבעים שנה והאוכלוסיה רובה ככולה

היא עולים שבאו מכל קצוות הטרץ. האוכלוסיה במקום הולכת ומזדקנת. לצערי הרב, הרבה

מאוד מהכוחות .הצעירים נוטשים את העיר בגלל בעיה של תעסוקה, ויש למעלה מאלף

לומדים באוניברסיטאות ולמעלה מ-400,ו דורשי עבודה, בעיקר בעלי מקצועות, ויש

אבטלה. האבטלה מגיעה באשקלון ל-7.8-9% כאשר מגיעים ל-9% אומרים שזו נורה

אדומה. באשקלון שיעור האבטלה הוא כבר מעבר לנורה האדומה.

אני מודע לבעיה הקיימת, שאומרים היכן ייעצר למעשה הגבול של מתן עידוד באזור

פיתוח אי או הטבות למיניהן. אם מתחילים באשקלון אז מודע לא אחר-כר באשדוד

ובמקומות אחרים?

י י ארידור;

אשקלון כלולה בחוק הנגב?

אי שלום;

היות ואנו יודעים מה אומר חוק הנגב, לא כדאי לכלול את אשקלון בחוק הנגב.

אני יודע שיש כאלה המדברים על תקדימים והיכן הנושא ייעצר. אני בהחלט מודע

לפרובלמטיקה זאת ויש במה שאומרים. עם זאת, אינני בא להציע שההסדר הזה על אשקלון

יהיה לעולם ועד, ולא על כל אשקלון ולא בכל המפעלים. אני מציע שתהיה הגבלה

מסויימת לשה אחת ולמספר מפעלים בלבד שיביעו את רצונם לעבור לאזור הזה, ולאפשר

קליטת עובדים בעלי מקצוע. ייתכן מאוד שהדבר הזה יהיה בר-ביצוע, וצריר לנסות.

אני רוצה לציין לשיבחה של עירית אשקלון, שכדי לא לפגוע במפעלי היצור, בעיקר

בתעשיה, חוקקה העיריה חוק עזר שנותן פטור מתשלום ארנונה לחמש שנים למפעלים חדשים

שיוקמו ויתנו פתרון לתעסוקה.

מוזמנים כאן לפי בקשתי נציגי העיריה ומועצת הפועלים בעיר, והם בוודאי יציגו

לפני הוועדה את הבעיה.

יי אלון;

אני משמש בתפקיד ראש העיר בפועל. ראש העיר נמצא בחו"ל ולא יכול לבוא.



בתחילה ברצוני להודות בשם העירית ובשם ראש העיר לכל חברי הוועדה על תשומת

הלב ועל הזמנתנו לוועדה, כדי שנוכל להסביר את הנושא הכאוב שלנו.

אין המדובר בבקשה להכיר בכל העיר אשקלון כאזור פיתוח אי. זו עיר שהיא

עיר ואם בישראל, והיא בנתה את שדרות, קרית-מלאכי וקרית-גת. אותן העיירות מסביב

לאשקלון כולן במעמד אזור פיתוח אי, והן הפכו לערים מטופחות. לכן יש בסר הכול

אזור תעשייתי גדול בדרום אשקלון שהממשלה לפני כעשר שנים השקיעה בו 25 מיליון שקל

בפיתוחו, כדי להופכו לאזור תעשיה שיוכל לשרת את כל אנשי האזור, כולל תושבי

קרית-גת, שדרות, קרית-מלאכי, וכן היושבים והקיבוצים באזור. אנו מרווזקים

משדרות 8ו ק"מ. איד אפשר לומר למובטל שיסע לקרית-גת או לקרית-מלאכי כדי למצוא

לעצמו תעסוקה? מדוע לא יוכל למצוא בעירו?

יי אלון;

ההשקעה של 25 מיליון שקלים באזור התעשייתי באשקלון ירדה לטמיון כי המשקיעים

אינם מוכנים לבוא לאזור פיתוח בי או גי, והם מעדיפים ללכת למקומות המסווגים

כאזור פיתוח אי. מצבנו הכלכלי קשה. יש צעירים שמסיימים את שירותם בצה"ל, יש

סטודנטים באוניברסיסאות, ואין להם תעסוקה בעיר. כ-1,700 צעירים עזבו את העיר

בעשור האחרון. העיר הזו תהפור למרכז של פנסיונרים, כי המפעלים בה נשחקו ואינם

מושכים את הצעירים. 1,400 רשומים בלשכת העבודה כמובטלים.

אנו נאבקים במשך עשר שנים שיכירו לנו באזור התעשייתי כאזור פיתוח אי. ראשי

ממשלה ושרים ביקרו אצלנו וכולם הביעו את אהדתם לעיר. כמעט רוב הממשלה תומכת

ברעיון, להוציא את שר האוצר. הוא מפחד שאם ניתן לאשקלון אזור פיתוח אי, תהיינה

בקשות רבות.

יי ארידור;

אם אתה נותן לאשקלון, יבואו מפעלים לאשקלון ואז אתה פוגע בנתיבות, בשדרות,

כי לשם לא יבואו משקיעים. למה לפגוע בעיירות הפיתוח?

י' אלון;

אנו זקוקים למפעל עתיר מדע שימשוך את הצעירים ולפתור את בעיית האבטלה בעיר.

חילקנו לכם חומר כתוב בו מצויים כל הנתונים וההישובים הסטטיסטיים של הנושא

החברתי, הכלכלי והדמוגדפי באשקלון. אני מקווה שתתנו את תשומת הלב הראויה לנושא,

ותתנו לעיר שלנו הזדמנות להתפתח לפחות כשכניה, כעיירות שהיא בנתה. היום אנחנו

במעמד נחות מבחינת מתן תעסוקה לתושבים.

אי עוזר;

אני משמש כמזכיר מועצת הפועלים באשקלון.

בתחילה אני רוצה להודות בשם חבריי ובשמי על ההזדמנות להופיע בפני ועדת

הכספים ולשפור בפניה קצת מן הבעיות אתן אנו מתמודדים שנים רבות.

קודמיי דיבדו על המספר ההולר וגובר של דורשי עבודה ומובטלים בעיר. אם נוסיף

לזה את המספרים הלא קטנים של מוגבלים ומקבלי מענק הבטחת הכנסה, הדבר עוד מקשה.

יש לנו 14 אלף מועסקים באשקלון. תושבי אשקלון אינם מפונקים. כ-3 אלפים מהם

יוצאים לא רק לפריפריה הקרובה אלא גם למרכז הארץ והרבה יותר צפונה, ואם צריך

נוסעים אף לנגב. יש לנו 1,400 דורשי עבודה ו-670 מקבלי מענק אבטלה. זה 10%

מהמועסקים. מקבלי מענק אבטלה מהווים 7%, וזה מתקרב לממוצע הארצי, אם כי טיפה

פחות. הבעיה הקשה ביותר היא שמדי שנה בשנה מצטרפים 600 צעירים למעגל דורשי

העבודה. אינני מדבר על עליה או על תושבים שבאים לעיר. הגידול הפנימי בעיר מודה

על תוספת של 600 צעירים מדי שנה שהוזרים על פי רוב מן הצבא, ואין לנו מה להציע

להם. יתירה מכר, כל המפעלים הדומיננטיים באשקלון נפגעו ממשבים אובייקטיביים.

היה משבר בענף הבנין, וכתוצאה ממנו נפגע המפעל "יובל גד" אצלנו שהעסיק עד לפני



שנתיים קרוב לאלף עובדים. היום מועסקים בו 350 פועלים, ומצבו של המפעל לגמרי לא

ברור. היתה בעיה עם תקציב הבטחון, אז יש לנו מפעל "עשות" שהעסיק 900 עובדים,

היום נותרו בו 500 עובדים. יש משבר בענף האלקטרוניקה, וכתוצאה ממנו מפעל

האלקטרוניקה שלנו פיטר למעלה 70%-nמעובדיו. כמובן שמצב יתר המפעלים הוא קשה

כמו המצב במדינה כולה בתחום התעשיה. כר שאין שום סיכו י אפילו לשמור על המצב

הקיים.

אינני רוצה לצייר תמונה אפורה, אבל היא ודאי איננה ורודה, והמצב יילד

ויהמיר. אם כי יש לנו עכשיו נקודת אור, תחנת הכוח שקלטה מאות צעירים. אבל נושא

זה הוא בבחינת חומר נפץ. כי עד סוף 1989 יגיע מספר המועסקים בתחנה לאלפיים

עובדים, וחודש אחר-כר יתחילו לצמצם במספר העובדים ו י ירדו מאלפיים ל-350, כאשר

תסתיים הקמת התחנה. כלומר, עם סיום הקמת התחנה יפוטרו כ-1,500 איש, רובם

מאשקלון, אם כי ביניהם יש מועסקים מהסביבה.

בתגובה לדבריו של חבר-הכנסת ארידור, שהעברת מפעלים לאשקלון תפגע בעיירות

שמסביבה, אני רוצה לומר שהכוונה היא להעברת ישובים ממרכז הארץ. כי הרי מדיניות

הממשלה היא לפזר את. התעשיה ממרכז הארץ.

יי ארידור;

מדיניות נממשלה היא לעודד הקמת מפעלים חדשים אבל לא לסגור מפעל במרכז הארץ.

אנו שומעים שבחיפה יש מובטלים. אתה דורש ממני שאני אתמור ביצירת אבטלה בתל-אביבי

אי עוזר;

אבל אותו מפעל ממילא מתכוון לעבור ומוכן לעבור.

יי ארידור;

אז שיעבור. למה צריר לשלם לו?

אי עוזר;

אני מבקש להדגיש שלאשקלון יש משמעות בטחונית בלתי רגילה. אנו אמורים להוות

את השער לשלום בגלל מיקומנו הגיאוגרפי. אשקלון אף פעם לא היתה יהודית וזו

ההזדמנות לעשות את אשקלון ליהודית.

אשקלון איננה מרכז הארץ ואיננה עיר פיתוח. האוכלוסיה בה הולכת ומזדקנת כי

הצעירים שיוצאים ממנה ללמוד אינם חוזרים, וזאת בגלל היעדר תעסוקה אטרקטיבית. לכן

אנו מבקשים טיפול נקודתי. איננו רוצים מתן סטטוס של אזור פיתוח אי לכל המפעלים

אלא רק לאוזר הזה המיוחד. זה גם יכול להיות מוגבל בזמן ומוגבל למפעלים מסויימים.

איננו רוצים להתחרות לא בירוחם ולא בבית-שמש, ואנו מזדהים אתם כמו כל יהודי אחר.

היו"ר עי טולודר;

כל מה שהצגתם זה דברים חשובים. השאלה אם התשובה שמוצעת היא התשובה הנכונה.

נבקש את נציג האוצר להסביר מה הקריטריונים להענקת מעמד של אזור פיתוח אי.

יי אריאב;

מפת אזורי הפיתוח שמתלווה לחוק עידוד השקעות הון באה לתת פיצוי לעיירות

הפיתוח הרחוקות ביותר וליזמים המשקיעים שהולכים להשקיע שם. הפיצוי הוא על

החסרונות שיש באותם מקומות, אם בגלל תשתית לא מפותחת, אם בגלל המרחק מהמרכז.



די צוקי;

כמה ישובים נהנים מהסיוע הזה לפי החוק?

יי אריאב;

זה מתחלק לפי אזורים. אני מעריך שיש עשרות ישובים כאלה. לפחות במקורו החוק

נועד לפצות על אותם חסרונות יחסיים.

אי שלום;

לפי זה באר שבע היתה צריכה להיות ראשונה.

י' אריאב!

אם נותנים לבאר שבע אותו סיווג שנותנים לירוחם, בוודאי נפגע בירוחם, כי

אותו יזם ששקל להגיע לירוחם, יעדיף את באר שבע בגלל המרחק הקטן יותר והחשתית

המוכנה. אנו יודעי שיש סחף בעני ן זה, וככל שההבדלים הולכים ומיטשטשים בין

מקומות מרוחקים למקומות יותר קרובים למרכז הארץ, נפגעות עיירות הפיתוח שכאילו

באים בשמן. האבסורד הוא שככל שמסשטשים את הדיפרנציאציה, מי שנפגע זה המקומות

המרוחקים. לכן ניסינו ליזום מהלר הפוך בצורה של סיווג מחדש של אזורי הפיתוח, כך

שאכן אזור פיתוח אי יינתן אך ורק למקומות שנמצאים במרחק גדול ממרכז הארץ.

סי אלחנני;

עד כמה שביררתי אתמול, אשקלון היתה באזור פיתוח אי במעמד זמני עד 1987

י' אריאב;

באזור פיתוח בי.

יי אלון;

היא היתה במעמד של אזור פיתוח בי.

סי אלחנני;

לי נמסר מהממונה על רשות ההשקעות שהיתה במעמד אי. עד יוני 987ן אפשר חיה

לעשות המון השקעות.

זה לא היה לתעשיה.

סי אלחנני;

שאלתי את זה מפי תגבורה. אני אשאל עוד פעם. אולי הסעו אותי.

היו"ר עי סולודר;

נמצא אתנו ממנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון מר דברת. בבקשה.



אי דברת;

שר הכלכלה והתכנון הגיש ב-31 בדצמבר 1986 הצעת החלטה לוועדת השרים לענייני

כלכלה לקבוע את באר-שבע, יקנעם ואשקלון רק האזור הדרומי, כאזור פיתוח א' לתקופה

מוגבלת של חמש שנים. במועד מאוהר יותר הוא הגיש את העיר באר שבע כאזור פיתוח אי

לא מוגבל רק לשנים ורק לעתירי מדע.

זי אמיר!

בהתאם לחוק הנגב. 14,350 עזבו את הנגב.

אי דברת;

אין ספק שהגישה שהעלה כאן נציג האוצר היא בסר הכול הגישה הנכונה. זה ברור.

הפעילות שהאוצר עושה וכן המשרדים האחרים היא פעילות ברורה ואין ספק שזה הכיוון.

יחד עם זה אנחנו רואים שמסיבות שונות שאני כפקיד לא צריר לעסוק בהן, העסק לא

צולח בידינו ואין באפשרותנו להעביר את הענין. לכן עם כל העיוות שבדבר, יש צורר

לספל בנושאים נקודתיים בתקופה מסויימת, כי באותם מקומות יש בעיה של אבסלה או

השקעות גדולות שהושקעו והן לא מנוצלות. בהיעדר פתרון כולל חשבנו שיש למצוא

פתרונות נקודתיים.

יי ארידור;

אתה בעד ההצעה שמוגשת ולא איכפת לר מה יקרה בשדרות?

אי דברת;

אני תומר בהצעה ואיכפת לי מה יקרה בשדרות.

יי ארידור;

כאשר יהיו תלונות בשדרות, נשלח אותם למשרד הכללה.

אי דברת;

אני מניח שלא רק למשרד הכלכלה.

היו"ר עי סולודר;

האם נראה לר שלכל בעיה נקודתית התרופה היא מתן אזור פיתוח אי לתקופה

זמנית?

אי דברת;

תלוי לאיזה סוג של מפעלים. בהתאם לאזור ולמקום. אנו יודעים שביקנעם יש

בעיה דומה וזה מתאים למפעלים שלא יילכו למצפה-רמון. לכן אנו מנסים למצוא פתרונות

במקום שיתן פתרון. אין ספק ששדרות ואשקלון יכולות להיות ניזונות האחת מרעותה.

אי בן-דוד;

אני משמש כמנכ"ל החברה הכלכלית לאשקלון.

חברים העלו כאן את הנושא של עיירות הפיתוח מול אשקלון. אני רוצה לוזדד את

הנקודה הזאת. באשקלון יש כ-60 אלף תושבים. 45 אלף הוכרו על ידי הממשלה כתושבי

שכונות שיקום. המצב הסוציו-אקונומי שלהם הוא כמו של תושבי שדרות או נתיבות. אם

מדינת ישראל הגיעה למסקנה שהשכונות האלה בגלל מצבן צריכות סיפול, ואמנם היה

טיפול בתחום החינור, השיכון והקהילה, אין עילה להעלות את ההשוואה לתושבי עיירות

הפיתוח והפגיעה שתיגרם להם כביכול. הייתי בשדרות והוברר לי שאם נוסיף היום



מפעלים לשדרות, נצטרך ליבא לשם פועלים. המפעל האחרון הגדול שקם בשדרות מקבל את

עובדיו מאשקלון. מה שאנו מציעים עכשיו הוא למעשה השלמת מדיניות השיקום של הממשלה

בשכונות אשקלון.

לגבי הנושא של סיווג ומתן אזור פיתוח אי לאשקלון לעומת עיירות מרוחקות.

נכון שמדינת ישרטל במתו הטבות של אזור פיתוח אי רוצה לכוון את ההשקעה לאזורים

המרוחקים. אבל הכוונת ההשקעות צריכה להיות גם למקומות שבהם קיים כוח עבודה.

הממשלה צריכה לעודד את ההשקעה באזורים בהם יש חוטר עבודה ולא רק במקומות

מרוחקים.

הברים כבר העלו את הנקודה שאשקלון אינח קרובה יותר לתל-אביב מאשר הרבה

עיירות אחרות שיש להן מעמד של אזור פיתוח אי, מבחינת נמרחק. אני מדבר למשל על

קרית-מלאכי.

הנושא נמצא בינתיים אצל שר האוצר. במכתבו לעירית אשקלון ממרס 1987 הוא ציין

שאמנם הבעיות שהועלו הן כבדות משקל, אבל הפנה את הבעיה לטיפול של ועדה משותפת

לאגף התקציבים ולמשרד התעשיה. למעשה מאז לא קיבלנו שום התייחסות ושום פתרון

מאותה ועדה. לעומת זאת שר התעשיה והמסחר המליץ ומסכים כמו שר הכלכלה, לתת מעמד

של אזור פיתות אי לאשקלון, יכול להיות גם מוגבל למפעלים גדולים עתירי מדע, על

מנת לא להתחרות במפעלים קטנים יותר שיכולים אולי להתאים יותר לאזורים מרוחקים

יותר. אינני רוצה להיכנס לשאלה איזה מפעלים וכוי. משרד האוצר ומשרד הכלכלה

יכולים להגדיר איזה מפעלים כן יכולים ללכת לעיר גדולה כמו אשקלון, לעומת מפעלים

אחרים שמתאימים לאזורים מרוחקים.

יי רוזנבאום;

אני היועץ המשפטי של עירית אשקלון.

ההצעה של משרד הכלכלה והתכנון מונחת, והיו הצעות אחרות שהונחו על שולחן

הממשלה. שר הכלכלה ביקש משר האוצר שהוא יושב-ראש ועדת השרים לענייני כלכלה להביא

את הנושא לדיון בוועדת השרים המתאימה, והוא איננו מביא את זה לדיון.

י י ארידור;

כלומר, אתה רוצה שאנחנו נצביע נגד שר האוצר?

יי רוזנבאום;

הגענו למצב משונה ששר הכלכלה ושר התעשיה והמסחר תומכים בהצעה ושר האוצר לא.

אנחנו לא רוצים לכפות על הממשלח. אנחנו מבקשים שתתמכו. נמצא בידי מכתב ששלח שר

האוצר לחברת-הכנסת נמיר, בו הוא מודיע לה על הקמת צוות בינמשרדי לטיפול בנושא של

אזור התעשיה באשקלון.

היו"ר עי סולודר;

מה עשה הצוות הב ינ משרדי?

יי רוזנבאום;

הוא לא הוקם ולא עשה דבר.

מ' שטרית;

אתם מבקשים מעמד של אזור פיתוח אי לתקופת זמן מוגבלת או למפעל מסו י ים. על

איזו תקופה אתם מדברים?



ח' רמו ן;

לאותה תקופה כמו נהריה, עפולה ונצרת עילית.

מי שטרית;

מה השטח היום לתעשיות באזור הדרומי של אשקלון המפותח ומוכן לתעשיה, וכמה

הושקע באזור זה?

י' אלון;

הושקעו 25 מיליון דולר.

די תיכון;

זה היה ב-1974. אני פיתיזתי את האזור הזה.

מי שטרית;

לכמה זמן אתם רוצים מעמד של אזור פיתוח אי?

י' אלון;

לחמש שנים. אבל גם אם יהיה שנה אלות זה מספיק.

ז' אמיר;

לרעת כולנו התיירות צריכה להיות הענף החזק ביותר. כיצד קורה שבתיירות

והארחה מועסקים % 3 בלבד מכוח העבודה באשקלון? איר יכול להיות ש- % 4 . 50 עובדים

בשירותים ומסחר?

אני רואה שמספר דורשי העבודה בדצמבר 1987 מגיע ל-1,286. מצד שני יש מספר

גדול מאוד של מקבלי מענק אבטלה המובטלים 6 ימים ויותר - 826. זו פרופורציה

גדולה מאוד אפילו למקומות ששם האבטלה עמוקה מאוד. יש כאלה שלא מקבלים מענק

אבטלה?

יי צבן;

מקבלים הבטחת הכנסה.

ז' אמיר;

אמרתם שיש ישובים שקרובים יותר מאשקלון למרכז הארץ ומקבלים מעמד של אזור

פיתוח אי. אולי תתנו לנו שמות ישובים כאלה?

היו"ר עי סולודד;

למה הם צריכים לתת לר רשימה? כל החומר נמצא אצלר.

יי צבן;

אני רוצה לדעת אם נוכח כאן נציג שירות התעסוקה. אם לא, אני מבקש להזמין

אותו. כי אני לא מבין דבר אחד. הנתונים לגבי נושא התעסוקה הם מדהימים לדעתי. יש

שני סוגי נתונים. יש מספר המובטלים הרשומים בשירות התעסוקה. ונתון שני זה סקרי

כוח ארם. כאשר מדובר על שיעור אבטלה של % 7 - 5 . 7 הנתון הזה לא מבוסס על שירות

התעסוקה. הוא מבוסס רק על סקרי כוח אדם. בדרר כלל מספר המובטלים לפי סקרי כוח

אדם והלא מועסקים הוא הרבה יותר גדול ממספר המובטלים הרשומים בשירות לתעסוקה. יש

איזו קורלציה בין שני המספרים האלה, אבל אין בכלל התאמה. לכן אם אומרים שרשומים



1,600 בשירות התעסוקה והם מהווים % 11 מכוח העבודה, זה נתון מדהים, אז אחת

אם זה נכוו, זו קטסטרופה. אם זה לא נכון, אנא, לתקן לנו ולהתנצל

שהנתונים לא נכונים. לכן אני מבקש את נציגי שירות התעסוקה, שיבואו ויבהירו לנו

את המצב.

האם מהמשרדים הרבלנטיים - משרד העבודה והרוותה ומשרד התעשיה והמסחר - באו

בהצעות איר מתגברים על המצוקה התעסוקתית באשקלון, חוץ מההצעה של מתן אזור פיתוח

אי?

די תיכון;

אני רוצה לשאול ליד המפה, והשאלות הן לאשקלון בלבד. כידוע, התנגדתי להצעה

הזאת במליאה. אני האיש שאשם בקיומו של אזור התעשיה הדרומי. נתנו לאזור הזה פיתוח

מלא כמתנת פרידה בעת ששינינו את הסיווג מאזור בי לאזור המרכז. יכול להיות שטעינו

ב-1972 כאשר הוצאנו את אשקלון. ב - 1972 אשקלון היתה מסודרת ביותר, היו בה מפעלי

תעשיה, אבל אחד אחר השני הם קרסו ונוצרה שם בעיה של אבטלה. לאחר מכן, לא

בתקופתי אלא בתקופת חבר-הכנסת יצחק פרץ, הוחלט להעלות את הסיווג לפחות לגבי

האזור הדרומי. נכון שהיתה כאן בעיה שנתנו לאזור ארז מעמד של אזור פיתוח אי, וזה

בעצם שיתק את כל הנגב.

היום נפתח כביש מהיר מאשדוד לאשקלון ומתל-אביב לאשקלון. מה שמאפיין היום

אזור תעשיה זה הקירבה לנמלים ולמרכז הארץ. מהרגע שיגמרו לסלול את הקטע

אשדוד-אשקלון יש להניח שהאזור שלכם זה העתודה האחרונה בשפלת החוף שאפשר להקים בה

תעשיה מפותחת.

חי רמו ן!

באריאל יש 100 אלף מ"ר מבני תעשיה, ושם נגמרה כבר האוטוסטרדה.

די תיכון;

מי שקבע שלאריאל יינתן אזור פיתוח אי היה שר של מפלגת עבודה. תבוא אליו

בטענות.

זו העתודה היחידה להקמת תעשיה בשפלת החוף. אם אריאל היא בשפלת החוף, אז

טעיתי. אני חוזר ואומר, ואני אחראי לדברים שאני אומר. אבל לא זו הבעיה. הבעיה

העיקרית צריכה לעניין של חבר-הכנסת ז יאק אמיר ואת חבר הכנסת יצחק פרץ. כאשר אתנ

נותן אזור פיתוח אי לאשקלון, אתה משתק את קרית-מלאכי, את קרית-גת, את שדרות,

נתיבות ואופקים. מי שרוצה להרוג את שלוש הערים האלה שיתן אזור פיתוח אי לאשקלון.

מה דעתכם לגבי גורלן של נתיבות, אופקים ושדרות?

יי פרץ;

חבר הכנסת דן תיכון, אני רוצה לענות לר על השאלות ששאלת כי שנינו עסקנו

באותו נושא. אני חושב שלא צריר לשאול נציגי עיר שבאים לפה מה דעתם על ערים

אחרות. יש להם הבעיות שלהם. אני חושב שהנושא של מתן אזור פיתוח אי לאשקלון,

ומדובר פה עד כמה שאני מבין על אזור תעשיה בלבד ולא על העיר אשקלון. כשמדובר על

העיר אפשר להתווכח על כמה דברים אם כן או לא. אנחנו הנהגנו לפני כמה שנים,

וידידי חבר הכנסת דן תיכון היה אתי שותף, שאם לעיר יש בעיה לתקופה מסויימת,

אנחנו נותנים מעמד פיתוח אי. עשינו את זה בעפולה, ביקנעם, ברמת ישי. למה עשינו

את זאת? כדי לעודד לתקופה מסויימת ולהחזיר את העיר למה שהיתה קודם.



א'שקלון עם כל הבעיות שלה היום - בתעסוקה, בשיקום שכונות וכו'זקוקה באופן

דחוף. היא לא תפגע באף עיר אחרת. לא אנחנו ולא הממשלה מכוונים תעשיות. תעשיות

באות בהתאם לצרכים.

היו"ר אי י' שפירא;

חבר-הכנסת פרץ, יש לנו נוהג בוועדה לא לקיים דיון בנוכחות נשלחות.

די דנינו;

אני רוצה לשאול את אנשי אשקלון:. במסמכים שהגשתם לא ציינתם כמה מהעולים

שהגיעו לאשקלון עזבו אותה, ומה הסיבה שעזבו.

אי עוזר;

נשאלה פה השאלה מדוע באשקלון יש יותר עובדי שירותים מאשר בתעשיה ויצור.

כיוון שאשקלון היא עיר נפה יש לה בית חולים גדול מאוד שמשרת את כל האזור וגם

הרבה משרדים ממשלתיים, זה משנה את האיזור.

ביחס לשאלה של דורשי עבודה ומקבלי מענק אבטלה, הגשנו כאן נתונים שמועתקים

אר ורק משירות התעסוקה. כולנו יודעים שבוודאי מאות אינם מגיעים לשירות התעסוקה.

המצב הרבה יותר חמור ממה שמשתקף כאן. צריר להביא בחשבון שאמנם יש בחודש האחרון,

בדצמבר לעומת נובמבר, ירידה של כ-50ו, אבל זמני ביותר, בגלל הקטיף והאריזה. זה

מאוד מלאכותי וזה גם לא תעסוקה שמושכת צעירים. כי רגעיה שלנו היא לגבי צעירים.

נוסף למקבלי מענק אבטלה, כ-670-650, יש עוד כ-50ו מוגבלים ו-250 מקבלי

הבטחת הכנסה. זה מביא לכר שלצערי אנו מעל % 10 דורשי עבודה ומובטלים שנואשו מלקבל

עבודה. נוסף לזה יש לנו קרוב ל-8 אלפים גמלאים שלא בהכרח הגיעו לגיל 65.

בשנתיים האחרונות עקב צמצומי מפעלים נאלצנו להוציא עובדים לפנסיה תקציבית

ולפנסיה מוקדמת מכל מיני סיבות, כדי להבטיח המשך העסקתם של צעירים. אבל תמצאו גם

בני פחות מ-60 שלא מוצאים להם תעסוקה.

הבעיה הקשה לא פחות היא ש-י75 מאוכלוסיית אשקלון מוגדרת בפרוייקט השיקום.

ושם הרבה נשים יוצאות לעבודה לא בגלל הלוקסוס אלא בגלל הפרנסה, ולצערנו, גם

לנשים אין לנו מה להציע.

היו"ר אי שפירא;

יש מבנים ריקים לתעשיה?

אי עוזר;

יש. יש שטח של אלפיים דונאם.

היו"ד אי שפירא;

נניח שיש משקיעים שהייתי יכול לשלוח אותם לאשקלון, הם ישאלו אותי איר מועצת

הפועלים תתנהג אליהם.

אי עוזר;

אני מציע לך לשאול מפעלים פרטיים ולא מפעלים ציבוריים איר יחסי העבודה

באשקלון, מעסיקים, מועצת פועלים, רשות מקומית. יש שיתוף פעולה מלא. משקיע מקבל

פטור מארנונה לחמש שנים אם הוא מגיע לאזור תעשיה החדש. מועצת הפועלים תיתן לו

את תקופת ההרצה הדרושה.



היו"ר אי שפירא;

מבנים ריקים שישנם?

אי עוזר;

יש מבנה.

היו"ר אי שפירא;

רבותי, אני מבקש את המשלחות לעזוב את האולם. תודה רבה לכם.

די צוקר;

אין לי שום טענה נגד פרנסי העיר שתפקידם לבקש אזור פיתוה אי. הטענה שלי היא

כלפי שר האוצר. אני מבין שוועדה שתפקידה היה לקיים דיון בהצעות לרה-סיווג של

אזורי פיתורז עבדה. שר האוצר הודיע לפני שבוע לממשלנ שהוא לא יביא את המסקנות

שלה להחלטת ועדת השרים לענייני כלכלה. הסיבה היחידה היא כמובן ריח הבחירות

שעולה, ולכן פוחדים כולם, ובראש וראשונה שר האוצר להיכנס לרה-סיווג, שפירושו

הורדה של מרבית הישובים מרשימת הזכאים לפטורים הללו.

היו"ר אי שפירא!

נעשה עכשיו הפסקה לשתיית לחיים לרגל הולדת נכד למר קרשנר ונכד לי.

די צוקר;

בעקרון אני מציע שהוועדה לא תמליץ לאשר אזורי פיתוח. זה גם לא בסמכותנו,

אלא בסמכות שני שרים שצריכים לקבל את אישור הוועדה. אני מציע לא לנטות אחר

נטיות פופוליסטיות, לא לפזול לעבר אף מרכז של אף מפלגה, אלא להגיד לשרים שעד שלא

מקיימים רה-סיווג של הישובים שמעדיף את אזורים הראויים להעדפה, לא מאשרים ולא

ממליצים על אף אזור.

חי רמו ן;

את מה שאמר עכשיו דדי אמרתי לפני שנה וחצי. באתי וטענתי שכל בקשה מהממשלה

נחזיר. כך היה הלך הרוח. מאז אישרנו את עפולה את נצרת עילית, את יקנעם, את

נהריה, את אלון-תבור ואת מגדל העמק. את כל אלה אישרנו כאשר אין שום הצדקה לאשר

אותם ולא לאשר את אשקלון. פשוט, הכוחות הפוליטיים ששיחקו כאן הם יותר חזקים

מהכוחות הפוליטיים באשקלון. מי שמאשר לעפולה ולנצרת עילית "דופק" את בית שאן. אף

אוח- לא יבוא לבית שאו אם יש לעפולה אזור פיתוח אי.

בית שאן זה א+.

חי רמו ן;

כמובן שאלה זמניים אבל הזמניות הזאת מתחדשת מדי שנה. בשנה שעברה התנגדתי

להאדיר את אלה.

די תיכון;

נכנעת.

לא הייתי בארץ. התנגדתי, חיו עלי לחצים בעניו הזה ותבעתי שעד שיביאו

רה-סיווג חדש, לא נאשר. קיויתי שהחבריה האלה שיש להם כוח פוליטי, יילכו לשר

האוצר, יעשו סקנדל ויזרזו את הרה-סיווג. היום הסיווג של אזורי הפיתוח הורג את

עיירות הפיתוח שנמצאות במצוקה.

היה מפעל בכפר-סבא שרצו להעביר אותו לכרמיאל. היה צריד לפטר כמובן חלק

מהעובדים. אמרו עובדי המפעל, למה אתם מבלבלים לנו את המוח? פה, 4 ק"מ מעבר לאיפה

שהמפעל נמצא, בקלקיליה, זה בדיוק אותן הטבות כמו בכרמיאל. אמרו העובדים, למה

לעבור לכרמיאל? הנהלת המפעל לא עמדה בלחץ.

לכן בשיטה הזאת לכל האורך הורגים את עיירות הפיתוח, את מי שנמצאים במצוקה

אמיתית. אומר דן תיכון, אשקלון היא העתודה היחידה באזור הוזוף. אני אומר לר

שלהגיע מאריאל לאשדוד ולהגיע מאשדוד לאשקלון זה אותו הדבר. אם אריאל זה אזור

פיתוח אי ואשקלון זה כמו תל-אביב, אח אוזד לא יילר לאשקלון. אני מדבר בלי שום

פוליטיקה.

כיוון שכל השיטה מעוותת וכולה מודרכת לא על ידי הדאגה לעיירות הפיתוח אלא

על פי לחצים פוליטיים, זה מביא להגירה שלילית בנגב, להרס עיירות הפיתוח בגליל,

אני מדבר על המקומות הרחוקים - אני מודיע שאני בכל מקום אני קובע כפי שהממשלה

קובעת את אזורי הפיתוח, על פי שיקולים פוליטיים בלבד, זה השיקול היחיד מבחינתי.

אשקלון היא במצוקה - -

די תיכו ן;

מה זה שייר? אתה צריר להגיע למסקנה הפוכה.

חי רמו ן;

בבקשה להביא רה-סיווג מחר בבוקר.

די תיכו ן;

מה הצעתר בקשר לנושא שהביא אפרים שלום? עזוב את אריאל.

חי רמו ן;

במצב היום אי מתן אזור פיתוח אי לאשקלון משמע להרוט אותה. בגלל שזה המצב

וכיוון שאשקלון באופן יחסי מופלית, צריר לתקן את המצב.

היו"ר אי שפירא;

רבותי, יהיה המשך לדיון זה.

אני רוצה לומר לוועדה, שאם הצעה זו היתה באה ישירות מחבר כנסת, לא הייתי דן

בזה כי רק הממשלה יכולה לפנות. אבל היות והנושא הועלה במסגרת הצעה לסדר היום

במליאה והועבר אלינו לדיון, אני חייב לדון בזה בוועדה. אם נגיע לסיכום, אנו

יכולים להמליץ לפני שר התעשיה והמסחר ושר הטוצר להכניס את אשקלון למסגרת של אזור

פיתוח אי. חוץ מהמלצה איננו יכולי לעשות דבר.

לפני שנעבור להעברה תקציבית, אני רוצה להודיע שקיבלנו מכתב בנושא הבהאים

ממשרד ראש הממשלה. מכתב זה מבייש את עם ישראל ומבייש גם את הוועדה. המכתב אומר,

אין לכם מה לדבר, נחתם חוזה עם הבהאים.



די תיכון;

מי חתום על המכתב?

היו"ר אי שפירא;

צחי הנגב י.

שינויים בתקציב לשנת 1987

פניות 120 ו-21ו -

אי קרשנר;

חברי הוועדה ביקשו ההסברים בעניו תקציב משרד הבריאות, העברות מסי 121-120.

עי שגב;

בפניה 120 מבוקשים כמה שינויים. השינוי הראשון הוא הגדלת התקציב של משרד

הבריאות ב-25 מיליון שקל בעקבות אי היכולת של משרד הבריאות לעמוד בהחלטת הממשלה

להגדלת הכנסות בשיעור מקביל. בתקציב 1987 החליטה הממשלה שמשרד הבריאות יגדיל את

הכנסותיו ב-25 מיליון שקל. מאחר ומשרד הבריאות לא עומד בזה ויש בעיה בתפעול

בתי החולים, אנחנו מבקשים להגדיל.

יי ארידור;

יוצא שמשרד שהפר את החלטות הממשלה, אתם מציעים לבוא ולתת לו פרס, בלי

שמישהו נושא באחריות לעני ן הזה?

עי שגב;

משרד האוצר הציע למיין את ההכנסות ולהחליט איזה סוג הכנסות זה יהיה. הממשלה

והכנסת סירבו לזה, והוחלט שמשרד הבריאות יגדיל את הכנסותיו ב-25 מיליון שקל.

יי ארידור;

לא נאמר מאיפה?

עי שגב;

לא.

יי ארידור;

לכל הדעות משרד הבריאות לא קיים את ההחלטה. למה מציעים לתת פרס על עכל?

עי שגב;

הסעיף השני בפניה הזאת מדבר על זה שהמשרד יתחיל לגבות כספים.

די תיכון;

אתה לא עונה על השאלה.



עי שגב;

אני אנסה לענות. קודם כל אני קובע שהמשרד לא עמד בההלטה.

מי החליט בנושא הזה? הממשלה החליטה כולה?

עי שגב;

זה בין שר האוצר לביו שר הבריאות.

אבל שר הבריאות לא הסכים לזה מלכתהילה.

ע' שגב;

הגדלת ההכנסות הוחלטה בממשלה בעת הההלטות על תקציב 1987.

בהסכמת משרד הבריאות?

עי שגב;

אני הושב שלא, אבל אינני מתהייב.

יי צבן;

בוועדה לענייני ביקורת המדינה יש עכשיו דיון על דו"ה מבקר המדינה, כאשר

המבקר מבקר את הממשלה כממשלה, שבשנים האחרונות סוגרת תקציב כאשר בנושא תקציב

הבריאות ברור שהדברים פתוהים. ברור בממשלה שהדברים פתווזים ולא סגורים.

עי שגב;

אמנם ברור שהדברים לא סגורים, אבל אם משרד הבריאות היה רוצה, הוא היה מגדיל

את ההכנסות.

די תיכון;

יש בעיה עקרונית. הבר הכנסת צבן ציטט את הדברים שאמרתי לפני כחצי שעה

בוועדה לענייני ביקורת המדינה. יש בעיה עקרונית. התקציב מובא ביום שלישי לאישור

הכנסת ואין הסכמה באשר לתקציב משרד הבריאות. ישנה גירסה של שר האוצר וישנה גירסה

של שרת הבריאות. אנחנו חוזרים בדיוק על אותו תרגיל. מאחר ולא גומרים את תקציב

משרד הבריאות בהסכמה, בעצם משאירים מוקש לאורר כל השנה. כל המשברים בענף הבריאות

מקורם בזה שלא גמרו על דעת שני המשרדים את תקציב משרד הבריאות. מאחר ואנחנו לא

לוחצים בענין הזה, התקציב לא גמור על אח העובדה שיאושר על ידי הכנסת, ואז מביאים

בסופה של השנה כל מיני העברות כאלה שמקורן בעובדה שלא היתה הסכמה. אותה פרשה

מדוייקת חוזרת עכשיו. יש ויכוח על האגרה, צריר להחליט באשר לאגרה. מחליטים להטיל

אגרה - תוטל אגרה. אבל לא יכולים להחליט שמטילים אגרה אבל לתקצב את זה בסוף השנה

כהעברה.



ז י צבן;

אני רוצה לומר לסדר, אני מאוד רוצה לאשר את זה ואני אצביע בעד. אני מבקש

להגו על עמיתי חבר הכנסת יורם ארידור שרוצה לדבר יותר מדקה, ועל הוועדה - שאינך

יכרל להצביע אהרי השעה אחת-עשרה. נצביע מחר. לי איכפת מאוד על עניו הבריאות אבל

אנחנו מוכרחים לשמור על הנוהלים.

לא נצביע היום, אבל נגמור את הדיוו.

פניה 187 -

היו"ר אי שפירא;

יש בקשה להנצחת זכרם של שרים שהלכו לעולמם, על פי סיכום ביו ראש הממשלה,

ממלא מקום ראש הממשלה ושר האוצר.

עי שגב!

מדובר על גלילי, לנדאו, ארליך ואלוו.

הצבעה

הוחלט! לאשר

אני נמנע מפני שאני לא חושב, עם כל הכבוד, שהעובדה שאדם הוא שר אומרת

אוטומטית שהמדינה צריכה ליזום מפעל הנצחה לזכרו. אני אומר זאת עקרונית.

תקנות החברות (כללים בדבר הגמול שתשלם חברה לדירקטור מקרב הציבור),

התשמ"ח - 1988

אי דמביץ!

על דעת היושב-ראש אני מבקש להודיע לפרוטוקול שתי הודעות בעניו כללים שאישרה

הוועדה לעניו הגמול לדירקטורים מקרב הציבור.

התעוררו שני דברים אגב הניסוח הסופי של התקנות האלה! ו.. שנאמר שיהיה עדכוו

של התעריף החל בפברואר. עכשיו תיכף ומיד פברואר ולכו זה לא מעשי. על כו העדכון

הראשון יהיה באוגוסט ולא בפברואר, ולכו צריך להיות תיקוו כלשהו בהוראות.

2. לגבי הוראת המעבר שצריך לעשות תוך 60 יום אסיפה כללית בכל החברות האלה.

כדי למנוע את הצורך שתהיה אסיפה כללית לאשר את השכר המדוייק, אנחנו מבקשים אישור

של הוועדה שאפשר יהיה לקבל את האישור הזה באסיפה הכללית הקרובה, ובינתיים יוכלו

הדירקטורים לקבוע. הקביעה של הדירקטורים תהיה תלויה באישור באסיפה הכללית

הקרובה.

!

זה לא מהותי.



היו"ר אי שפירא;

אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

לאשר את התיקונים הבאים:

1. בסוף בסעיף 6, במקום "בפברואר", פעמיים,

יבוא "באו גוסט".

2. בסעיף 7 יבוא: "לא קוימה אסיפה כללית

לפני כן, רשאי דירקטוריון החברה לקבוע את

הגמול השנתי וגמול ההשתתפות, ובלבד שהחלטתו

תהיה כפופה לאישור האסיפה הכללית הקרובה."

הישיבה ננעלה בשעה 11:10