הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 331

מישיבת רעדת הכספים

יום ב', כ"ח בטבת התשמ"ח - 18.1.88. שעה 00;10

חברי הוועדה: א. שפירא - הי ו"ר

א. אבותצירא

נ. ארד

י. ארידור

ש. בן-שלמה

ג. גדות

ד. דנינו

א. ויינשטיין

י. כהן

י. מצא

ע. סולודר

ש. עמר

י. צבן

ד. צוקר

ח. רמון

מ. שטרית

א. שלום

ג. שפט

ד. תיכון

ח. גרוסמן

ש. דורון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג-קצרנית

י, רבינוביץ - נציב מס הכנסה

י. אריאב

א. אלתר

א. ספרן

א. שפירא

א, נתן - התאחדות המלונאים

נ. להב, פ. רדאי- שדולת הנשים בישראל

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

תקנות מס הכנסה ( שיעור המס על הכנסה בעד

עבודה במשמרות)(תיק ון), התשמ"ח-1988

צו מס הכנסה ( הסבות לחיילים משוחררים)

(הארכת התקופה המזכה), התשמ"ח-1988

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 76)

(הכנסת בני-זוג), התשמ"ח-1980

שינויים בתקציב לשנת 1987

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

ממלא מקום היו"ר י. כהן;

אני פותח את הישיבה,

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת דוד צוקר.

ד. צוקר;

מאחר שהוועדה צריכה ללמוד את המשק כולו, אני מציע שהוועדה

תתיחס לנושא העבודה, בייחוד נוכח מה שקורה היום בשטחים, ביהודה ושומרון

ועזה. אני מבקש שנקיים דיון בהשתתפות נציגי משרד העבודה והרווחה,

התאחדות התעשיינים והאגודים המקצועיים הנוגעים בהשלכות על המשק של

ההעדרות המתמשכת מהעבודה של העובדים מהשטחים"

בשבוע שעבר, בשקט ובהחבא, במסגרת צעדים לעידוד החסכון, הודיע

בנק ישראל שהוא החליט להשהות את גביית ההיטל של 35% על אשראי במטבע חוץ,

הוא חייב בהודעה לועדת הכספים,

כן, הוא חייב בהודעה לוועדת הכספים ואני מניח שענין ההודעה

לוועדה נשכח. ביום ד' שעבר כונסה מסיבת עתונאים בבנק ישראל, ובמסגרת

"זר-הפרחים" שהוגש לעם ישראל נמסרה הודעה שהוחלט לבטל את ההיטל של

על אשראי במטבע חוץ.

מי שזוכר את הדבריפ יודע שחוק ההיטל על אשראי במטבע חוץ

היה מונח על שולחן הוועדה תקופה ארוכה ורק לאחר לחץ ואיומים מצדו

של נגיד בנק ישראל, והאיומים כללו איום גלוי וסמוי שהוא יסיק מסקנות,

אשרה הכנסת את החוק, ההיטל של 3% נועד להציל את המשק מהשטפון של

כטף ספקולטיבי הזורם לארץ ועלול להציפה, על אף החובה המוטלת עליו

למסור הודעה לוועדה, לא מסר הנגיד הודעה לוועדה,

לכן אני מבקש לזמן את נגיד בנק ישראל ולשקול מה ייעשה

בכספים שנגבו במסגרת ההיטל, ואני חוזר ומציע שהכספים יועברו לקרן לב"י

ולארגון "יד ליד""

בעקבות מכתב שהגיע לוועדה לאחרונה בקשר לתיקון לחוק המטבע,

שגם הוא היה מונח על שולחן הוועדה זמן רב, המדיניות המוניטרית ממשיכה

להיות בלתי מובנת לי. ואני חושב שתיטיב הוועדה אם תעמוד על דעתה ותזמן

את נגיד בנק ישראל, שהוזמן לפני מספר שבועות ולא הופיע,

אנחנו חשבנו שלא היחה הצדקה כלכלית להטלת ההיטל של 3%

על אשראי במטבע חוץ. נגיד בנק ישראל לא קיבל אח דעתנו. גם את

השינויים שהצענו לא קיבל הנגיד, ומתברר שצדקנו כאשר אמרנו שבנק ישראל

אינו צריך לנהל מדיניות עצמאית מנוטרלת מהוועדה"

לכז על דעת הוועדה כולה נזמז את הנגיד לישיבת הוועדה.

אני ממליצה בפני חברי הוועדה לסייר בבקעת הירדן ולראות

את המו"פ החקלאי בבקעה"

לגבי חוק היטל על אשראי במטבע חוץ, היות ולא סמכתי על

הזכרון הטוב של חברי ועדת הכספים, כולל זכרוני, ביקשתי מידידי, היועץ

המשפטי לוועדה, מד דמביץ, לבדוק את החוק, וראינו שמותר לבטל 2% בלי

אישור הוועדה, אבל לבטל כליל את ההיטל הזה אי אפשר בלי אישור ועדת הכספים,

אם זה נכון שנגיד בנק ישראל ביטל את ההיטל כליל, זה מנוגד לחוק,

נדמה לי שהוא עשה זאת בשני שלבים- בשבוע הראשון הוריד אחוז

אחד וביטל את ההחזר ליצואנים.

הוא אינו יכול לבטל את ההיטל"

אנחנו החלטנו לזמן בדחיפות את נגיד בנק ישראל לדיו? בנושא זה.

שינויים בתקציב לשנת 1987 - פנייה מס' 120 של הממונה

על התקציבים

אכו עוברים לנושא הראשון בסדר-היום: שינוייה בתקציב לשנת 1987 - פנייה מס' 120 של הממונה על

התקציבים, העברה מהרזרבה הכללית למשרד הבריאות,

מישהו מבין מה קורה לגבי העברת תקציבים למשרד !.-בריאות?'

נזמין את הרפרנט ונשמע הסברים,

תקנות מס הכנסה ( שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)

(תיקון), התשמ"ח-1988

(מכתב שר האוצר מיום ט"ו בטבת התשמ"ח-5,1.88)

אנו עובריה לנושא הבא בסדר-היום: תקנות מס הכנסה ( שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות)

(תיקון), התשמ"ח-1988,



י. כהן

נמצא אתנו נציג סל התאחדות המלונאים בישראל. נשמע אותו,

ועדה נכבדה, מ-1981, מאז שלראשונה יצאו התקנות הקובעות

הנהגות ממס לעובדי המשמרות בייצור, אני מבקל1ים מווידה זו לכלול באותו

הסדר גם את עובדי ענף המלונאות, ענף המעסיק 22,000 איש בממוצע שנתי,

מהם כ-16,000-18,000 עובדים מדי חודש תקופה מסויימת במשמרת שנייה ובמשמרת

שלישית" כידוע מלון הוא מפעל המתנהל במשך 24 שעות ביממה. ולא רק זה,

גם עובד בשבתות ובחגים ואפילו בימי כיפור העובדים חייבים בעבודה בבתי-

המלון.

ענף התיירותשהכניס השנה לאוצר המדינה 1,5 מיליארד דולר מוכר

על-ידי וועדה זו ובהחלטות הממשלה כענף ייצוא וכענף ייצור. הגשנו תזכירים

רבים בנושא, מדי פעם כאשר מתחדש הדיון בנושא אנו חוזרים ומבקשים

להפסיק את האפלייה של עובדי המלונאות לעומת עובדי התעשיה. 'אינני רוצה

להרחיב את היריעה ולהביא מחדש את כל הנימוקים, אני רק רוצה לציין,

שעשינו חשבון שמבחינה תקציבית הסכומים הם אפסיים. לא עשינו הליבון

כמה זה סך הכל לשנה, אבל אני יכול לתת לכם מספריים שהם כמעט מצחיקים

לגבי העובדים עצמם. לפי חשבון שעשינו, מלצר שחצי מהכנסתו בא מעבודה

במשמרות, יזכה בהנחה שבין 17 ל-20 שקלים בחודש.

במצב הקיים היום אין שום הנחה לעובדי המלונאות?

אין הנחות. לא מדובר בהוזלה לגבי המלונות עצמם, כיודן שממילא

משלמים תוספת בעבור עבודה במשמרת שניה ותוספת גבוהה יותר עבור עבודה

במשמרת שלישית. מדובר על אותם 22,000 עובדים המרגישים עצמם מקופחים,

כי הם אינם זוכים לאותה הכרה שהם ראויים לה, כשם שמרגישים מקופחים גם אותם

550 מלונאים, שרואים בדחיית יישום הסדר ההנחות לעובדי המלונות יחס

שלילי ומפלה לגבי הענף.

אני מבקש מהוועדה להחזיר לאוצר את התקנות לתיקון של הוספת

מלה אחת בלבד, במקום שמדובר על עובדי הייצור, שיהיה כתוב: בתעשיה

ובמלונאות" כלומר, אנו מציעים להוסיף את המלה " במלונאות",

אם יש לחברי הוועדה שאלות למר נתן, בבקשה.

אני מבקש לשאול את מר נתן: האם קבלתם תוות-דעת, שהדבר יכול

להעשות במסגרת התקנות ולא בחוק?

כן.

אמרו לכם המשפטיים שלכם שאפשר לעשות זאת בתקנות?

כן.

על איזה מגזרים במשק הוחלו תקנות אלו?

על התעשיה והחקלאות,



ע, סולודר;

על העובדים בבתי החולים חלות התקנות?'

כל שנה אנו שומעים את התביעה של המלונאים לההיל את התקנות

על עובדי ענף המלונאות. האה הובטח לכם מטהו? על יסוד מה אתם באים

לוועדת הכספים?

על יסוד הבטחות"

למי פניתם? מי הבמיה לכם ומה הבטיחו לכם?

,

מי היום אינו נהנה מהנחות ממס על עבודה במשמרת שניה ובמשמרת

שלישית?

אתם בודאי יודעים שאתד הנושאים שיוסדר על-ידי ועדת שישינסקי

הוא נושא ההטבות במס לעובדי המשמרת השניה והמשמרת השלישית, אין ספק

שועדת שישינסקי תפרסם את המלצותיה בתוך הודש-חדשיים. האם אתה חושב- ;,

שלתקופה קצרה צריך לבטל את העיוות הקיים שנים רבות, - עיוות שאני

נלחמתי כדי לבטלו? כיוון שמדובר על הדש-חדשיים, האם באמת צריך לעשות

את המהפך שלו אנו מייחלים ואחר-כך לבטל לכולם? האם זה עדיף על-פני

בקשה להאריך את התקנות כמות שהן לתקופה של חדשיים?

ראשית, תמיכה בבקשתנו זו יש לנו כמובן מצד משרד התעשיה והמסחר,

שלא פעם הופיע נציגו בוועדה זו וביקש אותו תיקון שאנו מבקשים, גם באוצר

לא נדחתה הבקשה שלנו ונאמר שהדבר ייבדק.

מי אמר זאת?

גם שר האוצר אמר שבכוונתו לבטל את כל ההפליות לרעה בין

תעשיית התיירות ובין התעשיה. אגב, הוא קיים חלק מהבטחותיו,

לשאלתו של חבר-הכנסת דן תיכון, הדגשתי בדברי שלא מדובר

על תוספת תקציבית גדולה. יש בזה יותר צעד סמלי וצעד שיכול להרים את המורל

של עובדי המלונות, כאשר יוכר פעם אחת שתרומתם למשק המדינה זוכה להכרה

של הכנסת והמוסדות.

תודה דבה למר נתן"

אנו ממשיכים בדיון בתקנות אלו. רשות הדיבור לחבר-הכנסת

שלמה עמר.

אני מבקש שנציב מס הכנסה יציג את הנושא ויאמר איך עודכנו

הסכומים.

אני מציע לשמוע את יושב ראש וערת המשנה לנושא זה, חבר-הכנסת

דז תיכון. בזמנו הופיעו לפנינו הרבה מאד משלחות, שהיו להם נימוקים להיות

נכללים בהסדר ההנחות ממס לעובדי המשמרות, ובכל שנה אמרו: בשנה הבאה

יכנסו לעובי הקורה ויבדוק את הנושא ויגיעו למסקנות. לצערי, זה נדתה משנה

לשנה.

אני הייתי מצפה מהאוצר שלא להכות להמלצות ועדת שישינסקי.

איז לזה שום תכלית, אני מגיש הצעה לבטל את ההנחות הללו,

הדרך עזבה אתם הולכים היא התתמקות מהנושא- אני מוכן לומר, שלא ועדת

שישינטקי תבטל את ההנתות ממס לעובדי המשמרות, לועדת שישינסקי אין מעמד,

כך שאין לזרוק כל דבר על ועדת שישינסקי.

בעיית האהיות בבתי החולים יכולנו לפתור בדרך קלה, בדרך

של מתן הנחות ממס לעבודה במשמרות, לא יכול להיות שיוליכו את הוועדה

שולל על-ידי הארכה של התקנות הקיימות לעוד שנה ועוד שנה, בואו אנחנו,

ועדת הכספים, נאמר שאיננו דנים בבקשה, מבטלים את התקנות ועל-ידי כך

יוצרים לחץ על האוצר לדון בצורה מסודרת בנושא זה ולכלול בו אחיות

ומלונות, אני רואה בתיירות תעשיה לא פחות חשובה מתעשיות אחרות. מר נתן

אמר שלגבי עובדי המלונות זה סמלי, אני חושב שזה לא רק סמלי.

בתחבורה זה חל,

כאשר היית שר האוצר הבטחת לבטל את התקנות כעבור שנה.

אני לא הבטחתי לבטל, אני הנהגתי הנחה זו ממס לעובדי המשמרות.

לכן אני מציע: או שנדחה את התקנות או שנקיים דיון יסודי בנושא.

אני רוצה להציע הצעה לסדר: יש שתי אפשרויות: לאשר את התקנות

אחרי דיון ארוך ולאשר את התקנות בלי דיון, אני מנחש את תוצאות הדיון,

היות וועדת שישינסקי מטפלת בנושא ואיננו רוצים לבטל את ההנחות

ממס, נאשר את התקנות, במסגרת הצעה לסדר, אינני רוצה להיות בלתי-הוגן

ולתת נימוקים עניניים. אבל אני חושב שאפשר לחסוך זמנה של הוועדה, אפשר

לוותר על רשות הדיבור ולאשר את התקנות.

אומר לי נציב מס הכנסה, שאין סמכות בחוק להוסיף תעשיות אחרות.

לשר כך יש צורך לשנות את החוק, אנו איננו מעונינים לשנות מה שהשיגו

העובדים. מאחר והצעתו של חבר-הכנסה יורם ארידור אינה מתקבלת, נקיים דיון,

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יאיר צבן.

אילו הייתי מעריך, כפי שמעריך חבר-הכנסת יורם ארידור, שתוך

חדש-חדשיית ועדת שישינסקי תגיש המלצוחיה ותוך חדש-חדשיים הממשלה תאמץ אותן,

מה נשנה עכשו, כי כל הענין הוא לשלושה חדשים" אבל

היות ואין לי הנסיון התמים שיש לחבר-הכנסת ארידור כשר האוצר וכחבר ועדת

הכספים, אני מציע לקחת בחשבון שההכרעה שלנו היא לפחות לשנה. לאור



י. צבן

הנסיון של הלזניה האחרונות מה שמביאים עכשו לפנינו זה נ?תז הכשר לשיטה

הקיימת.

~ אתה מציע לבטל אותה או להרחיב אותה?

אני בעד הרחבתה, ואני מציע לזנקיים דיון בנושא זה, וכדאי

להזמין לדיון את פרופ' שישינסקי שבודאי למד את הנושא,

אני חושב שנושא ההנחות ממס לעובדי המשרות מעיד עד כמה נושא

הפטורים וההנחות ממס הוא מסובך. הנחות ממס לעובדי המסמרות החלו כאשר

בתעשייה יש מכונות שאינן מנוצלות במשמרת שניה ובמשמרת שלישית"

אם תינתן הנחה ממס לעובדים במשמרות אלו התפוקה תעלה,

ההסכם עם רופאי קרפת-חולים בנושא הניתוחים, זה אותו דבר.

עכשו מנסים להרחיב תחולת ההנחות ממס על עובדי המלונות, ואני

לא אסכים להחילן על עובדי המלונות, אם לא יוחלו על האחיות, ואז יביאו

בתביעה זו אנשי המחשבים ונהגי המשאיות וכך נעבור על כל המשק.

הבעייה המרכזית בנושא של ההנחות היא, שאי אפשר לעמוד בכוונה

המקורית ולכן צריך לתת שכר גבוה לעובדי המשמרת השניה והשלישית ולא לתת

הנחות ממס. לכן אני ממשיך לתמוך בתקנות כמות שהן. כל עוד לא מרחיבים

אותן זה בסדר. אבל גם בשיטה הנוכחית נכנסים כל-מיני גורמים שאין בינם

ובין הכוונה המקורית של שר האוצר דאז, חבר-הכנסת יורם ארידור, דבר וחצי

דבר. לכן כאל1ר באים אלי עובדי אל-על, קשה לי להתווכח אתם, כי הם אומרים:

למה אלה כן ואני לא? ולי אין תשובה.

עד כמה הענין צריך להבדק יוכיח הנתון הבא: בתקציב 1986/87

שווי הפטור לעבודה במשמרות היה 26 מליון ש"ח, כאשר 50% מן הפטור הזה

ניתן למי שנמנה עם העשירון העליון.

לא בסעיף זה. בסעיף זה יש תקרה.

כלומר, מרוב כוונה טובה, מי שנהנה מפטור זה אלה עובדי חברת

החשמל, שמקבלים מחצית מהפטור. אם מישהו זקוק לעוד ראייה למה צריך להעביר

פטור זה וכל הפטורים ממס מהעולם, צריך להסתכל בפטור זה.

אני מלווה את התקנות הללו במשך שנים רבות. היו שנים שבחרנו

להאריך אותן לתקופה קצרה כדי ללחוץ על האוצר שיציג לפנינו 'רפורמה בנושא

זה. זכור לי שמנכ"ל מלזרד האוצר בימי כהונתו של יורם ארידור כשר האוצר

הבטיח שאם נאשר תקנות אלו פעם נוספת, הוא אחראי לכך שבדיקת הנושא באוצר

תושלם ויוגש לנו משהו חדש שיהווה חידוש בתחום העבודה במשמרות,

רבותי, מי שחושב שועדת שישינסקי תמליץ לבטל הנחה זו ממס

לעובדי המשמרות, צודק. אבל מי שחושב שהמלצה זו סל ועדת שישינסקי תמומש



ד. תיכון

טועה. אנו מאשרים את התקנות היום לעוד כמה שנים טובות, שכן ההארכה הבאה

של התקנות תהיה בכנסת הבאה. אין כוח שיבטל הנחות אלו ממס, אלא אם הוועדה

רוצה ליטול יזמה ולבטל את התקנות" לכן השימוש בועדת שיל1ינסקי טוב

לצורך הדיון היום כדי להביא להארכת התקנות פעם נוספת.,;

אני רוצה להביע מחאתי שהתקנות מוגשות באיחור, וכאשר התקנות

מוגשות באחור, אין לנו ברירה אלא לאשר אותן מייד, שכן אם לא נאשר אותן,

אנו מזמינים עלינו לחצים אדירים" אני תמיד תמה למה מביאים לפנינו את

התקנות ברגע האחרון, אבל מתברר שהאוצר עושה זאת כחלק מהפעלת הלחצים על

הוועדה.

רבותי, מי שצריך לטפל בנושא זה איננה ועדת שישינסקי ולא

חבר הכנסת חיים רמון ולא חבר-הכנסת יאיר צבן. הם האחרונים שיכולים

לחוות דיעה בנושא שכן הם פוליטיקאים. ממשלת ישראל הקימה את המכון לפריון

העבודה והייצור, ומכון זה יש לו עמדה בנושא זה. מי שרצוי שיקבע בנושא

זה הוא המכון לפריון העבודה והייצור, שכן הוא עוסק בהעלאה הפריון.

עם כל הבבוד לוועדת שישינסקי ולנציב מס הכנסה, הנושא איננו נושא מיסויי

בלבד. יש לו חיים מעבר לאלמנט המיסוי. אם יבוא נציב מס הבנסה ויאמר, שאנו

נותנים פיצוי לעשירון העליון, יכול להיות שהוא יצדק, אבל זה פחות מעניין

אותי. אותי מענינת עמדתו של המכון לפריון העבודה והייצור, שכן הוא יכול

לומר, שכתוצאה מביטול ההנחות ממס, הפריון במקומות עבודה אלה יכול לרדת

ב-15%-10%.

לכן, מאחר ונזדקק תוך חדש-חדשיים לדיון נוסף בנושא זה, אני

מבקש להאריך תקנות אלו לחצי שנה.

מדוע בעוד חדש-חדשיים נזדקק לדיון נוסף?

כי ועדת שישינסקי תתייחס לנושא. בפנייתו לוועדה כותב

אני מבקש להאריך את התקנות לשנה, אבל דעו לכם שבקרוב תגיש

ועדת שישינסקי את המלצותיה, ואני - שר האוצר - מתחייב לבוא עם המלצות

ועדת שישינסקי.

איפה זה כחוב?

בפסקה השניה של פנייתו של שר האוצר.

כהוב:"אם בעקבות דו"ח הוועדה יוחלט על ביצוע רפורמה בנושא

הטבות מס כבר בשנת 1988 יתוקנו התקנות בהתאם".

היתה ועדת משנה לנושא זה שפעלה בכנסת העשירית ובכנסת האחת-עשה,

והיא ניסתה להתייחס ברצינות לנושא. אבל בכל פעם חיכו עד הרגע האחרון

וכאשר ניסו פעם אחת להתמודד עם ועדי העובדים, מהר מאד התקפלו. אם זכור



ד. תיכון

לי דיון סוער בוועדת הכספים, הרי היה זה הדיין על נושא ההוחות ממס

לעובדי המשמרות אליו הוזמנו ועדי העובדים,

לכן הבה נלווה את ההחלטה היום בדרישה שהמכון לפריון העבודה

והייצור יערוך מחקר בנושא זה, כך שהדיון בהמלצת ועדת שישינסקי ייערך

בוועדה כאשר יהיה לפנינו המחקר של המכון לפריון העבודה והייצור. ותיטיב

הוועדה לעשות, אם נושא זה יידון בועדת משנה לזאני לא אהיה חבר בה, כי

אני לא אתבזה יותר,

כל ששה חדשים הייתי כותבת נייר על הנושא עד שראיתי שאין

טעם בכך. ועדת בן-שחר ביטלה את כל הפטורים וההנחות ממס והכינה תכנית

חדשה למס,

אני רוצה להסב תשומת לב הוועדה, שלא טוב להאריך תקנות לתקופה

של פחות משנה, באמצע השנה אי אפשר לשנות, יבואו כל אלה המכינים משכורות

אי אפשר לשנות, בייחוד לגבי עבודה במשמרות, כי חישוב המס הוא

שנתי ולא חדשי, אם החלטתם עכשו זה יהיה עד סוף השנה. אפשר לתת הטבות

במהלך השנה, אי אפשר להחליט על החמרות במשך השנה. אם ועדת שישינסקי

תחליט שזה טוב, אפל1ר לתת זאת במהלך השנה רטרואקטיבית, אבל אי אפשר לגזול

זאת רטרואקטיבית,

אפשר לגזול זאת רטרואקטיבית, אבל לא שלושה חדשים לפני הבחירות"

יש לי תיק שלם על הנושא הזה, כאשר בדקתי את הנושא, התאחדות

התעשיינים מסרה לנו נתונים על השפעת המיסוי הזה. למעשה זו הטבה לבעלי

השכר הגבוה,

י, ארידור;

זה לא נכון-

ואיך זה משפיע על הפריון?

אין שום הוכחה שזה מעלה את הפריון,

אנשים לא ירצו לעבוד במשמרות אם לא יקבלו הנחה זו"

תעלה את השכר לעובדי המשמרות"

תשלח אה חבר-הכנסת חיים רמון לשכנע את מזכיר ההסתדרות.

אדוני היושב ראש, מה אתה חושב על הנושא?

אני חוטב שההנחה ממס לעובדים במשמרות היא חשובה, במיוחד

עכשו כאשר ערביי השטחים אינם באים לעבודה"

מ. ל1טרית;

אני חושב שאין סיכוי שועדה שישינסקי תביא לשנוי בנושא זה,

ראינו איר גמזו וקברו אותה על-ידי הקמת ארגון של המעונינים נגד כוונותיה

של ועדת שישינסקי, כפי שהודלפו, בנושא הרווחה" חוששני שיקרה אותו דבר

לגבי פטור זה,

הפטורים למיניהם, מי שאינם נהנים מהם, אלה העובדים שלהם

הם נועדו, בסופו של דבר הנהנים הם בעלי הכנסה גבוה ולא בעלי ההכנסה

הנמוכה. ובתחום זה של עבודה במשמרות צריך רביזיה רצינית, כי מצד אחד

אין יכולת לחייב עובדים לעבוד במשמרת שניה ובמשמרת שלישית ומצד שני

קיים ציוד שאינו מנוצל, הדרך שהולכים בה המעסיקים היא עבודה במשמרת

אחת, וציוד שיכול להיות מנוצל סביב השעון, עובד רק בשליש,

המפעל קיבל סובסידיה,

אני חושב שהוועדה צריכה לעשות בענין זה קצת מעבר לאישור

התקנות פעם נוספת. הוועדה צריכה ליזום דיון עם האוצר על מנת שיחליט

על מדיניות אחרת שאפשר לבצע במשך השנה.

בהמשך לדיון בקואליציה, אינני מבין איך תקנות אלו מתיישבות

עם ההנחיה, שאסור לחוקק חוק שעולה כסף,

זו הארכה של התק נות,

אבל זה עולה בכסף.

אדוני היושב ראש, אין לנו מנוס אלא לאשר הארכת התקנות, אבל

אני מציע שתיזום דיון בנושא,

חברים התייחסו לועדת שישינסקי, אני חושב שטוב שנדע כולנו,

שאין לתלות תקוות בוועדת שישינסקי. דרך עבודתה של ועדת שישינסקי

והידיעות הסותרות המגיעות מתוכה חדשות לבקרים וההתנגדות שיוצרת הוועדה

בעצם עבודתה ופרסומיה, מצביעות על כך, שגם אם הוועדה תסיים עבודתה

המלצותיה לא ייושמו אלא בעוד שנה, לכן אני סבור, שכדאי שאנו, סביב

השולחן הזה, לא נתייחס ברצינות למה שקורה בועדת שישינסקי,

אני חושב שועדת הכספים נכשלה בקדנציה זו בנסיון לטפל בבעיה

של הנחות ממס לעובדי המשמרות, אנו מנסים לטפל בנושא זה כל שנה ללא הצלחה,

הייתי מבין אילו היינו הולכים בדרך אוניברסלית הכוללת מגזרים שלמים,

בלי הפליות,

אין לנו ברירה אלא לאשר את התקנות- אם אפשר היה להאריכן



א. ויינטטיין

לחצי שנה, היינו עושים זאת, אני חושב שאנו צריכים להאריך את התקנות

בשנה אחת. אבל מאידך ועדת הכספים צריכה לקבל החלטה, שבעיית העבודה

במשמרות וכל סוגיית המס על עבודה במטמרות היא בעייה שהרועדה מודאגת

ממנה ואינה משלימה עם מדיניות האוצר. חשוב שועדת הכספים של הכנסת

השתים-עשרה שתתכנס במחצית ינואר 1989 תדע שועדת הכספים הקודמת לא היתה

מרוצה והיא ביקל1ה מהאוצר להביא לפניה מדיניות חדשה וראציונלית,

שמבטלת את ההנחות ממס לעבודה במשמרות הקיימות היום או שמחילה הנתות

ממס על עבודה במשמרות על כל העובדים.

התקנות בעניז הנחות ממס לעובדי המשמרות הארכנו ארבע פעמים,

הקימונו ועדה מיוחדת בראשותי של חבר-הכנסת דן תיכון, כי חשבנו שבמליאת

הוועדה אי אפשר להכנס לכל פרטי הנושא. ציפינו שועדת המשנה תהיה זו שתביא

הפתרון לגבי הנושא של עבודה במשמרות והנחות ממס, אן ציפייתנו זו

לא נתמלאה.

אני רוצה להגיד כמעסיק: ההנחות ממס לעבודה במשמרות כפי שהן

קיימות היום גורמות עוול, במקום להביא פועלים מפורטוגל, כי עובדי ישראל

אינם רוצים לעבוד במשמרות - - -

כי לא משלמים שכר הולם,

כי אינם יכולים. אלה התנאים בתעשיה. וזחה רוצה לסגור את התעשיה?

לכן אני מציע לקבל את הצעת האוצר ולהאריך את התקנות. אבל

אקים ועדת משנה חדשה, ואראה מי יהיה היושב ראש, שבאמת יהיה מעונין

לטפל בזה,

אתה אינך מרוצה מהיושב ראש של הורעדה הקרדמת?

מהוועדה הקודמת התפטדתי ואין לי שום מחוייבות, ולא אשתתף

יותר בוועדה שתדון בנושא,

אני מביא להצבעה תקנות אלו"

הצבעה

תקנות מס הכנסה ( שיעור המס על הכנסה בעד עבודה

במשמרות)(תיקון), התשמ"ח-1988 אושרו

אדוני היושב ראש, אני מעריך את הרצון שלך להתקדם, אבל

אה יש הצעות אחרות, אני מבקש להעמיד גם אותן להצבעה,

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת דוד דנינו,

אדוני היושב ראש, אני יודע שיש פנייה של הממונה על התקציבים

להעברה תקציבית לבתי-כנסת, ומלזופ מה היא מונחת במגירה. יש בתי-כנסת

שנשארו ללא ריצוף וללא חלונות, ובקשה זו אינה מובאת לאישור, אחרי

שנסחבה באוצר חדשים על-גבי חדשים, מחודש יולי. היושב ראש, שיודע מה זה

בית-כנסת, צריר היה להביא פנייה זו ראשונה לפני הפניות להעברות תקציביות

לשטחים ולפרחים, מה קרה? הוא אמר: אני מבקש ללמוד את הענין. אין מה

ללמוד- אני מבקש להביא להצבעה פנייה זו,

אין עכשו דיון על העברות תקציביות"

תבר-הכנסת דנינו, אל תעשה סערה בכוס מים, בקשה זו הגיעה

למזכיר הוועדה אתמול, והיא נושאת תאריך 15 בינואר 1988, עם כל הכבוד,

יש סדר בוועדה זו, ורק משום שאתה נציג משרד הדתות בוועדה זו - - -

אינני נציג משרד הדתות,

בקשה שהגיעה אחמול, תובא לדיון אם ירצה השם השבוע ואזמין את

נציג משרד הדתות,

ואת נציג משרד הפנים,

אזמין את שניהם. אין בעייה, כל עוד יחלקו כסף לבתי-כנסת,

אני אברר אותם,

צו מס הכנסה ( הטבות לחיילים משוחררים) (הארכת התקופה המזכה),

התשמ"ח-1988

(מכתבו של שר האוצר מיום ח' בטבת התשמ"ח-29.12.87)

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: צו מס הכנסה ( הטבות לחיילים משוחררים)(הארכת התקופה

המזכה), התשמ"ח-1988.



א. שפירא

אם אין הערות, אני מעמיד להצבעה צו זה.

הצבעה

צו מס הכנסה ( הטבות לחיילים משוחררים)(הארכת התקופה

המזכה), התשמ"ח-1988 אושר

"כולם מרגישים לזהם עולזים מישהו טוב לחיילים על-ידי הארכת הצו

הזה, אבל למעשה לא נותנים הרבה, התישוב הוא שנתי, מי שמשתחרר באמצע שנת

הנ?ס או בסוף שנת המס, אינו מקבל ולא כלום, והוא אינו מבין מדוע מישהו

אחר מקבל- בדרך כלל החיילים המשוחררים, כאשר הם מתחילים לעבוד, מקבלים

שכר נמוך ולכז אינה יכולים לנצל זאת, וכך יוצא שככל שאתה פחות זקוק,

אתה מקבל הטבה גדולה יותר, הזיכוי הוא 6 נקודות בשנה הראשונה, 4 נקודות

בשנה השניה ו-2 נקודות בשנה השלישית"

יש ועדת משנה שבודקת כל ההטבות לחיילים המשוחררים" לפי דעתי,

צריך לאחד את כל ההטבות ולראות מה נותנים בסך הכל לכולם, מענק שחרור

או שכר גבוה יותר, אל תשכחו שברגע שהוא הולך לצבא, ההורים מפסידים נקודת

זיכוי- מוטב היה לתת להורים נקודת זיכוי כאשר הוא ,בצבא, כי כאשר הוא

בצבא הוא עולה הכי הרבה כסף,

אנו הצענו הצעת-חוק שתינתן נקודת זיכוי להורים כאשר הבן

משרת בצבא,

אני אומרת שבמסגרת העלות הקיימת צריך לבחון את ההטבות,

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 77), התשמ"ח-9871

אנו עוברים לנושא הבא: חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( תיקון סטי 77), התשמ"ח-1987,

א, דמביץ. המשתלב עם חוק זה זו ההחלטה בענין שכר וגימלאות. הדברים

הולכים יחד והדברים צריכים להקשות במשולב, בהקשר זה אני רואה חובה

להזכיר לוועדה את ההערה שהערתי בענין הגימלאות.

אני בעד זה, שנשיא המדינה יהנה מגימלאות יותר מכל אדם אחר-

אבל אינך בעד זה שנשיא בגימלאות יקבל יותר מאשר נשיא בפועל,

כן, כי כאלזר הוא נשיא בפועל יש לו הרבה דברים שאין לו כאשר



א. שפירא

הוא פורש לגימלאות. ואנו צריכים להסתגל לרעיון, שנשיא המדינה הוא נשיא

המדינה.

אנחנו החלטנו בועדה מיוחדת של ראשי הסיעות, שמשכורתו של

האזרח הראשון, נשיא המדינה, תהיה בשקל אחד יותר ממשכורתו של נשיא בית-

המשפט העליון, אומר מר דמביץ , שכאשר נשיא בית-המשפט העליון פורש

לגימלאות, הוא מקבל 70% פנסיה. היות והנשיא היה פטור ממס הכנסה רק

לגבי השכר, אמרנו שהוא לא יקבל שקל אחד יותר ממשכורתו של נשיא בית

המשפט העליון. עכשו, כאשר מחזירים את המצב לקדמותו והנשיא ישלם ניס הכנסה,

אמנה אתה מקבל שקל אחד יותר, אבל אתה חייב במס הכנסה מלא

כמו כל אדם אחר,

בואו נחשוב מה יהיה המצב לגבי הגימלאות,

נשיא בית המשפט העליון הפורש לגימלאות מקבל 70% מהשכר, ולפי זה יוצא

שנשיא המדינה יקבל יותר.

לא אמרתי זאת. אמרתי שהנשיא בגימלאות קציר, מדזמת הפטור

ממס הכנסה בשיעור של 35% עד תקרה של 2000 שקל יקבל יותר,

אדוני היושב ראש, מפאת כבודו של הנשיא וכבודה של הוועדה,

יש ועדת משנה לנושא זה,

אני חשבתי שלא יהיה דיון, כי יש הסכמה של ראשי הסיעות,

אינני חושב שזה לכבודו של הנשיא, שהנשיא יקבל פחות ממי

שהיה נשיא לפני חמש שנים" אם אתה אומר שהגימלה היא 100% והוא מקבל

35% פטור ממס, יוצא שנשיא לשעבר יקבל 275 שקלים יותר מהנשיא הנוכחי.

אפשר לעשות זאת ובלבד שזה לא יעלה על סכום מסויים.

אני מדבר על הנטו"

נדון על כך בפורות ראשי הסיעות, אבל אז תהיה בעייה של חודש.

התחולה תהיה מינואר 01988

אני מקבל מה שאמר היושב ראש, שהנשיא בפועל יש לו לשכה

ונהג ועוזרים. נשיא לשעבר, אין לו כל אלה"

היות ואני הבאתי את התוק למליאת הכנסת ונשמע הערות לחוק,



ע. סולודר

אני מבקשת שתקרא את ההערות,

אני מוריד את הנושא מסדר-היום ומעביר אותו לוועדה של ראשי

הסיעות,

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 76). התשמ"ח-1988

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( תיקון מס' 76), התשמ"ח-1988,

שהעבירה מליאת הכנסת לוועדה להכנתו לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

נשמע את נציגות שדולת הנשים בישראל, דייר פרנסס רדאי וגברת

נירה להב-

אני מייצגת את שדולת הנשים בישראל. אני רוצה לומר, ששדולת

הנשים בישראל הגישה נייר על עמדת השדולה להצעת החרק והוא מתייחס בצורה

יותר רחבה לבעיות המיסוי של האשה בישראל ועמדה רחבה יותר בענין העקרוני -

איר להסדיר ענין המיסוי של בני זוג, כאשר הגישה העקרונית שלנו היא שבכל

זאת יש צורך בהפרדה בתיק, בהשגה ובערעור בין בני זוג,

החלק השני של הנייר מתייחס לצורך בהכרה בהוצאות של טיפול

בילדים של בני זוג, כאשר הוצאות אלו הכרחיות כדי שבני הזוג יפיקו

את ההכנסה מיגיעה אישית-

ועכשו להצעת החוק. קודם כל, אנחנו בעד הצעת החוק, ואנו

מברכות את חברות-הכנסת חייקה גרוסמן ושרה דורון, שיזמו את הצעת החוק

המתייחסת לעיוות הקיים היום בפקודה מס הכנסה,

הדבר החיובי המרכזי בהשעת החוק הוא, שבעצם היא מחסלת

את הסטריאוטיפים בפקודת מס הכנסה, כאשר סטריאוטיפים אלה גורמים גם

עיוות כלכלי לגבי בני הזוג, שבמקום לתת להם תמריצים כלכליים קובעים

את חבות המס שלהם לפי השייכות המינית, וגם גורמים לכך שרואים את האל1ה

כאדם שאינו עצמאי בחיים הכלכליים של המדינה.

אולם התוצאה של הצעת החוק, פוגעת בסימטריה שבפקודת מס הכנסה.

בסעיף 65(ב)(ג), לפי הגירסה שיצאה מהוועדה, נקבע שהכנסת בני זוג נשואים

החיים יחד, יראוה לענין פקודת מס הכנסה כהכנסתו של אחד מבני הזוג לפי

בחירתם והיא תחוייב במס על שמו; נקבע לאיזה מבני הזוג תיוחס ההכנסה

של שניהם ועל שם מי יהיה החיוב במס. התוצאה בפועל של השינוי הזה היא -

שמירת הסטטוס-קוו.

מבחינה חוקית זה נותן שוויון מלא.

תיאורטית זה נותן שוויון, אבל התוצאה בפועל היא שזה משאיר

סטטוס-קוו, משאיר את המצב כמו שהוא היום. איך לה יכול להיות? כי זה אומר

שאם הזוג לא יבחר ולא יודיע על בחירתו, חזקה היא ל1זה יהיה על שם הבעל-

רוב הזוגות לא יבחרו" ולא רק זה, אלא הם יכולים לבחור שלושה חדשים

מיום הנישואין.

גם אחר-כך.

לפי ההצעה שלכם - לא,

כל העול לשנות את הסטטוס קוו הוא על בני הזרג. ואנו אומרות

שצריך להעמיד בראש את רישום ההכנסה והתיק לפי קריטריונים שלא יבטאו את

המציאות הקיימת, במציאות, אנחנו יודעים שרוב בני הזוג יבחרו בבעל כמי

שעל שמו תירשם ההכנסה, ולשנות את זה מטיל עול על האשה, שממשיכה להיות

הסטריוטיפ הנחות במדינה, כדי להמנע ממצב המטיל את העול לשנות נורמות

אנכרוניסטיות על האשה, אנו מציעות. שירשמו גם את ההכנסה וגם אח החיוב

על שם בן-הזוג ששמו קודם על-פי סדר האל"ף-בי"ת, ואז זה יפול באופן שאינו

קשור עם מין בן-הזוג.

דייר רדאי יש לך גם הצעת נוסח משפטי?

אני שותפת במשרד של עורך-דין אמנון רפאל ואני יכולה להגיש

הצעת נוסח. אבל שוב אני חוזרת ואומרת: נניח שאינכם מקבלים את הפתרון

הטכני שאנו מציעות, אז צריך לחזור להצעה המקורית של חברות-הכנסת גרוסמן

ודורון, כי השינוי שהכנסתם בהצעה המקורית שלהן מקטין כמעט עד לאפס

את ההשפעה בפועל של השינוי המאד חיוני וחיובי שהן הציעו"

הטענה שלך היא, שהנשים לא ישתמשו בזכות שנותן להן החוק

שהציעו חברות-הכנסת גרוסמן ודורון?

כן .

אין לחזור למצב שמס הכנסה אינו משקף את המציאות הכלכלית,

יכול להיות שחלק מהנשים, כמו חלק גדול מהגברים, עוד לא התעוררו לשינוי

שחל במציאות הכלכלית לגבי נשים נשואות. אני אומרת, שלא נראה לי

שהסטריאוטיפים הקיימים בפקודת מס הכנסה צריכים לעמוד בדרך של הכרת המציאות

כפי שהיא היום. מה שאני מבקשת הוא לתת ביטוי לשינוי שהוועדה רוצה לעשות.

כאשר אתם משאירים זאת לבחירת בני-הזוג תוך שלושה מיום מיום נשיאיהם, זה

שינוי שלא יביא לשינוי בפועל, זה שנוי תיאורטי, אבי חושבת שהשנוי התיאורטי

חשוב, אבל חשוב באותה מידה לשנות את המציאות בפועל,

מה השינוי במועל שאת מבקשת?

שינוי בפועל שישאיר את הבחירה בין בני הזוג באומן שישקף

את המצב הכלכלי, או שינוי בפועל לפי קריטריונים מסויימים,

אני מגישה תזכיר המפרט את עמדת שדולת הנשים להצעת החוק

לתיקון פקודת מס הכנסה( מס' 76), השמ"ח-1988. אנו חושבים שהשינויים

בעיקרם אינם שינויים מהותיים"

תזכיר זה שהגשת מתייתם לכלל פקודת מס הכנסה.

כי יש תיקונים נגררים שהם מחרייבי ההגיון של הדבר"

אני מבינה שיש פה הערות כלליות לפקודת מס הכנסה,

בסעיף 1 בתזכיר אנו אומרות שבעקבות תיקון סעיף 65 לפקודה,

יש לתקן בהתאמה את הגדרת "גיל פרישה" בסעיף 9א לפקודה, אנתנו חושבים

שצריך לקבוע סימטריה לאור התיקון בסעיף 65.

זה לא יהיה כל-כך טוב לאשה.

בסעיף 2 בתזכיר שלנו, אנו מציעות. להחיל סעיף 40(ב)(2) לפקודת

מס הכנסה גם על אשה המשתתפת בכלכלת ילדיה שאינם חיים עימה.

את סעיף 40א לפקודה יש להחיל גם על אשה גרושה המשלמת מזונות

לבעלה לשעבר,

סעיף 41(2) לפקודה יש להתאים באופן שיחול על כל אחד מבני

הזוג-

אשר לאיזכור סעיף 40(ב) לפקודה בסעיף 41(1) לפקודה, יש-

להחיל אה הוראות סעיף 41(1) לפקודה גם ביחס לגברים-

יש לתקן סעיף 44 לפקודה

על זה דברנו,

אבל לא הכנסנו תיקון לסעיף 44, שענינו זיכוי בעד הוצאות

רפואיות, ברשימת הסעיפים שעשו הקבלה שכחו להכניס סעיף 44(א).

זה אפשר להכניס כאן-

זה לא פשוט, כי יש רצפה לזיכוי להוצאות רפואיות, יש סכום

שלפי הודעה מס הכנסה שווה למס האחיד, שעליו לא ניתן זיכוי, רק מעבר



סמדר אלחנני

לסכום הרצפה ניתן זיכוי. אנסי מס הכנסה אמרו: אף אהד עוד לא הביא

קבלה שזה המס האחיד. מס אחיד משלמים למשפחה. לדרוש זאת, זו יכולה

להיות החמרה,

שנית, בהסתדרות העובדים שחרטה על דגלה שוויון נשים, רק הבעל

משלם מס אחיד.

נאוה ארד;

גם האשה משלמת.

לא, הבעל משלם. לאשה לא כדאי.

לסעיף 65, לנושא של בחירת שם בן-הזוג, קשה לנו לקבל שהדבר

ייעשה על-פי בחירת פני הזוג . לכן הגענו לקריטריון ארביטררי החל על

50% מהגברים ו-50% מהנשים. זה נראה מגוחך הקריטריון שהצענו, אבל האלטרנטיבה

היא משיכת פתקים מהכובע. בסך הכל במה מדובר? אפשר לייחס את ההכנסה

או לדוד ליבוביץ או לצפורה ליביביץ או למשפחת ליבוביץ. כיוון שהאילוץ

הוא טכני, הצענו קריטריון ארביטררי להתגבר עליו ובלבד שיהיה אוביקטיבי,

המציאות היא, קבלת הפנים הנערכת לנשים הבאות למס הכנסה, כאשר אומרים

להן: אם זה לא התיק שלכן, אתן אינכן יכולות לעיין בו. אם זה יהיה המסר

לנשים,

לא אוהבים את הנשים במס הכנסה?

אותי מס הכנסה אוהב. אבל אני מבינה שנשים נשואות נתקלות בקושי,

אני מבקשת לחזור ולומר, שבהצעת החוק שיצאה מועדת הכספים

נאמר: "משנבחר בן זוג לענין סעיף קטן (א) לא יהיה ניתן לשנות את הבחירה

אלא בהסכמת הנציב ומטעמים מיוחדים", כלומר, אם רוצים לשנות את ההסדר הקייס

אחרי שלושה חדשים, אז העול נופל על ה אשה והיא צריכה להראות טעמים מיוחדים.

גם לבחירה מחודשת מפעם לפעם צריכים להיות טעמים מיוחדים, ואתם צריכים

לראות את המציאות, כי נשים מתחילות להגיע לעצמאות כלכלית בשנים מאוחרות

יותר,

כולנו יודעים איך קבלנו את הנוסח הזה של החוק, קבלנו אותו

כי רצינו שהוא יובא לקריאה ראשונה, ואילו היינו מתעקשות על העקרונות

שעמדנו עליהן, החוק בכלל לא היה עובר.

אני קבלתי תגובות רבות מנשים, בעיקר מעורכות דין, שעוסקות

בבעיות של נשים שיש להן התחשבנות עם מס הכנסה" ואחת מהן אמרה, שזה

חוק דקלרטיבי, ולמעשה אין בו תכן; חוק זה הוא רק קנקן- אם אמנם היינו

חושבות שחוק זה הוא רק קנקן, הייני לוקחות אותו חזרה"



ח. גרוסמן

אחת הטענות של הנשים היתה, מדוע אין מכירים בהרצאות הטיפול

בילדים של אשה עובדת? מדוע אין מכירים בהוצאות המטפלת? השבתי לה שזה

איינו נושא החוק, אם כי זה שייך למס הכנסה. אשה עובדת שבגלל עבודתה

נאלצת לקחת מטפלת - - -

משפחה שצריכה לקחת אשה עובדת.

מובן מאליו שאה יש הוצאות של טיפול בילדים, צריך להכיר

בהוצאות שהן על הכנסתה של האשה. כך חושבות הנשים. במשפחה שהבעל עובד,

לא צריך להכיר בהוצאות טיפלל בילדים. אבל במשפחה שגם האשה עובדת,

צריך להכיר. כך כתבו נשים.

בנושא זה אין הפליה בין גבר ראשה.

נכון, גם הנשים חושבות שכאשר אינן עובדות והגבר עובד, הכל

בסדר ולא צריך להכיר בהוצאות הטיפול בילדים. אבל ברגע שהאשה עובדת,

צריך להכיר בהוצאות הטיפול בילדים על חשבון הכנסתה.

יש נקודות זיכוי. זה יותר פרוגרסיבי מאשר הכרה בהוצאות.

זה מוגבל בסכום.

ברגע זה אינני מתכוונת לטפל בזה. מה שכן, אנו צריכים בכל

זאת להבהיר בכמה דברים, וזה ייעשה כאשר נעבור על החוק סעיף-סעיף. אני

אומר איזה סעיף יש לתקן מבחינתי כמציעח החוק. ואני יודעת שהחוק אינו

פותר את הבעיות כולן.

הבעייה הראשונה היא - כל כמה זמן אפשר לשנות את הבהירה

של בני-הזוג. הכוונה היא לסעיף 65(ב)(ג) וסעיף 66(א)(2). פה יש התערבות

של פקיד השומה, ורק הוא או נציב מס הכנסה, יכולים להחליט באיזה מקרים

אפטר לשנות אה הסטטוס.

סעיף 65(ב) אומר:

"בני זוג יודיעו לפקיד השומה על בחירתם לענין סעיף קטן (א)

תוך שלושה חדשים מיום נישואיהם. לא הודיעו כן - יראו כאילו בחרו באיש".

ובסעיף 65(ג) נאמר:

"משנבחר בן-זוג לענין סעיף קטן (א) לא יהיה ניתן לשנות את

הבחירה אלא בהסכמת הנציב ומטעמים מיוחדים".

אנו נענינו לפנייה של נציבות מס הכנסה בשני דברים: האחד -

לא להגדיל את הביורוקרטיה, ואבי חו17בת שאין סכנה כזאת ואין אפשרות

להמנע ממעבר לתיק נפרד. אני אינני חושבת שזה ירבה ביורוקרטיה ויגדיל

את התקנים של נציבות מס הכנסה. והדבר השני - החישוב לפי חוק זה לא

יפחית את המס. אני אינני תושבת שאנו יכולים להחליט באופן אוטומטי שזה יהיה כך-

זה לא כחוב בהצעת החוק, זה כתוב בדברי ההסבר,

בדברי ההסבר כתוב: " אין בכוונת החוק המוצע לשנות חבות המס""

בסעיף 66(2) כתוב:"הכנסה שאינה מיגיעה אישית או שהיא ממקור

הכנסה התלוי במקור הכנסת בן הזוג האחר, יראוה כהכנסת בן הזוג שנבחר

לענין סעיף 65(א)- - -- "

אם זה אפשר לשנות לעתים קרובות לפי גרבה ההכנסה של בני הזוג,

למה אי אפשר לשנות את הבחירה אלא רק תוך שלושה חרשים מיום הנישואין?

יש הכנסה שאינה מיגיעה אישית.

אם החוק לא היה ניטרלי מבחינת מס הכנסה היה קשה לקבלו, הדרך

היחידה לקבל חוק כזה היא, שהוא יהיה ניטרלי מבחינת המס,

זה אתה אומר,

זו דעתי,

אני מציעה שנעבור על החוק סעיף-סעיף. והשאלה היא, האם נוסף

לנציגות שדולת הנשים, אין מקום להזמין את נציגות נעמ"ת וויצ"ו?

אני מצרה על כך שנציב מס הכנסה, מר רבינוביץ, איננו כאן"

חברת-הכנסת חייקה גרוסמן ואני, היתה לנו כוונה ברורה מאד

בחקיקת החוק. שתינו איננו מתיימרות להיות מומחיות לחקיקה ובודאי לא

לחקיקה בנושא מס הכנסה, ואז מצד אחד מנסים היועצים המשפטיים של האוצר

למתן את השפעת החוק במהותו ומצד שני חוגגים במסדרונות ואומרים: הברווז

הכנסת לא מבינות במס הכנסה, לא התיימרתי להבין בחוקים הכלליים של מס

הכנסה,

בפרלמנטים בעולם מקובל שלפרלמנטרים יש ייעוץ, בכנסת לכל אחד

מאתנו יש עוזר פרלמנטרי, אבל אי אפשר לדרוש מהעודרים הפרלמנטריים שיהיו

מומחים לחוקי מס הכנסה, לכן אני באה בטענות לאנשי האוצר, אני אומרת: אמ כך,

זה תפקידכם לא לעשות איה החוק לחוק דקלרטיבי או להוציא ממנו את התכן,

את הכוונה ואח הנשמה, ואחר-כך לומר: "אפשר לסבן אותן", כי הן אינן מבינות,

אלה דברים שנאמרו בפורומים רבים על-ידי אנשים היושבים פה" ואני.רוצה

לומר: את המקהק הזה אני לא משחקת. אני רוצה לשנות את כללי המשחק, הכוונה

שלי ברורה. ואני רוצה שנקרא את החוק סעיף-סעיף, וגם כאשר אנחנו איננו

רואות שמקפחים את האינטרסים שלנו, שאנשי האוצר יאירו את עינינו,

אני רוצה להסב את תשומת הלב לטור "פינת המס" ב"הארץ" מהיום,

שכותרתו "מיסוי משפחה מול מיסוי היחיד", ובו כתוב בין היתר:

"נדונה גם הצעת החוק שיזמו חברות-הכנסת חייקה גרוסמן ושרה

דורון, שענינה שוויון נשים נשואות במיסוי. היוזמות מציינות בדברי ההסבר,



ש. דורון

שאין כוונת החוק המוצע לשנות חבות במס, התיקון המוצע הנו בעל אופי

דקלרטיבי בעיקר ומטרתו לאפשר לבבי הזוג הנשואים להחליט על שמו של מי מהם

ינוהל התיק במס הכנסה. בהעדר בחירתם ינוהל החיק על שם האיש כפי שהיה נהוג

עד עכשו.

מתוך רצון בשוויון הוכנסו להצעה גם מספר החמרות וביניהן

ההוראה, שההכנסות מרכוס יתוספו להכנסתו של אותו בן הזוג, ששיעורי המס

החלים על הכנסתו האישית גבוהים יותר, וכך תשלי! המשפחה מס הגבוה יותר,"

זו לא היתה הכוונה שלנו.

הוא לא הבין את החוק.

דבר שני שהוא כותב: "כמו כן נקבעה אחריות סולידרית של בני הזוג לתשלום המס,

שמשמעותה מתן האפשרות לאוצר לעקל רכוש אישי של האשה לתשלום חובות המס של

בעלה".

גם זו בעייה שנוה במחלוקת"

לפני שאנו קוראים את החוק סעיף-סעיף, נשאל את אנשי האוצר,

אלא אם תבר-הכנסת יורם ארידור יקבל על עצמו לייצג את האינטרסים של הנשים,

כי יש לי הרגשה שהוא לצד הצדק.

אמרתי: בתנאי שזה ניטרלי מבחינת המס,

זה ניטרלי. החובה לתשלום פה יותר חזקה ויגולת האכיפה של

מס הכנסה יותר חזקה,

אומרים לי שהשינויים במס הכנסה יכניסו לקופת האוצר עוד 50

מליון שקל, כי הם פועלים לרעת הנשים,

זה כתוב במאמר?

לא, זה נאמר לי, זו לא היתה הכוונה לא של חברת-הכנסת

חייקה גרוסמן ולא שלי, אינני רוצה שזה יהיה מפלט-מס, אבל גם אינני

רוצה שעל-ידי חוק שבא להיטיב תהיה הרעה לנשים.

לכן, לפני שאנו נכנסים לפרטים, הייתי רוצה שנבהיר את עקרונות

החוק, חוק זה לא בא להרע. הוא לא בא להכניס יותר כסף לאוצר, קודם כל

נסכים לעקרון הזה ואז נדון סעיף-סעיף, ואני מבקשת מאד, גברתי היושבת ראש,

שבישיבה הבאה יהיה נוכח נציב מס הכנסה, הוא אחראי לענין זה, הוא אתראי

לתוק, ואם נקרא את החוק סעיף-סעיף בודאי שלא נסיים את המלאכה היום,

אני חייבת לומר שאני סמכתי על אנשי האוצר,

אני חייבת לתת לאנשי האוצר לומר מלה. אבל אחרי ההערות



ע. סולודר

ששמענו, יש שאלה האם החוק יל1אר חוק דפלרציה או שצריך להכניס גו תכן,

אמרה חברת הכנסת חייקה גרוסמן מה היו התנאים שאפשר היה להעביר את

החוק כקנקן.

הייתי מציעה לדחות המשך הדיון על מנת שנוכח הדברים ששמענו,

תהיה אפשרות גם למציעות לבדוק אה הדברים לגבי התכן. ולישיבה הבאה

יוזמנו ארגוני הנשים וחשוב שיהיה נציב מס הכנסה.

נשמע את נציג האוצר, מר זאב פלדמן-

אני חייב לומר, שאנו נפגעים מהדברים ששמענו גת במהלך הדיונים

וגם בישיבה זו. יוצא מצב כאילו אנחנו הוצאנו איזה נייר שהוא, נייר פנימי

שלנו, שעל-פיו אנו פועלים. לא נראה לי שזה המצב. אני משוכנע שזה לא המצב.

אנחנו ממובן צריכים לשמור על הדברים, שאתן טענתן - מבחינתכן בצדק - - .

ש"הבעיות הטכניות שלכם לא מענינות אותנו". ביקשתן מאתנו להביע דעתנו.

העלינו את הבעיות הטכניות. בשום מקרה ובשום סעיף בהצעת החוק לא עשינו

דבר שבא להחמיר מצבן לזל הנשים. זה שבעקבות העובדה שביקשתן חישוב

נפרד לנשים יוצא בדיעבד, שהאשה צריכה לשלם יותר מס הכנסה - - -

זה לא יכול להיות מבחינת פקודת מס הכנסה.

זה יכול לקרות וזה קורה.

מ. קפוסה;

בניגוד לזאב פלדמן, אני רוצה להביע מחאה על הרמיזות שנשמעו - -

לא רמיזות, אמרתי במפורש.

אני אינני חייב לנסח הצעת חוק שמוגשת לועדת הכספים. למרות

זאת ישבתי עם מר דמביץ והסברתי לו נקודה-נקודה. ואני מוחה אם מישהו אומר,

שאמרתי דבר בלי להבהיר את ההשלכות. לכולם היה ברור שזה ניסוח ראשוני

שיובא לדיון. זאת ראשית.

שנית, הצעת חוק זו באה לפתור בעיית של שוויון ולא בעייה

מיסויית. זו נקודת המוצא שממנה יצאנו. כתוצאה מכך אין סעיף האומר

שהמס לא ישתנה. אנחנו הבהרנו שלצורך השגת עקרון השוויון, יתכן מצב

שבו מצב האשה יהיה פחות נוח, וזה מחיר שאתן צריכות להחליט אם אתן מוכנות

לשלם על מזבח השוויון.

אנחנו?

אתן כמציעות הצעת החוק. אנחנו נתנו לכן סיוע. אתן כמציעות

החוק צריכות להחליט אם אתן מוכנות לשלם מחיר כדי שיהיה שוויון. אנחנו

מבחינתנו נעשה מאמץ, שהחוק לא יקפח מישהו ופחות או יותר, בקווים כלליים,

יישמר המצב הקיים"

לגבי ההגינות והיושר ל1ל אנשי מס הכנסה שטיפלו בענין, אילו

חשבתי, ואילו היה איזה רמז, שמשהו אינו בסדר, הייתי מעיר על בך בפני



א. דמביץ

הוועדה, אני ראיתי אותם מאל"ף עד ח"ו - א. כעזרה טכנית ומקצועית;

ב. כעזרה שבאה לקדם ענין במסגרת ההוראות הניתנות על-ידי הוועדה וכמוסכם

על-ידי מלזרד האוצר. בכל אופן, לקראת הבאות - - -

אנשי מס הכנסה לא הסתירו שהם אינם רוצים את החוק.

נקודה מסויימת,

א. דמביץ;

שום דבר אינו בלתי-לגיטימי בכך שאנשי האוצר משתפים פעולה

עם היועץ המשפ י והוועדה כדי להגיע לאותו חוק שיתקבל על דעת הוועדה

והאוצר. וכמו שהייתי מוכן להיות המארח לגבי ההליכים עד עכל1ו, אני מוכן

לעשות זאת מעכשו. אבל הייתי מציע, אם לא ועדת משבה פורמלית, לכל הפחות

אחד או שנים מחברי הכנסת יקבלו על עצמם פורמלית להיות מקדמי החוק הזה

מעכשו. אני יכול להציע את חבר-הכנסת יורם ארידור.

לא באופן פורמלי.

אני רוצה לסכם: הצעת החוק המונחת לפנינו הועברה על-ידי

מליאת הכנסת, לאחר קריאה ראשונה, לועדת הכספים וזו הצעת חוק לכל דבר

וצריך להכין אותה לקריאה לזניה ולקריאה שלישית. עכשו יש כמובן הויכוח

בין הטוב והטוב מאד, ואנו נצטרך למצוא את שביל הזהב. לא נעשה זאת עכשו.

נקבע 2-3 חברים שישבו יחד עם מר דמביץ ויכינו טיוטה, ואנו נקבע מי יהיו

חברים אלה"

שינויים בתקציב לשנת 1987

אנו עוברים לנושא הבא: שינוייה בתקציב לשנת 1987. ולראשונה לפנינו פנייה מס'

170/15 של הממונה על התקציבים- נשמע דברי הסבר לפנייה זו מפי מר יורם

אריאב, נציג האוצר,

מדובר ליל קרן לסיוע ליצואנים שנקלעו לקשיים, בייחוד תעשיות

אלקטרוניות- פה לא מדובר על פתרון כולל לבעיות הייצוא, אלא על טיפול

פרטני במפעלים לזנמצאים בקשיים, כאשר נקבעו מספר קריטריונים מי יוכל להנות

מקרן זו, מדובר ב-75% הלוואה ו-25% הלוואה עומדת, אם המפעל יעמוד בתנאים,

התקרה תהיה 3 מליון דולר לכל חברה"

זה ההסדר שהיה בין שר התעשיה והמסחר ובין שר האוצר?

שר התעשיה והמסחר התנגד לזה-

זה סוכם עם התאחדות התעשיינים, והמשרד שותף לכך-

מהי ההלוואה?

י. אריאב;

ההלוואה היא 12.5%, פה מדובר על מענק.

ס. עמר;

על איזה מפעלים מדובר? אחה מוכן לפרט את המפעלים?

י. אריאב;

מדובר על כל מפעל גדול וקטן שנכנס לבעיות. נקבע שבל המפעלים

מגישים בקשות עד ה-20 בחודש ואז אנו נעבור על כל הבקשות,

ש, עמר;

מפעל יכול לקבל סיוע גם מקרן זו וגם מקרנות אחרות?

אין מניעה,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 170/15 של

הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר י. כהן;

אנו עוברים לפנייה מס' 174 של הממונה על התקציבים,

מבוקש אישור לשינויים פנימיים בסכום של 58,000 שקלים

בלשכת הנשיא,

י, ארידיר;

מעבירים למה?

א, קרשנר;

מעבירים מהרזרבה הפנימית למשכורת הנשיא ולאמרכלות,

היו"ר י, כהן;

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 174 של

הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר י. כהן;

אנו עוברים לחנייה מס' 175 של הממונה על התקציבים,

מבוקש אישור לתלוקת הרזרבה להתייקרויות של משרד המשטרה,

אם אין הערות, אני מעמיד להצבעה פנייה זו,



הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מסי 175 של

הממונה על התקציבים א ו עז ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 180 סל הממונה על התקציבים,

מבוקש אישור להגדלת תקציב ההכנסות של משרד המדע.

אני מבין שאין הערות, ואני מעמיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 180 של

הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מסי 181 של הממונה על התקציבים.

א. קרשנר;

מבוקש אישור לחלוקת הרזרבה להתייקרויות בתקציב הפיתוח של

משרד התיירות,

גם לפנייה זו אין הערות, ואני מעמידה להצבעה,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 181 של הממונה

על התקציבים אושרה

אנו עובריה לפנייה מס' 169 של הממונה על התקציבים,

מבוקל1 אישור לתוספת 44 מל1רות בשיא כות האדם של רכבת ישראל,

יש לי שאלה"

נדהה את ההצבעה על פנייה זו,

ואנו עוברים לפניות 120-121 של הממונה על התקציבים - העברות

תקציביות למשרד הבריאות,

אני מבקש שיוצגו המספרים.

נדתה את ההצבעה על פנייה זו,

ואנו עוברים לפנייה 52/16 של הממונה על התקציבים,

מבוקש אישור לחלוקת הרזרבה להתייקרויות במל1ר ד הפנים,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 52/16 של הממונה

על התקציבים אושרה

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 12.30