הכנסת האחת-עשרה

מוסב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 541

מישיבת ועדת הכספים

יום ב'. ז' בטבת התשמ"ח - 28.12.87, שעה 10:00

חברי הוועדה: א. ויינשטיין - היו"ר

ז. אמיר

י. ארידור

ד. דבינו

י. כהן

י. מצא

ע, סולודר

ש. עמר

י. צבן

ד. צוקר

א. שלום

ג. שפט

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלתנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

י. רבינוביץ - נציב מס הכנסה

א. אלתר

י. גביש ) - מינהל הכנסות המדינה

ז. פלדמן

א, שפירא - משרד האוצר

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה - שינויים בתקציב

לשנת 1987 - פנייה מס' 83/07 של הממונה על התקציבים

(הגדלת הון בנק החקלאות)

תקנות מס הכנסה ( תנאים להתרת הוצאות בגין תשלומי

מעביד לקופת גמל)

תקנות מס הכנסה ( הנחה ממס) לחברה שהיה לה מפעל

מאושר או מוכר

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובי גבול הצפון

(תיקון מס' 4), התשמ"ח-1987



תקנית מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות תושבי

אילת וישובי הערבה (תיקון מס' 6), התשמ"ח-1987

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובים מסויימים

ובהאחזויות נח"ל (תיקון מס' 9), התשמ"ח-1987

תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה)(תיקון מס' 6),

התשמ"ח-1987

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (אגודה שיתופית חקלאית),

התשמ"ח-1987

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה - שינויים בתקציב לשנת 1987-

פנייה מס' 83/07 של הממונה על התקציבים ( הגדלת הון בנק החקלאות)

ממלא מקום היו"ר י. כהן; אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת יורם ארידור.

היתה מנייה של הממונה על התקציבים להגדיל את

ההון של בנק החקלאות, אם לא נתערב בנושא,

זה יאושר באופן אוטומטי תוך שלושה שבועות,

היושב ראש עיכב את הפנייה,

היושב ראש אינו מוסמך לעכב, אם היושב ראש מעכב

ואינו מביא לדיון פירוש הדבר, שהענין מאושר

אוטומטית אחרי שלושה שבועות,

א, קרשנר; לא,

י, ארידור; תבחינו בין הפרוצדורה הפנימית של הוועדה ובין

התוצאה המשפטית, הפרוצדורה הפנימית של הוועדה

היא, שכל אחד יכול לעכב, אבל זו עדיין איננה החלטה של הוועדה,

האוצר מבצע אלא אם זה מעוכב על-ידי הוועדה,

י. ארידור; כדי למנוע ספיקות אני מציע שזו תהיה החלטת הוועדה

ונקיים דיון,

המגמה שלך לעכב את הענין?

י, ארידור; כן,

היות ויש לי מגמה הפוכה - - -

זה אינו משנה, יתקיים דיון,

ההצעה של חבר-הכנסת ארידור היא לעכב את הדיון

בבקשת הממשלה להגדיל את ההון של בנק החקלאות,

אין התנגדות להצעה זו,

דיון זה צריך להיות בהקדם,

אני מבקש שהדיון יופיע תחת הכותרת של מכירת

חברות ממשלתיות,

אני מבקש שהנושא יופיע תחת הכותרת : דיווח לוועדה

לענינים חסויים.

ההצעה מתקבלת, את הכותרות תמיינו לפי העתונים,

תקנות מס הכנסה ( תנאים להתרת הוצאות בגין תשלומי

מעביד לקופת גמל). התשמ"ח-1987

אנו עוברים לנושא הבא:

תקנות מס הכנסה ( תנאים להתרת הוצאות בגין תשלומי

מעביד לקופת גמל)-, התשמ"ח-1987.

הדיון בתקנות אלו נסתיים, אבל אם יש תברים שבכל זאת

מעונינים להתבטא, בבקשה.

בתקנות אלו הוסיפו עוד נייד ועוד אישור של רואה-

תשבון, החוק אומר שמותר לנכות כהוצאה מוכרת

תשלומים לקופת גמל עד תקרה מסויימת - 5% מההכנסה המזכה, גם ליהיר כותר

לקבל זיכוי וניכוי ער תקרה מסויימת. כאשר עושים את החישובים אפשר לקבל את

הנתון כמה מותר לנכות, מדוע צריך להביא אישור של רואה חשבון?

זה אינו נוגע ליחידים, רק למעבידים.

הבאתי כדוגמה שגם ליחיד מותר לנכות עד תקרה מסויימת.

זו היתה דעת חברי הוועדה, מדוע בכל חוק מופיעים

רואי חשבון ויועצי מס, והיתה על כך תשובה של נציב

מס הכנסה. אבל אם יש חברים שלא שמעו תשובת הנציב, נשמע אותה עכשו.

נושא זה ה ועלה בעקבות דו"ח מבקר המדינה, שלהערכתו

נגרם לאוצר נזק של 50 מליון דולר -

אם אנחנו מאשרים את התקנות, יש לכם 50 מליון דולר

ופתרתם בעיית הקיצוצים בתקציב משרדי הבריאות והחינוך.

זו הערכת מבקר המדינה. הערכתנו היא שהסכום איננו

כל-כך גדול.

גם אם הסכום הוא 30 מליון דולר, הוא לא נכלל בהערכות

המוקרמות שלכם.

בעקבות ד"ח מבקר המדינה הקימונו באוצר וועדה

שבדקה את הנושא, וההחלטה היתה שלא לאשר לחברות

ביטוח פוליסות ביטוח צמורות מדד אלא צמודות שכר.

השכר הקונקרטי?

חברות הביטוח באו בטענה, שתקנה זו תפגע במכירת ביטוח

מנהלים. הגענו אתם להסרר, שבסופו של דבר יביא

יותר כסף, כי על-ידי תקנה זו נשנה את הפוליסות. הדבר נעשה על דעת

חברות הביטוח, שתיעשה בדיקה של רואה חשבון. התקנה עם הטופס ועם האישור

סל רואה החשבון היא על דעת חברות הביטוח.

אם מקבלים אישור של רואה חשבון, אתם לא צריכים לבדוק.

רואה החשבון חתום על הדו"ח.

בטור אחד מופיע "שמונה ושליש אחוז" ובטור שני:"אחד-

עשר אחוז".

הכוונה היא או ל"שמונה ושליש אחוז" או ל-"אחד-עשר אחוז".

אני מעמיד להצבעה תקנות אלו.

הצבעה

תקנות מס הכנסה ( תנאים להתרת הוצאות בגין

תשלומי מעביד לקופת גמל), התשמ"ה-1987 אושרו

תקנות מס הכנסה ( הנחה ממס) לחברה שהיה לה מפעל מאושר או מוכר,

התשמ"ח-1987

(מכתבו של שר האוצר מיום ג' בטבת התשמ"ח-24.12.87)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה ( הנחה ממס לחברה שהיה לה מפעל מאושר

או מוכר), התשמ"ח-1987.

דברי הסבר לתקנות אלו נשמע מפי נציב מס הכנסה, מר רבינוביץ.

במסגרת הדיונים לקראת התקציב של השנה שעברה הוסכם עם התעשיינים

שחברות שנגמרו ההטבות שלהן לפי החוק לעידוד השקעות הון יופחת חיוב מס

ההכנסה שיהיו חייבות בו בשנת המס 1987 מ-1/3% 8 ל-3.75%.

זה התיקון הרטרואקטיבי שעשינו,

י. רבינוביץ;

כך זה אושר בכנסת. ומהנוסח שאושר עולה, שחברה שיש לה הרחבה,

כלומר היא עדיין נהנית במשהו מהחוק לעידוד השקעות הון, על החלק שנגמרו

לגביו ההטבות, היא אינה זכאית להטבה זו והיא תשלם 3%/8%.

זה עולה מנוסח החוק?

כן.

מי שהיה נוכח באותה ישיבה סוען שלא זו היתה הכוונה.

מי אלה?

שר האוצר, ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס ודב לאוטמן.

הם טוענים שלא זה היה הסיכום, והכוונה היתה שגם אם מישהו היה לו חלק

במפעל מאושר וההטבוח לגביו נסתיימו ועדיין יש לו הרחכה, לגבי החלק

שההטבות נסתיימו ישלם 3.75% ולא 81/3% למרות שעל חלק אחר של המפעל

הוא עדיין נהנה מהטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון,

היה שלב שהתנגדתם?

היה שלב שהתנגדו. אני לא השתתפתי בישיבה. ישראל ברון השתחף

והוציא סכום, אחרי שהתברר שזו היתה ההחלטה, אנו מקיימים אח ההחלטה.

מה משמעות התקנות הללו מבחינת ההכנסות?

עדיין איננו יודעים, כי מדובר בדו"ח לשנת 1987. כל ההנחה

היא 3%-2% במס לגבי החלק שנגמרו לגביו ההטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון"

בהנחה שהתעשיה משלמת אותו מס שהיא שילמה בשנה שעברה, באיזה

סכום מדובר?

אין לי מושג.

השאלה היא כמה ל1וות הטבות אלו מבחינה כספית?

איז לנו עדיין מושג. זה תלוי ברווחיות,

האם החוק העיקרי קובע מתי חדל מפעל להיות מאושר? האם יכול

להיות שאנו מתייחסים לאישורים שנסתיימו מזמן?

נניח לשאלה האם ידעתם מה היה בפגישה ומה לא, אני רוצה לדעת

מדוע היתה ההתנגדות שלכם, או כרגיל לאו דוקא?

בשנה שעברה היה לנו ויכוח על שיעור המס לחברות, כאשר אתם

הצעתם להפחיתו מ-48% ל-45%. עכשו בדלת האחורית באים ונותנים

למפעלים, שכבר אינם מאושרים, עוד הקלה שתקטין את שיעור המס עליהם ל-42%.

לא מספיק שלגבי יחידים לא תוקן שיעור המס בהשוואה לחברות, עכשו באים

ומקטינים עוד יותר שיעור המס של חברות.

אינני יודע באיזה מפעלים מדובר וכמה עובדים הם מעסיקים,

אולי אלה מפעלים המעסיקים 4 עובדים, היה חשוב שנדע יותר פרטים,

מדובר על מפעלים שעליהם מתנהל משא-ומתן ספציפי עם הממונה

על הכנסות המדינה-

אינני יודע בכמה תסתכם הטבה זו. אבל אני מציע שלא נדון

על תקנות אלו עד שיימסרו לנו הפרטים המדוייקים. אנו מתווכחים בוועדה זד

על כל מליון שקלים, ופה באים ונותנים הטבות במס,

מה מסתתר מאחורי העמדה הנוקשה שלך?

אני רוצה לדעת במי מדובר. אולי מדובר במפעלים מאושרים שהאישור

שלהם נגמר לפני הרבה שנים.

לי אין התנגדות להצעה,

אני מבקש לדעת בכמה מפעלים מדובר ובאיזה מפעלים מדובר,

על-פי נסיוני הקצר בוועדה זו עולה שבקשות כאלה יש להן אופי מוזר שקשור

עם מספר מצומצם של מפעלים, שבדרך מוזרה הבינו אח הסיכום אחרת מאשר האוצר,



ד. צוקר

שאלה נוספת - האם פירוש התקנות הללו הוא, שהחוק לעידוד

השקעות הון יש לי תוקף של נצחיות, וגם כאשר הוא תם הוא לא מסתיים?

הנצחיות היא לגבי העתיד. אבל החוק לעידוד השקעות הון הולך

גם רטרואקטיבית"

אני מסכים לדעתו של חבר-הכנסת ארידור, שזה תיקון ספציפי"

החוקן הזה אושר על-יד הוועדה ועל-ידי הכנסת. אם היו חושבים שנוסח

הוזוק שאושר מקורו באי-הבנה לא היו מחכים עד סוף שנת המס, היו באים

החוק אינני כפי שסוכם,

לכן אני מציע למר רבינוביץ לחשוף בפנינו את האמת הצרופה

של המפעלים בהם מדובר והסיבות שהביאו לכך- יכול להיות שמפעלים אלה

נמצאים בקשיים ואנו נהיה מוכנים לעזור להם, מכל מקום לא יתכן להביא

תקנות אלו לפני הוועדה באמתלה כאילו הסיכום לא הובן,

אני מצטרף להצעה של חברי--הכנסת אפרים שלום ודדי צוקר, שתובא

לפנינו רשימה של המפעלים"

אני אינני מבין פה הרבה דברים, כולל הרמזים של חברי בוועדה

לגבי כל מיני דברים- ואני רוצה לשאול: בדברי ההסבר כתוב:" חברה תעשייתית

שהיה לה מפעל מאושר או מוכר שתקופת ההטבות לגביי נסתיימה לפני תחילת

שנת המס 1987". האם מדובר על שנת המס 1986 או לפניה?

כדי לקבל איזו שהיא אינדיקציה, הייתי שואל: כמה מפעלים

גמרו את ההטבות שלהם לפי חוק לעידוד השקעות הון ב-1985 וכמה מפעלים

ב-1586? אפשר לבדוק במחשב מה הם המפעלים שנסתיימה תקופת הזכאות

שלהם כמפעל מאושר ב-1985 וכמה אמורים היו לשלם מפעלים אלה ב-1986.

אני מבקש לדעת: מדוע התעשייה המתינה עד היום? אם הנוסח

לא היה בהתאם לסיכום, מדוע המתינו עד היום?

מדובר על מפעלים שההטבות לגביהם נגמרו אי-פעם בעבר, אני אינני

מסתיר שום דבר" זה אינו תפור לפי מידותיו של אף מפעל, התעשיינים טוענים

שזה ענין עקרוני אצלם, לכן זה תפר על העקרון שלתעשיה יהיה יתרון

על פני ענפים אחרים, כאשר רצו לקבוע הגדרה של תעשייה, לא מצאו הגדרה

טובה יותר מאשר - מפעל שקיבל אישור של מפעל מאושר, כי אם בעבר קיבל

איסור על-פי החוק לעידוד השקעות הון, הוא תעשייה" היום במונח תעשייה

נכלל כל דבר, גם הוצאת ספרים,

לגבי תאריך סיום ההטבות, אין זה מסנה, אי-פעם היה לו אישור

הוא נכנס למסגרת זו,

אני בעד שוויון במס בין כל הגורמים במשק. לכן לא אהבנו

את הקטנת שיעיר מס הזאת, אבל עובדה היא שבכנסת אושר שיעור מס מיוחד

לתעשיה, וזה אושר על-פי סיכום שהיה לקראת התקציב של השנה שעברה, מה

סוכם? - ישראל ברון שהיה נוכח בדיונים הודיע בכתב, שהנוסח הזה הוא

הנוסח שהוסכם, זה מה שסיכם על דעת כל מי שהיה באותה ישיבה. לכן הממשלה

מציעה תיקון"



י. רבינוביץ

תקנה מסוג כזה, שמובאת לאישור הוועדה על-פי חוק, יכולה

להיות עד תום שנת המס שבה אושרה, זאת אומרת עד תום שנת 1987. אחרת

אפשר ללכת בדרך של חקיקה ראשית. הטוב, שבתקנה הוא שתקפה רק לשנה

שבה אושרה, לכן היא מוגבלת רק לשנת המס 1987.

לגבי השאלה, האם לחוק לעידוד השקעות הון יש נצחיות - אמרתי

שחפשו הגדרה לתעשיה, וזו ההגדרה הכי טובה שמצאו באותה ישיבה.

אם לא יאושרו התקנות עד 31 בדצמבר, תוגש ההצעה בחקיקה ראשית

ותקפה יהיה גם לשנת 1988.

למעשה, מה שאומר נציב מס הכנסה הוא, שאם תקנות אלר לא יאושרו

עד 31 בדצמבר, יש סכנה שנקבל הצעה בדרך של חקיקה ראשית שתהיה תקפה גם

לשנת 1988. השאלה שלי היא, אם אנו מאשרים תקנות אלו רק לשנת המס 1987,

גם אז תהיה חקיקה ראשית לגבי 1988? אם אנו מאשרים היום את התקנות,

האם אנו יכולים להיות בטוחים שב-1988 לא תוגש הצעה בדרך של חקיקה ראשית?

לא, אתם המחוקקים,

למעשה אתה אומר, שהאוצר יכול להגיש הצעה כזאת לגבי שנת

המס 1988 בדרך של חקיקה ראשית,

בהחלט.

אני מודה על התשובות של מר רבינוביץ. אני מבין שפרט ל-350

המפעלים הכלולים בקטגוריה של מפעל-מאושר יש עוד 1000 מפעלים שלא זכו

ממה נפשך, אם הכוונה היתה, כפי שעולה מדבריך,

לתת עידוד לתעשיה בתור שכזאת, אין משיגים את המטרה, כי מה על שאר 1000

המפעלים? מכיוון שלא קבלו הטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון הם אינם

צריכים לקבל הטבה זו במס! אלה שההטבות שקבלו כמפעל מאושר נסתיימו לפני

10-15 שנים - - -

משנת 1980 ואילך,

אם זו החלטה גורפת כל-כך, אני חייב לומר שאני מתרשם מהגישה

האוניברסלית של האוצר, שהיא לא כזאת לגבי תקציב הבריאות. אני מציע

שנקבל נתונים מה יהיה הסכום כאשר הטבה זו תחול על כל התעשיה, על החקלאות,

על התחבורה דהבנין, ואני מבקש התפלגויות, ואז נדון על בסיס מידע סטטיסטי

מפורט.

אחרי ההסברים של מר רבינוביץ, אני מבקש לנסח את הדברים כך:

במשא-ומתן בין התעשיינים והממשלה היתה כוונה לעזור לתעשיה בצורה כלשהי,

ובהגדרה כפי שהיא מתבטאת היתה כוונה לתעשייה שעוסקת בייצוא או נמצאת

באזורי פיתוח, או שזו תעשיה הזקוקה לאותה עזרה של מספר אחוזים אלה



ג. שפט

יותר מאשר הסקטור העסקי; לכן היתה ההגדרה של "חברה תעשייתית שהיה לה

מפעל מאושר או מוכר שתקופת ההטבות לגביו נסתיימה לפני תחילת שנת הנ?ס

1987", כי זו תעשייה העוסקת בייצוא, או שהיא מייצרת מוצרים שהם לטובת

המשק או שהיא נמצאת באיזורי פיתות. האם זה נכון?

נכון,

לכן גם חבר-הכנסת יאיר צבן צריך לתת עידוד סלקטיבי לתעשיה

שהלכה לאזורי פיחות-

לאיזו תעשייה זה ינתן, זה על דעת התאתדות התעשיינים. הקלה

זו לתעשיינים היא על דעת התאחדות התעשיינים, היא חושבת שבפתרון זה

טמון עידוד התעשיה. הם יודעים מהו עידוד התעשיד. והם בעד הנוסח הזה לפי

החוק לעידוד השקעות הון. מה שנאמר פה זה נכון, זו תעשייה באיזור הפיתוח,

אלה מפעלים שקבלו הטבות לפי החוק לעידוד השקעות הון.

אנו נבקש להביא לנו את הנתונים לאחת הישיבות הקרובות, ואז

נצביע על תקנות אלו"

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובי גבול הצפון)(תיקון מס' 4), התשמ"ח-1987

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות תושבי אילת וישובי הערבה (תיקון

מס' 6), התשמ"ח-1987

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובים מסויימים ובהאחזריות נח"ל)(תיקון מס' 9),

התשמ"ח-1987

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ט בכסלו התשמ"ח - 20.12.07)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה( הנחות ממס בישובי גבול הצפון)(תיקון מס' 4),

התשמ"ח-1987, תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות תושבי אילת וישובי

הערבה ( תיקון מס' 6), התשמ"ח-1987 ותקנוה מס הכנסה ( הנחות ממס בישובים

מסוייניים ובהאחזויות נח"ל ( תיקון מס' 9), התשמ"ח-1987.

בדברי ההסבר לתקנות אלו מופיע המונח '"ועדת שישנסקי".

צריך להופיע השם המלא של הוועדה,

נשמע דברי הסבר לתקנות אלו מפי נציב מס הכנסה, מר רבינוביץ,

בתקנות אלו אנו משאירים את המצב הקיים עד שהוועדה להמשך

הרפורמה במס תגיש המלצותיה. לכן אנו מבקשים הארכה התקנות לשנה. אבל

יתכן שנבוא עם הצעה לשינויים אם הוועדה תגיש המלצותיה לפני כן,

חברת-הכנסת עדנה סולודר, הישוב שלך וישובים אחרים בעמק

הירדן אינם מקבלים הנחות ממס?

לא, אבל הישוב מנחמיה מקבל. מישהו אמר שישובי עמק הירדן

הם מצדו המזרחי של הירדן. ולכן כל ישובי העימות באזור זה אינם נכללים

בקטגוריה של ישובי עימות,

לפני שנה פניתי בשאילתה לראש הממשלה בענין מתן מעמד של

ישובי עימות לישובי הגולן. לפני שלושה חדשים אישרה הממשלה מתן מעמד

של ישובי עימות לישובי הגולן, ומשום מה משרד האוצר אינו מבצע את החלטת

הממשלה" ביקשתי את מזכיר הוועדה לבדוק את הנושא.

היתה הודעה של שר העבודה והרווחה, שהסיווג של אזורי הפיתוח

לא ישתנה. זה שנתים אין מכריזים על איזורי פיתוח. וכך יוצא מצב מוזר,

שישובים הנמצאים זה על-יד זה, אחד מוכרז כישוב פיתוח והשני - לא. אחד

זוכה לפטור והקלות במס והשני - לא.

דבר נוסף - מי שמכיר את רשימת הזכאים לתמריצים שונים מכוח

החלטות שונות יודע שיש בה עיוות שאינו מתקבל על הדעת כאשר ישובים

במרכז הארץ מקבלים תמריצים וישובים שעל הגבול אינם מקבלים. אני מבקשת

שסוף סוף נקיים דיון יסודי בנושא. אנו מכירים את הפרשה של המורים באזורי

הפיתוח. אנו יודעים שלמנרה ולמשגב-עם אין תמריצים של ישוב פיתוח,

אבל ישובים במרכז הארץ כמו מנחמיה וכפר-תבור יש להם תמריצים, שלא לדבר

על ישובים אחרים במרכז הארץ וישובים ביהודה ושומרון.

אם תסכימי שישובי יהודה ושומרון ישארו תמיד במרכז הארץ,

אני מוכן לבטל להם את התמריץ.

ע. סולודר;

כאשר הוחלט על אזור סחר חפשי באילת סוכם שכעבור שנה יהיה

דיון על הנושא. אני מבקשת ל1נקיים דיון על ההשלכות החיוביות והשליליות

שיש לאזור הסחר החפשי באילת.

אני רוצה להשתמש בהזדמנות זו של הבאת תקנות אלו לאישור

הוועדה ולומר, שאינני רואה שום סיבה לאשר הארכת תקנות אלו עד שלא נקבל

פעם אחת איזו שהיא בדיקה המוכיחה את הקשר הקיים, או לא קיים, בין

התמריצים ובין התוצאות באזורי הפיתוח,

הנושא מובא בצורה ספציפית וברורה. נסתיימה תקופת ההנחות

לישובי הצפון ולישובי הערבה ומבקשים להאריך את התקופה, ואתם מנסים לערב

בזה את הנושא של אזורי הפיתוח. הוועדה שהוקמה לענין זה לא הביאה בחשבון

את כל הנושאים החשובים שצריכים לקבוע איזורי הפיחות ולא המרחק של המקום

מתל-אביב. תקנות אלו תקפן עומד לפוג, וצריך לחדש אותן כל עוד אין

המלצות אחרות,

נאמר בדברי ההסבר לתקנות, שועדת שישינסקי אמורה לדון בנושא

ההטבות על בסיס מקום ההמגורים. אינני רואה שדו"ח ועדת שישינסקי כבר

מונח על שולחן הממשלה. גם לי יש השגות לגבי אזורי הפיתוח כפי שהם מוגדרים

היום. אבל אין ברירה אלא לאשר את התקנות. אינני מאושר עם תקנות אלו,

אבל אין לנו ברירה אלא לאשרן.

אני בעד הארכת תוקף התקנות. אבל אנו ביקשנו כמה פעמים

להביא לפנינו עדכון רשימת הישובים והדבר לא נעשה. היה ויכוח על

ישובי הצפון,

איך אפשר לעדכן את הרשימה? אפשר להוסיף עליה,

א. שלום;

הקביעה היא שרירותית. לייד נהריה ישובים שמימין לכביש

כלולים ברשימה וישובים שמשמאל לכביש אינם כלולים בה, וזו אותה מועצה

אזורית. בסך הכל המרתק בין הישובים הוא לי מטר ואותו כביש עובר

ביניהם. יש הבדל לא רק בין האזורים, אלא בתוך האזורים גם בין הישובים"

מאחר וכורכים שינוי ברשימת הישובים בהמלצות ועדת שישינסקי,

אני מציע שנאריך את התקנות לששה חדשים, ואז או שועדת שישינסקי תביא

את הגאלה או שנדון מחדש בנושא.

אני מתפעל מהדיון הזה בוועדת הכספים. כל כך דואגים לאוצר

שמקבלים בקשהו להאריך את התקנות לגבי הקיים. אילו לפחות הייתם מבקשים

לקבל את המלצות הוועדה שנקבעה על-ידי הממשלה לקביעת קריטריונים למתן

הטבות לערי הפיתוח על מנת לעצור את ההגירה השלילית ועל מכת ליצור בהן

תעסוקה,

אני יכול לומר שהחינוך הוא בעוכרינו. השקענו בחינוך והיום

הבנים חוזרים מהאוניברסיטאות ואין להם תעסוקה והם עוזבים את ערי הפיתוח.

במקום לדרוש מהאוצר ולא מועדת שישינסקי, שזה בלון נפוח - - -

אני הצעתי להאריך את התקנות לששה חדשים.

כאשר אתה מציע להאריך לששה חדשים אתה מחזק את ועדר. שישינסקי.

אילו היית מציע לקבל את המלצות גד יעקבי לפי איזה קריטריונים לקבוע

איה ההנחות לערי הפיתוח, הייתי מבין. יש שם התחשבות במרחק, יש שם התחשבות

במצב הסוציואקונומי - - -

לא, לפי מפת גד יעקבי ערד תלבל מעמד של עיר פיתוח א' ואופקים

לא.

לא קראת את ההמלצות של גד יעקבי-

אני רואה בתקנות אלו שמציע שר האוצר שמירה על הסטטוס-קוו,

אחרי האירוע של כניסת המחבלים לאזור עמק-הירדן אני חושב שיש מקום לכלול

ישובי עמק הירדן במסגרת ישובי הפיתוח. אבל אינני מציע זאת עכשו, אלא

לאחר שנקיים דיון.

אינני מקבל הצעת חבר-הכנסת אפרים שלום להאריך את התקנות

לחצי שנה, זו סטירת לחי לישובי הפיתוח" פרופ' שישינסקי אמר לי, כאשר

הופעתי בפני הוועדה, שהוא לא חושב ולא יחשוב לפגוע באזורי הפיתוח, יוקר

המחיה שם עולה ב-30% על זה שבמרכז הארץ,

זה הפתרון?

לא אמרתי שזה הפתרון, אבל איז לשבות את המצב הקיים עד שנבדוק

את הנושא באופן יסודי, לכן אני מציע להאריך את התקנות עד לדיון רציני

שלאחריו נשנה את הדבריו מיסודם.

י. צבן;

יש קונצנסוס בוועדה שצריך לעזור לעיירות הפיתוח. אני חושב

קאין צורך בהרבה דוגמאות של נאומים נגד התמריץ של הנחות ממס כפי שהוא

קיים היום והצבעה בעד. אין כמעט ענין שהריטואל הזה אינו חוזר על עצמו -

נאמת אין סופית נגד הענין וכאשר מגיעים להצבעה - הצבעה בעד. ואני נגד

הדבר הזה, כי זה אחד הדברים המכשיליה את עיירות הפיתוח. זה "דמה", זה

דבר שולי, זה דבר מעוות מכל בחינה, זה דבר היוצר אפליה בתוך הישובים"

דוקא ישוב שמצבו הסוציו-אקונומי קשה, האנשים אינם מגיעים לסף המס והם

אינם נהנים מזה.

הבעייה בעיירות ה פיתוח היא רמת השכר. אני ביליתי אתמול

משמונה בבקר עד תשע בערב בבית-שאן וביקרתי במפעלים. יש מחקר של המכון

לחקר ההתיישבות, והם מנפצים את החזה, שבעיות התעסוקה הן הגורם להגירה

שלילית. הם קובעים שלא בעיית התעסוקה אלא בעיית השכר היא הגורם להגירה

השלילית. הם לקחו עיירות פיתוח עם מצב תעסוקה דומה ושיעורי הגירה

שלילית שונים בגלל הלזכר.

תביא כמה תעשיות כמו תעשיית ים-המלח ופתרת תלק מהבעייה.

אני מציע לא לאשר את התקנות כדי להביא את האוצר ואת עצמנו

לדיון רציני על ערי הפיתוח ואם יחליטו שבמסגרת הכוללת יש מקום גם

להנחות ממס, אבל באותה הזדמנות יבטלו הפליות בין יהודים ולא-יהודים

ובתוך הישובים היהודיים, אני אצביע בעד.

ביזמתו של שר הכלכלה והתכנון הוחלט על בדיקה וקביעת קריטריונים

חדשים. אני מבין שעדיין לא יצא מזה שום דבר.

טוב שלא יצא מזה שום דבר.

הדרך היחידה לבטל את הדבר היא לא באישור התקנות האלה, אלא

על-ידי השוואה של שעורי המס בכל הארץ . בסך הכל הנחות אלו אינן גדולות

ואינן משמעותיות. כללית אני בעד הורדת שיעורי המס. במקום להכנס לשאלה

לאיזה ישוב לתת הקלות ממס ולאיזה ישוב לא -- אבי מציע להכניס זאת לפקודת

מס הכנסה. אם רוצים לעודד עיירות הפיתוח, לא דרך המס הישיר. ואני

משמיע הערה זו כי בדרך זו אני רואה אפשרות שועדת שישינסקי תפתור את

הבעייה עוד השנה.

אתה מציע לעכב את ההצבעה?

אני אצביע בעד התקנות.

למה?

כי אינני רואה שום אפשרות פוליטית - ואני אומר זאת בגלוי,

בענינים אלה יש שלוב של חוק ופוליטיקה - לשנות את הדבר, צריך להצביע

בעד התקנות. אבל הדרר לפתרון היא להשוות את ההנחות בבל הארץ ולא להתחיל

בדבר זה מחדש.

הערתי הערה זו כי אולי היא תובא לועדת שישינסקי. זוהי

הדרך היחידה. אף אחד לא יציע להוריד ישובים, כל אחד יציע להוסיף

ישובים, ובדרך ארוכה נגיע לאותה הצעה שאני מציע להגיע אליה בדרך מקוצרת.

אני ר וצה להזכיר את ההסטוריה של ההנחות הללו. ב-1975 היתה

ועדת דוד קורן שאישרה את רשימת הישובים וקבעה שועדת הכספים תשוב ותדון

ותקבע את סיווג הישובים מחדש תוך שלוש שנים. כל הענין היה חד-פעמי

לשלוש שנים. אחר-כך היתה וועדת משנה לבדיקת הנושא, שבראשה עמד מי שהיה

אחר-כך שר האוצר. אני הבאתי מפרת, ומלבד העובדה שנוספו כמה ישובים,-

העיוותים נעשו יותר גדולים. ישובים בקו העימות מקבלים 10% בלי תקרה,

כל שנה אני מגישה אותו נייר ומחלקת אותה רשימה.

הבעייה היא שלכם, לא של ועדת שישינסקי, היא אינה יכולה

לעסוק בזה.

היא יכולה לקבל אה ההצעה שאני הצעתי.

ועדת שישינסקי יכולה להמליץ על פטורים או על ביטול פטורים"

אבל נושא זה הוא לא בתחום המנדט שלה.

אני חושב שלא נתנו את הדעת מספיק על הצעתו של חבר-הכנסת

יורם ארידור, משום שאנו רוצים לתת פתרון יסודי לנושא, זו הדרך היחידה,

כי אף אחד לא יעז להוריד ישוב מהרשימה. אם באמת ובתמים רוצים לעשות

סדר בנושא הזה, צריך לקבל הצעת חבר-הכנסת יורם ארידור ולהחיל את זה

על כל הארץ ולהתחיל לבדוק כל ישוב. אם לא יעשו זאת, כל שנה יבואו

עם רשימה ויאשרו. אם הוועדה רוצה להיות רצינית, שתבוא ותודיע לשר האוצר,

כי זו הדרך היחידה. נקבע פסק--זמן לדיון ולבדיקה אם בועדת המשנה ואם

בוועדה אחרת" בכל דרך אחרת העיוותים יימשכו.

חבר-הכנסת צוקר, אין שום סכנה לישובים הערביים. הם אינם

צפויים להתנכלויות כמו הישובים היהודים.

אני חושב שיש תמימות דעים בוועדה שישובי הפיתוח ועיירות

הפיתוח צריכים לזכות בתמריץ כלשהי" . היו חילוקי דיעות על אופי התמריץ

אם באמצעות מס הכנסה ראם בדרכים אחרות. אם ועדת שישינסקי תמליץ על דרך

טובה יותר למתן תמריצים, ועדת הכספים תברך על כך-

י. צבן;

זה לא המנדט שלה.

אני חושב שועדת הכספים יכולה לומר לועדת שישינסקי שהיא

מצפה להתייחסותה לבעייה מעבר למנדט שניתן לה- היו הערות לגבי חלוקת



א. ויינשטיין

תמריצים. נניח שמחליטים שהתמריץ ינתן על-ידי הקלה במס, גס אז צריכים

להיות קריטריונים,

אנחנו יושבים כאן נציגי מפלגות. גם כאן הייתי מצפה

שהיא תמצא דרך כלכלית, שתוכל לגרום לכך שלא יהיה מצב של הפליה מתמדת

בין ישובים, כי אנו יודעים שיש ישובים שהם זכאים ואינם מקבלים ויש

ישובים שמקבלים והם אינם זכאים, כי יש לחץ פוליטי, ואם חבר הכנסת בא

מישוב מסויים, הוא דואג שהישוב יקבל.

יש לפנינו שלוש הצעות. יש הצעה של חבר-הכנסת אפרים שלום

להאריך התקנות לששה חדשים. הייתי מבקש לדעת אם הצעה זו נראית לאוצר.

אנו חושבים שחקיקה תקינה זו הארכה של התקנות לשנת מס, אלא

אם כן תהיה חקיקה בעקבות המלצות ועדת שישינסקי.

ההצעה שלי, שלא לאשר את התקנות היא ההצעה המרחיקה לכת"

בזמנו כאשר עיר פיתוח קבלה הנחה במס של 5%-3%, זה היה

עד מכסימום המס השולי הראשוני שהיה 25%. לפני שנה שונו מדרגות המס.

השאלה הנשאלת היא - האם בערי הפיתוח הורידו את השיעור ל-20% או העלו

ל-30%?

לא חל שינוי, השיעור הוא 35%.

35% היה לגבי ערי הפיתוח המקבלים הנחה במס של 7%. ערי

פיתוח א' וב' קבלו הנחות במס של 3% או 5%. על כל פנים אני מבקש לקבל

בכתב מה עשיתם מאז השינוי האחרון, ואם פגעתם בתושבי ערי הפיתוח, יש מקום

לפנייה לבג"ץ.

רבותי, אין ספק שצריך לתת הקלות לישובי העימות. אבל ההקלה

לישובי העימות היא 10% הנחה במס ללא תקרה. ברגע שהענין יתגלה כל אחד

יפתח תיבת דואר בנהריה ויתחיל לנהל את עסקיו מהאזור. זו השנה השניה שאין

נותנים את הדעה על כך. כל אחד יכול להרשם באזור זה - - -

אתה טועה בפירוש של "מקום מגורים".

ההנחה במס בשיעור 10% היא אפקטיבית והיא צריכה לעזור

לאוכלוסיה מסויימת. אם משאירים אותה ללא תקרה, זה מקלט מס יוצא מן הכלל"

להנחות של 7%-5%-3% יש תקרה, ההחלטה על הנחה של 10% נתקבלה בחפזון. אינני

יודע איפה היו הממונה על הכנסות המדינה ונציב מס הכנסה. במוקדם או במאוחר

לדרש לענין, כי הנחה במס בשיעור 10% ללא תקרה זה מקלט מס יוצא מן

הכלל. לחושבים בצפון צריך לעזור אבל עם מגבלות.

אם תהיה הצעת חוק פרטית בענין זה, נדון בה.

לא הבעתי את דעתי, רק הסבתי תשומת הלב שיש בעיה ושנים לא

שמים לב אליה. ההגינות מחייבת שתהיה תקרה להנחה במס בשיעור 10%.

האוצר היה בעד הגבלה, ועדת הכספים לא קבלה זאת,

לדעתי, מה שקרה הוא, שהממשלה החליטה לתת 10% בלי תקרה

וועדת הכספים המשיכה באותו כיוון.

אני מכריז על גמר הדיוז בנושא,

אנו עוברים להצבעה, ולפנינו שלוש הצעות: הצעת חבר-הכנסת

יאיר צבן שלא לאשר את התקנות; הצעת חבר-הכנסת אפרים ל1לום להאריך את

התקנות לששה חדשים, והצעת הממשלה"

אני מעמידן להצבעה.

הצבעה

הצעת חבר-הכנסת י. צבן - לא נתקבלה

הצעת חבר-הכנסת א. שלום - לא נתקבלה

ברוב קולות נגד שלושה אושרו תקנות מס הכנסה (הנחות ממס

בישובי גבול הצפון ( תיקון מס' 4), התשמ"ח-1987

תקנות מס הכנסה הנחות ממס על הכנסות תושבי אילת יישובי

הערבה ( תיקון מס' 6), התשמ"ח-1987

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובים מסויימים ובהאחזויות

נח"ל)(תיקון מס' 9), התשמ"ח-1987

אני מקבל את הצעתה של חברת-הכנסת עדנה סולודר שנקבל

דיווח על הנושא בהקדם.

אני מבקש את יושב ראש הוועדה להעביר את הנושא לועדת שישינסקי.

תקנות מס שבח מקרקעין ( מס רכישה)( תיקון מס' 6), התשמ"ח-1987

(מכתבו של שר האוצר מיום י"ט בכסלו התשמ"ח-10.12.87)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס שבח מקרקעין ( מס רכישה)(תיקון מס' 6), התשמ"ח-1987.

דברי הסבר יביא מר קפוטה.

מס רכישה הוא מס שמשתלם על רכישת דירה. היום יש הקלה

במס למי שרוכש דירה באזורי פיתוח. המס הוא חצי אחוז משווי הרכישה. אנו

מעונינים להמשיך אח המצב הקיים עד ל1יבוצעו המלצות ועדת שישינסקי. לכן

אנו מציעים להאריך את התקנות לשנה. במידה ויבוצעו המלצות ועדת שישינסקי,

המצב ישתנה.

היום נקבע שמדרגות מס הרכישה יעודכנו מדי רבעון. גם את זה

אנו מבקשים להאריך לשנה נוספת.

אין לנושא זה שום קשר לועדת שישינסקי.

כך נאמר בדברי ההסבר לתקנות.

למה הנושא אינו קשור לועדת שישינסקי?

הרשימה של אזורי הפיתוח על-פי תקנות אלו אינני זהה לרשימת

אזורי הפיתוח לגבי הנתות ממס ואינה זהה לרשימת אזורי הפיתוח לפי החוק

לעידוד השקעות הון, חייל שמשתתרר מצה"ל צריך להזדקק ליועץ מס כדי

להחליט אם ללכת לעבודה שנותנת 6 נקודות או ללכת לאזור שנותן הנחה במס.

זה "פלונתר" מיותר,

אני חוזרה ואומרת: מס הרכישה הוא המס הכי רגרסיבי והכי נגד

ניידות עובדים.

למה?

סמדר אלחנני;

מס זה הומצא כתחליף למס רכוש. היה פעם מס שבח על דירות

מגורים והוא בוטל. בתור כלכלנית ובתור אדם המעורה בבעיות החברתיות אני

יכולה לומר, שאין מס יותר צודק מאסר מס שבח, אם הוא מוטל על השבח הריאלי

של הדירה,

אבל קיימת מפ"ם.

ביטלו מס שבח מקרקעין והטילו מס רכישה, אדם שאיתרע מזלו

והחליף דירה מספר פעמים שילם הון עתק עבור עצם הרכישה.

מס רכישה החליף דמי ריל1ום בטבו.

אני מציעה שתחליטו שיהיה עדכון אוטומטי של מדרגות המס,

דברי ההסבר של סמדר אלחנני בהחלט משכנעים. שר העבודה

והרווחה כבר שנתים אינו מכריז על ישובים כישובי פיתוח, הממשלה עשתה

מבצע והקימה מצפים בגליל כדי שיעברו לגליל, אבל לא הכריזו על המצפים

כעל ישובי פיחות ואין מזכים אותם בזיכוי הזה,

לכן אני מבקשת שלא להצביע על תקנות אלו עד - - -

כדי שכולם ישלמו?

אני בעד אישור התקנות. אבל יש ישובים כמו ישוב מסד, שלא

הוכנס, לרשימה, כאשר ישוב ליידו הוכנס לרשימה. דרבנו אותם לעלות לגליל

ותובעים מהם לשלם מס רכישה, כי לא הכלילו אותם באזורי הפיתוח.

גם את הישובים הדרוזים צריך להכניס לרשימה,

אני מקבלת את ההערה שהעירה סמדר אלחנני, אבל בתקנה

13 לתקנות מס רכישה נאמר במפורש שמי שמעתיק מקרם מגוריו לאזור פיתוח

יהיה חייב במס רכישה בשיעור מופחת. זה המקרה שעליו אני מדברת ואני

בעייה זר דומה לבעיית ההנחות ממס לישובי פיתות שדנו בה

קודם, אמרנו שיש עיוותים והפנינו תשומת לבה של ועדת שישינסקי.

ישובי פיתוח על-פי תקנות אלו מוכרזים על-ידי שר העבודה

והרווחה,

אני רוצה להבין על מי חל המס המופחת של חצי אחוז, על כל

מי שרוכש דירה בעיר פיתוח?

רק למי שעבר לגור שם.

בתקנה 13 כתוב:"מי שמעתיק את מקום מגוריו הקבוע על ישוב

באזור פיתוח ורוכש שם דירה למגוריו או חלקת קרקע לצורך בניית דירה

כזאת יהא חייב במס רכישה בשיעור מופחת של חצי אחוז - - - ". ומה

לגבי מי שרוכש מפעל באזור פיתוח? אם הוא קנה מבנה של מפעל - - -

המבנה הוא בגדר מקרקעין,

בדברי ההסבר כתוב שההנחה מותנית בהמלצה שר התעשיה והמסחר"

עברנו את התקופה שהיה צריך לרוץ למשרדי הממשלה לקבל אישור. אני לא

ידעתי על החנייה זו, אני חושב שועדה המכבדת את עצמה אינה צריכה לחזור

40 שנה לאחור"

אני מציע, שנבקש מראש הממשלה, שועדת הכספים תקבל פעם באופן

מסודר את הגיאוגרפיה של ארץ-ישראל לפי המשרדים השונים.

כל משרד ומפתו.

כל חוק וישוביו; כל משרד ומפותיו, כדי שנדע פעם אחת איפה

אנו עומדים,

אני מציע שכל מי שזכאי לסיוע ממשרד הבינוי והשיכון יהיה

פטור ממס רכישה, זוג צעיר שבקושי אוסף יאה הכסף לרכישת דירה עם משכנתא

והלוואה משלימה, יהיה פטור ממס רכישה,

ואין הבדל אם רכש את הדירה בדימונה או בפתח-תקווה?

אני מציע שיהיה לנו דיון על השאלה איך לעזור לערי הפיתוח,

יכול להיות שנחליט על מס רכישה בשיעור של 20% על כל שאר חלקי הארץ, כדי

לעזור לערי הפיתוח,

כדי שאלה הרוצים לעזוב את מרכז הארץ ולעבור לערי הפיתוח,

לא יוכלו למכור את דירותיהם"

אני מבקש לדעת מה ההכנסה ממס רכישה זה, ומה יהיה הסכום

אם זוגות צעירים, על פי הצעתי, יקבלו פטור.

שמעתי דיעה מענינת, שמספיק לפתוח תיבת-דואר באזור פיתוח

כדי להנות מהקלה זו. זו דיעה מענינת מאד. כאדם שחי 30 שנה בעיר פיתוח,

אם 0.5% מס רכישה יש בכוחם להביא מישהו ממרכז הארץ לקנות בית בעיר

פיתוח, לא 0.5% אני מוכן לתת לו אלט הרבה יותר, כי יש היום בערי הפיתוח

דירות שאין להן קונה, במרכז הארץ יש דירות שעולות חצי מליון דולר ובערי

הפיתוח אינך יכול לקבל יותר מ-70,000-80,000 דולר עבור דירה ששטחה 300 מ"ר

במסגרת "בנה ביתך''. המחירים במקום לעלות יורדים" ולמה? כי לא באים אנשים

לגור שם, כי אין תעשייה ובמיוחד אין תעשיות מתוחכמות.

אני מציע שנציע הצעה אלטרנטיבית, שבעיר פיתוח אין משלמים

מס רכישה. זאת מהפכה. אני מציע לבטל מס רכישה בערי הפיתוח"

א. לבטל כליל מס רכישה. ואם הצעתי זו לא

תתקבל, אני מציע לבטל מס רכישה בערי הפיתוח.

לכן אני מציע, אדוני היושב ראש, שתקיים שתי הצבעות. בהצבעה

ראשונה נצביע על ההצעה לבטל כליל מס רכישה. ובהצבעה השניה נצביע על

המלצת ועדת הכספים לפני שר האוצר לבטל מס רכישה באדורי הפיתוח"

ועדת הכספים יכולה לאשר או לדחות הצעת השר או לבקש להכניס

בה שנויים.

אני מציע שנמליץ לפני שר האוצר.

אנו יכולים לאשר את התקנות או לא לאשר. אם לא נאשרן, לא תהיינה

הקלות. אתה הצעת להל-ליץ לפני שר האוצר, אבל איננו יכולים להמליץ לפני

שאנו מקיימים דיון. נעביר ליושב ראש הוועדה אח הבקשה שיקויים דיון על

הנושא.

עקרונית אתה צודק. אבל לפעמים אנחנו מציעים שינויים, ואם

האוצר מסכים, הם מתקבלים,

אני לא קבלתי תשובות על שאלותי.

אנו דנים בתקנות מס רכישה. היתה הצעת חוק בנושא הדיור להשכרה.

הייתי מבקש שהאוצר יביא לפנינו את השנויים הנראים לו ובלבד שתושג המטרה.

חבר-הכנסת צבן, אין לי נתונים מדוייקים, אבל אני יכול להגיד,

שמס שבח יחד עם מס רכישה מהכניסים חצי מיליארד שקל, אבל אין לי חלוקה

פנימית.

חלק ממס הרכישה מוחזר לעיריות.

את חחלק הגדול מקבלת העיר תל-אביב .

אני מבקש להשמיט את המלים "ההנחה מותנית בהמלצת שר

התעשיה והמסחר".

אינני חושב שאנו יכולים להסכים להשמטה כזאת בלי הסכמת

שר התעשיה והמסחר.

לא נאה שבקובץ התקנות תימצאנה המלים הללו,

אני מציע לאשר את התקנות על-תנאי שמתקבלת הצעת חבר-הכנסת

רך תיכון"

אני מצטרף להצעת חבר-הכנסת ז'ק אמיר. אני מציע להרוג את

המס הזה בשני שלבים.

כספי המס הזה מוחזרים לערי הפיתוח.

זה מס יעודי?

מס הרכישה מוחזר לעיריות.

הוא מתחלק פרופורציונלית?

לא, יש מפתח.

אני מציע לבטל מס הרכילזה על זכאי משרד הבינרי והשיכון. מי

שמשרד הבינוי והשיכון הכיר בזכאותו, אין צורך להטיל עליו מס רכישה.

אנו יכולים לקבל את התקנות או לדחותן.

פורמולה זו נכונה מהותית. היא אינה נכונה, אם האוצר יודיע

שהוא מסכים.

אני הצעתי בזמנו הצעת חוק שבאה לבטל מס רכישה על זכאי

משרד הבינוי והשיכון מצד אחד ולהעלות מס הרכישה על דירות יקרוה מאד,

דירות בליווי של 150,000-200,000 דולר מצד שני. בניגוד לשרי הממשלה,

חבר הכנסת המציע הקלה, צריך להצביע על מקור כספי. לכן הצעתי להעלות

מס הרכישה על דירות יקרות. והצעה זו נתקלה משום מה בהתנגדות, אף על פי

שמבחינת תקציב המדינה הענין לא היה אמור לעלות אגורה וחצי אגורה.

אפשר היח מה"בום" ברמת-אביב ג' לממן את זכאי משרד הבינוי והשיכון,

אנו נותנים לזכאי משרד הבינוי והסיכון 30,000 שקל, ואם הם

קונים דירה חדשה, מס הרכישה ומס ערך מוסף הם בגובה ההלוואה שהמדינה



ח. רמון

נותנת. אינני מבין למה אי אפשר לממן על-ידי אנשים עשירים את זכאי

משרד הבינוי והשיכון.

אני מבקש שנמליץ לשנות את החוק באופן שזכאי משרד הבינוי

והשיכון יהיו פטורים ממס רכישה, וכתוצאה מכך יהיה מס הרכישה יותר

פרוגרסיבי, כי היום הוא רגרסיבי,

זכאי משרד הבינוי והשיכון מקבלים את ההקלות אם אינם

קונים דירה מיד שניה.

ח, רמון;

גם מייד שניה. הזכאות היא אישית. רוב זכאי משרד הבינוי

והשיכון קונים דירות מיד שנייה, כי אין להם כסף לקנות דירה חדשה.

השאלה היא, האם בכל ההצעות היפות של חברי-הכנסת ז'ק אמיר,

חיים רמון ויאיר צבן אנו יכולים לדון במסגרת הדיון על תקנות אלו?

הצעה לסדר: אתמול ראיתי סדר-היום של ישיבה זו וכל הנושאים

האלה לא היו כלולים בו. והיום מביאים את כל התקנות הללו בגלל המועד של

סוף השנה. למרות שאנו נמצאים בשבוע האחרון של השנה, שום דבר לא ייעשה

בחפזה. שום דבר לא יונח מהיום להיום. שום דבר לא יעבור ללא ליבון ודיון.

לכן, אדוני היושב ראש, מה שהועבר, הועבר ותסיים את הדיונים

האלה שהם מבישים במתכונתם. אני רציתי להשתתף בדיון בנושאים אלה, אך

הם לא היו כלולים בסדר-היום.

על כל חוק ועל כל תקנה אפשר לומר שאינם בוערים. אבל פה יש

הקלות משמעותיות לאזורים או לאוכלוסיות שאנו רוצים לעודד אותם.

אני בעד אישור התקנות הללו. אינני רוצה להביע דיעה בעד

או נגד ההצעות שהציעו הברי-הכנסת חיים רמון ויאיר צבן, אינני רוצה.

להתייחס אליהן. אבל אי אפלזר לדחות הצבעה על התקנית בגלל הצעה אחרת,

בעקרון צודק חבר-הכנסת דן תיכון שאי אפשר בסוף השנה לבוא

עה נושאים הנוגעים לאלמנות וליתומים ולומר: אם לא תאשרו, כי אז. היה

רצוי להודיע לחברים על כל תוספת לסדר-היום. וצודק דן תיכון שחברים טלא

ידעו שנושאים אלה יובאו לישיבה היום, לא יכלו להשתתף בדיון עליהם,

אבל יש לנו כאן בעייה, כי דנו בסוגיות הקשורות זו בזו בנושא הקלות

במס, שהן במסגרת דיוניה של ועדת שישינסקי. ונאמר לנו שהאוצר היה סבור

שועדת שישינסקי תסיים עבודתה בתאריך איקס והיא לא סיימה עבודתה. אם לא

נאשר תקנות אלו, האוכלוסיה הנהנית מהקלות אלו, לא תוכלנה להנות מהן,

לכן פנינו במשאלה לועדת שישינסקי ואמרנו שהמצב הקיים פגום ויש הפלייה

בתוך המערכת. מאחר והחילונו בדיון, אני מכריז בזה על גמר הדיון.

לגבי מס רכישה, אם אין מאשרים את התקנות, המלזמעות היא

שמ-1 בינואר 1988 כל מי שרוכש דירה ישלם 4.5% מס רכישה.

אנו רוצים להצביע בעד התקנות ולהצביע בעד המלצות.

אני הכרזחי על גמר הדיון.

אני מבקט לקיים שתי הצבעות: הצבעה אחת על התקנות והצבעה

שניה על המלצת הוועדה לשר האוצר לבטל כליל מס רכישה בעדי הפיתוח ולגבי

זכאי משרד הבינוי והשיכון.

לגבי הצורך להצביע על התקנות, אין חילוקי דיעות. לגבי

ההצעה להצביע על המלצה לפני שד האוצד יש חילוקי דיעות.

תצביע-

חילוקי הדיעות הם לגבי עצם הצורך להצביע על ההמלצה.

אני רוצה לומר גלויות: אני כיושב דאש אינני מתכוון להצביע

על הנושא השני, על ההמלצה, כי הוא אינו בשל, לדעתי, להכדעה.

נחכה עד שיהיה בטל להכרעה.

מאחד והכדזתי על גמד הדיון בתקנות - - -

יש הצעת תקנות של האוצד, ועליה מוסכם שיש להצביע. בנוסף

להצעת האוצד יצטדפו הצעת חבר-הכנסת ז'ק אמיר, שינתן פטוד בעדי הפיתוח

והצעת חבר-הכנסת יאיר צבן, שיינתן פטוד לזכאי משרד הבינוי והשיכון - - -

מעל 1000 נק ודות,

ואני מצטרף להצעת חבד-הכנסת יאיר צבן כאטר אני מציע העלאת

מס הרכישה על דירות יקרות. וכל ההצעות הללו הן בגדר המלצה.

בדיונים קודמים היו חבדים שהציעו להמליץ בפני האוצד ואני

דחיתי אותם. אם אני מקבל עכשו הצעה על המלצה, אני צדיך לקבל בנושא

הקודם הצעת חבר-הכנסת יורם ארידוד להמליץ בפני האוצר.

חבד-הכנסת ארידוד לא העלה הזיעה, הוא העלה רעיון.

אני מציע שלא נלך על הצעות מרחיבות. כשם שלא נתתי לאחדים

להעלות הצעות אחדות, אינני נותן עכשו.

אני דוחה את הטענה שהצעתי קשורה בשנת בחירות. אני העליתי

את ההצעה כיושב ראש הוועדה המיוחדת לענין המשכנתאות עוד בכנסת העשירית.

ונא לא לקשור זאת לשום תאדיך. זה שיש לחבדים שיקול לא להצביע נגד

הצעה זו דוקא השנה, אולי זה קטור בבחירות. י



י. צבן

אין זה נכון שלחבר-הכנסת ארידור בדיון הקודם היתה

הצעת החלטה. הוא העלה רעיון. לכן אין מקום לחשש להפליה,

אם היושב ראש מודיע, שתהיה הצבעה, אני מבקש התיעצות סיעתית,

כי אני חושב שצריך לקבל מהממשלה תלזובות על ההצעות האלה-

עם כל הכבוד, אינני מקבל את ההצעה שלא להצביע היום. אם אתה

מבקש התיעצות סיעתית, אני מכריז על התיעצות סיעתית, וההצבעה תהיה בישיבת

הוועדה מחר בבקר.

שינויים בתקציב - שימוש ברזרבה כללית - מתן מעמד של ישובי

פיתוח לישובים דרוזים

קבלנו הודעה על שימוש ברזרבה כללית הקל1ורה בהקצבה בעקבות

מתן מעמד של ישובי פיתוח לישובים דרוזים. ריש בקשה של הממונה על התקציבים

להסיר את ההגבלה של 21 יום.

נושא כזה צריך להיות בסדר-היום. נניח שישחבר וועדה שמתנגד

לכך, הוא אינו יודע שהנושא יובא היום לדיון.

חבר ועדה יכול לדרוש להעלות את הנושא על סדר-היום של הוועדה.

ז'. אמיר;

האמת היא שזו הפעם הראשונה, שממשלת ישראל מתחשבת במסקנות

של ועדת משנה משותפת לועדת הכספים ולועדת החוץ והבטחון. ועדת המנכ"לים

בהתאם להחלטת הממשלה החליטה לתת לכל הישובים הדרוזים מעמד של אזור

פיתות א' וב'. מעמד של איזור פיתוח ב' נתנו לשמונה ישובים, מעמד של

אזור פיתוח א' פלוס נתנו ל-7- ישובים ומעמד של אזור פיתוח א' נתנו

ל-5-6 ישובים.

אני שמח שהאוצר סוף סוף הביא פניה לוועדת הכספים לאשר

ישובים אלה כערי פיתוח, ואני מבקש להענות לבקשת האוצר. אל תטכחו ששנת

המס מתחילה ב-1 בינואר 1988.

אנו צריכים לברך את הממשלה ואת שר האוצר שמכבדים המלצות

ועדת הכספים.

ההצבעה תיערך בישיבה הוועדה מחר.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( אגודה שיתופית חקלאית). התשמ"ח-1987.

אנו עוברים לנושא המרכזי של ישיבה זו: חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( אגודה שיתופית), התשמ"ח-1987 -

הצעת חוק פרטית של חברי-הכנסח א. שלום וז. אמיר.

לאחר שהובהר הבהר היטב, שאין כוונת התיקון שהוא יחול על

מפעלים ארציים כמו "תנובה" והמשביר-המרכזי, שאינם עוסקים ישירות במתן

שירות, תסכימו שתהיה סימלזריה לגבי קיזוז הפסדים"

לפני שבוע, כאשר הובאה הצעת החוק לדיון בוועדה, היו חברים

שהביעו חשש שהתיקון המוצע יהווה פתח לכל מיני מוסדות הרשומים כתאגידים,

גם אם אין להם קשר ישיר למתן שירות לחקלאי או לאגודתו, לקזז הפסדים"

ואני אמרתי, ואני חוזר ואומר, שלא זו כוונת הצעת החוק, כוונת הצעת החוק

היא, שחבר באגודה שיתופית, אם יש לו ענפים משותפים כמו פרדס או בית-אריזה,

כשם שהעודפים מהפרדס ומבית האריזה מצטרפים להכנסות, כך גם ההפסדים

מהפרדס ומבית-האריזה יצורפו להכנסות ויקוזזו, זו נקודה אחת,

נקודה שניה - כפר ורבורג יש לו מכון תערובת משלו. רווח

והפסד של מכון התערובת בסוף השנה מתחלקים בין החברים" מושב אחר קונה

תערובת במפעל אזורי. מ-1967, במשך 19 שנה, המפעל החזיר עודפים. לפני

שנתיים, בגלל הפיחות הגדול ביולי, היו למפעל הפסדים, כי את האשראי הוא

מקבל בדולרים, והוא לא יכול היה להעלות מחיר, ואז בסוף השנה היה הפסד-

לכן הוא מחייב מי שקנה תערובת בהפרש פר-טובה.

לכן אינני מדבר על קיזוז הפסדים של תנובה או של המשביר

המרכזי ולא על הביטוח ההדדי. אני מדבר על תאגידים הקשורים ישירות

לחבר במתן שירותים, אם זה מכון תערובת ואם זו משחטה.

זה מק ובל על כולם,

כשותף להצעת החוק, אני מציע שאם יש לאוצר מה להבהיר, יעשה

זאת בשלב הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית, ועכשו נאשר את

הצעת החוק להגשתה לקריאה ראשונה.

אוי חושב שבהצעת החוק יש הפליה לגבי שוחפויות אחרות שיכולות

ליצור אותה מציאות-

בשותפויות זה קיים"

יש זמן לדון על כך בין הקריאה הראשונה ובין הקריאה השניה

והקריאה השלישית"

אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של אנשי מס הכנסה. אם תעיינו

בפרוטוקולים של הוועדה תווכחו לדעת שהוצעו הצעות-חוקים, שהיה בהן

כדי לפגום במבנה של המערכת. אחד מחברי הכנסת הציע בזמנו להטיל מס

על בעלי הרכב כדי לשפר את מצב הכבישים בארץ, והאוצר טען שהוא אינו

מייעד את ההכנסות.

נכון הוא שכבר קבלנו הצעות חוקים הפוגזמות בסטרוקטורה

של המס ובצד המינהלי הכרוך בגבייה המס" קבלנו הצעת חוק כזאת לגבי המניות

של הפנסיונרים.'



א. ויינשטיין

אינני אומר שועדת הכספים איננה יכולה לקבל החלטה הפוגמת

בסטרוקטורה ובצד המינהלי של המס, כלומר בגביית הנ?ס, אני ביררתי

את הענין. וההתנגדות היא התנגדות טוטאלית של מערכת מס הכנסה, כל אנשי

חס והלילה. לכן אני מבקש שתהיה התייחסות לנושא

הסטרוקטורה של המס.

אני רוצה שחברים לא יחשבו שאני מתנגד להצעת החוק" אני אדיש.

היו חברים כמו חבר-הכנסת פסח גרופר, שהביעו התנגדותם לחוק.

היתה אי-הבנה.

אני מציע שנשמע מנציב מם הכנסה מה קורה בשותפות שאיננה

אגודה שיתופית, שותפות שיש לה 4-5 עסקים.

נאמר שכוונת התיקון לאפשר סימטריה על-ידי קיזוז הפסדים. זו

איננה סימטריה, חלוקת רווחים זה יתרון וקיזוז הפסדים זה יתרון, לכן

לא מדובר לזל סימטריה. אנו מוכנים לומר, שאי אפשר יהיה לחלק רווחים.

ואיפה ישולם המס?'

באגודה.

אתה אומר שבזה שמפעל יכול להעביר רווחים לחשבונו של כל נשום,

הקלת על המפעל, כי מפעל משלם מס שולי של 50% וחבר משלם מס שולי של 30%.

מה שאומר מר רבינוביץ הוא שכיום יש הפליה לטובה.

זו הקלה.

י. כהן: המפעל הוא של החברים.

הטיפול באגודה הוא כמו בחברה, לחברה שיש לה רווחים,

משלמה מהשקל הראשון 45% על הרווח הלא-מחולק. לכן האגודה היתה צריכה

לשלם על רווחים 45%. באו והיטיבו עם האגודה ואמרו: האגודה תשלם לפי

המס השולי של החברים שלה שהוא יותר נמוך מהמס של חברות,

ש. עמר;

אם לחברי מושב יש שדה בנגב וחבר מושב אחד מעבד בשביל כולם,

ואותר שדה משותף הפסיד, מה הדין?

יש מבנה של תאגיד. ואגודה שיתופית היא תאגיד. קבעו לאגודה

שיתופית יתרון על-פני תאגידים אחרים ואמרו: אם יש רווחים, לא תשלם מס

מכסימלית, אלא תשלם המס החל על החברים באגודה, שהוא בשיעור נמוך יותר.

עכשו באים ומבקשים סימטריה לגבי הפסדים, קיזוז הפסדים זו הקלה על

ההקלה הקיימת. זו לא סימטריה.

מה לגבי חברה?

מה זו חברה? אתה ואני עושים חברה. מה, חברה זה אנונימי?

מדוע אני שמקים מפעל וכל חיי עובד ויש לי עסקים אחרים

במסגרת המשפחה, צריך לשלם על המפעל שלי יותר מאשר אתה משלם?

יש לר טעות,

במה הדם שלר כחול יותר?

לא זו כוונת ההצעה.

אתן דוגמה קיצונית: אני ואשתי מקימים חברה, אני לוקח משכורת

של 10,000 שקל ומשלם מס על המשכורת"

י. רבינוביץ: והחברה גומרת ב-10,000 שקל הפסד, אני לא אוכל לקזז את ההכנסה

שלי ממשכורת נגד ההפסד בחברה, למרות שזה אותו אדם. אם אני לוקח באותה

חברה פרטית, שהיו לה רווחים, את הרווח כדווידנד, המס הוא ל55% ולא 48%.

אם אתה מחלק דווידנד, במקום מס בשיעור

48% או מס על דווידינד בשיעור 55%, תשלם מס שולי של החברים, זאת אומרת

מס בשיעור 30%-20% לעומת חברה אחרת שמשלמת 55%.

פה איז ענין של בחירה, אם מכון התערובת הפסיד, הוא מטיל

עלי את זה. זה הפרש מחיר.

מה היו עושים חברים בוועדה אם הייתי עומד ומגן על העסק

הפרטי שלי, עם כל הכבוד?

אם אלה הפרשי מחיר, זאת אנו מרשים גם היום. אם קנית תערובת

ומתברר ששילמת יותר או פחות, זאת אנו מאפשרים גם היום, אני מודיעים

לפדוטוקול שזה החוק גם היום, אנו מודיעים לפרוטוקול, שבמידה ואלה

הפרשי מחירים, אנו מאפשרים גם היום לתקן"

איר נדע ממה זה נובע? המשחטה במרום הגליל הפסידה וחייבה

את החברים. אני יכול לדעת ממה זה נובע?

אם שילמו יותר בעד עופות, זה קיים בשטח.

לגבי משחטח מירון, אתה אינך מחייב חברים שאין להם עופות.

סעיף 62 מדבר על הפסדי הון.

אני מדבר על מפעלים אזוריים, אני מדבר על מפעלים שהחבר

מקבל אח התשומות נ?הם.

ועל השירותים,

אני מודיע לפרוטוקול.

אני מבקש שזה יעוגן בחוק- יש ענפים משותפים, למשל פרדס,

שעשר שנים יכול להרוויח ושנה אחת יכול להפסיד. את הרווח אני רשאי לחלק

ואת ההפסד - לא. בסך הכל אני באתי לייעל את העסק,

אומר נציב מס הכנסה שכך נוהגים בפועל. האם אפשר להעביר זאת

לידיעת פקידי הקומה?

י. רבינוביז;

אנו מוכנים לנסח מחדש את ההוראה המקצועית ולהעבירה לוועדה.

האם מקובל עליך, מר רבינוביץ, שהנושא להבהרה יכלול את המשתמש

באותו ענף, קרי מגדלי העופות בספסופה ולא את כל תושבי ספסופה?

מה שאמר מר רבינוביץ, אני מציע שישבו אנשי מס הכנסה עם

חברי הוועדה מציעי החוק וינסחו.

אני מציע שהדבר יעוגן בחוק.

ז. אמיר;

כדי שאם יתחלף נציב מס הכנסה לא תהיינה בעיות.

יש משאלת-מינימום שנציב מס הכנסה אמר שנוהגים על-פיה, שמעני

שאתם מוכנים לנסח מחדש את ההוראות המקצועיות, אנו מבקשים שתנסחו מחדש

את ההוראות המקצועיות - - -

ותכניסו אותן לחוק-

כמה זמן אתם צריכים לזה?'

כמה ימים"

ההוראות המקצועיות ניתנות לשינוי. אני מחזיק בידי הוראה

מקצועית אחת שאומרת ההפך ממה שאמר מר רבינלביץ. אני מסכים למה שאמר

מר רבינוביץ, אבל שיעוגנו הדברים בחוק, אני אשב אתך וננסח את זה.

נציב מס הכנסה אומר, שהחוק הקיים עונה על כמה מהבעיות. הוא

אינו יכול להוציא הוראות מקצועיות מבלי שהחוק מתיר לו. אני מבקש לקבל

טיוטה של ההוראות המקצועיות שתנסחו מחדש, כדי שחבר-הכנסת אפרים שלום



א. ויינשטיין

יוכל לעבור עליה יחד עם היועצים המשפטיים, תוך כמה זמן אפשר לקבל זאת?

תוך כמה ימים"

את טיוטת ההצעה תעבירו למציעי הצעת החוק, חברי הכנסת אפרים

שלום וזיק אמיר, ואז נראה אם התקדמנו.

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 13:00