הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 530

מישיבת ועדת הכספים

יום ג', י"ז בכסלו, התשמ"ח - 8.12.1987 - שעה 10.00

נכחו

י' ארידור - מ"מ היו"ר

יייז אמיר

י' כהן

די תיכון

אי מינטקביץ - יוי'ר הרשות לניירות ערך

מ' ברגר, גבי פרוש, גב' י' דהאן - הרשות לניירות ערך

גבי ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

גבי תי הקר, גבי יי מזוז, מי פרידמן - משרד האוצר

ני שילה - משנה למנכ"ל הבורסה לניירות ערך

אי קרשנר

א' דמביץ

סי אלחנני

אי דגני

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון מס' 28);

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 8);

תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף, מבנהו וצורתו)

(הוראת שעה), (תיקון).



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על סובין (תיקון מסי 28)

אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא צו תעריף המכס בענין המחשיבים,

שהוועדה דנה בו. אני מציע שהוועדה תאשר את הצו בתוקף עד 31 במרס,1988.

הדבר ייאמר או בנוסח קלל הצו או בהחלטה ויפורסם כדין" ההנחה היא שער

למועד הזה נקבל את תוצאות הבדיקה.

לאשר את הצו ולהניחו על שולחן הכנסת.

תוקפו קול הצו יוגבל ער ל-31.3.1988.

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 8)

אנחנו עוברים להמשך הריון בחוק ניירות ערר (תיקון מס' 8).

בישיבה הקודמת הגענו לסעיף 21 - סעיף 35ו.(ב).

/

בסעיף קטן (א) אמרנו שצריך לקבוע הון מניות מינימלי. סוכם כי

יבוא: הון עצמי, אבל המושג "הון עצמי" מחייב

הגררה.

בסעיף קלון (ב) נאמר כי שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות,

לקבוע בתקנות הוראות בדבר ררכי ההשקעה של אותו הון עצמי, כולו או חלקו,

מה פירוש "ררכי השקעה"?) הוראות רומות קיימות לגבי

חברת ביטוח - איזה הלק מההון הן רשאיות להשקיע בניירות ערך, איזה חלק

במקרקעין; הן רשאיות להחזיק חשבונות רק בתאגירים בנקאיים רשומות,

וכיוצא באלה הוראות הבאות להבטיח שההון העצמי י יושקע בצורה השומרה

על ערכו, ושחלקו יהיה זמין כדי לענות על תביעות.

כן רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות בדבר דו"ח שחברת נאמנות

חייבת להגיש לרשות על השקעותיה והשינויים בהשקעות.

מה פירוש הון עצמי מזערי? (גבי ת' הקר: מינימלי). מהי הכוונה

המשפטית?

בסעיף קטן (א) נאמר שההון העצמי לא יפחת מאחוז מסוים מההתחייבויות.

זוהי רצפה.

כפוף לתיקון בסעיף קטן (א), שיהיה גם בסעיף קטן (ב), אני מביא

לאישור את סעיף 35ו.

סעיף 35ו. עם התיקון - אושר.

הבטחתי ליושב-ראש לקיים את מצוותו ולציין את ההערות של הפרופסורים

לסעיפים השונים. פרופ' יוסי גרוס אמר שכך מייקרים את ההנפקה של איגרות



ת' פנחסוביץ

החוב והוא שואל עד כמה יש הצדקה להגדיל את עלויות ההנפקה.

אם ייקבע הרן עצמי גבוה, זה ימנע מהרבה חברות לשמש כנאמן.

אני מציע לחזור לההערה קול פרופ' גרוס בסעיף המתאים. זוהי הערה

חשובה, אבל לא בסעיף זה.

לסעיף 35ז. - האם אתם לוקחים כאן דוגמה מחוק אחר או שזה חידוש?

לדעתי, צריך לקימור על אחידוח בצורת החקיקה.

ניסינו לבנות זאת על בסיס אותן הגדרות, והן תואמות פחות או יותר.

גבי ת' הקר;

בסעיף קטן (1) אנחנו מבקשים למחוק את המלים "או בן משפחה של

המציע".

היו"ר יי ארידור;

אני מביא לאישור את הסעיפים הקטנים (1) (2) ו-(3) של סעיף 35ז.

סעיף קטן (1), במחיקת המלים " או בן משפחה של המציע" - אושר

סעיפים קטנים (2) ו-(3) אושרו.

מי פרידמן;

לגבי סעיף קטן (4) יש הערה ליל פרופ' גרוס, שיכולים להיות ניגודי

אינטרסים לגבי הנפוקה של איגרות חוב של אותו מנפיק בסדרות שונות.

השאלה אם אפשר לקרוא לזה "קשר עסקי".

ההערה על פניה נשמעת נכונה, אלא שעשוי להיות קושי כשמדובר על

בטחונות והסבתם מסדרה לסדרה. אותו נאמן מופקד על כמה סדרות ובכל

מקרה ניתנים בטחונות. השאלה היא הסבת בטחונות מסדרה לסדרה" אין פתרון

לקושי הזה.

היו"ר יי ארידור;

אם הקושי קיים, משמע שהסעיף פוסל את חברת הנאמנות.

מי פרירמן;

יוצא שלכל סדרה יש צורך בחברת נאמנות אחרת, ואין מספיק חברות

כאלה.

אפשר יהיה להתגבר על ה קושי הזה אם יהיו הוראות מיוחדות לגבי

נאמן של איגרות חוב.

ני שילה;

אם הוא נאמן של מספר סדרות של אותו מנפיק, לא יראו בכר ניגוד

עניינים.

אי מינטקביץ;

אז דרושות הוראות מיוחדות בענין הבטחונות.

אפשר בהחלט לומר שזה לא ניגוד עניינים.

אלא אם נאמר אחרת. (היו"ר יי ארידור; היכן נאמר אחרת?) אלא אם

ייקבע על ידי שר האוצר אחרת, כי עלול להיות מצב של ניגוד עניינים לגבי

בטחונות בסדרות שונות, אנחנו צריכים להשאיר לעצמנו פתח לקבוע הנחיות

בענין זה.

היו"ר יי ארידור;

מדוע בתקנות ולא בחוק?

הפרקטיקה היא שבדרך כלל ניתנים אותם הבטחונות לכל הסדרות, צריך לקבוע

שאין לראות בזה ניגוד עניינים,

היו"ר יי ארידור;

אפשר לכתוב בחוק ששר האוצר יקבע בתקנות מתי יש ניגוד עניינים.

אבל אם כותבים בחוק מתי חברה איננה כשרה להיות נאמן, צריך לומר גם

את זה בחוק ולא בשתי מערכות. כך נראה לי.

אנחנו נבדוק זאת,

היו"ר יי ארידור;

אנחנו משאירים את סעיף קטן (4) פתוח לעיון נוסף.

אי מינטקבי?;

עניינית אין לנו קושי שיהיה נאמן אחד לכמה סדרות של איגרות חוב,

לסעיף קטן (5), אני מבין שחברה איננה כשירה להיות נאמן אם נתמנה

לה כונס נכסים. אבל מה לגבי נאמנויות קיימות,

גבי ת' הקר;

סעיף 35ט. מדבר על פקיעת כהונתו של נאמן-

סעיף 35ז, (פרט לסעיף קטן (4) - אושר

סעיף 35ח.

גבי ת' הקר;

סעיף זה מפרט את חובות הנאמן וסמכויות, תפקידו של נאמן לפעול

לטובת מחזיקי תעודות ההתחייבות, לעקוב אחר פעילותו של המאיע ולדאוג

שהוא אכן יקיים את כל התחייבויותיו כפי שנקבעו בתעודות ההתחייבות

ופורטו בשטר הנאמנות, וזאת בשם כל אחד ממחזיקי התעודות שלא יכול

לעקוב בעצמו אחר מעשיו של המציע"

סעיף קטן (ב) מאמץ למעש את המושגים המופיעים בחוק הנאמנות,

זוהי ההגדרה המופיעה בחוק הנאמנות?) המלה

"במיומנות" איננה מופיעה בחוק הנאמנות, כי זו שאלה של מקצוענות,

ולא בכל נאמנות יש ענין של מקצוענות,

אי דמביץ;

בנוסף לחובותיו לפי חוק הנאמנות,

היו"ר יי ארידור;

נניח שיש הגיון להוסיף כאן את המלה "מיומנות", אבל מדוע צריך

להביא כאן את סעיף קטן (ג) שמצוי בסעיף 7(א) של חוק הנאמנות בדיוק

באותו נוסח? (גבי ת' פנחסוביץ; רצינו לתת את התמונה השלמה), אם כותבים

בסוף הפרק שזה לא גורע מחוק הנאמנות, מדוע מעדיפים סעיף אחד או



היו"ר יי ארידור

סעיף שני? זוהי נאמנות גם לכי חוק הנאמנות. המטרה היא, כפי שאני

מבין, לא ליצור שני סוגי נאמנות בחוק- מוסיפים לכאן דברים מיוחדים

כמו את המלה "במיומנות", אבל כללית יהולו הוראות חוק הנאמנות.

ככל שלא הוסף עליהם בחוק זה). אני מציע לא לחזור

על מה שקיים בחוק הנאמנות, אבל שיהיה ברור שזה קיים. נניח שיש

פסיקה על נאמנות, אני רוצה שפסיקה זו תחול גם כאן-

את סעיף קטן (ב) נשאיר בגלל הוספת המלה "במיומנות". אח סעיף

קטן (ג)שכלול בדיוק בנוסח בחוק הנאמנות - נמחק"

בסעיף 10(ד) לחוק הנאמנות כתוב: נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו

אינו רשאי להעביר מתפקידיו לזולתו.

זה אותו דבר.

באצילה הוא משייר לעצמו; בהעברה זו יכולה להיות העברה מוחלטת.

מה שנאמר בסיפא מופיע בחוק הנאמנות. סיייף קטן (ד) נראה לי

מי ותר.

בחוק הנאמנות כתוב: לא לאצול - -

העברה מוחלטת לנאמן אחר? - אי-אפשר להעביר נאמנות לאחר. הוא

נתמנה נאמן. הוא לא יכול להעביר את הנאמנות לאחר-

אפילו אם הוא משייר לעצמו, אסור לו.

בחוק הנאמנות כתוב: במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה

ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות. כאן כתוב: במילוי

תפקידיו חייב הנאמן לנהוג - - כפי שנאמן סביר היה נוהג באותן

נסיבות-

זוהי החמרה, וזו היתה הכוונה.

אתם רוצים להגיד שיש שתי דרגות של פעולה של נאמן.

זוהי חברה שמטרתה העיקרית היא לעסוק בנאמנות-

נאמן סביר צריך לפעול כמו אדם סביר. זה מוגדר בחוק הנאמנות.

"נאמן סביר" הכוונה לנאמן שמדובר עליו בחוק ניירות ערך-

כמו שחברת נאמנות סבירה נוהגת-

יש הבדל בין מומחה לבין הדיוט.

כאן הדרישות הן של מומחה.



היו"ר י' ארידור;

השאלה אם אנחנו רוצים ליצור בחוק שתי דרגות של נאמנות, ואינני

מדבר על מומחיות שאותה קבענו בסעיף קטן (ב) כאשר אמרנו "במיומנות".

האס בכל הנוגע לחובת הנאמנות ניצור שתי דרגות? אם כאן ניצור את

המושג של נאמנות-על, יפרשו את ממושג בחוק הנאמנות כתת-נאמנות.

אני מבקש לשקול את הענין שיקול נוסף. נניח שיש לי שכן שהוא סנדלר

ואני משפטן. אדם כותב בצוואתו שעורך דין פלוני וסנדלר פלוני יהיו

מבצעי צוואתו. אנחנו שנינו מבצעים את הצוואה. יהיה מי שיטען: השכן שלך

הוא אדם ישר, אבל אינך יכול לדרוש ממנו שידע דברים אלה או אחרים.

זוהי מיומנות, אינך דורש ממנו מיומנות של עורך דין, אבל נאמנות -

אתה דורש ממנו מוחלטת.

גם הסנדלר לא צריך לנהוג במקדה זה כמו כל הסנדלרים אלא כמו אדם

סביר אובייקטיבי-

אני דוצה שהנאמנות תהיה מוחלטת לא מבחינה מקצועית של הנאמן,

לכך יש דדגות, אבל מבחינת חובת הנאמנות, שבה לא יכולות להיות שתי

דדגות, כאן אנחנו הולכים ליצור שתי דדגות של נאמנות.

לכן אני מקבל את ההגדרה שמופיעה בחוק הנאמנות, אינני צריך

לשנות אותה, שאם לא כן כאן אדרוש נאמנות מוחלטת, ואילו בהוק הנאמנות

היא תהיה פחות מוחלטת.

גבי יי מזוז;

חוק הנאמנות הכללי מאפשר ליצור חובת נאמנות גם על אחזקה של

אופניים. לכן נאמן נדרש שם לנהוג כמו אדם סביר-

כאן יש דרישות מיוחדות. בית המשפט יבחן כאן את הסבירות בצורה

אחרת.

אנחנו מוחקים את סעיף קטן (ג)- עדיין איננו מאשרים סעיפים קטנים

(ב) ו-(ד).

לסעיף קטן (ה) יקי הערה של פרופ' גרוס ששאל; איך ימצא נאמן את

מחזיקי תעודות ההתחייבות כדי לתת להם דין וחל-יבון על פעולותיו?

באמת איך הוא ימצא אותם?

הוא ימסור הודעה לבורסה-

כאן כתוב שהנאמן חייב לתת למחזיקי תעודות ההתחייבות אחת

לשנה דין וחשבון על פעולותיו- אפשר להוסיף: בדרך שתיקבע.. הרשות

תקבע או שר האוצר יקבע.

כיוון שגם חברות צריכות לתת דו"חות כספיים לבעלי המניות, הפרקטיקה

היא שמפיצים זאת בבורסה-

אם מפיצים זאת בבורסה המטרה איננה מושגת.

למשל, הודעה על אסיפה כללית. נותנים לכך פרסום בעתונות, אבל מקיצים

זאת באמצעות הברי הבורסה. זוהי הפרקטיקה.

הדרישה שהדו"חות האלה יימסרו ישירות למהזיקי התעודות איננה מעשית.

השאלה אם לתת לכך ביטוי בחוק או לסכם שזה יהיה בתקנות.

מוטב שזה ייאמר בתקנות.

מה שלא נות בסעיף הזה שבעצם אנתנו אומרים שאם הודעת כך וכך חזקה

עליך שהודעת.

אולי צריך לומר שהנאמן ימסור את הדו"ח למחזיקי התעודות לפי

פנייתם, כי הם יודעים מי הוא הנאמן. הם יכולים לפנות אליו ולבקש דו"ח.

בנוסף לכך יהיה פרסום ברבים.

אתם רוצים עוד לתשוב על כך? (גב' ת' הקר: אפשר לסכם). מה

שתייב הנאמן לעשות, אתם רוצים שייקבע בתקנות, לא מה שהוא נדרש לעשות

על ידי מתזיקי התעודות.

הוא יפרסם זאת בדרך שתיקבע בתקנות.

- -בדרך שיקבע שר האוצר בתקנות"

לפי חוק הפרשנות "יקבע" משמע יקבע בתקנות.

זה אומר שהוא יפרסם דו"ח על פעולותיו.

הוא חייב למסור למחזיקי התעודות מידע לפי דרישתם הסבירה. אם אדם

המחזיק בתעודה בא אל הנאמן ודורש מידע, הוא חייב לתת לו את המידע. זה

לא אומד שהוא חייב לשלות לו את המידע בדואר. הוא יכול להגיד לו: תבוא

למשרד ותעיין בחומר.

זה ביוזמת הפונה. אבל הוא חייב גם לפרסם דו"ח.

בכפוף לתיקון שעוד תנסחו אותו אנחנו מאשרים את סעיף קטן (ה)-

את סעיף קטן (ו) יש לנסח בהתאם.

הנוסח של סעיף קטן (ה) מתאים לסוג הזה של הנאמנות, לא לכל נאמנות.

לסעיף קטן (ז) העיר פרופ' גרוס שחסר כאן הפועל..

לפנות בבקשה למתן הוראות - -

זה לא רק מתן הוראות. הוא יכול לבקש צו נגד המנפיק שיימנע

לעשות פעולה מסוימת.

לפנות בבקשה למתן הוראות או כל צו אתר.

כתוב שהנאמן חייב לפנות לבית המשפט אם פעילות המנפיק עלולה

אם לדעתו פעילות המנפיק עלולה לפגוע. השאלה

אם המבחן הוא אובייקטיבי. (היו"ר יי ארידור: זה מבחן אובייקטיבי)-

בכל מקרה זה לדעתו. הוא יפנה אם לדעתו עלולה להיות פגיעה. הוא

לא שוקל זאת אובייקטיבית. אהר כך בית המשפט יראה אם זה עלול לפגוע-

נניח שהוא סבר שאין בעיה והוא לא פנה. אתר כך יבוא בית משפט

היתה פעולה שעלולה לפגוע. אנתנו צריכים לדעת אם

זה ידוע לו. אולי זוהי פעילות נסתרת שהוא לא יודע עליה. אם נודע לו

על פעילות שעלולה לפגוע, הוא חייב למנות לבית המשפט"

- אם נודע לו על פעילות של המנפיק העלולה לפגוע"

השאלה אס "עלולה" זה מבהן סובייקטיבי או אובייקטיבי-

נניה שנודע לו על פעילות מהסוג הזה והוא פונה למנפיק ואומר:

תבטל את הפעילות הזו, והמנפיק מסכים לבטלה-

אז הוא לא הייב לפנות לבית המשפט-

יש מקרים שהמצב הוא כל כך חמור לזאין לו ברירה אלא לפנות לבית

המשפט. יש מקרים שבהם יהיה לו שיקול דעת, והוא יאמר לעצמו: אפנה

למנפיק ואסדיר את הענין, ורק אם לא אצלית בכך אפנה לבית המשפט- הנוסח

של הסעיף צריך לענות על שתי האפשרויות, שאם לא כן נאמן זהיר, לאהר

מה זה נוגע לי לי, אפנה מייד לבית המשפט,

אפילו אם הדבר יגרום נזק למהזיקי התעודות-

לכן הוספת המלה "לדעתו" יכולה לענות על הבעיה-

צריך לענות על שתי האפשרויות-

אני רואה זאת בצורה קצת שונה. נאמן שאיננו סתם קפדן אלא אדם

סביר, אם הוא רואה שיש כאן דבר מסוכן, פונה למנפיק. המנפיק אומר:

נכון, משהו כאן לא בסדר, אני מייד מבטל זאת. ואז שוב אין הפעילות

העלולה לפגוע--

אבל בשלב הראשון הפעילות עלולה לפגוע.

אני מציע שתחשבו על הנוסח של סעיף קטן (ז).

אשר לסעיף קטן (ה)-אינכם רוצים להגדיל אח כמות המידע שהנאמן זכאי

לקבל? לפי הנוסח הזה הוא לא יודע כלום.

אנחנו יכולים לאפשר לו לבקש מסמכים כמו שדירקטור חיצוני רשאי

לבקש לפי החיקוז האהרון בפקודת החברות.

שם הוא יכול לדרוש חוות דעת משפטית לגבי המנפיק.

היו"ר יי ארידור;

אני רק טוען שהנוסח 27יל סעיף קלון (ח) איננו נותן לו מידע.

גבי חי פנחסוביץ;

פרופ' פרוקצייה אמר את הדברים הבאים; ההצעה מטילה על הנאמן

חובות פיקוח אך איננה כוהנת לו אמצעים מספיקים על מנת שהפיקוח שלו

יהיה אפקטיבי. המידע היחיד העומד לרשותו הוא לפי סעיף 35ח.(ח), שניתן

באסיפה הכללית של בעלי המניות בה ניתן לנאמן מעמד של משקיף. מן הראוי

לאפשר לו גישה למקורות מידע אמינים וטובים יותר.

גבי ת' הקר;

תהיה לו גיקלה לכל דיווח או חומר שמגישים לרשות דרך הרשות או

דרך הבורסה.

הוא לא יהיה מעונין לקבל את כל החומר הזה ולדלות ממנו את

הדרוש לו לשם פיקוח.

היו"ר יי ארידור;

לפי סעיף קטן (ח) אין לו שום מידע. (גב' פנחסוביץ; נכון).

צריך ליצור מכשיר שבאמצעותו הוא יוכל לקבל מידע. אני מציע שתחשבו

על נוסח שיאפשר לו לקבל מידע אמיתי.

האם הייתם מתנגדים לכך שלנאמן תהיה אותה גיקיה לחומר שיש לרואה

החשבון של החברה?

האם האמור בסעיף 35ד. אינו עונה על כף? נאמר בו; המנפיק יעביר

לנאמן העתק מכל דו"ח שהוא חייב בהגשתו לר7זות, באותו מועד שהוא מגיש אותו

לרשות.

היו"ר יי ארידור;

תחשבו על כך-

אנהנו עוברים לסעיף 35ט. - פקיעת כהונתו של נאמן.

ני שילה;

יכול לקרות אירוע מסוג האירועים המנויים בסעיף 35ז.(3),

ואז לפי סעיף זה הנאמנות פוקעת אוטומיזית ויישאר חלל ריק-

גבי ת' הקר;

אותם 5% הנזכרים בסעיף 35ז.(3) יכולים להיות תוצאה של סיטואציה

רגעית.

אי מינטקביץ;

אנחנו מציעים שבנסיבות כאלה הפקיעה לא תהיה אוטומטית אלא באיטור,

שלא יביא עצמו בכוונה לידי כך.

אריה מינטקביץ מודאג שמא יהיה מהלך מקרי שיביא לפקיעת כהונתו

מהלך מקרי או מכוון). אבל מהלך מכוון

יכול להיות גם לפי חעיף 35ז.(1) או (4), וזה קל מאד- השאלה אם אתם

רוצים לעשות אבחנה כדי למנוע בריחה מחובת הנאמנות,

צריך לענות על מהלך מקרי אבל לא על מכוון,

ביום מסוים הוא מודיע: אני נושה במציע בסכום העולה על 5%

מסכום תעודות ההתחייבות, ואז נאמנותו פוקעת- אנחנו אומרים שאין

להפעיל זאת אוטומטית, הוא יכול להמשיך לשמש נאמן גם אם הוא נושה

של 6%.

היו"ר י' ארידור;

אחרת צריך להוסיף סעיף האומר שכהונתו של נאמן פוקעת כאשר הוא

פונה ומבקש להשתחרר מן הנאמנות.

זה קיים ממילא באישור בית המשפט. אם פקעה כהונתו רשאי בית המשפט

למנות נאמן אחר, והנאמן הקיים ממשיך לכהן עד למינוי נאמן אחר, בכל מקרה

לא נוצר חלל ריק,

שם בית המשפט חייב למנות נאמן אחר. לפי הנוסח המוצע הוא ימשיך

להיות נאמן למרות שמופעל סעיף 35ז. אתם רוצים שנאמן לא יוכל להשתחרר

מנאמנות על ידי תרגיל, וזה הגיוני-

מצד שני, הוא יכול ליצור סיטואציה המקשה למצוא נאמן אחר.

הוא מכניס עצמו למצב של ניגודי אינטרסים, ואנחנו כאילו חייבים להשלים

עם המצב הזה,

חייב להיות שיקול דעת. הוא לא יכול לכפות על הרשות לשחררו מן

הנאמנות, אבל הרשות או בית המשפט כן יוכלו לכפות זאת,

לבית המשפט יש שיקול דעת. תמיד צריך בית המשפט לשחרר אותו

מתפקידו כנאמן.

סעיפים קטנים (1)ו-(2) נשארים, ושם הפקיעה היא אוטומטית.

לפי סעיף קטן (3) כהונתו פוקעת כי הוא לא כשיר יותר להיות נאמן.

אם זה יתרחש אחר כך, צריך להיות שיקול של הרשות או של בית המשפט.

הרשות רשאית לפנות או להתייצב ולטעון בבקשה.

דבר שיכול להיעשות באופן מלאכותי כפוף לאישור בית המשפט.

אתם תנסחו את הפסקאות (1),(2), (3) ו-(4) של סעיף 35ז.

סעיף 35ט,(ב): נאמן רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שמינהו.

המנפיק)-

גבי ת' פנחסוביץ;

אבל התפטרות הנאמן אינה תופסת אלא אם כן בא עליה אישור מבית

המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.

במקום "למי שמינהו" יבוא: למנפיק. נאמן רשאי להתפטר בהודעה

בכתב למנפיק.

הייתי מוסיף שבית המשפט רשאי לקבוע תנאים.

אינני בטוחה שבית המשפט רשאי לקבוע תנאים,

הוא יכול לאשר והוא יכול גם לא לאשר.

שיקול הדעת הוא של בית המשפט והוא רשאי להתנות תנאים-

זה לא כך. יש רשות שרשאית לתת רשיון..

היו"ר יי ארידור;

נאמר שיש לבית המשפט שיקול דעת. למשל, בית המשפט לא משחרר את

הנאמן אלא אם כן הוא דואג לסידור מסוים, יש כל כך הרבה תנאים לשחרור

כונס נכסים, וזה בעצם מקביל לתנאים של שחרור כונס נכסים, ושם בית

המשפט באמת מתנה תנאים והוא יכול לא לשחרר אותו. מוטב שבית המשפט

יאשר ויקבע תנאים,

נבדוק מה נאמר שם.

היו"ר יי ארירור;

אנחנו משאירים בינתיים את סעיף קטן (ב) פתוח.

אשר לסעיף קטן (ג) - מהו הנוסח לגבי כונס נכסים?

אי דמביץ;

הכונס באמת יכול להיות חולה, מה שאין כן חברה.

כדאי להעתיק משם את המלים במידה ויש להן שייכות לאותו ענין.

נאשר את סעיף קטן (ג) כפוף להשוואת הנוסח שלו למה שאמור בחוק לגבי

כונס נכסים.

לסעיף קטן (ד) - נניח שנתמנה נאמן ל-10 סוגים של תעודות

התחייבות של אותה סדרה. נניח שיש סוג אחד שמהווה אחוז אחד מכלל

התחייבויות והמחזיק בו הוא פלוני.- (גבי פנחסוביץ: כתוב 50% מאותו סוג).

הוא מחזיק 100% מאותו סוג. והוא מחליט לפטר את הנאמן.

גם סיטואציה כזו, שתיווצר לאחר האסיפה הכללית, תהיה נתונה

לביקורת של בית המשפט. אדם אחד שמחזיק תעודת התחייבות אחת, הוא

שמפטר את הנאמן שמופקד על כל יתר התעודות? (מ' פרידמן: לפטר אותו

מהנאמנות לגבי אותו סוג). הוא יכול לפטר את ה-נאמן לגבי אותו סוג.

אבל לא נאמר כך. צריך להבהיר שזה חל על אותו סוג.

- - על העברת הנאמן מכהונתו לגבי אותו סוג.



א' מינטקביץ;

אי אפשר לפטר נאמן לגבי סוג מסוים. לא יכול להיות נאמן לסוג של תעודות, אם

בהנפקה אחת יש שלושה או חמשה סוגים של תעודות. כאן שגינו בניסוח של הסעיף.

אי דמביץ;

מדובר לא על סוג אלא על הנפקה.

היו"ר יי ארידור;

הנפקה. אבל הנוסח של הסעיף ייבדק.

מינוי הנאמן נעשה בידי המנפיק וכאן נותנים זכות וסו לבעלי המניות.

זו לא זכות וטו. (אי דמביץ: זכות פיסור). תחשבו על כל הסעיף מחדש.

גם אם ננסח את הסעיף בצורה אחרת, עדיין נשארת השאלה אם דרוש כאן בית משפס

או לא.

כדי להעביר נאמן מכהונתו דרוש אישור של בית משפס. יכול לקרות שהמנפיק ירצה

להשתחרר מן הנאמן, והוא יתחיל לארגן את הענין.

והוא מחזיק ב-50% מן התעודות.

ובלבד שחתם לא יבוא במנין אלה.

אני מציע להוסיף כאן את אישור בית המשפס, כי זה לא פשוס לשחרר נאמן

מתפקידו. סעיף קטן (ד) ינוסח מחדש.

מה שנאמר בסעיף קטן (ה) "בתנאים שייראו לו" חל על הנאמן החדש שימנה בית

המשפט.

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (ה).

המלים "למי מינהו" בסעיף 35ט.(ב) מכוונות כנראה לאותו בית משפט שמינה אותו.

היו"ר יי ארידור;

נשאיר שם את המלים "למי שמינהו".

גבי ת' הקר;

בסעיף קטן (ו) נאמר: פקעה כהונתו של נאמן בהתאם לסעיף קטן (א). אלה המקרים

בהם חדלו להתקיים התנאים למינויו של הנאמן ובאים הפיטורים.

היו"ר יי ארידור;

בכל מקרה הוא ימשיך לכהן בתפקידו עד למינוי נאמן אחר. איך יכול להיות שלא

יהיה נאמן?

אי מינטקביץ;

צריך למחוק את המלים "בהתאם לסעיף קטן (א) ולומר: פקעה כהונתו של נאמן.

בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידו כראוי. זה אומר שברגע שבית

המשפט מפטר אותו, הרי הוא מפוטר.

גבי תי פנחסוביץ;

אם הוא עבר עבירה פלילית חמורה, נניח מעל, האם אתה רוצה שהוא ימשיך להיות

נאמן כל עוד לא מונה נאמן אחר?

אי מינטקביץ;

מישהו חייב למלא את חובות הנאמנות. לכן לא צריך להגביל זאת באמור בסעיף

קטן (א).

היו"ר יי ארידור;

אז בית המשפט ימנה מייד נאמן אחר.'

אי מינטקביץ;

עד למינוי נאמן אחר.

היו"ר יי ארידור;

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (ו) עם התיקון.

גבי ת' הקר;

בסעיף קטן (ז) כתוב ומחזיק תעודות התחייבות רשאי לפנות בית המשפט. השאלה א??????

אין ?????גביל ?????ל-4% או ?????????הת????ות?

מדוע? כל מי שמחזיק בתעודות התחייבות רשאי לפנות לבית המשפט.

הלוואי ויותר אנשים היו פונים. אצלנו אנשים לא ממהרים לפנות לבית המשפט.

היו"ר יי ארידור;

אם אדם הושב שהענין חשוב לו, כי זח רכוש שהוא השקיע בו כסף, מדוע לא נאפשר

לו לפנות בבקשה לבית המשפט?

אי דמביץ;

בנוסף לכל אלה השר יתקין תקנות.

גבי תי פנחסובלץ;

שר המשפטים יקבע סדרי דין להליך בפני בית המשפט.

צריך להוסיף בחוק סעיף כללי על סדרי דין ולומר שהרשות רשאית להתייצב ולטעון

בכל הליך.

זהו סעיף 36 להצעת התיקון לחוק.

אי מינטקביץ;

בסעיף 35י. נאמר שפעולותיו של נאמן וזן בנות תוקף על אף פגם שנתגלה במינויו

או בכשירותו. השאלה אם המשך כהונתו הוא בר תוקף.

גב' ת' פנחסוביץ;

בכל מקרה אי אפשר לפסול דברים שכבר נעשו.

אנחנו מאשרים את סעיף 35י.

.5ו.



סעיף 35יא.

מדוע על אף האמור בכל חוק? אני מבין - על אף האמור בכל הסכם.

אם חוק פוטר אותו מאחריות, למה אנחנו צריכים להוסיף זאת?

אולי הכוונה לחוק הנזיקין שכאן הוא מחמיר.

אני שואל: איזה חוק פוטר אותו מאחריות עקב הפרת הסכם נאמנות

או עקב הפרת חובותיו כנאמן? צריך לבדוק את ענין החוק. לגבי הסכם

זה ברור.

פרופ' פרוקצ'יה מעיר שהסעיף לא מתייחס לבעיה הקרדינלית של הוכחת

אם רוצים לחת שיניים לכללים צריך לקבוע פרזומפציות.

אבל הוא לא מציע הצעה קונקרטית.

באמת לא ברור היחס בין סעיף קטן (ג) לסעיף קטן (א), בסעיף קטן (ג)

נאמר: בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל

בתום לב ובמיומנות מתאימה ונקט כל האמצעים הסבירים לשם מילוי תפקידו-

סעיף קטן (א) מטיל על הנאמן אחריות לנזק שנגרם למחזיקי התעודות עקב

הפרת הסכם הנאמנות או עקב הפרת חובותיו כנאמן. איך אפשר להפר חובות

כנאמן בתום לב, במיומנות ולאחר נקיטת כל האמצעים הסבירים?

נדמה לי שהרעיון הבסיסי הוא שבכל מקרה הענין יצטרך לבוא לבית

המשפט,

אנחנו מסכמים שילל לברר את האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) עם

מנסחי הצעת החוק.

אשר לסעיף קטן (ב) אני רוצה להבין את ענין הביטוח של הנאמן.

לדעתי זו; לא מתייחס לביטוח. מדובר על הוראה בשטר הנאמנות או

בהסכם עם מחזיקי תעודות ההתחייבות.

נאמר כאן שאין פטור מאחריות. זה נאמר כבר בסעיף קטן (א). אינני

רואה את ההבדל בין (א) לבין (ב). (גב' ת' הקר: סעיף קטן (ב) מדבר על

שיפוי). אני מדבר על המלים "פוטרת נאמן מאחריות", וזה נאמר גם

בסעיף קטן (א). מה ההבדל בין ייני הניסוחים?

שזה לא ייחשב מצד שני כהפרת הסכם. ההתניה הזו בטלה.

מדוע אי אפשר להבטיח לו שיפוי?

לא על ידי המנפיק.. לדעתי זה לא אוסר ביטוח. אינני יודעת

אם היתה כוונה לאסור ביטוח.

זה ביטוח שנאמן עושה לעצמו בחברת ביטוח.

סעיף קטן (ב) כאילו מתיר לו לעשות כל דבר.

כל הוראה על שיפוי הנאמן על ידי המנפיק או על ידי מחזיקי

התעודות - בטלה. השאלה אם תימצא חברת ביטוח שתבטח דבר בזה.

(נ' שילה; אם זה ביטוח מוגבל, זה ניתן).

היום אנחנו דורשים מנאמנים לקרנות נאמנות ביטוח מקצועי, אין

מניעה לעשות ביטוח.

אפטר להבהיר זאת.

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (ב).

אלר לסעיף קטן (ד) - זה אוחו סעיף שקיים בחוק הנאמנות. לכן

נאמר שחל חוק הנאמנות ונמחק את סעיף קטן (ד).

סעיף 33 יב.

נאמן אסור שירכוש או יחזיק ניירות ערך של המנפיק.

אנחנו מאשרים את סעיף 35יב.

סעיף 35יג.

מה זה אומר "על אף האמור בליטר הנאמנות--"

יכול להיות שבשטר הנאמנות ייאמר כי מותר לשנות בהסכמה. כל שינוי

בשטר הנאמנות טעון אישור של בית המשפט. מתי בית המשפט יאשר? אם שוכנע

כי חל שינוי של ממש בנסיבות וכי השינוי הוא לטובת המחזיקים בתעודות-

לדעתי אפשר לאשר שינוי שהוא לטובת המחזיקים בלי שינוי של ממש בנסיבות.

כתוב:"לא ייעשה שינוי בתנאיו.." מהם התנאים שייקבעו בשטר

הנאמנות?

תפקידי הנאמן, חובותיו לזמן ישיבות, שכרו של הנאמן וכיוצא באלה

תנאים.

בית המשפט יכול לאשר לנאמן לשנות את הסכום שהמנפיק התחייב לשלם

זה ודאי שלא)-

להקטין את שכרו,. (גבי ת' הקר: זה צריך להיות לטובת המחזיקים).

לדוגמה, יש שעבוד ספציפי לטובת נכס. צריך למכור אותו ובמקומו

לשעבד נכס אחר. זה שינוי בתנאי שטר הנאמנות-

תמיד זה צריך להיות לטובת המחזיקים.

יכול להיות שינוי לטובת המחזיקים בלי שיהיה שינוי של ממש בנסיבות,

אינני מציע לומר שהשינוי יהיה לטובת המהזיקים. מספיק שהוא לא

יהיה לרעתם-

בעלי המניות לא יהיו ניזוקים.

מי בכלל מבקש את השינוי?

בדרך כלל המנפיק בהסכמה עם הנאמן.

יבוא מהזיק בתעודת התחייבות ויאמר: בשטר הנאמנות מופיע הסכום

שהמנפיק התחייב לשלם על פי תעודת ההתחייבות. אני מבקש להגדיל את הסכום,

כי אינני כל כך בטוח במה שיקרה בעתיד. זה בהחלט ללזובת המהזיקים

בתעודות ההתהייבות. הנוסח של הסעיף נוטה להיות לטובת המחזיק והוא

לא אובייקטיבי. בית המשפט יגיד שיש משקל מיוהד למחזיק בסעיף זה, בעוד

שמשקלו של המנפיק הוא יותר צנוע. אבל מדוע הוא צריך להיות יותר צנוע?

שטר נאמנות הוא הסכם בין המנפיק לבין הנאמן.

הסכום שהמנפיק התחייב לשלם על פי תעודת ההתהייבות מופיע בשטר

הנאמנות.

שסר הנאמנות יש לו שני צדדים.

הוא לא יכול לשנות את הסכום שהמנפיק התחייב לשלם,

כתוב: בית המשפט רשאי לאלר שינוי בתנאי מתנאי שטר הנאמנות.

הוא לא משנה את שטר הנאמנות; הוא משנה את תנאי תעודות ההתחייבות-

אם הסכום הזה לא תופס לגבי פרט אהד, יגיד בית המשפט: אני יכול לשנות

את תנאי שטר הנאמנות, אבל אני לא יכול לשנות את התעודות. אדם קונה

תעודת התחייבות, שכוללת את פרטי ההתחייבות, שטר הנאמנות איננו גובר על

פרטי ההתחייבות הכלולים בתעודה.

המהזיק בא ואומר: שמר הנאמנות הוא לעשר שנים. את הפירות אקבל

בעוד עשר שנים, אבל לא כל כך ברור אם בתום עשר שנים יהיה מה לפרוע,

אני מבקש איפוא להקטין את התקופה לשמונה שנים-

הוא לא יכול לבקש לתקן את תעודת ההתחייבות.

שטר הנאמנות מבטא את היחסים בין המנפיק לבין הנאמן ולא בין

המנפיק לבין הרוכש את תעודת ההתחייבות.

בחוק נאמר "בית המשפט רשאי לאשר.." זה אומר שקודם צריכה להיות

הסכמה בין הצדדים על השינוי, ובית המשפט רק מאשר. זהו אישור לאחר

הסכמה בין הצדדים-.

זה נובע מהמלה "לאשר".

שמר נאמנות הוא הסכם בין המנפיק לבין נאמן. (גב' ת' הקר: יכול

להיות שינוי הד צדדי). זו הסכמה בין שני צדדים.

בית המשפט מאשר שינוי של שטר הנאמנות שהוא בין המנפיק לבין

הנאמן בלבד.

לטובת צד שלישי. כל הסבם על קזינוי בתנאיו טעון אישור בית המשפט.

הנוסח צריך להיות: לא יוסכם על שינוי בתנאי שטר הנאמנות אלא

באישור בית המשפט.

כל הסכם על שינוי בתנאיו של קיטר הנאמנות טעון אישור בית המשפט.

ומדוע נאמר כאן "אס שוכנע שחל שינוי של ממש בנסיבות"? אולי הכוונה

אל תמהרו לשנות אם אין שינוי בנסיבות-

אני מציע שתנסחו את הסעיף בלי המליס "שינוי של ממש בנסיבות",

אבל אם תגיעו למסקנה לאחר בדיקה עם המנסחים שיש לכך סיבה מיוחדת,

תביאו זאת בפנינו.

ההוראה שאפשר לקינוח את שטר הנאמנות רק באישור בית המשפט

גוררת אחריה תהליך ארוך ומייגע. צריך לזכור שאנחנו עוסקים בניירות

ערך שזמן התגובה בהם הוא מיידי- עצם פרסום הכוונה לשנות את שטר

הנאמנות כבר גורס לתגובות שרשרת. כאן אתם מכניסים אותנו לתהליך שעשוי

להימשך שנים. אמנם לא השתתפתי בתחילת הדיון, אבל אני שואל האם אי

אפשר להציע תהליך אחר.

כאן מדובר על הסכם לפיו אנקזים רכשו זכויות. באופן רגיל אי אפשר

לשנות דברים כאלה. כאן עולזים יוצא מן הכלל ואומרים שבית המשפט רשאי

לאשר שינוי אם הוא לטובת המחזיקים בתעודות.

מה זה לטובת המחזיקים ומה זה לרעתם? מי הם בעלי התעודות? מי כאן

רוב ומי כאן מיעוט - זאת לא תדע לעולם. שאלתי אם אין גוף אחר לענין

זה, למשל הרשות לניירות ערך. מזה שינוי שטר הנאמנות. מה יכולים לשנות

בו?

יש על כך פירוט בסעיף 35ב.

זהו תהליך של שנים.

בענינים אלה בית המשפט לא מחכה ארבע שנים כמו בתביעה אזרחית.

מהו לוח הזמנים, האם יובטח לנו שההכרעה תיפול מיידית?

בוודאי. יש שופט שבנושאים אלה הוא פותח מייד בדיון. זה ענין

של כמה ימים-

כל החלטה שעוסקת בשינוי קיטר הנאמנות יש לה השפעה מיידית על

מחיר נייר הערך. (גב' ת' הקר: ואם זה לטובת המחזיקים?) בנייר ערך

אין דבר כזה כמו לטובה. עבור אחד זה פועל לטובה, ועבור השני -לרעה-

בתוק מהסוג הזה אפשר לפנות לבית המשפט בכל מיני ענינים. יש עוד

שורה של ענינים שאפשר לפנות עליהם לבית המשפט, כמו למשל לפטר את הנאמן.

כל דבר כזה יכול להשפיע או לא להשפיע על המחיר. אנחנו רוצים שלא

תיעשינה פעולות שיש בהן כדי לשנות זכויות מהותיות בלי אישור בית המשפט.

ברגע שפונים לבית המשפט נפסק המסהר? מזה דבר מהותי?

בכל מקרה של שינוי בשטר הנאמנות פונים לבית המשפט?

שטר נאמנות לא צריך לשנות. (ד' תיכון: יכול להיות שינוי טכני).

זה יכול לקתת שבועיים- (ד' תיכון: שבועיים זה עולם ומלואו בשוק

ניירות ערך). שטר נאמנות לא משנים,.

כבר היו דברים מעולם, לפעמים משנים את תאריר האקס.

זה שינוי בשטר הנאמנות?

זה גם בשטר הנאמנות וגם בתנאי האיגרת,

כתוב מתי צריך לשלם את הריבית. אתה רוצה לשנות את היום הקובע?

למיטב הכרתי המשפטית אין לשנות חוזה שיש בו זכויות של צד גי

בלי אישור בית המשפט. בקושי ניתן לשנות זאת באישור בית המשפט; אבל

בלי אישור בית המשפט זה לא עולה על הדעת.

אגב, שנים רבות זו היתה הפרקטיקה. עד היום נקבע בשטר הנאמנות

עצמו שניתן לשנות אותו אם זה לטובת המחזיקים, באישור הנאמן.

מי יחליט שהשינוי הוא לטובה?.

לדוגמה, יום הפדיון חל ביום כיפור, בעת ההנפקה לא שמו לכך לב-

או יום הפדיון חל בשבת.

יש הוראה בחוק הפרשנות שהפדיון ייעשה למחרת היום-

זה שינוי בשטר הנאמנות.,

לא, זה בא מכוח החוק, אינך צריך לשנות דבר. החוק קובע שאם יום

הפדיון חל בשבת, הוא יהיה למחרת היום,

היה מקרה שבמשך ארבעה ימים לא יכלו לפדות עיגרת חוב של הממשלה

בגלל שבת וחגים"

יל? לכך הסדר בחוק הבנקאות,

בכך אישרנו אה סעיף 35יג. אתם צריכים לבדוק אם ניתן לוותר על

המלים "כי חל שינוי של ממש בנסיבות".

יש אי התאמה בין סעיף 35ז.(2) לבין סעיף 35יב. סעיף 35ז. מדבר

על חברה שאיננה כשירה להיות נאמן אם נתקיימו בה כמה תנאים. בסעיף

קטן (2) נאמר שחברה של נאמן יכולה להחזיק ניירות ערך קול המנפיק

אם הם אינם הופכים אותה לבעלת ענין, ואילו בסעיף 35יב. נאסר על

נאמן להחזיק בניירות ערך קול המנפיק. יש פה אי התאמה ומן הראוי

להחליט מח רוצים.

אני מבקש שההערה הזו תירשם ותתנו עליה תשובה בישיבה הבאה.

35יד.

סעיף זה אומר שלא ייעשה שינוי מהותי בתנאי התעודות אלא על פי

החלטה מיוחדת של האסיפה הכללית אשר בה נכחו 50% לפחות ממחזיקי

התעודות. השאלה אם הסעיף הזה הוא דרוש.

הוא מקביל לסעיף 35יג. כל דבר מהותי יופיע גם בשטר הנאמנות.

לא כל דבר מהותי אלא רק את הסכום ותיאור הנכסים המשועבדים.

זה חוזר למה שאמרתי קודם, שלא יכולים לשנות את התעודות.

הבינותי שאת שטר הנאמנות אפשר לשנות. אבל איך אפשר לשנות את

בוודאי שלא. אי אפשר.) יש למישהו הסבר

איר אפשר לשנות תנאים של תעודת התחייבות? (גב' ת' פנחסוביץ: לא).

יש סיטואציות של כינוס נכסים או פירוק או מיזוג או פשרות.

כאשר יש סיטואציה של פשיטת רגל, יש הוראות לגבי פשיטת רגל.

כאן מדובר על סיטואציה של ניהול תקין.

אני יכול לתאר לעצמי סיטואציה אחרת בלי פשיטת רגל. נניח שיש

סעיף שמאפשר פדיון מוקדם ולא הוגדר מתי.

זה לא שינוי בתנאים. תארו לכם שיעשו שינוי לפיו הקרן תהיה כפולה.

המנסח חשב על תנאי ההנפקה ולא על תנאי התעודה-

אני מבקש שתחשבו על המשמעות של השינוי ותברר את הענין עם

הרשות המנסחת.



סעיף 35טו.

בסעיף נאמר כי ביה המשפט המוסמך לפי פרק זה הוא בית המשפט המחוזי.

אנחנו מאשרים את סעיף 35טו.

סעיף 35טז.

היו"ר י' ארידור;

צריך לעשות השוואה עם חוק הנאמנות ולמחוק כאן כל חוראה שמופיעה

בחוק הנאמנות, אם לא מחקנו אותה, צריך לכתוב במפורש שחוק הנאמנות

חל וזה לא גורע מהוראות כל דין אחר.

כפוף להערה הזו אנחנו מאשרים את סעיף 35טז.

סעיף 22

יש כאן הפרדה בין ניירות ערך הנסחרים בבורסה לבין אלה שאינם

נסחרים בבורסה. לגבי אלה הנסחרים בבורסה חייבים להגיש דו"חות גם למנהל

הבורסה.

יש מקרים שחברות היו רשומות בבורסה ויצאו ממנה, אבל עדיין יש להן

מניות בידי הציבור.

כל אחד יכול לגשת לתיקים הנמצאים במשרדו של רשם החברות ולעשות

בהם כבתוך שלו. אין ביקורת, אין פיקוח.

האם בגלל זה אתה רוצה של א יגישו דו"חות?

די תיכון;

אני רוצה שנתקן את המצב הקיים.

תאשרו תקציב לשמירה..

תגבו אגרה מתאימה גם עבור השמירה,

תסבירו לי היכן מופיעיס בסעיף חדברים שאתם כותבים בדברי ההסבר

לסעיף קפלן (ב)?

אנחנו מחליפים רק את סעיף קטן (א), סעיף קטן (ב) נשאר ויש לו

ופרטים שיש לכלול בדו"חות האמורים לפי מיטב ידיעתם של

הדירקטורים בתאגיד.

אינני מבין מה אומר סעיף קטן (א).

ברישא של הסעיף הוצאו המלים "או נסחרים בבורסה". תאגיד שניירות הערך

שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף חייב להגיש דו"חות לרשות ולרשם, תאגיד

שניירות הערך קילו נסחרים בבורסה חייב להגיש דו"חות גס לבורסה.

הפרסים שצריך לדווח עליהם מעוגנים בחקיקה ראשית? (גבי הקר: כן).

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (א) של סעיף 22(1).

בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא: ופרטים שיש לכלול בדו"חות האמורים,

לפי מיטב יריעתם של הדירקטורים בתאגיד.

אני יודע מזה לפי מיטב השפיטה. אינני יודע מזה לפי מיטב הידיעה.

המלים האלה מופיעות כמעט בכל תצהיר-

בפניה לבג"ץ אדם כותב שזה בידיעתו, וזה לפי מיטב ידיעתו.

גבי ת' הקר;

למשל, אינפורמציה על בעלי ענין. התקנות יחייבו את הדירקטורים

להצהיר מה הם יודעים בנושא מסוים, אבל אי אפשר להכריח אותם להגיד יותר

ממה לזהם י ורעים.

היו"ר יי ארידור;

במקום "הדירקטורים" הייתי אומר; "דירקטורים", כלומר מוחק את

הי הידיעה-

אולי נאמר "דירקטוריון".

אי מינטקביץ;

הכוונה היא ליחידי הדירקטוריון, לכן השמטת ה' הידיעה איננה

מפריעה כאן.

אין לכך ערך. אבל אם אתם מתעקשים על כך, הרי הוא יוכל לבחור את

הדירקטורים שיודעים..

לא הוא, השר יקבע בתקנות איזה סוג של דירקטורים ידווחו.

למשל חברי ועדת הביקורת).

אנחנו מאשרים את סעיף קטן (2) במחיקת הי הידיעה.

גבי ת' הקר;

סעיף קטן (ג) בחוק הקיים מאפשר לקבוע בתקנות חובת דיווח מיידי

מזוה דיווח מיידי?) תוך 7 ימים מיום

קרות האירוע- מוצע להוסיף כאן; לפי דרישה מיותרת ליל הרשות. כלומר,

אם נודע לרשות על איזה אירוע, היא תוכל לפנות למנפיק ולומר; נא להגיש

לי דיווח מיידי על האירוע או על הענין המסוים, כאשר היא סבורה שיש

לענין חשיבות, או כפי שכתוב בסעיף "אם לדעתה מידע אודותיו חשוב

למשקיע כאמור".

מה ההבדל בין הרצוי למצוי?

גבי ת' הקר;

בתקנות יש רשימה של סוגי האירועים שעליהם צריך לדווח, אם הרשות

שומעת על אירוע שלא נכלל באותה רשימה -(אי מינטקביץ: או אם החברה

נמנעת מלתת דיווח מיידי).-או אם החברה לא דיווחה, הרשות פונה אליה

בדרידה לדווח על אותו אירוע- (ר' תיכו7; דיווח בכתב?) בוודאי בכתב.

אם זה אירוע דחוף וחשוב, צריך לדרוש שהדיווח יימסר תוך פרק זמן

מינימלי, שכן מדובר באירועים מיוחדים שאינם כלולים ברשימה.

או שהם לא כלולים ברשימה או שהחברה לא מדווחת עליהם.

פרופ' גרוס אמר שעל סעיף 36(א) חל ענין הסודיות.

תצטרכו לתת על כך את הדעת. סוג מסויח של סעיפים יש להתאים להערה

העקרונית של פרופ' גרוס.

אנחנו מאקירים את סעיף 22 - תיקון סעיף 36.

סעיף 23 (אחרי סעיף 36 לחוק העיקרי)

זהו סעיף מסוכן ביותר. פותחים כאן פירצה שדרכה יוכל לעבור כל המחנה.

מי יקבע את הפטורים? (היו"ר יי ארידור: הרשות תקבע). אבל אינני רוצה

שלרשות יהיה שיקול דעת מירבי בענין.

יש כאן הפנייה לסעיף 19.

בסעיף 9 להצעת התיקון, שבא במקום סעיף 19 לחזק הקיים, נאמר:

הרשות רשאית לפיזור את המציע מהכללתו של פרט בתשקיף אם - - -

העמדה קלל הוועדה כפי שהתגבשה עד כה היא שהתאגיד יצטרך לתת את מלוא

המידע, אבל לא תמיד הוא יצטרך לחח את המידע הזו לרשות, יכול להיות

שבמקרים מסוימים הוא ימסור אותו רק ליו"ר הרעיות, אי אפשר לחייב תאגיד

לפרסם סודות מסוימים. הכללתם בתשקיף פירושה פרסומם הפומבי. לכן

הרשויות המנסחות יצטרכו לתת את הדעת על כל הנושא של גילוי והפטור

מגילוי. זה חל גם על סעיף 36א. אני מבקש לצרף אח הסעיף הזה לרשימת

הסעיפים שיש בהם בעיה של סודיות.

איך זה מתיישב עם הגילוי הנאות?

גילוי נאות לא קשור בזה. כי נניח שיש סוד בטחוני. יכתבו שיש כאן

שר הבטחון יכתוב מכתב למנהל הרשות?) הם ישקלו איך

לנסח זאת-

אם יהיה מקרה שבו הרשות תהיה סבורה שבלי הגילוי אינך נותן למשקיע

את כל האינפורמציה, אז לא יהיה תשקיף. החברה תצטרך לחשוב מה חשוב

לה יותר - תשקיף או גילוי הסוד. אם הסוד לגבי דידה יותר חשוב, לא

יהיה תשקיף.

לכן צריר לנסח את הסעיף בצורה אחרת.



סעיף 24 (תיקון סעיף 37)

אנחנו מוסיפים כאן עוד קטגוריה של בעל ענין.

היום בעל ענין הוא מי שמחזיק 10% מההון ומכוח ההצבעה, אבל יש גם

אופציה - אם אין לו 10% מההון והשליטה, אבל יש לו 20% מסוג מסוים.

זה לא משפיע על השליטה לילו בהברה, אבל הוא יכול לעשות בבורסה כראות

עיניו.

איר הוא יודע שיש לו 10% או יותר מההון? כל קופת גמל תצטרך לדווח

אס יש לה יותר מ-10% מהאמיסיה של איגרות חוב?

לקופת גמל אסור להחזיק יותר מאשר 2% מהניירות מסוג מסוים.

די תיכון;

אני רוצה להבין את ההגיון של הסעיף. אתם חוששים ממניפולציות בסוג

מסוים של ניירות ערך?

זוהי מגמה חיובית להגביר את הפיקוח על בעלי ענין.

לרשות יש אפשרות של מעקב אחר הפעולות האלה?

אנחנו מקימים היום מערכת ממוחשבת שתאפשר לנו לקיים מעקב מסודר.

אנשי תוכנה עובדים על כך היום-

היו"ר יי ארידור;

אנחנו מאשרים את סעיף 24-

אנחנו מבקשים לתת סמכות כללית לשר האוצר לקבוע בצו שיעור שלא

יקטן מ-5% לגבי בעלי ענין. היום השיעור הוא 10%. היום יש שתי קטגוריות;

המחזיקים ב-10% מההון שהם בעלי ענין. אבל בתשקיפים יש סמכות לדרוש

גילוי גם ממי שמחזיק למעלה מ-5% מההון. השיעור של 5% הוא רק לענין

הגילוי. אנחנו שוקלים את האפשרות שההגדרה של בעל ענין תהיה לאו

רווקה מי שמחזיק 10% אלא אף פחות מזה. אנחנו מציעים 5% עד 10%, באישור

ועדת הכספים של הכנסת.

זהו שינוי לזל הנוסח המוצע שלא ניתן לו פרסום ברבים- זהו שינוי

מהותי שמן הראוי שנשמע את התגובה של הציבור עליו.

התעוררה שאלה של בעלי ענין בבנק הספנות בהקשר לפרשת בלאס. הוא

החזיק למעלה מ-10% מהמניות באמצעות כל מיני שלוחות. איך התגברתם על כך?

יש לכך תשובה בנוסח; מי שפועל על פי יפוי כוח או בעצה אחוז.

קראתי פרוספקטים והתברר לי שיש הסכמים על הצבעה, דבר שלא ידעתי

עליו. מתאגדים 70% מבעלי המניות וחותמים על הסכם שלפיו הם מתחייבים

לתאם את ההצבעות בינם לבין עצמם, מרגע זה הם הופכים להיות בעלי ענין?

התשובה היא - כן, כי הם פועלים בעצה אחת.

הם חייבים לדווח לכם על כך? (א' מינטקביץ; כן.) לפחות זה לא

היה ברור מן התשקיפים. אתה אוסף עשרים איש שיש ביניהם הסכם על הצבעה.

זוהי הוראה חדשה).

זוהי שרשרת של הגדרות כאל-ר ההגדרה הרלוונטית היא ההגדרה האומרת:

החזקת ניירות ערך או רכישתם בשיתוף מעולה בין שנים או יותר לפי הסכם

בין בכתב ובין בעל פה. זה עונה על השאלה של פעולה בעצה אחת.

תבדקו את ההצעות הנוספות עם כמה גורמים ותשמעו את תגובתם.

נבדוק זאת אצל כמה הברות גדולות-

מהי תגובתך על הסכמי. הצבעה שמופיעים בתשקיף?

בתקיקיף יש חובת גילוי. השאלה היא לאחר תשקיף. עד תשקיף אין לנו

קושי. השאלה היא לאחר תשקיף.

די תיכוז;

מה קורה אם לאחר שפורסם התשקיף הם מודיעים לך על הסכמי הצבעה?

זהו הסכם בין שני צדדים שאפשר להגביל אותו בזמן, הסכם לגיטימי

לחלוטין, ובלבד שתינתן על כך הודעה.

סעיף 25 (במקום סעיף 38 לחוק העיקרי)

גבי ת' הקר;

כאן באים להסמיך את הרשות לפנות לבית המשפט כדי שיאכוף על

תאגידים להגיש דו"חות כאשר הם אינם ממלאים אחר הוראות החוק והתקנות.

מה קורה, מפסיקים את המסחר?

זה בסעיף הבא-

בסעיף 38 לחוק הקיים נאמר; תאגיד שלא הגיל- דו"ח בהתאם לסעיף 36

במועד שנקבע לכך, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, לצוות עליו שיעשה כן תוך

זמן שיקבע בית המשפט. בהצעת התיקון מוסיפים: לצוות עליו ועל מנהליו

להגיש את הדו"ח או לתקן אותו, במידה והדו"ח שהגישו אינו תואם את ההוראות,

וגם במידת הצורך לצוות על בעל ענין להגיש הודייה על אחזקותיו.

היו"ר יי ארידור;

אנחנו מאשרים את סעיף 25-

סעיף 26 -(הוספת סעיפים 38א. ו-38ב.)

סעיף ז ד, בא להקנות סמכות להפסיק את המסחר בניירות ערך סל תאגיד

אשר לא הגיש דו"ח.

היו"ר יי ארידור;

נחזור לסעיף זה ונדון עליו בנוכחותו של חבר הכנסת דן תיכון.



סעיף 27 (תיקון סעיף 40)

סעיף 40(ב) לחוק קובע כי ההוראות בדבר חובת הדיווח יחולו גם על

תאגיד הרשום בישראל אשר ניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל.

בשל הספק אם המסחר "מעבר לדלפק כלול בקביעה הזו, מוצע להרהיב אח

התחולה על כל מסחר בחו"ל. אי לכך מוצע כי במקום המלים "רשומים למסחר

נסחרים.

נ' שילה;

המסחר "מעבר לדלפק" הוא כאילו לא בבורסה.

החוק היום אומר שהוראוה פרקים מסוימים יחולו גס על ניירות ערך

של תאגיד הרשום בישראל המוצעים לציבור בחו"ל, בין שההצעה נעשית בידי

התאגיד עצמו ובין שהיא נעשית מטעמו או בהסכמתו. זה לגבי פרקים ג', ד'

ו-ה'. פרק ו' שהוא הפרק הדן בדיווח השוטף חל גם על תאגיד הרשום בישראל

שניירות הערך לילו רשומים למסחר בבורסה בחו"ל. אם הרעיון הוא נכון,

הוא לא צריר להיות מוגבל רק לבורסה.

אנחנו מאשרים את סעיף 27.

סעיף 28 (תיקון סעיף 44)

גם סעיף זה נוגע לענין הסודיות.

סעיף 29 (הוספת סעיף 43א)

גבי וזי הקר;

הסעיף מדבר על הדירקטורים של הבורסה, שמחציתם יהיו שלא מבין

חברי הבורסה, בעלי ענין בהם או עובדיהם, מה שקרוי דירקטורים חיצוניים.

הסעיף מבקש לשמור על איזון בין חברי הבורסה, התאגיריס שמניותיהם

נסחרות בבורסה וציבור המשקיעים. הדירקטוריון של הבורסה צריך לתת

את דעתו לאינטרסים השונים של שלושת הגופים האלה.

לסעיף הזה יהיו לי הרבה הערות-

נחזור עכשיו לסעיף 26.

גבי ת' הקר;

הרשות רשאית להורות לבורסה להפסיק מסתר בניירות ערך של תאגיד

(1) לא הגילי דו"ח או הודעה בהתאם לפרק זה במועד שנקבע

לכך; (2) הגיש דו"ח או הודעה שלא בהתאם להראות לפי סעיפים 36 או 37,

ובלבד ששוכנעה הרשות כי חריגה זו הינה בעניניס שבמהות.

הי ו"ר יי 'ארידור ;

עד היום לא היתה סמכות כזו?

ו

לבורסה יש סמכות כזו. אולי נשמע מתי הבורסה מפסיקה מסחר?

ני שילה;

הסמכות להפסיק מסחר כתובה בתקנון הבורסה שאושר על ידי ועדת

הכספים"

גבי חי הקר; כא7 באה סמכוה נוספת-

השאלה מי נפגע מהפסקת המסחר.

זה נאמר בסעיף 38ב. "תאגיד אשר המסחר בניירות הערך שלו הופסק

יהיו הוא ומנהליו אחראים לנזק שנגרם עקב הפסקת המסחר כאמור, למי שהחזיק

בניירות הערך של התאגיד בזמן שהמסחר בהם הופסק."

בעבר הלא רהוק הלק גדול מאלה שהיו חייבים לדווח אחרו להגיש את

הדו"ח, או לא עמדו במועד שנקבע. המסחר בניירות הערך שלהם הופסק, והנפגע

המניות-

היו"ר יי ארידור;

אם יש לכם סמכויות לפי סעיף 38 אתם יכולים לפנות לבית המשפט.

מדוע שלא תלכו לבית המשפט? (מ' ברגר: זה לוקח חדשים).

מי שמכם להפסיק מסהר? (גבי ת' הקר: הכנסת)" המסחר הופסק למשך

שבועות ואנשים לא יכלו לא לקנות ולא למכור.

היו"ר יי ארידור;

הסמכות הזו היא כל כך חריפה עד שהיא כמעיז מתרוקנת מתוכנה בגלל

חריפותה-

אני מרשה לעצמי לחלוק על קביעתך. הסמכות להפסקת המסחר היא

בידי הבורסה-

די תיכוז;

אתה רוצה שהפסקת המסחר תתואם עס הרשות, אתר כיו"ר הרשות?

זוהי סמכות מקבילה.

היו"ר יי ארידור;

לבורסה יש סמכות להפסיק מסחר, היא מפעילה את סמכותה ואפשר לחיות

עם זה. העובדה שהסמכות הזו תהיה מסורה גם לרשות לניירות ערך, בוודאי

מנימוקים אחרים). אבל כאשר קוראים

את הנוסח של סעיף 38א ומצרפים אותו לנוסח של סעיף 38ב. מסתבר שזהו

נשק כל כך רציני שהרשות לא תוכל כמעט להשתמש בו. כי בעצם מה שאמור כאן

הוא כמעט פירוק של תאגיד" אם המנהלים הם האחראים לנזק שנגרם בשל

הפסקת המסחר, איך תוכלו להשתמש בסמכות הזו? אתם רוצים סמכות להפסיק

מסחר, בסדר. אבל אי אפשר להטיל על- המנהל את האחריות לנזק שנגרם בשל

כך. מה תעשו? תביאו לפשיטת רגל של המנהל? תפסיקו את המסחר ליומיים-

יבוא אדם ויגיד; כל רכושי היה מושקע בניירות ערך של החברה. רציתי

למכור את הניירות האלה כדי להשקיע את הכסף בעסק- בשל הפסקת המסחר החמצתי

עסק של מיליון דולר. זהו נזק ישיר שנגרם לי בשל הפסקת המסחר.

אינני נגד הסמכות להפסיק מסהר, אבל הסמכות היא כל כך חריפה,

אתם לא תשתמשו בה. מה קורה כאשר הבורסה מפסיקה מסחר? מי אחראי? -

אין אחראי- (מי ברגר; אין סנקציה אזרחית)-

זה לא שימוש פראי בסמכות. זו סמכות שתבוא בנוסף לסמכות של הבורסה-

צריך להבהיר שהסמכות הזו לא באה במקום סמכותה של הבורסה להפסיק מסחר"

זה בסדר. הבעיה לללי היא סעיף 38ב. המטיל את האחריות לנזק שנגרם

על המנהלים-

סמכות זו מופעלת לאחר התייעצות עם יו"ר הדירקטוריון של הבורסה

ולאחר שניתנת לתאגיד הזדמנות מתאימה להשמיע את טענותיו.

יכול להיות שלא תתחשב בזה.

מה שמטריד אותי שאתם יכולים להפסיק מסתר והמנהל יהיה אהראי לנזק

שנגרם.

ברגע שיהיה סעיף כזה, לא יהיו איחורים בהגשת דו"חות.

היו"ר יי ארידור;

ברגע שיהיה סעיף כזה לא יעיזו להפעיל אוחו.

נכון להיום ידוע לי על מקרה אחד שבו לא הייתי מהסס להפסיק מסחר, לו

היתה לי סמכות כזו.

מי ברגר ;

בארצות הברית זה קיים ויש סנקציה אזרחית.

ומי אחראי לנזק? (מי ברגר; החברה). שהחברה אחראית עוד הייתי

יכול להבין..

אבדוק את הענין ואתן מחר תשובה מוסמכת.

אני רוצה להבין מנין נובעת הלהיטות הזו להפסיק את המסחר?

ברגע שהוא מעכב את פרסום הדו"חות הכספיים, תטיל עליו קנס כבד ביותר.

מדוע אתה הולך לקראת סנקציה כה קשה כמו הפסקת מסחר?

קנס כבד פוגע בבעלי המניות-

הפילוסופיה היא שאם אין מידע המסחר הוא בלתי תקין.

אבל זוהי סנקציה קשה מאד שמענישה מייד את בעלי המניות יותר מאשר

את החברה.

ברגע שאתה מעניש את החברה אתה מעניש את בעלי המניות שלה.

אלה הם כלים שלובים-

מזכיר הוועדה אומר לי שרשם האגודות השיתופיות סיפר בוועדה, כי

לא השתמש בסמכויות שהיו לו לפרק מושב בשל אי הגשת דו"ח ומאזן, כי

הסנקציה נראתה לו חריפה מדי"

לא מדובר על פירוק-

מנהל אם הוא אחראי אישית הוא מסתכן בפשיטת רגל.

היו"ר י' ארידור: תיעשה בדיקה מה אומר החוק בארצות הברית בנושא הזה- יחד עם זה,

אתם צריכים להציע סנקציה שניתן להפעיל אותה במהירות, יותר מהר מאשר פניה

לבית המשפט, שהיא יכולה להביא בעקבותיה גם הפסקת מסהר, אבל התוצאה שלה

איננה כל כך דרסטית עד שלא ישתמשו בה.

קנס כספי. (מ' ברגר; זה קיים היום).

אינני שולל הפסקת מסתר, אני רק רוצה סנקציה פחות חריפה-

אני לא מכיר סנקציה כזו.

אולי מנהל מורשה מטעם - - (גב' הקר: שידאג להשיג את הדו"ח)

זה סותר את הוראות פקודת ההברות.

בפיקוח על מצרכים ושירותים הפעילו זאת אולי פעם אחת.

נחשוב על כך-

בשלב זה אנוזנו משאירים את סעיף 26 פתוה למחשבה נוספת.

סעיף 29

הערה מקדימה לסעיף 29. אחד הדברים המטרידים אותי בענין הבורסה,

שהיא מתנהלת בשליטה מאד מעשית של מערכת מאד מצומצמת ומאד אינטרסנטית,

מערכת שקוראח לעצמה הנהלת הבורסה, ובעצם אין לציבור מה לומר שם מול

המערכת הזו. נראה לי שהיינו צריכים לנצל עכשיו את ההזדמנות הזו, בעיקר

כאשר באים לתקן את הסעיף הזה, כדי לאפשר לציבור לומר את דברו על הבורסה

וגם כדי לחסל את השליטה של אותם בעלי שליטה במערכת הזו- אינני רואה שום

סיבה שבעלי השליטה הנוכחיים ישלטו בחברה הזו, שהיא חברה ציבורית, שצריך

להיות לה אופי ציבורי" ואם המבנה שם הוא אנכרוניסטי, צריך לתקן אותו.

אינני רוצה את האיזון בין "ענינם של חבריה" לבין ענינם של

התאגידים ושל ציבור המשקיעים" אינני רואה איזה ענין יכול להיות כאן

לחבריה. אני מבין את ענינם של התאגידים שניירות הערך ל-להם רשומים

למסחר. זה ענין לגיטימי, זה ענין שהחוק צריך להגן עליו. אינני י כול

להבין מד1ע עניינם של החברים ראוי להגנת החוק-

זה ע1ין של יציבות. זה חוזר אל הציבור-

החוק צריך להגן על עניינם של התאגידים ועל עניינו של הציבור.

אין אינטרס אחר שהחוק צריך להגן עליו. הוא צריך להגן על עניינם של

החברים בבורסה רק בתנאי שהם משרתים את האינטרסים של התאגידים ושל

ציבור המשקיעים ואין ניגוד אינטרסים ביניהם- אנחנו דואגים שלא יהיו

ניגודי אינטרסים בין דירקטורים ובני ה זוג שלהם. עבורנו זה ענין של

ייהרג ובל יעבור. אבל כאשר מדובר בבנק, שיש לו אינטרס מרכזי, שם

אנחנו דואגים שיישמר האיזון. למה איננו דואגים לאינטרסים של אחרים?



היו"ר י' ארידור

יושב שם מר שטסל שהוא בוודאי איננו נציב קול

הבנקים. יושב שם מר ניצני, וגם הוא איננו מייצג את הבנקים. הם מגינים

על האינטרסים של הציבור. הם לא משרתים את הבנקים. אני מקבל זאת.

מחצית חברי הדירקטוריון הם נציגי ציבור-

אתה משוחח עם מר שטסל על הרכב הדירקטוריון והוא אומר לך שהמצב

שם שופר לאין ערוך. ב-1983 המצב היה ממש אבסורדי. לגבי דידי המצב

לא השתנה, שכן גם כאשר אתה בודק מי הם נציגי הציבור אתה מוצא זיקה

ישירה בינם לבין הבנקים. כל מי שיטען כי נציגי הציבור הם נציגים

אמיתיים קול הציבור, אחלוק עליו, שכן נציגי הציבור האלה גם כן מומלצים

אם במישרין או בעקיפין על ידי נציגי הבנקים. בצורה כזו גם נציגי

הציבור אינם מייצגים את הציבור אלא הם נותנים גיבוי נוסף לבנקים"

היו"ר יי ארידור;

ההרכב של הבורסה והשליטה בה גובים באמת בשערוריה.

די תיכון;

איר נבחרים נציגי הציבור להנהלת הבורסה? האם הס נבחרים בבחירות

כלליות, או שבוחרים אותם מנכ"ל בנק לאומי ומנכ"ל בנק הפועלים? אני

רוצה לדעת מי ממליץ על דירקטורים נציגי הציבור?

מי פרידמן;

ליו"ר הרשות יש זכות וטו.

ני שילה;

לאחר דברי ההקדמה קיל היושב-ראש ושל חבר הכנסת דן תיכון,

וכיוון שנקבעה ישיבה למחר להמשך הדיון בהצעת התיקון לחוק, אני מבקש

כי בדיון על נושאים אלה יהיו נוכחים גם מר קזטסל וגם מר ניצני כדי

להשיב על דברים אלה"

אני רוצה להעביר את המסר ברוח הבאה: הם יהיו נציגים שיכוליס

להגן על הציבור אם הס יסבירו שההרכב הזה לא נכון, כולל ההצעה המופיעה

בחוברת הכחולה. איי- אבין שהציבור יהיה מוגן. אם הם לא יסבירו זאת,

אם הם תומכים בהצעה הזו, הס לא יכולים להגן על הציבור-

אני יכול להגיד בשם חבר הכנסת דן תיכון ובשמי, שברגע שנגעתם

בסעיף הזה ההרכב של הבורסה הולך להשתנות, מעבר למה שכתוב בחוברת

הכזזולה. הבעיה איננה להגן על הנוסח של הצעת החוק כפי שהוא מופיע

בחוברת הכחולה. הם צריכים לבוא עס הצעה על הרכב הנהלת הבורסה שלא

יהיה בידי אינטרסנטים. הם לא צריכים לדאוג למעמדם. מעמדם יובטח

בהרכב החדש של הבורסה. בזה נגמרת התלות שלהם בממניס אותם. אס הם

יבואו אלינו מחר עס הכרזת עצמאות, הם יתרמו תרומה גדולה לענין. אם לא -

הם לא נציגי ציבור. זוהי ההזדמנות שלהם לבוא אלינו מחר עם הכרזת

עצמאות"

אני מציע שנציגי האוצר ומשרד המשפטים יכינו נוסח שמגן על

האינטרסים הלגיטימיים - - (די תיכון: בהתייחס להמלצות ועדת-השופט

בייסקי).

זוהי מדיניות שמציעה הוועדה.

תגישו לי נוסח שאני אציע לוועדה. אני מבקש מכם עזרה מקצועית.

כוונתי לנוסח שמגן על האינטרסים הלגיטימיים שראויים להגנה. אינני

זוכר אם ענין זה מופיע בהמלצות ועדת השופט בייסקי. תבדקו אם יש

שם המלצה בכיוון של שחרור הבורסה מהשעבוד שלה.

אני מבקש שיביאו לנו למחר צילום של הרכב הדירקטוריון הקיים.

אני מבקש מהם הצעה חדשה להרכב הדירקטוריון.

הדיון בהצעת החוק יימשך מהר.

תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף. מבנהו וצורתו) (הוראת שעה) (תיקון)

המקנות מובאות לאישור הוועדה. אני מציע לאשר.

תקנות ניירות ערך (פרמי התשקיף, מבנהו וצורתו)

(הוראת שעה) (תיקון), התשמ"ח-1987 - אושרו.

אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)