הכנסת האחת-עשרה
מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 521
מישיבת ועדת הכספים.
יום ב'. ב' בכסלו התשמ"ח - ,23.11.87, שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 23/11/1987
צווים לעידוד החיסכון ( פטור ממס הכנסה) - תיקון תכנית חסכון "לדיור" של בנק יהב, תיקון תכנית חסכון "לדיור" של בנק מסד, תכניות צמודות לסל של בנק מרכנתיל ובנק הבנייה לישראל (מכתבי שר האוצר מיום כ' חשוון התשמ"ח-23.11.87) (3); שינויים בתקציב לשנת 1987; תקנות מס הכנסה ( פחת) (תיקון מס' 2), התשמ"ה-1987(מכתבו של שר האוצר מיום י"א בחשון התשמ"ח-05,11,87); תקנות עידוד החיסכון ( תכניות חסכון צמודות לסל) (הוספת מפעיל התכניות), התשמ"ח-1987 (בנק מרכנתיל לישראל בע"מ) תקנות עידוד החיסכון ( תוספת מפעיל נוסף לתכניו
פרוטוקול
חברי הוועדה; א. שפירא - היו"ר
א. אבוחצירא
י, ארידור
ש. בן-שלמה
ג. גדות
פ, גרופר
י. כהן
י, מצא
ע. סולודר
ע. עלי
ש. עמר
י. צבן
ד. צוקר
ח. רמון
א. שלום
ד. תיכון
א. קרשנר - מזכיר הוועדה
א, דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה
ס. אלחנגי - יועצת כלכלית לוועדה
מ. איזנברג - קצרנית
מוזמנים; ד. שטאוב
מ, קפוטה
א. שפירא - משרד האוצר
ע. שגב )
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה ( פטור
ממס רכוש)(תיקון)(מס' 3), התשמ"ח-1987
תקנות מס הכנסה ( פחת)(תיקון מס' 2),
התשמ"ח-1987
צווים לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) -
תיקון תכניות חסכון "לדיור" של בנק יהב
תיקון תכניות חסכון "לדיור" של בנק מסד תכניות חסכון צמודות לסל של בנק מרכנתיל ובנק
הבניה לישראל
שיינויים בתקציב לשנת 1987
הארנונה משתלמת לרשות מקומית" אין תחליף לארנונה, מס רכוש
אינו תחליף לארנונה, הארנונה משתלמת לרשויות המקומיות ומס רכוש - למדינת
ישראל. אם יש עני? של ארנונה, יש מקום להעלות אותו בועדת הפנים, מס
רכוש הצטמצם והלך והוא חל על קרקע שאינה חקלאית,
ד, תיכון;
מהו יתום-זכאי? אני מבין שכאשר יש יתומים, בדרן כלל יש גם
אלמנה, האם האלמנה מקבלת את הפטור?
משרד הבטחון מגדיר יתום-זכאי עד גיל 30, ואם האיש חולה או
אינו מסוגל לשרת את עצמו, מאריכים את הגיל,
יתום הוא בחור עד גיל 21" מרגע שהוא סיים שירותו הצבאי,
מכוח מה מגיע לו פטור, ומה מצב האלמנה?
בזמנו החליט השר לתת פטור ליתום, ומשרד הבטחון הגדיר יתום
עד גיל 30, מכמה וכמה מסים, ובין היתר ממס רכוש,
"תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה ( פטור מתשלום מס רכוש),
התשל"ד-1974". לפי תקנה 2 ( ואני קורא כותרות השולים } יש פטור ליתום
זכאי ממס על קרקע, לפי תקנה 3 - יש פטור ליתום. זכאי ממס על בנין;
לפי תקנה 4 - יש פטור לאלמנה זכאית ממס על בנין; לפי תקנה 5 - יש פטור
להורה זכאי ממס על בנין"
ועדת הכספים - 23.11.87
א. דמביץ
שימו לב, רבותי, מס רכוש על בנין בבר אינו קיים. על כן לא
נותר לביצוע אלא פטור ליתום זכאי ממס על קרקע,
אם תרצו לדעת כיצר מוגדר יתום-זכאי
אני רוצה חקיקה טובה יותר" נושא זה נדון פעם בעשר שנים"
זו ההזדמנות שלנו לברר ולהבין במה דברים אמורים, אני רוצה להבין מרוע
אין נותנים פטור זה לאלמנה,
ההגדרה של יתום-זכאי היא: "ילדו של הנספה - ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ - שלא
מלאו לו 21 שנה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות
הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, וכל עור איני עומד ברשות עצמו
מסיבות אלה, אך למעט ילד שבמות הנספה מלאו לו 21 שנה ואותה שעה לא היה
סמוך על שילחנו, וכן למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותי של הנספה סמוך
על שולחנו ושהיה מוחזק על-ידי קרובו מלידה, שלא היה בן-זוגו של הנספה
(להלן - "יתום")".
מדוע האלמנה אינה מקבלת את הפטור? הרי האלמנה היא הנפגעת
הראשונה וקרוב לוראי שהיא בעלת הכנס לאחר האסון,
אינני מניח שאני חכם יוהד מדייר בדר ומישראל קרגמן, שאלה זו
בודאי נשאלה כאשר הם אישרו תקנות אלו, ובודאי ניתנה עליה תשובה. אני ריצה
לדעת מה התשובה"
מאחר ואני מתאר לעצמי, שכולנו נצביע בער תקנות אלו, אני
מציע שמזכיר הוועדה יפנה לשד הבטחון ויבקש הסברים מרוע לא ניתן הפטור
לאלמנה,
אנחנו נכתוב מכתב לשר הבטחון ונבקש הסבר,
יכול להיות שנעשה כאן עוול לגבי אלמנה, אם אתה רוצה לתקן
עוול זה, - לא במכתבים"
היו"ר א. שפירא;
נקרה הזדמנות לפניך לתקן - אל תחמיצנה. קודם נתקן לגבי יתום,
צורך - נתקן גם לגבי אלמנה,
י, כהן;
כאשר היה דיון על הקלות לאלמנות צה"ל, היה קובצנסוס בוועדה
שיש לאפשר לאלמנות צה"ל לקבל את כל ההקלות במסים גם אחרי נישואיהן מהדש.
היו"ר א. שפירא;
אני מעמיד להצבעה תקנות אלו. בתיקון הבא: במקום "1988" יבואו1985.
הצבעה
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה ( פטוד מתשלום מס רכוש)
(תיקון מס' 5)בתיקון הבא: במקום- "1988" יבוא:1985 אושרו
תקנות מס הכנסה ( פחת)(תיקול מס' 2). התשמ"ה-1987
(מכתבו של שר האוצר מיום י"א בחשון התשמ"ח-5.11.87)
היו"ר א. שפירא;
תקנות פס הכנסה ( פהת)(תיקון מס' 2), התשמ"ח-1987.
רשות הדיבור לחבר-הכנסת יורם ארידור,
גם כאשר הייתי שר האוצר ודגלתי בהורדת מסים עקיפים לסוגיהם,
מעולם לא הורדתי מסים על אופנועים וקטנועים; יש לי עמדה עקרונית בנושא.
אני חושב שהכלים האלה הם כלים מסוכנים מאד, בעיקר לאלה המשתמשים בהם
מקרב הנוער. זאת אומרת באותה תקופה שהם רשאים לנהוג על קטנועים ואופנועים
ועדיין לא על מכוניות" אני אינני בעד עידוד השימוש באופנועים וקטנועים.
אני בעד עידוד השימוש באופנים ללא מנוע. אני חישב שעל אופנים ללא מנוע
לא צריכים להיות מסים" אין שום סיבה שבמדינירת שצריך לעודד קנייה של
אופנועים וקטנועים.
לכן אני מתנגד להצעה זו, כי היא באה להקל על בעלי הקטנועים
והאופנועים, ואני נגד זה שנעודד אותם בכבישים לנו"
ע. סולודר;
אני תומכת בשתי ידי בדבריו של חבר-הכנסת יורם ארידור.
בזמנו היתה תנועת אופניים גדולה בערי ישראל. אני הייתי לאחרונה
בקופנהגן והייתי מלאת התפעלות מהשימוש הרב של האוכלוסיה מנער ועד זקן
ע. סולודר
באופניים, אני חושבת שיש ענין שנעודד שימוש נרחב באופניים בארץ.
אינני יודעת אם העידוד לשימוש באופניים צריך לעבור דרך סנקציות, אבל
אין ספק שהשימוש המופרז בקטנועים ואופנועים לא פעם הוא מסוכן ובורם
טירדה על הכבישים. לכן אני תומכת בדבריו של חבר-הכנסת יורם ארידור.
בניגוד לדעתם של חברי-הכנסת יורם ארידור ועדנה סולודר אני
סבור שצריך לאפשר שימוש באופנועים וקטנועים. שליחויות רבות בערים
נעשות על-ידי רוכבי אופנוע ורוכבי קטנוע, ויש רבים המתפרנסים משימוש
באופנועיה וקטנועים, עם ריבוי המכוניות על הכבישים, יותר ויותר אנשים
עוברים לקטנועים ואופנועים,
לפני שבועים היתה הצעה בועדת הכלכלה להטיל מס על המשתמשים
באופניים להעברת מכתבים. ההצעה הובאה על-ידי רשות הדואר, כדי למנוע
תחרות של העברת דברי דואר שלא על-ידי רשות הדואר, ולא אשרנו את ההצעה,
אם מדובר באופנועים וקטנועים המשמשים לפרנסה, אין סיבה שלא
נאשר את התקנות" יחד עם זאת אינני מתנגד, שפחת זה לא ינתן למי שהאופנוע
או הקטנוע אינם משמשים לפרנסתו.
י
אני חושב שצריך לעודד את הנושא של רכיבה על אופנים, זה יכול להוריד
במידה מסויימת את העומס בכבישים"
אני הבינותי את דברי חבר-הכנסת ארידור כמכוונים לכלל התופעה
של רכיבה על קטנועים ואופנועים, אבל אם מדובר על שליחויות, איך ייעשה
הדבר? יש תלת-אופניים.
לא מדובר על תלת-אופניים. פה מדובר על קטנוע ואופנוע, אם יגידו
לנו שמדובר על תלת-אופניים, אין לי התנגדות,
אני מציע לאשר את התקנות, כי מדובר על פחת על אופנועים וקטנועים
לאנשים שכלים אלה משמשים להם לפרנסתם"
אני מציע לעשות הפרדה בין שני סוגי רכב: בין אופנוע ובין
וספה, שמשמשים לצרכי עבודה" אפשר לעשות את ההבחנה בין שני הכלים
האלה על-פי כוח המנוע.
הערה הסטורית: מי שאינו זוכר מתי היה מס הכנסה בפעם הראשונה
בפלשתיין, צריך לראות את תקנות מס הכנסה ( פחת)" זה היה ב-1941" מאז
יש פקודת מס הכנסה 1941, פקודת מס הכנסה 1947 ועכשו יהיה וחוק מס הכנסה
(נוסח משולב).
תקנות מס הכנסה ( פחת) מ-1941, נדמה לי שזה אחד החיקוקים
הוותיקים ביותר שיש לנו. מתוך יחס כבוד למר קפוטה, אני מציע שיתנה
את האישור בכך, שאת 10 השורות של התקנות עצמן והתוספות, ינסחו פעם
אחת בנוסח עברי מחייב ויגישו את זה לאישור הוועדה, ואז יהיו לנו תקנות
מס הכנסה ( פחת), התשמ"ח-1988. אני רואה שמר קפוסה מנענע בראשו לאות
הסכמה,
השאלה הנשאלת היא, איך קרה שעד היום בעלי קטנועים ואופנועים
שמתפרנסים מכלים אלה, לא זכו לפחת עליהם? כל אדם שקונה מכונה, זכאי
לפחת"
על-פי דברי ההסבר לתקנות, כל מי שיש לו אופנוע או קטנוע
המשמש לייצור הכנסתו, זכאי לפחת" המבחן היחיד הוא, האם כלי הרכב
תורם להכנסתו- וזה אתה יכול להגיד לגבי כל פריט שנכלל בהנהלת החשבונות
של ה נשום, לכן במקרה שמוכח שיש קשר ישיר בין השימוש באופנוע או בקטנוע
ובין יצירת הכנסה, אני בעד מתן הפחת" זה מגיע וזה הוגן- אינני מבין
איר עד.היום לא ניתן פחת זה לבעלי אופנועים וקטנועים שתורמים להכנסת
בעליהם.
עד 1984 החוק העניק פחת לאופנועים, כי חוק המיסוי בתנאי
אינפלציה נתן פחת לכלי רכב, וזה ניתן גם לאופנועיים" מאז חוק התיאומים,
אין התייחסות לאופנועים, לכן הייתי מציע להחיל את התקנות רטרואקטיבית
מ-1985, כדי שתהיה רציפות"
בפועל חלק מפקידי השומה נותנים פחת זה וחלק - לא, המדובר
במגזר שולי, ואנו רוצים ליישר את הקו, כדי שלא יהיה מצב שחלק מפקידי
השומה יתנו פחת זה וחלק - לא,
אני מביא להצבעה תקנות מס הכנסה ( פחת)(תיקון מס' 2)
התשמ"ח-1987.
הצבעה
תקנות מס הכנסה ( פחת)(תיקוז מסי 2),
התשמ"ח-1987 אושרו
צווים לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) - תיקון תכנית הסכון
"לדיור" של בנק יהב, תיקון תכנית חסכון "לדיור" של בנק מסד,
תכניות צמודות לסל של בנק מרכנתיל ובנק הבנייה לישראל
(מכתבי שר האוצר מיום כ' חשוון התשמ"ח-23.11.87)(3)
אנו עוברים לנושא הבא: צווים לעידוד התסכון ( פטור ממס הכנסה) - תיקון תכנית
חסכון "לדיור" של בנק יהב, תיקון תכנית חסכון "לדיור" של בנק מסד,
תכניות חסכון צמודות לסל של בנק מרכנתיל ובנק הבניה לישראל.
דברי הסבר יביא נציג האוצר מר שגיא.
אנו מציעים תיקון טכני בתכניות חסכון "לדיור" של בנק יהב
ובנק מסד. בתכניות אלו יש הגבלת התקרה להפקדות חדשיות ולהפקדה החד-
פעמית. אנו מציעים להגדיל את התקרה להפקדה חדשית מ-46 שקל ל-75
שקל ואת ההפקדה החד פעמית מ-180 שקל ל-750 שקל.
התורה שבעל-פה אינה מתאימה לתורה שבכתב. בצו נאמר:"במקום
500 שקלים" יבוא "75 שקלים חדשים". ובדברי ההסבר כתוב: שמוצע
להגדיל את הסכום של 46 שקלים חדשים ל-75 שקלים חדשים והסכום של 180
שקלים חדשים ל~750 שקלים חדשים.
אתה צודק. מוצע להגדיל מכום ההפקדה החדשית מ-46 שקל ל-75
שקל וסכום ההפקדה החד-פעמי מ-180 שקל ל-750 שקל"
אתה אומר שסכום החסכון של אדם בתכנית כזאת יכול להגיע
ל-900 שקל לשנה. ונניח שאדם יחסוך 10 שנים, סכום החסכון יגיע
ל-9,000 שקל. בסופו של דבר אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם בכלל
יש מקום לעודד תכנית חסכון כזאת. תתילתן של תכניות תספון אלו בתקו3ה
שקדמה לאינפלציה, וערכם של הכספים שנתסכו בתכניות חסכון אלו נשחק,
אתם באים אלינו בכל פעם בהצעה לעדכן סכומים בתכנית תסכון.אחרת. אני
מציע שנשים נקודה ותביאו עדכון כל תכניות התסכון בבת אתת. תפנו
לבנקים שיגישו כל תכניות התסכון לעדכון ותעדכנו כל תכניות החסכון
בפעם אחת, ותפקחו על זה מדי שנה, כדי שכספי התכניות לא ירדו לטמיון,
מי שמכיר את המציאות יודע שכל התכניות הללו של בנק יהב
ודומות להן, הן תכניות שלמעשה באות להיטיב עם עובדי המדינה, הטבות
שנותנים אותן בצורה מסויימת של תסכון, עד כמה שאני יודע הנושא של
דיור מקבל פרשנות רחבה, החל משפוץ דירה ועד הרחבת מרפסת, ועד המקרים
הנדירים שזה מהווה חלק ממאמץ ההשתכנות של החוסך בדירה,
אני מבין שהמטרה של העדכון היא לשים תקרה להטבות אלו, אבל
כאן יש סתירה, כי מצד אתד אתה מעונין שהאנשים יחסכו ככל שניתן - ואם
מדובר על דיור השאלות של חבר-הכנסת תיכון נכונות - ומצד שני אתה מגביל
את זה בגלל ההטבות שכאן הן גדולות יותר מבחינת.המדינה, השאלה היא,
האם לא ניתן לעשות קומבינציה, אתם אומרים לעובד המדינה: תנצל את זכותך
בסכומים קטנים בבנק יהב וחסכון נוסף לדירה תעשה בתכניות חסכון אחרות,
אני רוצה לשאול: האם אי אפשר לדון בוועדה על הגדלת הסכומים,
כי הסכומים האלה הם מגוחכים, גם כאשר אתה מגדיל סכום ההפקדה החדשית
ל-75 שקל לחודש,
הסכומים 75 ו-46 ו-180 ו-750 עדיין אינם ברורים לי,
אם אתה מעלה את הסכום של 46 שקל ל-75 שקל, מדוע בצו לא כתוב: במקום
46 יבוא 75 שקל? מדוע כתוב: "במקום 500 שקלים יבוא 75 שקלים חדשים"?
500 שקלים ישנים הם היום 46 שקלים חדשים, ו-2,000 שקלים
ישנים הם היום 100 שקלים חדשים,
אני רוצה לשאול עוד שאלה: למה הפרופורציה שונה, 46 שקלים
אתה מגדיל ל-75 שקלים, שזה פחות מפי 2, ו-180 שקלים אתה מגדיל ל-750
שקלים, שזה פי 4 .מה שמתבקש.הוא להגדיל את תקרת ההפקדה החדשית
לפי אותה פרופרציה ל-180 שקל, ואולי זה מקור הבלבול,
לגבי הסכומים הקטנים בעבר, מדובר באיזו שהיא התחייבות של
החשב של האוצר לתת הלוואות לצרכי דיור ושיפוצים לעובדי המדינה.
הוא נותן ביז כה וכה את ההלוואות, אבל הוא אומר: אם אתה תעזור לעצמך,
אתן לך יותר- זה העקרון של התכנית הזאת, החשב הכללי מלביש על התכנית
הזאת תנאי ההלוואה, והעקרון הוא - תעזור לעצמך, תקבל הלוואה יותר גדולה,
ההלוואה לרכישת דירה היא פי 3 מאשר החסכון ופי 2 לשיפוצים.
איך נקבעו תנאי ההלוואה על-ידי החשב הכללי? הרי החשב הכללי
מוגבל היום במתן הלוואות, שכן הוא הופך את זה מייד להכנסה חייבת במס?
ההפרש בין הריבית הרעיונית והריבית הנקבעת על-ידו הופך להכנסה. אם
אני מאשר לך את זה, אני נותן יד להעלמת מס.
תכנית זו אושרה כאשר בעיית הריבית הרעיונית לא היתה קיימת"
נתנו הלוואה כאשר האינפלציה היתה מעל 100 בריבית של 6%.
האם אפטר לקבל ממך הודעה מוסמכת מה הם התנאים שבהם החשב
מעמיד את ההלוואה?
הריבית היא ריבית משתנה. כאשר אני לוקח הלוואה הריבית
אינה קבועה. יש שני מסלולים, ריבית קבועה וריבית משתלה לפי ריבית
החשב הכללי,
תגיד לי מה היא הריבית של מס הכנסה,
ד. תיכון;
יכול להיות שמשהו אינו בסדר כאן.
מ. שגיא;
יכול להיות שהריבית מתאימה לריבית של מס הכנסה.
ד. תיכון;
כאשר אושרה התכנית לא היתה ריבית ניידת. מאז הגענו לאינפלציה
של 600%-500%, ירדנו לאינפלציה הד-ספרתית, בחצי השנה האחרונה אנו נמצאים
על הגבול של 10%,
היו"ר א. שפירא;
15%.
ד. תיכון;
האוצר מדבר על בסיס שנתי, כולל פיחות.
תנאי ההלוואה בתכנית חסכון זו נקבעו כאשר יורם ארידור
לא חשב להיות שר האוצר.
אנחנו עוסקים בעדכון סכומים, אבל איננו שואלים את עצמנו
מה הבסיס לעדכון,
לא איכפת לי לאשר את העדכונים המוצעים, אבל אני מציע שתבדקו
את כל התכנית מחדש.
היו"ר א. שפירא;
תבדקו מחדש תכנית זו, ובעדכון הבא
ד. תיכון;
מדיע בעדכון הבא? מר שגיא ידווח וסמדר אלחנני תוציא מכתב.
י. צבן;
לא קבלתי תשובה על הפרופורציה של עדכון.
מ. שגיא;
ההטבות במס ניתנת גם לשיפוץ דירה וזה קשור להלוואות שניתנות
בלי קשר לתכנית החסכון. בא הבנק המפעיל את התכנית ושיכנע אותנו, שיש
אנשים שפתאום נופל לידיהם סכום כסף גדול יותר מ-180 שקל - הסכום המופיע
פה - והם מבקשים להכניס לתכנית ולא מאפשרים להם" לכן הצענו להגדיל
את הסכום. אינני חושב שזה יזיק.
צריר היה לעדכן כך שלא תהיה הפקדה של 750 שקלים ואחרי 6 חדשים
שוב הפקדה של 759 שקלים, כי זה שווה לריבית ריאלית של 100%על חודש.
לגבי העדכונים, מרבית התכניות היום הן ללא תקרות" יש
כמה תכניות חסכון מסוג זה שיש בהן הטבות מיוחדות, -?????יש תקרה.
כל מי שיבדוק תכגית חסכון זה, יראה שיש בה עבירות מס" לכן
מנסים להקטין את היקף התכנית"
אני מציע להגדיל סכום ההפקדה החדשית מ-75 ל-150 שקל-
מהתקציב.
י. צבן;
אני מציע להגדיל סכום ההפקדה החדשית מ-75 ל-100 שקלים,
מ. שגיא;
יהיה 100 שקלים"
אני מבקש להכניס תיקון זה גם בתכנית החסכון "לדיור" של בנק
מסד"
היו"ר א. שפירא;
אני מעמיד להצבעה תכנית חסכון "לדיור" של בנק יהב בתיקון
הבא! במקום "75 שקלים תרשים" יבוא "©©1 שקלים תדשים",
הצבעה
תכנית חסכון "לדיור" של בנק יהב, בתיקון הבא: במקום
"75 שקלים חדשים" יבואו "100 שקלים חדשים", או ש ר ה
היו"ר א. שפירא;
אני מעמיד להצבעה תכנית חסכון "לדיור" של בנק מסד בתיקון
הבא: במקום "75 שקלים חדשים" יבוא:"100 שקלים חדשים",
הצבעה
במקום "75 שקלים חדשים" יבוא:"100 שקלים חדשים"
אושרה
תקנות עידוד החסכון ( תכניות חסכון צמודות לסל)
(הוספת מפעיל התכניות), התשמ"ח-1987 (בנק מרכנתיל לישראל בע"מ)
תקנות עידוד החסכון ( תוספת מפעיל נוסף לתכניות
חסכון שונות), התשמ"ח-1987(בנק הבנייה לישראל בע"מ)
מ. שגיא;
אנו מבקשים אישור הוועדה להוספת שני בנקים כמפעילי
תכניות חסכון- בנק מרכנתיל ובנק הבניה לישראל"
כן.
ד. תיכון;
בנק זה יש בו בעיות קשות והוא מקרטע, אתם באים היום, לפני
שגורלו נחרץ, ומאפשרים לו להכנס לעוד הרפתקאה? הרי בסופו של דבר
אתם תצטרכו לשלם הכל, אני שואל: האם לא כדאי לעצור? האם לא כדאי
להמתין שנה ולראות מה יהיה גורלו של הבנק?
אני מעמיד להצבעה תקנות אלו"
הצבעה
תקנות עידוד החסכון ( תכניות חסכון צמודות לסל)
(הוספת מפעיל התכניות), התשמ"ח-1987 אושרו
תקנות עידוד החסכון ( תוספת מפעיל נוסף לתכניות
חסכון שונות), התשמ"-1987 אושרו
שינויים בתקציב לשנת 1987
אנו עוברים לנושא הבא: שינויים בתקציב לשנת 1987. ולראשונה - פנייה מס' 102 של
הממונה על התקציבים.
מבוקש אישור להעברת 292,500 אלפי ש"ח מהרזרבה הפנימית
לשיפוי המוסד לביטוח לאומי בגין ביטול מקדמת ספטמבר של המעסיקים
והעצמאים לביטוח לאומי-
אדוני היושב ראש, זוהי הזדמנות לבדוק סעיף זה בחוק התקציב,
שתחת הכותרת של הפחתת עלות העבודה פוגעים בעצמאותו של המוסד לביטוח
לאומי.
אני רוצה להזכיר, שהרקע להחלטה להפחית עלות העבודה על-ידי הפחתת
דמי הביטוח הלאומי של מעסיקים והעצמאים היה, אותם יצרנים שייצרו
לשוק המקומי מוצרים שמחיריהם הוקפאו ומשרד התעשיה והמסחר לא נתן להם
להעלות מחירים, הגיעה עת תשלום תוספת היוקר ואמרו היצרנים: או שתתנו
לנו להעלות מחירים או שלא נשלם תוספת יוקר, ואז אמרו להם: אתם תשלמו
תוספת יוקר ותפחיתו בתשלום דמי הביטוח הלאומי,
אני רוצה שתדע, אדוני היושב ראש, שלא רק עצמאים בינוני'הכנסה
ומיעוטי הכנסה מקבלים הטבות אלו, אלא כל המעבידים וכל העצמאים ללא
הבחנה, כולל יצרנים שהעלו מחירים ובתי עסק עצמאיים שעשו עסקים גדולים,
אינני מבין מדוע צריך להפחית דמי הביטוח הלאומי, כדי להפחית עלות
העבודה, ליבואן בתקופה זו כאשר הרווחים שלו מוזרמים לכיסו הפרטי,
אנו יודעים את כל החוקים הסלקטיבים. המדובר איננו בסכומים
קטנים, העניז חזה מסתכם במיליארד ורבע סקל בקירוב.
לפני שאישרו הפחתת עלות העבודה באמצעות הפחתת דמי הביסוח
הלאומי בפעם השניה, היתה דרמה. היה צריך לעדכן את קצבאות הביטוח
הלאומי למשפחות מיעוטות הכנסה, והמנכ"ל של המוסד לביטוח לאומי אמר
שיעדכנו את הקצבאות ב-6 שקלים והאוצר אמר: ב-4 שקלים, וההוצאה התקציבית
של ההפרש של 2 השקלים הסתכמה ב-28 מליון שקל. כעבור t ימים הממשלה
החליטה על הפחתת עלות העבודה ב-550 מליון שקלים חדשים ל-6 חדשים,
והתעקשו ולא ויתרו לביטוח הלאומי על 28 מליון שקלים"
אני מבקש שנקבל יותר נתונים מי נהנה מהפחתת עלות העבודה.
לפי איזו התפלגות?
פ. גרופר;
כמה מקבלת התעשייה הקבוצית, כמה מקבלים המושבים, כמה מקבלים
המפעלים של "כור" ושל חברת העובדים.
חבר-הכנסת צבן, אתה מציע לעכב אישור העברה תקציבית זו לביטוח
הלאומי? אתה בעד הבאת המוסד לביטוח לאומי לפשיטת רגל? אם כך - נעכב
את האישור.
חבר-הכנסת צבן, לא תוכל לקבל פירוט - - -
ע. שגב;
אני יכול להביא פירוט לפי ענפי התעשיה"
אני מעמיר להצבעה פנייה זו.
הצבעה
שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 103 של
הממונה על התקציבים אושרה
היות ומדובר בתקציר של המינהל האזרחי ביהודה ושומרון, אני
מבקש לשאול את יושב ראש הוועדה, מדוע משהים את החקיקה בנושא של
הטלת מס הכנסה על חברות-בת וחברות-נכד ביהודה ושומרון? אני חושב שאתה,
כמי שמייצג אח היצרנים הישראליים, צריך להיות מעונין בכך, שלא תהיה הפליה
כזאת ולא יתחמקו מתשלום מס על-ידי רשום חברה בראמללה.
אינני רוצה לעכב אישור ההעברה התקציבית, אבל אני מבקש הבהרה.
אני כתבתי מכתב ליושב ראש הוועדה בעניז זה. אני רואה בזה
שערוריה, ששני חברי הכנסת אינה נותנים לך להעביר חוק זה ואחר-כך
אתה מתפלא שחברים אחרים מנסים לעכב נושאיה אחרים, אם היינו מנסים
לעכב שנה וחצי העברה תקציבית לישובים ביהודה ושומרון, מה היית עושה?
כי בחוק זה יש כמה בעיות ובין השאר הבעיות שהועלו על-ידי
נציב מס הכנסה, מר רבינוביץ. נציב מס הכנסה לא היה שלם עם הצעת-התוק,
בוועדה הוחל בדיון בהצעת החוק וחלק גדול מהסעיפים . דונו ונפלו,
לאחר שהממונה על הכנסות המדינה פרש ונציב מס הכנסה חזר מחו"ל, אני מציע
שנחדש את הדיון בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( מס' 76). אבל אני דוחה
מכל וכל את הטענה, כאילו יש לנו ענין שלא לסתות הפרצות הקיימות בפקודת
מס הכנסה"
לאור הודעתו של חבר-הכנסת דן תיכון, אפשר לקבוע ישיבה לדיון
בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה ( תיקון מס' 76) ב-3 בדצמבר,
בתיאום עם נציב מס הכנסה.
אני רק רוצה לומר לחבר-הכנסת חיים רמון, שהוא יודע שיש
בחוק כמה מפלטי-מס שמוצע לסתום אותם, ועל כך התרעומת שלו, כי הוא
מבין, שאין לנו משהו בעד רמאללה,
אפשר להעביר.
חבר-הכנסת חיים רמון אינו אומר שמוצע לסתום כמה מפלטי-מס
לעצמאיים,
אני רוצה להביא לידיעתו של חבר-הכנסת חיים רמון, שחלקם
של העצמאים במס הכנסה עלה מ-40% ל-65% וחלקם של השכירים ירד מ-60%
ד. תיכון
ל-35%, כלומר היחס ביז עצמאים ושכירים בהכנסות מס הכנסה השתנה
מ-60% שכירים-40% עצמאים ל-65% עצמאים-35% שכירים.
ועוד אומרים שאנו מעכבים חוק לתיקוז פקודת מס הכנסה ( מס' 76)
בגלל "סעיף ראמללה". לא ולא - - -
אני מביא להצבעה פנייה מס' 105.
הצבעה
שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 105 של
הממונה על התקציבים אושרה
אני עיכבתי פנייה מס' 112 של הממונה על התקציבים, כי רוצים
להוציא 2,4 מליוז רולר על בנין גנזך המדינה. אני רוצה לברר זאת עם
שר האוצר.
'ישר התעשיה והמסחר מציע שינויים בתקציב משרדו ישר האוצר מבקש
אישורה של ועדת הכספים של הבנסת על כך, בהתאם לסעיף 11 לחוק יסודות
התקציב, התשמ"ה-1985, כמפורס בתדפיס המצורף בזה.
העברה פנימית בסך 400 אלפי ש"ח המיוערת לכיסוי השתתפות המשרד
בהוצאות שטעון סחורות של יצואנים עקב היעדר קווים ימיים ישירים לנמלים
במרכז ודרום אמריקה, אפריקה ודרום מזרח אסיה.
ההעברה נועדה למימון התייקרויות וגידול ריאלי בהובלה הימית
לדרום מזרח אסיה."
נשמע דברי הסבר לפנייה זו מפי מר שגב.
היום יש יצואנים שמייצאים סחורות למזרח אסיה, וההובלה לשם
יקרה. משרד התעשיה והמסחר משתתף בהובלה, בכדי לאפשר את הייצוא-
אני רוצה להסביר את הפנייה הזאת" מאז שפתחו את תעלת סואץ
ירד נמל אילת מגדולתו, שהרי יותר זול לייבא את הסחורות לישראל דרך
נמל אשדוד. משרד התעשיה והמסחר, כדי לפצות את אילת, נותן סובסידיה
למי שמסכימים לפרוק את המטענים בנמל אילת במקום בנמל אשדוד. עד כאן
הכל בסדר. אני מבין שצריך לעזור לייצוא. אבל מדוע גוזלים את כבשת הרש?
אם היו לוקחים את הסכום הזה מסעיפי ההוצאות השוטפות, מילא.
לוקחים את הסכום הזה מהרזרבה.
ד. תיכון;
אני מבטיח לך שבעוד חודש תבואו ותעבירו כסף לרזרבה לעידוד
הייצוא.
האמת היא שיש משרדים שלפעמים עושים טעות וכותבים רזרבה למה.
אילו היו כותבים רק רזרבה, זה היה בסדר"
אני מעמיד להצבעה פנייה מס' 113.
הצבעה
שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 113 של
הממונה על התקציבים אושרה
אני מעמיד להצבעה פנייה זו"
הצבעה
שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 115 של
הממונה על התקציבים אושרה
אני מציע שנאשר את הפנייה. אם חבר-הכנסת צבן, שאינו נוכח,
יגיד שהוא הבין אחרת, אביא את הפנייה להצבעה מחר. אני הבינותי שהוא
הסכים לאשר את הפנייה כפוף לקבלת החמר.
הוא האיש הלוחץ על העברה הכספים למוסד לביטוח הלאומי.
לכן אני מעמיד להצבעה פנייה מס' 102.
הצבעה
שינויים בתקציב לשנת 1987, פנייה מס' 102 של
הממונה על התקציבים אושרה