הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 519

מישיבת ועדת הכספים

יום גי, כ"ה במרחשוון, התשמ"ח - 17.11.1987 - שעה 10.00

נכחו

א"י שפירא - היו"ר

י"ז אמיר

י' ארידור

פי גרופר

י' כהן

עי סולודר

עי עלי

שי עמר

די צוקר

הי קופמן

הי רמון

גי שפט

די תיכון

שי אליישר - משרד התחבורה

צי אנגל, גבי חי מרגליות, גבי לי ליכט - משרד התעשיה

יי ארד, חי יפה - משרד האוצר

יי טמלר, יי סוקולוב, די שבדרון - לשכת המסחר

חי ישראל - התאחדות התעשיינים

אי קרשנר

אי דמביץ

סי אלחנני

אי דגני

צו שעת חירום (תשלומי חובה)

(היטל על מלאי של טובין- חיטים, קמח חיטים);

צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה) (מסי 6) - נעלי ספורט;

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(מסי 28) - מחשבים;

שינויים בתקציב לשנת 1987 - פניה 110-111;

הצעות לסדר היום - מיזוג בנק החקלאות עם הבנק

לפיתוח התעשיה.



צו שעת חירום ותשלומי חובה (היטל מלאי על טובין - חיטים וקמח חיטה)

מ"מ היו"ר י"ז אמיר;

אני פותח את הישיבה.

הטעיף הראשון בסדר היום הוא צו שעת חירום הדן בהיטל מלאי על חיטים

וקמח חיטה.

אי קרשנר;

בנושא זה יש הטכמה בין משרד התעשיה והמסחר לבין ארגון בעלי טחנות הקמח.

גבי לי ליכט;

אני מבקשת להביא לידיעתכם את נוסח הסיכום שהושג בין משרד תתעשיה והמסחר

לבין ארגון בעלי טחונות הקמח בענין היטל על מלאי חיטים וקמחים, כדלהלן:

"היטל על מלאי חיטים וקמחים - סיכום בין משרד התעשיה והמסחר וארגון בעלי

ו. כי להבא יוטל היטל על מלאי חיטה, קמח, סובין, בעת העלאות מחירים של 10%

ומעלה. במקביל יינתן פיצוי על ירידת מחירים של % 10 ומעלה.

2. בעת עליות ו/או ירידות מחירים של פחות מ-10%, לא יוטל היטל ולא יינתן

פיצוי.

3. המשרד יבטל דרישתנו להחזקת מלאי אופרטיבי של קמח.

4. ההיטל שהוטל ב-7.87.ו2 ישולם על ידי הטחנות, לרבות ההיטל על המלאי

האופרטיבי שהוחזק על פי דרישת המשרד.

הנושא סוכם בישיבה אצל מנכ"ל המשרד."

היו"ר י"ז אמיר;

אם אין הערות, נרשום לפנינו את הסיכום ונביא את הצו לאישור הכנסת.

הוחלט; להביא את הצו לאישור הכנסת.



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 28)

היו"ר י"ז אמיר;

אנחנו עוברים לצו הבא - צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון

מס' 28). הוועדה קיימה דיון בנושא ונאמר לנו שאם לא נאשר את התיקון נגרום הפסדים

לאוצר.

התיקון המוצע בא למנוע הפסדים.

יי ארידור;

אם לא רוצים לתקן את הצו ולא מאשרים את התיקון, נשאר בתוקפו הצו הנוכחי.

פי גרופר;

והמדינה תפסיד 150 מיליון שקל.

י' ארידור;

אני רוצה לבטל מסים על מחשבים ביתיים

זוהי פירצה הקוראת לגנב.

יי ארידור;

אני מבקש לקיים את הדיון על הצו בנוכחות היושב-ראש הקבוע של הוועדה.

היו"ר י"ז אמיר;

לפי בקשתו של חבר הכנסת יורם ארידור אני דוחה את הדיון בצו עד לבואו של

יושב ראש הוועדה.



צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה) (תיקון מס' 6)

אנחנו עוברים לדיון בצו שעת חידום (שיעור תשלום חובה)

(תיקון מס' 6), הבא להעלות את תשלום החובה המוטל על יבוא נעלי

ספורט מהמזרח התיכון מאגורה אחת ל-3 שקלים לזוג נעליים. הצו טעון

אישור של ועדת הכספים.

בהזדמנות זו רצוני לומר שהגשתי שאילתה לשר התעשיה והמסחר בענין

יבוא נעליים לארץ במחירי היצף, יבוא שפוגע בתעשיה המקומית,

לדיון הוזמנו משלחות של התאחדות התעשיינים ושל לשבת המסחר.

מהי העמדה של התאחדות התעשיינים לגבי הצו הזה?

אנחנו תומכים בצו.

נשמע עכשיו את נציגי לשכת המסחר. בבקשה.

היטל בסכום של 3 שקלים על זוג נעלי ספורט המיובאים מהמזרח הרחוק

הוטל לפני מספר חדשים. הנושא נדון בוועדת משנה של ועדת הכספים שלא

ראתה לנכון לאשר את הצו, ועל כן הוא בוטל. עכשיו חוזר האוצר ומציע

את הצו כאשר שום דבר בשטח לא השתנה.

את הנימוקים נגד ההיטל השמענו בוועדת המשנה של ועדת הכספים.

אני יכול לחזור על הנימוקים האלה וגם להוסיף עליהם.

היבוא של הנעליים האלה גם היום כרוך ברישוי. כל בקשה ליבוא עוברת

את הבדיקה של משרד התעשיה והמסחר. היבואנים נדרשים לקבל כל שנה אישור

למה שנקרא "יבואן מורשה". הם חייבים להמציא לשם כך אישורים ממס הכנסה

וממס ערך מוסף. זהו הסדר מיוחד שלא קיים לגבי יבוא אחד של נעליים.

על יבוא הנעליים האלה כבר היום מוטל מיסוי כבד למדי.

ההיטל של 3 שקלים זוהי תוספת למיסוי הקיים? מהו המיסוי כיום?

המיסוי האפקטיבי הוא בסביבות 100%. על כך רוצים להוסיף 3 שקלים

לזוג.

כיוס ההיטל הוא אגורה אחת - (אי דמביץ: כדי לשמור זאת סמלי),

גב' ל' ליכט;

זהו צו ישן שלא חודש לכן הסכום המופיע בו הוא אגורה.

הסכים של 3 שקלים איננו סופי. לכר יש להוסיף סכום נוסף לפי

נוסחה מיוחדת של תשלום מכס, מס קניה ומה שקרוי תמ'א"

מהו הסכום הסופי?

לפי החישוב הזה הסכום יהיה 4.2 - 4.5 שקלים.



י' ארידור;

מדוע לא כתוב בדברי ההסבר לבקשה שהסכום מגיע ל-4.5שקלים?

אני חבר לשבת המסחר. אני גם יבואן של הנעליים האלה.

הם הנציגים של חברת "נייק" בארץ).

האם מייצרי נעלים מסוג "נייק" בארץ?

היבוא הזה מתחרה בייצור המקומי.

י' ארידור?

ישראלים הנוסעים לחו"ל יכולים להביא עמם נעלי "נייק", והם אפילו

לא משלמים עליהם מכס, וזה חוקי. כאן נותנים עדיפות לעשירים הנוסעים

לחו"ל על פני אזרחים אחרים שאין להם אפשרות לנסוע לחו"ל. אם לא היו

מטילים מסים גאלה על נעלי יבוא הם היו קונים אותם כאן. אם אפשר לקנות

מוצר בזול מדוע לקנותו ביוקר?

השאלה אם היבוא הזה איננו פוגע בתעשיה המקומית,

היבוא מביא להורדת מחירים מפני שאז יש תחרות. התחרות משאירה את

המחירים ברמה נמוכה. אינני אומר שיש לפתוח את השוק להיצף, אבל מדוע

לא לאפשר בו תחרות סבירה?

אני רוצה להסביר כיצד היטל של 3 שקלים הופך להיטל של 4.2 שקלים"

מס הקניה הוא בשיעור של 25% על 60% מהתמ"א. על 3 שקלים יש תוספת של

60%, שעליהם משלמים מם קניה של 25%. התוצאה היא תוספת של 1.2 שקלים

ל-3 שקלים.

כמות הנעליים שמייבאים היא מוגבלת. מדובר בנעלים מסוג נייק, אדידס,

פומה. אלה נעלי ספורט שמייצרים אותם במזרח הרחוק. (ע' עלי: עבור חברות

אמריקאיות?).

במקרה של "נייק" - אלה נעלי יוקרה, העלית שבנעלי הספורט.

נעליים אלה נמכרות במחירים שמגיעים ל-120 שקל לזוג ואף יותר.

אם מחיר חנעליים האלה לצרכן הוא כה גבוה, כיצד הן מתחרות בייצור

המקומי?

נעלי 'נייק' זו לא דוגמה עבורנו. זה לא היבוא היחידי של נעלי

הבעיה היא היקף היבוא של נעלי ספורט).

מדובר על יבוא נעליים בכלל מהמזרח הרחוק, בעיקר נעליים מאיכות ירודה,

במחירים שאפילו אירופה איננה מסוגלת להתחרות בהם, גם לא אמריקה"

נציג משרד התעשיה והמסחר מבקש להסביר אח המצב. בבקשה.

עובדה היא שהשנה עד חודש ספטמבר הגיעו לארץ 500 אלף נעלי ספורט

על צריכה ממוצעת של 2.5 מיליון זוגות נעליים לשנה. זה אומר שהיבוא

של נעלי ספורט לארץ יתקרב השנה ל- 30% מכלל הצריכה, ומכל מקום יעבור

את ה-25%. זוהי עובדה סטטיסטית. (י' טמלר: יבוא מהמזרח הרחוק?) היבוא

מרוב ארצות העולם הוא תופשי. מגישים בקשה ומקבלים אוטומטית רשיון

יבוא. ארצות השוק המשותף כמו איטליה, ספרד, פורטוגל החל מ-1 בינואר,

הן ארצות המייצאות נעלי ספורט במיוחד. היבוא מארצות הברית הוא חופשי

לגמרי.

הצו בא להטיל תשלום חובה נמוך על היבוא של נעלי ספורט מארצות

שבהן שכר העבודה הוא נמוך ביותר. ארצות אלה מייצאות כמויות אדירות

של נעליים. בשנים האחרונות הצטבר שם עודף תפוקה גדול, לאחר שבכל ארצות

השוק המשותף וכן בארצות הברית נקבעו מכסות ליבוא מהמזרח הרחוק, אנחנו

המדינה היחידה שהיבוא אליה הוא כמעט חופשי, לאחר שהמכסה היא 300 אלף

זוגות נעליים לשנה רק מהמזרח הרחוק. זוהי הוספת מיסוי קטנה על

נעלי יבוא מארצות אלה, שאף אחד בעולם לא יכול להתחרות אתן,

מהו המיסוי על יבוא נעליים אלה היום?

כ- 80%-85% אלה הם המסים המוטלים על יבוא נעליים מהמזרח הרחוק

היום. על נעליים מארצות השוק המשותף כמו על נעליים מארצות הברית, המיסוי

הוא 50%.

ההצעה היא להוסיף תשלום חובה של 3 שקלים על זוג נעליים המיובאות

מהמזרח הרחוק. מדובר בנעלי ספורט,

ד' שבדרון;

אני יבואן של נעלי "נייק". כיבואנים לא העלינו את המחיר של

נעלי נייק במשך קרוב לשלוש שנים. בשיחה שהיתה לנו בשעתו במשרד התעשיה

והמסחד אף הצענו להוריד מחירים, (ש' עמר: מישהו מונע בעדך להוריד

מחירים?) העובדה שהמחירים שלנו נשארו יציבים בשנתיים-שלוש השנים

האחרונות, יצרה בעיה, כי יש עליית מחירים זוחלת של כ- 20%-30% לשנה

אצל הייצרנים המקומיים, אין סיבה שהציבור בישראל, שנדרש לסייע

בבלימת ה אינפלציה ובהבראת המשק על ידי ריסון הצריכה, ישלם מחיר יותר

גבוה עבור מוצר זה או אתר בשל הרצון להגן על ייצרן מקומי שלא מסוגל

להתייעל. זהו הנושא שאנחנו צריכים לדון עליו היום.

אתה כבר קובע שייצרנים מקומיים אינם מתייעלים,

י' ארידור?

זה ברור, כי הם היו מתייעלים הם לא היו חוששים מהיבוא,

אני מאמין שאם אני לא מעלה מחירים אני תורם ליציבות במשק.

אמרת בדבריך שהיתה לך אפשרות להוריד מחירים וזה נמנע ממך.

ההגעה שלי אמרה שאם יורידו לי את המיסוי ויתמחרו את הנעליים

במחירם הנכון (ש' עמר; זה כבר ענין אחר לגמרי).

יש הבדלים גדולים לא רק בטיב אלא גם במחירים בין המוצרים מיפן,

טיוואן או קוריאה. בטייוואן היתה התייקרות של 20% בשנה האחרונה

כתוצאה מהיסוף המטבע. קוריאה מנחיתה על כולם מכה רצינית, אם אתה

מייבא נעליים מטיוואן יש לך בעיה להוריד מחירים: לעומת זאת אם אתה

מייבא מקוריאה, אתה יכול להוריד מחירים.

אגב, למרות הירידה במחירי הדלק, עלו המחירים של מוצרי הפלסטיק,

וזאת בשל העליה במחירים של חומרי הגלם. הנושא הוא הרבה יותר מורכב

מכפי שהוא נראה. כמובן שאפשר בנקל להרוס מפעל בארן על רקע מה שקורה

במזרח הרחוק.

אני מבין שמשרד התעשיה והמסחר מתמודד עם הבעיה באמצעות קביעת

מכסות ליבוא. אבל זה לא נותן תמיד את התשובה המלאה.

אני אומר את הדברים האלה כי ההנחה היא שבכל העולם ירדו המחירים,

ולא היא. וגם במזרח הרחוק יש הבדלים גדולים במחירים בין ארץ לארץ.

השאלה עד היכן ללכת. יכול להיות שהייצור המקומי אינו יעיל או לא כדאי.

אינני יודע. צריך לבדוק זאת- אני בעד התחרות של היבוא במספר מוצרים,

אבל עד נקודה מסוימת שמעבר לה אפשר לגרום להתמוטטות של מפעלים גם

אם הם יעילים. אם זהו מפעל לא יעיל המייצר 10 אלפים זוגות נעליים

בשנה, הוא במוקדם או במאוחר יפול. אם זה מפעל שהתחשיבים שלו הם

כלכליים והוא לא יכול להתחרות עם יבוא נעליים מקוריאה, ששם העבודה

היא זולה מאד והמחירים מאד נמוכים, זה ענין אחר-

עד כמה שאני בקיא בענין, הבעיה היום היא קוריאה. חשוב שכלכלן של

משרד התעשיה יסביר לנו אה המצב וגם יביא נתונים על המחירים של

המוצרים הישראליים לעומת מחירי היבוא.

רוב היבוא של נעלי ספורט הוא מקוריאה. נכון שהחברות המשווקות

נעלי נייק או אדידס עובדות עם המזרח הרחוק. נעליים אלה הן יחסית יקרות

יותר, היבוא של נעליים אלה הוא מטיוואן. נעלי ספורט פשוטות הן יבוא

של עודפי תפוקה.

בארץ יש תחרות בין מאות ייצרנים. קשה להניח ש-600 יצרנים יכולים

להתאגד ולא להיות יעילים, כי המצב בשוק המקומי מביא לתחרות בין יצרן

אחד לשני.

היבוא הכללי של נעלי ספורט הגיע לכמות של 500 אלף זוגות.

מהי העלות של ייצור זוג נעליים?

צי אנגל;

; קשה להשיב על כך, כי יש נעלי ספורט עם ארבעה סוגים של סוליות

או עם 5-4 סוגי גפות. בארץ כל מפעל מתחרה על משהו אחר. אפקיר להשיג

נעליים בשני דולרים מקוריאה. נעליים פשוטות ורגילות עם תחליפי

עור מחירן יכול להגיע ל-2ו-16 או 17 דולר.

ח' קופמן; מה מחירן של נעליים כאלה בארץ מייצור מקומי?



צ' אנגל;

נעלי ספורט פשוטות כמעט ולא מייצרים בארץ-. מחירה של נעל מתוצרת

הארץ הוא 40 שקל ועד 130-120 שקל, תלוי בשם הייצרן, בסכומים שהוא

השקיע בפרסומת, בחלקים ממנה מורכבת הנעל.

יש בשוק תחרות חרשה של המגזר הערבי, שהגיעו אליו המכונות האלה

והוא מייצר נעליים ומשווק אוחז בכמויות לא קטנות. מחירן של נעליים

אלה נע ביז 30 ל-50 שקל. מי שלא רוצה לקנות נעלי נייק מפורמוזה,

יכול להשיג נעלים זולות מתוצרת הארץ.

אנחנו מבקשים להטיל תוספת מס קטנה על היבוא מהמזרח הרחוק בסכום

של 3 שקלים לזוג נעלים.

הסכום של 3 שקלים הופך ל-4.2 שקלים.

צ' אנגל?

יש ארצות החברות בשוק המשותף המייצאות נעליים טובות וזולות.

המסים על נעליים אלה יותר נמלכים - 8% מכם במקום 20%, ואין תשלום

חובה.

היום היבוא של נעלי ספורט עובר את ה- 25% מהצריכה, ולדעתנו הוא

בהחלט יכול לשמש כלי לעירור התעשיה המקומית להתייעל.

היבואנים הגרולים המייבאים נעלי ספורט כמו נייק, ארידס או ריבוק,

היבוא שלהם מהווה בסביבות 50% מכלל היבוא מהמזרח הרחוק. לבוא ולומר

שאלה הן נעליים פשוטות וזולות, זה רחוק מן המציאות"

מהי הכמות שאתם מייבאים בשנה?

כ-30 אלף זוגות נעליים.

ובכמה אתם מוכרים את הנעליים שאתם מייבאים?

יי סוקולוב;

המחיר הממוצע הוא 30-120 1 שקל לזוג נעלי ספורט.

יי ארידור;

וממה אתם חוששים? זה בכל זאת מחיר יותר גבוה מהמחיר של נעליים

מייצור מקומי. יש מקרים של פרוטקציוניזם - רוצים להגן כביכול על

ייצור מקומי ויכולים לגרום בכך נזק למשק. זה אחד הדברים שגרם למשבר

הכלכלי הקשה בעולם בשנות השלושים. הנשיא הובר הנהיג אחרי 1929 את

הפרוטקציוניזם והגביר את האבטלה. עכשיו היו שנתנו עצות כאלה לנשיא

ריגן, אבל הוא לא שעה להן.

יש איזה גבול. אינני אומר שצריכה להיות הפקרות ביבוא. אבל יש

גם גבול לאותה פסיכוזה של הגנה בכל מחיר.

יי סוקולוב;

היו לנו ויכוחים רבים עם משרד התעשיה והמסחר, כי בסך הכל איננו

מתחרים. מרבית הנעליים שאנחנו מייבאים לא מתחרות עם נעליים מייצור

מקומי, משום שאנחנו מייבאים נעליים מקצועיות - נעלי ריצה, נעליים

עס סוליות אוויר, נעלי ניילון. אנחנו מביאים נעלי כדורסל מקצועיות.

היו"ר י'ז אמיר; תודה רבה למשלחות.



היו"ר י'ז אמיר

ביברי ההסבר לבקשה של משרד והמסחר כחוב במפורש שההיטל

נועד להגן על תוצרת הארץ מפני יבוא מתחרה; שענף ההנעלה בארץ" מעסיק

כ-3500 עובדים ושיש לו תפוקה שנתית של כ-150 מיליון דולר.

על העובדים בענף מאיימת סכנה של פיטורים. לכן גם הגשתי שאילתה

לשר בנושא הזה.

אני בעד אישור הצו .

אם אתה ממיל הגבלה נוספת על היבוא - ואינני ב7ד ביטול ההגבלות

על היבוא אבל אני נגד החמרתן - אתה מעלה את המחירים של הנעליים

המקומיות.

ש' עמר;

אם נכון מה שכתוב בדברי ההסבר שהיבוא של הנעליים גדל מאז שנת

1985 בשיעור של 230%,יש בהחלט לאשר את הצו.

היבוא לא יכול לגדול מעבר למכסות שנקבעו לו, ?

עי עלי;

כללית אני בעד הגבלה של היבוא כדי להגן על הייצור המקומי. כאן

מדובר ביבוא מהמזרח הרחוק ולא מארצות הברית שאתה יש לנו הסכם לסחר

חופשי וגם לא מאירופה מארצות שהן חברות בשוק המשותף. על יבוא מהמזרח

הרחוק אפשר להטיל מכסות. אם באמת רוצים להגן על תוצרת הארץ יש

להגביל את המכסות ולהקטין אותן. אבל היטל נוסף של 4.2 שקלים על

זוג נעליים, משמעותו העלאה ניכרת במחיר הנעלייס לצרכן. אס תוסיף

להיטל הזה מס ערך מוסף ואת הרווח של הסיטונאי והקמעונאי, הרי לר

התייקרות של מחיר הנעליים לצרכן ב- 10%.

אנשים הנוסעים לחו"ל יכולים להביא משם את הנעליים ולא לשלם עליהם

מכס. במי זה יפגע? באותם אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם לנסוע לחו"ל.

אני מתנגד לכן להיטל נוסף על נעלי ספורט מיבוא.

אני טוען שאם יקטן היבוא יגדל הייצור המקומי של נעליים והן יימכרו

במחיר יותר זול לצרכן.

אולי ניתן להגדיל את ההיטל ולהקטין את המסים כמו מכס ומם קניה?

אינני יודע על מה הוויכוח. עלינו לשאול את עצמנו שאלה אחת: האם

יש מקום לתעשיה מן הסוג הזה בארץ - כן או לא? (היו"ר ייז אמיר: בענף

מועסקים 3500 עובדים)" אנחנו מדברים על נעלי ספורט. וליום נעלי המפורט

משמשות כנעלי הליכה רגילות, שאנשים נועלים אותן בכל שעות היום והלילה.

ב-1973 נתתי כתף ליזמים שהקימו מפעלים מהסוג הזה לנסיון. סייעתי

ליזמים להקים את המפעל לייצור נעלי מפורט בכרמיאל, למרות שכלכלנים

ואנשי החטיבה שנציגיה יושבים כאן טענו שאין מקום למפעל כזה. המפעל

הזה אמנם פשט את הרגל אבל בעקבותיו קמה תעשיה גדולה ומודרנית לנעלי

ספורט, שיכולה להתחרות אפילו בנעלי "ריבוק", שזו המלה האחרונה בתחום

הייצור של נעלי ספורט.



יכול להיות שאין מקום לתעשיה הזו במדינת ישראל, שאין לה יתרון

יחסי ולא טבעי, אבל ברור שהתעשיה הזו מופגזת על ידי סחורה המגיעה

מטיוואן, דרום קוריאה, סינגפור, ואנחנו צריכים להחליט - ועל כף הדיון

היום - אם יש מקום לתעשיה מסוג "גלי" בארץ או לא. בכל מקרה אס לא

נטיל מכס מגן, יהיה קל יותר לנסוע לטיוואן ולייבא משס סחורה בפרוטות.

זוהי התעשיה הראשונה שמתחילות בה המרינות קול העולס השלישי המתקרס.

אני שתמיר מגביע נגד מכסי מגן, מבקש הפעם לאשר את הגו המטיל

חשלום חובה על יבוא נעלי ספורט מהמזרח הרתוק לתקופה מוגבלת, לא לתמיד"

כי כללית מכסי מגן אין בהם כדי לעודד תעשיה להתייעל, ואז היא ממילא

תיפול.

היו"ר י'ז אמיר;

התפוקה של התעשיה הזו מגיעה ל-150 מיליון דולר לשנה.

אתה מדבר על כל ענף ההנעלה. כאן מדובר בנעלי ספורט בלבד.

יש כאן בעיה של היצף ביבוא הזה.

אין טענה על היגף. קיים חוק נגד היגף. אף פעם לא התנגדתי

לצעדים שיש בהם כדי לבלום היגף.

זה מסוג הדברים שקשה להוכיח אותם. האמן לי, אם לא תטיל את

ההיטל הזה, התעשיה הזו תעבור מן העולם. יחד עם זה, אינני בעד הנצחת

מכסים והיטלים. לכן הגעתי לאשר את הצו לתקופה מוגבלת-

על נעלי היבוא האלה מוטל מכס בשיעור של 3.88% שקלים תשלום חובה

זוהי תוספת למכס. האם 3 שקלים יקבעו את גורל התעשיה הזו?

אם 3 שקלים אלה אינם מעלים ואינם מורידים, הבה נאשר את הגו

לתקופת מוגבלת, שנקבע אותה.

לשנה אחת. (די תיכון: אפשר לדון על אורך התקופה)"

אני רוצה לשאול את נציג משרד התעשיה והמסחר האם הייצרנים

המקומיים של נעלי ספורט אינם מייבאים רכיבים מהמזרח הרחוק לייגור

הנעליים. עד כמה שהבנתי, אפשר לייבא אח הסוליות או(את הרכיבים האחרים

ולחבר אותם כאן. ואז זה לא בדיוק ייצור מקומי. אני מבקש הבהרה בענין

זה. יכול להיות שעל יבוא הסוליות לא מוטל מכס. דבר נוסף, יכול להיות

שבשם פירמה ישראלית מוכרים לגרכן נעלי יבוא" האם הנעל על כל מרכיביה

זו חוגרת הארץ או אולי מייבאים את הסוליות לנעליים מחו'ל

בשיחה עם אחד השרים, שענייני רווחה קרובים ללבו, אמרתי לו

שחברי הכנסת או אזרחים ישראליים אחרים נוסעים לחו"ל וקונים מוצרי

צריכה בזול, בעוד שאחרים שאינם נוסעים קונים את אותם מוגרים בארץ

ונאלצים לשלם עבורם ביוקר. גם את המגב הזה גריו להביא בחשבון

כאשר באים להחליט על תשלום חובה"



ד' תיכון;

ביקרתי בתערוכה שהתקיימה בקלן בחודש ספטמבר וראיתי מה קורה

בתחום של מוצרי הספורט, זהו ענף שמתפתח בקצב מהיר. גם בישראל מתפתחת

תעשיה של אופנת ספורט, שהנעליים זה רק אביזר אחד שלה. האם אפשר לפתח

תעשיה של ביגוד ומוצרי ספורט אחריס ולהזניח את ייצור הנעליים, או

האם פירמות כמו נייק או דיבוק מייצרות גם ביגוד כמו טרנינגים כמוצרי

לוואי?

היו"ר א"י שפירא?

אני מצטער על האיחור. מייד נוכל להמשיך בדיון על הצו.

אני חייב לומר לחבריס כמה דברים בתגובה למה שקדה אתמול. אני

מבקש שתדעו שכאשד אמדתי אתמול את המלים שאמרתי התכוונתי לחלק מן

החברים, ולגבי אלה אינני חוזר בי ממה שאמרתי- אני רוצה לומד שיש

פה אנשים מנומסים, שקטים, שאני נהנה מכל רגע בחברתם ושמח לא רק לשמוע

אותם אלא גם לראותם.

אתם יודעים שאני לא משתמש בביטויים כאלה, זה לא הסגנון שלי.

אדם נדון יום יום, לא צדיך לחכות לימים הנוראים כדי לבקש סליחה

מחבדים שבדבדי לא התכוונתי אליהם. אני עושה זאת כאן. אני מרכין

דאשי בפני אותם הבדים שמנחילים כבוד לוועדה. אבל יש כאן חברים שבאופן

שיטתי לא מסוגלים לשמוע את האחדים והם אינם נותנים להם לדבר. אם כר

יהיה, לצערי הרב אאלץ להשתמש באותם אמצעים העומדים לרשותי כיושב-ראש

הוועדה, כפי שעשיתי אתמול.

שימוש ברזרבה להוצאות פיתוח ושינויים פנימיים לשנת 1987

(כביש מעלה בית חורוז והקמתם של 3 ישובים חדשים) - פניה מס' 111-110.

אדוני היושב-ראש, הודעת שבשעה 11.00 תתקיים ההצבעה על הפניה

של הממונה על התקציבית להעבדה תקציבית. ההצבעה נדחתה בשל בקשה

להתייעצות סיעתית.

הודעתי שההצבעה תתקיים בשעה 11.00. אני דוצה להביא לידיעתכם

שהתקשר אתו חבר הכנסת רפי אדדי.

מה מעמדו לענין זה בוועדה?

היו"ר א"י שפירא;

חבר הכנסת אדרי איננו חבר הוועדה אבל הוא יו"ר הקואליציה.

ד' צוקר;

זה לא שייר לוועדה..

הצעתי לבוא לכאן. הוא ביקש לא לקיים היום את הה1בעה.

שמענו את הבקשה. עכשיו נצביע.

אם למרות מה שהודעתי אתם עומדים על דעתכם שיש לקיים היום את ההצבעה,

נצביע.

חילקתי הבוקר נייר בנושא חזה.

אמרנו שלא יהיה דיון, רק הצבעה.

אינני מציע דיון.

מה שעשית זה רבר חמור מאין כמוהו. לא היה כרבר הזה.

חי רמון;

ביקשתי התייעצות סיעתית על מנת לבדוק את הענין. אתמול אמרו לנין

הממשלה החליטה, הלכתי לבדוק מה החליטה הממשלה ועבור מה מבקשים כסף.

ונדהמתי. התברר שלא היו דברים מעולם. אינני מבין בשביל מה דרוש הכסף.

אני חושב שאנחנו חייבים לקבל חשובות.

אני לא מדבר על הכביש. אני מדבר רק על שלושת הישובים. בפניה

מוזכר שמו של הישוב עשהאל. הלכתי לברר מה החליטה הממשלה על ישוב

זה. התברר לי שראש הממשלה שמיר החליט לא להקים אח עשהאל ויקימו

ישוב אחר במקומו, אינני מבין איך רוצים לתקצב ישוב שראש הממשלה החליט

לא להקימו- אני רוצה לדעת מה גורל הכסף הזה.

הישוב השני המוזכר בפניה הוא ביה"ר. בידי נוסח החלטת הממשלה

משנת 1982. בסעיף גי להחלטה כתוב: הישוב יוקם על ידי יזמים פרטיים

אשר גם ישאו בהוצאות הקמתו, למעט התשתית לראש השטח שתמומן על ידי

המדינה. התשתית לראש השטח כבר מומנה על ידי המדינה, בשביל מה

צריו כסף?

אתה יודע שהכסף הוצא, שהתשתית מומנה. איר אתה מרשה לעצמר לקבוע

זאת? איר אתה מעז?

על המושבים היתה חקירה? אתה יודע כמה גניבות היו שם?

על גניבות שולחים לבית סוהר.

יש החלטות ממשלה. בהחלטות נקבע מה מממנים מכספי המדינה ואיך.

בניגוד להחלטה מביאים בקשה להעברה תקציבית. אני רוצה לדעת על מה

אתם מכסים.

לגבי עשהאל - הוחלט לא להקים את הישוב. לגבי בית"ר- קראתי את

החלטת הממשלה. הכסף הושקע. אין צורר להעביר סכומים נוספים.

הישוב השלישי - אבני חפץ. אני קורא את החלטת הממשלה: היזם -

הקרן לגאולת קרקע, תכנון ופיתוח ישובים בע"מ. השטח יוקצה לקרן בחוזה

ללא תשלום. חוזה החכירה ייחתם עם המשתכנים שיופנו על ידי הקרן.

התשלום יהיה 5% שייחשבו כ- 80%.

בשני מקרים מתברר שהממשלה איננה צריכה להשקיע כסף אלא היזמים.

במקרה שלישי מדובר על ישוב שלא הוקם.

יכול להיות שאני טועה. יכול להיות שנוצרו צרכים נוספים. מה

שהובא לנו מנוגד להחלטות הממשלה. הפניה על פניה היא שקרית. יש בה

משום הונאה של הוועדה. יש בה נסיון להוציא כספים למטרות לא נכונות.

מוסרים לנו אינפורמציה לא נכונה.



ח' רמון

לכן אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, להזמין את איש האוצר

שיסביר לנו אח הענין. איננו יכולים לעבור על כך לסדר היום, אינני

רוצה לעכב, אבל הענין טעון הסבר.

היו"ר א"י שפירא;

חבר הכנסת מצא פנה אלי ואמר שהוא קיבל תשובות ממנכ"ל משרד

השיכון לנקודות שהעלה חבר הכנסת רמון בנייר שהגיש.

אתמול הופיע בפנינו איש מע"צ. שאלתי אותו אם יש על כך החלטת

ממשלה. הוא השיב בחיוב והוסיף שזו לא רק החלטת ממשלה אלא גם החלטה

של ועדת השרים לעניני ירושלים.

זוהי תשובה בנוגע לסלילת הכביש. אינני מדבר על הכביש. זה נושא

אחר.

יי' מצא;

אחרי שקראתי את הנייר שהגיש חבר הכנסת חיים רמון הלכתי למשרד

השיכון לברר את הענין. הבוקר ישבתי עם מנכ"ל משרד השיכון ובעקבות

הפגישה הכנתי נייר לוועדה. העובדות שציינתי בנייר הן העובדות ששמעתי

מפי מנכ"ל משרד השיכון. לנוסח של הנייר אני אחראי"

המכתב מופנה לחברי ועדת הכספים, והכותרת שלו; בגסות ועזות מצח

חבר הכנסת חיים רמון מטעה את ועדת הכספים. וזו לשון המכתב:

מתוך מגמות פוליטיות שמאלניות מעכב חבר הכנסת רמון פיתוח ביהודה

ושומרון ומתעלל במתיישבים חלוצים. ההר הכנסת רמון אינו מהסם מלהשתמש

באלימות מילולית ושקרים לצורך זאת.

להלן ניפוץ- טענותיו השקריות של חבר הכנסת רמון;

1. הישוב עשהאל - מאחר ונתברר כי קיימות בעיות קרקע בעשהאל עצמה,

נבחרה בדרום הברון ובאותה משבצת קרקע של עשהאל הגבעה הנקראת נטע ושם

יוקם הישוב כפי שההסכם הקואליציוני אמנם התכוון - בדרום הר חברון.

ח' רמון;

את הכסף ביקשו לישוב עשהאל.

יי מצא;

2. אבני חפץ - חובת פיתוח ראש השטה מוטלת על משרד השיכון ואין

לכך כל קשר להקצאת הקרקע ליזם פרטי.

ח' רמון;

בהחלטת הממשלה נאמר שהשטח יוקצה ליזם..

יי מצא;

כך שבטיעון זה חבר הכנסת רמון מטעה במזיד את הוועדה. פיתות ראש השטח

טרם בוצע ועלותו הרבה מעבר להקצבה התקציבית שבפנינו-

3. בית'ר - טרם בוצע פיתוח ראש השטה, זאת בניגוד למה שכותב

הבר הכנסת רמון"

חי רמון;

נזמין אותם ונשמע- נזמין את ראש המחלקה להתיישבות, נזמין את

הנוגעים בדבר ונשמע מי אומר אמת ומי משקר.



י' מצא;

תקציב משרד הבטחון יועד לפריצת דרך אשר בוצעה על ידי משרד הבטחון. פריצת

הדרך שביצע משרד הבטחון איננה תחליף לפיתוח ופריצת ראש השטח שטרם

בוצעו. להשכלתו האלמנטרית של חבר הכנסת רמון חובה לציין, כי ראש

שטח כולל חשמל, ביוב, מים ועוד. עלויות אלה אף הן הרבה מעבר למה

שמובא בפנינו כאן בוועדת הכספים"

יש לנזוף בחבר הכנסת רמון ולתבוע ממנו התנצלות מיידית בפני

ועדת הכספים על חוצפתו ושקריו.

אני אחראי לכל מה שכתבתי במכתב שקראתי באזניכם.

היו"ר א"י שפירא;

הצעה לסדר לחברת הכנסת עדנה סולודר.

ע' סולודר;

כאשר מונחת לפנינו בקשה של הממשלה, אני לתומי סבורה שכל מה שכתוב

בה אמת ונכון, ובדרך כלל אני גס נוהגת להצביעה בעדה.

הנושא של ההתיישבות שנוי במחלוקת, אבל לא נקיים כאן הצבעה בחטף.

יכול להיות שהנימוקים שהביא חבר הכנסת חיים רמון הם נכונים, אבל אני

מבקרת את הנוסח שמופיע בכותרת "הולכת שולל של ועדת הכספים" כשם שאני

שוללת ביטויים כמו "הונאה" ו"שקרים", מה גם שמשתמשים בהם לפני ששמענו

את ההסברים מנציגי הממשלה המוסמכים.

שמעתי גם את ההסברים של חבר הכנסת יהושע מצא, שאני יכולה לקבל

אותם, כי אני יודעת שהממשלה מממנת את התשתית לראש השטח של כל ישוב

חדש.

אני אמנע מחצבעה אם לא אשמע את כל ההסברים. קודם ביקשתי להזמין

את מזכיר הממשלה או את האיש המוסמך לכך כדי שנשמע מה כתוב בהחלטות

הממשלה.

אינני מעלה על הדעת שיש כאן הונאה, שהממשלה באה להונות את

ועדת הכספים. (ח' רמון; לפני יומיים הצבענו על הצעה לאחר שאמרנו

שהממשלה הונתה - -)הממשלה הונתה את הוועדה במזיד? (ח' רמון: לא

אמרתי שזה נעשה במזיד).

ועל ההונאה בענין בנק החקלאות אתה יודע? אתה היית שותף להונאה

הזו.

עי סולודר;

אינני מאמינה שהממשלה רוצה להונות את הוועדה. אני רוצה שיבוא

לכאן האיש המוסמך ויביא בפנינו את העובדות לאשורן. רק לאחר ידיעת

העובדות אוכל להצביע-

הבקשה כוללת שני חלקים - הכביש ו-3 ישובים. אני מבקש להצביע בנפרד

על כל אחד מהסעיפים.

לאחר ההצבעה אני מבקש שהיושב-ראש יזמן לוועדה את נציגי הממשלה

כדי שיסבירו לנו את הסתירות שנתגלו במהלך הדיון.

ד' צוקר;

אני מבקש לשמוע לפני ההצבעה את היועץ המשפטי של הוועדה מר דמבין

על ההשגות של חיים רמון. האם אפשר להצביע במקרה של חשד להונאה מן

הסוג הזה?



ד' צוקר

מה שחיים רמון הניח לפנינו אלה לא כל החלטות הממשלה. יש החלטת

ממשלה שנתקבלה שלוש שנים אחר כך שהתייחסה לנושא. זו לא החלטת ממשלה

חדשה אבל זו גם לא החלטה מ-1982 אלא מ-985ו. עכשיו מנסים לחפש את

ההחלטה הזו במזכידות הממשלה. אני רוצה לחכות להחלטה הזו של הממשלה.

הונחו לפנינו שני מסמכים של חבדי הוועדה חיים דמון ויהושע מצא.

לאוד המסמכים האלה אינני יכול לעבוד לסדר היום על מה שקדה ואני מבקש

דוויזיה.

אחרי ההצבעה תוכל לבקש רוויזיה. אנחנו נצביע על כל סעיף בנפרד,

כפי שביקש הבד הכנסת שלמה עמד.

אני מבקש למחוק מהפדוטוקול ביטויים כמו "שקדן".

זה מופיע בכתב.

היו"ר א"י שפירא;

אחדי שחיים דמון הגיש לוועדה נייד שמלמד כי החלטות הממשלה אינן

תואמות את מה שכתוב בפניה לוועדה, ומאחר וז'אק אמיר אמר שאחרי

ההצבעה הוא יבקש דוויזיה, אני אקבל את הבקשה לרוויזיה כדי שנוכל

לשמוע הסברים-

גס אני מבקש רוויזיה על ההחלטה בענין בנק החקלאות, לאור המעורבות

של חיים רמון במשא ומתן בין הבנקיס.

את חוות דעתו של מד דמביץ נשמע אחרי- שנשמע את ההסברים של נציגי

הממשלה, כל זאת לאחד ההצבעה. ועכשיו ניגש להצבעה.

למה אתה מצביע? תזמין את נציגי הממשלה.

יהושע מצא הביא את התשובות של מנכ"ל משדד השיכון לטענות שהעלית,

והוא נאמן עלי.

תזמין גם את מר אונגר, מנכ"ל משרד השיכון.

אני מבקש להזמין לכאן את גבי פליאה אלבק.

אני מעמיד להצבעה את הפניה של הממונה על התקציבים מס' 111-110,

וקודם את ההקצבה להמשך ביצוע כביש מעלה בית הודון.

הצבעה

בעד ההקצבה להמשך ביצוע כביש מעלה חודרן - רוב

נגד - 1 (ד' צוקד)

נמנע - 1 (חי דמון)

ההקצבה להמשך ביצוע כביש מעלה חודון - אושדה



היו"ר א"י שפירא;

אני מעמיד להצבעה אח ההקצבה ל-3 ישובים חדשים, כמפורט בפניה.

הצבעה

ההקצבה להקמתם קול 3 ישובים חדשים, אושרה

פניה מס' 111-110 - אושרה.

נמנעתי מהצבעה מאותם נימוקים שהשמעתי בתחילת הדיון בפניה.

אדוני היושב-ראש, קודם נתח לחיים דמון שהוח להתייעצות סיעתית.

אחר כך הזמנת לבקשתו את נציגי מע"צ. עכשיו הוא מבקש להזמין אישים

נוספים, וזאת לאחר ההצבעה. ואתה תיענה לו? מתי היה תקדים כזה?

חי רמון;

אני רוצה לקבל תשובות והבהרות על החומר שהוגש לוועדה.

הממונה על התקציבים הגיש את הבקשה.

אני רוצה להציג לו שאלות, לחקור אותו.

אפשר להזמין נציגים של הממשלה כאשר יש הגיון בהזמנתם. אינני

נענה לבקשה להזמין את גבי פליאה אלבק.

בהחלטת הממשלה כתוב: כפוף לחוות הדעת של מנהלת המחלקה האזרחית

בפרקליטות.

היו"ר מחליט את מי להזמין.

חי רמוז;

אני מבקש כי במסגרת הרוויזיה תזמין את מנכיל משרד השיכון, את

ראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות זווילי- גם את מתי דרובלם.

היו"ר א"י שפירא;

אזמין רק את נציגי הממשלה, לא את אנשי הסוכנות.

הם אנשי הביצוע, הם גם השתתפו בדיון בממשלה. הוועדה להתיישבות

משותפת לממשלה ולהסתדרות הציונית. הביצוע נעשה במשותף. לכן צריך להזמין

את שני הגופים.

הממשלה מתנה את החלטתה בחוות דעתה של פליאה אלבק. אני מבקש

להזמינה לדיון.

היו"ר א"י שפירא;

שמעתי את הבקשות של החברים, את מי חם מבקשים להזמין לדיון,

אעבור על הרשימה ואחליט את מי להזמין.

י"ז אמיר;

נמנעתי מהצבעה בגלל המסמך שהניח חבר הכנסת יהושע מוצא על שולחן

הוועדה. אני חושב שזהו מסמך חמור בתוכנו,רוחו ולשונו. יהושע מצא,

שהניח מסמך כזה, הביא אותי להימנעות מהצבעה.



ש' עמר;

אני רוצה להביא את נימוקי להימנעות מהצבעה. הונחו על שולחן

הוועדה שני מסמכים שסוחרים האהד את השני, ושניהם סותרים אה מה שכתוב

בפניה לוועדה, אחרי שיוחלט על רוויזיה אשמיע את עמדתי בנושא.

הצעה לסדר-היום - בנק החקלאות

בימים האחרונים הגיעו אלי ידיעות שבתרגיל של העברת בנק החקלאות

לבנק לפיתוח התעשיה התמסמסו ערבויות מדינה שניתן היה למשש אותן

הלכה למעשה. אני מבקש איפוא רוויזיה על ההחלטה. זוהי החלטה חמורה

ביותר, נראה היה שמדובר בכמה מיליוני שקלים, ולמעשה הסכום הוא מאות

מיליונים. השיקולים של שר האוצר לגבי כספים שגוייסו בזמנו אין בהם

כדי לשנות את העובדה שדברים חמורים התרחשו שם .

תבקש דיון, לא רוויזיה.

ח' רמון;

כדי להסיר מלבך ספק, אלה היו דברי בוועדה החסויה. אמרתי שהמשמעות

היא שכ-100 מיליון שקל להערכתי ילכו לאיבוד.

חיים קופמן, אני מציע לך לחזור בך מהענין.

היו"ר א"י שפירא;

לא אוכל להסכים שתדברו ביניכם בלי לבקש רשות מהיושב-ראש. אם

תמשיכו להפריע אאלץ להוציא אתכם מהישיבה, זאת על פי סמכותי לפי תקנון

הכנסת. לא השתמשתי בסמכות הזו משום כבודם של החברים. אם אזהרותי

לא יועילו, אקרא את החברים לסדר והוציא אותם מהחדר. אם גם זה לא

יעזור, אפסיק את דיוני הוועדה. זו שיטה של כל דאלים גבר שאינני

מוכן להשלים אתה.

בענין הבקשה לרוויזיה על ההחלטה בענין בנק החקלאות, לא מקובל

בוועדה ששבועיים לאחר ההצבעה מבקשים רוויזיה, מה גם שבמקרה זה חתמתי

על האישור- נבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לחוות דעה אם אפשר חודש

לאחר קבלת ההחלטה לבקש רוויזיה עליה. (חי רמוז; תקיים דיון).

יי מצא;

אני ביקשתי רוויזיה ודיון מחדש לפני ההחלטה ומייד לאחר קבלת

ההחלטה. אני מבקש על כך תשובה..

היו"ר א"י שפירא;

לא אענה על כך עכשיו.

שי עמר;

אני מציע לשלוח מכתב בשם הוועדה שאנחנו מתכוונים לקיים דיון

בנושא. (די תיכוז; אנחנו קובעים אם לקיים דיון). מדובר על י

האינפורמציה החסויה-

היו"ר א"י שפירא;

שמעתי את הבקשות, אעיין בהן. בשלב זה אינני נותן תשובה.



פ' גרופר;

הנושא הובא לוועדה בסודיות והוחלט לדון עליו בוועדה חסויה.

אבל באוחו ערב התפרסמו הדברים לפרטי פרטים בכל כלי התקשורת. במשק

מהלכות שמועות על העסקה. מדוע חברי ועדת הכספים צריכים לשאוב

אינפורמציה משמועות? מוטב שנקיים דיון ונטהר את האווירה. אינני

בעד או נגד, אני רק רוצה שנשמע את האמת"

היו"ר א"י שפירא;

לפני שבוע ביקשו כמה חברים לקיים דיון בנושא. השבתי ששר האוצר

ביקש ממני לקיים את הדיון בוועדה חסויה, ואני לא אקיים דיון על כף

במליאת הוועדה בלי לשאול את פיו.

פ' גרופר;

תציין שהוועדה נכשלה בשמירה על הסודיות, והכל פורסם.

היו"ר א"י שפירא;

אם החוק אוסר לפרסם פרטים מדיוניה של ועדה חסויה, נבקש את

המשטרה לחקור מי אחראי להדלפות האלה.

אני מודיע ששר האוצר חזר ואמר שהוא מבקש לא לדון בענין במליאת

הוועדה.

חי רמוז;

אני חושב שאנחנו חייבים לקיים דיון גלוי בנושא של בנק החקלאות.

אתה יודע שבוועדה החסויה תבעתי שיהיה דיון גלוי. שר האוצר פנה

אלי וביקש שאסכים שהנושא יישאר חסוי, ואני סירבתי- גורמים נוספים

פנו אלי וביקשו לשמור על סודיות, גם להם סירבתי. חשבתי שאין שום

סיבה שהדיון הזה לא יהיה גלוי. ומה שמנסים לפזר עכשיו מסביב, רק

מוכיח עד כמה צדקתי,

היו"ר א"י שפירא; .

לגבי העמדה של שר האוצר היא הקובעת.

חי רמוז;

אני חושב ששבועיים לאחר שהענין נגמר חובה על הוועדה לדון

בענין באופן גלוי. מדובר שם על חוב של 450 מיליון. זוז הרבה כסף-

היו"ר א"י שפירא;

האם הנושא של בנק החקלאות נכלל בסדר היום של הישיבה?

ח' קופמן;

ביקשתי רוויזיה. יש כאן ערבות מדינה על 400 מיליון שקל.

אם שר האוצר אומר לי שטובת הענין מחייבת דיון חסוי, אני מקבל

את עמדתו.

פי גרופר;

תפנה אליו פעם נוספת ותאמר לו שזוהי בקשה של החברים בוועדה.

היו"ר א"י שפירא;

אשקול את הענין. ודאי שאקבל חוות דעת.



צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה) (תיקון מס' 6)

אנחנו חוזרים לדיון בצו הבא להטיל תשלום חובה על יבוא נעלי

ספורט מהמזרח הרתוק.

יי ארידור;

אני רוצה להסביר לך אח הבעיה, בלי להביע דעה. יש יבוא של נעלי

ספורט מהמזרח הרחוק. על היבוא הזה מוטל מכס של קרוב ל- 100%. בנוסף

לכך יש תשלום חובה של אגורה אחת על זוג נעליים. בצו מבקשים להגדיל

את חשלום החובה ל-3 שקלים, שיגיעו בערך ל-4.2 - 4.5 שקלים לזוג

נעליים, במחיר הסופי לצרכן זה יכול להתבטא בתוספת של 12-10 שקלים.

אנשי משרד התעשיה אומרים שתשלום החובה נועד להגן על הייצור

המקומי ועל התעסוקה בענף. הטענה שלי היא כי מספיק מכבידים על היבוא

ומגבילים אותו על ידי קביעת מכסות יבוא והטלת מכסים ומסים עליו,

אם יטילו גם תשלום חובה על נעלי יבוא רק יגדילו בכך את מחיר הנעליים

האלה מייצור מקומי.

אינני רוצה לפגוע באף אחד ודברי אינם מכוונים נגד אף אחד אישית.

אבל מה עושיס כדי להתמודד עם דמגוגיה? איר אפשר לא להגן על הייצור

המקומי, איך אפשר לא לדאוג לתעסוקה? אבל אני רוצה לדאוג לאותם

פועלים לא רק כאשר הם עובדים אלא גם כאשר הם קונים את הסחורה הזו,

אני אומר שעד כמה שיכולתי מגעת לא אתן לצו לעבור. אבל מה

שמעורר את חמתי זהו הצו בענין המחשביס, לכן השאלה אם אפשר להגיע

לפשרה. אני יכול לבקש לברר כל מיני דברים שאינם ברורים בענין

הנעליים, וזה יקה הרבה זמן; אני יכול לבקש שישקלו שנית את הענין,

כי גם אם אותם 3 שקלים אינם מעלים ואינם מורידים לגבי דידם, אני

מכיר ויודע איזה לחצים מופעלים עליהם. כך עובדת המערכת הזו.

אפשור לראות את התחשיבים בענין זה?

אפשר לבקש תחשיבים ולבדוק אותם; אפשר לבקש נתונים על היקף

הייצור המקומי לעומת היבוא. אני יכול גם לבקש הוות דעת כלכלית

על גמישות הביקוש לנעליים.

אם מ-985ו ועד היום עלה היבוא של הנעליים ב- 230%, עבורי זוהי

זה נכון?)

אינני מכיר את הנתונים.

צי אנגל; זהו צו של שר התעשיה והמסחר.

שי עמר;

אם היבוא עלה בשיעורים כאלה, כל היטל נוסף יהיה מוצדק. אבל לא

ברור לי כיצד יכול היה היבוא לגדול בשיעורים כאלה, כאשר מצד שני יש

מכסות יבוא- יתכן שחל סחף במתן רשיונות על ידי משרד התעשיה, וכל

אחד מייבא מה שהוא רוצה ובכל כמות שהוא רוצה.

אהיה מוכן לתמוך בהצעה לא להטיל תשלום חובה נוסף על היבוא

של נעליים אם יובטח לי כי בשנת 1988 יקטן היבוא הזה בשיעור ניכר.

כך נתן הגנה לייצור המקומי בדרך אחרת. אבל להגדיל אח היבוא בלי להטיל

תשלום חובה על המוצר, זה לא מקובל עלי"



ש' עמר

מה נאמר באותו מכתב של ההתאחדות לספורט? - שנעליים אלה מיועדות

לספורטאים מקצוענים. אין לך שקר גדול מזה. הנעליים מיובאות כביכול

לספורטאים, אבל כל אחד בישראל קונה אותן להליכה. בדרך זו פותחים

פירצה ליבוא מתחרה. לעולם לא נוכל להתחרות במחירים של המזרח הרחוק-

אני מציע לאשר את הצו. יחד עם זה אני מציע להקטין אוו מכסות

היבוא בצורה משמעותית-

לא רק בענף הנעליים אלא בכל ענפי הייצור, אם לא נגן על הייצור

המקומי, לא יהיה לנו משק. אתה יודע איזו הגנה אנחנו נותנים לייצור

החקלאי? אנחנו מוכרחים להתחשב בעבודה כי במסגרת השוק האירופי

אפשר לייבא את המוצרים מארצות השוק בחצי המחיר, בארצות אלה יש

סבסוד גדול.

על יבוא של נעלי ספורט מוטלים מסים של 88%, וזוהי הגנה משמעותית

על הייצור המקומי.

חל שינוי באופנה. נעלי הספורט הם באופנה. צעירים כלל לא נועלים

נעלי עור. ואם אומרים שהיבוא של הנעליים גדל ב- 230% במשך שנתיים,

צריו להבין שגם הייצור המקומי גדל לפחות באותו שיעור, כי יש ביקוש

לנעליים אלה.

חברי הכנסת עמר וגרופר מבקשים לאשר את הצו מטעמים של הגנה על

הייצור המקומי. חבר הכנסת יורם ארידור, אם תרצה לעשות חקירת שתי

וערב או פיליבסטר, אציע אולי להתפשר, כי תמיד תישאר לך קושיה שלא

תאפשר לנו לסיים את הדיון.

בענף מוצרי הספורט יש היום באירופה שני מפעלים גדולים -פומה

ואדידס. המפעלים הם בגרמניה. העסקים הם כל כך רעים עד שהבנק הגרמני

הכניס אנשים שלו למועצות המנהלים של הפירמות האלה. הסיבה היא

שחברת "ריבוק" שאף היא מייצרת נעלי ספורט ומוצרי ספורט, הנחיתה

מכה קשה על שני המפעלים האלה. לחברות פומה ואדידס היה יצוא גדול

לארצות הברית. בגלל התחרות של "ריביק" הם קרסו. סיבה נוספת לכך

היא ההיחלשות של הדולד לעומת המרק. וכך הענף באירופה נקלע לצרה.

אני מספר לכס כל זאת כי היום מוכרים נעלי ספורט במחירי היצף-

אני נגד היצף). היום מייבאים לארז נעלי ספורט ברבע

מחיר. משרד התעשיה והמסחר עושה עבודה חשובה בהגנה על הייצור

המקומי. עלינו גם לזכור שאמנם האינפלציה נבלמה, וזה מעודד, אבל

יתרות מטבע חוץ- יורדות כי היבוא משתולל.

בעיקר יבוא של מוצרי השקעה.

יבוא של מוצרי צריכה ומותרות.

אם תגיד לי שהצו על המחשבים יורד מסדר היוס, אהיה מוכן להתפשר

על צו הנעליים.

על הצו בענין המחשבים לא התקיים דיון.

אני נגד שני הצווים. אני מבין שאינני יכול לכפות את דעתי על

חברי הוועדה, אבל יש הגיון בפשרה. אני אומר מה חשוב לי יותר ומה פחות.

לי חשוב עקרונית שלא יוטל שום מס נוסף על המחשבים. אם הולכים לקראת

פשרה, זה בסדר. אס לא מגיעים אתי לפשרה, אעשה כל מה שאני יכול בדרך

פרלמנטרית כדי שלא יאשרו לא את צו הנעליים ולא את צו המחשבים, כי

אני מתנגד לשניהם.

אס הדיון הוא ענייני, צריך להתייחס לכל ענין לגופו. נסייס את

הדיון בצו הנעליים ונצביע, ונעבור לדון בצו שדן במחשבים. אינני

מבין מה ענין נעליים למחשבים? יתכן שאפשר להגיע לפשרה בענין המחשבים,

אבל ללא קשר לצו על הנעליים,

בפעם הקודמת אמרנו שאחרי חדשיים הם יחזרו אלינו בענין המחשבים.

הבה נחכה עד תום החדשיים.

נושא המחשבים לא קשור כלל לענין הנעליים. בצו על המחשבים

מדובר על חלקים והרכבתם ולא על מוצר מוגמר. אם יורם ארידור מבקש

התייעצות כדי למשוך את העגין, או לשאול שאלות, הכל לגיטימי, אבל

אל יקשור את שני הצווים האחד בשני,

בענין המחשבים אני מבין שאתם חוזרים לשלב הביניים ומבקשים הגנה

רק לגבי החלקים,

לגבי המוצר עצמו אין שוס שינוי,

הדיון על החלקים למחשבים נגמר, כך הכרזתי, הם צריכים רק לתת

את התשובות,

אני רוצה להגיד ליורם ארידור, אתה הבכיר בחבורה, היית שר האוצר,

ולא יעלה על הדעת שתגיד שאם נגד הצווים, הם לא יעברו, מחר כל חבר

ינהג כך. אי אפשר לנהל כך את הוועדה, כשר האוצר היית מעונין

שוועדת הכספים תאשר חוקים, צווים, תקנות, היו בוועדה חברים שהתנגדו,

האם בשל כך הוועדה לא אישרה את הצווים שהובאו לאישורה?

אני אומר בכל הגאווה והכבוד שאני רוצה להגן על תוצרת הארץ

ואינני מוכן לעודד יבוא שיכול להרוס את התעשיה המקומית" נראת ממה

יחיו כאן האנשים אם לא תהיה לנו תעשיה,

אני פונה אליך כחבר וכידיד שתאפשר לי להביא את הצו להצבעה"

בנושא המחשבים אנחנו חייבים לנהוג בהגינות כלפי הפקידות

המופיעה בפנינו ולא להפר הבטחות. זוהי זכותו הלגיטימית של יורם

ארידור לעשות פיליבסטר על צו הנעליים, אבל בענין המחשבים נתנו לאנשי

המכס הבטחה ברורה. אמרנו להם שתוך חדשיים הם חוזרים לכאן ואז סוגרים

את הענין. אסור לנו לשנות מלה ממה שסיכמנו,

על מה הדיון - על צו הנעליים או על צו המחשבים?



היו"ר א"י שפירא;

רציתי להפסיק את הדיון על צו הנעליים ולעבור לענין המחשבים,

כי הבטחנו לדון בכך היום, חבר הכנסת זיאק אמיר ביקש התייעצות סיעתית

וסיכמנו שהם יבדקו את הנושא.

יש דברים החשובים לך, ויש דברים שחשובים לי. אני לא נאבק על

ענינים שמגיעים ממשרד האוצר שיורדים לשורשי המדיניות, בין שאני

מסכים - ובדרך כלל אני מסכים - למדיניות הנוכחית של משרד האוצר

ובין אם לא. אבל לא עשיתי פיליבסטר על ענינים עקרוניים, כי צריך

לתת לשר האוצר לנהל את המדיניות שלו. אם יש תחום פעולה שבו חבר כנסת

יכול לעשות משהו, זה בתחום הפחות עקרוני,ועכשיו לא דנים על מדיניות

המכסים אלא על המכס המוטל על יבוא נעליים או על מחשבים. אם גם

בענינים אלה צריך להיות אישור אוטומטי - -- (היו"ר א'י שפירא: לא

אוטומטי). אבל זו התוצאה.

זה לא מה שהיה- אמרתי את הדברים כמי שהיה שותף לגישה העקרונית"

הבטחנו להם את הענין הזה.

אני מנסה לברר את הענין בצורה רצינית.

היו"ר א"י שפירא;

בבקשה, תברר. תציג שאלות, אני נותן לך רשות דיבור- אבל לאחר

דבריו אצביע על שני הצווים.

אמרתי שאינני רוצה שנצביע היום"

גי גדות;

תבקש התייעצות סיעתית.

הוא יכול לבקש מהיושב-ראש התייעצות סיעתית. היושב-ראש יכול

להיענות לבקשה או לסרב לה-

גי גדות;

אתה מסכים לדחות את ההצבעה?

היו"ר א"י שפירא;

אני רוצה לברר אם איננו עוברים כאן את התאריך הקובע-

אתה יכול לדחות את ההצבעה בכמה ימים. אין כאן תאריך קובע.

יי ארידור;

לא רציתי לבקש התייעצות סיעתית פורמלית. אבל משנדחתה ההצבעה

אני מבקש התייעצות אמיתית של חברי סיעת הליכוד בוועדת הכספים יחד

עם היושב-ראש, תוך שמירת אפשרות להזמין להתייעצות נציג של משרד

התעשיה והמסחר בענין צו הנעליים, וכן נציג של האוצר בנושא המחשבים.



היו"ר א"י שפירא;

אני דוחה את ההצבעה על קיני הצווים ביומיים או שלושה ימים,

אני מוכן להשתתף בהתייעצות של חברי סיעת הליכוד בוועדה-

ד' צוקר;

האם נשארת בתוקפה החלטת הוועדה לאנשי המכס בענין המהשבים?

שום דבר לא משתנה,

ד' צוקר;

אני חרד להבטחה שלנו,

היו"ר א"י שפירא;

אתרי ההתייעצות אביא להצבעה את שני הצווים, לא יהיה דיון נוסף

עליהם,

אני מודה לכם ונועל את הישיבה,

(הישיבה ננעלה בשעה 12.45)