הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 505

מישיבת ועדת הכספינז

שהתקיימה ביום רביעי כ"ח בתשרי התשמ"ח - 21.10.87

וזברי הוועדה;

י' כהן - מ"מ היו"ר

ז' אמיר

נ' ארד

יי ארידור

פי גרופר

אי ורדיגר

י' מצא

עי סולודר

עי עלי

ש' עמר

יי צבן

די צוקר

אי שלום

ג' שפט

ד' תיכון

מוזמנים;

גי אגרון )

מ' קפוטה

י' קפאת ) משרד האוצר

די שטאוב )

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

רשמה;

אי ברק

1. הצעות לסדר היום

2. תקנות מס ערך מוסף (תיקון מסי 9), התשמ"ז-1987

3. תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשמ"ז-1987

4. צו מס רכוש וקרן פיצויים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי),

התשמ"ז- 1987

5. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(תיקון התוספות)

6. תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות נח"ל)

(תיקון מסי 9), התשמ"ז-1987

7. תיקון טעות בתוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה

למגורים). (לפי סעיף 10א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט,

התש"ח-1984)

8. תרומות למוסדות ציבור - קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת

מס הכנסה



היו"ר יי כהן;

אני פותת את הישיבה.

הצעות לסדר-היום

היו"ר יי כהן;

אני מבקש להעלות הצעה לסדר היום. ועדת הכספים קיימה דיונים ארוכים בנושא

הסיוע למושבים, ולשמחתי הגיעה למסקנות פה אחד שהועברו למשרד האוצר ולמשרד

החקלאות ליישומן. לאחר מכן הופיעו שני שרים פה וביקשו שני שינויים. גם את זה

לאחר לבטים ודיונים קיבלנו. נכון לרגע זה לפי מיטב ידיעתי נושא הסיוע לא הופעל

באף אחד מאזורי הארץ, לא במתכונת הארצית ולא במתכונת האזורית. אני לא צריך לספר

לכל החברים איך הואשמה ועדת הכספים כאילו הסחבת שהיא נוקטת בקשר לסיוע גורמת

להרס ישובים, הריבית ממשיכה לאכול בכל פה וכוי.

לדעתי, ועדת הכספים מילאה את תפקידה וכבר אז עמדתי על כך שהיא עשתה עבודה

גדולה ולא נקטה סחבת אלא ביררה ומיצתה את הנושא.

אי לזאת אני מציע לוועדה להזמין בדחיפות, אם אפשר כבר מחר, מפני ששוב ביום

ראשון עלולים לצאת בהפגנות ובהשבתות, כי המצב הוא ללא נשוא - להזמין את שר

האוצר, שר החקלאות, מנהל המינהלת, ואם צריך גם את נציגי המחלקה להתיישבות, כי

שמעתי שכאילו העיכוב בגללם. אם אפשר לעשות את זה עוד מחר, ולא במהירות האפשרית

הם חייבים לדווח לוועדה מה סיבת העיכוב. זה דבר שאין לו תקדים.

ביקש ממני חבר-הכנסת יהושע מצא להעלות את הבקשה הזאת הבוקר ובהיעדרו אני

מעלה זאת גם בשמו. אני מניח שזה על דעת כל חברי הוועדה.

די צוקר;

אני מצטרף למה שאמרת.

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

שר האוצר יהיה פה ביום שלישי והיושב-ראש ביקש שהוא יתייחס לענין הסיוע

למושבים.

צריך להתריע בפניו על המצב, אולי זה יעשה גם אצלו משהו. כי להזכירכם,

קיבלנו את ההחלטה ב-27 ביולי, קרי - כמעט שלושה חודשים מאז קיבלנו את ההחלטה. אז

אפילו יש חילוקי דעות על פרט כזה או אחר, חמי נחלות צריכות להתחיל לעבוד ולרכז את

הנתונים ולקבל קריטריונים. לא עושים גם את זה.

די תיכון;

מה שאתה מציע כבר דנו בזה לפני שבוע. חבר-הכנסת פסח גרופר העלה זאת לפני

שבוע.

היו"ר יי כהן;

קיבלו החלטה לזמן אותם בדחיפות?



די תיכון;

כן. אתה יכול כל שבוע לעשות את זה אבל

היו"ר י' כהן;

זו שערוריה. קיבלנו את ההחלטה ב- 27 ביולי.

יי ארידור;

איך אתה מציע לזמן אותנו?

היו"ר י' כהן;

להזמין אותם לוועדה, כי זו שערוריה. האשימו אותנו שאנחנו מסיבות פוליטיות

גורמים להרס החקלאים.

די תיכון;

אמרו לנו את זה כבר לפני חצי שנה.

היו"ר יי כהן;

האמת היא שחלק גדול באמת לא מתפקד בכלל. חלק גדול מסר את האדמות.

די צוקר;

עם כל המחמאות שאפשר לתת לשר האוצר, זו באמת האחריות שלו.

מהנסיון אני יכול להגיד לך שאי אפשר לדעת אם הוא מעכב, אם הוא אחראי לעיכוב

או אם מישהו מעכב.

די צוקר;

אבל הוא בוודאי נושא באחריות.

אי דמביץ;

הוא יכול להסביר.

היו"ר יי כהן;

וגם מנהל המינהלת. נזמין אותם.

די תיכון;

אני מוסר שאני מבקש לכנס את הוועדה לענייני שוק ההון ליום שני הקרוב

בהשתתפות אמוראי, דרורי, הבורסה, רשות לניירות ערך, המפקח על המטייח בבנק ישראל.

הנושא הוא האירועים האחרונים והשפעתם על שוק ההון.

אי קרשנר;

הנגיד יופיע בבוקר בענין זה בוועדה.



די תיכון;

אני לא צריך את הנגיד. הנגיד יופיע בתחום המוניטרי.

תקנות מס ערך מוסף (תיקון מסי 9), התשמ"ז-1987

מי קפוטה;

הק מס ערך מוסף מסמיך בתקנות לפטור ממס ערך מוסף מענקים שונים ובין היתר

יש היום פטור למענק למחקר ופיתוח לפי אישור המדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר.

יי ארידור;

אני מציע לאשר את זה. אין צורך בהסברים.

היו"ר י' כהן;

אין הערות. התקנה מאושרת.

מי קפוטה;

התקנה השלישית עניינה המקום שבו צריך להגיש את הדו"ח. היום הכוונה לרכז את

כל הדו"חות שצריך לחגיש במקום שבו נרשם, וזה המקום שבו מנוהל העסק, בו מנוהלת

הפעילות. יש חריג אחד וזה לגבי תאגיד שמגיש דו"ח כדי לקבל החזר מס תשומות.

היום צריך להגיש את זה במקום אחר, לא במקום שבו הוא רשום אלא במקום שבו מנוהלים

ספרים. אנחנו רוצים גם את זה לתקן למקום שבו הוא מנהל את העסקים. זה דבר שולי.

היו"ר יי כהן;

התקנה מאושרת.

לאשר סעיפים ו, 3 ו-4 בתקנות הנ"ל.

תקנות מס ערך מוסף (תיקון), התשמ"ז-987ו

מי קפוטה;

יש כאן תקנות מס ערך מוסף שמונחות מ-5ו באוגוסט. זו התוספת שפוטרת ממס

ירקות ופירות ומעדכנים אותה, ומוסיפים אגוזי מלך, אגוזים ועשבי תיבול.

זה מאושר.

לאשר.

מי קפוטה;

מכיוון שהנושא הועלה על סדר היום רק אתמול, אנשי מס ערך מוסף לא ידעו על

כך ולא הצליחו לבוא.



די תיכון;

יש לי שאלה אליך כיועץ משפטי: יש בפקודת מס הכנסה סעיף דרקוני שנקרא 194.

סעיף 194 אומר שראה פקיד השומה שקיים חשש שאתה או אני נברח לחוץ לארץ, יטיל

עלינו שומה כראות עיניו, ואם אתה הנישום תרצה לערער, תוכל לערער רק לאחר שתשלם

את מלוא הכסף או שתפקיד ערובות מתאימות בגובה השומה. יש כאן מילכוד גדול, יכול

להיות שלא משתמשים בסעיף הזה שלא לצורך, אבל יכול להיות שיבוא מישהו ואני לא

אמצא חן בעיניו, אז הוא יגיד, אני משית עליך שומה בגובה של 10 מיליון דולר. אני

אפילו לא אוכל לערער אלא אם כן אני אשלם את הכסף ורק אז אוכל לפנות לבג"ץ. זה

חוק שהדעת איננה סובלתו. אבל קרה לנו נס, והסעיף הזה אושר לפתע על ידי ועדת

הכספים ואומץ על ידי מס ערך מוסף. הוועדה אישרה את החוק הזה גם לגבי מס ערך

מוסף, כנראה בתיקונים הגדולים של מס ערך מוסף.

זה מראה איך אנחנו עובדים.

די תיכון;

אתה צודק. פעם יכולנו לסעון שהנציב העליון הכין את הסעיף הזה ואנחנו לא

לקחנו חלק במשחק המכוער הזח. אבל הנה כאשר התללתי לטפל בסעיף 194 אומרים לי, מח

אתה מלין נגד הנציב העליון? אתה בעצמך לפני חודש אישרת סעיף דומה בפקודת מס ערך

מוסף.

מסתבר שהשתמשו בסעיף חזה לעתים די קרובות בשנה האחרונה. נכון שהיו מקרים

מוצדקים אבל היו גם מקרים לא מוצדקים. לאחרונה נדרש בית המשפס העליון לנושא חזה

והוא פשוס לא קיבל את הפרשנות של מס הכנסה ולא המליץ לטבל את החוק אבל הוא אמר

שאנחנו ניטיב לעשות אם נתקן את החוק הזה. הוא לא אמר שום דבר לכנסת, הוא רק לא

קיבל את החוק, הוא התעלם ממנו.

יי ארידור;

אני מציע שנבדוק את פסק הדין.

מי קפוטה;

יש כאן בהחלט מקום לבקרה של הרשות השופטת על הרשות המבצעת. הסעיף הזה נותן

כלי בידי מס הכנסה. כאשר חוששים שמישהו עומד לעזוב מחר בבוקר את הארץ, יכולים

לבקש ממנו לתת ערובה. הוא יכול מיד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט אם זה לא

מוצדק או אם החשש של מס הכנסח שחאדם יברח מהארץ אינו סביר, הוא מבטל את הבקשה.

די תיכון;

כדי לפנות לבית המשפט הוא צריך לשלם או לספק ערובות מתאימות. ערובה זה כסף.

אני מבקש לקיים דיון בסעיף 194 וזאת במסגרת תיקון 76, לכשנדון. אני מבקש

שאותו פסק דין שיהול לגבי פקודת מס הכנסה אוטומטית יכול גם על מס ערך מוסף.

היו"ר יי כהן;

זה מקובל. נקיים על זה דיון יחד עם 76, אם נדון ולכשנדון.



צו מס רכוש וקרן פיצולים (פטור לקרקע שהוכרזה כגן לאומי), התשמ"ז - 1987

מי קפוטה;

מדובר על מתן פטור ממס רכוש לקרקעות שהוכרזו כגן לאומי. היום יש מצב שאפשר

להכריז על קרקע כעל גן לאומי. לכן מאותו רגע לא ניתן לבנות ולא ניתן למכור ואי

אפשר לעשות דבר, אבל עדיין האדם חייב במס רכוש. אנחנו רוצים במקרה כזה לפטור את

הקרקע ממס.

יי ארידור;

מדוע אתם מציעים את הפטור הזה רק לגבי שטח שהוכרז כגן לאומי? העקרון הוא

נכון. אבל אז צריך לגבי כל שטח שיש עליו הכרזת הפקעה. למה אתם מציעים רק כאן?

יי צבן;

זה לזמן שבין הייעוד- להפקעה.

די שטאוב;

הבעיה היא שמכריזים.

יי ארידור!

ברגע שיש הכרזה משלמים מס רכוש.

די שטאוב;

מס הרכוש הוא נמוך מאוד.

יי ארידור;

למה כאן אתם מציעים לפטור בין ההכרזה להפקעה כשמדובר בגן לאומי. למה אתם לא

עושים זאת במקרים אחרים?

די שטאוב;

כי שם יש שווי גבוה וגם מוכרים דברים כאלה. למשל, תכנית ל' הוקפאה.

יי ארידור;

אני מדבר על הפקעה למטרה ציבורית. קודם יש הכרזה ואחר כך יש הקפאה.

יי צבן;

לפעמים אדם עשר שנים לא יכול לעשות עם זה שום דבר ובינתיים הוא משלם מס

רכוש. מה ההגיון?

די שטאוב;

כי אנחנו גובים אז את המס לפי הערך כיוון שזה מוכרח למטרה ציבורית. הוא

יכול למכור את זה כאשר יש מטרה ציבורית.



י' ארידור;

גם כאן הוא לכול למכור.

די שטאוב;

לא. זו בדיוק הבעיה.

יי ארידור;

מה ההבדל בין גן לאומי לבית ספר?

די שטאוב;

ההבדל הוא בזה שכאשר מדובר בגן לאומי השווי כמעט אפס ולא כדאי לעסוק בזה.

אבל כאשר מכריזים על זה למטרה ציבורית יש לזה ערך רב, אולי חצי ממה שהיה לזה

לולא היו מכריזים על מטרה ציבורית. כאן לא כדאי לגבות ולא כדאי להטריד את

האנשים.

יי ארידור;

התשובה לא מספקת אותי. אבל נניח לרגע לשאלה הזאת.

אתם מציעים בעלים של כל קרקע שהוכרזה כגן לאומי. לפי החוק

שר האוצר רשאי בצו לפי אישור ועדת הכספים. אני לא בטוח שזה צו.

הכוונה לפעולה חקיקתית.

מי קפוטה;

במקביל לדבר שהבאתי בפניכם, אנחנו מחתימים את שר האוצר על צו שהכרזה על גן

לאומי תיחשב למטרה ציבורית. מר דמביץ מציע שהדבר ייעשה לפי פיסקה 2 שמתייחסת

לקרקע שהשימוש בה הוגבל או נאסר לפי כל דין באופן שיש בה תביעה גמורה ואפשרות

לניצול כלכלי.

לגבי הבחירה בין שתי האפשרויות המשפטיות אני עוד אתייעץ עם מר דמביץ, אבל

יכול להיות שנעשה את זה לפי פיסקה 2.

יי ארידור;

צריך לעשות את זה לפי פיסקה 2 ואז זה עונה גם לשאלה הראשונה.

עי עלי;

אני רוצה לדעת באיזה היקף מדובר. הדוגמא של כביש איננה דוגמא טובה כי בכביש

מפקיעים % 40 אם מפקיעים הכול, צריך לשלם. אבל הדוגמא לא טובה. יש דוגמאות .

אחרות שהן טובות, למשל כאשר אתה משנה ייעוד קרקע לשטח ירוק ואז אתה לא יכול

להשתמש בזה. זה בדיוק כמו גן. יש בתכניות מיתאר תופעות של שינויים לצרכי ציבור

כאשר אתה לא מפקיע אלא משנה ייעוד. מקרה זה נופל באותה קטגוריה בדיוק, ואם אתה

נותן כאן פטור, הוא צריך להינתן גם שם.



די צוקר;

אני רוצה להמשיך באותה נקודה. חבר-הכנסת צבן "קבל" קודם למה מביאים דבר

כזה לכאן ופוטרים אנשים מתשלום. אבל כנראה צריך להתייחס לזה ברצינות. יש מקרים

נוספים שכנראה אותו הגיון צריך להול לגביהם, ומה פתאום שעכשיו יפסיקו לשלם כאן

כאשר האחרים ימשיכו לשלם? אלה שהקרקע שלהם תומר לגן לאומי, יפסיקו לשלם, ואלה

שהקרקע שלהם תומר למשהו אחר, ימשיכו לשלם. קשה לקבל את ההגיון ההלקי הזה. מדוע

שהגיון זה יחול רק לגבי גנים?

יי ארידור;

מה שמו של בעל הגן?

אני מבקש לדעת בשל מה אתם מגישים את הצו הזה? מי עומד מאחורי אירוע זה.?

איזה אירוע לחץ עליכם ששר האוצר פונה בחתימתו לוועדה? הבעיה הזו קיימת עשרות

שנים. מה קרה אתמול?

יי צבן;

בבית--ג'ן יש בעיה של גן לאומי?

אני רוצה להציע משהו. קודם כל ברור שאנחנו נאשר את זה כי זה דבר סביר. אני

מציע שנבקש דיון בשאלה שהועלתה כאן לגבי המקרים המקבילים, בייחוד בתחום העירוני,

ייעוד קרקע בתחום העירוני שקשור לכבישים, למוסדות ציבור ולשסחים ירוקים. אני

רוצה להבין את הקונצפציה של משרד האוצר. אולי יש דברים בגו.

די תיכון;

אני רוצה להבין איך משלמים היום מס רכוש. על השווי? אם זה על השווי, אז

ממילא מהרגע שקיימת ההכרזה הזאת ערכה של הקרקע יורד, שואף לאפס. אז ממילא שיעור

המס יורד ואז הסכום הופך לסכום זניח. אז לא כדאי להתעסק בזה ויש חוק אחר. לכן

אני לא מבין מה עומד מאחורי זה. ,

אי דמביץ;

אין חוק אחר. אין חוק לסכומים זניחים.

די תיכון;

אם אנחנו כבר עוסקים במס רכוש, קיבלתי השבוע תלונה שמי שמפגר בתשלום מס

רכוש מושת עליו מס בשיעור של % 5 .1 לשבוע. האם דבר זה ייתכן? האם יכול להיות

שהקנס על מי שלא משלם מס רכוש במשך שנה עובר את המאה אחוז, רק הקנס, ללא ריבית

והצמדה? שהרי במס הכנסה הקסנו את הקנס השבועי על פי גובה האינפלציה, והוא נדמה

לי % 7 .0

יש בקשה מצד החברים לדון בהיבט היותר רחב של הפקעת שטח או כאשר רשות מקומית

מכריזה על שסח ירוק או לצרכי ציבור, ומדוע בעל הקרקע צריך לשלם מס רכוש. על

השאלות האלה נקיים דיון.



די תיכון;

האם מדובר במקרה פרטני שדחף את אנשי מס והכנסה להצעה? אני מניח שאת השם הוא

לא יתן.

יי ארידור;

למה לא? הוא יענה.

את השם לא.

י' ארידור;

למה את השם לא?

ד' שטאוב;

אינני יודע אם אני רשאי.

t

י י ארידור;

אתה בוודאי רשאי.

!

חלק עיקרי של התשובה ניתן על ידי המשתתפים בדיון, שהשווי של קרקע שהוכרזה

כגן לאומי שואף לאפט. פה מדובר על גן לאומי. אתן דוגמא בולטת - פארק הכרמל,

שהוא לא שם אחד ולא שניים. הוא שייך לארבה מאוד אנשים שלכל אחד יש דונאם אחד או

שניים. השווי הוא כמעט אפס, כי הלא אנחנו הולכים לפי שווי בשוק, כי מי יקנה

פארק לאומי. עם זאת, שווי מסויים קיים, אולי אלף או אלפיים שקל לדונם. יכול

להיות שאם היית מציע לי זכות בכרמל של פארק לאומי באלף שקל, שיהיה. אולי משהו

יקרה שם. אבל הגענו למסקנה שלאנשים כמעט ואין שם שום סכום, השווי איננו שווי,

המס איננו מס, ולכן אנו מציעים לפטור את זה ממס. אין מדובר בשם מסויים. יכול

להיות שהיינו צריכים לעושת את זה לפני שנים. אולי טוב מאוחר מאשר אף פעם.

הגענו למטקנה שהטעיף הזה והסמכות שקיימת מתאימה למקרים אלה.

היו"ר יי כהן;

היתה במקרה זה תביעה טפציפית?

די שטאוב;

לא היתה שום תביעה.

היו"ר יי כהן;

אני מעמיד להצבעה אישור הצו, כולל הבקשה לדיון כללי.

הצבעה

לאשר.



תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(תיקון התוספות), התשמ"ז-987ו

מי קפוטה;

אנו מבקשים לשנות את התוספות של הוק התיאומים במסגרת של תקנות. יש סעיף

בהוק שמסמיך לשנות את התוספת. התיקון הוא תיקון טעות שקרתה בזמן התיקון הראשון

שנעשה לחוק התיאומים.

די תיכון;

מתי נעשה התיקון?

מי קפוטה;

ביולי 1986.

די תיכון;

רק היום גיליתם את זה?

מי קפוטה;

זה נתגלה לפני מספר תודשים.

אדם שיש לו הון עצמי מקבל ניכוי לשמירת הון. גם אם הוא מלווה אותו הון עצמי

הוא ממשיך לקבל את הניכוי לשמירת ההון, גם כאשר זה נעשה בדרך של הלוואה כנגד

אגרות תוב. זאת אומרת, אם וזברה מנפיקה אגרות חוב הכלל הוא שהיא לא תקבל הגנה על

ההון בדרך של ניכוי על אותו כסף שהיא גייסה והמלווה ימשיך לקבל את הכסף. זה

הכלל. לכך נקבע וזריג בחוק התיאומים כאשר ההלוואה ניתנה בשיעור של ריבית של %30

ומטה. ההנחה היתה בתקופת האינפלציה הגבוהה אם מישהו נותן הלוואה בריבית של %30,

הוא למעשה נפרד מכספו. זאת אומרת, ההון עבר מהאחד אל האחר וההגנה צריכה להינתן

למנפיק אגרת החוב. זה היה בעת חקיקת חוק התיאומים המקורי.

די תיכון;

אני מוכרח לומר לך שהחוקק חוקק ב-986ו.

מי קפוטה;

הוראת השעה היתה ב-1985 והיא הוחלה מינואר 1986.

די תיכון;

ב-1986 כאשר הגיע התיקון אלינו, האינפלציה היתה מאחורינו.

מי קפוטה;

זה מה שהיה בעת חקיקת החוק. כלומר, קבעו תקרה של %30. בגלל ירידת שיעורי

האינפלציה נוצר מצב שאגרות שהונפקו בתנאים רגילים הפכו לנכנסות במסגרת הזאת. אם

הנפקת אגרת צמוד פלוס % 6-7 ואם המדד עלה % 18 זה עדיין היה פחות -%30. נוצר מצב

שאצל מנפיק האגרת זה הפך להון עצמי ואצל רוכש האגרת הרכישה הפכה לנכס קבוע והוא

לא קיבל את ההגנה. כסף עבר מרוכש האגרת למנפיק האגרת. החוק קבע אז שאם האגרת

הונפקה בפחות n-%30 אצל האחד זה יהיה נכס קבוע, כלומר אצל רוכש האגרת זה יהיה

נכס קבוע והוא לא יקבל על זה הגנה, לעומת זאת אצל מנפיק האגרת זה יהפך לחון עצמי

והוא יקבל את ההגנה. התוצאה היתה שגם אגרות חוב בתנאי שוק רגילים, התוצאה היתה

אותה תוצאה - מנפיק האגרת קיבל את ההגנה. לכן באו בתיקון הראשון בחוק התיאומים

ותיקנו את התוספת הזאת וקבעו שזה יחול רק על שטרי הון ואגרות חוב שהנפיק,

שהריבית השנתית עליהם אינה עולה על %20, או על שיעור עליית המדד בשנת המס, לפי



הנמוך שביניהם.

כלומר, אם הנפקת אגרת חוב מעל שיעור עליית המדד אזי בכל מקרה זה לא יחול,

כלומר, אם הנפקתי אגרת צמודה למדד בדיוק או פלוס % 3 -2אז גם אם זה פחות 30%-n

הסך הכול, האגרת לא תיחשב לנכס קבוע אצל הרוכש, והיא לא תיחשב להון עצמי אצל

המנפיק. התיקון הזה בטעות הוכנס רק בתוספת להון העצמי. כלומר, במקרה שהאגרת

הונפקה מעל שיעור עליית המדד, זה לא נחשב להון עצמי אצל המנפיק, אבל זה עדיין

נחשב לנכס קבוע אצל רוכש האגרת. כלומר, היום יש דיספרופורציה ורוכשי אגרות החוב

יצאו נפסדים מהעני ן הזה.

די תיכון;

במשך שנה לא הרגשתם בזה?

מי קפוסה;

הרגשנו בזה לפני כמה חודשים. הבנקים הרגישו את זה כאשר באו להכין את

המאזנים ל- 1986. הסתבר שהיו להם אגרות חוב שלא היו מעל שיעור עליית המדד.

אנחנו לא רוצים לעשות רוויזיה מוחלטת בנושא אלא רק לתקן את העיוות הזה

שמקורו בטעות בלבד. אני כבר אומר שיכול להיות שדרושים תיקונים נוטפים לחוק

התיאומים. לא כאן המקום ונדון בזה.

די תיכון;

לשכת רואי החשבון ראתה את התקנה הזאת? זה נושא מקצועי. אני מבין את מה שאתה

אומר ואני מקבל את מה שאתה אומר, אבל אני לא מספיק מקצועי כדי לומר לר שאכן

פתרת את הבעיה ולא יצרת עוד עשר בעיות דומות. לכן שאלתי אם לשכת רואי החשבון

מודעת לתקנה הזאת?

מי קפוטה;

לא העברתי להם את זה.

כי זו שאלה מקצועית שרואי חשבון התעסקו בה וחשפו אותה. אתה מוכן, היות

שהנושא לא חייב להיות מוכרע בזה הרגע, מזכיר הוועדה יקרא אפילו בטלפון לנשיא

לשכת רואי החשבון את התקנה, והוא יעיר הערות או שיגיד שזה בסדר, ונאשר את זה.

גי אגרון;

תיקון התקנה למעשה גורם למצב שאותו נישום שהיום הנכס נחשב אצלו כנכס קבוע,

ישלם פחות מס עקב כך שלא תהיה לו תוספת הכנסה. כלומר, אין פה ענין של הרעה אלא

הטבה.

די תיכון;

ברור. זה מובן. אבל הנושא הוא מקצועי, הוא גם נחשף על ידי רואי חשבון.

מי קפוטה;

מה שאתה אומר מקובל עלינו.



די תיכון;

לא איכפת לי שאתם תעשו את זה.

מי קפוטה;

אין בעיה. אבי פוגש אוזר הצהריים את אביגדור אבני שהוא נציג לשכת רואי

חשבו ן, אראה לו את התקנה ואבקש שימסור את זה לשטראוס.

אי דמביץ;

עוד שאלה שייכת לאותה מקצועיות שלי אין: התקנה האחרונה אצלך אומרת -

תתולתה של תקנה 1 משנת המס 1986. לכאורה היו צריכות להיות שתיהן משנת המס 1986.

אבל שוב, זה ענין מקצועי שאינני יודע.

מי קפוטה;

תוספת בי קובעת את רשימת הנכסים הקבועים. כלומר, היא שואלת את ההגנה.

התיקון מיטיב תמיד עם הנישום. אין כוונה לפגוע רטרואקטיבית. תוספת גי קובעת את

השינויים במהלך השנה. היא מתייחסת גם לתוספת לחוק שלא היתה קודם לכן. אם אני

שולל מאדם תוספת להון שהיתה לו קודם לכן, יש פגיעה. לכן אני לא רוצה לעשות את זה

רטרואקטיבית.

הי ו"ר י' כהן;

אם כך, לאחר קבלת חוות דעת מלשכת רואי חשבון יהיה אישור פורמאלי בוועדה.

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות נח"ל)(תיקון מסי 9),

התשמ"ז-1987

די תיכון;

מה יקרה אם ההנחות יבוטלו בסוף החודש הבא?

מי קפוטה;

מדובר בישובים שכבר קיימים והאישור ניתן להם משנת המס שבה הם עלו על הקרקע.

לוקח זמן עד שזה מגיע לוועדה ועד שמקבלים את כל האישורים. גם אם זה יבוטל בסוף

השנה הנוכחית, עדיין הם זכאים להטבות לשנים 1984 ו-1985.

די תיכון;

איזה משרד כלכלי דואג תמיד לפנות אליכם לכל עשרים אנשים? הוא עובר בארץ?

מי קפוטה;

מזכירות הישוב חלק מהפעילות האינטנסיבית שלה זה להשיג את התנאים האלה.

י' צבן;

התשובה בקשר לפרוצדורה לא כל כך מניחה את הדעת. אני בכל זאת מבקש לשאול;

מתי הישובים האלה הגישו את הבקשה שלהם? מתי דנו בזה? מתי הוחלט? לפי דעתי התהליך

הוא לא טוב.

הערנו כאן בנושא הזה לצד העקרוני שלו כמה וכמה פעמים, ואתם

מתעלמים מכך שההקלות הללו - אני לא מדבר לצד הפוליטי - הן בהלקן הקלות שאין בחן

שום עידוד, שום תמריץ, לישובים האלה, הן נושאות אופי אנטי סוציאלי, כי דווקא אלה

שצריכים לעזור להם ממוקמים מתחת לסף המס וזה לא נותן להם דבר. זה יכול להיות

מנוצל וזה מנוצל בוודאי פה ושם לרעה כפי שלא היה צריך להיות. ביקשנו כמה פעמים

נתונים מה השימוש בתקנות האלה, ואיזה ניתוח, אילו התפלגויות. מה קרה, מה המשמעות

מבחינה כלכלית-סוציאלית, מה העלות של המס הזה.

היו"ר יי כהן;

נתנו את זה.

יי צבן!

באופן כללי. אנחנו רוצים התפלגויות איפה זה משפיע. במרגליות זה משפיע?

באביבים זה משפיע? בשבי ציון?

היו"ר יי כהן;

אתה רוצה על כל ישוב?

בוודאי. אני רוצה רק הערכה. הטענה שלי שהיום הדבר הזה הוא אנטי סוציאלי

מצד אחד, ולא זו הדרך לעידוד מצד שני.

לגבי חלק מהישובים האלה אני רוצה להיות שותף לעידוד שלהם אבל בצורה ממשית

ולא בצורה של פטור ממס.

מה שלא נראה לי, כמובן, זה שאתם מערבבים כאן מין בשאינו מינו. יש כאן

דבריםש קשורים בהר חלוץ בגליל

די תיכון;

אני דווקא בעד השלושה ונגד הר חלוץ.

תנמק. כך אפשר היה להתלכד בוועדה סביב זה.

אני מבקש לפי התקדים שהיה בוועדה להצביע ישוב ישוב, ואני מודיע מראש שאני

לא מתכוון להצביע בעד כל הישובים. איפה זה בדולח?

בחבל עזה.

אני רוצה לדבר על הישובים בתוך הקו הירוק ולהראות לכם שכל השיטה הזאת מאחר

שהיא אוטומטית והיא לא מבחינה

היא לא אוטומטית.



די צוקר;

היא אוטומטית. משום שהתקדים שנקבע, הייתי כבר בכמה ישיבות, כל ישוב חדש

אוטומטית זכאי ליהנות מהטבות. רק במקרה אחר לא אישרנו שני ישובים כאשר זה היה על

פניו בוטה מדי. אבל השיטה פה מאוד לא ברורה. כי הכלל הוא משנות הששים.

יי ארידור;

ועדת ששינטקי צריכה לטפל בזה. לא אמרתי שהיא מטפלת בזה.

די צוקר;

מאוזר שהדבר אוטומטי ולא מבחין בין ישוב לישוב, כמובן שאין מאחוריו כל קו של

מדיניות להפלות לטובה או לרעה ישוב באזור זח או אחר.

היו"ר י' כהן;

חוץ מההגיון של ישוב חדש.

די צוקר;

שהוא הגיון מופרך למשל במקרה של הר אדר או ליד נהלל. אלה ישובים שלא צריכים

ליהנות משום הטבה.

כדי להדגים את הבעיה אני לוקח לדוגמא שלושה ישובים באזור אחד; מעלות, כפר

ורדים והר חלוץ. אלה הם ישובים קרובים מאוד אחד לשני. בכל אחד מהם יש הנחה מטוג

שונה. בחלק זה ניכוי ובחלק זח זיכוי. %5 ו% 7 זה ניכוי ו-% 10 זה זיכוי. כלומר,

כל הענין משולל כל הגיון. אחד מתוך השלושה הוא % 10 מעלות. הקביעה לא היתה על

פי הגיון שזה חשוב יותר וזה חשוב פחות.

די תיכון;

כי זה נכלל במסגרת ישובי העימות.

די צוקר;

יש כמה הגדרות; יש ישוב פיתוח, ישוב עימות, ישוב קהילתי וישוב חדש.

יי צבן;

ויש ישוב ערבי.

די צוקר;

במעלות-תרשיחא זה לא קיים. זה ישוב אחד. יש גם ישובים דרוזים שקיבלו ואחרים

שלא קיבלו.

כל התהליך לקוי. שלוש פעמים שהייתי בדיונים כאלה אמרו, בפעם הבאה נביא את

מסקנות הוועדה, את הגיון הוועדה - -

מי קפוטה;

לא אנחנו נביא. הוועדה דנה ואני מבטיח



די צוקר!

אני רוצה להציע פעם אחת, לפחות באופן זמני לא לאשר את כולם, עד שלא יובאו

בפנינו כל השיקולים וכל הפרמטרים.

היו"ר י' כהן;

דווקא להעניש אותם?

ע' סולודר;

זה נושא שחוזר מדי פעם כאשר מגיעים ישובים,ואמרנו לא פעם אחת שלא ניתן לאשר

יותר אם לא ייעשה בענין הזה איזשהו ניתוח ושינוי. תמיד אישרנו ואמרו הנה כבר

יושבים. היות שכפי שנמסר לנו הנושא הזה עולה בוועדת ששינסקי, אני בהחלט בדעה

שהכרח לבחון את הנושא הזה מיסודו, במה זה תרום, אם זה תרם, מה סדרי העדיפויות,

כי ברשימה שקיימת היום יש דברים בלתי סבירים. אם אכן ועדת ששינסקי יושבת על

הנושא הזה או תשב על הנושא הזה, אני מקווה שתוך מספר חודשים נקבל תשובה, אינני

רואה טעם להפלות עכשיו מספר ישובים ולהעניש אותם. אלא אם יש מקרים כמו שהיו של

ישובים שעלו מכוח עצמם ומראש קיבלו להיות אחראים לכל התשתית. לכן לא הייתי מפלה

עכשיו את הישובים האלה, אם הוועדה יושבת, כי הוועדה תיכנס לדיון רציני בענין. כי

להמשיך את הרשימה הזאת כך, יש בזה הרבה עיוותים.

אני בעד מתן אישור לבדולח, ביתר ומגדלים. אני נגד הר חלוץ. אני רוצה

שתבינו שכאשר חוקקנו את התקנה הזאת בעצם נתנו את ההטבה הזאת כדי לגשר על פער

ההוצאות שבין ישוב מרוחק למרכז הארץ. זו היתה האידיאולוגיה. בנינו את זה בצורה

כזאת שגם ישוב מרוחק אבל הוא יותר קרוב יקבל % 3, ישוב שהוא יותר מרוחק % 5,

וישובים רחוקים כמו מצפה רמון יקבלו % 7. אבל במרוצת השנים עלו על התקנה הזאת

כולם, כולל קיבוצים. קיבוצים חזקים ביותר בשעתם כמו איילת-השחר זכו לאותן ההטבות

שקיבלו תושבי תצור הגלילית. לכאורה היה אז הבדל די קטן.

עי סולודר;

מנחמיה מקבלת וגשר לא. תראה מי יושב בגבול.

די תיכון;

אם תשאלי אותי, מנחמיה זה ישוב עולים.

רמת ישי מקבל. זה אבסורד.

די תיכון;

זה לא בסדר.

למה אני בכל זאת נגד הר חלוץ? אנחנו עושים עוול למגזר קרוב אלינו, מגזר

הדרוזים. הם לא מבינים מה אנחנו עושים בתקנה הזאת. ישנם כפרים דרוזים שהפקיעו

מהם קרקעות, והממשלה הכריזה לא מזמן על שוויון הזכויות. לקחו מהם את הקרקע לפני

שנים ועכשיו נותנים לכל הישובים. ממשלחת לא היתה מקבלת החלטה לפני כמה חודשים

להשוות את התנאים של הדרוזים, לא הייתי מעלה את הטענה הזאת. אבל כל פעם אנחנו

עושים עוול לאנשים האלה ומיד הם רצים לכנסת ואומרים, תראו איזה ממשלה מצחיקה.

החליטה להשוות את התנאים וכל יום גורמת להפליה נוספת.



לא הייתי אף פעם בהר חלוץ. זה בעצם מצפה של אנשים שעובדים בוזיפה ונוסעים כל

יום לגור בבתים מפוארים.

אי קרשנר;

אם הם לא גרים שם הם לא מקבלים פטור.

די תיכון;

זה אנשים שעובדים בחיפה וגרים באותו מקונו. אם חבר-הכנסת יגאל כהן לא

יסיטני מן הדברים, הוא רואה מה שנעשה בשיפולי הרי הגליל, כאשר קמות שם שכונות

יפהפיות.

היו"ר י' כהן;

כן ירבו.

די תיכון;

ישובים עירוניים לחלוטין.

כן ירבו. שיהודים שיבואו כמה שיותר, מכל הסוגים.

די תיכון;

השאלה איזה סיוע אנחנו נותנים להם מן הקופה המדולדלת. אני אומר, אילו עשינו

צדק בענין הזה ונתנו גם לישובים דרוזיים, ופתחנו בוודאי בעיה נוטפת של ישובים

ערביים, הייתי מטכים שהר חלוץ יקבל. אבל כאן אנחנו פשוט מרגיזים אוכלוטיה שלמה

ללא צדק.

עי סולודר;

בקשר להר חלוץ, בחדר של ועדת הפנים יושבים אנשי הגליל. מי שיודע מה קורה

בגליל, אינני חושבת שדווקא היום צריך להפלות לרעה את תושבי הגליל.

גי שפט;

כולנו מבינים מהדיונים כאן במשך השנים שהשיטה בענין הזה זקוקה לשינויים.

השניויים לא נעשים ולא נעשו מפני שלא הגיעו להטכמה על השינויים.

אבל אני רוצה להזהיר את עצמנו מפני ציפיה שהדברים ייעשו במהירות, כולל

ועדת ששינטקי, כי הדברים מטובכים. אני לא בטוח שהתוצאות של ועדת ששינטקי כל כך

מהר יבואו לידי החלטה מעשית. לכן זה לא מהיום למחר.

אני חושב שצריך לאשר את ההקלות לארבעת הישובים שישנם כאן, גם אם אני חושב

שהענין עצמו זקוק לרוויזיה.

אני רוצה לומר עוד הערה; אנחנו צריכים גם לבדוק אם התמריצים שאנחנו נותנים

למקומות השונים אמנם הועילו. אני למשל רוצה להביא את ההחלטה שלנו מלפני שנה על

מצפה-רמון. אני רוצה לשמוע מה עלה בגורלה של מצפה-רמון שהחלטנו לעשות לגביה מעל

ומעבר. לכן מעבר לכל חילוקי הדעות הפוליטיים שישנם, אם ישנו ישוב כמו בדולח,

למרות שהוא נמצא בחבל עזה והוא ישוב שזקוק לעזרה, או ישובים אחרים, הייתי מציע

לאשר אותם, אם כי כולנו יודעים שאנו לא עושים זאת בלב קל וצריך לשנות את כל

השיטה הזאת.



י' צבן;

זה פשוט מצחיק כולם מדברים נגד ויצביעו בעד.

יי מצא;

אין ספק שבמשך השנים נוצרו עיוותים. אני לא מדבר נגד ואני אצביע בעד. אבל

אין ספק שנוצרו עיוותים במשך השנים. עם זאת, מאתר שהקריסריון היסודי הוא

הקריטריון של ישוב חדש, צריך לתמוך בארבע הנקודות שמובאות פה. לפי דעתי צריך לתת

היום כמה שיותר עידוד לכל ישוב יהודי בכל חלקי ארץ ישראל.

אינני חושב, דן, שצריך להעלות אותה כאן שיש כאילו אפליה

כלפיהם. זה יכול ליצור תחושה כזאת או להגביר את התחושה הזאת. כאמור, אני בעד

אישור לארבעת הישובים.

ש' עמר;

מדאיג אותי הנסיון של חבר-הכנסת תיכון לתת איזשהו תג להר חלוץ שהוא איננו

כזה במציאות. כל התושבים שם הם עובדי הסביבה. הייתי במקום וראיתי אותו. אף אחד

לא בחיפה, לשמחתי הרבה. כך שאם לאשר, זה דווקא נותן לי סיפוק שהאנשים הולכים לשם

ועובדים בסביבה ויש להם מקומות עבודה. אני מקווה מאוד שוועדת ששינסקי תתייחס לזה

לעומק, אבל אם לא, הייתי מציעה לוועדת הכספים שתאמר שעד ועדת ששינסקי, היא לא

תאשר יותר.

היו"ר יי כהן;

על פניו ודאי שאין לנו שום רצון לפגוע באף אחד מארבעת הישובים שמובאים פה.

נדמה לי שהקריטריון שתפס לגבי אתרים תופס גם לגביהם. אבל לפי בקשתו של חבר-הכנסת

צבן נצביע ישוב ישוב.

יי צבן;

כאן יש בכל זאת מצב שכל החברים שהתבסאו, אפילו חבר הכנסת יהושע מצא שדיבר

בעד, אמר שכל השיסה מעוותת. זה לא לכבודה של הוועדה שכל החברים מסכימים שזה

דבר שלא יכול להימשך ככה והדיון מסתכם בהצבעה בעד. לכן אני מבקש התייעצות

סיעתית.

היו"ר יי כהן;

חבר-הכנסת יאיר צבן, אני מבקש ממך, אף פעם לא נקסת בקו הזה אלא בדברים

עקרוניים. אני מבקש ממך, אל תלך בדרך זו. אני לא רוצה לדחות ענין סתם. ביקשת

כמה פעמים התייעצויות סיעתיות כשזה היה ענין עקרוני. אני הולך לקראתך ונצביע

ישוב ישוב.

י ' צבן;

בעידודו של חבר-הכנסת דדי צוקר אני מבקש התייעצות סיעתית.

נצביע אני לא מתעקש. נצביע מחר.



תיקון טעות בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 75 - השכרת דירה למגורים),

התשמ"ז -1987. (לפי סעיף 10א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 )

היו"ר י' כהן;

מדובר בתיקון טכני בתיקון מס' 75 לפקודת מס הכנסה.

די תיכון;

אם אנחנו דנים בתיקון 75, אני רוצה להזכיר לאנשי המסים שהתקרה של 1000קל

חדש צמודה למדד. אני מבקש שתקפידו להדגיש את העני ן הזה, שכן מן הרגע שאתם חוזרים

ואומרים שמדובר בתקרה עליונה של אלף שקלים, ולא מודיעים לציבור שהתקרה עלתה

ל-20ו,ו, אתם פשוט לא מדייקים. לכן אני מבקש שתקפידו על כך שהתקרה תהיה על פי

המדד כפי שכתוב בחוק.

מי קפוטה;

כפי שאנחנו מבינים את החוק צריך לעדכן את זה מדי רבעון לפי שיעור עליית

המדד ברבעון. הסכום מעוגל למאה השקלים הקרובים.

די תיכון;

אם כך, זה הרבה יותר חמור. צר לי לומר לך שהיתה הסתייגות במליאה. שם לא

נאמר ולו דבר על העיגול הזה. זה שאתם לאחר מכן ניסחתם את זה בצורה הזאת

שמעתי על ההסתייגות רק אחרי שזה עבר.

די תיכון!

ההסתייגות עברה ופתאום אני שומע שיש עיגול.

מי קפוטה;

העיגול היה במקור. כאשר דובר על כך שהסכום יעוגל ב-ו לינואר, אחת לשנה,

אמרנו שזה יעוגל למאה השקלים הקרובים.

די תיכון;

אני שומע את זה בפעם הראשונה. אני מקבל את הדברים שלך, אבל היתה הסתייגות

שבאה לשנות משהו. בעצם מה שאתה אומר לי, שקיבלנו את ההסתייגות הזאת אבל "דפקנו"

אותך בדרך העיגול. גם כך אתם צריכים שזה יהיה 00ו,ו בפרסומים שלכם. המדד עלה

ב- % 5 .12 מתחילת השנה. אתה צריך לעדכן את הסכום מתחילת השנה.

מי קפוטה;

כתוב שהסכום יעודכן בכל רבעון.

די תיכון;

התחולה מה-ו בינואר. זה יותר חמור, כי אתם נותנים לזה פרשנות.



מי קפוטה;

תתולתו של החוק ביום שבו פורסם.

די תיכון;

האלף דובר במפורש שצמוד ל-ו בינואר 987ו.

מי קפוטה;

לא נאמר בהוק למה צמוד.

ב-ו לינואר 1987 הסכום הוא אלף שקל לגבי שכר הדירה ששולם?

מי קפוטה;

כן.

י' צבו;

החלטנו על עקרון של הצמדה רבעונית. אי אפשר על ידי דבר פורמליסטי לעקר את

הדבר הזה.

אי דמביץ;

ב--ו אפריל זה עולה.

די תיכון;

תם לא מסכימים לזה. אני הושב שאתם טועים.

י' צבן;

אתם מעקרים הבנה ברורה לגמרי של הוועדה. הוועדה הבינה שבינואר 1987 הבסיס

הוא אלף, והוועדה הבינה שזה פועל לפי הצמדה רבעונית. המסקנה היא חד-משמעית;

שבאפריל צריכה להיות הצמדה, ביולי צריכה להיות הצמדה ובאוקטובר.

מי קפוטה;

הוועדה אישרה את זה עם ההסתייגות או שההסתייגות אושרה במליאה?

די תיכון;

ההסתייגות אושרה על ידי המליאה, זה עוד יותר מהזק.

מי קפוטה;

כלומר, הוועדה הבינה את זה כפי שאנחנו הבנו. אמרנו שב-1 בינואר בשנה הבאה

זה יתואם לפי עליית המדד בשנה הקודמת, ואז היו מביאים בחשבון את עליית המדד בכל

השנה.



די תיכון;

אנחנו התכוונו לזה שהבסיס הוא אלף ב-ו בינואר 1987, והעדכון מדי רבעון.

הווה אומר שאתה צריך לעדכן את זה ארבע פעמים בשנה, רטרואקטיבית מ-1 בינואר 1987.

זה מה שאישרה המליאה. אנז אתה שואל אותי איך אני יודע מה המליאה אישרה? אני

העברתי את ההסתייגות.

מי קפוטה;

עמדתי האישית שכל ההתמקחות הזאת היא לא לכבודנו.

די תיכון;

לא ידענו. עכשיו שמעתי בפעם הראשונה שאתם נותנים לזה פירוש כזה.

מי קפוטה;

מבחינה משפטית אני חושב שהפרשנות שלי נכונה. החוק נכנס לתקפו כאשר פורסם.

נכון שהחוק בא ואומר שגם על שכר דירה לפני שפורסם החוק, אפשר יהיה להחיל אותו.

החוק לא נכנס לתקפו ב-1 בינואר.

אני מציע דבר כזה; אם אתה מעוניין לקיים דיון על כך, אני מוכן לקרוא ליועץ

המשפטי.

די תיכון;

אני בכלל לא מוכן לקיים דיון על כך. ישנו היועץ המשפטי שלי והוא ייצג

אותי. אמרתי לו מה כוונתי והוא ניסח את הסעיף, ואני מבקש שתתאמו אתו ותתקנו את

המעוות.

מי קפוטה;

אם השאלה היא שאלה משפטית, נשב ונדון על כך.

אי דמביץ;

אם נצטרך לתקן, נצטרך לתקן ברוח הכוונה.

לגבי תיקון הטעות, אני מבקש הצבעה.

אני מעמיד להצבעה את התיקון.

הוחלט; להעביר לאישור הכנסת.

תרומות למוסדות ציבור - קביעת מוסדות לעני ן סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

היו"ר יי כחן;

יש בקשה לאשר תשעה מוסדות לתרומות מיוחדות.

די תיכון;

מה זו העמותה לאירועי שנת הארבעים למדינה? מי עומד מאחוריה?



אי דמביץ;

אגמון.

מ' קפוטה;

בישיבה הקודמת נשאלנו על עמותה שנקראת המרכז הישראלי לשלום. ביקשתי ממנהל

מחלקת המלכ"רים במס הכנסה לבוא במיוחד כדי להסביר. לצערי חבר-הכנסת רמו ן ששאל

איננו נמצא.

המרכז הישראלי לשלום לא נכנס לפי מיטב הבנתנו לאחת מפיסקאות שמנויה היום

בסעיף 9(2} ושהיא קובעת מי הוא מוסד ציבורי. סעיף 9(2} הוא סעיף דקלרטיבי.

האישור שאנחנו אמורים לתת הוא אישור דקלרטיבי.

זי אמיר;

הייתי רוצה לדעת לאיזו כתובת צריך לפנות באוצר כדי לקבל מעמד של שחרור ממס

כפי שאחרים מקבלים?

מי קפוטה;

לש מהלקת המלכ"רים באגף מס הכנסה.

אני מעמיד לאישור את העמותות.

לאשר את המוסדות המפורטים להלן, כמוסדות לעני ן הסעיף האמור -

ו. עמותת "תשב"ר הרב" רכסים;

2. עמותת "ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי יהדות, ירושלים";

3. עמותת "המועצה הציבורית לתזונה ולאורח חיים בריא";

4. עמותת "תורה ומלאכה, מרכז להכשרה מקצועית תיכונית ותורנית, ירושלים";

5. עמותת "אפיקים - לתחיה רוחנית וחברתית";

6. עמותת "ישיבת שושנים לדוד, ירושלים";

7. "עמותה לארועי שנת הארבעים למדינת ישראל";

8. עמותת "אגודת ידידי הגדנ"ע"'-

9. "קרן רמת-גן לפיתוח".

הישיבה ננעלה בשעה 10:30