נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 503

מישיבת ועדת הכספים

יום בי. כ"ו בתשרי התשמ"ח - 19.10.87. שעה 10.00

נכחו;

חברי הוועדה; א. שפירא - היו"ר

א. אבוחצירא

י, ארידור

י. ארצי

ג. גדות

פ. גרופר

א. ורדיגר

י. כהן

י. מצא

ש. עמר

י. צבן

ח. קופמן

א. שלום

ג. שפט

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ט. אלחנני - יועצת כלכלית

מ" איזנברג - קצרנית

הממוגה על הכנסות המדינה י. ברון

א. צרפתי )

מ. גביש )

ג. אגרון

י, עזריאל )

א! מירון ) - מרכז הקבלנים והבונים בישראל

פ. צפורן.

י. קמין

סדר-היום; הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

תקנות מס הכנסה ( מועד תשלום המס על

הכנסה משכר דירה)

חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מס' 36), התשמ"ז -87

שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987

rr



דחיית הדיון בנושא המדיניות המוניטרית על-פי בקשת נגיד

בנק ישראל

אני פותח את הישיבה.

ברוכים הבאים לישיבה הראשונה של המושב הרביעי של הכנסת

האחת-עשרה.

דחיית הדיון בנושא המדיניות המוניטרית על-פי בקשת נגיד בנק

ישראל דיון זה אמור היה להתקיים מחר, ועל-פי בקשת נגיד הבנק הוא נדתה

ל-2 בנובמבר, כמי שיזם דיון זה אני מוחה לגד דחייה זו, נגיד הבנק הודיע

באחת מהופעותיו האחרונות לפני הוועדה שהוא עומד לרשות הוועדה בכל עת,

אינני מבין מדוע מה-19 באוקטובר ועד 2 בנובמבר לא יתפנה הנגיד להופיע

לפני הוועדה,

אני מבקש שיושב ראש הוועדה יפעיל השפעתו ויגרום לכר שהנגיד

יופיע לפני הוועדה ביום שנקבע,

נגיד הבנק הסביר, שהדחייה היא לא בגלל המועד אלא בגלל ההתרחשויות

אנחנו נכנסים לשבועים קריטיים בתחום המוניטרי וטוב היה שהנגיד

יופיע לפני הוועדה ויסקור את ההתפתחויות,

תקנות מס הכנסה ( מועד תשלום המס על הכנסה משכר דירה). התשמ"ד -1987

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ה בתשרי התשמ"ח-19.10.87

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: תקנות מס הכנסה ( מועד תשלום המס על הכנסה משכר דירה),

אני רוצה למסור הודעה אישית. כידוע קובע תקנון הכנסת, שאם

הסתייגות של חבר הכנסת מתקבלת בקריאה שניה, רשאי השר למשוך את החוק

והדיון נפסק אוטומטית, זאת אומרת, החוק אינו מובא לקריאה שלישית,

כאשר הובא לדיון בקריאה שניה תיקון מס' 75 לפקודת מס הכנסה,

נימקתי הסתייגותי בה הצעתי, שמי שירצה להכנס להסדר על-פי התיקון הזה

מ-1.1.87 יוכל להחליט על כך ולהודיע עד סוף השנה הקלנדרית, מאחר ובאותה

ישיבה של הכנסת היתה לנו ברירה, שמקצת מההסתייגויות יתקבלו והחוק יתקבל

בקריאה שלישית או שתתקבלנה כל ההסתייגויות והחוק לא יעבור בקריאה שלישית -

ואני בעד החיק הזה - ויתרתי על קבלת הסתייגותי.

איימו עליך שהחוק יפול?

לא היו צריכים להפיל אותו, הוא היה נופל, ועלי אין מאיימים,

הדי אי? ספק שצריך לאפשר לאנשים לשקול את האפשרות להכנס להסדר



הזה. היית והחוק אוסר. באוגוסט, אגי מציע שתאפשרו לאנשים לשקול את

הדבר מעבר ל-30 בנובמבר 1987. מאחר ונותרו עד סוף השנה רק חדשיים,

אני מציע שתאפשרו לציבור שהות ארוכה יותר להחליט אם להכנס להסדר זה

או לבהור באלטרנטיבה של פחת של 33%.

אתה מציע כי בתקנות המוצעות, במקום "עד 50 בנובמבר 1987"

יבוא: "עד 31בדצמבר 1987"?

כן.

י. ברון;

אין התנגדות.

אני מעמיד להצבעה תקנות מס הכנסה ( מועד תשלום המס על

הכנסה משכר דירה), התשמ"ח-1987 בתיקון הבא: במקום "עד 30 בנובמבר 1987"

יבוא:" עד 31 בדצמבר 1987".

ה צ ב ע ה

תקנות מס הכנסה ( מועד תשלום המס על הכנסה משכר דירה),

התשמ"ח-1987 בתיקון הבא: במקום " עד 50 בנובמבר 1987"

יבוא:"עד 51 בדצמבר 1987" נתקבלו

חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מס' 36 ) התשמ"ח-1987

אנו עוברים לנושא הבא: חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מס' 54), התשמ"ח-1987.

סדר הדיון בהצעת חוק זו יהיה כדלקמן: הממונה על הכנסות המדינה,

מר ברון, יציג את הצעת החוק, היועצת הכלכלית לוועדה, סמדר אלחנני, תעיר

הערותיה ואז נשמע את המשלחות,

רשות הדיבור לממונה על הכנסות המדינה, מר ברון.

נושא הבנייה להשכרה מעוגן כיום בשני חוקים: האחד - תפרק השביעי,

סעיף 1 לחוק לעידוד השקעות הון הקובע, קומי שבונה בנייה שמחציתה מיועדת

להשכרה למגורים, יכול לזכות במעמד טל כעין מפעל-מאושר, ובלבד שלפחות

מחצית השסח הבנוי מושכרת למגורים, אם מתקבל סטטוס זה, יש פחת גבוה יותר

ודמי השכירות זוכים למס מופחת של 25% היום. בחוק לעידוד השקעות הון

יש עוד סעיף המקנה סמכות לשר האוצר ולשר הפנים להקל בנושא אגרות הבניה,

בצד הפרק השביעי, סעיף 1 לחוק לעידוד השקעות הון, קיים חוק

מס הכנסה - עידוד בנייה להשכרה, שחוקק בשנת 1980 ואיפשר בעבר לבנות

פרויקט להשכרה באותם תנאים, שהמחצית תושכר למגורים, והוא קובע, שאם

המחצית תושכר למגורים לפחות ל-6 שנים מאז תום הבניה, מחצית הדירות

שתימכר בתחילת,הפרויקט תזכה למעמד של מפעל-מאושר בשני מובנים: על המרכיב

האינפלציוני של הקרקע ישולם מס בשיעור של 10% ועל הרווח הקבלני ישלמו

מס בשיעור של 50% אז ו-25% כיום, החוק לא נתן שום הקלה לגבי המחצית

שהושכרה .אלא הבונה יזכה בהקלה כאשר מחצית זו תימכר בעתיד, בגמר תקופת



הוגשו בקשות לבניית 9,600 דירות, מתוכן פחות ממחצית מיועדות

להשכרה, וחלק מהקבלנים אכן התחילו לבנות,

מה אומר החוק אם הקבלן מוכר את הדירות לפני תום 9 השנים?

הוא צריך להחזיר את כל ההטבות, כפי שזה קיים לגבי כל מפעל

מאושר אם הוא אינו מקיים את התנאים הכתובים בחוק או בתנאים שאושרו לו,

זה מוגדר בחוק?

אין לי אינפורמציה מלאה, ידוע לי שיש מקרים בהם היה ביצוע

חלקי ואז - - -

בדיון בהצעת החוק חייבים להיות נוכחים אנשי מרכז ההשקעות ואנשי

משרד הבינוי והשיכון, לחוק יש כמה מהדורות, ואנחנו רוצים לדעת מה

היה במרוצת השנים,

כפי שאמרתי חלק מהקבלנים התחילו לבנות, בינתיים חוקק חוק

המיסוי בתנאי אינפלציה, ב-1982, שהיה מיועד לנטרל את השפעת האינפלציה

מהדוחו"ת הכספיים גם של הבנייה להשכרה, וחוק זה ביטל הטבות יתר

שהיו קיימות לפני כן, אבל הטבות יתר היו קיימות גם בתעשיה וגם בתחומים

אחרים, וכאן הטבת-היתר נלקחה,

לא תור כדי הבנייה,

מבחינה מוחלטת לא עשינו להם רע, אבל מגחינה יחסית, אותו חוק

שנתן הטבת-יתר לתעשיה, לגביהם חדל להתקיים, כי להם היו מקרקעין שהם

נכסים מוגנים, אבל בעוד שלתעשיין יש גם ציוד, לקבלן המקרקעין הם כל

הככסים שלו,

לכן נבנו כ-1300 דירות . בשנים 1981-1985 לפי האינפורמציה

שבידי, אני מומר מה שקבלתי, אין לי אפשרות לבדוק את הדברים במנגנון שלנו.

הרבה קבלנים ביקשו לבטל את האישור שהיה בידיהם ולשלם מס רגיל.

החוק הישן פג תקפו, רק מי שהתחיל לבנות במועד מסויים וסיים ב-1985

רשאי להבות ממקלות מס, אבל למעשה אין הקלות מס למי שבונה להשכרה או מי

שסיים אח הבניה,

מה מגיעה ועדת שישינסקי?

אני מדבר בשם ועדת ברון.

מה יקרה אם ועדת שישינסקי וזחלים לבטל הטבות מס?

לועדת שישינסקי אין מנדט לכך. ועדת שישינסקי עוסקת רק במס

על יחידים. מפעל מאושר זו חברה,



באפריל 1986 מינה שר האוצר דאז, מר מודעי, ועדת מנכ"לים

בין-משרדית לבדיקת הנישא. בוועדה זו ישבו מנהל מרכז ההשקעות, מנכ"ל

משרד התעשיה והמסחר, מנכ"ל משרד בינוי והשיכון, מנהל מינהל מקרקעי

על התקציבים באוצר, מנכ"ל משרד הקליטה ומנכ"ל משרד

החקלאות, ולי היה הכבוד לעמוד בראשה. מרכז הוועדה היה מר אשר אריאן.

הוועדה הגישה המלצותיי. במרס 1987 פה אחד למעט נושא אחד שקשור

במימון ואינו קשור בחקיקה והוא עדיין לא נדון בממשלה, בי היתה הסתייגות

של הממוני? על התקציבים ולבן לא הבאנו אותי לדיון בממשלה. יתר ההמלצות

נתקבלו פה-אחד והממשלה קיבלה את דו"ת הוועדה. ומכאן בא התיקון המוצע

לחוק לעידוד השקעות הון, תיקון מס' 36, כפי שהוא מובא בדו"ח שבזמנו

המצאתי לוועדת הכספים,

מהי ההצעה בתיקון זה? ההצעה אומרת, שהפרק השביעי, סעיף 1,

לתוק לעידוד השקעות הין יבוטל ובמקומו יבוא מה שמונח לפניכם. הווה אומר,

שמי שהולך לבנות ומהצית השטח יהיו דירות מגורים שיושכרו לתקופת מינימום

של 10 שנים, יזכה למספר הטבות. הפרויקט כילו יהיה מפעל-מאושר במלוא

מובן חמלה, וכאשר פרויקט הוא מפעל-מאושר הוא משלם את המס שמוטל על מפעל

מאושר בין אם הדירות יימכרו בתחילת הפרויקט ובין אם בתום 10 שנים, זאת

ראשית,

שנית, על מרכיב הקרקע ישלם 10%.

היו"ר ד. תיכון;

זו הנקודה החשובה ביותר, היא מהווה לב לבו של החוק - איזה

מס הוא משלם היום ואיזה מס ישלם על-פי החוק המוצע? האם ישלם מס שבת מקרקעין

בנוסף למס הכנסת על-פי חוק זה?

י. צבן;

תן שלוש דוגמאות! קבלן שלא בונה להשכרה, קבלן שבונה להשכרה

וקבלן שיבנה לפי הצעה זו,

י. ברין;

קבלן שבונה למכירה, משלם 45% מס, כמו כל חברה אחרת. על מרכיב

הקרקע, מאחר שהיה נכס מוגן מ-1982 עד מרס 1985, יש לו 10% על העודף

האינפלציוני ועל השאר מס רגיל - 45%. אם הוא יבנה להשכרה, על המכירה

ישלם 45% ועל הדירות שישכיר יקבל 3% פחת משווי הדירה, כולל שווי הקרקע

בתוכה.

איר תחושב הקרקע בדירות שימכור?

נניח שהקרקע פר-דירה עלתה 1000 והמרכיב שלה במתיר המכירה

הוא 20,000, על 19,000 יצטרף לשלם מס רגיל, למעט תקופת האינפלציה

שלגביה קבע חוק המיסוי בתנאי אינפלציה 10%. הקבלנים טוענים שה-10%

האלה הם הרעה, כי הם כבר שילמו מלוא המס.

לפי החוק המוצע, המס על מכירת דירות יהיה כמו המס על מפעל

מאושר - 25%. ואני רוצה לומר במאמר מוסגר: הוא הדין לגבי מפעל לייצור

נעלים, אט הוא מפעל מאושר הוא משלם 25% ואם איננו מפעל מאושר, הוא משלם

ומה על הקרקע?

הוא משלם 25% על הרווח הקבלני, על העודף האינפלציוני,

אם הקרקע עלתה 1,000 שקל ולפי שווי השוק היום היא שווה 20,000 שקל,

מ-1,000 שקל עד 6,000 שקל ישלם 10% ומ-6,000 שקל עד 20,000 שקל ישלם

מס רגיל.

י. צבן;

את המס של 10% על הערך האינפלציוני אתם אינכם מגבילים?

כמו בחוק הקודם, ה-10% אינם משמעותיים. הם יכולים להקטין את

שיעור המס מ-25% ל-23%, כי לרוב המרכיב האינפלציוני יכול להיות 100-500-

2000 שקל. אנו מציעים זאת רק על מנת לא להרע לעומת החוק הקודם, כי באנו

להקל.

חבר-הכנסת יאיר צבן ואנוכי עומדים להציע הצעת חוק לביטול

המס של 10% על רווח אינפלציוני, שהוא עוול הטטורי. מדוע לא נחיל זאת

על החוק הצודק הזה?

י. ברון;

אתם צריכים להזדרז, כי אנו מכינים הצעה שתקבע שמ-1 בינואר

1988 הצטברות אינפלציונית עתידית תהיה פטורה ממס, אבל ההצטברות

האינפלציונית עד 1587 תהיה חייבת במס.

מי אחראי לכף שההבטחה שלף תמומש?

לא אמרתי שזו הבטחה. אמרתי שאנו מכינים הצעה.

היועץ המשפטי של האוצר מתחייב לזרז את הענין?

מ. קפוטה;

כן.

אנו בודקים את הנושא.

י. ברון;

ההצעה שאנו מכינים תובא לפני שר האוצר. היא חייבת לקבל אישור

לזר האוצר ואישור הממשלה.

בהמשך הדיון בחוק שלפנינו נכניט בו הצעה זו.

אדרבה. אני אישית פועל לכך שמ-1.1.88 כך יהיה.

דבר נוטף המוצע בהצעה זו הוא - פחת של 10% אבל על הוצאות

הבנייה בלבד. כאן לא מדובר על הקרקע. קודם היה פחת של 7% כולל הקרקע

ועכשו אנו מציעים 10% לא כולל מרכיב הקרקע.



י. ברון

דבר שלישי - שנתיים צמוד לפני תחילת הבנייה לא ישולם מס רכוש

על הקרקע.

היו"ר ד. תיכון;

כולל ארנונות עירוניות?

לא. מה שנוגע לאגרות בנייה, המלצות הוועדה פה אחד היו מתן

פטור מאגרת בנייה לפי תוק התכנון והבנייה. כאשר הכינונו את הצעת התוק,

ברגע האחרון בא משרד הפנים ואמר: לפי החוק חייתם צריכים להתייעץ עם

שר הפנים הוא ראש הממשלה והממשלה אישרה זאת.

בנקודה זו קיים ויכוח עם משרד הפנים, במקום לעכב את העברת הצעת החוק

לקריאה ראשונה, העדפנו להכניס את הסעיף כפי שהוא קיים בחוק לעידוד השקעות

הון, בפרק השביעי סעיף 1 הקובע, ששר האוצר ושר הפנים רשאים לפטור מאגרות

אלו.

הסעיף הקיים היה גם בחוקים הקודמים ושום דבר לא יצא. לכן אני

מבקש לזמן את אנשי משרד הפנים כדי שהחוק יחיה מושלם, ללא פרצות, בנושא

האגרות והארנונות העירוניות.

י. ברון; השאלה שהקדשנו לה מספר רב של ישיבות ושמענו עליה מספר רב

של משלחות היא השאלה - מדוע בעצם יוצאים מתוך הנחה מקדמית שיש צורך

בבנייה להשכרה במדינת ישראל ולכן יש צורך לעודד אותה? במסקנות שלנו

בעולם המערבי חלק ניכר מהבנייה היא בניית דירות

להשכרה. אמנם נכון. בשנים האחרונות יש מעבר לבניית דירות בבעלות.

אבל עדיין מדובר על 60% דירות להשכרה ו-40% דירות בבעלות, ואם זה משתנה

ל-50%-50%, עדיין המרכיב של דירות להשכרה הוא גבוה מאד. אצלנו הוא אפסי.

לא אמרנו שיש צורך לעודד בכוח בנייה להשכרה, ולכן לא אמרנו שיש צורך

אנחנו פותחים מסלול נוסף. איך אומרים אצלנו?

ירצו - יאכלו, לא ירצו - לא יאכלו. מי שירצה לבנות ויהיה לו כדאי,

יבנה ומי שירצה לשכור דירה ישכור, והשוק יעשה את שלו, אנחנו לא נתערב.

אמרנו שיש צורך לאפשר גם מסלול כזה. יכיל להיות שיתברר שהציבור אינו

מעונין בזה והקבלנים לא יהיו מעונינים לבנות דירות להשכרה. יכול להיות

שייבנו אלפי דירות להשכרה ויהיו שוכרים,

משפט אחד בקשר לצורף בעידוד. כיום על-פי הסטטיסטיקה יש

כמה עשרות אלפי דירות מושכרות בשכירות לא מוגנת.

כמה יש כאלה?

118,000 דירות על-פי הסטטיסטיקה לשנת 1984. אלו הן דירות

המושכרות לתקופה קצרה. היום אפשר לשכור דירה לשנה עם אופציה לעוד שנה"

במקרה הטוב אתה יכול לשכור דירה לשנתיים. מדוע? כי מדובר בדירות שניות

שקנו לילד או קנו כנס השקעה ואין רוצים להתקשר לתקופה ארוכה. מתקשרים

לתקופה של שנה-שנתיים, הדייר אינו מעונין בתקופה קצרה כזאת, כי אם

הוא צריף לנדוד כל שנה ממקום למקום ולהעביר את הילדים מבית-ספר לבית-ספר,

הוא אינו יכול לעמוד בכך ובעיקר שיש גם שאלה של הובלת רהיטים ושבר ותיקונים

ושיפוצים של הדירה. לכן מי שטוען שיש מלאי של דירות להשכרה טועה. אין

מלאי של דירות להשכרה. יש דירות בדמי-מפתח, כל היתר הן דירות להשכרה

לתקופות קצרות, וזה איננו מסלול שכירות כמו בעולם המערבי, שאדם בא לגור

במקום והוא יגור בו 10-15 שנים. במקרה כזה אפשר לוותר על רכישת דירה.

היות ואין אפשרות לשכור דירה לתקופה ארוכה, נאלצים לקנות דירה, ולצערי,



י. ברון

הרבה זוגות צעירים, עם כל ההטבות המפליגות והמשכנתאות, עדיין מוכרחים

להביא סכום משמעותי מהבית לרכישת דירה, וזה איננו בנמצא. אלה יעדיפו

לגור בדירה שכורה. זוג צעיר כזה יגיד: אני אשלם 100-200-300 דולר לחודש.

מה יהיה שכר הדירה בדירות אלו?

אתה תייב לתת הטבות כאלה, שיתנו תשואה שיהיה כדאי לבנות

דירות להשכרה. יכול להיות שקבלן יגיד: בתשואה של 8% לא אבנה. היום

התשואה היא 3.5%-3%. התחשיבים שלנו מבוססים על שכר דירה של 150 דולר.

אם הוא יטתפק בתשואה של 8% והוא יגיד: הואיל והשוק הוא שוק של משכירים,

אני יכול לקבל 200 דולר במקום 100 דולר, זה יכול לקרות- זה ענין של

השוק. האפשרות של הקבלן תהיה להציע דירות ב-150 דולר לחודש. אם במרוצת

הזמן יבנו אלפי דירות, השוק יחדל להיות שוק של משכירים ואז דמי השכירות

יצטרכו לנוע טביב התשואה המקובלת בעולם,

אם אינני טועה, אנו מדברים על נושא זו פעם שניה"

יש לי הרגשה שבחוק זה אנו נותנים הרבה עבודה לעורכי-דין, ופחות

מזה לקבלנים. אולי"יפול בפח"קבלן אחד או שנים ויקים פרויקט כזה סל

דירות שמחציתן להשכרה- אבל התקווה הגדולה לבנייה להשכרה אינה טמונה

בחוק זה ולא בחוק הקודם, לכן אני רוצה לשאול: מדוע, רבותי נציגי הממשלה,

אינכם מביאים חוק פשוט שונה לחלוטין בנוטחאותיו מהנוסחאות המופיעות בחוק

שלפנינו לפי העקרון - אדם יבנה דירות להשכרה, ואין זה משנה אם הוא מפעל

מאושר או לא - יקבל הטבות, ואין צורך שיוקמו דירות להשכרה בפא/תי הערים,

אין שום טיבה בעולם להקים שכונות נוטפות בכפר שלם" אבל יש כן מקום לבנות

פרויקטים כאלה על הכבישים העורקיים, כמו לייד ראש-העין.

אינני מבין מדוע לא תפשטו את הדברים. אדם לא ירצה להכנס

לטיכונים של עשר שנים. מדוע לא יקבל את ההטבות כל שנה?

איזה הטבות?

כפי שנרמז, הקמת דירות להשכרה תוריד את המחיר לציבור,

ודבר זה יהיה טוב גם לזוגות-צעירים, גם לסטודנטים וגם למשפחות מרובות

ילדים, היום אם אתה קונה קוטג' באלפי-מנשה כבר אין מדברים על מכונית

ראשונה, מדברים על מכונית שניה. לכן בודאי ובודאי שיש להרחיק את האנשים

מעבר לערים הגדולות, שם הקרקע זולה ושם אפשר לתת תנאים טובים יותר לקבלנים,

לפיהם אדם שישכיר את הדירה יוכל לקבל את ההטבות מדי שנה.

שכר הדירה פטור ממט.

בהצעה זו אין עידוד לקבלנים לבנות דירות להשכרה, צריך לתת

תמריץ לקבלנים, במקום שתיתן עבודה לעורכי הדין, תן תמריז לקבלנים, אם

לא ישכירו במשך כל עשי השנים את הדירה, תבטל את ההקלות? תנו מערכת

חשבונאית חדשה שתהיה תמריץ להשכיר דירות בפריפריה" תפסיקו להיות סוציאליסטים

זאת תשאירו לחבר-הכנטת יאיר צבן. תתחילו לבנות מערכת שאפשר יהיה לחיות

במדינה,

הצעת חוק זו נוגעת לתחום שהוא אחד המהותיים לגבי צורת החיים

בארץ, הצעת חוק זו מבוססת על דו"ח הוועדה שמר ברון עמד בראשה, שיצאה מתוך

הנחה שיש לעודד בנייה להשכרה. אני יודעת שאני יוצאת נגד כולם, אבל דעתי'

היא שאין צורך לעודד בנייה להשכרה, המגפה בעולם היא נגד בנייה להשכרה.

זה הדבר הסוציאלי הראשונ ,

סמדר אלחנני;

מאחורי הצעת חוק זו עומד ההנחה ששכר הדירה יהיו? נמוך, אבל

ברגע שמחירי הדירות גבוהים, שכר דין כלכלי הוא גבוה. מחירי הדירות

יהין נמוכים יותר, שכר הדירה הכלכלי ירד. שכר הדירה הוא תמיד אחד-חלקי-

מאתיים של מחיר הדירה. אם אדם מצפה 6%-5% על ההשקעה, זה אומר ששכר

הדירה יהיה נמוך. אם שכר הדירה נמוך, סימן שיש סובסידיה. והשאלה היא -

למי צריך לתת את הסובסידיה ואיך,

היא אינה ניתנת למשתכן?

ד. תיכון;

לא.

בניו-יורק יש דירות להשכרה במנהטן, זה טוב לעשירים שמשלמים

בעד החזקת הבניז ובעד שוער. זה דמיוני לגבי ישראל.

כאב לבת שלומדת בארצות-הברית, אני יכול לומר שבארצות-הברית

ובניו-יורק יש דירות להשכרה בכל האזורים.

באיזה מחירים?

במחירים סבירים.

סמדר אלחנני;

יש דוגמאות אחרות של דירות להשכרה בארצות-הברית, שדמי השכירות

שלהם גבוהים מאד.

בירושלים, בבנינים שמחצית הדיירים בהם הם דיירים בשכירות,

אתה צריך לראות את תיבות-הדואר באותם בנינים. דיירים בשכירות אינם

שומרים על הננס, כל הסוציולוגים יוצאים נגד דירות בשכירות. אדם מוכן

לשלם משכגתא יותר גבוהה בעבור דירה, כי הוא יודע שבסופו של דבר ישאר

בידו נכס. יש הרגשה ששכר דירה זה כסף ששופכים לשוא, ואילו משכנתא זו

תכנית החסכון שלך לסווח ארוך.

למה אני צריך להיות בעל בית?

סמדר אלחנני;

תשאירו את ההחלטה למערכת ניטרלית של המס. ברגע שיהיה מלאי

דירות, מי שירצה יקנה דירה ומי שירצה ישכור דירה. מי שרוצה להשקיע

בעסק ימכור את דירתו ויעשה עסקים ויגור בשכירות.



ואולם כאן מדובר על עידוד הבנייה להשכרה, פוטנציאל הדירוה

להשכרה הוא כל הדירות בארץ, כולנו שוכרים דירה, רוב האנשים שוכרים את

חדירה מעצמם, יש אוניה פרסונלית בין המשכיר והשוכר. שכר הדירה זה

שירותי דיור זקופים שהיית מקבל אילו היית משכיר את הדירה, ומערכת

המיסוי היא לרעת השוכרים, כי מי שיש לו דירה, הוא כאילו שוכר את הדירה

שלו, הוא לא משלם מס הכנסה על ההכנסה הזאת, לעומת זאת

אם כך, צריך לראות במשכנתא הוצאה פסורה ממס,

מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר גולן הפורש מתפקידו, בא להפרד

מהוועדה, בשם הוועדה אני אומר לו: צאתך לשלום ותצליח בדרכך.

חבר-הכנסת גדות, מצב הדברים מוליך לכוון זה, אנשים תמיד

אני עוזב את הארץ כי אני גר בשכירות,

בורחים מהארץ כי אין מסלול של דירות להשכרה ובמקומות אחרים יש.

ברגע שתיתן משכנתא שווה לערך הדירה או ל-90% מערך הדירה ל-20-25

שנה, יותר אנשים יוכלו לקנות דירות, והסכום שצריך לשלם כמשכנתא זהה לשכר

הדירה,

את לא תביני את השיקול של זוג-צעיר, הוא אינו רוצה לקנות דירה

ולהשתעבד לכל החיים,

כך הוא אומר לך כי הוא רוצה משכנתא יותר גדולה,

גברת סמדר אלחנני, אם את מציגה את הצד הכלכלי, אנחנו מוכנים

לשמוע, מה הציבור רוצה, תשאירי לנציגי הציבור להגיד,

תשלום חדשי של משכנתא ל-25 שווה לשכר הדירה, הריבית על

המשכנתאות היא 10%, זה דבר מטורף. איך אפשר לשלם על משכנתא 10% כאשר

על כספיים שאתה משקיע בתכנית חסכון אתה מקבל 3%. מה שצריך זו משכנתא

לתקופה ארוכה על חלק גדול ממחיר הדירה ברבית נמוכה, מה שנקרא באנגלית

"סיבינג אנד לון אסושיאשן" כלומר, אתה גם חוסך וגם מקבל משכנתא, ופער

המימון קטן, מי שהיום אינו משלם את המשכנתא עף מהדירה, והאדמיניספרציה

שקיימת היום מסביב למשכנתאות, גם היא מרכיב, תן לאדם אפשרות לעשות

פרעון מוקדם של המשכנתא, תן לו אפשרות להקטין את המשכנתא - - -

ובלבד שיקנה דירה,

לא, יעשה מה שהוא רוצה, יכול מישהו אחר לקנות ולהשכיר. יקנה

אדם שתי דירות ואחת מהן ישכיר.

וכל אחד יוכל לקבל משכנתא?

סמדר אלחנני;

למה לזו? כאשר אדם חוסך ב-3%, תן לו משכנתא ב-5% אתה

נותן לו סובסידיה בשכר הדירה, תן לו הבטחת הכנסה מסויימת שלוקחת בחשבון

את תשלומי המשכנתא שהוא צריך לשלם. פעם, כאשר נתנו משכנתאות לא-צמודות,

נחנו אותן לזוג הצעיר כאשר הוא בנקודת-הזמן הכי קשה שלו, שני סטודנטים

לרפואה ממשפחות מרובות ילדים, הם יקבלו את כל הסיוע האפשרי, כעוד עשר

שנים שני אנשים אלה הם גניקולוגיים פרטיים, למה צריך לתת להם? תן את

זה בתקופה שהם זקוקים להכנסה ולא לרכוש,

הצעת החוק כרוכה בביורוקרטיה רבה שאינני יודעת איך יצאו ממנה.

הפטורים מותנים בכך שמתוך 12 שנים 10 שנים הדירה תהיה מושכרת, מי יפקח

על כך? אתה תרד לצוואתו של אדם? פקודת מס הכנסה מחייבת אדם להחזיק

מסמכים 7 שנים,

מה לגבי מפעל מאושר?

היו"ר א, שפירא;

את יכולה לשאול אותה שאלה לגבי מפעל מאושר, מי מפקח על מפעל

מאושר?

באמת לא מפקחים.

אותו דבר לגבי השכרת מחצית השטח, ואם הוא השכיר 49%? בכל פעם

שיש הנחה, מגבילים אותו.

ד. תיכון;

50% מהדירות הוא אינו יכול למכור. אם הוא לא יצליח להשכיר אותה,

הדירה תישאר ריקה,

יש שיקול דעת למינהלה לגבי פטור ממס רכוש. זה שיקול דעת, אתה

צריך לקחת יועץ טוב שישכנע את המנהלה ותקבל פטור ממס רכוש, ואחר-כך יש

שיקול דעת לשר הפנים לגבי פטור מהיתר בניה, פחת ריאלי של 10% אומר שאתה

מפחת את הנכס תוך 10 שנים, זאת אומרת שתוחלת החיים של הבנין כלכלית היא

10 שנים, על מחשב נותנים פחת מואץ כי המחשב מתחדש כל שנה. כאשר עושים

אח חישוב הפחת קשה להפריד בין ערף הקרקע וערך הבנין, לתת פחת על קרקע,

אפילו הדמיון הפורה ביותר

זה קיים היום על-פי החוק הקיים,

סמדר אלחנני;

רק עכשו גיליתי את זה, זה פחת ריאלי.

זה לא פחת על הקרקע, זה פחח על ההשקעה.

ברגע שיש פחת ריאלי כל ההטבות לא רלבנטיות, קשה להעלות על

הדעת ששכר הדירה יהיה יותר גבוה מ-10%,

י. ברו?;

על שכר הדירה לא ישלמו מט,

מר ברוז אמר שלא יהיה פיקוח מי גר בדירה, זאת אומרת, יש פה

נקודה סוציאלית.

יש בידי הדו"ח שהוציא משרד הבינוי והשכון על נטיונות הבנייה

להשכרה בארז, שכולם נכשלו, כאשר היתה התערבות ממשלתית,

נכשלו, כי היה מיסוי רגיל על החלק שנמכר,

לא, כי היה פיקוח על שכר הדירה, וכאשר העלו שכר הדירה, היו

הפגנות של עולים חדשים,

קשה להפריד בהצעת החוק בין השוכר ובין המשכיר, כי פעם אחת

כתוב "בנייה להשכרה" ופעם כתוב"בעל הדירה להשכרה", יכול להיות מצב

שהאדם בונה את הדירה ואחר כך הוא שוכר אותה, יכולה להיות בקורת של

האוצר אם הקבלן אינו מוכר את הדירה בתשלומים לעשר. שנים ובתום עשר השנים

מתחייב להעביר לי את הדירה?

י, ברון;

איר אפשר לעשות זאת כאשר שכר הדירה הוא 1000 דולר לחודש?

אם אתה קונה אותה, איכפת לך לשלם 1000 דולר לחודש?

היו"ר א, שפירא;

תודה לגברת טמדר אלחנני.

עתה נשמע את מר דוד שטרן.

ד, שטרן;

אדוני היושב ראש, חברי ועדה נכבדים, ברכה נאמנה לשנה טובה,

אני מקווה שבשנה זו נקדם את הנושא של הבנייה להשכרה. כאשר עבר החוק הקודם

ב-1981 אני הייתי חבר הכנטת, ואז בוועדת הכטפים דברתי על הנושא של הבנייה

להשכרה ונשאלתי שתי שאלות; האחת - כמה דירות ייבנו, והשנייה - מה יהיה אם

האדם לא יצליח להשכיר את הדירות? ואז אמרתי שנבנה 4,000 דירות בהתחלה.

וכידוע אושרו בקשות להקמת 6,700 דירות ממטולה עד אילת.

י, צבן;

6,700 דירות לשנה?

ד, שטרן;

בשנה הראשונה. לכן איננו מדברים על דיור להשכרה רק בתל-אביב

או בירושלים. זו נקודה אחת.

נקודה שניה, נשאלתי מה יהיה אם הקבלנים לא ישכירו את הדירות



ואמרתי - ואני חוזר על מה שאמרתי: אזי הקבלן יוריד את המחיר. ואני שגם

אז הייתי במרכז הקבלנים אמרתי, שהקבלנים ייחנקו ויורידו את מחיר שכר הדירה,

ואני אומר זאת גם היום. את מחיר שכר הדירה לא קובע רק בעל הדירה,

יש היצע וביקוש.

ידידי, אני לא מדבר רק בשם הקבלנים, אני מדבר בשם היזמים

בארץ ובעולם כולו, המקצוע של השכרת דירות הוא מקצוע יהודי, לפחות בארצות-

הברית, אבל גם באנגליה וגם בצרפת, ואנשים משוועים להשקעה בישראל ובודאי

רוצים בכף יהודים מדרום אפריקה. אבל בתנאים הקיימים היום, כאשר הם אינם

יכולים להסתייע בהלוואות אפותיקאיות, צריך להכניס את המשכנתאות למסלול

אחר. בארצות-הברית תשלום משכנתא זו הוצאה מוכרת, לכן גם מי שיש לו מעט

כסף, אם הוא לוקח משכנתא בריבית נמוכה, הוא יכול לשלם את המשכנתא כי

זו הוצאה מוכרת, גם במבנה זה של הלוואה אפותיקאית עדיין יש 65% דירות

בהשכרה ורק עכשו יש מגמה לעבור לדירות בבעלות.

לכן אני פונה לוועדה מתור אמונתי שחייב להיות דיור להשכרה

בישראל, כי יהודי שבא מארגנטינה וכל הוני הוא 30,000-40,000 דולר, רוצה

לקחת דירה בשכירות ל-3-4 שנים ולפתוח עסק, ואם העסק יצליח, הוא יקנה

דירה,

אנשים צעירים שרוצים ללמוד בורחים מהארץ, כי איגם מסוגלים

לשלם 350-400 דולר לחודש בעד דירה , ואת המחיר הזה אפשר להוריד אם

יהיה היצע-בלתי מוגבל של דירות,

אינני כלכלן ואינני עוסק בתיאוריות, אני עוסק בחיי היום יום,

ואני יודע שחייבים לבנות דירות להשכרה. וידידי היקרים, העובדה שקבלנים

מחזיקים קרקע הסטורית ואינם בונים עליה, זה פוגע ברקמה של הערים, לה

פוגע בהכנסות של האוצר ושל הרשויות המקומיות. הקבלן משלם מס אבל הוא

אינו בונה, 6,700 שביקשו להקים היו צריכות לקום על קרקע הסטורית.

מה שהיום איננה קרקע הסטורית בעוד חמש שנים תהיה קרקע הסטורית, לכן

הכוונה שלנו ליצור מחזוריות מסויימת שבמשך השנים תזרים לשוק הישראלי

3000-400 דירות לשנה. אנחנו חושבים שבדרך זו געשה שירות יפה גם למשתכנים

העתידיים - לסטודנטים ולעולים ולזוגות צעירים הגרים עם הוריהם שמונה

נפשות בדירה של 2,5 חדרים,

לגופו של ענין, אנו מברכים את הוועדה בראשותו של מר ברון

שהמליצה על הצעת חוק זו, בה ישבו נציגים של כל המשרדים הנוגעים בדבר,

ובין היתר משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל. עד שנגיע לרפורמה

כוללת בנושא מתירי האדמות ומינהל מקרקעי ישראל, שאני טוען שהוא הגורם

המקפיץ את מחירי הקרקע בארץ, צריך לחפש כל מיני דרכים שהדברים ייעשו

ותהיה בנייה להשכרה ועל זה היתה הסכמה של כל חברי הוועדה"

ד, תיכון;

כולל נציג משרד הבינוי והשיכון?

כן" הדבר הגדול הראשון בהמלצות הוועדה הוא, שהיא קשרה את

החוק הזה עם החוק לעידוד השקעות הון ובזה היא מונעת את הכשלון שהיה

ב-1982, כאשר חוקקו חוק מיסוי בתנאי אינפלציה, שפגע בכל ההטבות שניתנו

בחוק מ-1981 ובמקום 6,700 דירות להשכרה , כפי שביקשו ונרשמו, נבנו

1700 דירות, ויזמים שסמכו על החוק מ-1981 נהרסו, כי לא היה להם מספיק הון

בחברות שיגן על הרכוש והם שילמו מסים בעשרות מליונים ועד היום אינם

יכולים להתאושש.



נאמר כאן, שתיבות הדאר בבנינים מושכרים אינן מוחזקות ואינן

נשמרות. זו השכרה כלכלית. אנחנו איננו מדברים על מי שקנה דירה ומשכיר

אותה. מי שקנה דירה ומשכיר אותה, אינו מתקן תיבות דואר ואינו מנקה את

הבית, הוא אינו מעונין.

זה הדייר שהורס את הדירה.

ד. שמרן;

כל הבתים שבנו הקבלנים להשכרה מתוחזקים בצורה טובה, כי בעל

הרכוש שומר על רכושו. הוא בונה בסטנדרט גבוה יותר כי הוא רוצה שהרכוש

שלו יישמר.

י. ברון;

1300 הדירות שנבנו ב-1981 מתוחזקות יפה,

זו היתה הערת ביניים. יש כמה נושאים שאנו מבקשים שהוועדה

תיתן דעתה עליהם. אם החוק יתן רק עוד עידוד-מה ויאושר כפי שהוא

מוצע, לא יקרה מה שכולנו רוצים שיקרה,

לא חבנו?

ד. שטרן;

פה ושם יש צורך בתיקונים מסויימים. למשל, אי אפשר להשאיר

את הפטור מאגרת היטל בניה להחלטה של שר הפנים. אנו מבקשים לקבוע את הדבר

בחוק. בחשבון ארוך גם העיריות תצאנה נשכרות מכן.

נקודות נוטפות פירטנו בתזכיר שהגשנו לוועדה, הנקודה הראשונה -

אנחנו חושבים שחייבים להגיע לתיקון נוטף של חוק תיאומים בשל אינפלציה,

ולקבוע אי החלתו על בנינים להשכרה במשך תקופת בנייתם.

הנקודה השניה - תקופת ההשכרה, אגו מציעים לקבוע חמש שנים

במקום 10 שנים.

הנקודה השלישית - בהצעת החלק נקבע שרק חברות יוכלו לבנות

ולהנות מההטבות על-פי חוק זה. אנחנו מציעים לקבוע בחוק שגם יחידים

יוכלו לבנות, בעיקר בהתחשב בכף שיבואו משקיעים מחוץ לארץ ומשקיעים מהארץי

מדוע?

ד. שטרן;

יש אנשים שהקרקע רשומה על שמם, להם אינם רוצים לעסוק בכל,

הנושא של העברת הרישום,

הנקודה הרביעית - אנו מבקשים שינתן תמריץ להשקעה חוזרת, אדם

טיים פרויקט אחד, ירצה להשתמש בפירות, יקבל תמריץ.

ד. תיכון;

אתה מציע שלא ישלם מט על הדווידנד?

ד. שטרן;

כן. אנו מבקשים תיקון גם בסעיף 53א(4) על פי האמור בתזכיר.

בסעיף 6 בתזכיר שהגשנו אנו מבקשים מט מוגבל בשיעור 25% בתום

תקופת ההשכרה.

בסעיף 8 בתזכיר אנו מבקשים, כי שיעור המס החל על דווידנד של

מפעל מאושר יחול גם במקרה והדווידנד חולק מתוך קרן הפחת*



בחוק הקודם נקבעה תקופת השכרה של חמש שנים. אותו דבר גם

בחוק לעידוד השקעות הון הקודם. בהצעת החוק שלפניכם באה דרישה להכפלת

תקופת ההשכרה ל-10 שנים, אמנם בעקרון בנינים אלה נבנים להשכרה לתקופה

ממושכת, אבל כאשר מחייבים בתקופת השכרה של 10 שנים, צריך הדבר להיות

מלווה בהטבות בהתאם, כי אדם עושה חשבון: יש לו תקופה כזאת להשכרה, אם

הוא לא יקבל את שכר הדירה שהיה צריף לקבל, הוא יחלק את הסכום שיקבל

על-פני כל תקופון ההשכרה, אמנם אין התנגדות עקרונית לעשר שנים, אבל

אם ההשכרה תהיה לתקופה ארוכה יותר מחמש שנים, אנו מציעים שינתן פטור

ממס שבח מקרקעין. אם הוא מוכר את הדירה אחרי חמש שנים, הוא חייב במס

שבח מקרקעין. אם יוחלט על תקופת השכרה של 19 שנים, אנו מציעים שינתן

פטור ממס שבח מקרקעין,

ד. תיכון;

אתה רוצה הטבה גדולה יותר מזו הניתנת לעידוד התעשיה?

י. קמין;

כל הענין בנוי על תשואה של 6.6%, זו עדיין לא תשואה אטרקטיבית,

מרכז הקבלנים נכנס לנושא הבנייה להשכרה - דבר שלא היה מתפקידו,

תפקידו לבנות בתים - אחרי שעשינו מחקר כללי ב-1980, לפני שיצאה הוראת

השעה בקשר לבנייה להשכרה, וראינו שיש בכל מרכזי המושבות והערים במדינת

ישראל מגרשים הססוריים שאפשר לבנות עליהם ולשכן בהם מבלי להוסיף גן-ילדים,

בית-ספר ושירותים מוניציפליים אחרים, וחלק מהמגרשים האלה שייכים לקבלנים.

הנושא נדון גם בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשותו של חבר-הכנסת

גד יעקבי ואני זוכר, שנשאלתי על-ידו: ומה יהיה אם לא תקבלו את שכר הדירה

אנחנו איננו באים מארצות-הברית ולא מדרום-

אפריקה, אנחנו בונים על מגרשים הססוריים שלנו, שאם משום שהעיריה לא נתנה

רשיון ואם משום סיבות אחרות, לא בנו עליהם עד היום, ראינו שיש אפשרות

לבנות 6,000-7,000 דירות. אמרתי בוועדת הכלכלה, שאם הבונה - ואני מדבר

על בונה ולא על קבלן - יבנה על קרקע שאינו מקבל מהממשלה, וישכיר את

הדירות, אפילו אם ישכיר אותן ב-100-200 דולר כל אחת, יוכל לעמוד בזה.

לעת זקנה יהיו להם 10-12 דירות שמשכר הדירה שלהן יוכלו לחיות וישאירו

אותן לילדיהם,

מבחינה כלכלית, אין חשבון לבנות דירות להשכרה, אפילו אם

יהיה 600 דולר.

ד. תיכון;

כאשר אתה מקבל בשוק ההון 23%, לא כדאי להשקיע בשום דבר.

פ. צפורן;

בייחוד שבארץ אין מצב כזה שאפשר לשלם שכר דירה גבוה,

במידה והשולחן הזה מעונין בבניית דירות להשכרה, הרי גם אם

יתוקן החוק כפי שאנו מציעים, אינני רואה את הקופצים שיבנו את הדירות

להשכרה.

ד. תיכון;

אם כך, לשם מה אנו מחוקקים חוק זה?

כדי למשוך אנשים לבנות דירות להשכרה,

רבותי, חברי הכנסת, הפוטנציאל שאתם מדברים עליו אינן חברות

קבלניות גדולות, אלא הקבלנים הקטנים שלהם מגרשים הסטוריים.

ג. גדות;

כמה מגרשים כאלה ישנם?

ד. שטרן;

מגרשים שיכולים לתת 3,000 דירות לשנה.

א. מירון;

כדי שחוק זה יביא אותם לבנות על מגרשים אלה דירות להשכרה,

האחד - חשלום מס מוגבל על מחצית הדירות

שימכרו - 25% במקום 48%. קבלת פחת גבוה על הדירות המושכרות יותר מאשר

היה מקבל בדרך כלל; והסיכוי בסוף התקופה של 10-12 שנים לשלם מס שבח

בשיעור נמוך יותר.

בהצעת החוק יש מספר דברים שהוכנסו בהיסח הדעת והפ פוגעים

במהותו של החוק. אחד מהם הוא - 10% מס על העדר האינפלציוני. 10% משלם

הקבלן על עליית ערך הקרקע לפי חוק התיאומים בשל אינפלציה, כאן חוזרים

על הדבר, אלא שבטעות כתוב, שהתקופה הזאת נמדדת עד יום המכירה ולא ידוע

מהו יום המכירה, אם כאשר חותמים על ההוזה או כאשר מדווחים למס הפסה, מה

שאנו מבקשים הוא לאפשד לקבלן לבחור או במסלול של חוק תיאומים בשל אינפלציה

או במה שמוצע כאן,

דבר נוסף, תשלום מס שבח בשיעור מוגבל יש ספק גדול אם הוא יתפוס

כי הנוסח מפנה לסעיף של חוק לעידוד השקעות הון המדבר על מס הכנסה ולא

על מס שבח מקרקעין, יתכן שכעבור 12 שנה, כאשר חלק מכם לא ישב כאן, ישב

במקום גבוה יותר, הקלה זו לא תוכל להנתן,

אתם מוכנים להציע נוסח שיסיר כל ספק?

א. מירון;

כן, אבל אינני חושב שזקוקים לנוסח שלנו.

י. ברון;

אין ויכוח על המהות.

א, מירון;

אמרנו שיש הקלה לדירות מושכרות וזה הפחת הגבוה. אבל כיוון

שהקליינטים האלה רוצים לחיות מהכסף, כאשר הם מוציאים את הדווידנד

מהחברות שמחייבים אותם להקים, לא נשארת הכנסה חייבת במס, מה שמבקשים

הוא שעל הדווידנד שמקורו בפחת, ישולם מס בשיעור 15%.

היו"ר א. שפירא;

זה מתקבל על הדעת, הממונה מסכים לכך.

י. בדון;

לא התכוונו אחרת,

היו"ר א. שפירא;

תודה לחברי המשלחת, אנו ?מ. לחברי הוועדה שאלות לחברי המשלחת,

בבקשה. חבר-הכנסת ארצי, בבקשה,



אני חושב שאנו דנים באחד הדברים הקיומיים של מדינת ישראל,

הוא מגביר ירידה ומקשה על קליטת העליה. מי שמתמצא בענין יודע שבאזור

מרכז הארץ, שיש בו עבודה, אין דירות להשכרה לעולים. משרד הקליטה שאין

לו דירות, שולח את העולים לשכור דירות, אני מקבל יום יום עולים,שיש להם

תמיכה של 300 דולר לחודש בשכר דירה ממשרד הקליטה ואין להם דירות.

איז להשיג דירה בשכירות לא בכפר-סבא ולא ברעננה, לכן אין תשובה למצב זה

אלא מאמץ לבנות דירות להשכרה, אילו אפשר היה להקים קונסורציום של

כמה גורמים שלא יבנו סתם אלא יבנו כדי לאפשר למשרד הקליטה לתת תשובה

לבעיית הדיור של העולים, זה היה פתרון, אין למשרד הקליטה תשובות לעולים,

אם ייפתחו שערי ברית המועצות בצורה יותר מרוותת, אין דירות בשכירות

לעולים, לכן זו בעייה קיומית של מדינת ישראל,

אני רוצה לשאול את נציגי הקבלנים, האם הם מוכנים להקים

קונסורציום של הקבלנים הגדולים והקטנים שינהלו משא ומתן עם האוצר ובמסגרת

הוראת שעה ינתנו להם כל ההקלות, כדי שתוך שנתים נוכל להגיע למאגר גדול

של דירות במרכז הארץ? אנחנו יודעים שהעולים מרוסיה רוצים לגור בירושלים,

אבל אין מספיק דירות בירושלים. כבר אינני מדבר על כך שאין לנו פתרונות

דיור לעולים מארצות הרוותה וכך גם לגבי עולים מדרום-אמריקה,

שאלה שניה מופנית לאוצר. יש קבוצה של עולים מדרום-אפריקה

שבראשה עומד מי קהיה ראש עיריית יוהנסבורג, הם אינם יכולים להתסדר במסגרת

המשכנתא הניתנת על-ידי משרד הקליטה, הם מוכנים לקבל משכנתא נוספת, הייתי

באחד הבנקים הגדולים ודברתי עם האיש המוסמך, והוא טוען שבלי סובסידיה

לא יוכלו לעמוד בתשלום משכנתא נוספת של 30,000-40,000 דולר, שאלתי היא,

האם אפשר להקים קרן לסבסוד משכנתא נוספת? אני שואל: איזה תקציב מוכנים

להעמיד לרשות הנושא הזה?

אני טיירתי עכשו בריכוזי היורדים בארצות-הברית ובקנדה, ושוחחתי

אתם. ראיתי אנשים שתוך שנה וחצי-שנתיים הגיעו לדירה ששוויה 90,000-100,000

בישראל אני יכול להגיע לדבר כזה?

אני חושב שיש להעביר חוק זה במהירות, אפילו אם יש בו סעיפים

קשים, ובלבד שיוגדל היצע הדירות להשכרה,

חוק זה עוסק ב-400 אנשים שיש להם מגרשים, אין לו שום קשר

לנושא הבנייה להשכרה, זו האמת,

ביום שנכנסתי לכנסת הטיל עלי האדמו"ר מגור שליט"א לפעול

לקידום נושא הבנייה להשכרה, הוא ראה, בזה נושא מרכזי שבו קשור נושא

הירידה מהאדץ ובו קשור נושא העליה לארץ. אביו הגיע לארץ ב-1929 והוא

רואה בעלייה לארץ אחד הדברים החשובים ביותר"

אנשים לא יבואו לארץ, גם אם יתנו להם משכנתא, כי הם יודעים

שפה אי אפשר לשכור דירות, מיבהל מקרקעי ישראל עושה ספקולציה במחירי

הקרקעות, מחיר הברזל עולה והוצאות הבנייה עולות, ובסך הכל יהודי אינו

יכול לקנות דירה. לכן הצעת החוק שלפנינו היא חשובה,

ואם אוכיח לך שחוק זה הוא חוק אנטי-סוציאלי?

לא היה חבר הכנסת שלא טיפל בנושא הבנייה להשכרה, חבר-הכנסת

יצחק ברמן וחבר-הכנסת ויקטור שם טוב וחברי הכנסת האחרים,

היות והנ?מונה על הכנסות המדינה עומד לפרוש מתפקידו בעוד

חודש, אני מבקש ממנו לתת כל הקלה אפשרית בחוק זה. אם יש מי שחושב שהקבלנים

יתעשרו מחוק זה, אבי אינני חושב כף, אבל הלוואי ויתעשרו ותהיינה דירות

להשכרה. אני שמעתי ה הפך מכך מפי יושב ראש הוועדה לנושא הדירות להשכרה

במרכז הקבלנים, הוא אמר דבר מדאיג, שלא יעמדו בתור לבנות גם לאחר שיתקבל

חוק זה,

אני רואה בחוק זה אחת המצוות היפות ביותר שאפשר לקיים בתנאי

שהוא יהיה בר-קיימא ואנשים יבואו להשקיע בדירות להשכרה, וזה רק אם מדובר

בדירות ששכר הדירה שלהן יהיה 150-200 דולר. אם מדובר על דירות ששכר

הדירה שלהז יהיה 1000 דולר, אין טעם בכף.

המע"מ על שכר הדירה יהיה 150 דולר,

אני בעד החוק הזה כי יש בו פתרון חלקי לבעייה, מהפך בכל הנושא

של דיור להשכרה הוא לא יצור. אני מבין שהחוק הזה בא לשחרר איכון קרקעות

הסטוריות לבניה, זה לא יפתור את הבעייה של הדיור להשכרה, אם אתה רוצה,

אדוני היושב 'ראש, שצעירים יגורו בצורה מכובדת, כולל רווקים ורווקות,

צריך לבנות דירות קטנות, נקרא להן דירות סטודנטים, לייד האוניברסיטאות.

ולזה החוק המוצע אינו נותן תשובה, גם לדירות לעולים חדשים ברמה של הכנסה

נמוכה חוק זה אינו נותן תשובה, חוק זה גם אינו נותן תשובה למי שרוצה

לעבור לעיר אחרת.

אנחנו צריכים להחליט שבמושב זה של הכנסת אנחנו, חברי ועדת

הכספים, נחולל מהפך בנושא זה של דירות להשכרה, בל נטעה ונחשוב שעל-ידי

קבלת חוק זה אנו פותרים את הבעייה, לכן, זוגי מציע שנתקן שם החוק ונשים

"חוק לעידוד השקעות הון".

אחת הבעיות הקשות בנושא הדירות להשכרה הוא, שגם דירות שמוכנים

להשכיר, אין מוכנים להשכיר לתקופה העולה על 10-12 תדשים, כי קיים תוק

הגנת הדייר,

לכן הנישא הוא הרבה יותר מורכב , הבעיה היא יותר קשה, איך

לעודד את כל הנושא של בנייה להשכרה, אני אתמוך בהצעת החוק עם כל העיוותים

שיש בה, אבל יחד עם זאת צריך להתמודד עם הבעייה הגדולה של בניית דירות

להשכרה,

וזוק זה לא בזו לפתור את הבעייה של בנייה להשכרה, הוא בא

לפתור בעייה של 400 קבלנים שיש להם מגרשים הסטוריים, מי הם בעלי המגרשים

ההסטוריים? אלה אותם קבלנים שיש להם אדמות הסטוריות במרכז הארץ, ובתירוץ

של בניית דירות להשכרה הם רוצים לפתור את הבעילה של האדמות ההסטוריות,

הם אינם באים לפתור את הבעייה של דירות להשכרה. ואני הייתי רוצה לשמוע

מנציגי הקבלנים, מה בכוונתם לבנות חוץ מהבנייה על המגרשים ההסטוריים

כדי שתהיינה דירות להשכרה?

הפתרון של המשכנתא המוגדלת בריבית נמוכה יותר, שהעלתה סמדר



אלחנני הוא הפתרון לכל הבעייה. אם לא נפתור את הבעייה בצורה יסודית,

אדוני היושב ראש, אתה תבוא לרבי מגויר ולא תאמר לו אה כל האמת. אתה תאמר:

יש פתרון, אבל זה איננו הפתרון שהוא מצפה לו, אם אתה רוצה להגיע

לפתרון שהוא מצפה לו, צריף לחוקק חוק בנושא המשכנתאות.

י. ברון;

אני ביקשתי רשות הדיבור להבהרה: יש שני דברים שלא אמרתי

כאשר הצגתי את הצעת החוק, אם מדברים על משקיעי חוץ שרוצים לרכוש קרקע,

התשואה שחישבנו יכולה להגיע ל-13%-12% על ההון המושקע. זה כמובן כפול

ממה שמקובל בעולם,

התשואה ברוטו או נטו?

נטו,

דבר שני - נתקבלו המלצות נוספות על-ידי הממשלה, והן! מינהל

מקרקעי ישראל יעמיד קרקע לרשות כל מי שירצה לבנות פרויקט כזה להשכרה

בתנאים של משרד הבינוי והשיכון, ללא מכרז, ובמחירים שהקרקע נמכרת לחברות

המשכנות לזוגות צעירים ולעולים, זח כמובן מעלה את התשואה.

המלצה נוספת שנתקבלה על-ידי 8 מתוך חברי הוועדה היונה, שאותם

משקיעים יקבלו שליש מהכסף בתנאי משכנתא לעשר שנים כמו שמקבלים הזוגות

הצעירים שיש להם 1,400 נקודות-זכות, הממשלה עדיין לא דנה בהמלצה זו,

אני הייתי רוצה שלא תתקבל הדיעה שאנו עוסקים רק בקבלנים,

כאן יש אפשרות להקים פרויקט גדול על-ידי משקיע חוץ,

אני בעד דירות להשכרה. הרב שפירא הזכיר את הרבי מגור. הרבי

מגור הזמין אותי ב-1978 לנושא הדירות להשכרה.

אני רוצו? לשאול: האם ברגע שאנו מאשרים את החוק הזה אנחנו

איננו חוסמים לשנתים-שלוש את הדיון האמתי על נושא הדירות להשכרה? שאלתי

על פי עניות דעתי, מתוך נסיוני ברור לי שכאשר

אנחנו נותנים פתרון חלקי קטן, אנחנו דוחים את הפתרון הגדול להרבה מאד זמן.

" אדוני היושב ראש, אני אפתח בציטטה מדברי ידידי המלומד חבר-הכנסת

אני בעד דירות להשכרה,

חוק זה הוא חוק טוב. אבל הוא חוק ל-400 איש. הוא מטפל ב-400

יזמים שיש להם קרקע שמצפה לגאולה" אין שום סיבה שבעולם שלא יגאלו את הקרקע

הזאת. אם במקום חוק פשוט שבא לפתור בעייתם של 400 חברים רוצים להביא חוק

מסובך, יביאו חוק מסובך. אפשר לעשות זאה בחוק הרבה יותר פשוט, ואם כן

יבנו להשכרה או לא, נראה, אם יבנו יהיה רווח לכלכלה הישראליות, אבל הישועה

מחוק זה לנושא הבנייה להשכרה לא תבוא,

מה שצריך לעשית הוא לחלק את הנושא לשני חלקים, בחלק האחד

לטפל בחוק שלפנינו, לשפצו ולהבניס בו את הדברים שהעלה מר שטרן בהסכמה

עם הממונה על הכנסות המדינה, אין שום סיבה שבעולם שבגלל חוק קודם מ-1982

"יידפקו" 400 איש שלא יוציאו מהחוק הקודם את המירב ויבנו דירות להשכרה" אבל

בזה את הישועה הגדולה של הבניה להשכרה שעליה הופקדת על-פי שליחותו של



גי- גדות

הרבי מגור, לא הבאת לעולם.

לכן אין לקחת כמובן מאליו את החשש שהעלה חבר-הכנסת אבוחצירא

שבגלל חוק זה לא יטפלו שנתים בנושא בניית דירות להשכרה, ועלינו לומר

חוק זה שלגביו היה "דיל" עם מרכז הקבלנים -

ונדמה לי, ואומר זאת בצורה ציבורית, שהיה טוב אם במערכות כאלה כל נושא

החקיקה יהיה בגדר " סלאו דאן", - - -

החוק האחד שהבאתי ב-1981 הוא כולו החמרות.

כל אחד בקדנציה שלו,

לכן יש להשאיר פתק על שולחנו של הממונה הבא על הכנסות המדינה,

שאין להסתפק בחוק זה הנובע מחוק שחוקק ב-1981. את נושא הבנייה להשכרה

צריך לתקוף בכל הרמות; קרי - ברמת המשכנתאות, כלומר להכיר במשכנתא

כהוצאה מוכרת לצרכי מס,

נושא המשכנתאות טופל על ידינו.

יש צורך בטיפול-שורש בענין. אם לא תטפל נכון בנושא המשכנתאות

לא תוכל לטפל בנושאי המיסוי על בנייה להשכרה,

לכן החוק שלפנינו יש לקבלו כפתרון למגזר מסויים. אין בזה

פתרון לבעיית הבנייה להשכרה, צריך לחזור ולטפל בה בכל המגזרים,

נדמה לי שהדו"ח של הוועדה בראשותו של מר ברון - לא הספקתי

לעיין בו - אינו כולל את השפעת החקיקה הזאת על נושא הדיור בתחומים שונים.

בגלל משקלה הקטן.

לכן אני שואל את נשיא ארגון הקבלנים, בהנחה שהמגמה הכללית

תהיה מוסכמת על הוועדה, מה לפי דעתכם תהיה ההשפעה על שוק הבנייה של

חקיקה זו, ומה לדעתכם צריך היה לעשות כדי שהנושא הזה שאתה הצגת, של יצירת

היצע גדול מאד של דירות להשכרה ימומש, נדמה לי שאתם חושבים כך/ בינתיים

נעביר את הענין הזה ואחר-כך נתקדם. כדאי שנדע מה יש בדמיונכם לגבי

מה שצריך לעשות כדי שיהיה היצע גדול של דירות להשכרה,

הנושא הוא כבד משקל והוא טופל ברמות שונות, ב-1981 ואני יכול

להעיד שגם ב-1977, היה נסיון לתקוף את בעיית הבנייה להשכרה, אבל כל

הנסיונות נדונו לכשלון,

אני רוצה להזהיר את עצמנו, שלא נעסוק בנושא מתוך ההיבט

של הפרוספריטי בשוק הדירות להשכרה כיום, .היום יש גיאות בשוק הדירות

להשכרה, אבל זה כוכב שזורח אחת לעשר שנים.

נושא הבנייה להשכרה יש לו שלושה היבטים: היבט היזמים והמשכירים,

היבט .השכרים וההיבט של הממשלה. משום ההיבט המשולש הזה היה קשה להגיע

לעמק השווה במרוצת השנים.

אני רוצה לומר ליושב ראש, שזו סיסמה יפה לעודד בנייה להשכרה.

אבל החוק שלפנינו איננו חוק סוציאלי, נהפוך הוא. הוא חוק אנטי-סוציאלי,



שבעיקרו מקפח את השוכר. במה שאתה רואה כמעשה הצלה על-פי שליחות הרבי מגור,

אתה מביא שואה על השוכרים. יש במדינת ישראל מציאות, שדירות בבעלות הן

אחד האמצעים הגורמים להצבר הון- יותר מאשר כל דבר אחר" מי שהולך במסלול

של שכירת דירה, מנציח את העוני. חוק זה יש בר כדי להגביר את הקיטוב

החברתי בישראל, ואתה אינך רוצה בזה וב1ראי לא הרבי מגור.

מנקודת ראותם של היזמים אני מחייב את החוק, אבל אך ורק מנקודת

ראותם. שתי הצלעות האחרות במשולש הזה - השוכרים והממשלה - אינן יוצאות

נשכרות מחוק זה,

אדוני נשיא הקבלנים, יש לי מספר שאלות: ראשית, היו תכניות

כאלה בעבר והן יצאו לדרך בקול תרועה גדולה וההר הזה הוליד עכבר, כל

התכניות האלה לא התממשו, אתה אומר שהגשו תכניות בהיקף של 4000 דירות

ואינך אומר מה יצא מהן, שכן התכניות שאושרו במרכז ההשקעות מרביתן לא

יצאו אל הפועל,

נניח שאני רוצה להשקיע היום בבנייה להשכרה, מניין

אגייס את ההון הדרוש לכך? הרי מדובר בסכומים עצומים, ואנו יודעים שציבור

הקבלנים נתון בקשיים עצומים; הוא עריין לא נחלץ מהקשיים שנכנס אליהם.

מניין יקחו את האמצעים לבנות דירות ולהחזיק בהן עד השלב האחרון של תום

תקופח ההשכרה?

א. למה נכשלו התכניות הקודמות? ב, האם יש

ליזמים ההון הדרוש להפעיל פרויקט זה?

דובר פה על 4000 דירות- אני אמרתי בדברי באופן מפורש, שאנו

מדברים על 5000 דירות בשנה בראשונה, בשנה השניה, השלישית והרביעית.

ואמרתי שבנושא זה יש התמחזרות מסויימת, כי בעוד חמש קנים דירה שנבנתה

לפני חמש שנים תהיה דירה שניתנת למכירה.

אמר חבר-הכנסת תיכון שהוגשו בקשות להקפות 4000 דירות, אני אמרתי

שהוגשו בקשות ל-6700 דירות ממטולה ויעד אילת-,

6932 דירות.

לא נבנו אלא 1700 דירות, כי חוק האינפלציה קטל את המהלך הזה

והכניס אותנו למצב בלתי-נסבל של הפסדים, לכן בירכתי על כך שהתיקון הוא

במסגרת החוק לעידוד השקעות הון שאי אפשר לשנותו,

אפשר לשנותו,

אפשר לתקן לטובה ולא לרעה"

רבותי, זה איננו חוק ל-400 יזמים, זד. חוק שהולך לפתור בעייה,

אפילו אם נבנה 2000 דירות, זה 13%-12% מהיקף הבנייה הארצי, אנו מתחילים

היום 8000 דירות לשנה, 2000 דירות לשנה זה המוז, זה ישנה את שוק הדירות.

ידידי היקרים, אמר מי שאמר, שמי שאינו צועד את הצעד הראשון

אינו מתחיל ללכת. יש אלף ואחד דברים שאפשר לתקן. ואני מוכרח לתת מחמאה



ד. סטרן

לעצמי. עד לפני שלושה חדשים שילמו על משכנתאות משלימות 12% ריבית צמודה,

אני הזדעזעתי, כסף מסתרי אני מקבל ב-9.5% ועל משכנתא המשתכן משלם 12%.

הלכנו לבנקים למשכנתאות והעלינו את הנושא והוכנס תיקון והיום הריבית

על המשכנתאות היא 11%-10.5%. בכך פעלתי למען אלפי משתכנים. אני רואה

את האינטרס של היזמים, זה תפקידי, אבל אני רואה גם את האינטרס של הציבור,

אנא, רבותי, נצעד את הצעד הראשון ואחר-כך נבוא אליכם. אנו

מתכוונים להגיש הצעת חוק בנושאי התכנון והבנייה. אנו השתתפנו בועדת

גולדנברג בנושא מינהל מקרקעי ישראל. אנא, תעשו נסיון. אם תאשרו מה

שממליץ עליו הממונה על הכנסות המדינה ותתנו לנו את התיקונים הקלים שאנו

מבקשים, נגיע למצב שנתחיל לבנות 2000-3000 דירות לשנה, ואז הענין יתגלגל.

יש פרויקט אהד בתל-אביב של 66 קבלנים שרכשו קרקע באזור ל'. בבר הזכיר

הממונה על הכנסות המדינה, שאנו איננו מסתפקים במגזר זה. אנתנו נילחם

על קבלת קרקע בתנאים מסויימים גם במגזרים אתרים אבל החוק הבסיסי הזה

יכול להבטיח את היזמות וההשקעה בכיוון זה של בנייה להשכרה.

חבר-הכנסת ארצי דיבר על הקמת קונסורציום. אני אינני חסיד

של קונסורציום. קונסורציום הוא מונופול ומונופול זה העמדת תנאים.

אני יודע שאם החוק יתקבל עם התיקונים הקלים שביקשנו להכניס בו, נפעיל

2000-5000 דירות בשנה הראשונה והדבר יימשך לאורך 5-6 שנים. מה יהיה בעוד

5-6 שנים, נחיה ונראה. אולי עד אז נפתור את הבעיות של מינהל מקרקעי

ישראל. לפי מיטב הכרתי, זה שלב ראשון, זה הצעד הטוב שיכול להעשות בנושא.

אנו מבקשים שתעזרו לנו ותעבירו את החוק"

חבר-הכנסת יאיר צבן שאל, מה אנו מציעים לעשות בנושאים אחרים,

אנו מוכנים להביא לפניכם תזכירים על כל הנושאים שהועלו פה על הפרק"

בנושא של דירות להשכרה מה עוד צריף לעשות כדי שהיצע הדירות

להשכרה יגדל?

אנו נביא לכם את התזכיר שהכינונו בנושא זה. צריך להבטית

רווחיות מינימלית, וההכנסה שחייבת להיות, אינני רוצה להתחייב, אבל היא

צריכה להיות הולמת לתשואה על ההון בכל התכניות האחרות בנושא זה אנו

מוכנים לפעול. עכשו אנו מבקשים להעביר הצעת חוק זה עם התיקונים שאנו

מציעים"

אני מודה למשלחת מרכז הקבלנים והבונים בישראל.

המשך הדיון בחוק זה באחת הישיבות הקרובות. אני מקווה שהממונה

על הכנסות המדינה לא- יראה בחוק זה סוף פסוק ועל פי מאמר חז"ל - הניחו

מקום לאבותם להתגדר בו - יציע למי שיבוא במקומו לפעול בנושא זה.

שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987

אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987. ולראשונה לפניכם פניה מס' 66



א. שפירא

של הממונה על התקציבים בנושא הדגיגים באילת. דנו בפנייה זו וקבעתי

שביישיבה הראשונה שלאחר הפגרה נצביע עליה, אני מעמידה להצבעה.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987, פנייה מס' 66

של הממונה על התקציבים א ו ש ר ה

הפנייה הבאה של הממונה על התקציבים היא פנייה מס' 46 -

סיוע לענף האלקטרוניקה - 2 מליון ש"ח.

א. קרשנר;

נמסר לי שאין קשר ל"ישראטק".

ד. תיכון;

אני ביקשתי לעכב אישור פנייה זו, כי רציתי לדעת מדוע

התעשיינים מתנגדים ל"ישראטק". אני מוכז לאשר את הפניה אבל לא קבלתי

תשובה על שאלתי,

היו"ר א, שפירא;

אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987, פנייה מס' 46

של הממונה על התקציבים א ו ש ר ה

הפנייה האחרונה של הממונה על התקציבים - פנייה מס' 71 - הרשאה

להתחייב-מענק מחקר ופיתוח.

אם אין הערות, אני מעמיד פנייה זו להצבעה.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987 - פנייה מס' 71

של הממונה על התקציבים א ו ש ר ה

אדוני היושב ראש, פתחתי את הישיבה מבלי לאפשר להברי הוועדה

להעלות הצעות לסדר-היום בעניני דיומא. אני מציע לייחד הזמן שנותר לנו

עד לסיום הישיבה להצעות לסדר-היום,

' הזמנו את נגיד בנק ישראל לישיבה זו היום ורצינו לדבר אתו

על נושא הריבית. כאשר הוא בא והציע היטל של 3% על אשראי במטבע חוץ,

הוא שיכנע את כולנו - -

י. ארידור;

כמעט את כולנו.

שלאתר אישור ההיטל על אשראי במטבע חוץ הוא יוריד את הריבית,

ואמרנו שבתנאי זה אנו מאשרים את ההיטל על אשראי במטבע חוץ,

אני הצעתי שכל שינוי בריבית יהיה טעון אישור ועדת הכספים והוא

התנגד

בינתיים הודיעו בכלי התקשורת שבנק ישראל נותן לבנקיט כסף

ב-24% לשנה. בדקתי זאת עם הבנקים ומתברר שזה נכון" אם בנק מקבל כסף

ב-24% אין אפשרות שיתן כסף ללקוחות בריבית נמוכה מ-30%.

הנגיד אמר, שהוא עומד לרשות הוועדה בכל עת והוא ישמח להופיע

בפניה בכל עת שיוזמן, הוא הסביר לנו שצריך לצייד אותו בכמות מספיקה של

מק"ם בכדי שיוכל להשפיע על שוק האשראי, והוא אינו זקוק ל"חלון האשראי", לכן

התפטר מר ויקטור מדינה ואני מברך אותו, לאור ההתרחשויות בתחום של

"חלון האשראי" מן הדין שהנגיד יופיע לפני הוועדה ויסביר מדוע אז הוא

חשב שאמצעי זה טרף והיום הוא חושב שאמצעי זה כשר, שלא לדבר על מה שקורה

בתחום האשראי, כאשר סף כל האשראי עבר את ה-10 מיליארד שקל. גם זה מחייב

התייחסות של הוועדה.

אדוני היושב ראש, מה שנעשה בתחום המוניטרי אינו מובן לי, זה

איננו בגדר של מדיניות, זה בגדר של תוהו ובוהו, ותיטיב לעשות אם תחייב

אותו להופיע לפני הוועדה בהקדם,

הוא יופיע ביום ב' הבא,

ח. קופמן;

אני מציע שנקבל דו"ח על פעולת ועדת שישינסקי. אנו מתקרבים

לסוף שנת 1987 ואני חושש שנסתבך ונמצא את עצמנו ב-2 בינואר 1988 לאחר

התאריך הקובע,

מחר, ה-20 באוקטובר, הוא היום האחרון בו הציבור נקרא להחליט

בענין המניות הבנקאיות, אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב ראש, שהמדינה

ערבה למשקיעים במניות שבהסדר, אנו אישרנו את ההסדר בחקיקה ראשית, וקבענו

ככלל בחקיקה ראשית זו, שהבנקים לא יהנו מעמלת גביה בנושא המניות הבנקאיות.

היום אני שומע שהבנקים ררצים לגבות בעת פדיון המניות ב-31 בחודש זה עמלה

של חצי אחוז,

היו"ר א. שפירא;

כמה הם כן יכולים לגבות?

אישרנו להם 0.1%.

אם הם כן יגבו עמלה, בכל חוק שנקבל שהוא רלבנטי לגבי הבנקים,

נקבע חובת החזר הכסף, אני מבקש שתודיע להם שלא נרשה לגבות עמלה, דינו

של פדיון מניות ההסדר כדין פדיון כל תכנית חסכון-

בנק ישראל יכול להתערב בזה,

הוא אינו מתערב, הוא השאיר ל"שעגעץ", לועדת הכספים, את הטיפול

בענין זה בחקיקה ראשית, ואני מציע שתודיע לבנקים על כך עוד היום.

ועדת שישינסקי עובדת בצורה אינטנסיבית במסגרת סגורה בבית-מלון

יום ולילה" הוועדה אמורה להתכנס ב-1 בנובמבר לשבוע ימים ולקבל המלצותיה.;



י. ברון

אני מאמין שאנחנו נקבל את המלצותיה לפני ה-15 בנובמבר וניחן יהיה

לדון באוצר בהמלצותיה במחצית השניה של נובמבר. מה תהיינה המלצותיה

של הוועדה ומה תהיה ההתייחסות של האוצר אליהן, איננו יודעים. אבל

מבחינת המועדים, הפיגור יהיה של שבועיים בלבד.

אין סכנה שיאשרו חוק כזה בשנת בחירות .

אני מקווה שהמלצותיו: לא תתקבלנה כמקשה אחת, בבחינת כזה

ראה וקדש.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15.00