הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 501

מישיבת ועדת הכספים

יום הי. חי בתשרי. התשמ"ח - 1.10.1987- שעה 10.00, בתל-אביב

נכחו

חברי הוועדה; א"י שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

ני ארד

יי ארצי

פי גרופר

אי ויינקוטיין

יי כהן

יי מצא

שי עמר

יי צבן

די צוקר

חי רמון

א' שלום

ד' תיכון

מוזמנים; עי שגב, מי קפוטה, בי ליאור,

אי גבאי, מי שגיא - משרד האוצר

הי גורדיז - המכון לחקר הימים והאגמים

יי רשף - משרד התקשורת

מזכיר הוועדה; אי קרשנר

היועץ המשפטי לוועדה; היועץ המשפטי לוועדה

יועצת כלכלית; סי אלחנני

קצרנית; אי דגני

תיקון תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק

המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון)

שינויים בתקציב לשנת 1987

הצעות לסדר היום

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה

מתושב חוץ) - (מסי 6) ו-(מס' 7)

תרומות למוסדות ציבור

שכרם של נשיא המדינה ומבקר המדינה

תקנות לעידוד החסכון

צו הבנקאות (עמלת פרעון מוקדם)

. תיקון טעות בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה

60 (מסי 75 - השכרת דירה למגורים).

אני פותח אה הישיבה,

את ההצעות לסדר היום נשמע כאשר יבוא היושב ראש הקבוע של הוועדה.

תיקון תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק)

הסעיף הראשון בסדר היום הוא תיקון לתקנות הבזק שטעון אישור

הוועדה.

ד' תיכון;

האם נציג הברת הבזק נוכה כאן למתן הסברים על התיקון המוצע?

הוא ביקש להתנצל שלא יוכל לבוא.

אם כך, אני מבקש לדהות את הדיון בנושא.

היו"ר א' ויינשטיין;

אני מבקש להודיע בטלפון לאיש המוסמך בהברת הבזק שאנהנו דוהים

את הדיון בתיקון לתקנות לשעה יותר מאוחרת. אם נציג של הברת הבזק יגיע

לכאן עד שעה 12.00 נדון בנושא עוד היום.

שינויים בתקציב לשנת 1987

פניה מסי 81 - תקציב תשלום הובות - בנק לפיתוה התעשיה

היו"ר אי ויינשטיין;

הבקשה היא לאשר הגדלת הוצאה מותנית בהכנסה בסך 98 מיליון שקל,

שנועדה לאפשר המרת התהייבות הממשלה בגין ביטוח שער כלפי הבנק לפיתוה

התעשיה בפקדון בהשב הכללי- כך כתוב בדברי ההסבר לבקשה. נשמע הסברים

נוספים מסגן החשב הכללי.

קיימת התהייבות של הממקלה במסגרת ביטוה שער לגבי מניות גג ו-דד

של בנק לפיתוה התעשיה. אנהנו מבקשים להמיר התהייבות זו בפקדון אצל

ההשב הכללי, שעבודו תשלם הממשלה ריבית בשיעור של 7.5% לשנה כתחליף

לתשלום הדיווידנד שהיא משלמת באותו שיעור. זה יותר ענין טכני של

רישום.

די תיכוז!

יש עדיין בתוקף התהייבות לביטוה שער? אם כן, מדוע אתה עושה זאת

רק לגבי בנק לפיתוה התעשיה?

אי גבאי;

המהוייבות של הממשלה היא שהבנק לא יינזק. לכן כל שנה אנחנו

מושיבים רואה השבון באוצר ורואה השבון בבנק שעושה את החישוב של גילום

הדיווידנד שבא לפצות את הבנק על התשלומים שהוא משלם. נוסף לכך בדרך

זו אנהנו מסייעים לבנק בנושא של לווה בודד. בדרך זו מגדילים כאילו

את ההון של הבנק בגלל טעות שנעשתה בעבר ואי רישום בצורה הנכונה.

ענין הלווה הבודד הופך לבעיה בבנק. כל פעם עושים קומבינציות

כדי לעקוף את הענין. אני רוצה לדעת אם כל חדשיים תעלו את הבעיה של

לווה בודד בבנק. כעקרון אני מבין שיקי אי נוחות בנושא של לווה בודד שמטיל

סייגים על הבנקים, ואני מבין שהסייגים האלה הם במקומם. בכל זאת אני

מדוע ענין זה נכנם למסגרת של לווה בודד?

שי עמר;

לפי ההסבר ששמענו, בכל מקרה יצטרכו להושיב רואה חשבון פה ושם

כדי לתאם את ההתחשבנויות. ומה הועלנו על ירי המרת ההתחייבות בפקדון?

בדברי ההסבר כתוב שההתחייבות של הממשלה היא בגין ביטוה שער

לשנים 1969-1961. מדוע הענין משתרע על פני מספר יותר גדול של שנים?

זוהי התחייבות במסגרת מניות גגו),

בתשובה לשאלה של חבר הכנסת עמר - לא תהיה פה התחשבנות, כי החשב

הכללי ישלם על הפקדון ריבית של 7.5% במועד של תשלום הדיווידנד. מאחר

והבנק פטור ממם לפי אישור קודם של הוועדה, אין כאן ענין של התחשבנות.

די תיכוזי

אם הוועדה נתנה לכך אישור, מדוע הפניה החוזרת?

אי גבאי;

הוועדה אישרה את הפטור ממם ולא אישרה את הרישום התקציבי של

הפקדון.

די תיכון;

מדוע לא כללתם את הכל בבקשה אחת? מה ההגיון לחלק זאת לשנים?

די צוקר;

זה אישור תקציבי להגדלת הוצאה מותנית בהכנסה.

זה ענין של רישום בלבד.

הוחלט; לאשר פניה מסי 81.

שימוש ברזרבה כלליה לשנת 1987

פניה מס' 46 - עידוד היצוא

היו"ר אי ויינשטייז;

(קורא את דברי ההסבר לבקשה לאשר העברת סכום של 2 מיליון שקל

מהרזרבה הכללית לקידוד היצוא)

ש' עמר;

מה פירוש "הסיוע יהיה בגובה של עד 50% מההוצאה המוכרת"?

האם יש ארצות יעד לקידום השיווק של מוצרי ענף האלקטרוניקה? אם

כן.,היכן ייעשו הפעילויות האלה שיזכו לסיוע?



עי שגג;

לשאלה על השתתפות ב-50% מההוצאה המוכרת - יש רצון להשתתף

ב-50% מההוצאה, אבל החשש הוא מפני נטיה להגדיל את ההוצאה ללא תקרה

כדי לזכות בהשתתפות יותר גדולה. לכן הוחלט לאשר הוצאה מוכרת על פי

קריטריונים של משרד התעשיה. ההשתתפות תהיה 50% מאותה הוצאה בתנאי

שהמפעל יוציא את הסכום הזה שהוכר כהוצאה. אם הוא יוציא מעבר לזה, הוא

יקבל השתתפות של 50% מההוצאה המוכרח. אם הוא יוציא פהות מזה, הוא

יקבל 50% מההוצאה בפועל.

לשאלה על ארצות היעד אינני יכול להשיב.

מאחורי בקשה זו מסתתר נושא כבד של תערוכה ישראטק.

האם הבקשה קשורה לתערוכה?) (ע' שגב: אינני יודע),

אני מבקש לזמן לוועדה את כל הגורמים הקשורים לתערוכה. אני רוצה לדעת

מה גורל התערוכה שלדעתי היא השובה. אני מבין שתעשייני ענף האלקטרוניקה

דורשים פיצוי יותר גדול עבור השתתפותם בתערוכה. מן הראוי שוועדת הכספים

תדע אם התערוכה יוצאת לדרך או לא, על מה המחלוקת, מהו הפיצוי שדורשים

הי יצרנים ועד כמה מוכנים ללכת לקראתם.

היו"ר אי ויינשטיין;

אני מבקש לשמוע הודעה מוסמכת האם הפניה קשודה לתערוכת ישראטק.

אם זה קשור לתערוכה, נדהה את הדיון לישיבה הבאה; אם לא - נאשר את הפניה.

אם זה לא קשור לתערוכה, נצביע על הפניה בסוף הישיבה.

בשלב זה לעכב את אישור פניה מסי 46.

פניה מס' 32 - משרד הדתות - מועצות דתיות

זוהי העברה מהרזרבה הכללית למימון חלקו של האוצר בהוצאות שכר

הנבחרים במועצות הדתיות שעלה בעקבות עדכון שכר הנבחרים ברשויות

המקומיות.

מי עוד משתתף במימון הזה?

החלוקה היא של שני שלישים ושליש"

לאשר פניה מס' 32.

פניה מס' 49 - משרד המשטרה

הבקשה היא לשינויים פנימיים בתקציב המשטרה ולתקצוב הרשאה להתחייב

על סר 4 מיליון שקל והכנסה מותנית בהוצאה של מיליון שקל לצורן ביצוע

התקשרות לטיפול שיניים לשוטרים למשך שלוש שנים. מחצית מההוצאה השנתית

מבוא על חשבון תקציב המשטרה, כמיליון שקל, ומחצית מקרנות השוטרים,

כולל השוטרים עצמם. עד כאן דברי ההסבר לפניה.

אני מסרב להאמין שבמסגרת תקציב המדינה נכלל סעיף שעוסק בריפוי

גם בצבא יש ריפוי שיניים). הצבא עושה זאת

במסגרת שירותי הבריאות שהוא נותן לחיילים. אם כך, אני רוצה לדעת מי

עוד מקבל ביטוח בריאות במסגרת התקציב שאינני יודע עליו. בתקופת כהונתי

בכנסת במשך שש והצי שנים נתקלתי בנושא של טיפול שיניים בפעם הראשונה.

האם לשוטרים יש הסדר מיותר בענין טיפול שיניים לפיו הם נושאים

במתצית ההוצאה, שלא כמו ההסדר שקיים לגבי המשרתים בקבע?

עי שגב;

הצבא משתתף בכל ההוצאות של הטיפול הרפואי, לרבות טיפול שיניים

ברמה של עזרה ראשונה, של. כל חיילי ההובה. המשטרה משתתפת בהוצאות

הטיפול הרפואי של השוטרים, לא כולל רפואת שיניים. כאן יש פניה לתקצב

סכום לביצוע התקשרות לטיפול שיניים לשוטרים, כאשר מחצית ההוצאה על

טיפול השיניים לשוטרים תהיה על חשבון המשטרה, ומחציתה על חשבון

השוטרים"

אתה יכול להגיד שיש כאן השוואת תנאים לצה"ל?

כאן יש חריגה. במקום לקצץ אנחנו מתחילים להרהיב בנושאים שונים

ומשונים. עד היום השוטרים לא היו זכאים לטיפול שיניים. מה קרה שאתם

מבקשים לכלול בתקציב את ההוצאה לטיפול שיניים לשוטרים?

הפניה הבאה מדברת על תוספות שכר לשוטרים בסכום של 50 מיליון שקל.

זה לא חלק מאותם 50 מיליון. אבל ברור שתנאי העסקתם של השוטרים משפיעים

על רמה השירותים של המשטרה" או שנותנים תוספות שכר או שנותנים ריפוי

שיניים. צריך לראות את הרבדים כמקשה אחת. אם הוועדה חושבת שלא צריך

לתת טיפול שיניים לשוטרים -

הוועדה רוצה להבין מדוע דווקה לשוטרים ולא לכל עובדי המדינה.

בתוקף תפקידי כחבר הוועד הציבורי למען השוטר אני מכיר את הנושא.

מנהל כוח האדם החדש של המשטרה, ניצב טרנר, לאחר בדיקה של מצב השיניים

של השוטדים ובידיעה מהי דמת ההכנסה קול השוטר, הגיע למסקנה שהנושא

הוא חיוני. הוועד הציבודי למען השוטד המליץ על כך. נעשו נסיונות

להגיע להסדרים פרטיים לטיפול שיניים לשוטרים, שלא היו רצויים דווקה

משום שמדובד בשוטרים. סוכם שבמסגרת התקציב יימצא סכום למטרה הזו. אני

חייב לומר שהפניה הזו באה בעקבות המלצה של גורם ציבורי שמלווה את

השוטרים.

אני מעריו מאד את המגמה לשפר את מצבו של השוטר, אבל לצורך זה

יש משכורת. מי שרוצה להיטיב עם השוטרים יגיש בקשה לאשר תוספת לשכרם,

אבל בקשה למימון ענינים ספציפיים זוהי התחלה שאין לה סוף.

אני מציע לאשר את הפניה לאחר מחיקת המליס "טיפול שיניים". התוספת

הזו תינתן לשוטרים כתוספת לשכרם ולא למטרה מוגדרת של טיפול שיניים.

אם נאשר את הפניה כפי שהיא מובאת לפנינו ניצור תקדים מסוכן שיגדוד

אחדיו דרישות של כל השירות הציבורי לזכות בהטבה הזו. ואז לא ירחק היום

שבו כל עובדי השירות הציבודי יזכו בהטבה הזו.

אני מציע לכולנו להיזהר מחריגים שיוצרים תקדים. לכן לדעתי

יש לתת את התוספת הזו לשוטרים כתוספת לשכר והם יעשו בה מה שהם רוצים.

הם ילכו לרפא את השיניים אצל רופא השיניים שהם יגתרו בו ולא ייאלצו

ללכת לרופא שנכלל במסגרת ההתקשרות הזו.

הסכום של 4 מיליון שקל בוודאי לא יספיק למטרה הזו, ואז תבוא

דרישה להגדיל אותו, ואינני יודע לאן נגיע.

אני מבקש להצביע על הצעתי לאשר את הסכום הזה כתוספת שכר לשוטרים,

יי מצא;

יש כאן בקשה לאייר תוספות שכר לשוטרים בסכום של 50 מיליון שקל.

נאשר סכוס של 54 מיליון שקל.

אני מנית שהפניה הזו באה בעקבות ההחלטה להשוות את תנאי השוטרים

לתנאים של וזיילי הקבע. אני יכול לומר לאור הנסיון שהשיטה של התקשרות

לטיפול שיניים היא השיטה הזולה ביותר, ולכן אני תומך באישור הבקשה-

י' ארצי',

אני רוצה לנסות לשכנע את דן תיכון שהצעתו איננה טובה, כי

ברגע שאתה מאשר תוספות שכר של 3 או 4 מיליון שקל ומחלק אותן בין השוטרים,

בין לאלה הזקוקים לטיפול שיניים ובין לאלה שאינם זקוקים לכף, הרי הוצאת

כסף ולא פתרת את הבעיה. לעומת זאת, התקשרות לטיפול שיניים שיש בה

אלמנט של ביטוח יכולה להוזיל את השירות ולסייע לשוטרים. אני מציע לכן

לא לחפש תחליפים שאינם עונים על הבעיה אלא לאפשר למשטרה לבצע את ההתקשרות

הזו.

א' קרשנר;

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שוועדת משותפת של ועדת הכספים

וועדת הפנים, בראשותו של חבר הכנסת אמיר, המליצה להשוות את התנאים

של השוטרים לאלה של המשרתים בקבע. המסקנות של הוועדה המשותפת הונחו

על שולחן הכנסת.

ד" צוקר;

וזה חלק מהשוואת ולתנאים?

דומני שזה התנאי האחרון שבו לא היה שוויון. זה בא להשלים את

ביצוע המסקנות בדבר השוואת התנאים.

אני מציע שיירשם בפרוטוקול שזה חלק מהשוואת התנאים.

אני רוצה לשמוע זאת מנציג האוצר.

לדעתי זה חלק מהשוואת התנאים. צריך להבהיר שהמשטרה עושה לשוטריה

ביטוח לטיפול שיניים במסגרת הסדר לפיו המרינה משתתפת בחלק מההוצאה.

כאן לא נאמר עם מי עושים את ההתקשרות הזו לטיפול שיניים לשוטרים וכמה

היא עולה. אני רוצה לדעת אם יש התקשרות חוזית מחייבת ולכמה שנים.

בדברי ההסבר כתוב: ביצוע התקשרות לטיפול שיניים לשוטרים למשר

שלוש שנים. מחצית מההוצאה השנתית - כמיליון שקל - תבוא על חשבון

תקציב המשטרה, ומחצית מקרנות השוטרים כולל השתתפות השוטרים עצמם.

גם אני סבור שההצעה לתת את הסכום הזה כתוספת שכר לכולם אינה

עונה על הבעיה, אני מציע שבהחלטה שלנו נציין שההתקשרות הזו באה

להשוות את תנאי השוטרים לתנאים של המשרתים בקבע.

נביא לוועדה את כל הפרטים על ההתקשרות הזו ותנאיה.

אנהנו מתנגדים להצעה לתת את הסכום כתוספת שכר לשוטרים.

היו"ר א"י שפירא;

אני מביא את הפניה להצבעה-

על יסוד ההנחה שזה הלק מהשוואת התנאים-

הצבעה

ההצעה של הבר הכנסת ר' תיכון לאשר את הסכום כתוספת שכר, לא נתקבלה

פניה מסי 49 - אושרה

פניה מס' 51 - משרד האוצר - מבצע הסברה למיתזור המניות הבנקאיות

הבקשה היא לאשר העברת סכום של 350 אלף שקל מהרזרבה לתקציב משרד

האוצר למימון מבצע הסברה למיהזור פדיון המניות הבנקאיות בחודש אוקטובר-

לפני כחודש קיימנו דיון בענין המניות הבנקאיות. האישור ניתן

בתוספת המלצה שבמהלך השנה הקרובה יסוכם הענין .של מתן זכויות הצבעה

למניות.

אמרנו שהאוצר יבחן את הנושא תוך שנה.

ד' צוקר;

בדיקה העלתה כי באוצר - אצל ההשב הכללי והממונה על שוק ההון -

לא ההל שום דיון בנושא, ועל פי ההשערות גם לא עומד להתחיל שום דיון בכף.

אני מבקש להחזיר את הנושא לדיון בוועדה ולשמוע תשובה מוסמכת מהממשלה

איר היא הושבת לטפל בענין זכויות ההצבעה של המניות האלה-

ד' תיכון;

אני רוצה לדייק יותר. הסיכום היה שהבנקים מסכימים להיכנס למשא

ומתן עם הממשלה על עתיד זכויות ההצבעה. אותה ההלטה אפשרה לנו לשנות

את ההסדר. (די צוקר; לשפר אותו). נכון לעכשיו הבנקים לא נכנסו לכל

משא ומתן, וגם הממשלה מצדה, מתוך שיקולים שאינם ברורים לי, מושכת

את הענין בתקווה שהזמן יעשה את שלו והבעיה תיפתר בצורה זו או אחרת.

אבל הענין הוא עקרוני ותשוב להבראת המערכת הבנקאית במדינת ישראל-

יצאנו לדרך בנושא המחזור. כל מי שהחליט להשקיע את כספו בתכנית

הסכון מסוימת נוכח לדעת שכל יום צצות הצעות מפתות חדשות. לא ברור אם

ההטבות החדשות יחולו גם על החוסכים שכבר הצטרפו לתכניות החסכון.

לקראת המועד האחרון של 20 באוקטובר נכנסת המדיניות המוניטרית לסחרור-

אנחנו שומעים שחלק מהבנקים רוצים להעלות את הריבית- לנו חשוב לראות



את התמונה הכוללת כדי להבין מדוע עוברים על המעדכת המוניטרית זעזועים כה

קשים, חשוב שנשמע על כך הסברים גם מנגיד בנק ישראל, החוזר הערב ארצה.

אני שותף לדעה שיש לקיים דיון על המערכת הבנקאית בהקדם, אבל

אני מציע לא לעכב את האישור של הפניה לאחר שהסכום הזה דרוש כדי לנהל

אח מבצע ההסברה.

אני מציע לאשר את הבקשה. יחד עם זה אזמין את אנשי בנק ישראל

והבנקים כדי לשמוע מהם על ביצוע החלטות הוועדה.

לאשר פניה מסי 51.

פניה מסי 52 - משרד הפנים

אלה הם שינויים פנימיים בתקציב המשרד בהתאם לסדרי העריפויות.

כן יש כאן הגדלה של הוצאה מותנית בהכנסה ממס השבחה בסכום של 400 אלף שקל.

אינני מבין מזה מס השבחה. אני יודע מהו מס שבח-

איזה חלק מהמסים הנגבים על ידי המדינה מועבר למשרד הפנים לצורך

חלוקה לרשויות המקומיות?

אתה מתכוון למסים המועברים על פי חוק? יש מסים שאחוז מסוים

מהגביה שלהם מועבר על פי חוק לרשויות המקומיות.

זה קשור לפניה הזו?

אינני יכול להשיב על כך.

אני מבקש לדחות את האישור לקבלת הסברים מנציג משרד הפנים.

להזמין את נציג משרד הפנים למתן הסברים על פניה 52.

פניה מסי 53 - תקציב המינהל האזרחי

אלה הם שינויים פנימיים בתקציב המינהל האזרחי - הגדלת תקציב

ההכנסות ובמקביל הגדלת ההוצאות.

אני מבקש לקבל הסבר לסעיף 3 בפניה.

לאשר פניה מסי 53.



פניה מס' 34 - משרד התחבורה - חברת אל-על

ד" תיכון;

ממשלח ישראל קנתה לפני במה שנים מטוסי 767 ומטוסי גימבו

שהם בבעלות הממשלה ונמסרו לדוברת אל-על לתפעול ללא ליום הסרר. הסעיף

הזה נשאר פתוח. חברת אל-על איננה מעבירה שוס תשלומים לממשלה בגין

השימוש במטוסים האלה. לא ברור מהו שיעור הפחח על המטוסים והיכן מתנהלת

הנהלת החשבונות. בצורה בזו דיברה אל-על יכולה להיות חברת התעופה הרווחית

ביותר בעולם. לא מספיק שענין זה טכם נגמר ואין לגביו הסדר אלא שאנשי

אל-על התחייבו לרכוש מטוסי8 חרשים מחברת בואינג. הם קיבלו אמנם תנאים

טובים, אבל שוב נעשית העסקה לפי המתכונת הקודמת. כלומר, ממשלת ישראל

תהיה בעלת המטוסים וחברת אל-על חטים אותם, בלי שיהיה קשר חוזי ביניהם

שיאמר מיהם הבעלים של המטוסים ומי משלם עבור השימוש בהם וכמה.

כל זה היה טוב לתקופה שבה חברת אל-על לא תפקדה, היו בה שביתות

ולא היה ברור אם החברה תוסיף להתקיים. עכשיו הענינים פחות או יותר

מסתדרים, ואולי אני טועה, כי נראה ששוב מגיע שם המתח לשיאו מאחר

ומדובר בסכום אדיר של 27 מיליון שקל להתקשרות ארוכת טווח, אני מציע

לקיים דיון בנושא שבו נשמע את שר האוגר מה בכוונתו לעשות בענין, נשמע

את שר התחבורה על עתיד החברה והאם התקשרות כזו נעשית על פי כללי מינהל

מקובלים, תקינים ומסודרים,

אל-על היא חברה ממשלתית בבעלות מלאה של הממשלה. אני מבקש לקיים

דיון על מה שקורה באל-על בכל הנוגע לכונס הנכסים, מועצת המנהלים,

היחסים בין ההברה והממשלה וכדומה. ועד אז אני מתנגד לאשר כל פניה

הקשורה לענין.

אני מבין שמדובר כאן על רישום עסקה שכבר נעשתה. בדברי ההסבר

כתוב שמדינת ישראל רכשה את המטוסים והחכירה אותם לאל-על אני מעלה

שאלה עקרונית האם יש לכך תקדים שהממשלה רוכשת ציוד עבור חברה ממשלתית,

ציוד שנשאר בבעלותה. מאחר שזה ענין של רישום, אינני רואה בכך דחיפות.

אני מציע שנלמד את הנושא, נשמע מה קורה בחברת אל-על וכיצד פועלת החברה

להלכה יש מועצת מנהלים לאל-על}.

גם אני סבור שעלינו לשמוע הסברים על העסקה, האם מבקשים מאתנו

אישור רטרואקטיבי לעסקה שנעשתה כדי לאפשר את רישומה.

אני מקבל מכתבים מקברניטים שמתלוננים כי בחברה מסכנים את ציבור

הנוסעים.

אני מציע להיזהר מדיבורים על תלונות שלא נבדקו כאשר מדובר בחברח

תעופה.

היו"ר א"י שפירא;

התלונות מופנות אלי כיושב-ראש הוועדה. לכן אני חושב שעלינו לקיים

דיון כללי על מצבה של החברה. אם לא הביאו בחשבון את הפחת והריבית על

ההשקעות של הממשלה יכול להיות שכל העסק הזה איננו רווחי.

פ' גרופר;

בדיון נבקש לשמוע גם על תנאי העבודה של הטייסים, האם אמנם יש

בהם כדי לסכן את הבטיחות של הנוסעים.

יי צבו;

אני מצטרף לבקשה לקיים דיון על חברת אל-על.

הוועדה תקיים דיון על מצבה הכללי של חברה אל-על, ובכלל זה

על העסקה לרכישת המטוסים.

לקיים דיון על חברת אל-על ובינתיים לעכב את אישור

הפניה מס' 54.

פניה מס' 55 - המשרד לקליטת עליה

הבקשה היא לאשר בקשה לשינויים פנימיים בתקציב המשרד לביסוס

קליטתם של עולי אתיופיה, לקליטה ישירה של עולי ברית המועצות ולצרכים

פנימיים בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד. עד כאן דברי ההסבר לבקשה.

אני מבקש לדעת אם הממשלה מתקצבת את העמותה למניעת ירידה, שאינני

יודע מי עומד מאחוריה, אבל כנראה יקי לה תקציב כי היא מפרסמת מודעות.

אנחנו מאשרים חוסמת תקציב למשרד לקליטת עליה. יכול להיות שבל הכסף

הזה מיועד לעמותה-

נבדוק את הענין ונתן תשובה.

אני מבקש לקבל פרטים על הנושא של שכר הדירה לעולים בודדים מבריח

המועצות-

לאשר פניה מס' 55

פניה מס' 66 - משרד האנרגיה והתשתית - פרוייקט הדגיגים באילת

מדובר בפרוייקט הדגיגים באילת. נמצא כאן מנהל הפרוייקט.

לאחר קריאת דברי ההסבר לבקשה אם יהיו לכם שאלות תוכלו להפנות

אותן למנהל הפרוייקט.

אמסור קודם את רשות הדיבור למנהל הפרוייקט.

אני מנהל המכון הלאומי לחקלאות ימית הנמצא באילת, שהוא חלק

מהחברה לחקר האגמים והימים בישראל, שהיא חברה ממשלתית הנמצאת בתחום

הפעילות של משרד האנרגיה והתשתית.

הפרוייקט שמדובר בו נועד להפוך מי ים לאמצעי ייצור.

בשש-שבע השנים האחרונות התגבשה באילת קבוצת עבודה המונה

55 אנשים, מהם 10 דוקטורנטים, שמנהלים את המחקר והפיתוח. זוהי

התקשרות חוזית ארוכת טווח בין הממשלה לבין החברה לחקר הימים והאגמים

בישראל לפיתוח טכנולוגיות של גידול דגיגים בבריכות מים מלוחים.

אלה הם דגי יוקרה שמחירם בשווקי העילם גבוהים מאד, דגים כשרים בעלי

סנפיר וקשקשת. זהו פרוייקט שתוך חמש שנים יספק תעסוקה נוספת לתושבי

אילת והערבה הדרומית, שאמור לייצא בשנת 1992 בהיקף של 12 מיליון דולר

לשנה, כאשר כל הייצור מיועד ליצוא. אלה דגים שנהוג להגישם במסעדות

יוקרה.



אני יודע שיש בעיות ביבוא דגים, נקבעו מכסות ליבוא דגים שאנחנו

בוועדת משנה של ועדת הכספים תבענו ממשרד החקלאות להגדיל אותן. מנהל

הפרוייקט אמר שכל הייצור של הדגים האלה שהם דגי יוקרה מיועד ליצוא,

אם התנאי לאישור הוא יצוא בהיקף של 12 מיליון דולר, והצרכן הישראלי

לא ייהנה מהדגים האלה כי צריך לתת הגנה לייצרני הדגים השונים כמו

הקרפיון והאתרים, אני תושב שהנושא מתייב דיון, אני רוצה לשמוע הודעה

מוסמכת שאחוז מסוים מן הייצור של הדגים האלה ישווק בשוק המקומי באותו

מחיר שמקבל הייצרן עבור היצוא. אינני סבור שיש למנוע מהצרכן הישראלי

את האפשרות ליהנות מדגים אלה רק כיוון שרוצים להגן על המגדלים המקומיים

בכל מחיר וגם באמצעות סובסידיות.

אני רוצה להסיר ספק מלבך, אדוני היושב-ראש,ולכן אומר שתבר הכנסת

פרוש מתנגד למחקרים באוניברסיטה לגבי סוג אתר של דגים. לא מדובר באותו

ענין, מה גם שמנהל הפרוייקט אמר שזהו דג כשר. אבל יש כאן משהו שלא

נראה לי. עד עכשיו ידעתי שענף הדיג והדגים הוא ענף חקלאי שנמצא בתחום

טיפולו של משרד החקלאות. כאן אני קורא שמשרד האנרגיה והתשתית מממן

מחקרים לגידול דגים בבריכות מים מלוחים. מה ענין יש למשרד האנרגיה

בגידול דגים?

אני רוצה להבין גם את הסעיף שדן בהרשאה להתחייב,

אני חושב שכולנו צריכים לברך על היוזמה למחקר ופיתוח של גידול

דגים בבריכות מים מלוחים, נכון שמשרד החקלאות מופקד על הדיג בארץ,

אבל על חקר הימים והאגמים מופקד משרד האנרגיה והתשתית. היוזמה היא

ברוכה, ואס מטפח אותה משרד האנרגיה, יש לברך אותו על כך. הניצול של

כל מה שיש בים הוא חיוני ביותר וגידול דגים בבריכות מים מלוחים

מאפשר ייצור לשם יצוא עם ערר מוסף גבוה מאד.

אני מציע לתמוך בפרוייקט ולאשר את הפניה להעברה תקציבית,

בהזדמנות זו אני רוצה לפנות ליושב ראש ולומר לו, שכל ועדה של

הכנסת ביקרה באילת, פרט לוועדת הכספים שמאשרת הקצבת כספים לפיתוח אילת,

אני מבקש שתדאג לכך שנקיים סיור באילת ונראה את הפרוייקטים התיירותיים,

התעשייתיים והאחרים שאנחנו דנים עליהם ומאשרים להם הקצבות בסכומים

גדולים. באותה הזדמנות נראה גם את הפרוייקט של הדגיגים.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת ויינשטיין שהפרוייקט הוא עדיין

בשלבי מתקר ופיתוח ועדיין לא הגיע לשלב של ייצור ושיווק. אני רוצה

לקוות שהפורייקט יענה לציפיות ולתקוות שתולים בו ויתן תעסוקה לאזור.

אני מסכים עם חבר הכנסת גרופר שתשוב שהוועדה תבקר באילת ותראה

את הפרוייקטים השונים"

אני מציע לאשר את הבקשה. אינני יודע אם הבעיה של כביש הגישה

למקום באה על פתרונה. אם לא, חשוב להחיש את סלילת הכביש הזה שהוא

חיוני לפיתוח הפרוייקט.

גם אני מבקש הסבר מהגורמים המוסמכים מדוע פרוייקט כזה הוא בתחום

טיפולו של משרד האנרגיה ולא של משרד החקלאות,

אני רוצה להתייחס לשאלה מדוע הפרוייקט הזה מטופל על ידי משרד

האנרגיה. חקר ימים ואגמים הוא בתחום משרד האנרגיה והתשתית, כמו

נושאי פיתוח אתרים, זה לא העיוות היחידי, אם בכלל, בחלוקת התפקידים

בין משרדי הממשלה השונים. אני יכול למצוא עיוותים הרבה יותר גדולים

בחלוקה הזו ולשאול מדוע חטיבות שונות עט תקציבי ענק נמצאות במשרד זה

או אחר.

הפרוייקט הזה הוא מסוג הפרוייקטים שבכל העולם משקיעים בהם משאבים

גדולים. המומחים בעולם סבורים שעתיד התזונה האנושית טמון במחקרים כאלה.

לנו יש חוקרים בתחום הזה, יש לנו פוטנציאל למחקר, ואני חושב שאם אפשר

היה להשקיע בכך יותר אמצעים היינו רואים גם תשואה יותר גדולה בטווח

זמן יותר קרוב. אבל זה מה שיש לנו, לכן הבה נאשר את הבקשה ונתן לאנשים

להמשיך בעבודה.

זהו דג שטעמו משובח. הפרוייקט ראוי לתמיכה. משרד החקלאות חולש

על שיווק הדגים. יש לו סמכות להתיר יבוא דגים או לאסור יבוא דגים.

ד' צוקר;

אם תקרא את דברי ההסבר תבין שזה שלב של פיתוח ולא שלב של שיווק.

ברגע שמובאת בפנינו בקשה כזו יש לוועדת הכספים מה לומר. בהגיע

עת השיווק כבר אין לוועדה מה לומר. ועדת הכספים מתבקשת לאשר עכשיו

תקציב. אני רוצה להבטיח שהצרכן הישראלי יוכל לאכול את הדג הזה. בוועדת

המשנה נאבקתי על כך שיהיו בשוק יותר דגים מסוגים שונים שעקרות הבית

רוצות לקנות אותם. לא דיברתי על שיעורי המכס על דגי יבוא אלה-

אני מבקש לעכב את האישור לשבוע או שבועיים כדי לקיים דיון בנושא

וגם לשמוע מאנשי משרד החקלאות על מדיניות המשרד בכל הנוגע ליבוא דגים.

אני מפריד בין המחקר והפיתוח של גידול הדגים לבין השיווק שלהם

שיבוא בשלב יותר מאוחר. הבקשה שלפנינו מדברת על פיתוח טכנולוגיות לגידול

דגים. לכן אני מציע לאשר את הפניה להרשאה להתחייב כדי שאפשר יהיה להמשיך

בפרוייקט. יחד עם זה יירשם בפרוטוקול שהוועדה ממליצה כי חלק מהדגים

האלה ישווק בבוא העת גם בשוק המקומי.

אי ויינשטייז;

אני רוצה לקיים ויכוח ציבורי סביב הנושא הזה. אני מבקש איפוא

התייעצות סיעתית.

אני רוצה לשכנע את חבר הכנסת ויינשטיין לוותר על בקשתו להתייעצות

סיעתית בנושא הזה.

יש לו זכות לבקש התייעצות סיעתית.

אני מודיע כי ההצבעה על הפניה תתקיים בישיבה הבאה.

לקיים את ההצבעה על פניה מס' 66 בישיבה הבאה.



פגיה מס'73 -? תמיכות במצרכי יסוד - הסובסידיה לחלב

הבקשה היא לאשר העברת סכום של 40 מיליון שקל מהרזרבה הכללית

עבור סובסידיות לתלב0

חבר הכנסת אפרים שלום טען כבר לפני שלושה חדשים שהתקציב

לסובסידיות הולך ואוזל. הוא חוזר ומתריע על כך מדי פעם.

טענתי שלא מעדכנים את המחירים ולכן עומק הסבסוד הולך וגדל.

בעת הכנת התקציב היתה הנחה שהסובסידיה לחלב תהיה בשיעור של

5%-4%מהפדיון לאורך כל שנת הכספים. כיוס שיעור הסובסידיה להלב

הוא בערך פי שלושה ממה שנקבע בתקציב . משמעותו של הפער הזה שאנחנו

מוציאים עבור הסובסידיות לחלב יותר ממה שהיה מתוכנן. במצב שנוצר לא

שילמנו לחקלאים את הסובסידיה המגיעה להם עבור חודש אוקטובר,

האישור התקציבי הזה הוא חיוני מסיבה פשוטה, שהחלב שעבורו אנחנו

מבקשים את הכסף הזה בחלקו כבר שווק. אם לא יאושר הסכוס החקלאיס

לא יקבלו את המגיע להם.

אולי תסביר לנו מדוע שיעור הסובסידיה לחלב עלה ל-18%?

בגלל האינפלציה בעיקר. ייצור החלב עולה יותר כסף וכיוון

שמחיר החלב הוא קבוע גדל ההפרש.

וכל זה לא היה חזוי?

היוס מגיע שיעור הסובסידיה ל-18%, ואם לא יעדכנו את מחיר החלב

השיעור הזה עוד יעלה.

ממתי עלה שיעור הסובסידיה והגיע ל-18%? לנו חשוב לדעת אם אתס יודעים

מה אתס מבקשים מאתנו, כי אנחנו לא לומדים כל ענין לעומק. אנחנו מאשרים

בהנחה שהבדיקה המעמיקה נעשית על ידכם. מאיזה תאריך הלכה הסובסידיה

והעמיקה ומה היה שיעור הסובסידיה לחלב באותו תאריך?

ארבעה גופים יושבים מדי חודש בחודשו ובודקים את העלויות של

ייצור החלב ומעדכנים את התחשיב בהתאם, כלומר את התמורה שהממשלה דואגת

לתת לייצרן. כיוון שהממשלה איננה מאפשרת לייצרן לדרוש כל מחיר עבור

החלב אלא היא מכתיבה לו את המחיר, היא אחראית לפצות את החקלאי על

ההפרש הזה בהוצאות" הגופים הבורים את הנתונים הם - המרכז החקלאי,

מועצת החלב, משרד החקלאות ומשרר האוצר. כיוון שיש אינפלציה ויש

תוספות יוקר, ולפעמים גם חלים שינויים במחיר המספוא, העלויות של

ייצור החלב עולות בשיעור מסוים במרוצת הזמן, נניח שהן עולות באחוז

אחד לחודש. מצד שני, העלאת המחירים האחרונה של החלב היתה בחודש ינואר.

מאז לא עלה מחיר החלב" ברור לכולם שתוספות היוקר בלבד כבר העלו את

העלויות של ייצור החלב.



היו"ר א"י שפירא;

שר האוצר איננו מוכן לחתום על צו המעלה את מוזיר השמן. אני יורע

שמפעלי השמן מפסידים כסף. לכן שאלתי את שר האוצר מרוע הוא מעכב את

חתימתו על הצו. תשובתו של השר היתה, כי יש המכורים שהמפעלים האלה

יכולים להתייעל. אולי גם יצרני החלב יכולים להתייעל ולהוזיל את

ההוצאות?

כאן יש בעיה לוחצת. החקלאים צריכים לקבל את הכסף הזה ולכן יש

לאשר את הפניה. אבל במהלך הדיון התעוררו מספר שאלות 1יש להזמין את

הגורמים הנוגעים בדבר לדיון כדי שישיבו עליהן. צריך לשמוע מה היו

ההנחות שביסוד התקציב. כי אין כאן כל הפתעה. האינפלציה היתה בהתאם

לחזוי, היה ברור שתהיה תוספת יוקר. האם היתה מדיניות מתוכננת להקפאת

מתירים או לא?

בהזדמנות זו אולי תאמר לנו העם ענין חיטת השמיטה בא על פתרונו.

ועדת הכספים אישרה את הסכום לפני שלושה שבועות. האם מגדלי החיטה

קיבלו את מלוא החמורה עבור החיטה?

מבחינתנו הם היו אמורים לקבל את התמורה.

בוועדה ההלטנו על תשלום התמורה לחקלאים עבור החיטה. הסכום שהוחלט

עליו לא שולם עד אתמול-

בוועדת הכספים ההלטנו שכספי הסיוע לחקלאות יהיו כריבית של 6.7%.

האוצר מבקש ריבית של 8%. אני רוצה לשמוע הסבר מדוע אינכם פועלים לפי

החלטת הוועדה.

בי לאורז

אינני יכול להשיב לך על כך כי הנושא איננו בטיפולי"

אני מבקש שנקבל את ההסבר באחת הישיבות הבאות.

אי שלום;

בספר התקציב שהוגש בינואר נאמר שהסובסידיה לחלב תהיה בשיעור של

5% מהמחיר. מחודש ינואר לא עדכנו את מחיר החלב" לפני ארבעה או חמשה

חדשים העליתי את הנושא בוועדת הכספים. כתבתי לאגף התקציבים והזהרתי

שיאם לא יערכבו את מחירי החלב התקציב לסובסידיות שאמור לתת תשובה

במשך שנה שלמה ייגמר במשך 5-4 תדשים, ואז יצטרכו להעביר כספים מן

הרזרבה למטרה הזו.

אין לי טענות לחקלאים. אותם בוודאי אין להעניש- הנוהג הוא

שקובעים את המחירים של התוצרת החקלאית ומעדכנים אותם בהתאם לעלויות.

הטענה שלי מופנית לאגף התקציבים באוצר. אני רוצה שהם יעדכנו את המחיר

לצרכן ויפסיקו את הסבסוד המסיבי בדרך של הזרמה. בחודש הבא שוב נקבל

פניה להעברת כספים מן הרזרבה כדי להשלים את הסובסידיות למגדלי הפטימיפ,

הביצים, לאחר שהסכומים המיועדים לסובסידיות נגמרו.

לגבי החלב יש הסדר שנמשך לאורך שנים והוא הסדר טוב למשק, לאוצר

וגם לחקלאים, עכשיו נוצר גרעון בתקציב הסובסידיות. ברור שאיש לא אשם

בכך, בוודאי לא החקלאים. לדעתי צריך לאשר את הפניה.

יש ייצרנים שונים במשק, תעשיינים, חקלאים ואחרים. המחירים של

המוצרים שלהם כולם מוקפאים, אבל רק חלק מהם מקבל סובסידיה לכיסוי

ההוצאות הנוספות. אני מסכים שנאשר אח הפניה, אבל אתם חייבים תשובה

לשאלה מרוע ייגרע חלקם של הייצרנים האחרים שהמחירים שלהם מוקפאים

והם לא מקבלים סובסידיה. או שחאשרו העלאת מחירים או שתפצו את הייצרנים

כולם על העלויות הנוספות.

ד' תיכון;

אני מתנגר לכך שדרך סעיף הסובסידיות ייפרצו כל הסכרים של

המדיניות הכלכלית. בינואר הוגש תקציב שביסודו הנחות ברורות בנושא

הסובסיריות. בתקציב הובאה בחשבון התייקרות של 20%. מה שצריך היה לעשות

זה לייקר את המוצרים המסובסדים בהתאם למדיניות שעליה עמד שר האוצר

בנאומו בכנסת על הוק התקציב שאושר לאחר מכן בקריאה שניה וקריאה שלישית.

עכשיו אומרים לנו שחל שינוי במצב ולממשלה אין הכוח לעמוד בדיבורה

או לבצע את מדיניות התקציב.

הבה נראה מה קורה למוצרים המסובסדים. אביא כדוגמה את מחיר הדלק

בעולם. בישראל מחיר הדלק הוא הנמוך ביותר בעולם. אין מדינה שבה אחה

משלם עבור ליטר דלק חצי דולר. בכל מקום אתה משלם 90-80 סנט עבור ליטר

דלק.

אשר לסובסידיה לחלב, היה ברור למי שהכין את התקציב שלא תהיה

הגדלה של סעיף התמיכות במוצרי יסוד, המדינה משיקולים השמורים עמה

רשאית לשנות את מדיניותה. אבל אם היא משנה את המדיניות היא איננה יכולה

להסתפק בפניה סתמית לוועדה בלי להופיע בפניה ולהסביר מה בכוונתה

לעשות לאור שינוי המדיניות. ברור שכאן באמצעות סעיף הסובסידיות אנהנו

מגדילים את התקציב שאותו קיצצנו בעבר. אינני מדבר על הסובסידיה לחלב

אלא על מדיניות הסובסידיות הכוללת. כאן היה הקיצוץ העיקרי בתקציב 1987-

אם פורצים את מסגרת התקציב בסעיף הזה תהיה פריצה בכל הסעיפים. אם לא

יעלו את מחיר הדלק או את מחיר החשמל נצטרך לאשר הגדלת סובסידיות

לכל אותן קרנות.

אני מציע ליושב-ראש לזמן לדיון את שר האוצר ואת שר החקלאות

כדי שנשמע מהם לאן פניהם מועדות. יחד עם זה לא נעכב את העברת הכספים

לחקלאים.

גם אני מציע לאשר את הפניה כדי לא לפגוע בחקלאים" אבל המדיניות

בתחום הזה איננה הגיונית. אי אפשר להבין מדוע לחלק מהייצרנים ניתן

פיצוי עבור ההתייקרות, ולחלק אחר לא ניתן פיצוי כזה הרף הקפאת המחירים.

אני מסכים לדעתו של דן תיכון שבאמצעות הסובסידיות אפשר לפרוץ

את מסגרת התקציב ואת המדיניות הכלכלית. אני מסכים שנזמין את שר

האוצר ואת שר החקלאות שיסבירו לנו את מדיניות הסובסידיות.

יש גם סובסדיות לתחבורה הציבורית, ובסכומים ניכרים" לדיון

על מדיניות הסובסידיות בכללותה יש להזמין גם את שר התחבורה.

הוחלט; לאשר פניה מס' 73.

פניה מם-' 88 י" מפעלים שונים

לאשר פניה מס' 88.

(דברי ההסבר לפניה 88 והדיון - ראה בנספח הסודי). .



פניה מס' 56-משרד הבטחון .- תקציב המינהל האזרחי

לאשר.

פניה מס' 57 - משרד האוצר

אלה שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד האוצר המיועדים

לאפשר רכישת מחשבים וציוד היקפי בהתאם לחכניח העבודה של יחידות המחשב

במשרד.

ד' תיכון;

אני מבקש להעיר הערה. מה שמתרחש בשוק המחשבים לא מקובל עלי. מאחר

והבורות בתחום הזה חוגגת, כל אחד יכול להזמין מחשבים לפי רצונו בלי שאיש

ידע אם צריך לקנות אותם או לא. הצעתי פעם לממשלה להקים ועדת מומחיפ

שלא מקרב עובדי המשרדים לנושא הזה. אני יודע על מוסד ציבורי שהחליט

להחליף את המחשב שלו במחשב חדיש יותר, אבל שנותן את אותם ביצועים,

אלא שהוא עולה 7 מיליון דולר, כי איש איננו יודע מה עושים. בכלל כל

בהלת המחשוב של משרדי הממשלה, כאשר לכל תת-יחידה יש מחשב משלה,

לא מקובלת עלי. אינני מבין את הלהיטות הזו לרכוש מחשבים.

אני חוזר על הצעתי להקים ועדה של אנשי מקצוע שלא מקרב עובדי

המדינה שתלווה את כל הנושא של המכרזים לרכישת מחשבים.

כאן יש בקשה לאשר שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר, אני מבין

שכל ראשי משרד האוצר משפצים את הלשכות שלהם. לא אומר מלה על השיפוצים,

אבל אני חושב שהזמן לא מתאים לכך.

עי שגב;

יש ועדה במשרד האוצר המורכבת מפקידי הממשלה לענין זה. את כל

הממשלה מנהלים פקידי הממשלה ואין שום סיבה שרווקה לתחום המחשבים יקחו

אנשים מהחוץ-, יש פקידי ממשלה שיש להם ידע במחשבים. באגף התקציבים

יש צוות שמטפל ברכישה. כל רכישה של מחשב על ידי משרד ממשלתי טעונה

אישור של אגף התקציבים וכן אישור של הוועדה שדיברתי עליה.

לאשר פניה מסי 57.

שימוש ברזרבה כללית לשנת 1987 - הסכם קואליציוני

אישורים מס' 20/08, 22/04, 23/13, 30/03, 60/05, 70/07

היו"ר א"י שפירא;

שר האוצר מודיע לוועדת הכספים על העברת סכום של 2.5 מיליון שקל

מהרזרבה הכללית למשרדים שונים כמתחייב מההסכם הקואליציוני בין הסיעות

הגדולות. האישור יכנס לתוקפו, אם לא יעוכב על ידי הוועדה, לאחר 21 יום

מתאריו הפניה.

הוחלט; לאשר.



פניה מסי 39 - משרד המשטרה

הוועדה מתבקשת לאשר העברת סכום של 47 מיליון שקל מהרזרבה הכללית

למימון תוספות השכר למשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. התוספת הזו באה

לכסות את ביטול הדרגות הנמוכות ואת תוספות השכר המיותרות שקיבלו

השוטרים והוסוהרים בסוף 1986 ובשנת 1987.

זה גס כן חלק מהשוואת התנאיס של השוטרים למשרתים בצהיל?

כן.

לאשר פניה מסי 59

פניות מסי 61. 62. 63 ו-64 -שינויים פנימיים בתקציב משרד האו3ר

לאשר פניות מסי 61, 62, 63 ו-64.

פניה מסי 65 - משרד הבינוי והשיכון

אני מבקש לבדוק את הבקשה.

פניה מסי 68 - משרד החינוך והתרבות

פניה זו נועדה להגדיל את ההרשאה להתחייב לפיתוח מבני חינוך

במגזר הערבי, והיא תאפשר להתחיל בבניה של כ-30 חדרי לימוד.

אני רוצה שתדע, אדוני היושב-ראש, שמצב חדדי הלימוד במגזר

הערבי הוא ממש קטסטרופלי, ממש בושה וחרפה. הפער הוא של אחד לחמישים.

ומדוע לא הובאה בקשה להעברה תקציבית לבניית כיתות לימוד במגזר

הדרו זי?

פניה מסי 65, העברה למשרד השיכון, נועדה לבניית תדרי לימוד

במגזד הדרוזי.

אמרתי לנציג האוצר שיש אישור לתוספוו כיתות לימוד במגזר הדרוזי,

אני רוצה לדעת אס זוהי בקשה חדשה, או שהיא חלק מהסיכום שנתקבל.

אם זוהי בקשה חדשה אינך רוצה לאשר7 (א"י שפירא: בלי הסבר - לא).

קודם כל נקבע שאם זו בקשה חדשה איננו מאשרים אותה בשלב זה. אבל אם

זו לא בקשה חדשה, נאשר אותה.

עי שגבו

כיתות לימוד בונים מתקציב משרד החינוך ומתקציב משרד השיכון,

תלוי באיזו מועצה מדובר. את כיתות הלימוד במגזר הדרוזי בונה משרד

השיכון. לכיתות לימוד במגזד הערבי דואג משרד החינוך והחרבות"

אני מודיע לוועדה שיאם הבקשה היא במסגרת הסכום שאושר עבוד בניית

כיתות לימוד, אנהנו מאשרים את הבקשה להעברה התקציבית, אם יתברר שזו

בקשה הדשה, היא תובא לדיון"

לאשר פניות מסי 65 ו-68

פניה מס' 71 - משרד התעשיה והמסחר - מענקי מחקר

אני מבקש לקבל את הדשימה של ההברות המקבלות את מענקי המהקר.

אני מבקש התייעצות סיעתית בנושא לאתר שאריאל ויינשטיין ביקש

התייעצות סיעתית על פרוייקט הדגיגים שהוא בשלבי מהקר ופיתוח בטענה

שיש לשווק את הדגים האלה גם בשוק המקומי, הוא עיכב אישור של פניה

בשל שיווק דגים שיהל אולי בעוד שלוש שנים.

אביא את הפניה לאישור בישיבה הבאה,

להצביע על פניה מס' 71 בישיבה הבאה.

פניה מסי 72 - משרד העבודה והרווהה

זוהי בקשה להעברה מהרזרבה עבור השירות למפגר,

לאשר פניה מסי 72,

פניה מסי 74 - משרד האוצר

עי שגב;

אלה שינויים פנימיים בתקציב המכס לצורך רכישת מכשיר שיקוף

במכס,

לאשר פניה מס' 74,

פניה מסי 75 - משרד ההקלאות, תקציב הפיתוה

שינויים פנימיים בתקציב משרד ההקלאות לצורך ההלפת מרכזיית

טלפונים במינהל המהקר החקלאי,

לאשר פניה מסי 75,

פניה מסי 9T - משרד העבודה והרווהה

העברה לענף שירות מילואים בביטוה הלאומי להשלמת רמת הכיסוי של

שנת מילואים על פי הסכם בין ה וצר והביטוה הלאומי.

לאשר פניה מסי 79,



פניה מס' 80 - משרד העבודה והרווחה

זוהי העברה מהרזרבה הכללית להשלמת ההשתתפות במימון אגרת רדיו

וטלוויזיה לאוכלוסיה של מקבלי קיצבאות והבטחת הכנסה בביטוח הלאומי"

לאשר פניה מסי 80.

פניה מסי 91 - - משרד החקלאות - ההסדר למושבים

פניה זו מיועדת לתקצב אח השתתפות הסוכנות והבנקים בתקציב

מינהלת ההסדר למושבים.

חי רמוז;

ההסדר למושבים אושר כבר לפני למעלה מחדשיים. אני רוצה להבין מדוע

עד היוס לא הוקמה המינהלת. קראתי שחבר הכנסת אריאל ויינשטיין מבקש

שוב לדחות את הקמתה.

היו"ר א"י שפירא;

בפגישה אצל ראש הממשלה אמרתי לו: אל תדאג לוועדת הכספים, היא

תמלא את תפקידה. תקים את המינהלה.

חי רמוז;

אינני רוצה ששוב ידחו את הקמת המינהלת בטענה שוועדת הכספים

לא אישרה את התקציב. לדעתי זהו הנושא החשוב ביותר שעלינו לעסוק בו.

אני מבקש להזמין לישיבה הבאה את שר האוצר ואת שר החקלאות שיסבירו

לנו מדוע במשך חדשיים מאז אושר ההסדר לא הוקמה המינהלת, לא מתקבל

על הדעת שיעכבו את ביצוע ההסדר של למעלה ממיליארד שקל בגלל ענין כזה.

ראשית, אני מבקש למחות על מה שהובא בפנינו. אין החלטות ועדת-רביד.

יש החלטות ועדת הכספים, אני מבקש לשנות את הנוסח. אבל זה ענין טכני.

טעות מחשב..)

במשך חדשים רבית דנו על סיוע למושבים ואישרנו אותו. היום עומדים

להקים את המינהלה שתהיה מופקדת על ביצוע ההסדר. לפני של ושה ימים

השתתפתי באסיפות של חקלאים בצפון ושם נאמר לי על ידי כמה חקלאים,

שאנשים שמציעים עצמם להשתתף בעבודת המינהלת נדחים. למינהלת יש מנהל

ושני סגנים שבאים ממשרד החקלאות ומחלקת ההתיישבות, שהם משרדים

פוליטיים מובהקים. לא יתכן לבחור אנשים למינהלת או לפסול אנשים

משיקולים של זהות מפלגתית ומיממסדית, מה גם שהמערכת המימסדית היא

שהביאה את המושבים אל עברי פי פחת.

אני מבקש לא לפסול אנשים למינהלת רק מפני שהם אינם שייכים

למערכת הפוליטית-מימסדית.

כן אני מבקש לדאוג לכף שהמלצות ועדת הכספים בענין הסיוע

למוליכים יבוצעו כרוחן וכלשונן"

היו"ר א"י שפירא;

אני מציע לאשר את תקציב המינהלת. (ע' שגב: מיליון שקל).

לאחר דיונים ממושכים הגענו להחלטות, והיום אין שום הצדקה

לכל סחבת בביצוע ההסדר. כל דחיה נוספת בביצוע ההסדד ממוטטת את המושבים,

שמצבם הוא ללא נשוא. גורם הזמן כאן הוא מכריע ביותר-



יי כהן

לא יתכן שהאוצר ינסה לעקוף אח החלמות ועדת הכספים ולשנות

את שיעור הריבית שקבענו. לאחר חישובים של עלות גיוס ההון של הממשלה

והמרווח של הבנקים החלטנו על ריבית של 6.7%, אם כי החשבון המדוייק

הראה על שיעור של 6.5% לשנים הבאות אמרנו שהריבית תיקבע לפי תנאי

גיוס ההון של הממשלה מקרנות הגמל. אט הממשלה מנסה לתזור לריבית

של 8% זוהי שערוריה שלא היתה כמותה. אני מבקש לקבל על כך הבהרות.

יתר עס זה אני שותף לדעה שיש לאשר היום את הפניה כדי שלא יגידו

שאנחנו מעכבים את הקמת המינהלת.

ח' רמון;

חבר הכנסת אריאל ויינשטיין יצא כאן בהאשמה חמורה, שאין לה

כל יסוד, שפוסלים אנשים על רקע דעותיהם.

אני מביא את הפניה לאישור.

לאשר פניה מסי 91.

הצעות לסדר-היום

היו"ר א"י שפירא;

כמה חברים ביקשו רשות להעלות הצעות לסדר היום. חבר הכנסת אריאל

ויינשטיין, בבקשה.

אי ויינשטיין;

אני מבקש להעלות את הבעיה של קופת חולים מאוחדת. קופת חולים

הכללית וכן קופת חולים לאומיח קיבלו כל אחת סכום מסוים. לגבי קופת

חולים מאוחדת יש עיכובים בהעברת הכספים- יש לנו ועדת משנה בראשותו

של תבר הכנסת חיים קופמן לנושא זה. אני מבקש להטיל על וערת המשנה

להחיש את הטיפול בענין ולכלול בדיון גם את קופת חולים מאוחדת,

חי רמוז;

הבעיה היא שכאשר משרד האוצר מגיע למסקנה שיש למחוק חובות,

הוא מוחק את החובות אבל עושה את ההסדר הזה על חשבון משרד הבריאות.

האוצר מחק חובות בסכום של 18 מיליון לקופת חולים לאומית, ובאותה

זמן הוא דורש ממשרד הבריאות לקצץ את הסכום הזה מתקציבו. ניהלנו בוועדה

מאבקים קשים על תקציב משרד הבריאות כאשר דובר בסכומים יותר קטנים.

אני מבקש לזמן לכאן את נציג האוצר ואת נציג משרד הבריאות לדיון על

הסכום של 18 מיליון שקל, כי קיצוץ סכום כזה מתקציב משרד הבריאות

יגרום לשיבושים חמורים במערכת הבריאות" אני מבקש שתקציב משרד הבריאות

לא ייפגע כתוצאה מההסדרים של האוצר למחיקת חובות.

נאחד את ההצעות ונשמע בדיון גס על מצבה של קופת חולים מאוחדת.

היו"ר א"י שפירא;

אני רוצה להעלות את הבעיות של בית חולים ביקור חולים בירושלים

ובית חולים לניאדו בנתניה.

את הבעיה של קופת חולים מאוחדת העליתי לפני כחודש ימים וביקשתי

את רעדת המשנה בראשותו של חיים קופמן לטפל בענין. לאחר שעד כה לא נעשה

דבר בענין זה, אזמין לכאן את נציג האוצר כדי שידווח לנו מה קורה. מכאן

ואילו ועדת הכספים במליאתה תטפל בענין. לא אעביר אותו יותר לוועדת

המשנה.



היו"ר א"י שפירא

בית החולים ביקור חולים עומר בפני עיקול כללי. הוא חייב כאילו

סכום קול 20 מיליון שקל עבור ניכויים למס הכנסה, מזה 14 מיליון ריבית

וקנסות.

היתה החלטה של ועדת הכספים לאפשר למערכח הבריאות לגבות תשלומים

עבור יום אשפוז, עבור ביקור אגל רופא, בסכומים מינימליים. ביצוע

ההחלטה היה פותר את הבעיות של המערכת,

די צוקר;

אני מבקש לקיים דיון על שיעורי הריבית ועל מדיניות האשראי במשק.

קרו כמה דברים בשבועיים האחרונים. (היו"ר א"י שפירא: בנק לאומי חזר בו

מההחלטה להעלות את שיעורי הריבית). ומה יהיה אם מחר זה יקרה שוב?

מכל מקום יש בעיה של היקף האשראי במשק, וזה נושא ששר האוצר וגם מישהו

בבנק ישראל צריכים לתת דעתם עליו.

אני בכל זאת חושב שקורה משהו בתחום המוניטרי. המוסדות הבנקאים

נכנסו ללחץ. החודש הזה הוא חודש קריטי. נתנו סמכויות מלאות לנגיד

בנק ישראל והוא מצדו התחייב שבכל פעם שיהיו לנו השגות באשר לנעשה

בתחום המוניטרי הוא יבוא לכאן. אני חושב שההתרוצצות היתה השבוע בשל

רצונו של מישהו להעלות את שיעורי הריבית, שזה צעד מטורף, מחייבת

אותנו להזעיק את הנגיד ולצלצל בפעמונים.

אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, לזמן לישיבה הקרובה את נגיד

בנק ישראל החוזר היום ארצה. מאז פרש ויקטור מדינה מבנק ישראל אינני

מבין מה עושים שם בתחום המוניטרי. הקטע של שערי הריבית איננו פועל

כהלכה בתכנית הכלכלית.

בשוק משווקים את ענבי לכיש, ענבים ללא חרצנים. יש מספר מושבים

שמגדלים ענבים עם חרצנים והם נקלעו למצב קשה, כי בשוק אין ביקוש

לענבים עם חרצנים, בצר להם הם פנו לעזרה למשרר החקלאות והם מתרוצצים

ממשרד החקלאות למשרר האוצר וחזרה. הם מבקשים שוועדת משנה שלנו תבחן

את הבעיה שלהם. .

אפשר להטיל את הבדיקה הזו על חברי הוועדה פסח גרופר ואפרים שלום.

אני מוכן להצטרף לוועדת המשנה המצומצמת הזו.

פסח גרופר ואפרים שלום אינם כרגע כאן. לכן אבקש את יגאל כהן

להיות יושב-ראש של ועדת משנה מצומצמת לענין זה. אני אתקשר עם פסח

גרופר ואפרים שלום ואבקשם להצטרף לוועדת המשנה הזו שתבחן את מצבם של

מגדלי חענבים עם חרצנים.

אני תומך בתביעה לקיים דיון דחוף על מדיניות האשראי והריבית.

אני חושב שאין להסתפק בדיבורים ובהבעת מחאות בענין. אני מציע שהישיבה

תתקיים ביום ראשון או ביום שני הבא.



יי צבן

אדוני היושב-ראש,אם החלטת להזמין את הברי ועדת הכספים לסוכה

שלו, אני מציע לר להזמין אותם למפגש לא פורמלי ולא לישיבה של הוועדה.

אפשר לקיים בסוכה שיחה על כמה נושאים, ואני אישית מבטיח לך לבוא

ולשבת אתך בסוכה. אבל אני מבקש לא לקיים ישיבה פורמלית בסוכה. זה לא

נאה ולא מכובד לקיים ישיבה פורמלית בסוכה, זה גם לא נכון לפי התקנון.

כאשר אישרנו את ההיטל של 3% על מטבע הוץ היתה התחייבות של נגיד

בנק ישראל להוריד את הריבית. ועוד שאלנו אותו! מתי תרד הריבית?

הוא הוריד את הריבית באחוז אחד.

היתה ירידה של הריבית.

ירידה לצורך עליה.. אני רוצה להודיע שאין מדינה בעולם שכל כך

לא מעונינת ביצוא כמו מדינת ישראל. בשוק החפשי אתה מקבל מימון יותר

זול מאשר המימון שנותנת המדינה לייצור לקום יצוא. לא היה כדבר הזה.

אני מבקש את תגובתך להצעה לקיים דיון דחוף עם נגיד בנק ישראל.

היו ר א"י שפירא;

אני מקווה שהישיבה הבאה שלנו תוקדש לדיון על מדיניות הריבית

מתי תתקיים הישיבה?) תקבל על כך הודעה.

שמעתי את ההערה שלך על ההזמנה לשבת בסוכה. על הישיבה בסוכה

נאמר: תשבו וכעין תדורו - כל מה שאתה עושה בביתך אתה צריך לעשות בסוכה.

אתה יכול לבקש שבחול המועד סוכות לא נדון בענינים שבחול.

ביקשתי שזה יהיה מפגש של חברי ועדת הכספים.

הקטל בדרכים נגרם בראש וראשונה בגלל מצב הכבישים. כל הנתונים

מראים שכביש טוב מקטין את מספר התאונות. אף פעם לא קיימנו דיון רציני

בשאלה כמה כסף דרוש כדי לפתור כמה בעיות שאנחנו יודעים שכל שנה גובות

אתה מאמין באמת ובתמים שזה תלוי בכבישים?)

במצב הכבישים והצמחים. מאז נפתח כביש ירושלים-תל-אביב ירד מספר

התאונות בכביש זה ב-93% לא קיימנו דיון בשאלה כמה כסף דרוש לטיפול

בכמה מוקדים רציניים שאפשר לטפל בהם במחיר זול יחסית. האמינו לי, אס

יש דבר שאנחנו צריכים להכות עליו על חטא, זהו הענין שלא עשינו בענין

הכבישים שום דבר. אני מבקש שתכנס ישיבה בנושא זה עם שר התחבורה.

נמנעתי מהצבעה על העלאת דמי ביטוח חובה לרכב כי דרשתי להשבית

את הרכב יום אחד בשבוע ולדאוג לתיקון הכבישים.

אני מבקש לקיים את הדיון על מצב הכבישים באופן דחוף. האמין לי,

אנשים נהרגים בכבישים בגלל כסף קטן.



צו מס הכנסה (פטור ממס על יבית בליל הלוואה מתושב חוץ) (מס' 6)

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה מתושב חוץ) (מס' 7)

הוועדה מתבקשת לאשר שני צווים הבאים לפטור ממס ריבית בקול הלוואה

מחושב חוץ. בצו הראשון מתבקש אישור לפטור ממס אח הריבית על ההלוואות

חברת לוז תעשיות בע"מ; כור תעשיות בע"מ; האוניברסיטה העברית

בירושלים; תברת תריראן; חברת כלל תעשיות בע"מ, ובצו השני כלולות

החברות - פז חברת נפט בע"מ; חברת בזק בע"מ; כלל ליסינג בע"מ; ההברה

הלאומית לאספקת פחם; חברת כור תעשיות בע"מ; חברת כלל סחר בע"מ; חברת

תריראן בע"מ.

חברת כור מנצלת כספים מררום אפריקה. אם לא נאשר את הצו, הכסף

עלול ללכת לאיבוד. חברת תריראן נתנה הסברים מפורטים מדוע הם לוקחים

את ההלוואות האלה במטבע חוץ ולאיזו! מטרות ישמשו הכספים האלה.

י' צבז;

אולי יעבירו אלינו את כל החומר הזה כרי שנוכל ללמוד אותו.

האס הנושא חזה היה בסדר היום של הישיבה הזו? (א' קרשנר: הוא נכלל

בסדר היום). האם קיבלנו את החומר הזה בעוד מועד? (ס" אלחנני: הוא

הונח עכשיו על השולחן.) אני מבקש לעיין בחומר.

היו"ר א"י שפירא;

את הצווים האלה צריך היה לאשר לפני ה-30 בספטמבר.

ד' תיכון;

נניח שאזדח המקבל הלוואה מחו"ל יבקש לפטור את הריבית על אותה

הלוואה ממס הכנסה. האס בכלל מישהו יתייחס לבקשתו? האם יש סיכוי

שהיא תיענה?

הממונה על הכנסות המדינה מר ברון נהג להביא בקשות כאלה לאישור

הוועדה. אף פעם לא התנגדתי לאישור אבל תמיד טענתי שכל ההסברים האלה

הם חסרי ערך, כי אנחנו איננו יודעים איזה בקשות נדחו. אלינו מביאים

את הבקשות. שאושרו. איננו יכולים לדעת מה היו השיקולים של האוצר לדחיית

בקשות כאלה או באיזה מקרים הן נענו. הסעיף במס הכנסה המסמיך את שר

האוצר לפטור ממס ריבית בשל הלוואה במטבע חוץ הוא כללי. כל הלוואה במטבע

חוץ יכולה להיכלל במסגרת הקריטריונים הקבועים בחוק למתן הפטור הזה,

כל הלוואה נועדה לשפר את מאזן התשלומים של המדינה.

ההלוואה לאוניברסיטה איננה עומדת בקריטריונים האלה.

אפשר לומר שיש בה כרי ליצור מקורות תעסוקה חרשים. כל ענין כלול

בכף אס אנשי מס חכנסה רוצים. ביקשתי כמה פעמים לבטל את ההסדר הזה.

אתה מתכוון לומר שהפטור ממס לא יהיה באישור הוועדה?

אני מציע שלא יהיה ניכוי מס במקור על הלוואות מחו"ל לכולם.

זה נושא לחקיקה ראשית.

יש כאן פתח גדול לפרוטקציוניזם. לכן כל פעם שהביאו בקשה כזו

הצעתי לבטל את הניכוי במקור, בינתיים אני מציע לאשר את הצווים ולבקש

התחייבות מניס הכנסה להעניק את הפטור הזה לכל מי שיבקש אותו,

יש כאן תהליך שראשיתו בבנק ישראל, קורם כל בנק ישראל צריך לאשר

לארם או להברה לקבל הלוואה מחו"ל. רק לאחר שבנק ישראל מאשר את קבלת

הלוואה פונים לאוצר ומבקשים פטור ממס על הריבית, את הפטור מקבלים אלה

שהם קרובים למלכות, ארם שאין לו קשרים לא מגיע לזה,

בנק ישראל צריך לאשר את קבלת ההלוואה במטבע תוץ,

ר' תיכון;

בשעתו היה היתר כללי, לאתר שירדה הריבית ביטלו את ההיתר הכללי,

היתר מיותר נותן בנק ישראל, מי שמקבל הלוואה במטבע תוץ חייב לנכות

מס במקור מהריבית שהוא משלם על ההלוואה- אי לכך הוא פונה לאוצר ומבקש

פטור, באותם מקרים שהאוצר מוכן לתת פטור הוא מביא את הבקשה לוועדת

הכספים כדי לקבל את אישורה לכך" אני תושב שמספיק לו לאדם שהוא נאלץ

לקבל היתר מיוחר מבנק ישראל לקבלת הלוואה במטבע תוץ, משניתן ההיתר

על ידי בנק ישראל לא צריך להיות ניכוי מס במקור, בנק ישראל הוא אשר

קובע את זרימת הכסף מחו"ל ומכוון אותה,

היקף היבוא של מטבע תוץ לארץ איננו רלוונטי לענייננו. לכך נועד

ההיטל על יבוא מטבע הוץ. זוהי המדיניות של בנק ישראל, הוועדה איננה

עוסקת בכך,

כיוון שהריבית על הלוואות מחו"ל או על כל הלוואה שהיא רואים אותה

כהכנסה שהופקה בארץ, היא תייבת בניכוי מס במקור. כדי שהמלווה בחו"ל

יקבל ריבית אמיתית על ההלוואה צריך לגלם את המס, ואז הריבית כאן הופכת

להיות פרוהיביטיבית, (היו"ר א'י שפירא: זה מייקר את הכסף),

עיון בבקשות אלה מעורר את השאלה: היכן כל האחרים שמקבלים הלוואות

מתו"ל, מדוע הם לא הגיעו לכאן? והיכן ההלוואות שמקבלת מדינת ישראל?

אינני יודעת איך ניתן הפטור להלוואות שלוקחת המדינה בתויל,

שינוי המצב הזה מתייב תיקון בהקיקה ראשית, אבל אולי אפשר למצוא

דרך שהדבר לא יהיה כל כך שרירותי. איננו יודעים מי לא קיבל את הפטור,

איזה בקשות לפטור לא נענו על ירי האוצר,

בעת הריון על המדיניות המוניטרית ועל הריבית נעלה גם את השאלה הזו,

אני מבקש התחייבות של מס הכנסה לפטור מניכוי מס במקור כל מי שיבקש

זאת.

נציג האוצר היושב עמנו איננו מוסמך לתת התתייבות כזו,

הוא יבוא את הענין בפני השר הממונה,

הצעתי אומרת שמס הכנסה יביא לוועדה את הרשימה של הבקשות שהוא

ממליץ לאשר וגם את אלה שהוא ממליץ לא לאשר, (סי אלחנני: זהו תקרים

מסוכן,) אני רוצה לדעת באיזה מקריבו הוא ממליץ לאשר ובאיזה מקרים

הוא לא ממליץ לאשר ומהם הנימוקים לכך-



סי אלחנני;

מה שמטריד אוחי זו הפירצה שתיפתח כאן להתחמק מתשלום מס הכנסה.

חושב מקומי שנוחן הלוואה ומקבל עליה ריבית חייב בניכוי מס במקור על

הריביח, כי זוהי הכנסה. על כך אין עוררין. החשש הוא שאנשיס יקבלו

הלוואה בארץ, יהפכו אותה להלוואה שכאילו קיבלו אותה במטבע חוץ מחו"ל,

וכך ייהנו מפטור אוטומטי מניכוי מס במקור. פתאום כל ההלוואה ייהפכו

להלוואות מחויל. אני בהחלט מבינה את החששות של האוצר מפני פירצה כזו

שהם לא יוכלו להשתלט עליה, מה גס שמציעים פטור אוטומטי-

החקיקה הזו היא מיושנת. היא אושרה לפני שנים בתנאים שונים לחלוטין.

מסתבר שהיום זה מייקר את עלות הכסף והופך את ההלוואות מחו"ל לבלתי

אפשריות. (סי אלחנני; זאת עושה ההיטל על מטייח). נשאלת השאלה אס יש

צורך בתיקון הסעיף הזה בפקודת מס הכנסה.

סעיף 16(4) לפקודת מס הכנסה נתקבל לפני שנתייס וחצי.

הוא נתקבל כסעיף 5(4)) ההצעה שלי רואה את העניי בצד השני

של המטבע. אני סבור שחשוב לשמוע תשובה מוסמכת של האוצר מה היה קורה

אילו היו אומריס שכל הריבית הזו תהיה פטורה אוטומטית ממס בלי צורך בכל

האישורים" אני חושב שאני יודע את התשובה. אבל בכל זאת כדאי לשמוע אותה.

מי קפוטה;

קודם כל אני רוצה להתייחס לשאלה האס סעיף 5(4) יש לו זכות קיום.

סעיף זה נחקק בשעתו בהקשר לענין של חברת החשמל ויתכן שהיום אין לו זכות

קיום. .

אני מסכים שהקריטריונים לפיהם מאשרים או לא מאשרים את הפטור

צריכים להיות גלויים וברורים ויש להביאם בפניכם. אני ממליץ שהממונה

על הכנסות המדינה יציג את הקריטריונים האלה.אפשר לקיים דיון על

הקריטריונים ולראות אם הם עומדים במבחן. צריך גם להבטיח שגופים הקשורים

ביניהם לא יעקפו את ההודאות האלה.

אני יכול לומר שרק במקרים בודדים לא אישרנו בקשות כאלה"

הם ניכו באמת מס הכנסה במקור, או שהם לא לקחו את ההלוואה?

לא בדקתי זאת. כל מה שאני אומר שרק בודדים לא קיבלו אישור.

למס הכנסה יש הכנסות מזה?

אני מסכים שצריך להסדיר את הענין. כל פעם שמובאת בפנינו בקשה

לאשר פטור ממס על ריבית המשתלמת בשל הלוואה במטבע חוץ נוצר כאן הרושם

שהאוצר נענה לבקשה של חברה שיש לה קשרים היודעת להפעיל לחצים.

אני מציע שנאשר את שני הצווים ויהד עם זה נסכם כי בדיון על

המדיניות המוניטרית נעלה גם את הבעיה הזו. אנחנו יודעים שאי אפשר

לקבל הלוואה מחו"ל בלי אישור של בנק ישראל. אם בנק ישראל מגיע למסקנה

שהחברה לא צריכה לקבל הלוואה בחו"ל, הוא לא מאשר את הבקשה לקבלת הלוואה.

אבל ברגע שחברה מקבלת אישור מבנק ישראל מדוע היא תשלם את המס ואילו

חברה אחרת תהיה פטורה? נגיד בנק ישראל יכול לומר שההחלטה על היטל

של 3% על מטייח נועדה למנוע יבוא דולרים. זה חלק מהמדיניות המוניטרית

של בנק ישראל, ובמסגרת הדיון נעלה גם את הבעיה הזו. עד אז נאשר את

הצווים.



היו"ר א"י שפירא

ועדת הכספים מוסמכת רק לאשר אח הפטור מניכוי מ0 במקור על הריבית.

ההגיון שלנו אומר אר שכולם יהיו פטורים או שכולם ישלמו את המס,

הנטיה שלי היתה לעכב את האישור כי לדעתי צריך היה להגיש את

ההומר בזמן ולאפשר לנו לעיין בו. אבל אני מסכים לאשר היום את הצווים

בתנאי אהד. אינני יודע אם במסגרת הדיון הכללי על המדיניות המוניטרית

אפשר יהיה להיכנס לפרטים אלה, אבל אני מציע לבקש מהאוצר שתוך שבועיים

יגיש לנו נייר ובו תשובות לשאלות שלא נענו היום. (היו ר א"י שפירא;

הקריטריונים..) קודם כל עמדת האוצר לגבי השאלות העקרוניות וכן תשובות

לשאלות שנשאלו בדיון, גס השאלות של היועצת הכלכלית של הוועדה.

היו"ר א"י שפירא;

אני מביא את הצווים לאישור.

הצבעה

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה מתושב חוץ) (מס' 6) -אושר

צו מס הכנסה (פטור ממס על ריבית בשל הלוואה מתושב הוץ) (מ6 7) - אושר

תרומות למוסדות ציבור

לפנינו שתי פניות של שר האוצר לאשר קביעת מוסדות לענין סעיף 46

לפקודת מס הכנסה המקנה זיכוי ממס בתנאים מסוימים על תרומות למוסדות אלה.

שמות המוסדות והפרטים עליהם מופיעים בדברי ההסבר המצורפים לפניות.

יש בקשה של המרכז הבינלאומי לשלום לפטור ממס. האוצר התנגד למתן

הפטור בטענה שזה מוסד פוליטי. בדקתי איזה מוסדות נהנים מהפטור הזה

ומצאתי למשל את האגודה לחינוך תנועתי על שם גולדה מאיר, או את המדרשה

על שם בן-אליעזר, וכן רשימה לא קטנה של מוסדות של כל המפלגות, שכולם

הרבה יותר פוליטיים מאשר המרכז הבינלאומי לשלום שאיננו קשור למפלגה

מסוימת.

אני מבקש שנציג האוצר יבוא לכאן וינמק מדוע הוא לא נותן את הפטור

למרכז הבינלאומי לשלום, ועד אז לא נאשר את הפניות האלה.

לעכב את אישור המוסדות עד לקבלת הסברים על המרכז הבינלאומי

לשלום.

שכר מבקר המדינה ונשיא המדינה

לפני מספר שבועות ביקשנו לשוחח על שכרו של מבקר המדינה.

במסגרת השאלות הועלתה גם השאלה של שכרו של נשיא המדינה. אמרנו שבעת

שנדון בשכרו של המבקר נדון גם בשכרו של נשיא המדינה ונחליט על כך יחד.

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בפנייתה לוועדת הכספים ממליצה

ששכרו של מבקר המדינה יהיה כשכרו של שופט עליון, וזאת מאחר שמבקר

המדינה הנוכחי לפני שנכנס לתפקידו קיבל מינוי זמנו של שופט עליון,

ויש להניח שהיו כל הסיכויים להגיע לכהונה של שופט עליון. אבל הוא

קיבל את התפקיד של מבקר המדינה, ולכן ממליצה הוועדה לאשר לו שכר של

שופט עליון.

היום עוברו של מבקר המדינה הוא כשכרו של שר או של נגיד בנק ישראל-

אני מבקש לקיים אח הדיון על שברו של מבקר המדינה בנוכוזות מספר יותר

גדול של חברי הוועדה.

היו"ר א"י שפירא;

ועדת הכספים אמרה כמה פעמים ששכרו של נשיא המדינה צריך לעלות

בשקל אחד באופן סמלי על השכר הגברה ביותר הקיים בשירות הציבורי, כלומר

בשקל אחד יותר מאשר שכרו של נשיא בית המשפט העליון, טענו חברים שלפי

חוק שנחקק ב-952ו שכרו של נשיא המדינה פטור ממס הכנסה.

יי כהן;

גם כל ההוצאות של בית הנשיא הן על חשבון תקציב המדינה.

היו"ר א"י שפירא;

אלה הן הוצאות ולא שכר- הכנסות אחרות של נשיא המדינה שלא משכר

חייבות במס מלא.

אנחנו מוסמכים לבטל את הפטור ממס על שכרו של נשיא המדינה בחקיקה

הראשית, אבל ברור לי ששכרו של הנשיא צריך להיות גבוה ולו גם בשקל אחד

משכרו של בעל המשרה בשירות הציבורי שמקבל את השכר הגבוה ביותר.

(ד' צוקר; בברוטו או בנטו?) בברוטו- כאמור, חברי ועדת הכספים יבולים

להחליט שהן מגישים לכנסת הצעת תיקון לחוק המבטלת את הפטור ממס הכנסה

על שכרו של הנשיא. אבל אם שכרו של נשיא בית המשפט העליון הוא 5600 שקל,

שכרו של הנשיא צריך להיות 5601 שקל"

הנושא הוא רגיש ועדין- אני מציע שתקום ועדה בראשותך, אדוני

היושב-ראש, בת שלושה או ארבעה חברים שתבדוק את הענין ותציע הצעות,.

יי כהן;

אני מצטרף להצעה של חבר הכנסת צבן. נשיא המדינה הוא סמל.

לשכרו יש השלכות. עלינו לרון על הנושא באחריות וברצינות ולא לקראה

סיום הישיבה.

אני מציע שעל שכרו של נקייא המדינה תבוא בדברים עם הסיעות

ותקים ועדת משנה שתטפל בענין ותכריע. אני מציע שהדיון הזה יהיה חסרי.

אם ועדת המשנה תחליט להעלות את השכר, נעלה אותו, והענין לא יגיע

למליאת הוועדה-

יי מצא;

אני מציע להפריד את הדיון על שכרו של נשיא המדינה מהדיון על לזכרם

של מבקר המדינה או נושאי משרה אחרים.

היו"ר א"י שפירא;

אקים ועדת משנה לענין שכרו של נשיא המדינה ואעמוד בראשה. אבוא

בדברים עם ראשי הסיעות גם על ההרכב של ועדת המשנה-

אי ויינשטיין;

אני חושב שאנחנו צריכים לקבל אח ההמלצה של הוועדה לענייני ביקורת

המרינה בענין שכרו של מבקר המדינה.

אני רוצה לקרוא בפניכם את מכתבה קול הוועדה לענייני ביקורת המדינה:

"הוועדה לענייני ביקורת המדינה החלימה היום פה אחר להמליץ בפני ועדת

הכספים כי תשתמש בסמכותה לפי סעיף 4(א) לחוק מבקר המדינה ותקבע כי

משכורתו של מבקר המדינה והתשלומים האחרים ששולמו לו בתקופת כהונתו וכן

זכויותיו לגימלאות לאחר פרישתו יהיו כשל שופט בית המקשפט העליון. כידוע

לר, כאשר נתמנה מבקר המדינה הנוכחי לתפקידו הוא כיהן כשופט בפועל של

בית המשפט העליון".

באותה ישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה אמרתי שאמנם

לא בדקתי את הענין, אבל היות וזוהי המלצה שתובא בפני ועדת הכספים,

שהיא המוסמכת לקבוע את שכרו של מבקר המדינה, נראה שם את התמונה הכוללת.

אינני מציע לדון בכך עכשיו, החלמה כזו תשפיע על כל המבלה של

שכר נושאי המשרה. אינני מקבל את הטענה שמר מלץ עמד להיבחר להתמנות

שופט עליון ולכן יש לאשר לו בתפקידו כמבקר המדינה שכר של שופט עליון.

זה לא נימוק. אנחנו צריכים להחליט על שכרו של מבקר המדינה לגופו של

ענין ובהקשר הכללי.

נקיים על כך דיון.

סוכם: להקים ועדת משנה לענין שכר הנשיא ולקיים דיון נוסף

בענין שכרו של מבקר המדינה"

תקנות לעידוד החסכון

שר האוצר כמכתביו לוועדה מבקש את אישורה לשינויים בתכניות חסכון,

חידוש תכניות חסכון והארכתן.

אלה הן בקשות לשינוי מועדים ותנאים של תכניות תסכון שהתקופה

שלהן עומדת להסתיים. המטרה היא להניע את החוסכים להשקיע חזרה את

הכספים האלה בתכניות המשך ולא להעבירם לחשבונות עובר ושב. ההורעות

על כך צריכות לצאת בימים אלה.

לאשר תיקונים בתכניות החסכון הבאות, כמפורט במכתבים

"לרכב" של בנק יהב; "לדירה"; "דולר-מדד"; "תשואת המשך";

"צמוד דולר".

צו הבנקאות (עמלת פרעון מוקדם) (הוראת שעה) (תיקיו)

הצו נדון בישיבה קודמת והיתה הצעה להחילו גם על הלוואות צמודות

שהריבית עליהן עד 9%. שר האוצר מסכים לפטור מעמלת פדיון מוקדם גם

משכנתאות אלה. אני מביא לאישור את הצו עם התיקון הזה.

לאשר את הצו בתיקון הבא - הצו יחול גם על הלוואות

צמודות שהריבית עליהן היא עד 9%.



תקנות הבזק (תשלומים בעד שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון)

היו"ר א"י שפירא;

לאחר שנציג משרד התקשורת הגיע, אנחנו יכולים לרון בתקנות הבזק

ולאשר אותן.

בערבי חג יש עומס רב על קווי הטלפון. אם נוזיל את התעריפים גם

בערבי חג ומועד אנשים ייאלצו לבזבז שעות רבות כרי להשיג שיחות.

התעריף המוזל חל החל משעה 13.00.

אני מביא את התקנות לאישור.

הצבעה

תקנות הבזק(תשלומים בער שירותי בזק המפורטים בתוספת לחוק) (תיקון)- אושרו

אני מבקש לרשום שהצבעתי נגד.

תיקון טעות בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 73 - השכרת דירה למגורים)

שר המשפטים מבקש לאשר תיקון טעות בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה

(מסי 75 - הקוכרת רירה למגורים) התשמ"ז-1987: בסעיף 7, ברישה, במקום

"בסעיף 49 לחוק" צריך להיות "בחוק".

היו"ר א"י שפירא;

הוועדה מאשרת את התיקון בנוסח החוק-

אני מברך את כולכם בגמר חתימה טובה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בש7ה 13.30)