הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 494

מישיבת ועדת הכספים

יום ה'. די באב, התשמ"ז - 30.7.1987 י- שעה 10.00 בתל-אביג

נכחו

חברי הוועדה! א"י שפירא - היו"ר

א' אבוחצירא

י"ז אמיר

יי ארידור

יי ארצי

פי גרופר

אי ויינשטיין

יי מצא

שי עמר

יי צבן

חי קופמן

חי רמון

מי שטרית

אי שלוס

גי שפט

י' רבינוביז - נציב מס הכנסה

אי אלטר, מי גביש, זי פלדמן,

מי קפוטה, חי דוקלר - משרד האוצר

אי קרשנר

אי דמביץ

יועצת כלכלית; סי אלחנני

קצרנית; אי דגני

הצעות לסדר היום;

תקנות מס הכנסה (תיאומים לגבי מפעל מעורב

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 74).



הצעות לסדר-היום

אני פותח את הישיבה.

הצעה לסרר לחבר הכנסת יאיר צבן. בבקשה.

יי צבן;

פנו אלי המגדלים של החיטה שהרבנות הראשית נתנה להם הכשר

בטענה שהם מרגישים עצמם כבני ערובה בענין שהם אינם יכולים לעשות דבר

לפתרונו. הוסכם אתם על מחיר של 193 דולר לטון. הם קיבלו מפרעה

של 150 דולר. יתרת הסכום נשארה תלויה ועומרת ער שיסוכם הענין עם

המאפיות והטחנות. אין שום סיבה הגיונית לדחות את התשלום המגיע

למגרלי החיטה. אני מבקש שמה שהובטח להם יקויים ללא דיחוי.

בתחילה הם קיבלו פחות מאשר 150 רולר לטון.

דיברתי על כך עם אנשי אגף התקציבים. הם אינם מתכחשים להבטחה

אלא שהם טוענים שיש עור בעיה כמה יעלה ענין השמיטה-

לפני מספר חרשים העבירה הכנסת לוועדת הכספים הצעה לסדר היום

בענין אי בצועו של חוק החיילים המשוחררים. עד היום היושב-ראש לא מגא

לנכון לקיים אפילו דיון ראשוני בנושא. אני חושב שאפשר לקיים את הדיון

בכן היום.

קראתי אתמול בעתון "מעריב" כתבה של דב נייגר, נציב מס הכנסה

לשעבר, שבה הוא מתאר נישומים שפיגרו בהגשת הדו"חות למס הכנסה, ששלטונות

המס הוציאו להם שומות גבוהות, ואף הוציאו להם צווים לעיכוב יציאה מן

הארץ. נישומים אלה שניסו לברר את פשר השומות האלה נתבעו קודם כל לשלם

את המם ורק אחר כך היו מוכנים לקיים אתם את הבירור.

היו"ר א"י שפירא;

מהו עיסוקו של מר נייגר היום, היכן הוא עובד?

הוא מנהל משרר פרטי כעורך דין ויועץ מס.

אני בעד העמקת הגביה, אבל לא נראה לי שיש לחייב אדם לשלם

מס בסכומים לא סבירים, שאין לו אפשרות לשלמם, לפני כל בירור.

אתה מדבר על נישום שלא הגיש את הדו"ח שלו למס הכנסה, ובהיעדר

דו"ח הוצאה לו שומה גבוהה. יש הבדל בין נישום שהגיש דו"ח ואין לו

כסף לשלם את המס לבין נישום שלא הגיש דו"ח.

אולם שלא הגיש דו"ח מוציאים לו שומה"

לא מאפשרים לאותו נישום לערער או להשיג על השומה עד שהוא לא

ישלם אה מלוא הסכום שתובעים ממנו, רק לאחר התשלום מובנים לקיים אתו

בירור. אולי אפשר להסתפק בקבלת בטחונות מאותו נישום ישלם את המם

המגיע ממנו לאחר הבירור ולא לדרוש ממנו תשלום בפועל-

להצעה של חבר הכנסת צבן, אני מבטיח לר להתקשר עם השר שרון

שצריך להביא לכך שישלמו את הכסף למגדלי החיטה. עד כמה שידוע לי,הענין

סודר. למה לא משלמים את הכספים האלה, אין לי מושג. אבל זה לא המקרה

הראשון שהאוצר מעכב תשלומים שהוחלט עליהם. אני אברר את הענין עם

השר. (יי צבז; ביום שני נקבל הסבר?) כן-

להצעה של חבר הכנסת זיק אמיר, הדיון בהצעה לסדר-היום בענין

אי ביצוע חוק החיילים המשוחררים נדחה, כשם שדחינו אח הדיון בעוד כמה

נושאים, כי היינו עסוקים בטיפול במשבר המושבים, גם השר שמעון פרס

ביקש לא לטפל בשום ענין אלא בסיוע למושבים.

לשאלתו של חבר הכנסת אפרים שלום ישיב נציב מס הכנסה,

אני מבין שבכתבה שנתפרסמה ב"מעריב" תקף נציב מס הכנסה לשעבר

חוק שהיה בחוקף בתקופת כהונתו כל הזמן. לכן לא נראה לי טביר שדווקה

הוא יתקוף את הנושא. יש היום בעתון "מעריב" התייחסות של הממונה

על הכנסות המדינה לאותה ידיעה. מדובר בסעיף 194 לפקודה מס הכנסה

המאפשר לפקיד השומה, כאשר יש סיבה לחשש שארס לא ישלם את המס ולהוא

עומד לעזוב את הארץ, להוציא לו שימה מהירה. במקרה זה לא מאפשרים

לו ערעור או השגה על השומה עד לתשלום המם.

מה שהציע הבד הכנסת שלום קיים בחוק- הנישום יכול לתת ערובה

לתשלום המס, הוא לא חייב לשלס את המס בפועל. זה כחוב במפורש בסעיף.

ח' קופמן;

ההצעה לסדר שלי היא בענין הפעולה שנוקט בה שר האנרגיה לקראח

רפורמה במשק הדלק. מדובר במשק שהמחזור שלו הוא מיליארד דולר לשנה,

ושר האנרגיה מבצע רפורמה במשק הזה למרות שביקשתי שוועדת הכספים

תדון קודם בנושא. אני יודע שהשר עומד להוציא רשיונות ליבוא דלק

לחברת החשמל. זוהי מהפכה במשק הדלק"

חי רמוז;

אני יכול להרגיע אותך שהוא לא יעשה זאת כי אין לו אישור לכן

מהרשות לאנרגיה.

חי קופמן;

הוא לא מתחשב ברשות לאנרגיה. אני רוצה שוועדת הכספים תדון בנושא.

חי רמוז;

קיימנו דיון בישיבה אחת ונאמר שיהיה לכך המשך.

היו"ר א"י שפירא;

בהמשך לדיון שהתקיים בוועדה פניתי רשמית לשר האוצר וביקשתי

ממנו להודיע לשר שחל שהוא לא יכול לעשות שום צעד לקראת רפורמה במשק

הדלק לפני שיהיה דיון על כך בוועדת הכספים- לאחר מכן קיבלתי תשובה



היור א"י שפירא

מהשר שחל שהוא מוכן להופיע בפני הוועדה, אבל עלינו לדעת שלוועדה

אין שום מעמד בענין זה והוא יכול לפעול לפי הבנתו ושיקול דעתו,

הוא צודק שלוועדה אין מעמד חוקי בענין.

היו"ר א"י שפירא;

אנחנו יודעים שוועדת הכספים מסוגלת להשיג דברים גם כאשר

אין לה מעמד והחלטותיה אינן מחייבות. בסופו של דבד השר שהל יצטרך

להגיע לווערה.

היו"ר א"י שפירא;

אני רוצה להעמיד להצבעה את ההצעה שהשר שחל לא יעשה כל פעולה

לקראת רפורמה במשק הדלק לפני שיתקיים דיון בוועדת הכספים.

א' ויינשטיין;

השר שחל לא יהיה רשאי לעשות שום שינוי במשק הדלק לפי הדיון

בוועדה.

הוחלט; הוועדה מבקשת ששר האנרגיה והתשתית לא לבצע כל

שינוי במשק הדלק לפני דיון בוועדת הכספים.

יי ארידור;

אני מציע לחת פרסום להחלטה שלנו.

יי צבז;

הנושא לא נכלל בסדר היום ולכן אי אפשר היה לקיים עליו הצבעה,

היו"ר א"י שפירא;

הנושא הוא כל הזמן בסדר היום,

יי צבז;

אני מציע שתמסור הודעה ברוח זו על דעת חברי הוועדה,

תקנות מס הכנסה (תיאומים לגבי מפעל מעורב ולגבי מלאי ממוצע)

יי רבינוביץ;

התקנות האלה קשורות למעבר לשנת מס קלנדרית, אבקש את מאיר קפוטה

להסביר את התקנות.

מי קפוטה;

סעיף 74 לחוק לעידוד השקעות הון קובע כי מפעל שחלק ממנו מאושר

וחלקו אינו מאושר, ייחוס הכנסתו החייבת בין חלקיו השונים יהיה על

פי הגידול במחזורו כתוצאה מהוספת החלק המאושר. הגידול יחושב על ידי

השוואה של המחזור שלאחר הרחבת המפעל למחזור של השנה האחרונה שקדמה

להפעלה המשמעותית של ההרחבה. כאשר אחת משחי השנים שיש להשוותן

כאמור היא שנת המס 1986, נוצד עיוות מאחר ששנה זו היתה לגבי מרבית

החברות קצרה או ארוכה מ-12 חודש.

אי לכר מוצע בתקנות לתאם את המחזור של המפעל לפי מספר חדשי

השנה-



מ קפוטה

התיקון השני מתייחס לחישוב המלאי הממוצע. מוצע שלצורך חישוב

המלאי הממוצע תובא בחשבון עלות המכירות בשנת המס 1986 כשהיא מחולקת

בשיעור ההתאמה-

אני מביא את התקנות לאישור.

הצבעה

תקנות מס הכנסה (תיאומים לגבי מפעל מעורב ולגבי מלאי ממוצע),

התשמ"ז-1987 - אושרו

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 74)

אנחנו עוברים לריון בחוק לתיקון פקורת מס הכנסה (מס' 74).

שמענו את המשלחות השונות. היועצת הכלכלית הכינה נייר עבודה הכולל

את תמצית ההערות של הגורמים השונים לסעיפי החוק. נעבור עכשיו על

הצעת החוק סעיף-סעיף.

בעתון היוס קראתי האשמה שהליכוד מעכב את הדיון בהצעת החוק.

אדוני היושב-ראש, האם היחה אליך פניה מטעם סיעת הליכוד לעכב את

הדיון בהצעת החוק?

האם התחלנו לקרוא את סעיפי החוק?

היו"ר א"י שפירא;

לא היתה אף פעם בקשה של סיעת הליכוד לעכב את הדיון בחוק,

חברי הליכוד בוועדה ביקשו ללמוד את החוק לעומק.

לא התחלנו לקרוא את סעיפי החוק. אנחנו מתחילים בכך היום.

סעיף 1 (תיקון סעיף 3(ט))

בעקבות ריוני הוועדה וההערות של המשלחות אנחנו מוותרים על

התיקון לסעיף 3(ט). הגענו למסקנה שההרחבה המוצעת היא אמנם רחבה

מדי והחלטנו לרדת ממנה.

האם אין סכנה שבעקבות המחיקה של הסעיף תיפגע הגביה של המם?

אין לנו ספק שהתיקון המוצע עשוי לתת תוצאות טובות מבחינת גביית

המס, אבל קיבלנו את ההערה שזוהי הרחבה גדולה מדי"

אחת ההערות היתה שחשוב לקבוע הגדרה אחידה של "בעל שליטה".

האם לא כדאי בהזדמנות זו לחשוב גם על כך? המונח "בעל שליטה" מופיע

בכמה סעיפים בפקודה.

באוצר יש ועדה לקודיפיקציה של מערכת מס הכנסה, ובמסגרת ועדה

זו דנים גס בהגדרות אחידות לסעיפים שוניס.

ס' אלחנני;

מתי תסייס הוועדה הזו את עבודתה? (א' דמביץ; תוך שנתיים),

זה לא דבר קל ופשוט, אבל עובדיס על כך.

סעיף 1 נמחק, אנתנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 2 - (תיקון סעיף 3א)

סעיף 3א קובע את המס המוטל על ישראליס בשטחים- תיקון הסעיף

נועד למנוע אפשרות לעקוף את החוק ולעשות פעילויות של ישראלים בשטחים

בלי להתחייב במס בישראל.

מדובר על ישראלים הגריס בשטחים?

גס ישראלים הגריס בשטהיס וגם ישראלים הגריס בישראל ופועלים בשטחים.

לפי המצב החוקי היוס הס חייבים במס בישראל. אבל יש דרכים להתחמק מתשלום

המס באמצעות חברות והשליטה בהן- אנחנו מבקשים לסגור את הדרך הזו

המאפשרת התחמקות מתשלוס מס.

זי פלדמן;

לגבי יחידים ישראלים החוק חל באופן מלא.

התיקון סוגר את הפרצות שדרכן יכולות חברות ישראליות או חברות

בשליטה של ישראליס להתחמק מתשלום המס.

אני מברר על התיקון. אני רק שואל מדוע הענין התעכב עד עכשיו. הנושא

היתה על שולחנה של הוועדה בערך שנה. במשך שנה שלמה התחוס הזה היה פרוץ.

יש על כר פרק שלם בדו"ח מבקר המדינה. אחת הדוגמאות היא שבשטחים חל

החוק הירדני שהוא שונה מאד מהחוק הישראלי בכל הנוגע לרישום הוצאות,

אנשים שס רשמו את ההכנסות לפי החוק הישראלי ואת ההוצאות לפי החוק

הירדני.

מה אומר סעיף (4)(ו)?

אנחנו מציעיס להוסיף סעיף קטן (ו) האומר:"הוראות פקודה זו יחולו,

ברפוף לאמור בסעיף זה ובשינויים המחוייביס לפי הענין, על אזרח ישראלי

שהוא תושב האזור או פועל באזור", הנוסח הזה בא לסגור את הפרצות

ולחייב את החברות במס ישראלי-

מה דינם של ישראליס המקימיס חברה בחו"ל, נאמר בואדוז, והם מפעילים

את המפעל בשטחים? זוהי כאילו חברה זרה לא של ישראלים, כי היא רשומה

בואדוז-

האם יש הפרשים בסכומי המם שמשלם ישראלי שיש לו מפעל באזור

לבין המם שמשלם ונושב השטחים שאינו ישראלי שיש לו מפעל דומה?

נניח שלישראלי יש מפעל לסיגריות בשטחים, הוא משלם מס הכנסה.

מפעל רומה לסיגריות יש לתושב שכם, לדוגמה. כמה מס הוא משלם?

עשינו השוואה בין השטתים לבין ישראל. גם חברה הרשומה בוארוז,

אם השליטה בה היא של ישראלים, תייבת במם בישראל.

גם אם החברה הזו פועלת בתל-אביב יש אותה בעיה.

האם המם בשטחים הוא אחיד לכולם? האם גם על הערבים מוטל אותו המס?

מדובר רק בחברות שהן בשליטה של ישראלים-

מ' גביש;

שיעור המם ביהודה ושומרון הוא 37.5%. אבל לעומת זאת אין להם חוק

מיסוי בתנאי אינפלציה, כלומר אין להם הגנה על ההון. אי אפשר לעשות

השוואה כי לא.חלים עליהם אותם כללים לגבי הוצאות ולגבי חישוב הכנסות.

אין להם תיאום אינפלציוני.

ז' פלדמן;

הכנסה מחקלאות פטורה ממס.

א' ויינשטייז;

מהו ההפרש בין המם שמשלם ישראלי שיש לו מפעל בשטחים לבין

המס שמשלם ערבי תושב השטחים שיש לו מפעל דומה?

מ' גביש;

החוקים הם שונים לגמרי. הערבי יכול להגיע לחיוב מס יותר גבוה

מאשר הישראלי, והיו מקרים כאלה. בעזה, למשל, אם הוא עובד עם הון עצמי,

אין לו הגנה על ההון. שם אין שוק הון מפותח כמו אצלנו, יש פחות

הלוואות, וכאשר עובדים עס הון עצמי הוא נשחק לפעמים.

יי רבינוביץ;

העקרון הוא להשוות מפעל בתל-אביב עם מפעל בשטחים שהוא בניהול

אזרחים ישראליים.

יי ארצי;

לא ברור לי מדוע צריך לכלול בסעיף זה את ההגדרה של חוק השבות.

יי רבינובי?;

יהודי עלה לישראל. הוא זכאי לקבל אזרחות ישראלית. הוא לא

מקבל אותה ועובר לגור בשטחים.

אי דמביץ;

זהו אותו תושב ארעי שבא מאמריקה וגר כבר שלוש שנים בקרית ארבע.

מדוע לגרור אח חוק השבות לענינים פיסקאליים?

אתה רוצה לכתוב "יהודי"?

עולה חדש מגיע מחו"ל והולך ישירות להתיישב באזור. הוא לא אזרח

ישראל, הוא לא תושב ישראל- הוא מקים מפעל ביהודה ושומרון. החוק

לא חל עליו. ואז יצא שהוא לא ישלם מס בישראל.

י' רבינוביץ;

המטרה שלנו היא למנוע פיקציות של אנשים שזכאים לקבל אזרחות

ישראלית אבל מוותרים עליה ועוברים לגור בשטחים, וכך הם פטורים

ממס בישראל. זוהי הבעיה שהסעיף בא לפתור אותה- לא מצאנו דרך

יותר טובה ויותר נכונה לענות על הבעיה. אם לא נכלול את הפסקה

הזו נעודד אנשים לוותר על אזרחות ישראלית.

י' ארידור;

אני תומך בתיקון המוצע. אם עולה חדקו בא לארץ ומתיישב ביהודה

ושומרון, והוא לא נרשם כעולה חדש ולא מקבל אזרחות ישראלית כדי

להתחמק מתשלום המס במדינת ישראל, חייבים למצוא דרך להטיל עליו

את המס. אני לא כופה עליו לקבל אזרחות ישראלית, אבל לא אתן לו

להתחמק מתשלום מס. הוא הדין יהודי שבא לישראל וגר בתל-אביב.

לא הייתי מאפשר לו להתחמק מתשלום המס על ידי שהוא לא יירשם כעולה

חדש ולא יקבל אזרחות ישראלית. לגבי דידי אין בענין זה הבדל בין

תל-אביב לבין יהודה ושומרון,

בשעתו, כאשר הייתי מופקד על משרד המסחר והתעשיה הצעתי להעניק

פטור ממסים לתושבי יהודה, שומרון וחבל עזה. באותם ימים גרר מעט

יהודים באזורים האלה ורציתי להגיע להסדר חוקי לפיו הם יהיו פטורים

מהרבה מסים. רציתי לעודד כך אנשים ללכת לשם" אבל הם לא רצו

בכך בטענה כי אין לשחרר אותם מתחולת חוקי המס של מדינת ישראל.

הייתי מוכן לקחת את החטא הזה על עצמי ובלבד שיבואו יהודים להתיישב

שם, אבל הם לא רצו בכך.

זהו ממילא המצב החוקי הקיים גם בלי לומר "לפי חוק השבות"-

לדעתי, בשביל שלימות הסעיף יותר רצוי שזה יימצא, גם אם יש כאן

שתי מלים מיותרות.

י" ארידור;

אינני מבין את הניסוח. השאלה היא יותר ניסוחית. כאן מגדירים

את המונח "תושב האזור" על ידי הפניה להגדרה של "תושב ישראל" שבסעיף 1,

כאשר בכל מקום שנאמר בהגדרה "בישראל", קרי "באזור". כאשר זו לא

שאלה של החלפה של מלה אחת אלא זה מופיע מספר פעמים בחוק, הדרך הנכונה

היא להעתיק את הסעיף תוך החלפת המלים בו, ולא לסבך את הקריאה של

הסעיפים בפקודת מס הכנסה על ידי הפניה לסעיפים אחרים. אני עושה מאמץ

להבין זאת, וזה לא קל ולא פשוט.

אני מציע לכן לכלול בחוק אח ההגדרה המלאה של "תושב האזור" בלי

הפניה להגדרה של "תושב ישראל""

זוהי הערה ראשונה שהיא יותר טכנית-ניסוחית.

ההערה השניה היא אמנם ניסוחית אבל איננה טכנית והיא מתייחסת

לתוספת סעיף קטן (ו) האומר: הוראות פקודה זו יחולו בכפוף לאמור

בסעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין. כאן יש שילוב כפול של

כפיפות שאיננו מאפליה להבין איזה הוראות חלות ואיזה לא חלות.



יי ארידור

אם אומרים שהוראות פקודה זו יחולו בכפוף לאמור בסעיף זה, זה מובן,

זהו ניסוח משפטי מקובל; אם אומרים שהוראות פקודה זו יחולו בשינויים

המחוייבים לפי הענין, גם זה ניסוח משפטי מקובל שאנחנו מאמצים אוחו

בחוקים שונים. אבל כאשר אומרים שהוראוח פקודה זו יחולו בכפוף

לאמור בסעיף זה וגם בשינויים המחוייבים לפי הענין, אינני יודע

מה יקרה. אינני מבין את הסעיף. נוסח כזה יכול להביא לאי הבנות.

אני מביז שהוראות אלה יחולו על אזרח ישראלי שהוא תושב האזור,

אבל מה פירוש הדבר שהן יחולו על אזרחי ישראלי שאיננו תושב האזור

אבל פועל באזור?. אם הוא אזרח ישראלי, חל עליו חוק מס הכנסה, אם

הוא איננו תושב האזור אז הוא תושב ישראל. האם הכוונה היא לאזרח ישראלי

הגר בחו"ל, שהוא תושב חו"ל, אבל פועל באזור? הנוסח "פועל באזור"

איננו נוסח משפטי. מה פירוש "פועל באזור"?

חבר בני אדם שהקים מפעל באזור.

אינני יודע אם יש עוד סעיף בפקודת מס הכנסה שבו נאמר "פועל

באזור"? מה פירושו של המונח הזה מבחינה משפטית? מהנוסח של הסעיף

משתמע שהוא גם לא גר בישראל, כי אם הוא גר בישראל חל עליו חוק מס

הכנסה.

יש סעיפים כמו הסעיף על ניכוי במקור.

י' ארידור;

את הכללים על ניכוי במקור אתם יכולים להחיל בכל מקרה.

למי הכוונה במלים "פועל באזור"? /י" רבינוביץ: אדם שעובד באזור)-

עושה עסקים באזור? אינני מבין את הסעיף-

מי קפוטה;

סעיף זה נכלל בהצעת החוק המקורית. כוונתו היתה לומר שכל

הוראות הפקודה, גם הוראות שאינן קשורות ישירות להכנסה אלא לדיווח

וכדומה, יחולו גם על מי שאיננו גר באזור אבל עושה פעולות באזור,

מוכר שם או קונה שם,

יי ארידור;

הכוונה היא נכונה אבל הנוסח מעורר שאלות. אינני מכיר הוראות

בחוק שאומרות את שני הדברים גם יחד - גם בכפוף לאמור בסעיף זה וגס

בשינויים המחוייבים לפי הענין. אולי יש הוראות כאלה שאינני יודע

עליהן. אני רוצה לדעת האם הסעיף עצמו גם הוא כפוף לשינויים המחוייבים

לפי הענין. (מי קפוטה; אני חושב שלא). אתה חושב שלא, אבל התוצאה

היא - כן, מפני שהשינויים המחוייבים לפי הענין חלים גם על הסעיף עצמו.

(א' דמביץ;האם יש איזה ענין שמחייב שינוי..) אינני יודע. אחר בר

יטענו שזה לא נחקק לריק.

לא הייתי מקבל ניסוח כפול אלא אומר אחת מן השתים; או בכפוף

לאמור בסעיף זה, או בכפוף לשינויים המחוייבים לפי הענין; כל דבר

הוא כפוף לאמור בסעיף זה.



יי ארידור

דבר נוסף - מה פירוש אזרח ישראלי שהוא תושב האזור או פועל

באזור? (מי קפוטה; זה לא בימוי משפטי). אם זה לא ביטוי משפטי,

מדוע הוא מופיע בהגדרות?

בכוונה נקטנו כאן ניטוח רחב בלי לפרט,והביטוי "פועל" יש ל1

משמעות רחבה. חשבנו שאם נתחיל לפרט ונאמר שהוא קונה באזור או מוכר

באזור או נותן שירותים באזור, לא נמצה את כל הפעילויות. לכן אמרנו

"פועל באזור".

ניתן לשרת את המטרה אם אומרים: הוראות פקודה זו יחולו בכפוף

לאמור בסעיף זה או בשינויים המחוייבים לפי הענין על אזרחי ישראלי - -

ואם הוא גר שם ולא עיבד שם?) אז הוא לא חייב. לא

הייתי עושה את האבחנה הזו-

גם הוא לא מבדיל בין השנים אלא אומר: בין אם הוא תושב האזור

ובין אם הוא פועל באזור0

אם אתה רוצה להחיל את הוראות הפקודה על אזרח ישראלי,מזה משגה

לך אם הוא גר שם ופועל שם או לא לא פועל שם? אם הפקודה לא חלה עליו,

היא לא חלה כי הוא לא מרוויח.

אם נאמר שהוראות הפקודה יחולו על אזרח ישראלי, זה אומר שהן

יחולו גם על אזרח ישראלי שהוא תושב ארצות הברית.

אתה צריך לומר: אזרח ישראלי המצוי בישראל או באזור,

אני רוצה לומר שהוא מנהל פעילות באזור.

מזה "פועל באזור" - מטייל שם?

"פועל" במובן של עושה פעילות.

הכוונה ברורה. נשאיר את הניסוח למשפטנים.

בהגדרה של "אזור" לא מופיעה בקעת הירדן"

בקעת הירדן כלולה בהגדרה של יהודה ושומרון. זה קיים בנוסח הקודם.

אני רוצה לברך על החוק שבא לסגור כמה פרצות. אבל רציתי להעיר

שאיז להכניס למסגרת החוק מועצות מקומיות או אזוריות וכן מלכ"רים

ומוסדות ציבוריים אחרים, שבאזורים אלה חלות עליהם הגבלות חוקיות

שונות. לדוגמה, מגן רוד ארום איננו יכול לפעול באזור הזה"

אי אפשר להעביר לאזורים אלה כספים של הסוכנות או עליית הנוער.

אי לכר אני מציע שהוראות הפקודה יחולו על כל העסקים הפרטיים

באזור אבל לא על רשויות מקומיות ומלכ"רים.

הם ממילא לא משלמים מס,

יש להם בעיה של הוצאות עורפות.

אני רוצה להביא לידיעתכם שאי אפשר להעביר לשטחים כספי תרומות

מארצות הברית, שהתורמים מקבלים עליהם ניכוי במס שם. כתוצאה מכך

הישובים ביהודה ושומרון אינם נהנים ממפעל שיקום השכונות, ואינני

מדבר על השיקום הפיסי, כי באזורים אלה המבנים הם חדשים יחסית,

אלא על המסגרת החברתית והקהילתית של המפעל הזה, שהסוכנות משתתפת בו,

שכוללת החזקת מעונות לילדים, מתנ"סים, מועדונים וכדומה.

אם בגלל סיבות חיצוניות הישובים באזורים אלה אינם מקבלים

סיוע מכספי תרומות, לפחות לא נטיל מס הכנסה על הגופים הציבוריים

הפועלים שם. לכן אני תומך ברעיון שהעלה חבר הכנסת גרשון שפט.

אולי נשמע מה דינם של תושבי יהודה ושומרון הערבים בכל הנוגע

לתשלום מם הכנסה. מהם חוקי המס החלים עליהם?

אפשר לצייר את המצוקה הקשה שקיימת בשטחים, אבל רק לפני שנה

בתכנית בטלוויזיה הראו לנו שאיכות החיים שם היא מן הגבוהות בארץ.

המלכיירים האלה ניזונים בראש וראשונה מתקציב המדינה, ולא יתכן שלא

יחולו עליהם חוקי מדינת ישראל. העובדה שאין להם מקורות חיצוניים

באה לידי ביטוי בתקציבים המוזרמים אליהם. בדיונים השונים נאמר

שהסיוע התקציבי לנפש בשטחים גדול יותר מאשר באזורים אחרים בארץ

כיוון שלא ניתן להעביר לשם כספים שמגיעים מחו"ל בעור שערי הפיתות,

לדוגמה, ניזונים ממקורות נוספים. נניח שזה נכון. אז יש איזון,

עכשיו מציעים להפלות לטובה את השטחים ולא לגבות מסים לפי חוקי מדינת

ישראל.

אני מציע שנפסיק להפוך את השטחים למקלטי מס. אנחנו הרי מכירים

את השיטה ויודעים מה מסתתר מאחורי המלכיירים לא רק בשטחים אלא גם

בתחומי מדינת ישראל. במקרים רבים הפכו המלכ"רים לעסק מסחרי לכל דבר.

אם ההצעה הזו תתקבל, מחר יהפכו כל החברות בשטחים למלכ"רים. מה

שמציע חבר הכנסת גרשון שפט בא לרוקן את החוק מכל תוכן ומשמעות.

מוטב איפוא לומר באופן גלוי וברור שהמגמה היא להפוך את האזורים

האלה למקלטי מס.



ח' קופמן;

חבר הכנסת חיים דמון מעלה באופן קבוע ועקבי את הטענה שערי הפיתות

מופלות לרעה לעומת ישובי יהורה ושומרון. אבל אם היינו בודקים מה קיבל

כל ישוב וישוב לנפש בתחילת דרכו, היינו מגיעים לסכומים גדולים. התרגיל

הזה ידוע. אתרי שלושים שנה מתחילים לחשב את הסכומים שמקבל היום כל

ישוב וישוב. הסטטיסטיקה הזו איננה מקובלת עלי, היא לא נכונה. צריך

לשקול לגופו של ענין למי צריך לסייע והיכן דרוש פיתות ולפעול בהתאם.

מתברר שלפי החוק האמריקאי, או יותר נכון לפי הפרשנות שנותנים לחוק

האמריקאי, שאינני בטוח אס היא נכונה, התרומות של היהודים ברחבי העולם

לגופים ומוסדות שונים אינן מגיעות להתיישבות ביהודה ושומרון. ואם חבר

הכנסת רמון טוען שביהודה ושומרון פועלות חברות-קש, הרי הוא בקיא בנושא

יותר מאחרים בהכירו את חברות-הקש של בנק הפועליס ושל ההסתדרות. ואל

יבוא חבר הכנסת רמון ויטיל רופי במלכ"רים אשר ביהודה ושומרון.

בסיכומו של דבר. אני תומך בהצעה שהמלכ"רים ביהודה ושומרון יהיו

פטורים ממס הכנסה.

י' צבן;

אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת רמון. אני רק רוצה לשאול את נציב

מס הכנסה האם יש תקדים בפקודת מס הכנסה לחקיקה מסוג החקיקה שמציע

חבר הכנסת שפט. אם אין לכך תקדים, הוויכוח הוא גס לא פוליטי,

יי כהן;

שם אף פעם לא גבו מס הכנסה ממלכ"רים.

יש אצלנו ויכוח פוליטי. מי שרוצה לעודד התנחלויות בשטחים יטול

יוזמות בכיוון הזה ויצליח או לא יצליח להעביר משאבים להגשמת מטרות אלה.

אבל החוק שאנחנו דנים בו מטרתו להחיל את פקודת מם הכנסה כמות שהיא

על הפעילות הישראלית בשטחים. וכאן אני חייב לשאול את נציב מס הכנסה:

האם ברימונה, או בית שאן או ביוקנעם נעשו הסרריס לפיהם המלכ"רים

שם לא משלמים מס הכנסה? האם יש הסדרים כאלה לגבי ישובים חדשים לפרק

זמן מסוים? אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, זה אומר שיש לכך תקדים

בחקיקה הקיימת, ואז נשאר הוויכוח הפוליטי; אבל אם אין הוראה או הסדר

כזה בחקיקה, הוויכוח הוא לא פוליטי אלא ענייני.

גם אני בדעה שאם מלכ"רים בערי פיתוח פטורים ממס הכנסה, יש להחיל

את הפטור הזה ממס גס על מלכ"רים הפועלים בישובים שעודדנו את הקמתם

ביהודה ושומדון או חבל עזה. לדעתי צריך להעניק לישובים האלה את כל

הטבות המס שניתנו לישובים בכל חלקי ארץ ישראל. לא יכולים להפלות

לרעה את ישובי יהודה ושומרון מבחינה זו.

כאן מציעים לתת להם הטבות נוספות מעבר לאלה שניתנו לדימונה.

י"ז אמיר;

החוק בא להשליט סדר בשטחים ולא לאפשר לאנשים להתחמק מתשלום

מם הכנסה בגלל ישיבתם ביהודה ושומרון. לכן אני מציע לאשר את הסעיף.

יחד עם זה, אם אנחנו רוצים באמת ובתמים לעודד התיישבות ביהודה

ושומרון, בגליל ובנגב, אנחנו צריכים לשחרר את האנשים הגרים שם ואת

החברות הפועלות שם כליל ממס הכנסה.

ומי ישלם לגימלאים?

אלה שחיים במרכז הארץ, שם הוצאות המחיה קטנות ב-30% מההוצאות

של האנשים ה גרים בישובים המרוחקים ממרכז הארץ. לכן יש כל ההצדקה

לעודד את האנשים הגרים בישובים האלה, שאם לא כן לא יהיו לנו לא הגליל

ולא הנגב, ואולי גם לא יהודה ושומרון. אני זזושב שממשלת ישראל חייבת

לבצע את המדיניות של פיזור האוכלוסיה על ידי מתן הטבות רציניות ותמריצים

לאנשים הגרים בגליל ובנגב.

אני תומך בהצעת החוק. אם המלכ"רים פטורים ממם הכנסה בערי הפיתוח,

יש לפטור אותם ממס גם בישובי יהודה ושומרון.

היום המצב הוא שמלכ"רים ביהודה ושומרון מופלים לרעה על ידי גורם

חיצוני. הסוכנות היהודית שמקבלת 400 מיליון דולר לשנה מיהודי העולם

איננה מעבירה מהכספים האלה לישובים שהם מעבד לקו הירוק -

היא איננה מעבירה לשם כספים במישרין. אבל מהו התקציב של החטיבה

להתיישבות? הסוכנות מעבירה כספים לממשלה, והממשלה מעבירה אותם

ליהודה ושומרון.

הישובים ביהודה ושומרון אינם מקבלים כל סיוע במסגרת הפעילות

החברתית של מפעל שיקום השכונות.

הוויכוח בנושא זה נגמר. נשמע עכשיו את התשובות של נציב מס הכנסה,

הכוונה שלגו בהביאנו את הסעיף הזה היתה לסגור פרצות. לא היתה

לנו בניסוח הזה שום כוונה אחרת- בנושא הזה אין בעיה של פרצות,

ומה שיוחלט בוועדה נקבל. לאוצר אין עמדה בענין.

האם אין פירצה בחוק בענין המלכ"רים?

לפי הנוסח הקיים גם מלכ"רים וגם מועצות מקומיות יצטרכו לשלם

מס על הוצאות עודפות וכן מס מעסיקים. חבר הכנסת שפט וגם חברי

ועדה אחרים הציעו לפטור אותם ממס.

יש לכך תקדים?

לא התכוונו בהצעת החוק הזו לטפל דווקה במועצות המקומיות. לא וזיינו

באים להציע תיקון לחוק כדי לחייב במס דווקה את המועצות המקומיות.

כל הכוונה שלנו היתה למנוע את כל התדגיליס שעושים ישראלים כדי להתחמק

מתשלום המס.

בנושא הזה אין לנו עמדה. יוחלט להוסיף את התיקון שמציע חבר הכנסת

שפט, נקבל זאת.



ח' רמוז;

אם לר אין עמדה בענין ההצעה של חבר הכנסת שפט, אני מודיע לך

סלי יש עמדה להחיל את הפטור הקיים ביהודה ושומרון על כל ערי הפיתוח

בישראל.

אם פטור ממס יחול על ישובים ביהודה ושומרון ולא על ערי הפיתוח,

אני ארים קול צעקה,

יי רבינוביץ;

אנחנו הגשנו הצעה לחייב את כולס במס. יוחלט בוועדה כך או אחרת,

לא נגיש הסתייגות.

הוצאות עודפות ומס מעסיקים חלים על מלכ"ריס בישראל, על מועצות

מקומיות ועל גופים שמוצע כאן לפטור אותם ממס במיוחד. אבל פקודת מס

הכנסה רצופה כל מיני פטורים ועיוותים שהוחלט עליהם, והדוגמה האחרונה

לכר היא ההחלטה בענין אגיד ודן, לפיה קואופרטיב מסוג אחד פטור

וקואופרטיב מסוג אחר איננו פטור.

חי רמוז;

רצינו לתת את הפטור לכל הקואופרטיבים, אתם סירבתם.

יי רבינוביץ;

מי שמשקיע במשאית או במונית חייב במם, ומי שמשקיע בקואופרטיב -

פטור. החוק מלא עיוותים.

היו"ר א"י שפירא;

הודעתי שהדיון הסתיים. לכן לא אתן עכשיו רשות דיבור אלא להצעה

או הערה קצרה הקשורה להצבעה.

בסיכום הדיון אני מבין שיש הסכמה לאשר את התיקון המוצע לסעיף3א

אבל יש הצעה להוציא מתחולת הסעיף מלכ"רים ומועצות מקומיות ביהודה

ושומרון כדי שהם יהיו פטורים ממס.

חי רמוז;

אני מבקש להציע בשם סיעת המערך לתת פטור למועצות מקומיות

ולמלכ"רים בערי הפיתוח. מה שחל על גופים שונים הפועלים באזור יהודה

ושומרון יחול גם על ערי הפיתוח.

יי מצא;

אני מציע בשמי וגם בשם סיעת הליכוד, ואני מקווה שחברי יסכימו

לכך, להחיל את אותו פטור גם על ערי הפיתוח.

חי רמוז;

אתם רוצים שבירוחם ישלמו מם מעסיקים, ואילו באריאל יהיו פטורים

מהמס?

יי צבז;

אני רוצה להוסיף להצעה של סיעת המערך את כל המלכ"רים שפועלים

בשכונות אשר כלולות במסגרת של מפעל שיקום השכונות.

חי קופמן;

אני פונה לחברי שלא ליפול במלכודת שטמן להם חבר הכנסת חיים רמון

ולהתייחס עכשיו רק ליהודה ושומרון. הסעיף הזה דן במצב ביהודה ושומדון

וחבל עזה ולא במצב באזורים אחרים של הארץ.

אני אעמיד להצבעה את ההצעה להעניק פטור למלכ"רים הפועלים ביהודה

ושומרון.

אני מרחיק לכת ומציע פטור כולל לכל ערי הפיתוח.

סעיף 3א לפקודה דן באזור יהודה ושומרון וחבל עזה. בסעיף זה הצעתי

תיקון ואני מבקש להעמיד אותו להצבעה. ירצה חבר הכנסת רמון להוסיף

סעיף לפקודה, נדון בכך ונצביע"

אני מעמיד להצבעה את ההצעה של חבר הכנסת גרשון שפט להעניק

פטור ממס למועצות ולמלכ"רים באזור, לפי ההגדרה בסעיף 3א.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת ג' שפט לפטור מועצות ומלכ"ריס באזור - 8

נגד - 5

ההצעה נתקבלה

אני מבקש שתצביע על הצעתי להחיל את הפטור הז ה על כל ערי הפיתוח,

אני מבקש התייעצות סיעתית.

אנחנו באמצע ההצבעה.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה של חבר הכנסת רמון בשס סיעת המערך

להחיל את הפטור גם על ערי הפיתוח.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר הכנסת חי רמון להחיל את הפטור על ערי הפיתוח - 7

נגד - 3

ההצעה נתקבלה.

אני מבקש רוויזיה על שתי ההצבעות.

לא הצבעת על הצעתי להחיל את הפטור על שכונות שהן במסגרת מפעל

שיקוס השכונות.

אני מצטרף לבקשה לרוויזיה-

בגלל הבקשה לרוויזיה לא נצביע היום על הסעיף-

לא אוכל להסכים שמס הכנסה יפלה בין ערים במדינת ישראל. אם

צריך להפלות לטובה עיר בישראל, צריך להפלות לטובה את ירוחם ולא את

אריאל.

היו"ר א"י שפירא;

אותם חברים הרוצים להפלות לרעה את ישובי יהורה ושומרון יצטרכו

פעם לתת דין וחשבון על כך; אבל להפלות לטובה את יהודה ושומרון לעומת

אזורי הפיתוח במדינת ישראל - זה לא מתקבל על הדעת,

אני מבין שרוצים לבטל את חוקי המס במרינה- הבה ננהיג חמשה

ימי עבודה בשבוע, נכפיל את השכר, נשלם משכורת עבור החודש ה-13 או

ה-14, נכפיל את התקציב לחינוך ובריאות, ונטיל על האזרחים מס הכנסה

בשיעור של 10% כמו על דירות להשכרה- אבל אולי יגלה לי מישהו את

המקורות לכיסוי כל ההוצאות האלה?

בכך אני מנמק את בקשתי לרוויזיה על ההצבעות בענין מתן פטורים

ממס הכנסה. אם באזורי הפיתוח המלכ"רים היו פטורים ממס וחבר הכנסת

רמון לא היה מסכים לתת פטור למלכ"רים הפועלים ביהודה ושומרון, לא

הייתי מקבל את עמדתו.

א? ויינשטיין;

אתה קובע עמדה על בסיס עובדות לא נכונות" לא באים להפלות

לטובה את הישובים ביהודה ושומרון לעומת ערי הפיתוח- צריך לזכור

שישובים אלה אינם מקבלים כספים מהסוכנות.

תבקש תוספת תקציבים לישובים אלה, ואל תנסה לעשות זאת באמצעות

החוק הזו ובדרך של אפליה במס.

גם נציבות מס הכנסה הבינה שיש כאן בעיה ולכן לא גבו שם

מס הכנסה ממלכ"רים ומועצות מקומיות. שמענו מנציב מס הכנסה שאם

הצעה ברוח זו תחקבל בוועדה, האוצר מצדו לא יגיש הסתייגות"

אם מס הכנסה רוצה להיות נדיב ולגלות רוחב לב, שינהג כך כלפי

כולם ולא יעשה אפליות-

הסעיף כולו מחייב במס ולא פוטר ממס- ביקשנו להתמודד עס הבעיה

של התחמקות מתשלום במס ביהודה ושומרון. אמרו לנו שבמועצות המקומיות

הבעיה הזו לא קיימת.

ח' רמון;

אתה סיפרת לנו איך מלכ"רים מנהלים פעילות עסקית, לא רק ביהודה

ושומרון אלא בכל הארץ-

אני פונה לחברי בליכור ושואל אם הם מסכימים שנוותר על ההצעות

שלנו לסעיף 3א. אני אוותר על הצעתי בשם סיעת המערך ואתם תוותרו

על ההצעה שלכם-

י" כהן;

בשום פנים ואופן לא נוותר על ההצעה- עד היום לא הוטל מס

על מלכ"רים ומועצות מקומיות באזורים האלה.

היו"ר א"י שפירא; כאמור, לא נצביע היום על הסעיף-



סעיף 3 -תיקון סעיף 5

יי רבינוביץ;

בעקבות ההערות של המשלחות החלטנו לוותר כאן על תיקון סעיף 5

על שני סעיפי המשנה שלו והנושא יעבור לדיון לוועדת-שישינסקי.

סעיף 4 - תיקון סעיף 8

התיקון הזה הוא בעיקרו טכני. אנחנו מעבירים את המלים "בתנאים

שיקבע, לרבות תשלום מקרמה" מהסעיפים הקטנים לסעיף קטן (ה) שיבוא

בסוף הסעיף, זאת כדי שההוראה הזו תחול באופן כללי על כל סעיפי המשנה.

סי אלחנני;

לסעיף זה מציעה תנועת מושבי העובדים לקבוע כי פריסת ההכנסות

תהיה ריאלית גם כאשר היא רטרואקטיבית, כי אס אתה עושה אותה נומינלית

היא נשחקת לגמרי-

יי רבינוביץ;

בפועל אין פריסה רטרואקטיבית, כי הפריסה היא תמיד קדימה,

אי שלום;

המושבים ויתרו על ההצעה והם עומדים על תיקון בסעיף 17 לגבי

המלאי,

רואי החשבון מציעיס לתת סמכות לנציב לקבוע חלוקה של סוגי

הכנסה נוספים לאלה המנויים כיום ליותר משנה אחת.

יי רבינוביץ;

בתיקון זו; אנחנו באים לעשות סדר בסעיפים ולא נכנסנו לענינים

שבמהות.

אני רואה לפני הצעה של מושבי העובדים האומרת: להרחיב את סמכות

הנציב לפריסת הכנסות גם לגבי מימוש עדרי צאן ובקר המוחזקים תקופות

ארוכות על ידי החקלאיס בדומה לעקרונות שנקבעו בסעיף זה, כיום נקבעות

הכנסות אלה על פי עקרונות|שאין להם ביטוי בסעיפי הפקודה. שאלתי

האם בנציבות יש נכונות לקבל את ההצעה הזו?

אני חוזר ואומר שזהו פשוט תיקון טכני שבא לעשות סדר בסעיף.

אתם רוצים לעשות סדר בסעיף ולכן אתם מוסיפים סעיף קטן (ה)

ומעבירים אליו את מה שהיה כתוב קודם בסעיפים הקטנים. אבל בסעיף

קטן (ה) אתם מוסיפים את המלים: להתנות חלוקתן של הכנסות המפורטות

בסעיף זה.

ההכנסות המפורטות בכל הסעיפים הקטנים עד סעיף קטן (ה),

ההצעה של רואי החשבון היא למחוק את המלים "המפורטות בסעיף זה".



י' רבינוביץ;

אז לא תהיה לכך משמעות.

תהיה לכך משמעות אס במקום המלים "המפורטות בסעיף זה" יבוא:

"הכנסות אחרות", זוהי ההצעה של רואי החשבון. אני מוכן לשמוע נימוקים

מרוע ההצעה של רואי החשבון איננה נכונה, אבל אינני יכול לקבל את

התשובה הפורמלית שאתה רק עושה סרר בסעיף. ואסביר מדוע. אני מובן

להשתכנע שההצעה לא נכונה מהותית" כי זוהי בריוק הטכניקה שבה מגיעים

כל פעם לתיקונים בפקורת מם הכנסה. אתה אינך רוצה שתהיה לך הסמכות

להתנות חלוקתן של הכנסות אחרות, אבל בעור חצי שנה תיתקל במקרה שבו

תידרש להפעיל את סמכותך בענין זה,ואז תגיש הצעה לתיקון נוסף בפקודה.

כלומר, הטכניקה של החקיקה הזו, נוסף לבעיות אחרות שהיא מעלה, מביאה

לאוסף של תיקונים בפקודה,

לכן נשאלת השאלה מה משנה לך אס הסמכות קיימת, אתה הרי לא

הוא מפחד מלחץ..)

אתה יכול להציע למחוק את הסעיף כולו להשאיר את המלים: הנציב

רשאי להתנות חלוקתה של כל הכנסה שהיא. השאלה אם אתם רוצים להרחיב

עד כדי כך את סמכויותיו של הנציב,

יכול להיות שצריך להוסיף כאן: בנסיבות מיוחדות שייראו לו, וכך

לצמצם את הסמכות" אני חושב שכל פעם מוסיפים כאן הכנסות אחרות.

ראשית, לא מוסיפים הכנסות, אלא זה נשאר קבוע. שנית, אחה רוצה

לומר שהנציב יוכל להתנות חלוקתה של כל הכנסה קדימה, אחורה

(יי ארידור' סוגי הכנסות) . זה אומר שהנציב יוכל לעשות כל מה שירצה.

זוהי סמכות רחבה ביותר.

אתה אומר שלא יבוא תיקון בסעיף זה.

לא בא תיקון ולא יבוא תיקון,

מי גביש;

אם נקבל את ההצעה אפשר יהיה לפרום כל הכנסה רגילה.

ההכנסות הכלולות בסעיף זה הן הכנסות שצמחו במשך יותר משנה אחת,

כמו למשל - הפרשי שכר לעובד לתקופה שבה הוא עבד, או דמי מפתח שזו

הכנסה מנכס ולא מעבודה. אלה הן הכנסות שלא צמחו בשנת מם מסוימת,

לכן יש פריסה, ברווח הון יש פריסה כי זה לא דבר שהצטבר בשנת מס אחת,

יי ארידור'

קיבלתי תשובה לשאלתי. אני סבור שגם סמדר אלחנני קיבלה תשובה.

אני חייבת לאזכר את ההצעות שהועלו בוועדה על ידי המשלחות השונות.

היתה הצעה שדיבר עליה חבר הכנסת שפט,

לא דנו בזה ואינני מביאים כאן כל דבר חדש.

אני מביא אח הסעיף להצבעה-

הצבעה

סעיף 4, תיקון סעיף 8 -נתקבל

סעיף 5 - תיקו? סעיף 9

אנחנו מוותרים על התיקון. ועדת-שישינסקי תטפל בכך.

סי אלתנני;

זהו גושא רגיש. תברי הכנסת ישאלו עליו. כדאי להסביר את הרקע

של הסעיף.

סעיף זה מתייהס לתקרת ההכנסה של נכים הפטורה ממס- הסעיף הוכנס

לנוסח הלבן המתוקן והוא לא היה בנוסה הכחול, מוצע כאן שבמקום תקרה

של 90 אלף שקל לשנה תרד התקרה ל-36 אלף שקל לשנה"

הסעיף הזה שימש כאמצעי להעלמת מס. בישיבת הוועדה ב-23 ביולי

ביקש דן תיכון לברר מהי עמדת האוצר בנושא זה. הנושא הועבר לדיון

לוועדת-שישינסקי שהודיעה כי היא תטפל בכך. לכן האוצר מוריד את הסעיף-

הברת הכנסת עדנה סולודר, שנתבקשתי לייצג אותה בוועדה בדיון

על הסעיף, הציעה שבהגדרה של נכה 100% תיכלל ההגדרה של עיוור כפי

שהיא מקובלת בעולם, כלומר גס עיוור של 90% ולא רק עיוור של 100%.

היא ביקשה להרחיב את ההגדרה של נכה לפי סעיף זה ולכלול בה גם

עיוור של 90%.

יי רבינוביץ;

ירדנו מה סעיף מאחר ובוועדה ביקשו שוועדת-שישינסקי תתייחס

לנושא, והוועדה הודיעה שהיא תדון בו. אס תבוא הצעה של הברת הכנסת

עדנה סולודר לתקן את ההגדדה קול עיוור, נסכים לתיקון ההגדרה בתנאי

שתקרת הפטור על הכנסתו של עיוור תרד ל-36 אלף שקל לשנה- לכך לא נתנגד-

אינני רשאי להתייחס לשאלה של התיקון לגבי כל הנכים. הענין

של העיוורים היה בטיפולה של חברת הכנסת עדנה סולודר, והיו ישיבות

רבות בענין זה. הוסכם שהגזירה שנזזרה על העיוורים של 90% החל

ב-1 באפריל שנה שעברה תידחה עד אשר התיקון יתקבל, בהנחה שהתיקון

יתקבל במהרה. אילו תוקפה של ההחלטה ההיא היתה נדחה ולא היו מוסיפים

את החומרה על העיוורים של 90%, לא היה מקום לבקש להקדים את ועדת-

שישינסקי ולהכניס תיקון בחוק עכשיו, אלא היה יותר נכון לחכות עד

אשר ועדת-שישינסקי תגמור את עבודתה. אבל אם נציבות מס הכנסה רואה

חובה לעצמה להחמיר, לפי פרשנות משפטית שקיבלה, כבר עכשיו - -

פרשנות מהיועץ המשפטי לממשלה.

אי דמביץ;

- אני חושב שהדרך הנכונה תהיה לקבל את התיקון כבר בשלב זה,

וועדת-שישינסקי בוודאי תבין כי בנסיבות המיוחדות של המקרה ועדת

הכספים לא המתינה להחלטתה, ואין זה מונע מוועדת-שישינסקי להחליט

כאשר תראה לנכון להחליט-

עסקתי בנושא עם היועץ המשפטי לממשלה במשך הרבה חדשים. לדעתי

היה מקום לביקורת על היועץ המשפטי לממשלה, או על המשנה ליועץ

המשפטי, על הטיפול המתמשך בענין הזה-

אני רוצה להבין יותר טוב את ההצעה של מר דמביץ.

א' דמביץ;

יש לי נוסח, אפ אתה רוצה לראותו"

י' צבן;

יהיה לנו ויכוח רציני על התקרה של ההכנסה המזכה בפטור.

(י' ארידור; לא ניכנס לזה)"

הדבריס הולכים יתר.

י' צבן;

אני אומר שלא יקרה אסון אם ער חודש אוקטובר, כאשר ועדת-שישנסקי

אמורה להגיש את הדו"ח שלה, תפעלו כפי שפעלתם בכל השנים האחרונות בענין

העיוורים.

יש לנו הוראה עול היועץ המשפטי לממשלה איך לפעול בענין.

ממתי ההוראה הזו?) זוהי הוראה ישנה.

מלפני שנה בערך, או מלפני תשעה חדשים.

אני חושב שזוהי הוראה שניתנה לפני הרבה שנים. מתי ניתנה ההוראה

אינני זוכר כרגע, אבן זוהי הוראה ישנה)"

הפעילו אותה ב-1 באפריל.

שנים לא פעלו לפי הוראה זו, אז גם בשנת המס הנוכחית לא יפעלו

לפיה-

אנחנו מוכנים לעשות את התיקון,

אבל זה יכניס אותנו לוויכוח על התקרה.

זה שלוש פעמים השכר הממוצע..

יכול להיות. אבל הענין מעורר מספר שאלות, הוא דורש שיקול דעת.

זה לא ענין פשוט. אני תומך במגמה, אבל אני רוצה לבדוק זאת. ועדת-

שישינסקי תדון בנושא, תזמין אנשים מהביטוח הלאומי, מענף הנכות, היא

תברר כמה נכה מקבל מהביטוח הלאומי. למה להיכנס עכשיו לכל הסוגיה הזו?

יכול להיות שאתה צודק. אני עכשיו אצביע על הסעיף. לך תהיה שהות

לחשוב על הענין, ואס תמצא לנכון שיש להכניס תיקון, תגיש הסתייגות,

אני מזהיר אח הוועדה. עניז הנכים זה נושא רגיש. אם ייוורע בציבור

שהוועדה החליטה להוריד את התקרה לפטור ממס הכנסה בצורה דרסטית בלי

דיון רציני, המוניטין של הוועדה ייפגע. למה לנו לעשות זאת? מוטב לנו

לההליט על הורדת התקרה לנכים לפי המלצה של ועדה ציבורית מוסמכת מאשר

לעשות זאת ביוזמתה של ועדת הכספים,

נאמר לי שנמצא כאן רואה החשבון אבנר שמבקש להסביר את נושא

העיוורים. ועדת הכספים איננה מקיימת דיון בנוכחות משלחות.

מר אבנר;

באתי לכאן מטעם הארגון שמאחד את כל המלכ"רים. אני מציע לא

לגעת בענין העיוורים עד שהווערה הציבורית תאמר את דברה איר יש לטפל

בכל הנושא של הנכים- ההצעה היא להשאיר את המצב כפי שהיה עד היום

ולאפשר לוועדה הציבורית לדון בנושא ולהגיע למסקנות.

יי רבינוביץ;

אנחנו הצענו להוריד את הסעיף הזה.

יש הסכמה כללית שדרושה תקרה, כי בהיעדר תקרה ניתן לנצל את

ההוראה הזו לרעה. על כר אין ויכוח. עדיף לנו גם לגופו של ענין

וגם מבחינה ציבורית, שזו תהיה המלצה של ועדה ציבורית.

במסגרת הפטור הניתן לנכים היה גם נוהג מסוים לגבי עיוורים. לפני

שנים נתן היועץ המשפטי לממשלה חוות רעת שבאה לצמצם את הפטור לגבי

עיוורים ולהטיל על כל כך מיני הגבלות. במשר שנים התעלמו מחוות דעת

זו. החלו לפעול על פיה בשנת המס הנוכחית. היות ואנחנו מעכבים את

ההחלטה בנושא הזה עד לסיום עבודתה של ועדת-שישינסקי, אני מבקש להמשיך

בנוהג הקיים עד חודש אוקטובר.

א' דמביץ;

אני חושב שחבר הכנסת צבן נגע בנקודה רגישה. כל מי שעסק בנושא

עסק בו עם לב. ובהקשר זה אני רוצה לומר כמה מלים"

נציבות מס הכנסה היתה פתוחה לבקשה להקל על העיוורים ולכלול גם

עיוורים של 90% במסגרת הפטור ממס הכנסה" היא קשרה זו מסיבות שהיו

טובות בעיניה לענין הורדת התקרה. אני מבין שלא רצוי לטפל בהורדת

התקרה במועד זה. אני גם מבין שלא נכון לצמצם את הפטור אפילו לפי

חוות הדעת של היועץ המשפטי, שגם הוא נתן את חוות דעתו אנוס על פי

הדיבור של המחוקק-

הפתרון לענין, כפי שאני רואה אותו, הוא לבקש משר האוצר, באמצעות

עושי דברו היושבים כאן, שיגיש לוועדה זו תקנה לפי סעיף 245 לפקודת מס

הכנסה, שתוקפה יהיה לשלושה חדשים, ואפשר יהיה להאריר את תוקפה עד

סוף שנת המס, כך שההגדרה של עיוור בשנת המט הזאת תכלול גם את העיוור

של 90%.

אנחנו נשקול את ההצעה.

על כן לא מתקנים את סעיף 9.

אני מציע שנצביע על ההצעה לפנות לשר האוצר ונקבל אותה פה אהד

כדי שזו תהיה פניה של ועדת הכספים לשר האוצר על דעת כל חברי הוועדה.

אני מביא את ההצעה להצבעה.

הוחלט! לפנות לשר האוצר על דעת כל חברי ועדת הכספים

ולבקשו להעניק פטור ממס לעיוור של 90% לפי סעיף 245

לפקודה.

בנייר שהגישה תנועת המושבים יש בקשה להוסיף סעיף שזה המקום

לאזכר אותו, הם ביקשו להוסיף פטור גם לאגודות שיתופיות שכל פעולתן

מוניציפלית.

איננו באים להוסיף פטורים ממס הכנסה.

נשמע את תגובת הנציב להצעה.

זוהי בקשה לפטור נוסף. יואילו המושבים לפנות לוועדת-שישינסקי

ולהציע לה לדון בהצעה.

קרה היום שהופיע נציג של משלחת שאיש לא ידע מי הזמין אותו,

את מי הוא מייצג ולמה הוא בא לישיבה. בעבר היו מקרים שנכנסו אנשים

לחדר ישיבות הוועדה ואיש מאתנו לא ידע מי הם. לכן אני מציע, אדוני

היושב-ראש, שבפתיחת הישיבה תשאל כל אדם שנכנס לישיבה את מי הוא מייצג,

היום האיש נכנס לכאן באמצע הישיבה) קרה לא פעם

שהיו כאן אנשים שלא היו צריכים להיות נוכחים בישיבה.

אני מציע לך לשוחח אתי על כך,

סעיף 6 - תיקוז סעיף 17

במקום המושג "שנת חשבון" שהוא לא קיים ולא ברור, יבוא: "שנת מס".

סעיף 6 - נתקבל

סעיף 7 - תיקון סעיף 32

את פסקה (1) אנחנו מוחקים בשלב זה.

פסקה (2) באה בעקבות תיקון בחוק הביטוח הלאומי, שם נמחקה המלה

"כתוספת" ומוצע למחוק אותה גם כאן.

רואי החשבון מבקשים לבטל את ההוראה על תשלומים בגין פיגורים

בתשלום לביטוח לאומי.



יי רגינוביץ;

הם רוצים שריבית פיגורים לביטוח לאומי תהיה מוכרת לצרפי מס"

כאן מוצע תיקון טכני, והם מבקשים בהזרמנות זו להכניס תיקון מהותי.

אם לאדם היתה בעיה והוא נדרש לשלס ריבית, מדוע להעגיש אותו?

מדוע להטיל עליו קנס?

מי גביש;

את הריבית הזו כן מתירים לו.

אם הביטוח הלאומי מחזיר לו כסף, זה לא נחשב להכנסה.

אם עושים לאדם שומה אחורה, כן מכירים בריבית- אתה נותן לו את

ההוצאה הריאלית" על שומה רטרואקטיבית מכירים בריבית כהוצאה. אם

הוא מפגר בתשלום אחרי שעשו לו שומה, זה בדיוק כמו במס הכנסה - לא

מתירים לו את ההוצאה"

כאשר הוא מקבל הפרשים ממס הכנסה, הוא לא חייב עליהם במס,

זה הדדי.

אדם שילם מקדמות ומתברר שהוא עבר את נקודת האיזון, כלומר הוא

שילם יותר מהמגיע ממנו. הוא מקבל החזר עם ריבית פטורה ממס.

משנת 1983 יש סימטריה מוחלטת בין ריבית חובה לבין ריבית זכות"

אני מביא את הסעיף להצבעה, לאחר מחיקת פסקה (1)"

סעיף 7 נתקבל

סעיף 8 - תיקון סעיף 46

התיקון בא לעגל את הסכום לשקל חרש"

סעיף 8 - נתקבל

סעיף 9 - תיקון סעיף 46א

בעקרון לגבי כלל הנישומים קיימת מגבלה על השקעה במחקר ופיתוח

שלא תעלה על 45% מההכנסה החייבת. לגבי חברות אחזקה תעשיתיות רצו לבטל

את ההגבלה הזו כליל- אבל בעקיפין בגלל חיבור המגבלה לגבי השקעה

במחקר ופיתוח עם השקעה מכספי תרומות יצא שגם הברת אחזקה תעשייתית

חלה עליה ההגבלה של 45%. בתיקון אנחנו מבקשים לחסיר את המגבלה הזו

לגבי חברת אחזקה תעשייתית"

סעיף 9 - נתקבל



מקיף 10 - החלפת סעיף 47א

סי אלחנני;

לסעיף זה יש הערות רבות.

י' ארידור;

נדון בסעיף זה בישיבה הבאה.

יום רביעי הבא הוא היום האחרון למושב הנוכחי של הכנסת לפני

היציאה לפגרה. ביוה חמישי נדון על מחזור מניות הבנקים- התחולה של

החוק הזה היא לשנת המס 1987. אנשים אינם יודעים איך לכלכל את

מעשיהם. אנחנו חייבים לסייס את הדיון בחוק כדי להביאו לאישור הכנסת

לפני הפגרה.

מדוע לאשר היום תיקונים לחוק שתחולתם מתחילתה של שנת המס הנוכחית?

זוהי תחיקה רטרואקטיבית.

יי רבינוביץ;

חלק מהוראות חוק זה יחולו בשנת המס 1988.

צריו לתת פרסום להצעת החוק לידיעת הנישומים.

יי רבינוביץ;

הצעת החוק פורסמה לפני שנה. היא כוללת הרבה דברים טכניים.

יי מצא;

האם לאחר יום חמישי הבא תהינה לנו ישיבות?

היו"ר א"י שפירא;

הודעתי לשר האוצר שבחודש אוגוסט הוועדה תהיה בחופשה ולא תקיים

ישיבות.

נשמע עכשיו הסברים לתיקון המוצע בסעיף 10.

יי רבינוביץ;

היום 75% מהתשלומים לביטוח לאומי עבור דמי ביטוח בלבד מוכרים

כהוצאה. המוסד לביטוח לאומי גובה בנוסף לדמי ביטוח גם היטלים אחרים-

ההצעה הזו אומרת שכל התשלומים לביטוח לאומי ייכללו במסגרת חישוב

ההוצאה המותרת, אלא שהיום 75% מדמי הביטוח הלאומי מוכרים כהוצאה,

ואנחנו מציעים להוריד את השיעור ל-65% תוך הרחבת המסגרת.

כיוס 75% ממה שמשלמים עבור עובד שכיר מותרים כהוצאה. כך נקבע

לגבי עצמאים. בינתיים קטנו דמי הביטוח הלאומי שמשלמים עצמאיים

והפרופורציה השתנתה- אנחנו מציעים לכן ש-65% מהתשלומים יוכרו כהוצאה

לצרכי מס הכנסה ו-35% לא יוכרו.

אי ויינשטיין;

מה פירוש היטלים אחרים שמשלמים לביטוח לאומי?

יי רבינוביץ;

למשל, היטל הג"א עבור מסיכות, היטל חינוך וכדומה.

אישלום;

בסעיף זה כלול מס מקביל שהוא כולו הוצאה מותרת למעביד.

היזם העצמאי איננו מקבל זאת כהוצאה כמו דמי ביטוח לאומי. כל

שנה אנחנו מתקינים תקנה לפיה הוא יוכל לקבל זאת במסגרת הוצאות

רפואיות-

הנושא של עלות העבודה נקבע בתקנה או בחוק?

זה נקבע בחוק.

אי דמבי?;

כהוראת שעה.

אי ויינשטיין;

תוקפה של הוראת השעה יפוג.

יי רבינוביץ;

אנחנו מוכנים להצהיר לפרוטוקול שאם יחול שינוי באחוזים,

נעשה את העדכון בהתאם.

אי ויינשטיין;

אפשר לעשות זאת במקביל להוראת השעה.

אנחנו מסכימים שהורדת השיעור ל-65% תהיה בתוקף כל עוד הוראת

השעה היא בתוקף.

אי דמביץ;

זה אומר שכאשר יפוג תוקפה של הוראת השעה יחזור השיעור להיות 75%.

בישיבה הבאה נמשיך את הדיון בסעיף 010

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00).