הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 492

מישיבת ועדת הכספים

יום ג', בי באב. התשמ"ז -28.7.1987 - שעה 10.00

נכחו

א"י שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

י"ז אמיר

יי ארידור

ש' בן-שלמה

גי גדוח

a' גרופר

די רנינו

א' ויינשטיין

יי כהן

י י מצא

ע' סולודר

ע' עלי

קו' עמר

י' צבן

ר' צוקר

ווי רמון

מי שטרית

א' שלום

ג.' שפט

ר' תיכון

מוזמנים; עי לייט, שי ויגדר - משרד המשפטים

וזבר הכנסת די מגן

יי ברון - הממונה על הכנסות המדינה

מי ברקת - מנהל המכס ומע"מ

יי רבינוביץ - נציב מס הכנסה

מ' קפוטה, אי אלטר, זי פלדמן,

אי אריאן - משרד האוצר

זי בוים - - ראש העיר קרית גת

ני גאליס, יי ריכטר, די סילברמן - החברה הכלכלית

י' למברגר - חשב הכנסת

אי קרשנר

היועץ המשפטי לוועדה;אי דמביץ

יועצת כלכלית; סי אלחנני ,

א' דגני

אגרות משרד המשפטים

צו מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) (הוראת שעה)

(הארכת תוקף לגבי שנת המס 1987)

שימוש בעורפי תקציב הכנסת משנת 1986 בשנת 1987

שינויים בתקציב הכנסת לשנת 1987

תקנות מס הכנסה (ניכוי ממס לתרומה לעמותה

"תנופה לצמיחה) (תיקון והארכת תוקף)

הקמת מפעל בעיר פיתוח - הצעה לסרר היום

חוק לתיקון פקורת מס הכנסה (מסי 75)

חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון)

(קרקע שעליה בנין) - הצעת חוק פרטית של

חבר הכנסת ר' בן-מאיר

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון)

(תיקון)

קביעת מוסרות ציבור לפי חוק מס שבח מקרקעין

ערבות מרינה לקבלן אי הרוש

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בער עבורה חקלאית

או תוצרת חקלאית כהכנסה) (תיקון)

אי החלת הוראות סעיף 11 אי בחוק הפיקוח על מצרכים

ושירותיס על חברת ממן - מסופי מטען ונטול בע"מ.



אגרות משרד המשפטים

היו"ר י' כהן;

אני פותח את הישיבה.

לפנינו שורה של תקנות הבאות להעלות אגרות שגובה משרד המשפטים

עבור שירותים שונים, שהן טעונות אישור וערת הכספים" נשמע דברי

הסבר על התקנות מנציגי משרד המשפטים.

אי ליט;

אני מזכיר מועצת רואי תשבוז במשרד המשפטים ואסביר אה התיקונים

המוצעים בתקנות רואי תשבון.

בדיונים בין אגף התקציבים לבין משרד המשפטים סוכם שהאגרות

צריכות לכסות את ההוצאות של השירותים שעבורם נגבות אגרות. אי לכך

מוצע בתקנות להעלות את האגרות עבור בחינות של רואי תשבון, או עבור

בקשה להירשם כמתמתה או בקשה לרשיון, כדי לממן בכספים אלה את ההוצאות

הכרוכות במתן השירותים.

בישיבת ועדת האגרות הבינמשרדית שהתקיימה בחודש מאי האחרון נדונה

ההצעה להעלות את האגרות עבור בחינות לרואי חשבון ל-50 עד 100 שקל,

ל פי סוג הבחינה, אבל לא נתקבל סיכום. לכן ביקש משרד המשפטים מהוועדה

לדון שנית בגובה האגרות. ואמנם הדיון התקיים וועדת האגרות הבינמשרדית

אישרה את העלאת האגרות לסכומים)של 80 עד 150 שקל. זוהי ההצעה המובאת

עתה לאישור ועדת הכספים.

ד' צוקר;

בכמה עלה המדד מאז אושרו לאחרונה האגרות ועד היום? כאן כתוב

שהאגרות הנגבות כיוס אושרו ב-1.7.85 . אם נדע בכמה עלה המדד מאז

נוכל להתייחס לבקשה. צריך להביא בחשבון שקיים גם פיקוח על המחירים.

אי קרשנר;

אין לכן קשר לעליית המדד, כי יש כאן אגרות שמוצע להעלות אותן

פי עשר.

אי אריאן;

מאז עלה המרר בערך ב-100%.

אגרות ממשלתיות שוחררו מהפיקוח על המחירים.

אפשר לשאול את נציגי משרר המשפטים מדוע מציעים להעלות את

האגרה עבור בחינות מ-8 שקלים ל-80 שקל.

האגרה לא שונתה מיולי 1985 . העלות של הבחינה היא יותר גבוהה

מאשר האגרה שנגבית בגינה, וזה לא כולל את השכרת האולם לבחינות,

את המפקחים על הבחינות, את הבדיקה שלהן וכדומה.

כיצד מימנתם את הבחינות עד עכשיו?

עד עכשיו אושר תקציב לבחינות שלא היה קשור לגביה. כספי האגרות

היו מועברים להכנסות המדינה" לדוגמה, העלות של הבחינות במועד האחרון

היתה כ-100 אלף שקל, בעוד שהגביה של האגרות היתה בסביבות 3000 שקל.

ועדת הכספים המליצה בזמגו לגבות אגרות שיכסו ריאלית את

העלויות.

הווערה המליצה שהאגרות יכסו את הוצאות השירות, זו היתה ועדת

משנה של וערת הכספים בראשות יחזקאל פלומין.

גם אגרות אחרות העלינו בהתאם להמלצה זו?

היו"ר יי כהן;

כן, זוהי המדיניות.

אני מביא לאישור את התקנית הבאות להעלות את האגרות שגובה

משרד המשפטים.

הוחלט; לאשר את העלאת האגרות על פי -

תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אגרות רשיון)

תקנות רואי חשבון

תקנוה רישום שמות עסק

תקנות השותפויות (רישום ואגרות)

תקנות שמאי מקרקעין

תקנות המדגמים

תקנות הנוטריונים (אגרות נוטריון)

תקנות סימני המסחר

תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות)

תקנות המקרקעין (אגרות)

תקנות התביעות קול קרבנות השואה (הסדר הטיפול),

אני מודיע שלא השתתפתי בהצבעה.



חוק מס הכנסה (הסבות לחיילים משוחררים) ( הוראת שעה)

שר האוצר מבקש את אישור הוועדה להאריך בצו את הוראות חוק

מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים)(הוראת שעה) ולההילן גס על הייליס

ששוחררו בשנת המס 1987, לאחר שקורס לכן החילו את ההוראות האלה על חיילים

ששוחררו בשנת המס 1986.

היועצת ה כלכלית שלנו מבקש להעיר כמה הערות לצו המוצע.

ט' אלחנני;

ברקתי את הנושא. תוקף הצו פג ב-1 בינואר 1987. כלומר, חייל

ששוחרר לאחר תאריך זה לא ייהנה יותר מהסבות שמעניק החוק אס לא נאשר

הארכה. החוק הזה מעניק 6 נקורות זיכוי לחייל משוחרר שהתחיל לעבור

בעבורה מזכה, זאת בשנה הראשונה. כלומר סף המס לחייל משוחרר בשנת

עבודתו הראשונה לאחר השחרור הוא 1470 שקל במקוס 680 שקל. ההטבה הזו

הולכת ויוררת, בקונה השניה הוא זכאי ל-4 נקורות זיכוי, ובשנה השלישית -

ל-2 נקורות זיכוי.

קשה מאד לאמור את ההסבה הזו כי שנת המס היא לא אישית אלא אחירה.

חייל ששוחרר במחצית השניה של שנת המס ולקראת סופה ממילא לא ייהנה

מהסבה זו.

לפני כחצי שנה קיבלתי אומדן כמה עולה ההסבה הזו עולה לאוצר.

מרובר בהסבה בסדר גודל של 13 מיליון שקל.

יי ארידור;

את יכולה לחשב כמה אנשים נהנים מההטבה הזך.

אינני יכולה לחשב זאת. חייל משוחרר שמשתכר אלף שקל לחודש מנצל

שתי נקודות זיכוי, ומי שמשתכר 1500 שקל לחודש מנצל 6 נקודות זיכוי,

אנחנו יודעים כמה חייליס משתחררים כל שנה, אבל איננו יכוליס לדעת כמה

מהם נהנים מההטבה כאיזה שיעור.

יש ערך לענין אס הוא מתבטא במספרים משמעותייס.

אס זה מתבטא בסכוס קטן למדינה וסכוס גדול ליחיד, עבור היחיד

זה משמעותי .

יי ארידור;

אס זה עולה למדינה סכום קטן, לא יכול להיות שיחידיס רבים נהניס מכף.

סי אלחנני;

זה חל על חייל שעובד בעבודה מזכה, כלומד בסוג מסויס של עבודה,

לגבי דידי אפשר לא לדון בהצעה ולאשר אותה ללא בדיקה. אבל אס

רוצים לדון בהצעה, צריך לדון בה ברצינות. ואז צריך להגיד לנו כמה

אנשיס נהנים מההטבה הזו.

אנחנו יכוליס לדעת מי יכול תיאורטית ליהנות מההטבה הזו.

ממלוא ההטבה של 6 נקודות)זיכוי יכול ליהנות מי שמשתכר 1500 שקל לחודש,

לאודך השנה.



מ' שמטרית;

מדוע חייל שהשתחרר באמצע השנה לא ייהנה מכר? (ס' אלחנני; כי

חישוב המס הוא שנתי). הוא ייהנה מהטבה במשך חגי שנה,

י' ארידור;

ווייל שמשתחרר באמצע השנה נהנה מדבר אחר שמונע ממנו ליהנות

מהסבה זו.

ס' אלחנני;

אם החייל השתכר 7000 שקל בשנת המס, הוא לא חייב במס, ואין זה משנה

בכמה חדשים הוא השתכר אח הסכום הזה. חיילים באים בטענות ואומרים:

אני השתחררתי בנובמבר ולא זכיתי ליהנות מההטבה הזו לעומת חברי

שהשתחרר בחודש ינואר, עבד כל הקינה ולא שילם מס. מדוע אני אומרת זאת?

כי הטבות מסוג זה אינן עושות צדק. אתה יכול לתת לחייל מענק- שחרור. אל

תתן לו הטבה שמותנית במועד השחרור.

י"ז אמיר;

גם אני בעד מתן מענק שחדור לחייל שמשתחרר.

הנושא של מענק שחרור איננו שייר לנושא שאנחנו דנים בו. כאן מדובר

על הטבת מס.

ס' אלחנני;

החישוב הוא לגבי שנת המס המתחילה ב-1 בינואר ונגמרת ב-31 בדצמבר.

אי אפשר לעשות שנות מם אינדיווידואליות. נוצר רושם כאילו נותנים

את ההטבה לכולם.

לא לכולם, אלא לאותו חייל שמשתחרר מהצבא ועובד בעבודה ייצרנית.

בחוק יש הגדרה של עבודה המזכה בהטבה.

ס' אלחנני;

מוטב לתת הטבה כללית בלי תלות בתנאים אדמיניסטרטיביים מקריים.

המחוקק צריך לתת דעתו על כר ולא להתנות הטבה בכל מיני תנאים.

(י' ארידור; איזה תנאים?) בתאריר השחרור שהוא מקרי.

ועדת שישנסקי שהוטל עליה לדון במכלול הזיכויים, ההטבות וההנחות

במס אמודה לסיים את עבודתה ב-31 באוקטובר. יש מכלול של הטבות

לחיילים משוחררים והן ניתנות על ידי כמה גורמים, חבר הכנסת אמיר

מציע מענק שחרור וחבר כנסת אמר הציע הטבה בשכר לימוד. הצבא עצמו

נותן כל מיני הטבות לחיילים עם שחרורם. אם אתם|הולכים לאשר צו

שעולה למדינה כ-15-13 מיליון שקל, מוטב לראות קודם את התמונה הכוללת

של כלל ההטבות הניתנות לחיילים המשוחררים.

כוונת המחוקק היתה לעודד חיילים משוחררים ללכת לעבודה יצרנית

בתעשיה או בחקלאות ולכן הוחלט לתת את נקודות הזיכוי למי שעובד בעבודה

מזכה. לכן אין סתירה בין האמור בחוקים האחרים לבין ההטבה לפי חוק זה.

יי ארידור;

הביקורח של היועצת הכלכלית שלנו על ההצעה יש לה בסיס תיאורטי נכון.

הטענה שלה שההטבה הזו תלויה בתאריר השחרור של החייל היא נכונה. הפתרון

הנכון הוא לסייע לחיילים משוחררים על ידי מתן מענק שאינו תלוי בתאריר

השחרור וגם לא במקצוע או בעבודה שבוחר החייל, אם החייל הולר ללמוד

במכללה, הוא ישתמש בכספי המענק כדי לשלם שכר לימוד. אם יש לו מטרה

אחרת, המענק יסייע לו להשיג את מטרתו. זוהי הדרר הנכונה לטיפול בנושא.



יי ארידור

בדבריה של סמדר אלחנני לא היתה תשובה לשאלה כיצד לעודד חיילים

שמשתחררים מהשירות לפנות לעבודה יצרנית במעשיה או בהקלאות, אבל

הביקורת שלה שההטבה יש בה אפליה כי היא מותנית בתאריך השחרור,

היא נכונה"

אינני יודע עכשיו איך לפתור את הבעיה. אני מנית שניתן למצוא

לה פתרון. יחד עם זה, כפי שאמרה סמדר אלחנני, יושבת עכשיו ועדת-

שישינסקי על המדוכה על הטבות המס, אנחנו ממניס ועדות בין היתר

כדי לא לספל בנושאים מסוימים. איזו תועלת תצמח לוועדת הכספים

אם ועדת שישינסקי תטפל בנושא ולא בפטור עצמנו מהטיפול בו?

אי לכך אני מציע לאשר את הצו ולהשאיר לוועדת שישינסקי להתמודד

גם עם הבעיה הזו. אני מציע שמזכיר הוועדה יפנה את תשומת לב ועדת-

שישינסקי לנושא שהועלה היום, כולל ההערה של היועצת הכלכלית, ויבקש

ממנה לכלול את הנושא בדיוניה. אולי יש נושאים דומים בחוק הישראלי

שמן הראוי לבחון גם אותם.

היו"ר י' כהן;

אני מביא את הצו לאישור.

הצבעה

צו מס הכנסה (הסבות לחיילים משוחררים)(הוראת שעה) -אושר

היו"ר יי כהן;

ההוראות האלה יחולו על חיילים שישתחררו בשנה המס 1987.

שימוש בעודפי תקציב הכנסת משנת 1986 לשנת 1987

היו"ר יי כהן;

מובאת לאישור בקשה של יו"ר הכנסת לשימוש בעודפי תקציב הכנסת

משנת 1986 בסכום של 1,020,000 שקל בשנת 1987. חשב הכנסת, בבקשה.

יי למברגר;

אנחנו מבקשים להשתמש בעודפים האלה לאותן המטרות כפי שהן מופיעות

בתקציב- בדברי ההסבר יש פירוט של הסעיפים והסכומים.

אני מציע לאשר את השימוש בעודפים, אבל בהזדמנות זו אני מבקש

רשות להעיר הערה הקשורה לתקציב הכנסת,

יש בלאי גדול של ציוד וריהוט בבנין הכנסת. בחדרים המשמשים את

חברי הכנסת שלא מקבלים בהם קהל ואורחים, אפשר להחליף את הציוד והריהוט

לעתים יותר רחוקות, מה שאין כן חדרים שבהם מקבלים אורחים מהארץ

ומחו"ל, שנראים היום מאד מוזנחים. במסעדה של הכנסת או בחדר שבו

עושים ארוחות חגיגיות, הכסאות שבורים, השולחנות לא יציבים, המפות

בלויות, וזה בהחלט לא תורם לאווירה של המקום. אני חושב שצריך

לסייד את החדרים האלה, לתלות תמונות יפות על הקירות, לחדש את הריפוד,

להחליף פה ושם ריהוט שהתבלה. אני סבור שצריך להקצות לכך סכום רציני

מהתקציב.

אני מבקש שהערתי זו תירשם בפרוטוקול והנושא יזכה לטיפול.

בשעתו ביקשתי לעכב את ההצבעה על תקציב הכנסת בגלל הקצאה של

300 אלף שקל למבנה החדש. שוחחתי בנושא זה עם יו"ר הכנסת והוא אמר

לי שהסכום הזה מיועד להכנת תכניות ולהכשרת קרקע כרי שאם מהר יימצא

תורם אפשר יהיה להראות לו את המקום שעליו אנהנו רוצים לבנות כרי

להרחיב את השטח של משכן הכנסת. יו"ר הכנסת אמר לי שזוהי הקצאה

חר פעמית ולא יהיו הקצבות נוספות למטרה זו בשנה הבאה או בעוד שנתיים.

אני מבקש שדברים אלה יירשמו בפרוטוקול כרי שיהיה ברור שזהו

סכום חד פעמי ולא סכום שילך ויתפה כל שנה,

חשב הכנסת טוען שניגשים לחפירות. אינני יודע באיזו מידה זה הואט

את דבריו של יו"ר הכנסת.

בלי יסודות לא יימצא תורם לבניה.

אני בהחלט מצריק את רבריו של הבר הכנסת ויינשטיין, אבל אני

חייב לציין שלחברי הכנסת אין בכלל מזנון. הם מתקשים למצוא שם מקום,

אני הבר ועדת המזנון. אני יכול לומר לר שרוב חברי הכנסת אינם

אוכלים במזנון וקיומו תלוי באורחים.

אני מביא לאישור את הבקשה לשימוש בעורפי תקציב הכנסת.

הצבעה

שימוש ב עורפי תקציב הכנסת משנת 1986 לשבת 1987

(כמפורט במכתבו של יו"ר הכנסת) - אושר.

שינויים בתקציב הכנסת

יו"ר הכנסת מבקש את אישור הוועדה להעברה תקציבית מהרזרבה לסעיף

פעולות הכנסת, הקצבות לסיעות. זוהי העברה של 100 אלף שקל לסיעות

כדי לחזור ולהעביר להן חלק מהסכומים שהיו מעבירים לפני ההפחתה,

השינויים בתקציב הכנסת

(כמפורט במכתבו של יו"ר הכנסת) - ארשרו.

קביעת מוסדות ציבור לצורך סעיף 61 לחזק מס שבח מקרקעין

שר האוצר מבקש את אישור הווערה לקביעת שני מוסדות כמוסדות

ציבור לצורך חוק מס שבח מקרקעין. המוסדרת הם: פנימיית בית יעקב רחובות,

וחסידי השריף חוסיני. בדרך כלל האוצר בודק כל בקשה של מוסד אם הוא

עומד בקריטריונים ורק אחר כך מבקש את אישור הווערה לקביעה.

אני מציע לאשר.

לאשר את קביעת המוסרות:

1. פנימיית בית יעקב רחובות;

2. חסידי השריף חוסיני,

כמוסדות ציבור לצורך סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין-



י"ז אמיר;

אני מבקש להעלות לדיון את הסיוע לקבלן אלברט הרוש.

חבר הכנסת רמון ביקש להעלות את הנושא בנוכחותו.

תקנות מס הכנסה (ניכוי ממס לתרומה לעמותה "תנופה לצמיחה")

(תיקון והארכת תוקף)

היו"ר יי ברז;

תקנות מס הכנסה (ניכוי ממס לתרומה

לעמותה "תנופה לצמיחה"),

הבקשה היא לאשר את הארכת תוקפן של התקנות עד תוס שנת המס

הנוכחית כדי שאפשר יהיה להחילן גס על יחיד שתרם לעמותה בתקופה

שבין 1 באפריל 1987 יעד 31 בדצמבר 1987.

הוקמה קרן שמגייסת כספים בדרך של תרומה של ימי עבודה של עובדים.

הקרן נותנת הלוואות בתנאים מסוימים למפעלים שזקוקים לסיוע.

באשר נתבקשתם לאשר את התקנות הסברתי שהתניתי את האישור בכמה

תנאים; תנאי ראשון, שהקרן לא תשא בכל הוצאה בכל סכום שהוא ושכל

פעולותיה יתנהלו בהתנדבות, ולכן מלוא הסכום שתגייס הקרן יגיע

למפעלים. תנאי שני, שכל בקשה של מפעל|לקבלת הלוואה מהקרן תועבר אלי

לעיון ולבדיקה ושיינתן לי פרק זמן להעיר את הערותי לבקשה.

כל בקשה להלוואה?) כן, כל בקשה להלוואה. תנאי שליקוי,

כל אישור למתן הלוואה יועבר אלי. ותנאי רביעי, שבהנהלת הקרן ישתתפו

גם נציגי המעסיקים ולא רק נציגי עובדים.

התרומה היא של שלושה ימי עבודה, כלומר סכום הניכוי לא יעלה על

שכר עבודה של 3 ימי עבודה. מסתבר שלא הספיקו לגייס מחלק נכבד מן

העובדה את התרומה הזו. (יי כהל: תרומה חד פעמית?) כן, תרומה חד פעמית.

מוצע לכן להאריך את תוקפן של התקנות על מנת לאפשר להנהלת הקרן לעניין

עוד קבוצות של עובדים בנושא הזה.

האם הכסף הזה ניתן לכל המפעלים ללא יוצא מן הכלל, או שהוא ניתן

רק למפעלים המקורבים להסתדרות?

אין אבחנה כזו. ההלוואות ניתנות למפעלים פרטיים.

האם אפשר לקבל רשימה של המפעלים שקיבלו הלוואות מהקרן?

אני יכול להמציא את הרשימה המלאה של המפעלים האלה.

השכר של שלושה ימי עבודה שהמעסיק מעביר לקרן לא נכלל לא בהוצאה

ולא בהכנסה. זה איפוא פחות מזיכוי.

זה אומר שמס הכנסה תורם 30% מהסכום. (יי ברון: נכון).

מי מופקד על חלוקת הכספים של הקרן?



י' גרוז;

יש הנהלה לקרן שבה יושבים נציגים קול ההסתדרות וקול המעסיקים.

האם האוצר מעורב בכך?

אני מקבל את העתקי הבקשות להלוואות ואני רשאי להעיר עליהן,

אם אני רואה צורך בכך.

אמרת שיושבים בקרן נציגים של המעסיקים ושל ההסתדרות. האס נציגים

של ההסתדרות כמעסיקה, כלומר האם נציגים של הברת העובדים יושבים בקרן?

נציגי המעסיקים הם נציגים של התאחדות התעשיינים.

כספי הקרן הם 30% כסף ציבורי ו-70% כסף של העובדים. אתה אומר

שנציגי ההסתדרות יושבים בהנהלת הקרן. אני רוצה לדעת האם יושבים בקרן

גם נציגים של האופוזיציה בהסתדרות?

לכל מלכ"ר יש הנהלה שהיא אתראית לפעולותיו.

יי ארידור;

לא מתקבל על הדעת שנתן הנהה במס לכסף שהוא בשליטה מפלגתית. אם

האופוזיציה בהסתדרות איננה שותפה בקרן, פירוש הדבד שאנחנו לוקחים

כסף ציבודי וכסף של עובדים ומעבירים אותו לשליטה מפלגתית. אני תובע

שגם נציגי האופוזיציה בהסתדרות יהיו שותפים בהנהלת הקרן,

חי רמוז;

איננו מתערבים במינויים של גופים ציבוריים שונים, ובכלל זה

ההסתדרות.

היו"ר א"י שפירא;

הגיעו לישיבה אורחים שהוזמנו לדיון בנושא אחר, הנושא של מפעל

הרכב מגנום בקרית גת. אינני רוצה לעכב אותם יותר מדי. אבל היות ואני

רוצה לסיים את הדיון בתקנות ולהצביע עליהן, אני מציע שחבר אחד מכל

סיעה משתי הסיעות הגדולות ידבר בנושא, האם יש לכך הסכמה?

אני לא מוכן להסכים לזה.

בליכוד יש מגוון דעות ואני מציע שייצגו אותנו בדיון הזה חברי

הכנסת ארידור וקופמן.

היו"ר א"י שפירא;

אני מסכים ששני חברים מסיעת הליכוד ושנים מסיעת המערך ישתתפו

בדיון, כל אחד במסגרת של חמש דקות.

די דנינו;

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה יוצר כאן תקדים מסוכן בכך שאתת

קובע שרק שני חברים מהסיעות הגדולות ישתתפו בדיון. מחר יעלה על סדר

היום נושא שאתה מעונין בו, האם תתן רשות דיבור רק לחברים מסיעות המערך

והליכוד? אני חושב שזה תקדים מסוכן. אסור לך לנהוג כך. אני מבקש ממך

להסיר את הצעתך זו מסדר היום"



היו"ר א"י שפירא;

היום אנהג כך בלי שזה ישמש תקדים.

אני מבקש מהיושב-ראש לקחת בחזרה אה ההצעה בנוסח! שני חברים מסיעה

אחת ושני חברים מהסיעה השניה.

הצעתי חבר אחר מכל סיעה. ההצעה שירברי שני חברים מכל סיעה באה

מסיעת הליבור

א' אבוחצירא;

לרעתי, לא מקובל בווערה להציע הצעות בנוסח כזה. אם יש על כך הבנה

בין חברי הווערה, ניחא; אבל בשום אופן זה לא יכול להיות על פי החלטה

של היושב-ראש.אם אתה הופך זאת להחלמה של הווערה, אני מבקש ממך לבטלה.

התשובה היא שעשיתי זאת תוך הבנה עם מרכזי שתי הסיעות הגדולות.

אין בכך משום יצירת תקדים.

אם חבר מסיעה אחרת יבקש רשות דיבור, לא תוכל לסרב לו.

זהו בסף שתורמים עוברים שמצביעים עביר כל המפלגות, לכן יש לשתף

בהנהלת הקרן גם את נציגי האופוזיציה בהסתדרות. נכון ששיטת ההחרמות

בהסתררות פועלת, ולפי שיטה זו לא נותנים רריסת רגל לאופוזיציה

בגופים השונים, אבל אנחנו בליכור מנסים לצמצם אותה אם איננו יכולים

לחסל אותה" וזה שונה לחלוטין מאיזה מוסר מפלגתי או מוסר שיש לו קשר

למפלגה. לא הייתי רורש זאת, למשל, לגבי בית ברל. שם אינני תובע

שיהיה לנו ייצוג. ואגב, לא מתרימים עוברים למען בית ברל. יש

כספים המיוערים לבית ברל, חלקם מופיעים בתקציב המרינה וחלקם מגיעים

בררכים חוקיות אחרות. אבל ברגע שמתרימים את ציבור העוברים בישראל

ומשתפים בכך את אוצר המרינה על ידי הטבת מס, אינני יכול להסכים

שכספים אלה יהיו בשליטה מפלגתית.

אילו היו מציעים שרק נציגות של האוגר תחלוש על הכספים האלה,

לא הייתי תובע נציגות של האופוזיציה בהםתררות בהנהלת הקרן. הייתי

סומך על הממונה על הכנסות המרינה שירע לטפל בכספים אלה לפי מיטב

הבנתו ושיקוליו. אבל אם ההסתדרות איננה סומכת בענין זה על מר ברון

אלא רוצה שליטה על הכסף, מרוע אני צריך לסמוך על נציגיה?

אני רורש שהאישור של התקנות יוחנה ב:כר שנציגים של האופוזיציה

בהסתררות ישותפו בניהול הקרן. אם יתמלא התנאי הזה, אין לי התנגדות

לאישור. אם לא יתמלא התנאי, יצטרכו לדאוג לכך בצורה אחרת. לא מתקבל

על הרעת שנוותר על הייצור שלנו בקרן. אראה זאת כרבר חמור אם סיעת

המערך תתנגר להצעתי, כי התנגרות כזו פירושה שהיא רוצה לעשות

בכספים האלה שימוש מפלגתי.

הפרוייקט הזה מוצג בפני העוברים בכל הארץ כאילו זה פרוייקט

לאומי שמטרתו לתת תנופה לצמיחה- האמת היא שכפו על עשרות אלפי עוברים

לתת את התרומה הזו. לא שאלו אותם, הם לא נררשו לתת את הסכמתם לכך.



חי קופמן

הם הבינו שאין להם ברירה. זה נכון בהרבה מאד מפעלים פרטיים,

ציבוריים וממלכתיים, וזה בווראי נכון במפעלים של חברת העובדים.

יש לי חששות רי מבוססים שהענינים בהסתדרות אינם מתנהלים לפי הכללים

של מינהל תקין - וראינו מה עשתה ברית הפיקוח לקואופרציה או מה עשו

מוסדות אחרים, ואיך בוכה המזכ"ל על מה שקורה בסולל-בונה, בנק הפועלים

וכדומה. איש לא קיבל דיווח מה קרה בקרן השביתה, שצברה מיליונים של

שקלים. ההסתדרות כיום איננה מסוגלת לתמוך בשביתה אחת בארץ, אולי

למזלנו ולמזלו של המשק, כי היא איננה יכולה לממן את ימי השביתה

של העובדים. היא יכולה לנהל משא ומתן עם המעביד שיפצה את העובדים

על ימי השביתה. לאיש איז מושג מה קרה לכספים שהצטברו בקרנות למיניהן

כמו קרן השביתות או קרן אבטלה, ואני מוכן לומר בוודאות שגם למר קיסר

אין מושג מה קרה לכספים אלה ומה מתרחש בקרנות - ומדובר שם בסכומי

כסף אדירים.

ברוב המקרים התרומות של העובדים הם בגדר מילווה חובה. במפעלים

רבים כל העובדים תרמו לקרן הזו, בלי לשאול את פיהם. פשוט ניכח את

הסכומים האלה ממשכורתם.

אני מסכים עם חבר הכנסת ארידור שאם מדובר במוסד מפלגתי או

פילנטרופי, איננו נכנסים לשאלה מי מיוצג בהנהלה. אבל במקרה זה

כאשר מתרימים עובדים לקדן, לא יתכן שלא יהיה פיקוח ולא תהיה ביקורת.

אם תאמרו שאין מקום לנציגות שלנו בהנהלת הקרן, לא נאשר את

התקנות. נא לזכור שבוועדת הכספים יש רוב לסיעת הליכוד. בכל מקרה

אם לא תהיה הסכמה להצעה שלנו, אני אבקש התייעצות סיעתות.

ח' רמוז;

התביעה הזו היא משונה. ההסתדרות היא שפנתה לאוצר וביקשה

לאשר את הניכוי של הסכומים האלה מההכנסה, ושר האוצר התקין תקנות

בהתאם.

מזה אומר לתת ייצוג לאופוזיציה בהסתררות? היו בחירות להסתדרות,

נבחר ועד הפועל והוא החליט מי היא הנהגת ההסתדדות.

בוועדת הכספים לא יושבים חברי האופוזיציה?

בוועד הפועל של ההסתדרות יושבים חברי האופוזיציה שמבקרים את

ההסתדרות, את הוועדה המרכזת, את המזכ"ל.

האם אנחנו רשאים לומר להסתדרות את מי למנות לגוף המבצע שלה?

הרוב המכריע בווער הפועל החליט שחברי הליכוד לא יהיו בוועדה המרכזת.

אנחנו נכפה על חברים שנבחרו בבחירות חפשיות מי תהיה ההנהגה שלהם?

לא היה כדבר הזה מעולם.

כך קרה בוועדת העבודה של הכנסת, כאשר שושנה ארבלי-אלמוזלינו

היתה יושבת-ראש הוועדה ואני חבר בה, באה משלחת של ההסתדרות בלי נציגי

האופוזיציה, ואני תבעתי לא לשמוע את המשלחת כל עוד לא יצורפו אליה

חברי האופוזיציה. המשלחת עזבה את הישיבה וחזרה כעבור מספר ימים עם

נציגי האופוזיציה,



ח' רמון;

למה הדבר דומה? - שאנחנו נחליט כאן מי ישב בהנהלה של מוסד

אשר מבקש אישור להנחות במס הכנסה. האוצר מביא לאישור הוועדה בקשות

רבות להנחות במס למוסדות שונים, ביניהם מוסדות תורניים, אנחנו יכולים

לבקש מידע על המוסד, על אופיו, על החברים היושבים בהנהלתו, על המאזן

שלו, אבל איננו יכולים להכתיב לו את מי למנות להנהלה0 יכולתי להבין

לו חבר הכנסת ארידור היה אומר שהוא איננו מוכן לאשר את התקנות אם

נציג האוצר לא יהיה חבר בהנהלת העמותה, כי הוא לא סומך על ההנהלה

הקיימת ותובע יתר פיקוח עליה. אבל הוא לא יכול לקבוע מי יהיו נציגי

ההסתדרות בהנהלת הקרן.

י' מצא;

אבל אזה מוכן שיכפו על העובדים לתרום לקרן בני11ד לרצונם,

בלי לתת להם ייצוג בקרן,

אני נותן להם ייצוג. חברי ההסתדרות הם הקובעים אח נציגיהם.

שמענו כאן האשמה חמורה, שכפו על עובדים לתרום לקרן, שניכו משכרם

את התרומה לקרן בלי לשאול את פיהם. זוהי עבירה על ההוק, כי החוק

אוסר לנכות משכרו של עובד סכום כסף למטרה כלשהי בלי לשאול אה פיו.

אי אפשר להכריח עובד להיות מנוי על ירחון או עתון. זה בהחלט אסור.

אם אמנם התרימו עובדים בניגוד לרצונם, תפנו בתלונה למשטרה ותתבעו

חקירה.

זוהי קרן שאישרנו אותה. אישרנו תקנות שקבעו כי יחיד שתרם לעמותה

"תנופה לצמיחה"יהא זכאי לנכות סכומים אלה מהכנסתו בתנאים מסוימים

כפי שנקבעו בתקנות. אם חברי הוועדה קופמן וארידור מבקשים לדעת כמה

כספים הצטברו בקרן, כיצד היא מתנהלת ומהו המאזן שלה, זכותם המלאה

לקבל את כל האינפורמציה הזו. אני מניה שאם מטעם הוועדה יתקשרו להנהלת

הקרן, שיושבים בה נציגים של ההסתדרות ושל התעשיינים, אפשר יהיה לקבל

את כל הפרטים האלה. אני אינני יכול להתנגד לדרישה כזו שהיא עניינית.

אבל לפי הנוהג הזה נצטרך להעמיק את הביקורת על כל אגודה שמבקשת

אישור להקלות במס. כל מה שנקבע לגבי הקרן הזו של ההסתדרות יחול על

כל קרן או אגודה שיבקשו אישור להנחות במם. כל גוף שיבקש מאתנו אישור

להנחות במס יתבקש להציג את אותם מסמכים-

שי עמר;

אני חושב שהחברים שהשתתפו בדיון לא קראו את הבקשה. הוועדה אישרה

ניכוי ממס לתרומה לעמותה "תנופה לצמיחה" לשנת המס 1986. מתברר שיש

קבוצות של עובדים שתרמו לקרן לאחר המועד של 31 במרס 1987. לכן מתבקשת

הוועדה לאשר את הארכת התקנות האלה עד סוף שנת 1987.

אינני רוצה לחזור על הדברים שנאמרו כאן בענין הנציגות של העובדים

בהנהלת הקרן. ברור שזכותה של ההסתדרות למנות את נציגיה להנהלת

הקרן" אבל צריך לזכור שההסתדרות נטלה על עצמה משימה חשובה ביותר

לסייע למפעלים שנקלעו לקשיים כדי לשמור על מקומות העבודה של העובדים,

והיא משתפת בכך את העובדים- בהנהלת הקרן יושבים גם נציגים של המעסיקים,

של התאחדות התעשיינים. הממונה על הכנסות המדינה הסביר שהוא מקבל דיווח

שוטף על המפעלים שהגישו בקשות להלוואות, איזה מפעלים נענו וכמה כספים

הם קיבלו. בדרך זו יש פיקוח של האוצר על פעולותיה של הקרן.



ש' עמר

חבר הכנסת קופמן אמר שכפו על העוברים לתרום לקרן. אני רוצה

להביא דוגמה מקואופרטיב אגיד, אגיר מען שאם כספי הקרן יוזרמו בין

היתר גם לקואופרטיבים, הוא יהיה מוכן שחבריו יתרמו שכר של 4 ימי

עבודה לקרן, אבל אין לו ענין לתרום עבור כלל התעשיה. אג"ד לא חייב

שום חבר לתרום אפילו שכר של חצי יום עבורה לקרן.

אינני מבין מרוע להפוך נושא שהוא חשוב לתעשיה לנושא פוליטי.

אני מבקש מהיושב-ראש להביא את התקנות להצבעה.

אני מייחס חשיבות לקרן שמשתפת את העוברים בסיוע למקומות העבודה

שלהם.

בהנהלת הקרן יושבים נציגים של העובדים ושל המעסיקים, אני שומע

עכשיו שחבר הכנסת שמאי הוא חבר בהנהלת העמותה.

אני מסתפק בזה.

היו"ר א"י שפירא;

אתם רוצים שגם נציג האוצר ישב בהנהלה.. (י' ארידור; עם זכות וטו),

האוצר מתנגד לכך. הם ביקשו שנציג האוצר ישב בהנהלת העמותה,

ושר האוצר השיב בשלילה-

עבורי זה נושא עקרוני. אני רוצה להעלותו לדיון בסיעת הליכוד"

לאור רבריו של הממונה, אני מבקש לשוחח עם שר האוצר כדי להבין את עמדתו.

אני מבקש החייעצוח סיעתית-

אני חושב שזוהי קרן שפועלת לטובת ציבור העובדים ולמען התעשיה.

מחר בבוקר אביא את התקנות לאישור ללא דיון.

אינך יכול למנוע ממני לקבל רשות דיבור ולהביע דעתי בנושא,

על דעת שתי הסיעות סיכמנו ששני תברים מכל סיעה ישתתפו בדיון.

אני נענה לבקשה להתייעצות סיעתית ומודיע שההצבעה על התקנות

תתקיים בישיבת הוועדה מחר בבוקר.



הכשלת הקמתו של מפעל בעיר פיתוח

הצעה לסדר היום של חבר הכנסת דור מגן

היו"ר א"י שפירא;

אנחנו עוברים לריון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת דוד מגן

בענין הכשלת הקמתו של מפעל בקרית גת, שמליאת הכנסת העבירה לוועדת

הכספים.

ההצעה נדונה בוועדת המשגה למסים עקיפים, כי היא עוסקת במתן

הקלות במס למפעל.

ועדת המשגה ביקשה חוות דעת מפרופ' צבי אופיר, שהיה בעבר

יו"ר ועדת משנה לעניני תעריפים של ועדת הרכב הבינמשרדית והוא מומחה

למינהל ציבורי" פרופ' אופיר בדק את הנושא ולא המליץ על הקמת המפעל

בנתונים הקיימים, ועדת המשנה ביקשה גם חוות דעת מפרופ' גדעון פישלזון,

והוא המליץ- לאשר למשקיעים את ההקלות במס שביקשו לקבל.

ח' רמוז;

ניסיתם לבקש חוות דעת של מומחה המוסכם על שגי הצדדים?

א' ויינשטיין;

היזמים הסתמכו בבקשתם על סעיף בחוק המקנה להם זכות לקבל הגנה

על הרכבת רכב בארץ, אבל כדי לחסוך לעצמם התדיינות משפטית ארוכה הם

ביקשו לממש את הזכות הזו הקבועה בחוק באמצעות המלצה של ועדת הכספים"

ועדת המשנה בדיוניה ראתה לנגד עיניה את מצב התעסוקה בקרית

גת וכן הביאה בחשבון שיש כאן יזמים המבקשים להקים מפעל בעיר פיתוח

ולהשקיע בו ממרצם ומכספם,

בוועדת המשנה נחלקו הדעות, ולכן לפי הנוהל החליטה להחזיר

את הנושא לדיון למליאת הוועדה. כיו"ר ועדת המשנה אני חייב לומר

שאני תומך בהקמת המפעל וחושב שיש ללכת לקראת היזמים.

אני מקדם בברכה את המשלחת שבאה להסביר את עמדתה. אבל אני

רוצה להזכיר את הכלל המקובל הוועדה שאיננו מקיימים את הדיון לגופו

בנוכהות משלחות" אנחנו שומעים את חברי המשלחת, שואלים שאלות להבהרה

ומקבלים תשובות. את הדיון אנחנו מקיימים בינינו.

אני מבקש מהמציע, חבר הכנסת דוד מגן, להסביר את הצעתו, לומר

לנו כמה כסף יושקע במפעל, כמה אנשים יעבדו בו ובמה מתבטא הסיוע

שמבקשים היזמים"

חי רמוז;

אני מבקש להעיר שקיימנו דיון בנושא שבו חבר הכנסת מגן הסביר

את הצעתו.

זה לא היה בנוכחותי.



ד' מגן;

לפני כשנתיים, בקיץ- 1985, ביקר ראש הממשלה דאז שמעון פרס

באיטליה, נ9גש שם עם נשיא חברת פיאט ולנצ'יה וביקש ממנו להקים

מפעל בארץ, התשובה שקיבל - ועדים לכך חלק מנציגי המשקיעים הנמצאים

באן - שהקמת מפעל בישראל הוא בדאי עבורם אלא שההרם הערבי מרתיע

אותם לעשות זאת.

התשובה הזו דרבנה קבוצת משקיעים יהודיים החיים בצרפת, שיש

להם נסיון בהקמת מפעלים, ושחלק מהם מתכוונים לעלות לארץ, לביא

לישראל ולהקים מפעל, והם בחרו לכך בעיר פיתוח - קרית גת.

הם נפגשו עם שר התעשיה והמסחרי ואנשי! משרדו, עם שר התחבורה

ויועציו המקצועיים ועם שר העבודה והרווחה, וקיבלו מהם את האישורים

הדרושים. חלק מהנספחים של האישורים האלה מונחים על שולחן הוועדה.

מסתבר שבל המשרדים האלה תומכים בהקמת המפעל בקרית גת. לאחר מבן

נערכה ב-19 בנובמבר 1986 פגישה גם עם שר האוצר. (י' ברון: והוא תמך

בהקמת המפעל?) לא אמרתי זאת. (יי ברוז; אמרת שכל המשרדים תמכ1)0

אני מבקש לדייק באשר מביאים את דברי.

בפגישה עם שר האוצר ב-19 בנובמבר השתתפו גם מר ברון, הממונה

על הכנסות המדינה, ומר ברקת, מנהל המכם. מדבריהם השתמע כי מדינת

ישראל מוותרת על ייצור מקומי ועל היצוא הנובע מהייצור הזה ומעדיפה

לייבא מכוניות במספרים שאנחנו שומעים עליהם - 73 אלף מכוניות בשגה,

ועכשיו יחד עם הדלתא הרומנית והסיאט הספרדית יגיע מספרן כנראה

ל-84 אלף, וכך להגדיל את הכנסות המדינה ממכם.

היו"ר א"י שפירא;

האם זהו מפעל לייצור רכב או להרכבת רכב?

די מגן;

מפעל לייצור רכב, לא מפעל הרכבה.

היו"ר א"י שפירא;

איזה רכב?

די מגז;

דכב מסוג "מגנום".

ייאמר לזכותם של שר האוצר ויועציו שהם אמרו במפורש, ללא כחל

וסרק, - ואני נכחתי באותה פגישה - שהם רואים לנגד עיניהם את ההווה,

את ההכנסה השנתית השוטפת, והעתיד לא מענין אותם.

היו"ר א"י שפירא;

כך אמר שר האוצר?

ד' מגן;

אולי לא באותן מלים, /כף השתמע מדבריו. ואינני רוצה להיכנס

לחישובים אם בשנת 1987 זה הפסד של 9 מיליון דולר או לא. אבל מעבר

למה שיקרה בשנת 1987, מה יהיה בעוד כמה שנים, מה י.היה גורל התעסוקה

בקרית גת, מה יהיה עם עוד 16 מפעלים נלווים, מה יהיה עתיד ערי

הפיתוח בכלל והעיר קרית גת בפרט, - בכל זה לא נגעו, זה כנראה בתהום

אחריותם של משרדים אחרים.

אי שלום;

אבל מרכז ההשקעות הוא נגד אישור ההשקעה.

די מגז;

מרכז ההשקעות איננו נגד. האנשים שם פשוט לא מבינים איר יתכן

שהיזמים אינם מבקשים שום עזרה ממרכז ההשקעות.



די מגן

משרד התעשייה והמטחר ?3ל כל שלוחותיו תומך בהקמת המפעל. אני

יודע מה שאני אומר. יש בידי מסמכים על כך.

ח' רמוז;

אתה מדבר גם על משרד התחבורה על כל שלוחותיו. יש לכר אישור גם

של ועדת הרכב?

ד' מגז;

בוודאי. יש אישור של האיש המקצועי לענין זה.

חי רמוז;

חגורם המקצועי המוסמך לענין זה זוהי ועדת הרכב.

די מג?;

אני מציע לך לעיין בתיק המונח לפניך שיש בו תשובות לכל השאלות.

אין פה תשובה של משרד התחבורה.

די מגו;

יורשה לי להביע תמיהה על כמה חברים בוועדה שהביעו בקריאות ביניים

התנגדות לפרוייקט בלי שטרחו ללמוד אותו"

כאן המקום גם לתקן את דבריו של יו"ר ועדת המשנה למסים עקיפים.

החברים בוועדת המשנה, להוציא חבר אחד, תמכו בהקמת המפעל, וגם החבר

שלא תמך בבקשה לא אמר שהוא מתנגד להקמת המפעל, אלא הוא אמר שכיוון

שעמדתם ועדת המשנה מנוגדת לעמדה המוצהרת של האוצר מוטב שהחלטה כזו

תתקבל במליאת ועדת הכספים. אני חושב שהבקשה שלו חיא לגיטימית,

טוב שמליאת הוועדה תדון בנושא ותחליט, בהתחשב בעובדה שהנושא מונח על

שולחנה כבר שנה. סחבת כזו יכולה לפגוע בסיכויים להקמת המפעל בלי

לקבל החלטה שלילית. היזמים הודיעו במפורש שאם עד תחילת אוגוסט

הנושא לא יסוכם הם יראו בכך תשובה שלילית.

הכותרת של ההצעה שלי לסדר היום היתה; הכשלת הקמת מפעל בעיר

פיתוח. כי מהמסמכים שהוגשו ניתן ללמוד שהאוצר משיקולים קצרי טווח

מכשיל הקמת מפעל בעיר פיתוח, מפעל כלכלי0

חי רמוז;

אמרת שיש אישורים של כל המשרדים, פרט למשרד האוצר. עברתי על

התיק ולא מצאתי שים אישור של משרד התחבורה.

לוועדה המשנה הוגשו מסמכים רבים.

די מגז;

מדובר במפעל מאמור להעסיק בשנתיים הראשונים 120 עובדים,

ובהמשך הזמן - 240 עובדים.

זהו רכב מסחרי שמשקלו 2950 ק"ג, הגובה 1.98 מטר, רוחב -2.01 מטר,

אורך 4.52 מטר.

היו"ר א"י שפירא;

הפרטים האלה אינם חשובים ברגע. מה יהיה המחזור של המפעל?

האם הייצור מיועד לשוק המקומי או ליצוא? מה יהיה המחזור על 120

עובדים?

זי בוים;

המפעל ייצר 1200 מכוניות לשנה, מהן 400 לשוק המקומי"

על 750 מכוניות לשנה יש חוזים ליצוא עם איטליה ועם סוכנויות

בארצות הברית.



זז' רפון;

קו הייצור יהיה ל~1200 מכוניות לקונה? (זי בוים; כן)"

מה יהיה מהירה של מכונית כזו?

ז' בוים;

25 אלף דולר. (היו"ר א"י שפירא: בלי מכס?)

מהי ההוצאה במטבע חוץ?

!

אני מציע שלאחר דבריו של ראש העיר קרית גת ישיבו נציגי היזמים

לשאלות הספציפיות.

אני מדגיש את הנתונים הטכניים של הרכב בגלל ההוראות של פרק 87

לקובץ התקנות בנושא של שיעורי מכס ומס קניה על רכב.

זה יהיה הרכב המסהרי הגדול ביותר שישווק בישראל. הרכב הינו

מודל הדש המשווק באירופה מזה כשנתייס.

לפי הוות הדעת של פרופ' פישלזון שהוגשה לוועדת המשנה, יש כמה

אפשרות אהת - להכיר ברכב הזה כ"רכב שדה" שזכאי להנחה

במס קניה. רכב מסוג "מגנום" עונה על הקריטריונים של "רכב שדה" לפי

ההגדרה בקובץ התקנות, אלא שמשקלו 150 ק"ג יותר מאשר המשקל שנקבע

ל"רכב שדה" בתקנות. אם הרכב יוכר כרכב קורה, היזמים יראו בכך סיוע

ויוכלו להתהיל בהקמת המפעל. יתרה מזו, אם תתקבל החלטה מפורשת בנדון,

ותינתן ליזמים שהות של 18 הודש לפחות, הם יהיו מוכנים במהלך הקמת

המפעל והתחלת הייצור לשנות את המשקל של הרכב ולהתאימו למשקל הקבוע

בתקנון ל"רכב שדה".

אפשרות שניה היא להגדיר את הרכב כ"רכב משלוח". זהו רכב שמשקלו

המותר עולה על 4500 ק"ג, וכזכור, משקלו של רכב מסוג "מגנום: היא

2950 ק"ג. גם במקרה זה מוכנים היזמים להתהייב להתאים את הרכב

לקריטריונים שנקבעו ל"רכב משלוה".

אני רוצה לשאול אותך שאלה בנוכחות חב:רי המשלחת האם אתה מעונין

בהקמת המפעל בעיקר כדי לפתור את בעיות התעסוקה של קרית גת? שמענו

שמדינת ישראל מייבאת היום 73 מכוניות לשנה. תוספת של 1200 מכוניות

לא תשנה את המצב. השבתי שעומדים להקים מפעל שייצר 15 אלף כלי רכב

שיחליף חלק מהיבוא. אני מבין שעיקר הבעיה היא התעסוקה.

קרית גת הפכה למוקד של אבטלה בשנתיים האחרונות.

אני מבין שהמחיר של 25 אלף דולר למכונית כולל מסים, שאם לא כן

נשאלת השאלה האס אמריקה תקנה מאתנו מכונית מסוג "מגנום" במחיר של

25 אלף דולר.

על השאלות המקצועיות ישיבו ראש העיר ונציגי היזמים.

אני מבקש להדגיש את ההיבטים הציבוריים של הפרוייקט: עידוד היצוא;

תעסוקה לעיר פיתוח, שפקדו אותה כמה משברים בגלל התמוטטות של מפעלים,

ובכלל זה סגירת המפעל של "רהיטי מבט".

עדיין קיים שם המפעל של ישראל פולק.



ד' מגן;

עיר איננה יכולה להתבסס רק על מפעלי טקסטיל-

אם לא יכירו ברכב הזה כ"רכב שדה" או כ"רכב משלוח", קיימת

האפשרות שמנהל אגף המכס והבלו יאשר לפי סמכותו שינויים בדגמי הרכב.

י אני מייחס חשיבות לדבריס שאמרת על התעסוקה ועל עידוד היצוא.

הפרטים הם ענין לאנשי המקצוע.

היועצת הכלכלית של הוועדה הכינה נייר עבודה לקראת הדיון בנושא.

אני מבקש ממנה להסביר לנו מה סוכם בוועדת המשנה.

סי אלחנני;

יו"ר ועדת המשנה, חבר הכנסת ויינשטיין, כבר אמר שבוועדת המשנה

נחלקו הדעות והוחלט להחזיר את הנושא לדיון במליאת הוועדה.אני נתבקשתי

להכין סקירת רקע - - (היו"ר א"י שפירא; מי ביקש?)

אחד מחברי ועדת המשנה ביקש זאת. אבל כלכלנית הוועדה מגישה

ניירות עבודה בין אס מתבקשת לכך ובין אם לא.

הבקשה היא לאשר פטור ממס קניה על הרכב לשיווק מקומי.

זה לא מדוייק. הבקשה היא להסתמך על התקנות ולסווג את הרכב

לפי אחת ההגדרות המופיעות בקובץ התקנות.

מהו שיעור מס הקניה החל על רכב מסוג זה?

במקרה זה - 70%.

אם הרכב יוגדר כ"רכב משלוח", יחול עליו מס קניה של 70%.

ועל רכב מסחרי?) על כל רכב אחר שהוא בר תחרות לרכב נוסעים,

מוטל מס קניה של 190%-210%. שלא כמו מכס, מס קניה מוטל על כל מוצר

ולא משיקולים של מניעת יבוא או עידוד ייצור מקומי-

מהו שיעור המכס המוטל על מכוניות כאלה?

לא מדובר כאן על מכס כי זה לא יבוא אלא ייצור מקומי.

אני רוצה לדעת אם יש כאן הגנה על ייצור מקומי.

המכס על מכוניות מיובאות הוא גבוה. הייצור המקומי פטור ממכס.

כאן לא מתעוררת שאלה של מכס. רכב המוגדד כגייפ פטור ממס קניה, אבל

ענין זה מסור לדיסקרציה של מנהל המכס שמוסמך לאשר פטור או לא לאשר.

אני מקדם בברכה את ראש העיר קרית גת ומוסר לו את רשות הדיבור.

אני מודה ליו"ר הוועדה ולחבריה על האפשרות שניחנה לי להופיע

בפני הוועדה ולהסביר אח כל הפרשה.

הפרוייקט שמדובר בו יש בו סיכון מסוים מול סיכוי, ואני רוצה

להבהיר אח הדבריס. אין ספק שמדובר כאן באובדן הכנסוח למדינה, אבל

זהו אובדן הכנסוח מרווח לא מוחשי. המקילים מדברים על סדר גודל של

3.5 מיליון דולר, והמחמירים - על 5.3 מיליון דולר לשגה, פרופ' פישלזון

שהגיש לוועדח המשנה חווח דעח בנושא אומר את הדבדיס הבאיס: מדובר על

מחיר העידוד המבוקש. לדעחי המחיר הוא נמוך יחסיח. מחיר זה מותנה

בהצלחחו של המפעל, בעוד שבמקדה של כשלון המפעל המשק איננו משלס את

מחיר העידוד. מחיר זה מתבטא לכאורה בהפסד הכנסות ממסיס - מכס ומס

קניה - בסך 5.3 מיליון דולר לשנה. "הפסד" זה הוא למכס אף לא לעם

ישראל, שכן מה שמקבל המכס משלס העס. מאחר והמשקיעים מבקשים רק אישיר

לקסגורייח המס ולא השחחפוח בהשקעות ובמימון - וכבר נאמר שחס משקיעים

במפעל מההון שלהם - הסיכון שהמשק לוקח על עצמו הוא קטן. מכאן נובע

שמלבד "הפסד" הכנסוח ממיסוי, שיקרה כאמור רק אם המפעל יצליח, וזמשק

עצמו לא משקיע כלום.

סיכון זה מומלץ לקחח, לדעח פרופ' פישלזון, מאחר והפסד הכנסה

ממסיס איננו קדיטריון לכדאיות כלכלית למשק הלאומי.

י' כהן;

כמה משקיעים היזמיס?

זי בוים;

המשקיעים ישקיעו כ-3.5 מיליון דולר בהקמח המפעל"

הם מקבלים אח המענקים וההלוואות?

לא, אין בקשה לקבלת מענקים. יש ענין של הפסד הכנסות מרווח

לא מוחשי, לעומת הסיכויים הגלומים בפרוייקט כזה, כמו למשל פיתוח תעשיות

לוואי. כ-30% מהרכיבים של הרכב ייצרו במפעלים בארץ, ובכלל זה במפעלים

בקרית גת. אני רואה בכר יתרון גדול מאד לפיתוח תעשיות מקומיות. זח אגב

פותר גם בעיה הנוגעת להסכמים בינינו לבין השוק האירופי המשותף

ובינינו לבין האמריקאים. ייצור מקומי של 30% מהרכיבים איננו עומד

בסתירה לחסכמים אלה.

אני רוצה לומר כמה מלים על מצב התעסוקה בקרית גת ומהן ההשלכות

של הקמח המפעל על מצב התעסוקה בעיר. קרית גת נחשבת, ולדעתי בצדק,

לעיר פיתוח משגשגת. יחד עם זה, בשנים האחרונות על רקע התהליכים שעברו

על המשק, גם בקרית גת נוצרו מוקדים,,של אבטלה. אחת הבעיות של העיר

חיא הבעיה של מיגוון התעסוקה. היו ר הזכיר את מפעל "פולגת" שבעליו

ישראל פולק נבחר לאזרח כבוד של קרית גת, ולא בכדי. 2800 תושבים

של קרית גת עובדים בחמשח המפעלים שלו. יחד עם זה צריך לזכור שענף

הטקסטיל איננו אטרקטיבי לצעירים בני קרית גס שרכשו השכלה טכנולוגית

יותר גבוהה, כי תעשיית הטקסטיל איננה נותנת מענה לציפיות שלהם

הן המקצועיות והן הציפיות לרמת שכר. מפעל לייצור רכב יכול לגוון את

התעסוקה בקרית גת ולמשוך אליה צעירים שירצו לעבוד בה ולגור בה.

המפעל הזה יכול לתת תשובה גם לנושא של קליטת עליה- אנחנו

מקווים שהעליה מרוסיה ומארצוח האחרות תלך ותגדל. קרית גת קלטה עולים

במשך כל השנים, היא נבנתה מגלים של עליה, כאשר כל גל עליה קולט את

הגל שבא אחריו. תעסוקה בתעשיה מהווה חוליה חשובה במרקם החיים

של העיר ובאפשרויוח שלה לקלוט עולים חדשים.

במפעלי התעשיה בקרית גת עובדים לא רק בני קרית גת אלא גם אנשים

מחבל לכיש כולו. מפעל כזה בבירת חבל לכיש עשוי לתרום לאזור כולו,

אוזן עכשיו את רשות הדיבור לנציג המשקיעים מר נתן גאליס.

אני מייצג את חברת סטון-קאר, חברה צרפתית להשקעות בענף

הרכב, המשקיעה במפעלים לייצור רבב ובמפעלים לייצור רביבים לרכב,

מדובר בייצור מכונית מסוג "מגנום 4X4" דוגמת הרנדרובר או הטאיוטה

היפנית.

הגענו לישראל משום שייצור כלי רכב במספר של 1500-1200 יחידות

לשנה איננו כדאי באירופה שם שכר העבודה הוא מאד יקר. אנחנו מרגישים

שכאן יהיה לנו הרבה יותר טוב ונוח לייצר את כלי הרכב הזה. יש לנו

גם קהילה יהודית בעיקר בארצות הברית שמסייעת לנו בשיווק המוצר. יש

לנו חוזים חתומים על כך. (י' כהו: חוזים לכמה זמן?)

הנסיון שלי כיצואן מוכיח שאין לבסס יצוא על ציונות או על

סיוע של קהילות יהודיות אלא על איכות המוצר ודרכי שיווק נכונות.

יש לנו מוצר מעולה שאני מאמין כי ניתן לחדור אתו לשוק האמריקאי,

אנחנו מדברים על ייצור רכב שהוא ייחודי וניתן למכור אותו לכל ארצות

העולם. ואין ללמוד כאן גזירה שווה מהנסיונות הכושלים בעבר לייצר

רכב בארץ, שהיה רכב מסוג רכב של העולם השלישי.

מי מייצר היום את הרכב הזה?

חברת "רייטון פיזורי".

בצרפת? (נ' גאליס: באיטליה), המפעל הזה מייצא לארצות הברית?

לא. הייצור כיום הוא רק לשוק האיטלקי.

יתכן שמדינת ישראל איננה זקוקה ל-400 יחידות, אבל עוד לא קרה

שמפעל המייצר רכב איננו מוכר את הרכב במדינה שלו. אנחנו מוכנים היום

להשקיע כסף בהקמת המפעל בישראל במטרה לייצא את הרכב ולהתחרות עם רכב

מקביל בשוק האמריקאי והאירופי.

נאמר שמס הקניה על רכב כזה הוא 70%. אני עשיתי חישוב של 58%

מס קניה על 400 כלי רכב. הפסד הכנסות ממכס הוא בערר 2.5 מיליון דולר.

אבל מצד שני נייצא 750 כלי רכב לשנה. הערך הנחסך למוצר הוא בסביבות

11,500 דולר. עם כל הכבוד ליועצת הכלכלית של הוועדה, ויש לי מלוא

הערכה אליה, אינני מקבל את החישוב שלה לגבי הפסד הכנסות למדינה, כי

צריך לעשות את ההשוואה לגבי האפשרויות לייצר רכב מקביל בארץ.

במסגרת משרד התחבורה פועלת ועדת רכב בינמשרדית והיא הקובעת בכל

ענין הקשור ברכב- אתם פניתם אליה?

עברנו את כל התהליכים הדרושים. בין היתר פנינו למשרד התחבורה

וקיבלנו את האישורים הטכניים ממחלקת התכנון של המשרד,



ח' רמון;

אינך עונה על שאלתי. שאלתי אם פניתם לוועדת הרכב הבינמשרדית.

ני גאליס;

פנינו למנכ"ל משרד התחבורה שהוא יו"ר ועדת הרכב הבינמשרדית.

הוא הודיע לנו שהדרך הנבונה היא לפנות לכל משרד ומשרד.

זוהי תשובה מוזרה, כי בישראל הגוף הקובע את מדיניות תרכב

באופן גלובלי זוהי ועדת הרכב הבינמשרדית. לכן לא מובן לי מדוע המנכ"ל

לא רצה להביא את הענין בפני ועדת הרכב הבינמשרדית ואמר לכם לפנות

למשרדים האתרים. אני רוצה לשמוע מהמנכ"ל מה היו השיקולים שלו בבואו

לתת לכם את התשובה הזו, כי ברור ששום נושא הקשור לרכב איננו מוכרע

מחוץ לוועדת הרכב הבינמשרדית. אני מבקש להזמין לכאן את מנכ"ל משרד

התחבורה שיסביר לנו את הנימוקים שלו. אם יש לו נימוקים טובים לכן,

נמשיך בדיון; אם לא - מוטב שנדע זאת, כי הענין צריך ליפול או לקום

בוועדת הרכב הבינמשרדית" זהו ענין מהותי, כי כל נושא הקשור לרכב -

מיסוי על רכב, ייצור רכב, הרכבת רכב - חייב לעבור את ועדת הרכב.

הבינמשרדית, אני מבקש לדעת מדוע במקרה זה לא פעלו לפי הנוהל הקיים.

אם יש לכך טעמים סבירים, והתשובה של נציג היזמים משקפת את המציאות,

יש לנו בעיה.

בוודאי שיש זכות לחבר ועדת הכספים לבקש שמנכ"ל משרד התחבורה

יבוא לכאן ויסביר מדוע הוא לא העביר את הנושא לוועדת הרכב הבינמשרדית

שהיא המומחית לענין והיא המוסמכת לכך.

חבר הכנסת דוד מגן, אני מבין שמה שחשוב לך הוא שהמשקיעים ידעו

בהקדם היכן הם עומדים ושלא תהיה סחבת בענינם. אני מבטיה לך שאתן

עדיפות לטיפול בנושא.

שמעתי היום פעם ראשונה על הנושא. שמעתי את ראש העיר, את חבר

הכנסת מגן ואת נציג המשקיעים. אני רוצה גם לעיין בתומר שהכינה היועצת

הכלכלית לקראת הדיון.

אני רוצה לשוחח עם שר האוצר ולשמוע ממנו מדוע הוא מתנגד לאשר

את הבקשה ולברר האם הוא מוכן לשנות את עמדתו" עבורנו כוועדת הכספים

מי שקובע הוא שר האוצר. אני חושב שבלי שר האוצר הענין לא ייגמר.

יחד עם זה אזמין לישיבה גם את מנכ"ל משרד התחבורה"

אני חושב שהדדך הזו תהיה לטובת הענין ולטובת קרית גת.

גם אם נחליט להיענות לבקשה, ההחלטה שלנו תהיה בגדר המלגה

שאין לה תוקף משפטי מחייב. זה לא אישור להקמת המפעל אלא המלגה.

אבל המלצה שלנו יש לה השפעה-

תודה רבה לכם"



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 75)

אנחנו עוברים לדיון בתיקון לפקודת מם הכנסה שבא לעודד השכרת

דירות. כבר שבע שנים שאני לוחם בכנסת על דיור להשכרה.

בתיקון לפקודת מם הכנסה אנחנו מציעים שמי שמשכיר דירה למגורים,

ועבורו זו לא הכנסה מעסק , יוכל לבחור באחת משתי אפשרויות: להגיש

דו"ח למס הכנסה ולרשום בו את הכנסתו ברוטו משכר דירה, לנכות את הפחת

ולשלם מס על ההכנסה נטו; או לשלם 10% מס הכנסה מהסכום ברוטו שקיבל

עבור השכרת הדירה או הדירות, ובשבל כר בלבד לא יצטרך להגיש דו"ח

למס הכנסה.

דה-פקטו זה לא מס מיוחד, לא שיעור מס מיוחד ולא הנחה במס.

ומדוע? כי דמי השכירות בניכוי 3% פחת משווי הדירה מביאים להכנסה

נטו שהמס הרגיל שיש לשלם עליה הוא פחות או יותר אותו מס של 10%

משכר הדירה ברוטו ללא ניכוי הפחת.

אנחנו מתנים את הסידור הזה בשני תנאים: האחד - שתוך שלושים

יום מקבלת דמי השכירות יעביר המשכיר 10% מהסכום הזה למס הכנסה;

ותנאי שני - שהכנסתו מדמי שכירות לא תעלה על אלף שקל לחודש-

איננו באים כאן לעודד השכרת וילות או דירות גג. אם לאדם יש דירה

אחת או שתי דירות והוא משכיר אותן ב-200 או 250 דולר לחודש, הוא

ייהנה מההסדר הזה.

למעשה אנחנו מכינים עכשיו שני מסלולים של שכירות שהם משלימים

מסלול אחד - זוהי הצעת חוק שתובא לקריאה ראשונה

הערב או בשבוע חבא לעידוד בניה להשכרה, שזוהי השכרה לטווח ארוך.

אנשים יבנו דירות להשכרה וישכירו אותן לעשר שנים ויותר, וככל שירבו

בבניה של דירות כאלה הרי זה משובח. זוהי בניה לעתיד. המסלול השני

הוא לעידוד השכרת דירות קיימות.

העידוד לבניה להשכרה ניתן במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

אנחנו דנים עכשיו בהשכרת דירות קיימות.

אנחנו רוצים להחיל את התיקון המוצע על שנת המס 1987. אנשים

שהשכירו דירות במהלך השנה, אם תוך 60 יום יעבירו אלינו 10% מס מדמי

השכירות שקיבלו, יחולו עליהם הוראות החוק מתחילת שנת המס"

נישום ששילם מקדמות יוכל לעשות לעצמו חשבון אם כדאי לו לדווח

על ההכנסה מדמי שכירות בדו"ח השנתי שלו או לשלם 10% מס על שכר הדירה"

אחת המטרות של החוק היתה לפשט את ההליכים וכך לעודד אנשים

להשכיר את הדירות הפנויות שלהם. לפני שבוע קיבלתי מכתב בצירוף

דוגמה של חוזה להשכרת דירה, שכלל סעיף שייראה מוזר בעיניכם,

אם יתקבל בכנסת חוק שמטיל מס של 10% על שכר דירה,

יהיה המשכיר רשאי להוסיף את הסכום הזה לשכר הדירה.

הסעיף לא הגיוני, אבל אדם יכול לכלול בחוזה כל סעיף שהוא רוצה

לכלול בו.

אני מבקש התיייחסות לתופעה הזו"

אני רוצה להזכיר למר ברון שיש בוועדה קבוצה לא קטנה של הברים

שתובעים כי בתיקון הזה ייכללו שני תיקונים נוספים, שאפרט אותם:

תיקון אחד לגבי קשישים שנאלצים להשכיר את דירת המגורים שלהם כדי

לממן את מגוריהם בבית אבות. ותיקון שני לגבי אדם שבגלל עבודתו

נאלץ לעבור לעיר אחרת ולשכור בה דירה, והוא משכיר את דירתו הקודמת.

האפשרות שניתנה לו להוריד את שכר הדירה שהוא משלם משכר הדירה שהוא

מקבל מוגבלת לחמש שנים. לדעתי, אין סיבה להגביל זאת בזמן.

בישיבה הקודמת שאלתי מדוע לא לבטל בכלל את המס על שכר הדירה"

העיר חבר הכנסת יורם ארידור שבאמצעות המס יש בקרה או פיקוח על הכנסות

אלה. דומני שנגיד בנק ישראל התייחס לנושא לפני כשבוע ואמר שהוא

בעד ויתור על המס. אני מבקש לדעת אם הבנתי נכון שזוהי דעתו של

נגיד בנק ישראל.

י"ז אמירו

אני סבור שהאוצר היה צריך בכלל לוותר על המס הזה. בעולם הגדול

מקובל שהמדינה נותנת סובסידיה ומממנת את הבניה להשכרה.

בלית ברירה נאשר היום את התיקון המוצע, אבל אנחנו מבקשים

מהאוצר לשקול את ההצעה לאפשר לאנשים להשכיר דירות באופן חפשי בלי

לשלם מס, כי כידוע המשכירים מגלגלים את המס הזה על השוכרים.

בעקבות דבריו של חבר הכנסת צבן, אדם עובר לעיר פיתוח, משכיר

את דירתו בעיר, וכנגד זה הוא יכול לנכות את שכר הדירה שהוא משלם

מהכנסתו. אך מה דינו של אדם שעובר לעיר פיתוח ואין לו דירה בעיר

שהוא יכול להשכיר אותה? הוא משלם שכר דירה ואיננו יכול לנכות את

הסכום הזה מהכנסתו לצורך חישוב מס הכנסה. בכף אתה מפלה לטובה

אנשים שהם בעלי דירות,

אתה מחוקק חוק שאין עליו כל פיקוח. איך תדע אם הוא קיבל דמי

שכירות בסכום הערלה על אלף שקל לחודש?

הוא מצהיר על הכנסתו משכר דירה כשם שהוא מצהיר על כל הכנסה אחרת"

ס' אלחנני;

מלאי של דירות פנויות, ואם תאושר ההקלה

הזו אנשים ישכירו את דירותיהם לזוגות צעירים. אינני יודעת על מה

מתבססת ההנחה הזו. איננו יודעים מהו מלאי הדירות הקיים. בדו"ח האחרון

של הוועדה לעידוד- בניה להשכרה כתוב שאין מלאי דירות להשכרה.

הבעיה העיקרית של דיור להשכרה זהו חוק חגנת הדייר משנת 1942

שלמעשה מפקיע את רכושם של האנשים והופך אותו לנכס של השוכרים הגרים

בדירות האלה. אדם חושש להשכיר דירה פן הדייר ייהפך להיות דייר מוגן.

אני מוכן להציע הצעת חוק פרסית שתגן על המשכיר מפני דייר

שרוצה להיות מוגן"

המשכיר שדיבר עליו חבר הכנסת צבן, שכלל בחוזה השכירות סעיף

המחייב את הדייר לשלם את מס ההכנסה, כנראה איננו מדווח למס הכנסה

על הכנסותיו, מעלים הכנסות ומתחמק מתשלום מס הכנסה.

לשאלות בענין הקשישים וכן אנשים שעוברים לעיר אחרת ישיב הממונה

על הכנסות המדינה.

בוועדת השרים לעניני כלכלה הועלתה המחשבה לעודד עוד יותר

השכרת דירות על ידי מתן פטור כללי ממס על ההכנסה מדמי שכירות. עשינו

חישובים והתברר כי המצב הקיים זהו ה9סד הכנסות של 70 מיליון. לכן הנושא

ירד מן הפרק. נתקבלה החלטה ששר האוצר יבהיר לוועדת-שישינסקי שהנושא

הזה עלה לדיון, וכשם שהוועדה אמורה לדון בביטול פטורים כן היא יכולה

לומר שנושא זה מחייב מחשבה בכיוון אחר.

בענין הקשישים, קשה לקבוע איזו הכנסה שייכת לאיזו הוצאה. לאותו

קשיש יכולה להיות הכנסה מפנסיה, הכנסה מדמי שכירות והכנסות אחרות.

איר תקבע איזו הכנסה מופנית לתשלום לבית אבות.

יי צב?;

אני מדבר על קשיש או זוג קשישים שהיתה להם דירת מגורים אחת.

א' דמביץ;

בהמשר למה שאמרתי כבר פעם, יש כמה סעיפים מוסכמים על דעת

האוצר ועל דעת החברים שכבר הוזכרו ואנחנו משלבים אותם בחוק הזה.

אלה סעיפים שאין עליהם הסתייגויות. (ח" רמוז; שקשורים לחוק זה?)

לא. (י' ברון; תיקוני טעויות).

היו"ר א"י שפירא'

אני מביא את החוק לאישור.

הצבעה

הוחלט; להביא את חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 75)

לקריאה שניה וקריאה שלישית בכנסת-

יי צבן;

אני מגיש שתי הסתייגויות לחוק בשני הנושאים שהעליתי-

חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון - קרקע שעליה בנין)

היו"ר א"י שפירא;

הצעת החוק של חבר הכנסת דב בן-מאיר; חוק מם רכוש וקרן פיצויים

(תיקון - קרקע שעליה בנין) עברה את הקריאה הטרומית והועברה לוועדת

הכספים להכנתה לקריאה ראשונה.

יי קרשנר;

החוק דן בקרקע שעליה בנינים נטושים.

היו"ר א"י שפירא;

לאוצר אין התנגדות להצעת החוק, אני מציע להביא אותה לקריאה

ראשונה ולקיים את הדיון לקראת הקריאה השניה והקריאה השלישית.

להביא את חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון - קרקע שעליה בנין)

לקריאה ראשונה בכנסת.



תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון) (תיקון)

י' ברון;

בהתאם להחלטת הממשלה מוצע להוסיף לתוספת לתקנות העיקריות

את הישובים ספסופה, מעונה, צבעון ובברי-

הישובים גוש הלב, מעיליה, עראמשה ופסוטה הוספו לתוספת לתקנות

העיקריות בתהולה לשנות המס 1986 ו-1987.

לאתר שבל יתר הישובים נהנו מהוראות אלה גם בשנת המס 1985,

עתרו ארבעת הישובים האלה לבג"ץ בטענה של אפליה- בתשובה לבג"ץ אמרנו

שנבקש מווערת הכספים של הכנסת לאשר שישובים אלה יווספו לתוספת ההל

ממועד תתילתן של התקנות העיקריות, כלומר ההל משנת המס 1985.

אנהנו מבקשים איפוא את אישור הוועדה לתיקון המוצע בתקנות.

אני מביא את התקנות לאישור.

הצבעה

תקנות מס הכנסה (הנהות ממס בישובי גבול הצפון)(תיקון) - אושרו

ערבות מדינה לקבלן הרוש

אנחנו חוזרים לדיון בבקשה לאשר ערבות מדינה לקבלן הרוש.

לא קדה בוועדה שדנו בבקשה לערבות מדינה שלא לפי פניה של שר האוצר.

אין לזה תקדים. לכן ביקש תבד הכנסת דמון דוויזיה. יתד עם זה

קיבלתי פניה בענין מנציגי שתי הסיעות הגדולות. בשם סיעת המערך

פנה אלי חבר הכנסת אדדי.

הוא פנה על דעתו בלבד, לא בשס הסיעה. בסיעת המערך לא היה

דיון על כך.

היו"ר א"י שפירא;

חבר הכנסת אדרי ביקש ממני להתקשד עם שר האוצר ולדבר אתו

על ענין זה. אמדתי לו שכיושב-ראש ועדת הכספים לא אעשה כן, זה לא

מקובל. מלשכתי הוא דיבד עם שר האוצר ואמר שסיעת המערך כולה מבקשת

לתת את הערבות. חבר הכנסת יגאל כהן ביקש זאת בשם סיעת הליכוד.

אני מדכז סיעת המערך בוועדת הכספים ואני אומר לך שסיעת המערך

לא דנה ולא קיבלה שום החלטה בענין.

הוועדה דנה בנושא על פי פניה של יו"ר הוועדה הציבורית לסיוע

לקבלנים.



חי רמוז;

גם חבריו חברי הכנסה מצא וקופמן אמרו שעשית טעות בענין,

חבר הכנסת יגאל כהן. ועדה הכספים מעולם לא המליצה ביוזמתה על

מתן ערבות מדינה. אנחנו מפעילים כל יום לחץ על פקידי האוצר והם

עומדים בלחצים. אם יתברר להם שהם עומדים כחומה בצורה אבל הברי

ועדת הכספים מוצאים דרך לעקוף אותם, התערער יכולת העמידה שלהם.

אני חושב שהקדשנו יותר מדי זמן לענין שולי, כאשר יש עשרות

נושאים שאנחנו חייבים לטפל בהם. אני מציע שיושב-ראש הוועדה יכתוב

מכתב לשר האוצר. אני מוכן לעשות דבר שלא עשיתי מעולם ולחתום גם אני

על המכתב, ובלבד שנוריד את הנושא מסדר היום שלנו,

יו"ר הוועדה הציבורית לסיוע לקבלנים פנה במכתב רשמי לוועדת

הכספים והסביר שהוועדה אישרה לקבלן הרוש הלוואה בסכום של 300 אלף שקל,

לאחר שהיא הגיעה למסקנה שהוא ראוי לסיוע. הוא ביקש שוועדת הכספים

תמליץ בפני שר האוצר לתת ערבות מדינה לקבלן הזה.

מדוע הוא לא פנה ישירות לאוצר?

יי כהן;

הוא פנה גם לאוצר,

מה היתה תשובת האוצר לפניה?

האוצר הוא נגד מתן הערבות.

הוועדה שלנו דנה בעשרות הצעות לסדר היום ובסיכום הדיון ממליצה

המלצות או מגיעה למסקנות. גם בנושא זה, על רקע הפניה של יו"ר הוועדה

הציבורית, חשבתי שמן הראוי להמליץ על מתן הערבות. ואמנם ברוב דעות

הוחלט להמליץ בפני שר האוצר על היענות לבקשה לערבות. אחר כך היתה

בקשה לרוויזיה, במסגרת הדיון על הרוויזיה סוכם על דעת רוב החברים

שהיושב-ראש יכתוב מכתב בנושא לשר האוצר. אחר כר היו אלי פניות

להביא שוב את הענין להצבעה" השבתי שכאשר יבוא היושב-ראש הקבוע של

הוועדה ובנוכחותו של חבר הכנסת חיים רמון אפשר יהיה לבקש הצבעה,

אני רואה זאת כבעיה אנושית ותומך בבקשה לסייע לקבלן איש נתיבות.

היו"ר א"י שפירא?

אכתוב לשר האוצר ואחתים על המכתב את חברי|הוועדה כולם.

אני מודיע שאני לא אחתום על המכתב-

אני מציע שעל המכתב יחתמו היושב-ראש, חבר מסיעת המערך והבר

מסיעת הליכוד.

היו"ר א"י שפירא?

אינני רוצה ליצור תקדים שהוועדה דנה בנושא שהאוצר לא הביא בפניה,

אבל גם אם הייתי מביא את הענין להצבעה, ההחלטה היתה בגדר המלצה

ששר האוצר לא חייב לקבל אותה-

יש הבדל בין המלצה של הוועדה לבין התארגנות של כמה חברים בוועדה

שפונים לשר האוצר-

מר ברון מבקש רשות למסור הודעה לפרוטוקול. בבקשה.

י' ברון;

אני מצטער שאני נאלץ לבקש רשות למסור הודעה לפרוטוקול.

תיקון מס' 75 לפקודת מס הכנסה שאושר היום בוועדה ויובא

לאישור הכנסת הופך להיות תיקון מס' 74, כיוון שהדיון בתיקון 74

טרס הסתייס בוועדה. התוצאה היא שהתיקון שהית במקורו תיקון 69

שכל הזמן זז קדימה והיה לאתרונה תיקון 74 יהיה תיקון 75.

בתיקון 69 היו התמרות וגם הקלות, את ההקלות הוצאתם כל פעם מהתיקון

הזה וכללתס אותן בתיקונים האחרים שאושרו.

תיקון 74 שעכשיו יהיה תיקון 75 יש בו מספר סעיפים שדרושים

לנו לעבודה השוטפת" אין לנו מספיק כוה אדם כדי למלא את תפקידנו,

וגם כלים בהקיקה לא נותנים לנו.

אנחנו יודעים שכמה ארגונים כלכליים שהופיעו בפני הוועדה הפעילו

לחץ על תברים בוועדה שיציעו שהתיקון הזה יעביר לדיון בוועדת-שישינסקי.

ועדת שישינסקי הודיעה במכתב ליו"ר ועדת הכספים שהיא איננה מקבלת את

ההצעה והיא לא תדון בתיקונים האלה.

אס התיקון הזה לא יתקבל בקריאה שניה וקריאה שלישית בכנסת

במושבה הנוכתי, לא נוכל להפעיל הלקיס ממנו בשנת המס 1987 וגם לא

בשנת 1988. א3י הושב שעם קצת רצון טוב אפשר לסיים את הדיון

בתיקון הזה במשך שעה או שעתיים. אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה

לקיים את הדיון בתיקון לתוק ולהביאו לאישור הכנסת עוד לפני שהיא

י וצאת לפגדה.

מתי נקיים את הדיון בתיקון לפקודת מס הכנסה?

בישיבת הוועדה ביום חמישי השבוע נשב עד שעה מאותרת ונסיים

את הדיון בתיקון לפקודת מס הכנסה-

צו מס הכנסה (קביעת תשלומים נ:עד עבודה הקלאית או תוצרת חקלאית כהכנסה)

לאשר.

אי ההלת הוראות סעיף 11 אי בתוק הפיקוח על מצרכים ושירותים

על חברת ממן- מסופי מטען ונטול בע"מ

לאשר.

אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.30)