הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 455

מישיבת ועדת הכספים

יום ד' ז' באייר התשמ"ז - 87 .5 .6 שעה 00 .11

חברי הוועדה; י. כהן - ממלא-מקום היושב ראש

ז, אמיר

נ. ארד

י, ארידור

י, ארצי

פי גרופר

א. ויינשטיין

ע, סולודר

ש. עמר

ח, רמון

א, שלום

ג. שפם

ד. תיכון

א. קרשנר '- מזכיר הוועדה

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים; הממונה על הכנסות המדינה י, ברון

ע. שגב - האוצר

א. בן-עזרא - משרד התעשיה והמסחר

סדר היום; שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987 - פניות מס' ,3,2

ו-70/02

קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות

הון, התשי"ט -1959

צו היסל על שירותים מיובאים (פטור מהיטל- נייר ערן

אחר), התשמ"ז- 1987

קביעת מוסדות ציבור לצורך סעיף 61 לחוק מס שבח

מקרקעין, התשכ"ג- 1963



שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987 -פנייה מס' 2 של סגן הממונה

על התקציבים

אני פותח את הישיבה.

נאמר לי שיש כמה העברות תקציביות שאישרה הוועדה, והן לא

בוצעו בשנת התקציב 1986 וכתוצאה מכן נגרם סבל לגורמים הנוגעים בדבר.

העברות אלו מובאות היום לאישרור הוועדה.

הפנייה הראשונה, פנייה מס' 2 של סגן הממונה על התקציבים,

קשורה בהסכם שנעשה עם קופת-חולים.

דברי הסבר לפנייה זו יביא מר עמית שגב.

ע. שגב;

בהסכם ההבראה עם קופת חולים נקבע, קופת חולים נקבע נכסים.

ובין הנכסים כלולות דירות שירות בהן מתגוררים עובדי קופת חולים. נקבע

שהממשלה העמיד הלוואות בסך 20000דולר לכל משתכן. ההלוואה היא ל--20

שנה בריבית של בערך % 5 . 8

למה ריבית של % 8.5 ולא הריבית על משכנתאות הנהוגה בשוק?

פ. גרופר;

למה בכלל המדינה צריכה להיות מעורבת בענין?

למדינה יש אינטרס להבריא את קופת-חולים. ובהסכם עם קופת-חולים

נקבע שקופת-חולים תמכור נכסים, כדי להגדיל את מקורותיה הכספיים.

חלק מהנכסים הם בתי-ההבראה של קופת-חולים וחלק דירות שירות של עובדי

קופת-חולים.

פ. גרופר;

המדינה מעונינת שימכרו את הדירות כדי שלקופת חולים יהיה כסף?

ע. שגב;

כן. סכום זה אינו מיועד לשימוש הקופה, אלא להתזר חובות לבנקים.

כיוון שבדירות מתגוררים אנשים הרבה שנים, הוסכם עם חתימת

החוזה עם קופת-חולים, שהממשלה תעמיד לרשות המתגוררים בדירות אלו הלוואות

לצורף רכישתן. הקופה התחייבה למכור את הדירות. מאחר שחששנו שחהיה בעייה

למכור את הדירות, החלטנו על מתן משכנתאות למתגוררים בדירות. המצב בשוק

המשכנתאות מאפשר להקצות סכום של 10 מליון דולר להלוואות אלו.

הריבית בגובה של % 8.5 מתחלקת ל-% 7 שהממשלה דורשת % 5 .1 מרווח

הבנקים.

ג. שפט;

בתקציב המדינה מופיע כל הסכום. למה לא מופיע רק הפרש הריבית?

ע. שגב; .

זה ענין טכני. כר אנו נוהגים לגבי כל הלוואות השיכון. לבנקים

אין מקורות ל-20 שנה, או שיש להם מקורות יקרים.

בקשה זו איננה בקשה חדשה. אישרנו מחן הלוואות אלו כחלק

מההסדר הכולל. הן לא בוצעו. לכן אנו צריכים לאשר מחדש בקשה זו.

זו חוצפה. הזוגות הצעירים, אח הנשמה מוציאים להם עד שהם

מצליחים לגייס אה המשכנתאות, וכאן אנשים מסתבכים והנה בא עם ישראל

ונותן 10,000 דולר לדירה ל-500 דירות של אנשים מבוססים בעלי משכורות

סבירות. האבא הסתבך, שהבן ישלם, אנחנו איננו יכולים להעביר את הדבר

הקסן ביותר למען הזוגות הצעירים וכאן באים ול-500 דירות נותנים10000

דולר לדירה,

20000 דולר.

ובסך-הכל?

10 מליון דולר.

פ. גרופר;

אני מתנגד. אתם רוצים להצביע בעד, תצביעו. מצפוני לא נותן

לי לאשר את זה.

אישרנו את ההסכם עם קופת-חולים,

פ, גרופר;

אהיה לבד נגד, אני טיפלתי בזוגוח צעירים ואני יודע באיזה קשיים

הם נתקלים.

היו"ר י. כהן1

העובדים האלה גרים בדירות,

פ. גרופר;

הם גרים בדירות ולא שילמו שכר דירה כל השנים. 10 מליון דולר,

אתה יודע מה אפשד לעשות בהם?

ד. תיכון;

אני חייב לומר, שלפי מיסב זכרוני נקבע בהסכם שקופת-חולים

תמכור אח הדירות לדיירים ולא נקבע שהממשלה תסבסד את הדיירים. אני בעד

אישור העסקה, אבל אינני מבין למה המדינה צריכה לסבסר את הקונה. רוצה

קופת-חולים, תסבסד היא את הפרשי הריביות, יש לכם, אני מבין, אינסרס

להקטין את חובות קופת-חולים, אבל תעשה זאת קופת-חולים במישרין. לא כל

אזרחי המדינה חייבים להשתתף בסבסוד הריבית לרוכשי הדירות.

לפי מיסב ידיעתי, הדבר המובא לפנינו היום היה כלול בהסכם.

ד. תיכון;

לא.

אני מבין שקיים הסכם שאישרה הוועדה. אבל אני מתקומם נגד הרעיון

הלוואות אלו ללא בריקה יסודית. אני חושב שנצטרף לאשר את הבקשה

למתן ההלוואות. אבל בטרם נאשר, יש לי מספר שאלות.



א. ויינשטיין

והשאלה הראשונה - האם נבדק כמה שנים גרו האנשים בדירות?

שאלה שניה - אם הדיירים בדירות אלו לא שילמו שכר דירה,

הם היו צריכים לשלם מס הכנסה האם הם שילמו מס הכנסה?

שאלה שלישית - מה מחיר הדירות? מי קובע את המחיר ואיר

קובעים את המתיר?.

אין בכוונתי להצביע נגד, אבל אינני רוצה שיווצר מצב, שמביאים

בקשה לוועדה ומייד, ללא בדיקה, היא מאשרת,

אולי יש לדיירים האלה שתי דירות, כאשר גרו בדירה אתת בלי תשלום,

בודאי דאגו שתהיה להם עוד דירה.

ד. תיכון!

אני אבקש התייעצות סיעתית,

פ. גרופר

אני רוצה לדעת שמות האנשים ומצבם המשפתתי,

אני מבקש שלא תראו בזה משהו פוליטי, בימים האהרונים אנו

מקבלים טלפונים רבים מועדי מושבים ומתברי מושבים, גם שם יש אנשי ליכוד.

וגם בענין המושבים אעמוד על בדיקת דברים, אני אומר זאת, כי החברים

ענין הנוגע לקופת-חולים - נאשר. אני רוצה לדעת

בכמה דירות מדובר.

פ. גרופר!

שמות האנשים,

ועדת חקירה.

כן, גם לזוגות צעירים עושים חקירה בטרם נותנים להם משכנתא,

אני רוצה לדעת באיזה תנאים ניתנו הדירות,

ע. סולודר;

בשעתו, כאשר אישרנו את הענין, לי היה ברור שיש הרבה דירות

של רופאים, כאשר מחייבים רופאים . צעירים ללכת לפריפריה, נותנים להם

דירות. יש דירות שהן תלק מתנאי העבודה, אני הבינותי שמדובר על דירות

אלו. לכן אינני מבינה מה נשתנה מאז אשרנו את הענין כחלק מההטכם עם

קופת-חולים, אני מבינה שהעני ן לא בוצע וצריך לאשרו מחדש. אבל אינני

מבינה מה נשתנה מאז.

א, שלוח!

בזמן שנעשה ההסדר עם קופת-חולים, היתה התנייה של מימוש נכסים

על-ידי קופת-חולים, במסגרת מימוש הנכסים היה גם הענין הזה, האמת היא,

שלאחר שאשר נ ו את מסגרת הסיוע, נושא זה בא באופן מיוחד לדיון ואז

אישרנו 20,000 דולר לדירה. וגם אז שאלנו שאלות. וגם אז אמרו, שיכול

להיות שלאנשים אלה יש דירה שניה, אז נאמר שדירות אלו הן תלק מתנאי

העבודה שניתנו לרופאים צעירים שהולכים לפריפריה,

אינני חושב שתפקידנו לבדוק אם גבו מט הכנסה או לא.

ש, עמר;

בבקשה זו היה דיון מפורט וכל השאלות נשאלו, אני מתפלא שהיום

באים ושואלים שאלות נוטפות, בדברי ההסברלבקשה כתוב, שעקב קשיים טכנים

לא בוצע הדבר, אם הכוונה לעכב את זה כדי ליצור קשיים נוטפים, ההתייחסות

הטיעתית היא במקומה. אבל אם ההתייחסות היא ענינית, הדיון . בבקשה מוצה



ש. עמר

השאלה שהוועדה צריכה לשאול היא, פה היו הקשיים הטכניים

שבגללה לא בוצעו המשכנתאות. אני מציע שנשמע תשובה על כך ונצביע.

הי ו"ר י. כהן;

אנו צריכים לשמוע הסבר למד. לא בוצע הדבר, שהוא חלק מההסכם

הכולל - מימוש נכסים, מכירת דירות עם סבסוד המשכנתאות.

לא אמרנו סבסוד משכנתאות, לא נאמרה אף מלה על סבסוד.

היו"ר י. כהן;

אם זה לא היה בהסכם, לגיטימי לקיים על כף בירור, אם זה היה

הסכם, למה זה לא בוצע?

כאשר אתה אומר שהמשכנתא היא 20,000 דולר, זה מתיר הדירה?

האם הדירה אינה שווה 40,000 דולר? האם אין פה סבסוד נסתר? האם אין

מוכרים דירה ששוויה 46,000 דולר ב-20,000 דולר? האם האיש לא צריו להשתתף

ברכישת הדירה, הכל צריכה המדינה לתת? כל הדברים האלה איננו יודעים.

בהסכם נאמר, שהמדינה תעמיד משכנתאות בגובה של 20,000 דולר

ובעלות של 10 מליון דולר. זה לגבי ההסכם. לא נאמר שום דבר לגבי הריבית.

ההבנה היתה, שהממשלה

אתה אומר "ההבנה", אתה רוצה לומר שהיו חלקים סודיים בהסכם

שלא הובאו לועדת הכספים?

לא

אז למה "ההבנה"?

-- קופת-חולימ הבינה.

מה זה הבינה? היה הסכם.

זה לא היה בהסכם?

זוגית צעירים מקבלים משכנתאות שהלקן לא צמודות ותלקן צמודות

בריבית של % 6 הריבית המכסימלית שמשלמים זוגות צעירים היא % 6.2, מאתר

ולא חשבנו שאנשי קופת-חולים צריכים לקבל ריבית כמו זוגות-צעירים, אמרנו

פ, גרופר!

למה יש משכנתאות בריבית של % 12?

ע, שגב!

כי זה החלק סל הבנקים, הבנקים רוצים % 12.

הממשלה מעמידה את הסכום ב-% 7. הרבה סבסוד של הממשלה אין פה.

הממשלה נותנת את המשכנתא ל-20 שנה. והסבסוד הוא בהפרש שבין

ריבית השיק על משכנתאות ובין הריבית שהממשלה גובה.

לגבי הסבסוד, הרעיון היה לסייע לקופת חולים, קופת תולים

היתה יכולה ללכת לבנקים ולתת את ההלוואה תצייה כמענק. לשם כך לא היה



ע' שגב

צורר בהסכם עם הממשלה, ההסכם עם הממשלה בא כדי לאפשר הלוואות לתקופה

ארוכה בריבית שהיא מתחת לריבית השוק ומעל הריבית המכסימלית לזוגות

הצעירים.

ד. תיכוז;

אם אנו דנים בתכנית ההבראה של קופת-חולים, יש רשימה ארוכה

של התחייבויות שלא בוצעו על--ידי קופת-חולים. לדוגמה, מכירת הדירות. אולי

ידווחו לנו מה קרה להסכם עם קופת חולים, מה בוצע ומה לא בוצע? נראה לי

כי הממשלה מילאה את חלקה בהסכם וקופת-חולים - לא. קופת-חולים לא מילאה

חלקה בתחום העלאת המס האחיד.

ע. שגב;

הדיירים שילמו שכר דירה. אם יש הפרש, הרי זה

ביז שכר דירה חפשי ובין שכר דירה מוגן.

יש 498 דירות.

המחיר הממוצע סל דירה הוא כ-30,000 דולר. -מחיר הדירות נקבע

על-ידי שמאי בלתי- תלוי.

מי השמאי?

ע. שגב!

אינני זוכר את שמו.

המכירה נעשית על-ידי חברת תיווך שנבחרה על-ידי קופת-חולים.

נקבע שהדירות יימכרו במחיר שיקבע שמאי.

ד. תיכון!

למה לא יהיה מכרז?

ש. עמר;

הדיירים גרים בהן.

ניתן " זכות סירוב ראשונה" לדיירים.

ע. שגב;

רוב הדירות הן בפריפריה. יש כמה דירות ברחובות ובפתח-תקוה.

אינני רוצה לנקוב במספרים, אבל לפחות 350 דירות הן מחוץ לערים הגדולות,

מהמחיר הממוצע של הדירות אפשר להבין באיזה אזורים נמצאות הדירות.

פ. גרופר;

אולי השמאי העריך את הדירות לא נכון?

קופת-חולים הציעה לדיירים לרכוש את הדירות. בנוסף לזה הציעה

את המשכנותאות. מאחר וחל עיכוב בענין המשכנתאות, לא נמכרה אף דירה.

ברגע שחאשר הוועדה את הבקשה, אני בטוח ש-200 דירות יימכרו מייד. לגבי

היתרה, במידה ולא יימכרו לדיירים, יימכרו ללא משכנתאות.

לגבי קווי הדירות, השאלה איך ביקשו את השמאי להעריך את הדירות,

כשהן תפוסות או כשהן פנויות?

ע' שגב;

אין לקופת-חולים שום אינטרס לתת את הדירות בפחות ממה לזהן שוות.

קופת-חולים ביקשה לתת את הכסף על אחריות המדינה, אנחנו לא הסכמנו

אנחנו לא מעמידים כסף למשכנתאות, למעט לזוגות צעירים, לכן-הסברנו שהסיוע

הזה י תן על-ידי הבנקים.היה ויכוח עם בנק הפועלים.הפיקוח על הבנקים התערב

יעד שסודרו הענינים עברה שנת התקציב.

העיכוב היה בין בנק ישראל ובנק הפועלים?

איזה בנקים משתתפים במתן המשכנתאות?

בנק לאומי, בנק מפתות ובנק משכן של בנק הפועלים.

יש לי בקשה שלא לעכב אישור הבקשה, כי זה כריך בתשלום ריבית.

הסוגיה הובהרה. על המשכנתאות החלטנו כחלק מההסכם הכולל.

לא נקבע גובה הריבית. שמענו הסבר, שהריבית גבוהה יותר מהריבית על

הלוואות לזוגות צעירים . מתיר הרירית נקבע על--ידי שמאי. הדבר לא בוצע

פי בנק ישראל לא סיכם עם הבנקים את ההסדר, השאלה היא, האם התברים

מבקשים התיעצות?

לפני ההתייעצות, אנו רדצים תשובות על השאלות. אנו מבקשים לקבל

רשימה של הדירות על-פי מיקומן ואנו מבקשים לדעת מה עלה בגורלו של ההסכם

עם קופת-חולים שאשרה הוועדה.

כל הענין מגיע היום לשילהננו עקב תקלה. אנחנו אישרנו הסכם.

אזלא נקבע גובה הריבית.

אף אחד לא ביקש לקבוע.

היום, בהזדמנות חגיגית זו, נכנסים לכל מיני פרטים, אני חושב שיש

בעייה של כבוד הוועדה, הוועדה אינה יכולה להתכחש להחלטותיה. נאמר בבקשה

שהתוספת המבוקשת היא בהתאם להחלטת הממשלה. יש כמה מאות אנשים שהדבר נוגע

להם. יש תסיסה בקרב האנשים. יכול להיות שמתוך הדירות הללו יוכל משרד

הקליטה לרכוש 100 דירות לעולים חדשים.

אני מציע להפריר בין השאלות הספציפיותשנשאלו ובין אישור הבקשה.

אני מציע לאשר בקשה זו ויחד עם זה נדון בביצוע ההסכם.

אנו נצביע על בקשה זו בישיבה הבאה של הוועדה. עד אז תינתנה

תשובות על השאלות הנוגעות למיקום הדירות האם הערכת הדירות נעשתה כשהן

תפוסות או כדירות פניות, ויימסר דיווח על ביצוע ההסכם עם קופת חולים

שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987 פניות מס' 90/01,70/02 של סגן

הממונה על התקציבים (חברת רסקו)

אנו עוברים לנושא הבא: שינויים בתקציב לשנת הכספים 1987 - פניות מס' 70/02 ו-90/01

של סגן הממונה על התקציבים.

דברי הסבר יביא מר עמיה שגב.

בשנה שעברה אישרה הוועדה את הצעתנו לסייע לחברת רסקו, כאשר

חלק מההצעה היה, שהממשלה רוכשת נכסים מחברת רסקו, מהסכום שאישרה הוועדה



ע. שגב

נותרה יחרה של 807 אלפי שקלים. אנו מציעים להעביר סכום זה לתקציב

של השנה וסכום של 1,550,00 הרשאה להתחייב, שזה אומדן ההתייקרויות.

ח. רמוז;

אני רוצה להתייחס לענין של "מבט", רסקו רוצה למכור אח מפעל מבט

בשדרות, מתנהל משא-ומתן ויש ויכוחים, ועדת המשנה לעניני שיכון בדאשותי

קיימה דיון בנושא. אנחנו מסייעים לחברות שנקלעו לקשיים קודם-כל להמנע

עד כמה שאפשר מפיטורים, כמו בסולל-בונה, ואם יש פיטורים, שייעשו תוך

הסכם ותוך מחן פיצויים סבירים, במפעל מבט היה הסכם לפני שנחים, העובדים

הסכימו לפטורים נרחבים מתוף הבנה, שמסגרח המפעל כפי שנקבעה אז, תישמר,

ונאמר למי שנשאר שמקום עבודחו מובטח. מדובר על 50-60 עובדים. עכשו

יש משא ומחן, או שהמפעל ימשיך להתקיים או שיתנו לעובדים פיצויים סבירים.

כל הנושא נמצא בדיון בועדת המשנה לעניני שיכון, אין לי התנגדות שהענין

ידון במליאת הוועדה, אבל עד שענין מפעל מבט לא יסתיים, אני מבקש שלא

לאשר אח הבקשה שלפנינו,

אני בזבזחי הרבה זמן על קריאת הרשימות בעתונים על רסקו ומפעל

מבט ועד הרגע הזה אינני מבין מה קורה שם. אני מבקש, בהזדמנות חגיגית זו,

לשמוע מפי הנציג המוסמך של הממשלה, מה קורה שם, כי בכל זאת אנו דנים

בחברה שמחר אנחנו עלולים להדרש לסייע לה.

י. ארצי;

בהמשך לדברי חבר-הכנסח גרשין שפט, אני רוצה להגיד שמה שקורה

בחברת רסקו מזכיר מה שהיה בחקופחו של מרדכי שטרן, אני לא מסחפק בשמיעת

נציג הממשלה, אני הייתי מבקש שיבוא נציג של חברת רסקו ויסביר מה בדיוק

קורה שם,

ע. שגב!

יש לי בקשה; אם הוועדה רוצה לעכב אישור הפניה, אני מבקש

לאשר סכום של 250,000 שקלים שעוכב מסיבות שלנו למעלה מחודש וחצי בעבור

נכסים שכבר הועברו לממשלה לפני מספר חדשים.

ח, רמון;

מה הסכום שישאר?

אנו רוצים להעביר כ-1,550,000 שקל. אני אומר כ-1,550,000 שקל,

כי איננו יודעים מה תהיינה ההחייקרויות,

ח, רמון;

אנחנו מחייחסים עניניח לבקשה זו, לא כפי שסיעח הליכוד החייחסה

לבקשה הקודמת.

א. ויינשטיין;

אני מבין שחברים מבקשים הבכרות לגבי רסקו .אני מבקש שלא

יתקבל הרושם שהוועדה דחתה בקשה לגבי חברת רסקו. החברים מבקשים הבהרות.

ח. רמון;

אני מבקש לדחוח אח ההצבעה,

אנו נשמע הסברים בנושא ביצוע ההסכם עם רסקו, ועחידו של מפעל

מבט, נציג רסקו יבוא וימסור אינפורמציה.

אני מציע לאשר העברת 250,000 שקלים עבור נכסים שחברת רסקו

העבירה לממשלה. אני מעמיד להצבעה הצעה זו.



ה צ ב ע ה

העברת 250,000 ש"ח לחברת רסקו בעבור נכסים

שהעבירה לממשלה א ו ש ר ה

קביעת אזורים לעניז התוספת לחוק לעידור השקעות הון התשי"ט-1959

אבו עוברים לנושא הבא: קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-

דברי הסבר יביא הממונה על הכנסות המדינה, מר ברון.

ח. רמון;

אני מביז שמר עמית שגב עומד להתמנות לסגן הממונה על התקציבים.

אני מבקש שהוועדה תקיים דיון דחוף במה שאני קורא: השערוריה הכי

גדולה

פ. גרופר;

תזמין את מר פוגל.

לעניז זה אני מבקש להזמין את שר הפוצר.

תקציב המדינה נבנה על בסיס גרעון של 530 מליון שקלים.

בתום שנת התקציב, לאחר שנאמר שצפוי גרעון של 530 שקלים והזרמה של 300

מליון שקלים, התברר שלא זו בלבד שלא היה גרעון, אלא היה עודף מזומנים,

והיתה ספיגה, של 1,2 מיליארד שקלים.

אני מבקש להזמין את שר האוצר על-מנת שיסביר את הדבר. ולבד

מהסברים, אני מבקש לשנות את מבנה התקציב. אי אפשר לסעון שתוספת של

30 מליון שקל למשרד החינוך והתרבות ימוססו את התקציב כאשר מתברר שיש

עודף תקציבי

יבוא הממונה על התקציבים, מר פוגל, ויסביר.

אני מבקש שיבוא שר האוצר.

אני מבקש להזמין את סגן שר האוצר שיסביר מה קרה בתחום הארנונות

של הרשויות המקומיות. אנו החלטנו שהמסים העירוניים יועלו ב-22%, ומתברר

שהועלו בעשרות ובמאות אחוזים.

אני מבקש להזמין את שרת הבריאות. יש לי תלונות על מה שקורה

בבתי-החולים.

אנו חוזרים לענין קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד

השקעות הון, התשי"ט-1959. נשמע את הממונה על הכנסות המדינה, מר ברון.

אני לא אשתתף בהצבעה על נושא זה.

עפולה, נצרת, מגדל-העמק, משגב ואלון-תבור נחשבים לאזור



י. ברון

פיתוח א' באופן זמני עד ה-31 במרס 1987 . מוצע להאריך את התחולה לגבי

מי שיגיש בקשה למפעל מאושר עד 31 במרס 1.988

יש הצעות שונות בממשלה ובאוצר לגבי סיווג שונה של אזורי הפיתות.

הצעות אלו לא באו עדיין לכלל דיון בממשלה, ולבן מוצע להאריך תוקף קביעת

אזור פיתוח א' לאזורים אלה עד 31 במרס 1988 מתוך תקווה שבתקופה זו

יהיה דיון ממצה על חלוקה מחדש של המפה.

כל מקום מרוחק שאינו קרוב לנמל ויש בו אבטלה זכאי להקלה במסים.

בירת הנגב, באר-שבע, הובטח לה כבר לפני שנתיים, שאזור התעשיה המתוחכמת

שלה, יוכר כאזור פיתוח אי, על-מנת שבאר-שבע תובל לתת תשובה לבניה, הדבר

הובטח על-ידי שר התעשיה והמסחר אריאל שרון והובטח על-ידי ראש הממשלה

הקורם שמעון פרט כיושב ראש ועדת השרים לעניני ערי פיתוח, היום מבקשים

שני משקיעים מחו"ל להקים מפעל אלקטרוני בבאר-שבע. אם לא ינתן להם תמריץ

הם ילכו למקום אחר.

אני מבקש מהוועדה להתנות אישור בקשה זי בצירופה של באר-שבע

לרשימת הישובים המופיעים בה, וההצעה היא לצרף את אזור התעשיה המתוחכמת

של באר-שבע.

כל הנושא של קביעת אזורי פיתוח, אין לו שום קשר למצב הגיאוגרפי

ולמצב הדמוגרפי של הישובים, אלא למידת הלחצים הפוליטיים שישוב זה או אחר

יכול להפעיל, ומדי פעם אנו דנים בתוספת ישובים,

אני ביקשתי שהממשלה תקבע קריטריונים ותבוא עם כל הרשימה, המצב

היום הוא בלתי-נסבל, אינני מבין למה רמת-ישי היא איזור פיתוח א' ויקנעם -

לא, אינני מבין למה אשקלון היא אזור פיתוח ב' וקריית-גת היא אזור

פיתוח ב' ועפולה ונצרת הן אזור פיתוח א'. הן מתחרות על אותן משקיעים

ועל אותן הטבות, בגלל לחצים פוליטיים נותנים לעיר אחת מעמד של אזור

פיתוח א' ולעיר אחרת - לא,

אני מבקש שנפעיל לחץ על הממשלה, ואנו יכולים להפעיל לחץ על

הממשלה לא כחברי הכנסת - לחברי הכנטת אין השפעה על השרים - אלא ראשי

הערים שבינינו יפעילו לחץ על הממשלה, ראש עיריית עפולה יש לו השפעה.

אנו צריכים להגיד לראש עיריית עפולה ולראש העיר מגדל העמק: אם אתם

רוצים שעירבם תקבל מעמד של איזור פיתוח א', תפעילו לחץ על הממשלה

שתקיים דיון בנושא ותשנה את הסיווג של האזורים, אם בית-שאן היא באותו

מעמד כמו מגדל-העמק ועפולה, אף אחד אינו הולך לבית-שאן,

אני מבקש שלא לאשר אח הבקשה שלפנינו לייתר מחורש אחד,

החודש עבר,

ח. רמוז;

אני מציע לאשר את הבקשה שלפנינו עד 31 במאי 1987, ולהודיע

לממשלה שאם עד אז לא יביאו לפנינו רה-סיווג של ערי הפיתוח, לא נאשר

את הבקשה, בינתיים אינני רוצה לפגוע בישובים שבבקשה שלפנינו. לכן אני

מציע להאריך עד ה-31 במאי השנה,

אני מצטרפת לדברי חבר-הכנסת חיים רמון, כבר שנתיים אנו

מבקשים דיון עקרוני ברשימת הישובים ובכל פעם מוטיפים עוד מקום לרשימה,

אני מקבלת את דעתו של חבר-הבנטת זיק אמיר, שבאר--שבע צריכה לקבל עדיפות.

אבל אני מבקשת ממנו שלא יתנה זאת באישור הרשימה שלפנינו,

אני מקבלת הצעתו של חבר-הכנטת חיים רמון שנקבע זמן ונודיע

לממשלה שאם עד אז לא תהיה החלטה על רה-סיווג של הישובים, לא נאשר ההארכה,

מה שיש לי לומר בעניז זה, לא אומר כי אני אבי המפה

האורגינלית של הישובים- - -

ה. רמוז;

רמת-ישי לא נקבעה במפה שלך.

אח המפה הבאתי לפני ועדת הכספים ב-1972 והיא אושרה, ומאז עושים

רק תיקונים, ובכל פעם שעושים תיקון מקלקלים.

תרשה לי, אדוני הממונה על הכנסות המדינה, כמה שאלות. קודם כל,

הנימות כפי שאתה מנסת, אינו טוב ואינו מקצועי והוא יעורר המון בעיית.

י. ברון;

אני כבר תיקנתי.

לגבי נצרת, לא ברור אם מדובר בנצרת או בנצרת עילית.

אין מושג של אזור תעשיה. יש כמה אזורים. צריך להגדיר את האזורים

שאתה רוצה לתת להם הטבות בצורה טובה יותר מאשר זה מוגדר פה. אם כתוב

"אזור התעשיה עפולה", למיטב ידיעתי - כבר אינני עוסק בזה 15 שנה -

בעפולה יש 5-4 אזורי תעשיה. אני מבין שלהלק נותנים ולתלק לא. הוא הדין

לגבי נצרת. האם הכוונה לנצרת עילית או לנצרת.

ג. שפט;

אנו מדברים הרבה זמן של שינוי הרשימה. אינני מאמין שבקדנציה

זו הממשלה הזאת תשנה את הרשימה. אם חבר-הכנסת היים רמון מציע לאשר

הארכה עד סוף מאי מתור כוונה שעד אז יצליתו ללחוץ על הממשלה שתשנה את

הרשימה, אני חושב שפה אין על מי ללחוץ. לכן אני מציע לאשר הארכה לתקופה

ארוכה יותר של 4-5 תדשים, אז נדע איפה אנו עומדים.

אני מזדהה עם מר שאמר חבר-הכנסת חיים רמון, אבל התאריך שהוא

מציע, ה-31 במאי, איננו התאריך המתאים.

ח. רמון;

אבל אי אפשר להאריך לעוד 5 חדשים.

אני מציע להאריך עד טוף יולי.

לפני שנה הביאו בקשת הארכה לגבי נצרת עילית ועפולה והביאו

לפנינו מפות והאזורים. ואז היתה פנייה לצרף ישובים נוספים, ונאמר שהנושא

ידון. )

אני חושש שעד סוף מאי אי אפשר יהיה להגיע לרה-סיווג של הישובים

ולכן אני מציע לאשר הארכה עד 30 ביוני 1987.

אני מציע לאשר הארכה עד סוף יוני תוך צירופה של באר-שבע לרשימה.

בצדק אמר הבר-הכנסת חיים רמון ש"האוייב מספר 1 " של בית-שאן

היא עפולה, אך "האוייב מספר 1 של נהריה" היא קריית שמונה, או "האוייב

מספר 1" של באר-שבע היא דימונה או ירוחם.

לא, כי לירוחם נתנו דברים אחרים.

אם אני כמשקיע יכול לקבל הטבות במצפה-רמון או בערד, אני לא

אלו להקים מפעל במר ק של עוד 100 ק"מ במקום שיש לי בעיות לגבי בית-הספר

ובמקום שבו אצטרף להוציא הון תועפות על טלפון ודואר,

אנחנו היינו ערים לכך. ובוועדה שהקים שר הא,וצר הקודם לפני

שנה וחצי חשבנו על שיטה שונה לחלוטין של סיווג הישובים על-ידי מרכזים

אזוריים, מעין איים, כמו שיש באירלנד, ולפי המרחקים ממרכז הארץ או

מהנמלים. לא יצא מזה ולא כלום, ועדה זו אטפה נתונים ועבדה מטפר חדשים,

והדבר לא הלך. אחר-כך היתה ועדת-פוגל שהציעה רה-סיווג לפי קווים, כאשר

העקרון המנחה היה, שככל שרוצים לעודד ישובים מרוחקים צריך לקבוע

אזוריים לפי קווים ומרחקים, אחרה נשפר מצבו של מישהו ונהרוט אחרים.

הדבר מטובר מאד. אין ספק שצריך פעם אחת להביאו לידי גמר.

מה שקובע מבחינת הניסוח אינם דברי ההסבר. קיימות היום תקנות

בהן מפורטים האזורים ומזוהים לפי גוש וחלקה, ושם כתוב שהתוקף הוא

עד 31 במרט 1987, ושם צריך לומר שהתוקף יוארך עד מועד מאוחר יותר,

באשר לתקופה, פה יש טעות, פה לא מדובר על התקופה, שמינהלת

מרכז ההשקעות צריכה להזדרז ולתת אישורים, פה מדובר על בקשות שצריכים

להגיש המשקיעים, אם המשקיעים שוקלים ולא נקבע להם כך, הם לא עושים את

הדרוש כדי לקבל אישור. אם נאמר להם תאריך ברור, הם יצטרכו להזדרז

ולהגיש בקשות, איתור המקום והכנת התכנית, זה ענין של מטפר חדשים, אם

אתם מציעים להאריך עד מאי או עד יולי, כאילו לא אישרתם, מינימום הזמן

הדרוש כדי שמשקיע יוכל להכין תכנית הוא 3-4 חדשים. אם רוצים ללחוץ

על הממשלה, ניחא, אבל לא המשקיעים התקופה המינימלית היא עד 30 בספטמבר

1987.

התקופה המינימלית היא שנה,

ההצעה שלי אומרת, שמי שכבר בטיפול וצריך לקבל אישורים

התאריך הקובע הוא תאריך הגשת הבקשה,

אם מישהו עומד להגיש בקשה, יגיש אותה, נניח שהיינו מאשרים

הארכה לשנה, במהלך חודש מאי לא היו מגישים בקשות? אני אינני רוצה לפגוע

באלה שעומדים להגיש בקשות במאי,

כל הענין הוא ענין פוליטי. ואני רוצה ששאול עמור ועובדי עלי

יפעילו לחץ על הממשלה, או שיהיה רה-סיווג טוטלי או שהממשלה תבוא עם

בקשה למתן מעמד של אזור פיתוח א' ליקנעם, אשקלון ובאר-שבע.

דברי מר ברון חיזקו בי את הדיעח שהגישה של חבר הכנטת רמון

מוצדקת, וההצעה שלו לאשר הארכה עד 31 במאי נכונה, כי כל אלה שבצנרת

יצאו מתוך הנחה ש-31 במרט 1987 זה תום התקופה, מה שאנו מבקשים הוא,

שייעשה רה-סיווג של האזורים, ואם לא ניחן לעשות זאת תוך תקופה קצרה,

עכשו הזמן לצרף את באר-שבע, יקנעם ואשקלון.

אדוני היושב ראש, אני מציע לדחות המשך הדיון לישיבה הבאה,



היו"ר י. כהן;

אם אתם אינכם מאשרים הארכה

עד מועד סביר, כדי שיהיה אפשר להתמודד עם הנושא של סיווג מחדש, אין

טעם בזה.

רוב חברי הוועדה מציעים לאשר הארכה עד סוף יוני.

ההצעה היא לדחות את הדיון ולבקש ממשרד האוצר, לקראת המשך

הדיון, לצרף לרשימה את באר-שבע, אזור התעשיה, יקנעם ואשקלון.

זאת אומרת שהישובים שהיום מבוקשת הארכה לגביהם, לא נאשר?

יש הצעה לאשר הארכה עד ה-30 ביוני 1587 ויש הצעה לדחות המשך

הדיון וההצבעה, אני מעמיד להצבעה שתי ההצעות זו מול זו.

ה צ ב ע ה

בעד ההצעה לאשר קביעת אזורים לעניז התוססת לחוק

במקום " י"ג בניסן התשמ"ח (31 במרס 1988)"

יבוא: ג' בתמוז התשמ"ז (©3 ביוני 1987) - ייב

בעד ההצעה לדחות המשך הדיון וההצבעה - מיעוט

ההצעה לאשר קביעת אזורים לענין התוספת לחוק לעידוד השקעות

הון, התשי"ט-1959 בתיקון הבא: במקום "י"ג בניסן התשמ"ח

(31 במרס 1988)" יבוא: ג' בתמוז התשמ"ז (30 ביוני 1987)

נתקבלה

אני לא השתתפתי בהצבעה.

צו היטל על שירותים מיובאים ( פטור מהיטל - נייר ערך אחר),

התשמ"ז-1987

(מכתבו של שר האוצר מיום ו' בניסן התשמ"ז- 5.4.87)

אנו עוברים לנושא הבא: צד היטל על שירותים מיובאים (פטור מהיטל - נייר ערך אחר),

התשמ"ז-1987.

אני לא משתתף בדיון על נושא זה. אני מבקש לדחות את הדיון

וההצבעה לישיבה שבה ישתתף היושב ראש, חבר-הכנסת שפירא,

אני מבקש לדחות את ההצבעה על נושא זה לישיבה בה ישתתף היושב

ראש הקבוע של הוועדה, חבר-הכנסת שפירא, כי בישיבה הקודמת בה נדון הצו

הוא אמר, שלא יצביע על הצו אם חברי הכנסת חיים רמון ודן תיכון לא יצביעו

בעדו.

הצו יובא להצבעה בישיבת הוועדה ביום ב' הבא עם סתימת.

כנס הקיץ של הכנסת.



קביעת מוסדות ציגיר לצורר סעיף 61 לחוק מס לזבח מקרקעין. התשכ"ג-1963

(מכתבו של מ"מ שר האוצר, השר גדעון פת, מיום כ"ה בניסן התשכ"ג-24.4.87)

אנו עוברים לנושא האחרון בסדר-היום של ישיבה זו: קביעת מוסדות ציבור לצורך סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין,

התשכ"ג-1963. ממלא מקום שר האוצר, השר גדעון פת, מבקש לאשר קביעת

המוסדות קרן סופרים והכנסיה המרונית כמוסדות ציבור לצורך סעיף 61

לחוק מס שבוז מקרקעין, התשכ"ג-1963.

אם אין הערות, אני מעמיד להצבעה בקשה זו.

הצבעה

קביעת מוסדות ציבור לצורך סעיף 61 לחוק מס שבח

מקרקעין, התשכ"ג-1963- קרן סופרים והכנסיה

המרונית - א ו ש ר ה

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.50