הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 426

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, גי באדר ו?תשמ"ז - 4.3.87, בשעה 9:00

חברי הוועדה!

אי ויינשטיין - מ"מ היו"ר

אי אבוחצירא

זי אמיר

נ' ארד

יי ארידור

די דנינו

אי ורדיגר

יי כהן

י י מצא

עי עלי

י י צבן

די צוקר

חי קופמן

מי שטרית

אי שלום

גי שפט

מוזמנים;

מי ינון - יו"ר רשות השידור

די אדמון - סגן יו"ר רשות השידור

אי פורת - מנכ"ל רשות השידור

יי הראל )

אי כץ )

י' צנגן ) רשות השידור

אי רבדל )

כי שלום }

מי בן-צבי )

אי לבנון }משרד האוצר

יי לייט )

עי בלום - האפוטרופוס הכללי

אי קרש[ר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

סי אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה;

אי ברק

סדר היום; שינויים בתקציב לשנת 1986

אגרות רשות השידור לשנת 1987

ערבות מדינה למספנות ישראל (5 מיליון דולר)



היו"ר אי ויינשטיין;

אני פותח את הישיבה.

שינויים בתקציב לשנת 1986

היו"ר אי ויינשטיין;

יש לפנינו כמה פניות של הממונה על התקציבים לשינויים פנימיים. יש בקשה

לשינויים פנימיים בתקציב משרד המשטרה, העברה לסעיף גרעונות בשכר. הדבר חשוב

לענין שכר השוטרים.

בקשה נוספת היא לשינויים פנימיים בתקציב משרד התיירות. גם כן העברות

פנימיות.

אני מעמיד את הפניות להצבעה.

הצבעה

לאשר פניות מס' 216, 5ו3 ו-333 של הממונה על התקציבים

הצעות לסדר-היום

י' צבן;

אישרנו סיוע לקבלנים ולחברות בניה. בתוך המפעלים שכנראה נהנו מהסיוע, ואת

זה אני מבקש לבדוק, נמצאת חברת "מבט" שדרות. כאשר הגישו לנו את הבקשות של הסיוע

אחת ההנמקות היתה הבטחת תעסוקה לעובדים. למפעל "מבט" היו בשנת 1980 400 עובדים,

הוא קיבל סיוע ופיטר 150. ב-1983 היו לו 250 עובדים. קיבל סיוע ופיטר 150-100.

עכשיו קיבל סיוע ומפטר עובדים. מדובר על שדרות שיש לה נטל האבטלה הגדול ביותר

בארץ.

אני מציע שוועדת המשנה לשיכון או ועדת משנה אחרת תזמין את חגורמים הנוגעים

בדבר ותברר את הענין.

היו"ר אי ויינשטיין;

אם אתה מבקש להציע את זה כהצעה לסדר היום, אני אעביר את בקשתך ליושב-ראש

הוועדה.

י' צבן;

אני רוצה להעלות את זה כהצעה לסדר.

אני אעביר את הדברים ליושב-ראש הוועדה.

אגרות רשות השידור לשנת 1987

היו"ר אי ויינשטיין;

אני מקדם בברכה את נציגי רשות השידור.



י' ארידור;

איפה ההנהלה?

אי פורת;

לצורך הדיון הזה אינני חושב שצריכה להיות ההנהלה. אלה הפונקציונרים שעוסקים

בנושא.

היו"ר אי ויינשטיין;

אגרת טלוויזיה ואגרת רדיו לרכב מנוע 1987.

יי ארידור;

אני מציע להזמין את הנהלת רשות השידור. אני מתכוון להנהלה הפורמאלית

והלא-פורמאלית. ראשית אני רוצה להזמין את יושב-ראש הוועד המנהל.

אי פורת;

הוא לא צריך להיותכאן.

יי ארידור;

תן לי לדבר. אני רוצה להזמין את יושב-ראש הוועד המנהל, את חברי הוועד

המנהל, כי יש לנו מה לדבר עם כולם. אנחנו לא נדון רק במסגרת המצומצמת של האגרה.

אני גם מציע להזמין את אלה שקראתי להם "הסובייט", אלה ששולטים באמת ברשות

השידור, דהיינו - בעלי התפקידים המרכזיים ברשות, מנהל הרדיו, מנהל הטלוויזיה, גם

יושבי ראש ועדי העובדים ברשות; העתונאים, הטכנאים, עורכי המדורים, החדשות. פעם

אחת נשוחח אתם ונברר מה מתרחש באמת ברשות השידור.

ד' אדמון;

זה רעיון טוב. אבל מה זה שייך לאגרה? כשנדבר על תקציב רשות השידור, זה

שייך. לא באגרה.

היו"ר אי ויינשטיין;

נתחיל עכשיו בדיון, ונעביר את הבקשה להמשך הדיון, אם לא נגמור היום,

להזמין את המשלחות כפי שאתה רוצה. בינתיים אנחנו מתחילים בדיון.

יי ארידור;

אני מכבד את החלטת היושב-ראש.

היו"ר אי ויינשטיין;

נשמע מהמנכ"ל מה היא האגרה. לאחר מכן נפתח בדיון. אם חברים ירצו להזמין,

נשקול זאת.

אי פורת;

אני רוצה להעיר לחבר-הכנסת ארידור, לדעתי, לפי חוק רשות השידור הקשר בין

עובדי רשות השידור לבין הגופים הציבוריים ייעשה באמצעות חמנכ"ל.



יי ארידור;

מר פורת, אתה לא מעיר לי. אתה יכול לומר לי.

מה שאני מבקש מיד זה לשמוע את חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי

של הוועדה. כי כאשר מר פורת נותן חוות דעת משפטיות בנושא, אני מבקש לדעת מה

האפשרות שלנו להזמין את האנשים האלה. נשמע מה קורה. אני לא מעיר למר פורת

וקטונתי מזה. אבל מר פורת אומר שאפשר להזמין רק באמצעות המנכ"ל. יכול להיות שכן.

אני לא מעלה על הדעת שהמנכ"ל יסרב לפניה של ועדת הכטפים בנושא.

אי פורת;

לא.

יי ארידור;

אם כן, הערתו של מר פורת היתה מיותרת, כי הערתי את דברי בנוכחות המנכ"ל.

אני מבקש לשמוע את חוות הדעת של היועץ המשפטי שהוא מחייב אותנו מבחינת חוות

דעת משפטית ולא מר פורת.

היו"ר אי ויינשטיין;

אני מבקש. אנחנו לא ילדים. בתחילת הישיבה יש מתח כפי שרואים אותו והוא

קיים. מטרתי כיושב-ראש וכוונתי ליצור דיון ענייני ולהפיג את המתח. אנחנו יושבים

בוועדת הכספים וזו כנסת, וצר לי שמנכ"ל רשות השידור בתחילת דבריו הביא לכך

שחבר-הכנטת ארידור ביקש את מה שביקש. אני חושב שכיושב-ראש אני נענה לבקשתו לשמוע

את חוות הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה. לאחר מכן אני מבקש מכל הדוברים לדעת

איפה אנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים בוועדת הכטפים.

אי דמביץ;

אני חושב שיש להבין את הבקשה של חבר-הכנטת ארידור שיוזמן מי שיוזמן בדרך

מקובלת, ויש להניח שהדרך תהיה נכונה והתוצאה תהיה רצויה לכולם.

היו"ר אי ויינשטיין;

כלומר, לוועדת הכטפים יש רשות להזמין את מי שרוצה?

אי דמביץ;

בדרך מקובלת.

אומר המנכ"ל שהדרך להזמין לוועדת הכטפים היא באמצעות המנכ"ל.

אי דמביץ;

באמצעות השר. אם זו רשות מיוחדת, אז באמצעות בעל המשרה הגבוהה ביותר.



היו"ר אי ויינשטיין;

אבל היו מקרים בעבר שוועדת הכספים רצתה לשמוע פקידות ואז השר אמר, אני קובע

מי מוזמן לוועדה. אני צריך לדעת מה קורה במקרה כזה כאשר הוועדה אומרת, אנחנו

רוצים פקיד xאו אדם .X

אי דמביץ;

יכולה להיות בעיה בין הוועדה לבין אותו שר או לבין אותו נושא משרה בכירה

שהוא אומר, אני בעצם האהראי. זה איננו דומה לאותם מקרים שבהם מתייצבים ועדי

עובדים ומבקשים להופיע. אני לא מדבר על זה.

היו"ר אי ויינשטיין;

זאת אומרת יכולה הוועדה להזמין ויכול השר להגיד, כשמדובר ברשות ממלכתית --

אי דמביץ;

- כלפי הפרלמנט אני אחראי ואני קובע.

היו"ר אי ויינשטיין;

המצב ברור.

אני מקדם בברכה את יושב-ראש רשות השידור מיכה ינון. אני מבקש מהמנכ"ל

להמשיך להציג את הנושא.

אי פורת;

רשות השידור מבקשת לאשר אגרת טלוויזיה בגובה 150 שקל ואגרת רדיו לרכב בגובה

50 שקל. האגרה שאנחנו מבקשים לאשר נמוכה ריאלית ב-3% מהאגרה שהיתה קיימת בשנה

השוטפת ושהיתה בסך 125 שקל. המדד עלה ב-24% והאגרה שאנחנו מבקשים להעלות תעלה רק

ב.20%-

ניתן יהיה לשלם את האגרה בשלוש דרכים: 1. תשלום חד-פעמי מראש שיעניק למשלם

הנחה של 5%; 2. שלושה תשלומים שמועד פרעונם - אפריל, אוגוסט ודצמבר. התשלום

השני והשלישי בלבד יהיו, כמובן, צמודים למדד; 3. לשלם בהוראת קבע בבנק בששה

תשלומים.

י' מצא;

התשלומים צמודים?

אי פורת;

כן. למדד.

הגובה הממוצע של האגרה לשנה הבאה סוכם עם משרד האוצר. הדבר קיבל גם את

אישורו של שר החינוך. התקציב הכולל של רשות השידור יובא בהקדם לממשלה ולאישורה

של ועדת הכספים של הכנסת. התקציב כבר אושר על פי החוק על ידי מוסדות רשות השידור

והוא ממתין עכשיו לאישורה של הממשלה.



אני רוצה להדגיש שהממשלה איננה משתתפת בתקציב רשות השידור אפילו לא באגורה

אהה זו כבר השנה השלישית. הסיבה לישיבה זאת שמתקיימת על פי בקשתנו נעוצה בעובדה

שיש צורך באישור דחוף לגובה האגרה כי יום ראשון הקרוב הוא המועד האחרון להתחלת

ההדפסה של פנקסי התשלומים ואנחנו זקוקים לאישור על מנת שנוכל להשלים את ההדפסה

ולשלוח את הפנקסים האלה לאזרחים שיבקשו לשלם את האגרה.

זה הנושא. מדובר באגרה בלבד. אני שוב מבקש להדגיש, האגרה שאנחנו מבקשים

לאשר נמוכה ב 3%-מהאגרה השוטפת.

די אדמון;

אני מופיע כאן כמי שמשמש יושב-ראש ועדת הכספים של הרשות. אני מבקש לציין

שאנחנו עוסקים כרגע אך ורק בנושא האגרה שהוא בעצם המקור העיקרי של רשות השידור

לצורך הפעלת הרשות. כאשר התחלנו לנהל את תקציב הרשות לפני שלוש שנים, כאשר

המגמה היתה ברורה שהממשלה לא תתשתף בתקציב רשות השידור, נכנסה הרשות לגרעון

רציני ועמדנו בפני בעיות קשות. ישבנו אז אתכם בוועדת הכספים והיינו בגדעון של 12

מיליון שקל. במרוצת השנתיים המערכת התייעלה בצורה בלתי רגילה, למרות כל הבעיות

היום-יומיות שיש לרשווז השידור, ואלה בעיות שרשות השידור לצערה אינה יכולה לעשות

בהן מאומה כי אלה הסכמי המסגרת. כתוצאה מכך אנחנו נתקלים מדי פעם בשביתה זו או

אחרת, חוקית או לא חוקית, אבל אין ספק שבנושא ניהול הכספים של רשות השידור אפשר

לציין שההנהלה עשתה עבודה בלתי רגילה.

כפי שאתם רואים, חלק ניכר מהתקציב שלנו לשנה הבאה, ואנחנו מציינים זאת

בבקשה, נועד לחדש במידה רבה את ציוד רשות השידור שנפגע כתוצאה מהשתיקה הגדולה

במרוצת השנים. לעתים קשה היה לסקר או לבצע את האמור בחוק מפני שמכשור זה או אחר

בבנין הטלוויזיה לא עמד בו. כפי שאתם רואים, השנה הזאת חלק גדול מתקציב הפיתוח

של הרשות נכנס לתקציב הרדיו שפתה בימים אלה את האולפנים החדשים שלו, ואין ספק

שזו השקעה נכונה וחשובה כדי שהרדיו הישראלי ייכנס לעידן שנות האלפיים. אני מניח

שגם הטלוויזיה הישראלית תוכל ויכולה לשפר בצורה משמעותית, עם התקציב החדש את

המערכת המכשורית שלה, וגם הקצבנו הרבה יותר תקציב לצורך גידול משמעותי של תכניות

מקוריות בטלוויזיה. אני משוכנע שהטלוויזיה של תחילת 1987 נראית אחרת לחלוטין

מאשר הטלוויזיה של תחילת 1985.

אין ספק שדבר זה נרבע מיעילות מערכת הכספים של רשות השידור שעובדת בצורה

מבוקרת. אני כיושב-ראש ועדת הכספים אומר זאת מתוך בדיקה יסודית ומהימנה. אני

מניח שעוד יהיה כאן דיון מעשי וארוך לגבי חלוקת התקציב של רשות השידור. זר! פרק

נוסף והבנתי מדבריו של חבר-הכנסת ארידור שהוא רוצה לדון בחלוקה.

יי ארידור;

כדי שלא תהיה אי-הבנה, אני רוצה לדון גם בחלוקה וגם במהות, כלומר, גם בכך

שדברים לא נעשים בהתאם לחוק המחייב שידורים שיבטאו את ההשקפות הממלכתיות ולא שכל

אחד יבטא שם השקפות פרטיות.

ד' אדמון;

אין לי ספק שזה צריך להיות במסגרת הדיון על התקציב ולא על האגרה.

יי ארידור;

אני חייב להסביר את דברי. אני מתכוון לדון לא רק בסעיפים הכספיים אלא גם על

הסעיפים המהותיים, כולל באיזו מידה רשות השידור מקיימת את החוק באופן שהיא

מבטאת את ההשקפות הלאומיות והממלכתיות ונותנת ביטוי הולם לכל ההיבטים של

הספקטרום הפוליטי, כולל גם ענייני הכספים. זאת היתה המטרה שלי. את המטרה הזאת



אני רוצה לקיים גם בדיון על האגרה, מפני שלגבי הדיון התקציבי כבר הפרתם פעם את

החוק, כאשר לא היה אישור התקציב ופעלתם בלי תקציב. כך שאין לי ספק שאתם יכולים

להפר עוד פעם.

אני מקבל את דברי חבר-הכנסת ארידור. אבל זה בעת הדיון על התקציב ולא על

האגרה. בקשר לאגרה, אנחנו חייבים לפנות לציבור בימים הקרובים. החשש שלי הוא שאם

לא נאשר היום את האגרה, ניאלץ כדי לבצע את האמור בחוק, לבקש מהממשלה לתת

מתקציבה, כי לא נוכל לגבות את האגרה מן הציבור. ואני בטוח שזו לא כוונת ועדת

הכספים.

נקיים את הדיון וחברים יציגו שאלות.

די דנינו;

בתחילה אני רוצה להציג שאלה ליועץ המשפטי של הוועדה: נניח שוועדת הכספים

מצאה לנכון לשמוע מידע ממישהו מסויים. האם זה אפשרי?

אני מבין שרשות השידור היא רשות ממלכתית. אם כך, היא חייבת להתייחס בצורה

ממלכתית לנושאים. אני חייב לומר שלצערי יש פרסומים ברשות השידור שנעשים במיוחד

בכוונה נגד הציבור הדתי, שלא ישמע, לא יבין ולא יראה. אם הוא לא שומע, לא רואה

ולא מבין, זה נגדו.

יי מצא;

ואת זה נותנים בליל שבת.

די דנינו;

נכון. גם כאשר אנחנו מבקשים כיהדות דתית לתת לנו את הסרט הזה או את הפרסום

הזה, גם בזה אנחנו נתקלים בקשיים עצומים. גם נציגנו שיושב במליאת רשות השידור,

נתקל באותה בעיה. הוא מבקש ואיננו נענה. אילו הייתם אומרים שהציבור הדתי משוחרר

מהאגרה, הוא איננו משתתף בתקציב, הייתי מבין. אבל את האגרה אתם מטילים גם על

היהדות הדתית והיא משלמת באמת לעומת אחרים שמתחמקים מן חאגרח, ודווקא אליה אתם

אינכם מתייחסים. ולא רק שלא מתייחסים, אלא כאשר מפרסמים משהו, מסלפים ולועגים.

לכן צריך להתקיים בנושא זה דיון רציני, צריכים לבוא, כפי שאמר חבר-הכנסת

ארידור, האנשים שעוסקים בנושא, ויסבירו כיצד הדברים נעשים.

יי צבן;

ראשית לגוף האגרה. מונח לפנינו תזכיר של סמדר אלחנני ויש כאן כמה הערות

רציניות מאוד שמחייבות התייחסות שלכם אחת לאחת. היות שלא תמיד הגורם הממלכתי או

הממשלתי שמופיע לפנינו מוצא לנכון להתייחס לנייר, אני מבקש תשובה ספציפית לכל

אחת מהשאלות.

ו. החישוב שלכם מדבר על הפחתה ריאלית באגרה של 3%. החישוב של סמדר אלחנני

מדבר על עליה ריאלית של 2.2%. מנין ההפרש הזה? האם אתם באמת מוכנים להביא לכך

שתהיה הפחתה ריאלית באגרה בשיעור של 3%? אם כן, צריך לשבת ולעשות את החשבון מה

צריך להיות גובה האגרה כדי שתהיה הפחתה ריאלית של 35.



2. נושא הפטורים של הקשישים. אני מדבר על אלה שזכאים להשלמת הכנסה מהביטוח

הלאומי. אני מבקש לקבל דיווח מה קרה בנושא הזה בשנה האחרונה לאחר הדיון שהיה כאן

לפני שנ1ו.

3. העליה הריאלית בתקציב. האם הנתונים האלה מקובלים ומה התייחסותכם להערה

של סמדר?

4. לגבי צמצום בכוח אדם. אני רוצה לקשור את זה להערה בנושא של מבקר המדינה.

המצב הוא שכולנו יודעים שיש בתוך רשות השידור אי-אלה עיוותים שהם חלקם ודאי

זנבות של העבר הרחוק, שבהם אין שום פרופורציה בין העסקת עובד או עובדים ובין

התפוקה הישירה שלהם. זה בייחוד בתחום של המפיקים, העתונאים וכוי. אני שייך לאלה

שמוכן להביא בחשבון בהחלס שאנשים שעובדים בתחום היצירתי אינם עובדים עם ססופר .

התפוקה היא מאוד פרובלמסית. אתה לא יכול להגיד שעבור הפקה של מבס שני צריך x

שעות עבודה, כי יש כתבה שכולה העתקה מחו"ל, ויש תכנית שעובדים עליה שנה שלמה. אף

על פי כן העובדה שאין שום תמונה בתחום חזה היא מדאיגה, אנחנו יודעים שיש תופעות

של אנשים שהם מקבלי שכר ולא עושים את העבודה. אני לא מדבר על פרק זמן סביר של

העברה מתפקיד לתפקיד, ואני בעד זה שנהיה גמישים, חבל להפסיד אדם סוב מהמערכת כי

לא מוצאים לו את השיבוץ המתאים.

חסר לי ניתוח של היחס בין התפוקה של המערכת ותכניות של ממש, שידורים של

ממש, עם עלות של מסירה לגורם חוץ, איך זה עומד אצלכם, וכאן חשובה גם, כמובן,

האיכות.

עכשיו שתי הערות כלליות. אני מציע לחברי הכנסת לא לדון בוועדת הכספים על

עניינים של תוכן שידורים. אני מסכים לאמירה שאנחנו זכאים ואולי חייבים מבחינה

מסויימת לנצל את האופציה שיש לנו באישור תקציבים לבדוק לא רק את התקציב החשבונאי

אלא גם את הצד של המדיניות.

יי ארידור!

זו הכוונה.

יי צבן;

אבל בה בשעה אני אומר אלו שתי טענות יש לי ואיזו טענה אני צריך להעלות כאן

ואיזו לא. כאשר דנים על משרד ממשלתי, זה דיון על מדיניות פרופר. כאשר דנים על

מדיניות של רשות השידור זה נוגע גם לתחום של חופש הדיבור, של חופש הביטוי, של

צנזורה כזאת או אחרת ויש אז חשש שניתפס לענשים שמנצלים את מנוף הכוח הכספי שבידם

כדי לכוון שידורים לכיוון זה או אחר.

זה בהנחה שההנהלה שולטת על התכנים.

יי ארידור;

זה במודל שכתוב בספרים. במציאות לרשות השידור יש יותר מנוף כוח עליך מאשר

לך עליהם. שלא תהיינה אשליות.

יי צבן;

אני מציע לך להתחרות באפיקים הנכונים ולא בלא נכונים. אני יכול להניח

שרשות השידור איננה מקיימת את החוק. לחוק יש מסרות והיא על פי פירוש של קונסנסוס

מלא כמעט מקיימת את החוק. אני מציע לא לדון על זה בוועדת הכספים אלא בוועדת



החינוך, במליאת הכנסת, וגם אז ללכת על קצות האצבעות. לא מפני שהם אנשים נעדרי

טעויות, חם עושים שם טעויות ויש לי עליהם ביקורת, אבל יש כאן סכנה של ערבוב

תחומים.

אני אתן טענה מאוד עקרונית בשבילי ואמרתי אותה שלוש פעמים מעל במת הכנסת,

ואני אומר אותה כהמהשה. מר פורת ומר ינון, שלוש שנים הארץ הזאת נתונה בוויכוחים

כלכליים-חברתיים עמוקים ביותר, יותר מאשר בהרבה תקופות בעבר. במשך שלוש שנים לא

ניתנה אפשרות להציג קונצפציה אלטרנטיבית. אני חושב שזה לא נושא לדיון בוועדת

הכספים - -

יי ארידור;

אז למה אתה מעלה את זה?

יי צבן;

כדי להעלות דוגמאות. את הביקורת הזאת אני לא בולע, אני אומר אותה. אבל

השאלה היא האם אני חושב שצריך ביקורת כזאת לקשור לדיון ולהתנות אישור האגרה או

אישוך תקציב בהתייהסות לביקורת כזאת או דומה לזאת בכיוון כלשהו, או לא.

עכשיו אני אתן דוגמא לדבר שאני חושב שהוא שייך למדיניות ולגרעין של הענין,

הוא לגיטימי וחייבים להעלות אותו בכל דיון במליאת הכנסת, בוועדת החינוך וגם כאן:

העובדה שבניגוד לנורמה המקובלת שנשמרה עד 1984, אין נציגות לאופוזיציה היום

בכנסת ברשות. הדבר הוא בעל משמעות נורמטיבית קונסטיטוציונית.

מי ינון;

כאשר הקנדציה הזאת מונתה היו בה נציגי אופוזיציה ובינתיים הם הצטרפו

לממשלה.

יי צבן;

מי שהחליט שבוועד המנהל צריכים להיות נציגי אופוזיציה לא החליט החלטה

אופרטיבית אלא החלטה נורמטיבית. אני יודע שאתם לא יכולים בעצמכם לעשות

קופטדציה, אבל זה היה לגיטימי ולכבודה של ועדת הכספים שהיתה באה לרשות השידור

ודרכה לממשלה, ואומרת, אנחנו לא מאשרים את האגרה הזאת עד שתגיבו לנושא הזה.

גי שפט;

רק הכבוד הזה היה לנו, שום דבר לא ישתנה.

י' צבן;

הכנסת הזאת שינתה בחקיקה דברים בעקבות הקמת ממשלת האחדות חלאומית. למשל

במזן הפגרה היה סעיף ש-30 איש דרושים לכינוס הכנסת. היום 20 איש. הצעתי לשר

החינוך והתרבות הצעה צנועה, אפילו לצרף בינתיים משקיפים מהאופוזיציה על-פי הוראת

שעה לוועד תמנהל. כל אחד שיושב כאן צריך לחשוב על כך מנקודת הראות שגם הוא מחר

יהיה באופוזיציה וירצה שיהיה לו ייצוג.

מי ינון;

ההצבעות בוועד המנהל אינן לפי מפלגות.

עי עלי;

אני חושב שחבר-הכנסת צבן צודק ביחס לייצוג האופוזיציה, אבל זו לא הכתובת.

הכתובת היא הממשלה.



י' צבן;

אם לא תאשר את האגרה, הממשלה תשנה.

ב-1 באפריל יש חידוש מינוי חברי הוועד המנהל ואפשר להעלות זאת. בחודש זה

מגבשים את הרכב הוועד המנהל ומן הראוי שתפעלו.

אני רוצה להצטרף לשאלות של סמדר ואני מבקש תשובות ענייניות לשאלות אלה.

אני מבקש לדעת, אם התקציב עלה ב-46% והאגרות עלו ב-20% לפי החישוב שלכם -

לפי סמדר ב - 35%-איך ממומן ההפרש הזה?

בענין הפעלת הערוץ השני. האם הפעלה זו תפחית מהוצאות רשות השידור או תגדיל?

מה תהיה השפעת ההקמה של הערוץ השני על תקציב רשות השידור, ואולי אפשר לפרט את

ההשלכות וההשפעה.

כולנו מבינים שתקבולים ותשלומים כרוכים זה בזה. אתה לא יכול לקבוע את מסגרת

התגבולים שלי בלי שתתייחס לתשלומים, להוצאות שלך. אם נגיע למסקנה תאורטית שאפשר

לצמצם את סעיפי ההוצאות, אולי יהיה לזה השלכות על גובה האגרה.

יי ארידור;

מספיק לא להגדיל את ההוצאות. אם ישאירו את התקציב בשיעור הקיים, אפשר יהיה

להקטין את האגרה.

עי עלי;

על פי ההגיון, כאשר דנים בתקציב, צריכים להראות את שני הסעיפים. כאשר

רואים את סעיף ההוצאות אפשר לקבוע עמדה ביחס להכנסות. אם נגיע למסקנה שאפשר

להקסין את ההוצאות אולי המסקנה שלנו תהיה להקפיא את גובה האגרה.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, בצד הדיון על ההענסות לקיים דיון על ההוצאות

ואז אפשר לקבוע עמדה ברורה לגבי האגרה. טוענים שהאוצר איננו משתתף בתקציב של

רשות השידור, וזה נכון. אבל זו לא התמונה כולה. כי ברגע שמאשרים גביית אגרה,

המשמעות היא בעצם גביית מס כזה או אחר.

מי ינון;

כל השנים היתה גם אגרה וגם השתתפות הממשלה.

עי עלי;

אני מברך אתכם על העמקת הגביה ודברים אחרים שהביאו אתכם למצב היום. יש

גידול ריאלי בגביית האגרה, והאגרה מבטאת השתתפות משלם המסים. אולי האוצר איננו

משתתף ישירות, אבל האגרה מבטאת השתתפות.

די אדמון;

זה לא מס. מי שיש לו טלוויזיה משלם אגרה.

גם אגרה על חינוך זה מס. נכון שאגרת חינוך מוטלת רק על גולגלות או על מי

שיש לו ילדים. האם אתה מעלה בדעתך שאגרת חינוך היא לא מס? זה מופיע בתקציב

החינוך ואומרים שמגדילים את תקציב החינוך בגלל האגרה. אתה יכול להעלות בדעתך

למשל שמס רכוש איננו מס?

אני מבקש לכן לראות את התמונה כולה של הוצאות והכנסות, כדי לקבוע את עמדתי

ביחס להעלאת האגרות.

בקשר למהות ולמדיניות. אני לא מקבל את הגישה הצבועה שאסור לדבר על

המדיניות של רשות השידור כאשר דנים על תקציב. התקציב זה הגורם המרכזי שבאמצעותו

אתה יכול לפעול ולהתייחס למדיניות של גוף כלשהו. כאשר אנחנו דנים בתקציב של משרד

החינוך למשל, אנחנו לא מקיימים דיון מקיף במדיניות של המשרד? האם מתייחסים רק

לטכניקה של תחשיבים? זה טבעי שבדיון על תקציב דנים על מהויות, אני חושב שנחטא

לתפקידנו אם לא נדון במדיניות. כאשר דנים על תקציב רשות חשידור, אני מבקש שיהיה

דיון מהותי בענין הזה.

אי שלום;

אמנם לא דנים כעת על התקציב, אבל חיות והנושא הועלה, אני רוצה להציג כמה

שאלות וגם להציע הצעה.

אני קורא בדף ההערות שהגישה לנו סמדר, בענין כוח חאדם. גם לפני שנח הודבר

על הקטנת כוח האדם ולמעשה לא חל שינוי, ולא הגעתם לנקודח שאליח חייתם צריכים

להגיע, ל-1,400 עובדים.

אני חושב שאין איזון, וזה נעשה בתקציב.

אם נותנים הנחה, לא צריכה להיות התניה שהביטוח

הלאומי יחזיר. בענין ההחזר אנו נדון עם הביטוח חלאומי.

אני בעד העלאה של האגרה רק ב 5%-ולא ב. 20%-במקום ה 11%-צריך הקטנה בכוח

האדם, צריך לאלץ אותם לייעל ב, 4%-וכך נגיע להעלאה של 5% בלבד. אפשר בהחלט

להתייעל. כאשר יש דיונים, אני רואה שמגיע צוות של הטלוויזיה הערבית וצוות של

הטלוויזיה הזאת. אפשר לתת אותו סרט, בשביל מה שכל אחד יצלם בנפרד.

אינני חושב שצריכה להיות אגרה משולבת עבור טלוויזיה ורדיו.

מי שאין לו טלוויזיה איננו משלם.

בדיון הזה חסר לי חתקציב. הטענה של הרגע חאחרון שהנה עומדים בפני הדפסת

הפנקסים חוזרת על עצמה. אי אפשר להעמיד את ועדת הכספים בלחץ כזה. אנחנו רוצים

לדון לגופו של ענין. האגרה היא חלק מחתקציב, חיא חלק חארי של חתקציב. אני רוצה

לדעת איזה חלק מהתקציב מהווה האגרה.

אני רואה בהערות של סמדר שהאגרה איננה מכסה את תקציב חחוצאות שלכם.

יש לחם גם הכנסות מפרסומת.



יי מצא;

אני רוצה לדעת מה חלקה של האגרה בתקציב, מה החלקים האחרים בהכנסות וכיצד זה

מתחלק, וכיצד התקציב עצמו מתחלק.

לכן אני מציע לרשות השידור לעשות מאמץ עילאי להביא לנו כבר בימים אלה או

לקראת השבוע הבא את הנושא של התקציב שלהם. נאחד את הדיון בשניהם וננסה לרוץ

ביחד.

מי שטרית;

אני רוצה לחזור על דבר שאני אומר מימים ימימה גם כאשר הייתי הבר הוועד

המנהל של רשות השידור לפני ארבע שנים. תמיד טענתי שהאגרה היא אחד המסים

הרגרסיביים ביותר. משלמים אותו עשירים ועניים בלי שום קשר למבחן ההכנסה. סברתי

שאולי צריך לחפש דרך אלטרנטיבית כדי להבטיח את עצמאות רשות השידור ללא כניסה

לבתי האנשים, על המגע הלא נעים עם הציבור. כל צורה אחרת תהיה הרבה יותר טובה,

אבל לא נמצא פתרון.

האגרה המוצעת עכשיו היא 150 שקל לשנה. בתחנות הכבלים הפירטיות משלמים 30

שקל לחודש, זאת אומרת 360 שקל לשנה, ושם משדרים רק סרטים. אין לי שום ספק

שהשירות שהטלוויזיה נותנת היום עדיין לוקה בחסר בגלל העובדה שהיא חסרת אמצעים

להיכנס למערכת תחרותית של הפקות עצמיות שעולות הון עתק. חסרים אמצעים לרכישת

סרטים ותכניות חדשות יותר. אם אתם רוצים להמשיך לראות טלוויזיה ברמה הקיימת

היום, אפשר לשמור את האגרה נמוכה ואף להוריד אותה יותר. אבל אם רוצים טלוויזיה

טובה יותר, צריך להגדיל את האגרה ובכך להבטיח הפקות עצמיות ולהביא לידי ביטוי את

המקוריות הישראלית.

לכן אני אתמוך באגרה כפי שהיא, אבל אני קורא לרשות השידור לעשות משהו על

מנת להביא לשינוי משמעותי של תקציב רשות השידור, אפילו הכוונה להגדיל את האגרה,

על מנת שהטלוויזיה תוכל להקצות סכומים רציניים להפקות עצמיות מקוריות נוסח

התכנית המצויינת "מישל עזרא ספרא ובניו". יש חומר גולמי רב ויש צוות גדול והוא

מתבטל בגלל חוסר יכולת לעבוד. אם אנחנו רוצים להביא לשינוי בתפקוד הטלוויזיה,

צריכים לתמוך לא רק באגרה זו אלא באגרה יותר גדולה.

כאשר אנחנו דורשים מאזרחי המדינה לשלם אגרת טלוויזיה ורדיו, ודאי שזה מחייב

גם את קובעי המדיניות איזה שירות הם מספקים תמורת האגרות האלה. לצערי, היום

הטלוויזיה הישראלית שלנו עוסקת יותר בעצמה מאשר במחשבה לטווח קצר וארוך מה היא

תיתן לצופים.

אני רואה במסך הקטן מכשיר חינוכי ממדרגה ראשונה שיכול לשנות גם את האווירה

של קצת דכאון שקיימת היום בעם. המאבקים והוויכוחים על סמכויות ועל תנאים

בטלוויזיה מורידים את היעדים האלה של הטלוויזיה לכמעט אפס.

הבעיה היא לא רק עלות האגרה. אפשר להטיל על העם הזה כל מה שרוצים, הוא

אפילו לא מגיב. אפשר לפגוע אפילו בבתי חולים, להביא עד כמעט למוות, והוא לא מגיב

ומשלים. זה מה שמדאיג. אם הוא היה מגיב, הרבה דברים בחיינו הציבוריים היו

משתנים. היות שיש אפטיה מוחלטת, המצב יותר חמור מאשר מלחמה בשער.

למה אני אומר את הדברים האלה? מפני שהטלוויזיה יכולה לתרום רבות למורל

הלאומי. כאשר היא מגישה תכניות חינוכיות יפות שיש בהן גם תוכן, אתה מרגיש את זה

למחרת במקומות העבודה והאנשים מדברים על כך ונהנים. אבל כאשר הטלוויזיה סוגרת

את שעריה באמצע משחק כדורסל שכולם רוצים לראות, התגובה היא הפוכה. המסר שלי הוא

שהרשות צריכה להיות בעלת קצת יותר רגישות.



יחסי העבודה ברשות הם כג'ונגל. אינני יודע בג'ונגל זה מי אשם ומי איננו

אשם. למרות שבלכסיקון העממי אומרים שהדג מסריח מן הראש, במקרה זה הוא גם יכול

להסריח מהזנב.

אני רוצה לדעת מהנהלת הרשות האם יש באמתחתה תכניות טלוויזיוניות שיכולות

להראות את היפה בעם הזה. יש יצירות נפלאות למרות הוויכוחים על ועידה בינלאומית

כשכולם צוחקים בחוץ מאתנו.

הייתי מבקש לפעול בניגוד לאמונה האומרת, רחוק מהעין רחוק מהלב. הישובים

המרוחקים המבודדים צריכים למצוא ביטוי בתכניות. צריך להראות את חיפה שבהם ולקרב

אותם לציבור.

אני רוצה שנקבל סקירה מה עומדים לעשות בשנה הבאה ברשות השידור. התכניות

בשידורים הערביים הן יפות מאוד וחינוכיות. הייתי רוצה שגם בטלוויזיה העברית יהיו

שידורים מעין אלה. חבל שאיחרו בשידור משפט דימיאניוק. יש לכך אפקט חינוכי

ממדרגה ראשונה.

לקחתם על עצמכם משימה לאומית חינוכית ממדרגה ראשונה ואטור להחטיא אותה, אני

מבקש מכם בכל האחריות שיש לכם על המדינה הזאת, על אנשיה ועל עתידה, להתחשב

בכיוון הזה ולתת את היפה שבנו, ויש הרבה יפה.

במצב נורמלי הייתי מציע לוועדת הכטפים לא לאשר את האגרה, כי בסופו של דבר

זה מס שמוטל על כל אחד מאתנו רק משום שאנחנו מחזיקים טלוויזיה. אם המכשיר לא

מוצא חן בעיני, מדוע גובים ממני? אבל אינני רוצה להיכנס עכשיו לנושא זה. אני

חושב שוועדת הכספים לא יכולה לעשות זאת. אולי אם תהיה ממשלה בישראל, היא אולי

תחליט. אבל בתקופה האחרונה, לאור המצב, אולי משום שאין ממשלה, היינו צריכים ,

לעשות את זה ולהגיד שלא מאשרים להם דבר.

אני מבקש שוועדת הכספים, וזו הסמכות שלנו, תאמר שאין גובים אגרה מפנסיונר

שחי מהביטוח הלאומי. אני מציע שננסח בהחלטה ולא ניתן לוועד המנהל לומר, שאם

הביטוח הלאומי ישלם, לא יגבו מהקשישים, אבל אם לא ישלם, כן יגבו מאותם קשישים.

לוועד המנהל אין זכות לקבוע. אנחנו צריכים לקבוע בהחלטה שהקשישים ישלמו מחצית

האגרה. אם הרשות איננה מצליחה להשיג החזר מהביטוח הלאומי, זו בעיה בינם לבין

הממשלה ולא בעייתם של הקשישים.

די צוקר;

על פי השקפתי צריך לעשות כל מאמץ לנתק בין סוגיית אישור האגרה לבין כניסה

לתכנים, וזאת בלי שאני פוסל אלא אף מתייב את הביקורת, תהיה קשה ככל שתהיה.

חובתם כגוף ציבורי להאזין לנו, אבל אסור להשתמש בשום אופן במכשיר הכספי הזה כדי

לנסות להשפיע בקואליציה זאת או אחרת על תכנים.

חבר-הכנסת יורם ארידור, במטרות הרשות לא נאמר את מה שאמרת. אמרת שהרשות

צריכה לשקף השקפה לאומית ממלכתית. הפעם היחידה שנאמר בחוק הביטוי "ממלכתי", היא

בקשר לחוק חינוך ממלכתי. זה לא נאמר בחוק רשות השידור, וטוב שלא נאמר.

יי ארידור;

יש לך קצת אי-דיוק.

אני מדבר על המטרות.



יי ארידור;

יש אי דיוק.

על פי וזמידה שאני מכיר את הטלוויזיה, ובמידה מסויימת גם את הרדיו, הבעיה לא

בהשקפה אלא ברמה המקצועית. כנראה שרמה מקצועית איננה מתחלקת על פי שמאל וימין

אלא על פי קריטריונים אחרים, לא ברור לי למה. בסך הכול זאת טלוויזיה בינונית

ורדודה, ובכך אני שותף לחלק מהאנשים שדיברו לפני. זו טלוויזיה בינונית אם היא

מסוגלת רק פעם אחת לעשות את מה שקרפין עשה אתמול, והוא היה אמיץ וחינוכי. היתה

שס רמה מקצועית, ובעיקר היה שם עוז ואומץ, והיתה שם התעסקות בפרובלמטיקה, בדילמה

אמיתית קשה מאוד.

השאלה מה רוצים מהמסך הזה - האם רוצים שהוא יהיה מטיף, מורה דרך, או שישקף

פרובלמטיקה ועמדות מהקצה האחד לשני, השאלה אם רוצים שזה יהיה מכשיר חברתי אמיתי

או שתקנו את מה שאתם קונים, את הסדרות מליגה גי. הבעיה לא הסדרות אלא הטעם

והאסתטיקה של מי שקונה אותן. בנתח הזה אין אף בלש רציני אחד. יש שם בחירח ויש שם

אסתטיקה של ליגה גי כמעט בכל הסדרות. אם הטלוויזיה הכללית לא מסוגלת לעשות את מה

שהלימודית עושה, הפקה רצינית כמו "זהו זה", עד שלא תהיו מסוגלים לעשות הפקה

כזאת, זו טלוויזיה לא מקצועית רצינית. והם עושים את זה במשאבים לא יותר גדולים.

בטלוויזיה הכללית אין הנהלה שתדחוף להפקה כזאת. זו הסאטירה חיחיד שיש בטלוויזיה.

אני רוצה להציג עכשיו שתי שאלות לדילמה המקצועית שלכם: ו. כמה באים לעבודה

וכמה עובדים בסוף. זאת הבעיה של המקום הזה עכשיו, לא ההשקפה אלא כמה באמת

עובדים.

2. מאחר שאני מאמין ואני חושב שגם המנכ"ל מאמין באחריות המנהל, ומאוזר ואני

מכיר את הצרות של המכשור הפרימיטיבי של הבית הזה - יש רק טלוויזיה אחת בעולם

שמשדרת על פילם וזה אנחנו. יש החטה לשדר בציוד משנות השבעים?

חי קופמן;

מדוע לא מעמיקים את הגביה בסקטור המיעוטים? אין לי

ספק שהמחדל ממשיך. אני לא בא לרשות בטענה. יכול להיות שצריך לעשות עם משמר

הגבול. לא יכול להיות שאנשים שטוענים שפוגעים בזכויות שלהם, כאשר זה מגיע לאגרה

אין גובים מהם. יכול להיות שזה הפער בין מיליון ו-200 אלף ל-600 אלף שגובים. זה

פער עצום. שם בכלל לא גובים, מפחדים לגבות. בלתי אפשרי להמשיך במצב זה. מה עוד

שהם משתמשים בשירותים של הטלוויזיה.

כל הזמן אני חוזר ושואל מדוע אין מפעילים שיטח שבעת רכישת חמכשיר ישלמו

אגרה ואז אוטומטית הרוכש נכנס למחשב.

הציוד המיושן של הטלוויזיה עובר כל גבול. אין טלוויזיה שעובדת על סרט

צילום שצריך לפתח אותו. תאמרו שאין במחסנים מצלמות וידאו, יש. אבל על רקע

הסכסוכים עם העובדים אין מפעילים אותן.

משיחות שלי עם הטכנאים, השדרים וגורמים אחרים ברשות השידור, נדמה לי

שהמשכורת שלהם היא מתחת לכל ביקורת. לא יכולים לדרוש מוטיבציה בלי משכורת חולמת,

אלה שמראיינים אתכם בכנסת, עם כל התוספות שהם מקבלים, משכורתם מגיע לאלף שקל

נטו. זה המכסימום שהם מקבלים עם כל הטריקים שיש.

לכן, אפשר לייסר, להצליף ולבקר את הטלוויזיה, אבל צריך גם לתת אמצעים

מינימליים.



אי ורדיגר;

את יחסי לטלוויזיה אינני צריך להסביר. הוא ידוע. עם זאת, יש לי כמה הערות.

לפני שנה התקיים דיון בוועדת הכספים בנושא תקציב הטלוויזיה. נדמה לי שזו הפעם

הראשונה שהאחראים, הממונים, הודיעו לוועדה שאוצר המדינה איננו משתתף בתקציב

הרשות. אני רוצה להזכיר לחברי ועדת הכספים שבדיון הזה היה ויכוח נוקב ונדמה לי

שלא בקלות אישרה ועדת הכספים את האגרה ואת התקציב.

מונח לפנינו נייר שהוכן על ידי כלכלנית הוועדה, והנקודות שבו דורשות עיון

מעמיק ובירור.

במשך השנים האחרונות היו מספר דיונים בכנסת על תפקוד הטלוויזיה, ואתת

המסקנות בהצעות לסדר היום שלי ושל חברת-הכנסת שולמית אלוני, היתה לסגור את

הטלוויזיה לכמה חודשים כדי לבנותה מחדש. אבל לא קרה דבר.

לצערי, אינני יכול לומר את דעתי על תכניות הטלוויזיה כי אין בביתי מכשיר זה

ואני צופה לפעמים רק אצל ידידים. אבל מספיק לי מהדיוותים שאני מקבל על התכניות

להבין שהן אינן עומדות באף בחינה. לכן אינני תושב שאנו יכולים במתי-יד, בלי

להתחשב במה שקורה בטלוויזיה, גם מבחינת התכניות וגם מבחינת הבזבוז בכוח-האדם,

לאשר את העלאת האגרה. בקשר למשכורות ולדבריו של חבר-הכנסת צוקר אני רוצה

להגיד, אנחנו יושבים בוועדת העבודה והרווחה ודנים בנושא של עובדי המינהל והמשק

בבתי החולים. אני יכול להגיד לך, אל תבכה על המשכורות של עובדי רשות השידור.

חבר-הכנסת צוקר שאל אם אנחנו רוצים שהטלוויזיה תהיה מטיף או מורדה דרך. אוי

ואבוי אם הטלוויזיה צריכה להיות המטיפה ומורת הדרך לעם ישראל. הטלוויזיה איננה

רצינית ובזבזנית. אנחנו לא יכולים להתעלם מההחלטות שנתקבלו בכנסת ובוועדותיה

בנושא בנייתה מחדש של הטלוויזיה. דווקא ועדת הכספים שלה יש שינויים יותר מוועדות

אחרות צריכה לפעול ולא לאשר את האגרה עד שלא יתקיים דיון נוקב בכל הנושא.

גי שפט;

אני אומר את דברי רק לפרוטוקול, לא לצורך דיון ענייני, כי זה ממילא לא

יועיל. עד שלא ישונה חוק רשות השידור ועד שלא תיסגר הטלוויזיה לשם ריאורגניזציה

והפעלה מחדש בתנאים אתרים, כל מה שנאמר כאן לא יהיה לו ערך. לכן, כל עוד הדברים

האלה לא ייעשו, אינני רואה טעם בכל הדברים.

היו"ר אי ויינשטיין;

תקציב המדינה ערוך נומינלית ונאמר בו שלאתר חצי שנה ייתכן שהוא יותאם.

הייתי מבקש לדעת מה גורל האגרה - האם האגרה ערוכה נומינלית, ואם כן, מה המשמעות

של גביה מראש. אם אתה עורך את האגרה בהצמדה ואתה גובה את זח היום לפי ההצמדה,

משמעות הדבר שאין כאן הקבלה לתקציב המדינה, כי אתם צריכים, לפי הערכתי, לעשות

אגרה נומינלית בשקלים ללא הצמדה. אם בעוד חצי שנה המדיניות התקציבית תהיה

להצמיד, גם אתם תעלו את האגרה. איך אתם מבקשים מוועדת הכספים לאשר אגרה שבנויה

על הצמדה אבל אתם עושים את החישובים של הערך הנוכחי של האגרה לפי ההצמדה?

מדי פעם היינו קוראים על סקרי מאזינים שהיו נותנים לנו הערכות מצב לגבי

תחושות המאזינים ועמדותיהם על רשות השידור ועל התכניות. נראה לי שכבר זמן רב אין

לנו תוצאות של סקרי מאזינים.

מי ינון;

יש.



היו"ר אי ויינשטיין;

אם יש, תשיבו אחר-כך.

יש לי בעיה עם עמדתו של וזבר-הכנסת יורם ארידור. יושב-ראש לכול להגיד, הזמן

דוחק ואנרונו מצביעים. אבל חבר-הכנסת ארידור אומר שאם את הדיון נעשה בזמן הדיון

על התקציב, ועדת הכספים עשתה פעם דיון והחליטה לא לאשר את התקציב ואתם פעלתם. אז

הוא אומר, מה הערבות שלי? כאשר רוצים לדון בזמן אישור האגרה, אתם אומרים שהדיון

בזמן אישור התקציב. כאשר הוועדה מהליטה לא לאשר את התקציב, פועלת הרשות ללא

תקציב. מה התשובה שלכם לזה?

אם לא תאשר את תקציב המדינה, יסגרו את המדינה?

אני מסביר מה הבעיה שלי כאשר אני רוצה לההיש את הדיון.

אני חושב שהאגרה איננה מס. אדם הולך לקולנוע ומשלם מחיר בין אם הוא צעיר

ובין אם הוא מבוגר. אדם רוכש מכשיר טלוויזיה, הוא משלם אגרה. הוא מקבל שירות

והוא משלם אגרה. לכן אני לא רואה את זה כמס. אני חושב שאת הבעיות הסוציאליות יש

לפתור בדרך אחרת מתשלומי העברה.

אני בהחלט מסכים עם חבר-הכנסת צבן לגבי ההערכה שרשות השידור בתחומים

מסויימים נכנסת לתכני עומק ובתחומים אחרים איננה נכנסת כלל. לפי הערכתי, הנהלת

רשות השידור איננה שולטת על התכנים לא היום, לא לפני חמש שנים ולא לפני עשר

שנים, והיא לא תשלוט בעתיד. שום הנהלה לא תשלוט. , כי כל עתונאי ברשות בין אם

הוא שדר ובין אם הוא עורך, רואה את הדברים שהוא מביא על המסך כיצירה שלו ואיש לו

יאמר לו כיצד הוא יעצב את התמונה. חופש היתר הזה נובע מכך שאין שליטה לשום מערכת

במדינה. לשום הנהלה ציבורית אין שליטה במערכת. השליטה נתונה בידי עובדים. זה

נושא שצריך לדון בו לעומק, איך גורמים שהנהלות תנהלנה ושמועצות מנהלים תשלוטנה,

ואיך שבמשק לא יהיה מצב שכל דאלים גבר. אתם לא נכנסים לשאלות האלה. יש תכניות

עומק בנושאים של חוץ ובטחון, בנושאי פנים שאתם נכנסים בהם לעומק, אבל בנושאי

הברה וכלכלה שהם הנושאים המרכזיים של החברה, ובהם יש מענה לשליטה של ההנהלה, גם

שלכם במה שיקרה, לזה אתם לא נכנסים.

לכן אני חושב שכל דיון בוועדת הכספים על תכנים לא יועיל, כי אנחנו מדברים

אל האנשים הלא נכונים. אנחנו צריכים לדבר למעשה לאלה שקשורים ברשות השידור שכל

אהד מהם הוא מנהל. לכן אני חושב שעם כל רצונה של ועדת הכספים של הכנסת להיכנס

לתכנים, אין לה עם מי לדבר. כדי שיהיה לה עם מי לדבר, הנהלת רשות השידור צריכה

לפתוח את המסך לדיוני עומק כדי שנגיע אי פעם להבראה. זאת הטענה שיש לי אליכם.

אני חושב שהתחרות עם צה"ל שמתבטאת בשידורים בשעות מקבילות אתם איננה נכונה.

אני חושב שאם יש תכנית טובה של אקטואליה בגלי צה"ל בשעה מסויימת, בשידורי ישראל

צריכים לתת תכנית מקבילה בשעה אחרת. כך לציבור המאזינים יהיה מגוון רחב יותר של

שידורים.

יי ארידור;

אבל כך אין מונופול.

היו"ר אי ויינשטיין;

בהנהה ששתי התכניות האלה טובות ויש להן ביקוש, אין צורך ששתיהן ישודרו

באותה שעה.



מי שטרית;

צריך לקבוע שאגרת טלוויזיה בשחור-לבן תהיה רבע מהאגרה הרגילה לטלוויזיה

צבעונית. רוב בעלי המכשירים שוזור-לבן הם קשישים.

היו"ר אי ויינשטיין!

לפני שאני נותן לנציגי הרשות את רשות הדיבור, יש לי כאן בקשה של וזבר-הכנסת

אם תגיעו למטקנה שיש להצביע היום, אני מבקש התייעצות סיעתית.

אני מציע שתשובת הרשות תינתן ביום שני או בישיבה הקרובה שתהיה, ואני מציע שזה

יהיה קרוב ככל האפשר.

יי ארידור;

אחרי תשובת הרשות יהיה דיון. אני ביקשתי לדבר אוזרי התשובה. לפי התשובה אני

אראה מה לומר.

היו"ר אי ויינשטיין;

הבנתי. אני מציע שלא נתחיל בדיון עכשיו. אני מודה לנציגי רשות השידור.

ערבות מדינה למספנות ישראל (5 מיליון דולר)

היו"ר אי ויינשטיין;

יש בקשה לערבות מדינה למספנות ישראל. נשמע את נציגי האוצר.

יי לייט;

יש כאן שתי בקשות בקשר למספנות: האחת - אישור תקציבי על סך 4.4 מיליון

שקלים לגבי תזרים למספנות עד אפריל 1987. הדבר מיועד לאפשר להמשיך בפעילות עד

אפריל 1987.

יי ארידור;

מה הדחיפות של הענין? נניח שלא מאשרים את זה היום, מה הדחיפות? מתי זה

הגיע לוועדה?

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

הבקשה הגיעה השבוע. הוסבר שכל זמן שלא אישרנו את התקציב הנוסף אי אפשר היה

לקחת כסף.

יי ארידור;

הרבה בקשות היו קשורות בתקציב הנוסף. גם הסיוע לתק"ם ולרשויות המקומיות זה

מהתקציב הנוסף. אני חושש שאנחנו עלולים להיכשל בגלל חיפזון.

אני רוצה לברר אם הענין דחוף ואז לאשר מיד. אם זה לא דחוף, כדאי לברר

בישיבה נוספת כדי לא להיכשל בחיפזון.

יש שני נושאים: 1. המימון של 4.4 מיליון שקלים לרבעון האחרון. נתקבלה ההלטה

בין שר האוצר לשר התחבורה. לא הבאנו את האישור הזה לוועדה כי חלק מהמקור למימון

הוא הרזרבה הכללית שאושרה רק ביום ראשון.

2. הערבות של 5 מיליון מנוצלת כולה.

הרהיפות שישנה היא שביום ששי נוסע איש מהמספנות לאירופה לתתום על חוזה.

יי ארירור;

למה הוא איננו יכול לחתום בכפוף לאישור ועדת הכספים? אם הוא נוסע ביום

ששי, ממילא ביום שבת וראשון לא יהתום. אם נאשר ביום שני, זה בסדר.

יי לייט;

הוא נמצא בלחץ. אני לא יכול להסביר את המניעים שלו.

יי ארידור!

אם אתה לא יכול להסביר את המניעים שלו, פירוש הדבר שאין לך הנמקה.

יי לייס;

קיבלתי התראה שעד יום ששי צריך לקבל. זו ערבות ביצוע על מכרז.

אני רוצה דיון מסודר בנושא.

זי אמיר;

למה לחכות עד יום שני?

יי ארידור;

נמצאים כאן בדיון שלושה חברי כנסת. עם כל הכבוד לכל השלושה, אני לא בסוח

שאנחנו מסוגלים למצות את הנושא, לבדוק אותו בצורה מסודרת בשעה 10:55. אני רוצח

דיון מסודר.

עי בלום;

הדחיפות איננה קשורה כלל לנסיעה. זאב אלמוג איננו נוסע לונצואלה.

זאת אומרת, האינפורמציה שקיבלנו איננה מדוייקת?

מדובר במכרז ואנחנו קצת באיחור. הדרישה שלהם היא שאם לא נגיש את הערבות, הם

מוחקים אותנו מהמכרז. היתרון שלנו אצלם הוא באספקה. יש ספינה בעתודה ויכולים

לספק אותה תוך תשעה חודשים. יש סיכוי שנזכה במכרז. אבל אנחנו צריכם לעמוד בתנאים

הפורמאליים. היה לנו זמן עד אמצע השבוע ומוכנים לתת לנו עד סוף השבוע.



יי ארידור;

למה הבקשה לא הגיעה קודם?

עי בלום;

אנחנו מבקשים את זה הרבה זמן.

יי ארידור;

לוועדת הכספים הבקשה הגיעה השבוע.

עי בלום;

אני משתתף בבקשה הזאת ובעוד בקשות כבר חודשים.

זי אמיר;

אם אין משהו מי ורוד, אפשר לאשר.

יי ארידור;

אני לא בטוח אם אין פה משהו מיוחד. ערבות מדינה בסכום כזה היא דבר רציני,

זה מחייב בדיקה.

היו"ר אי ויינשטיין;

אתם לא יכולים לחתום מותנה באישור ועדת הכספים?

עי בלום;

רוצים ערבות למכרז. המכרז הוא על 6 ספינות, על למעלה מ-100 מיליון דולר.

דורשים ערבות של מיליין וחצי דולר.

יי ארידור;

כלומר, אם אנחנו זוכים במכרז אנחנו מקבלים מאה מיליון דולר?

עי בלום;

כן.

ערבות כזאת של מיליון וחצי דולר על סכום כזה של מאה מיליון דולר הייתי

מאשר.

חיו"ר אי ויינשסיין;

אבל מדובר על 5 מיליון דולר.

אנחנו מדברים פה על כמה דברים. מדובר על בניית 6 ספינות סער לוונצואלה. זאת

הדחיפות הגדולה, זה המכרז.



היו"ר אי ויינשטיין;

חבר הכנסת ארידור, אתה עומד על דעתך?

יי ארידור;

אני מציע לאשר את מה שדחוף. מה שדחוף זה ערבות על המכרז במיליון וחצי דולר.

תעשו מה שאתם רוצים.

די צוקר;

יש סיכוי להרוויח בעיסקה הזאת?

היו"ר אי ויינשטיין;

מדובר על אפשרות לפעילות גדולה מאוד במספנות. בואו נאשר את זה.

אני מציע שנאשר הכול ונבק מהמספנות לבוא אלינו מיד בהזדמנות הקרובה. אני

מבקש מיד לאחר אישור התקציב, בישיבה ראשונה של הפגרה נשמע דיווח מהמספנות.

לאשר

הישיבה ננעלה בשעה 11:00