הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מסי 3ו4

מישיבת ועדת הכספים

יום ה', וי בשבט, התשמ"ז - 5.2.1987 - שעה 10.00

נכחו

א"י שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

יי ארידור

גי גדות

פי גרופר

א' ויינשטיין

אי ורדיגר

יי כהן

י' מצא

עי סולודר

עי עלי

שי עמר

י י צבן

די צוקר

ח' קופמן

ת' רמון

מי שטרית

אי שלום

גי שפט

אי שר - החשב הכללי, משרד האוצר

אי יונס, אי גבאי, גי שטוף, עי שגב - משרד האוצר

אי קרשנר

ס' אלחנני

אי דגני

הצעות לסדר היום

חברת רבינטקס בע"מ

ערבות מדינה לאגרקסקו

מלונות יהלום בע"מ; חברת הסולל.

צו נכי רדיפות הנאצים (העלאת שיעור התגמולים)

שינויים בתקציב לשנת 1986.



הצעות לסדר היום

אני פותח את הישיבה.

הערה לסדר לחבר הכנסת חיים רמון.

אני מבקש להעיר הערה שתירשם בפרוטוקול- מתנהלת הסתה גגד סיעת

המערך כאילו אנחנו נגד עיירות הפיתוח. אני רוצה שיהיה ברור, שכל בקשה

שהובאה לוועדת הכספים שענינה עיירות הפיתוח זכתה מצדנו לתמיכה ולסיוע,

תמכנו בכל בקשה כזו וכך ננהג גם בעתיד. בכל מאבק בנושא עיירות הפיתוח

ושכונות ה מצוקה נתייצב אנחנו הראשונים. מבחינתנו יש הבדל גדול בין

עיירות הפיתוח לבין יהודה ושומרון, ואנחנו נתנגד להרחבת הפערים בין

עיירות הפיתוח לבין יהודה ושומרון.

אני קורא חוזרים של משרד הפנים בענין הארנונות. חבר הכנסת דן תיכון

הסכים תחת לחץ לכלול את הסעיף המגביל את העלאת הארנונות ב-25% בחוק

הפיקוח על המחירים, והובטח לו שהעלאת הארנונה לא תגיע גם לשיעור הזה.

מתי יובא הנושא לדיון בוועדה?

בשבוע הבא יתקיים דיון על תקציב משרד הפנים.

אולי אפשר בינתיים לעצור את ההודעות על תשלום ארנונה שמנוגדות

להבטחות שניתנו?

הפעם בניגוד לעבר נעשתה עבודה יותר יסודית. הוקמה ועדה משותפת

עם הנהלת הקואליציה ואנשי מרכז השלטון המקומי. (ד' צוקר: את מי מחייבת

הנהלת הקואליציה?) בוועדה יושבים אנשי משרד הפנים ומרכז השלטון

המקומי" סוכם שהתקרה להעלאת הארנונה תהיה בשיעור של 22%.

יש העלאות של 50%-60%.

רק אם הארנונה היא נמוכה מהרצפה שנקבעה מותר להם להעלות אותה

בשיעורים יותר גבוהים.

אמנם נושא התק"ם לא עולה היום לדיון, אבל אני רוצה לומר שאני

שמח לשמוע את ההכרזה שגם המערך הוא בעד עיירות הפיתות. אני רק מתפלל

ומקווה שזה לוו יהיה בבחינת אחד בלב ואחד בפה. עד עכשיו זה היה בפה.

ראינו שהמערך גילה התלהבות גדולה ביותר למתן סיוע לבאר שבע או לירושלים,

וכאשר זה הגיע לעיירות הפיתוח הוא דרש בדיקה מדוקדקת.

נקודה שניה - אם רוצים באמת ובתמים לעזור לעיירות הפיתוח,

צריך למשוך מהר ככל האפשר את הבקשה של התנועה הקיבוצית המאוחדת או

המהמרת, החוצה; ולא להגדיל את הפערים הקיימים בין הקיבוצים לבין

עיירות הפיתוח.



י מצא

צריו לזכור שמדובר באוכלוסיה של 300 אלף נפש בעיירות הפיתוח

לעומת האוכלוסיה בקיבוצים שהם במצוקה המונה לא יותר מ-20 אלף נפש.

אני מבקש רשות דיבור בעקבות ההערה של חבר הכנסת חיים רמון.

אנחנו לא באנו להסית את עיירות הפיתוח נגד הקיבוצים. דיבורים כאלה

עושים עוול גם לעיירות הפיתוח וגם לתנועה הקיבוצית. מה שעשה המערך

כל הזמן - הוא הסית את עיירות הפיתוח נגד יהודה ושומרון. נגד זה

נזעקנו, נגד ההסתה שמיליארדים זרמו ליהודה ושומרון על חשבון עיירות

הפיתוח.

גם עכשיו איננו נגד מתן סיוע לתנועה הקיבוצית, אלא שאנחנו

רוצים לסייע בו זמנית להתיישבות - למושבים ולקיבוצים - לעיירות

הפיתוח וגם ליהודה ושומרון, לפי סדר עדיפויות לאומי.ומי שמנסה

להסית מגזר נגד מגזר אחר עושה עוול לעולם - לתנועה הקיבוצית,

לעיירות הפיתוח ולמתיישבים ביהודה ושומרון.

מהו סדר היום שנקבע לישיבה הזו?

איננו מקיימים דיון על ערי הפיתוח והקיבוצים- חבר הכנסת רמון

פתח בהצהרה לפרוטוקול, והחברים ביקשו להגיב על כך.

אני מבקש כי לקראת הדיון תכין לנו הכלכלנית של הוועדה חומר

רקע, שיתן לנו תמונה על תרומתה של התקיים לכלכלת המדינה, ליצוא,

לייצור וכדומה בשנים האחרונות. כן חשוב שנקבל הערכה על ההשקעות שנעשו

ביהודה ושומרון ועל תרומתם של ישובי יהודה ושומרון לכלכלת המדינה.

אני רוצה לדעת מה קרה בעיירות הפיתוח משנת 1977, האם בשבע

שנות שלטון הליכוד שופר המצב בעיירות הפיתוח בתחומי ההשקעות, הצמיחה,

התעסוקה, ומה מצבן של עיירות הפיתוח בתקופת ממשלת האחדות הלאומית-

אם יהיו לפנינו נתונים וחומר רקע נוכל לשקול היכן דרוש סיוע, למי

צריו לחח יותר ולמי פחות, שלא לדבר על כך שצריך להביא גם בחשבון שיקולים

מדיניים.

הליכוד כדרכו הצליח פעם נוספת בהסתה שלו. משנת 1977 היינו עדים

להסתה גוברת והולכת של ערי הפיתוח נגד הקיבוצים.

אנחנו יושבים כאן בוועדה הכספים ולא בוועדת העבודה והרווחה,

ואנחנו מופקדים יותר על התחום הכלכלי- ולכן אנחנו צריכים לראות את

התנועה הקיבוצית כמגזר כלכלי, שמייצא למעלה מ-700 מיליון דולר לשנה,

ולבחון כיצד ניתן לסייע לו, במסגרת זו מן הראוי שנעשה השוואה

בין התרומה של ישובי יהודה ושומרון לכלכלת המדינה לעומת התרומה של כל

מגזר אחר, כולל עיירות הפיתוח, ובהתאם לכך נאשר את הסיוע הכלכלי-

אם נקבל בקשות נוספות לסיוע גדון בהן לאחר הבדיקה שיעשה משרד האוצר.

המשחק המתנהל בין הליכוד לבין המערך נמאס לעם בישראל. אני

חושב שזהו משחק מלוכלך שבו מנסים לחלק את המדינה בנוסח: זה שלי

וזה שלך.. אל תחשבו שאתם בעלי הבית של כל המדינה ואתם יכולים לשגע

זה כבר עובר את כל הגבולות. אם אינכם

רוצים לנהל את המדינה במשותף, תפרקו את הממשלה. כך זה לא יכול

להימשך. העם איננו יכול לסבול יותר את המשחק הזה בין הליכוד לבין

המערך.

אני רוצה להצהיר גם באזני חברי מהמערך: איננו נגד הקיבוצים.

לא זוהי הגישה שלנו. יתרה מזו, אני אישית מעריך מאד את אורח החיים

בקיבוץ ואת הערכים שטופחו בחברה הקיבוצית. הטענה שלי היא פשוטה.

אני חושב שהמערך גורם נזק חמור לתנועה הקיבוצית דווקה בדרישה

שלו לפריסת החובות של התנועה הקיבוצית לפני אישור התקציב או כתנאי

לאישור התקציב. אסור לעשות זאת. צריך לסיים את הדיון בתקציב ואחר

כך להביא בפנינו את כל החומר גם של הקיבוצים, גם של ערי הפיתוח וגם

של סקטורים אחרים. (היו"ר א"י שפירא: גם שם הישיבות). אמת.

מה שיש היום באריאל לא יהיה בעוד מאה שנה בשכונות המצוקה.

הצגת הנושא כתנאי לאישור התקציב איננה מקובלת עלי. למדתי

את כל החומר שהגישו הקיבוצים, עברתי על כל הפרטים. יש להם בעיה

וצריך לפתור אותה. אבל כאשר הנושא יגיע לדיון אני רוצה לוודא מה

קרה לכסף, מי אחראי למה שקרה, מי נתן את הדין, ויחד לנסות למצוא

אני מסכים, אבל אינכם נותנים להתחיל בדיון).

אני שמח שאתה, חבר הכנסת רמון, תומך בערי הפיתוח, כי את השטר

הזה אפרע בעתיד.

לא היתה בעיה עם פרעון השטר הזה.

סיימנו את הפרשה של הצעות לסדר היום. אין עכשיו דיונים לא על

הקיבוצים, לא על ישובי יהודה ושומרון ולא על ערי הפיתוח:

ולא על שכונות המצוקה). אנחנו עוברים לסדר היום כפי

שקבעתי אותו-



ערבות המדינה לחברת רבינטקס בע"מ

הסעיף הראשון בסדר היום הוא - ערבות המדינה לחברת רבינטקס בע"מ.

שר האוצר מבקש את אישור הוועדה למתן ערבות המדינה בסך כולל של

600 אלף דולר לטובת החברה. נשמע דברי הסבר על הבקשה מהחשב הכללי.

חברת רבינטקס נוסה ב-1966. יש לה מפעלים בבני ברק, בית שאז

ומישור אדומים.

החברה עוסקת בעיקר במה שקרוי "טקסטיל צבאי" - ייצור קסדות,

מדים חגורים, אהלים צבאיים ואזרחיים, ציור קמפינג ותיקים לתלמידים.

המפעל בבית שאן הוקם בשנת 1983/4 והושקעו בו 1.29 מיליון דולר.

החברה מעסיקה כ-325 עובדים, מהם 200 בבית שאן, 80 בבני-ברק

ו-45 במישור אדומים.

המחזור השנתי של החברה נע בין 7 ל-9 מיליון דולר.

עד לפני כשנה משרד הבטחון היה הלקוח העיקרי של החברה. בעקבות

ירידות ברכישות של משרד הבטחון החליטה החברה לפנות לשווקים בחו"ל

על מנת להרחיב את השוק ולהבטיח ביקושים לתוצרת המפעל.

החברה זכתה במכרז שהוצא על ידי הצבא האמריקאי לאספקת כיסוי

למסכות אב"כ. סך העסקה כ-8.5 מיליון דולר עם אופציה להכפלתה לאחר

ביצוע הפרוייקט הראשון. מועדי האספקה נקבעו בחוזה.

מה תעשה החברה עם הכסף? לאיזו מטרה דרוש לה הסכום של 600 אלף דולר?

תזרים המזומנים של החברה בנוי על כך שהצבא האמריקאי יעביר

לה מקדמות בגין משלוח היצוא על מנת לממן חומרי גלם. למעשה כל תזרים

המזומנים בנוי על עמידה בלוח זמנים.

לצערנו המפעל מפגר בלוח הזמנים של הזמנות הצבא האמריקאי.

להנהלת החברה יש הסברים לכך. הם הקטינו את ההזמנות למוצרים אחרים

על מנת לשחרר עובדים לביצוע ההזמנה האמריקאית. הם חשבו שהבעיות

הפיננסיות ייפתרו יותר מוקדם, אבל בסופו של דבר המפעל נקלע לקשיים

בעיקר לגבי הון חוזר.

המפעל ביקש להעמיד לרשותו הון חוזר. בעקבות המלצת משרד התעשיה

הסכימה החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ להעמיד מסגרת לערבויות בסכום של

1.4 מיליון דולר למימון הון חוזר לצרכי מימון עסקת היצוא לצבא ארצות

הברית.

במהלך הבדיקות הסתבר שמצבה של החברה קשה ביותר. הקשיים שלה

חורגים במידה מסוימת מהבעיות הקשורות בעסקה הגדולה עם הצבא האמריקאי.

נוצר גרעון גדול בהון חוזר. הבנקים החלו להפעיל לחצים, עובדות חדשות

אלה חייבו התייחסות שונה ופעולה מהירה.



א שר

לאחר משא ומתן נתגבש הסדר בין החשב הכללי, החברה לסיכוני סחר

חוץ והבנקים הנושים, על מנת לסייע לחברה בתקופת הביניים. לפי ההסדר

הבנקים הגדילו את האובליגו שלהם בסך של 400 אלף דולר וכן התחייבו

לממן את משלוחי היצוא בסך של 550 אלף דולר,

החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ העמידה לרשות החברה ערבויות בסך

כולל של 1,775,000 דולר, כולל 375,000 דולר שהעמידו בעבר, כאשר חלק

מזה מיועד לרכישת מכונה חדשה, שתשמש כמבטחון לערבות, והיתרה להון

חוזר.

בשל קשייה המיידיים של החברה נדרשו גם שעבודים ספציפיים,

והם מפורטים בבקשה. סעיף ג' הוא נשוא הבקשה שלנו. בין הבטחונות

של החברה לסיכוני סחר חוץ יש בית מגורים באזור המרכז ששיויו

כ-600 אלף דולר, אבל בית המגורים הזה מעוגל בתוקף צו של בית משפט

בשל תביעה משפטית- בשל כך מתקשה החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ לקבל

את הבנין כבטחון. החברה לסיכוני סחר חוץ לוקחת על עצמה את סך כל

הערבויות, אבל היא ביקשה שעד שיוסדר הענין תתן המדינה ערבות בגין

אותו בנין"

אני חוזר ומדגיש שהחברה היא בהחלט במצב קשה.

כבר זמן קיימת החברה?

החברה נוסדה ב-1966. המפעל בבית שאן הוקם בשנת 1983/4.

מה הסיוע שקיבל המפעל?

הוא קיבל סיוע כמפעל מאושר. הושקעו במפעל כ- 1.25 מיליון דולר

מתוך 1.4 מיליון דולר שאושרו כהשקעה במפעל מאושר. יש להניח שהמפעל

קיבל את מלוא סכום ההשקעה.

מהם ההפסדים של ההברה, כמה שנים היא מפסידה? האם הפסדיה

נובעים מהמדיניות הכלכלית שהופעלה ביולי 1985, או אולי יש לה

הפסדים כבר כמה שנים?

עד לשנת 1983/4 היה לחברה רווח. לגבי 1985/6 אין לנו עדיין

נתונים. הבעיות של החברה הן יותר בעיות של הון חוזר מאשר של הפסדים-

ויש לה בעיה של הון חוזר כי היא נכנסה לאותו פרוייקט של הצבא האמריקאי

בלי להיערך לייצור בהיקף כזה ובלי להתארגן מבחינה פיננסית ליצוא

בסדר גודל כזה"

לבקשות כאלה נהוג לצרף מאזן. מהו המאזן של החברה?

האם יש לחברה חובות למס הכנסה, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה

ופיצויים?

היקף המחזור של החברה הוא כ-8 מיליון דולר. אם החברה מעסיקה

325 עובדים, הרי שהמחזור לפועל הוא 24 אלף דולר. אם נוריד מזה חמרי

גלם, ריביות וכדומה, הנתונים פשוט אינם מסתדרים. החברה לעולם לא

תצא מן המצב שהיא נקלעה אליו.



ס' אלחנני

בקשה מסוג זה מלווה בדרך כלל גם בהתחייבות של הבעלים לשאת

בנטל על ידי מתן ערבות אישית, מכירת נכסים פרטיים, פיטורי עובדים,

הצגת תכנית הבראה. אין כאן שום דבר מזה. י

התיאור של ההסתבכות הפיננסית הוא לא ברור. יש הזמנה של הצבא

האמריקאי, שלא יכולה להיות טובה הימנה, הזמנה שמשלמים עבורה מקדמות"

איר אפשר להפסיד מזה?

אני רוצה להזהיר את עצמנו שלא נחזור על פרשיות דומות של מתן

ערבויות. פרקליטות מהוז חיפה הכינה תיק בפרשת אטלנטיק, שכולל את

הערבות שאישרה ועדת הכספים לאטלנטיק. אם תקראו את הפרוטוקולים של

שתי ישיבות של ועדת הכספים משנת 1981 שבהן נדונה הערבות הזו תגלו

דבר מענין, שנשאלו כמעט כל השאלות הנכונות, אבל הוועדה ויתרה ובהתנדבות

על התשובות הנכונות, והיא נושאת באחריות, כאשר תתברר התרמית של

אטלנטיק בבית המשפט יתברר גם של וועדת הכספים יש חלק בענין.

כאן יש בעיה של בית שאן. חייבים לדאוג למקום, להבטיח תעסוקה

לתושביו. מדובר במפעל שמעסיק 200 עובדים בבית שאן. הסכנה היא

שנזרים כסף לחבית ללא תחתית. ולכן אם אנחנו רוצים להבטיח תעסוקה

בבית שאן עלינו להחמיר בבדיקות, ולא לזרות לעצמנו חול בעיניים, כי

זה יהיה חול יקר מאד.

אני מציע שנקבל את כל הנתונים. זה לא נושא למליאת הוועדה.

נקים ועדת משנה שתיכנס לעומק הענין, תבדוק מה קרה ותביא את

מסקנותיה למליאת הוועדה.

אני מכירה את המפעל ואני רואה לנכון לומר כמה מלים על הבקשה.

אני מקבלת את מה שאמר יאיר צבן. יחד עם זה צריך להבין את

מצבה של בית שאן, שכל המפעלים המטים ליפול הועברו אליה. במפעל רבינטקס

תלו הרבה תקוות, חשבו שהוא יציל את בית שאן ולשפר את מצב התעסוקה

שם, כי זה מפעל עם תהליכי ייצור מתקדמים. אסור להכשיל את בית שאן

פעם נוספת. צריך לעשות את הבדיקה וגם להכין תכנית הבראה למפעל, ולעשות

את שני הדברים מהר.

אם המטרה שלנו היא לעזור לבית שאן עלינו לבדוק אם בכך אנחנו

עוזרים לבית שאן או עוזרים למשפחת הבעלים של החברה.

אני מקים ועדת מקונה לבחינת הענין בהרכב הבא: חבר מסיעת המערך,

חבר מסיעת הליכוד, חבר הכנסת גרשון שפט ואני מציע שאני אכהן

כיושב-ראש ועדת המשנה כי אני מבין מזה מפעל ומזה טקסטיל, אני

מבקש להביא בפני ועדת המשנה את המאזנים של החברה.

כיוון שמדובר במפעל טקסטיל אני מציע לך לא להיות יו"ר ועדת

המשנה, כי אם תאשר את הבקשה הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל אם הלילה

לא תאשר אותה, תהיה לך בעיה.

אני רוצה לכהן כיו"ר ועדת המשנה כדי לעזור למפעל ולהציל אותו.

אם אגיע לכלל מסקנה שאסור לנו לעזור למפעל, אבקש להשתחרר מהתפקיד.

אני חושב שיש כאן אי הבנה. הרעיון לעשות את הבדיקה הוא רעיון

טוב. יחד עם זה אני רוצה שהוועדה תבין את מהות הבקשה. הנושא כרגע

איננו הצלת המפעל. הבעיה המיידית של המפעל נפתרה באמצות ההסכם בין

הבנקים לבין החברה לסיכוני סחר חוץ. ההסכם הזה נעשה בחטף. מאחר

והתעוררה הבעיה של הדירה שיש עליה עיקול, אמרנו נפנה לוועדה. הוועדה

רשאית לאשר את הערבות או לא לאשר אותה; אבל גם אם הוועדה לא תאשר,

עדיין למפעל יש את הערבות.

אני חושב שיש מקום לבדיקה. אינני חושב שהמצב הוא טוב. יש מקרים

בהם אנחנו באים לבקש ערבות ואומרים: יש בעיה שניתן להתגבר עליה,

לפרוייקט יש כל הסיכויים, אבל בחו"ל רוצים את הערבות של המדינה.

במקרה זה אנחנו אומרים בצורה גלויה: זהו מפעל שיש בו סיכון. הסיכון

הזה נלקח על ידי הבנקים והחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ. יש בעיה של

כיסוי חלק מסוים של הבטחונות שהחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ לקחה

על עצמה למרות שיש שם בעיה משפטית.

קראת את הדו"ח המלא על הערבות לאטלנטיק? קראת מה כתוב בו על

האוצר?

אי שרז

הדו"ח של אטלנטיק מתייחס לשנת 1980.

לשנת 1985 בעיקר.

ב-1983 לא רצינו לתת ערבות לאטלנטיק.

אני קורא מהדו"ח: ביוני 1983 התחייב החשב הכללי בפני הבנק לערוב

לחברה.שנתיים עברו מאז אישור מתן הערבות על ידי ועדת הכספים של

הכנסת. במשך שנתיים הורע מצבה של החברה. ב-1983 נתתם את הערבות בלי

לבדוק מחדש את מצב החברה.

ב-1983 היתה בקשה לערבות נוספת, ואז האוצר סירב לתת אותה.

ב-1981 הם לא סירבו לתת ערבות ואז הם עשו טעות רצינית.

ב-1983 הם הפעילו את הערבות בלי לבדוק אם התנאים של 1981

הם שרירים וקיימים.

הם לא היו צריכים לקבל את אישור הכנסת לכך. (י' צבן: פורמלית - לא.)

הס הפעילו את הערבות, ואתה ואני יודעים מדוע.

לפי הבקשה שלפנינו רק נסים ונפלאות יוציאו את המפעל מהבוץ.

כאשר מביאים בפנינו בקשה כזו יודעים למה הוועדה הזו רגישה. אתה לא

קורא בנייר שהמניות הן בידי משפחת רבינוביץ אלא שהמפעלים של החברה

הם בבית שאן ובמישור אדומים, ושבבית שאן המפעל מעסיק 200 עובדים,

ובמישור אדומים - 45. ואז אתה חושב על הישובים האלה ועל בעיות

התעסוקה בהם.



ח' רמון

אינני יודע אם הסיוע הזה יעזור לעובדים במפעלים האלה. אני

הושב שהוא יסייע לבעלי המניות, וגס בכך אינני בטוח. אבל אני בעד

הקמת ועדת משנה שתבדוק את המצב ותביא לנו מסקנות.

אני חוזר ואומר שאינני יודע מהם השיקולים של האוצר בבואו

להביא בפנינו בקשות לאישור ערבויות מדינה. אני יודע שבחלק גדול

מהמקרים הנימוקים להגשת הבקשות אינם עניניים אלא הם יותר

פרוטקציוניסטים ונובעים מקירבה של הגוף המעורב או ראש העיר.

זה לא כך במקרה שלפנינו). אינני מתייחס לבקשה הזו.

האוצר מביא לנו בקשות לאישור ערבויות מדינה זוגות-זוגות.

בפעם הקודמת הובאה בקשה למתן ערבות למפעל בצפון בקו העימות

ובקשה שניה למתן ערבות למפעל באלון מורה. אלה שתי הבקשות שהובאו

יחד. על בקשה אחת נמנעתי מהצבעה, ועל בקשה שניה הצבעתי נגד. בשני

המקרים לא היה מוצדק ולא היה נכון לאשר ערבות מדינה.

אני מבקש שתודיעו לנו בכתב ותוסיפו הסברים בעל פה מי זכאי

לערבות מדינה ומי לא, ומהם הכללים לפיהם אתם פועלים. לאחר שנקבל

את החומר הזה נוכל לבדוק כל בקשה אם היא עומדת בקריטריונים האלה.

היו"ר מי שטרית;

אני מסכים לדעתו של חבר הכנסת רמון שיש להביא בפנינו את

הקריטריונים לקבלת ערבות מדינה. אבל אינני מקבל את דבריו של

חבר הכנסת חיים רמון על השיקולים למתן ערבויות. אינני חושד בפקידי

האוצר שהם נותנים ערבויות משיקולים לא עניניים. (ח' רמון: מר שר

יודע שלא התכוונתי בדברי לפקידי האוצר). אניבטוה שפקידי האוצר

עושים מלאכתם נאמנה ומביאים בקשות לאישור ערבויות מתוך שיקול דעת

מקצועי בלבד. אבל אנחנו כחברי ועדת הכספים, בבואנו לדון על בקשה

לאשר ערבות מדינה, צריכים להבין את הרקע ולדעת באיזה תנאים יש

לאשר ערבות מדינה. אני תומך לכן בבקשה של חבר הכנסת רמון ומבקש להביא

לוועדת הכספים מסמר המפרט את הכללים למתן ערבות מדינה.

אשר לבקשה לתת ערבות מדינה לחברת רבינטקס, אני חייב לומר שהמסמך

שלפנינו יש בו אווירה אופטימית.

המסמך הוא לחלוטין פסימיסטי - ואני אומר זאת גם לפרוטוקול.

ההנהה כאן שהמפעל ייעל את הייצור ויוכל לעמוד בלוח הזמנים

של ההזמנות לצבא האמריקאי ואולי יצא לדרך.

סעיף 10 מדבר על הסדר שנתגבש בין ההשב הכללי, ההברה לביטוח

סיכוני סחר חוץ והבנקים. כתוב שבמקביל להסדר המתגבש מתנהל משא

ומתן מתקדם עם משקיע. וכאן מופיע משפט די פסימי שלא שמתי אליו

לב: אבל אם לא יושלם המשא והמתן בחדשים הקרובים החברה תעמוד

בפני סכנה של פשיטה רגל.

אנחנו מתבקשים לאשר ערבות מדינה לחברה שיכולה לעמוד בפני

סגירה. שאלתי האם כדאי למדינה - לא לוועדת הכספים ולאוצר - ללכת

לענין הזה. אם יש תקווה שהמפעל ייחלץ מקשייו, אולי ראוי לתת

ערבות.

אני בוודאי לא נגד בית שאן ואני רוצה לעזור לתושביה. אבל

אני רוצה להיות בטוח שאין כאן סיוע למשפחה שהיא בעלת המפעל, ולאחר

מכן המפעל ייסגר ועובדיו יפוטרו. להזכירכם את נושא אתא. כאשר

התנהל הוויכוח על הסיוע לאתא, הייתי היחידי שהתנגד בכל תוקף למתן

עזרה למפעל, כי חשבתי שצריך לסגור אותו. ובאמת בסוף המפעל נסגר.

לא היה לך ויכוח אתנו..)

אני מבקש לכן חוות דעת מהחשב הכללי האם למפעל יש סיכוי

לחיות.

במקרה של אתא ערך הקרקע הוערך בשני מיליון דולר אבל נאמר שאי

אפשר לשנות את יעוד הקרקע. לאחר מכירת המפעל שינוי את הייעוד ועל

השטח מקימים קניון.

מומחים לטקסטיל בארץ אמרו שלמפעל אתא אין שום סיכוי.

גם אני הייתי בעד סגירת מפעל אתא ובעד מתן עזרה לפועלים בזמן.

לא עזרו לפועלים בזמן ולכן קרה מה שקרה.

אשר לבקשה שלפנינו, רצוני לומר לחבר הכנסת חיים רמון, שלא תמיד

מפעל שיש לו פטרון הוא מפעל לא טוב, ומפעל שאין לו פטרון הוא מפעל

טוב. לא תמיד זה כך. לפעמים זה פועל אחרת.

ולענין הקריטריונים, לא תמיד אפקיר לאמץ אותם קריטריונים לגבי

כל מפעל ומפעל. צריך לבדוק את מצבו של כל מפעל לגופו.

לו ידעתי שכל מפעל שמגיש בקשה לערבות מדינה מגיע אלינו, הייתי

מסכים אותך. הבעיה שבאוצר יש מסננת. (ג' שפט: ובצדק). אני רוצה לדעת

מדוע שר האוצר מביא לאישור בקשה של מפעל זה ולא של מפעל אחר.

אני סומך על אנשי האוצר שהם אינם מאשרים ערבות מדינה כאשר הם

חושבים שהמפעל יכול להסתדר גם בלי ערבות למדינה ולכן הוא לא זקוק לה,

או כאשר הם סבורים שהערבות לא תועיל. אתה יכול להגיד שדרך המסננת

הזו עברו מספר מפעלים שיש להם כל מיני פטרונים פוליטיים או אחרים

שמפעילים לחצים" לכן הבקשה טעונה אישור ועדת הכספים. כאן בוועדה

אנחנו יכולים לעשות את הבדיקה אם למפעל יש סיכוי להשתקם. אם יתברר

לנו שלמפעל אין סיכוי, לא נאשר את הבקשה.

כאשר הבקשה מגיעה לכאן זה מאוחר.

אינני סבור כך. אין ערבות מדינה ללא אישור ועדת הכספים.

הדרך שהצעת איננה טובה, כי אינך יכול להחיל על כל מפעל ומפעל

את אותם קריטריונים. מפעל הוא עסק חי שיש לו הרבה מרכיבים - חומרי

גלם, מלאי, תהליכי ייצור, בעיות של היצע וביקוש, ובעיקר יש לו

עובדים. לכן אני סבור שאין דרך אחרת אלא לבדוק את מצבו של כל מפעל

ומפעל ולהחליט בהתאם.

האוצר צריך להביא את נימוקיו לאישור הערבות.

אנחנו זכאים לשמוע את נימוקי האוצר, ואם הם לא נראים לנו -לא

נאשר את הבקשה.

אני יכול לומר בזהירות שהדרג המקצועי לא נלהב ביותר מהבקשות

לאישור ערבות שהובאו בפנינו בשנה האחרונה,

הושמעו כאן הערות מאד נכונות, ואינני חושב שהן סותרות האחת את

השניה"

בדרך כלל נדרשת ערבות מדינה למפעל שהוא במצב מאד מיוחד.

יש קריטריונים כלליים שעומדים לנגד עינינו ומנחים אותנו - תעסוקה,

יצוא, לפעמים גיום מטבע חוץ-, לפעמים אנחנו מעריכים שעל ידי מתן

הערבות ייגרם למדינה נזק יותר קטן מאשר אם נתעלם ממצבו של המפעל.

כללית אינני מתלהב משום ערבות, ואם זה היה ניתן הייתי מעדיף

לא לתת כלל ערבויות מדינה. הסינון של הבקשות נעשה על ידי המשרד

הייעודי, ואם בקשה נראית לו הוא מעביר אותה אלינו. עלינו מתלוננים

שאיננו מעבירים בקשות לאישור ערבויות. אנחנו|מקבלים הרבה פניות

ומעבירים לאישור הוועדה מעט מאד פניות, רק אחרי שהבקשה עברה את

הבדיקה של המשרד הייעודי ואת הבדיקה שלנו אנחנו מביאים אותה לוועדת

הכספים, כאן בוועדה אנחנו משתדלים שהכל יהיה גלוי ופתוח. אנחנו

משתדלים להציג בפני הוועדה את הדברים כמות שהם ולא כמו שמישהו היה רוצה

שנציג אותם.

הדרג המקצועי באוצר הוא בעד גילוי נאות לוועדה, ואני מניח שכר

רוצה גם הדרג הפוליטי. כאשר יש קשיים אנחנו מצביעים עליהם ומדגישים

את הסיכון. לפעמים בשיחות הבהרה אנחנו מוכנים לומר יותר מזה,

אני מבקש שלא תהיה טעות. איננו אומרים שהמפעל הוא טוב כאשר

אנחנו חושבים שמצבו גרוע. אנחנו מביאים את הנימוקים שבגללם אנחנו

חושבים שיש לתת ערבות מדינה למפעל.

יכול להיות שמן הראוי כי ועדת משנה בהרכב זה או אחר תדון בבקשה

המתייחסת למפעל רבינטקס שיש בו כל כך הרבה משתנים והוא די מורכב.

אבל חשבתי לנכון להסביר את התהליך הכללי.אנחנו פותחים את הכל ואין

לנו שום כוונה להביא לכף שמישהו יוכל להגיד: לא ידעתי או הוטעיתי.

בכל אופן אף פעם לא היתה הטעיה במכוון. אנחנו משתדלים שלא תהיה

הטעיה שלא במכוון. אנחנו מציגים את כל הנתונים ובדרך כלל הפניה

מגיעה אליכם כמה ימים לפני הדיון. מדי פעם גם כלכלנית הוועדה מציגה

לנו שאלה זו או אחרת ומבקשת לקבל חומר נוסף. לא זוהי הבעיה. הבעיה

היא שאלה שמגיעים לבקשה לערבות המדינה, והם מעטים - וכמה ערבויות

הוועדה מתבקשת לאשר? - מצבם לא כל כך טוב.

חבר הכנסת דן תיכון ביקש לכלול בדו"ח המוגש לוועדה גם נתונים

על מימוש ערבויות,

הדו"ח קיים והוא נשלח אליכם.

הדו"ח הגיע היום.

סי אלחנני;

; יתכן שזה ענין שצריך לעגן אותו בחקיקה.

כפי שהציע היושב-ראש, נקים ועדת מקונה שתורכב מארבעה חברים:

חבר מסיעת הליכוד, חבר מסיעת המערך, חבר הכנסת גרשון שפט, וכן

יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שפירא. ועדת המשנה תבחר בעצמה את

היושב-ראש שלה בהתחשב בהערה של חבר הכנסת רמון. ועדת המשנה תדון

בבקשה לערבות ותביא את המלצתה לאישור מליאת הוועדה.

ערבות המדינה למימון יצוא באמצעות אגרקסקו בסך 5 מיליון דולר

י' אנחנו עוברים לבקשה לערבות מדינה לחברת אגרקסקו. אני חייב לומר

שהבקשה הזו נראית לי על פניה הרבה יותר בעייתית מהראשונה"

אי שר; ,

חברת אגרקסקו מממנת יצוא חקלאי ממקורות המוסדרים על ידי בנק

ישראל באמצעות הקרן למימון משלוחי יצוא. האשראי נמשך מבנקים ומובטח

בשעבוד תמורות היצוא ובערבויות של מועצות הייצור.

הקשיים הכספיים של המגזר החקלאי יש להם השלכה על הערכתם של

הבנקים לגבי איכות הבטחונות המוצגים על ידי מועצות הייצור והם

דורשים בטחונות נוספים.

חברת אגרקסקו פנתה לחברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בבקשה

לקבל ערבות בהיקף שיבטיח מימון שוטף ליצוא תוצרת חקלאית בסך של

10 מיליון דולר.

בשל ההיקף הגדול יחסית של הערבות ביקשה החברה לביטוח סיכוני

סחר חוץ ערבות מדינה על מחצית הסכום, דהיינו על 5 מיליון דולר.

תקופת הערבות|היא לשנה אחת. הבנקים לקחו על עצמם לשאת בהפסד

ראשוני של מיליון דולר אם יהיה צורף לממש את הערבות.

החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ תדרוש ערבות נגדית של מועצות

הייצור לפי חלקן בפעילות של אגרקסקו אך על בסיס של הדדיות.

ערבות המדינה תמומש פרי פסו עם החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ

קודם לשחיקת 50% מקרנותיה ולאחר מימוש ההפסד הראשוני כאמור.

אנחנו דנים בחברת אגרסקו שבשנה שעברה היתה לה פריחה אדירה. גם

השנה עומדת להסתיים אם לא כמו שנת 1985 אבל בצורה טובה. אבל הבנקים

יודעים שלכל מה שקשור לחקלאות יש שדולה טובה, ולמה להם לקחת סיכונים?

אם הבנקים היו יודעים שלחקלאות אין שדולה כה טובה או פטרונים

פוליטיים כה נחרצים, הם היו מוחקים חלק מן החובות. מדוע הם מחקו

כל כך הרבה חובות של אלסינט? כי הם ידעו שאם לא יימחקו חובות לא

יהיה הסדר. כאן הבנקים מנצלים את העובדה שוועדת הכספים תאשר ערבות

לאגרקסקו ללא בעיות.

אגרקסקו מנהלת עסקים עם הבנקים במאות מיליונים.

220 מיליון דולר.

על סכומי עתק אלה הם מוכנים לקחת סיכונים, אבל על 5 מיליון דולר -לא?

הערבות היא על סך 10 מיליון דולר, מזה על 5 מיליון דולר מתבקשת

ערבות מדינה.

כתוב בבקשה שהערבות היא חלק מהמסגרת הכוללת בסך 150 מיליון דולר

שאושרה בוועדת הכספים. אושרה - למי?

לחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ.

למה צריך להוסיף ערבות מדינה לערבות של החברה לביטוח סיכוני

סחר חוץ?

כאשר יש סיכון גדול יחסית פר חברה בודדת, אנחנו מביאים זאת

לוועדת הכספים.

ועדה זו איננה הגוף שנותן גיבוי לחברה לביטוח סיכוני סחר חוץ,

לניהול המקצועי שלה, אם החברה איננה מסוגלת לעמוד בלחץ של הבנקים.

אין לי ספק שאם אגרקסקו לא היתה חברה הקשורה למגזר החקלאי ולממסד

שיש לו נגיעה פוליטית, הבקשה לא היתה מגיעה כלל לשולחננו.

אחת הסיבות לכך שגופים נקלעו לקשיים היא שהבנקים נתנו להם

אשראי בלי חשבון וללא הגבלה.

אני לא אצביע בעד אישור הערבות הזו.

אני מבין שזוהי ערבות לא לאשראי שוטף אלא למימון דוקומנטים.

עד עכשיו ניתן המימון הזה בלי בעיה.

הם נבהלו מהמגזר החקלאי.

אגרקסקו חוגגת.. צריך להסביר לבנקים שהשיטה הזו איננה מקובלת

עלינו.

גם אני אינני נוטה לאשר את הבקשה. אבל לפני ההצבעה אני רוצה

לשמוע מהחשב הכללי אם מדובר כאן על בנקים מסוימים או על קונסורציום

של הבנקים.

כל המערכת הבנקאית מעורבת בכך. (ד' צוקר: גם בנק כללי?)

באמת אינני יודע. אני מניח שמעורבים בכך בנק הפועלים, בנק לאומי

ובנק דיסקונט. דומני שבנק כללי איננו מעורב במגזר החקלאי.

אני חושב שאין לאשר את הבקשה, אבל אם כתוצאה מכך ייפגע היצוא

החקלאי, בגלל התנהגות הבנקים, נצטרף לדון בהתנהגותם של הבנקים גם

במקרים אחרים.

אני מצטרפת לדבריו של חבר הכנסת שפט.אני מציעה שהחשב הכללי

יעביר את הדברים שנאמרו כאן הלאה על מנת שהיצוא לא ייפגע.

אין כאן בעיה של פגיעה מחר בבוקר.

כדי לתת ערבות של מיליון דולר החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ

איננה זקוקה לנו. בטווח המיידי אין בעיה.

אני נגד אישור הערבות, לדעתי היא איננה דרושה.

לא לאשר את הבקשה לערבות המדינה.

פדיון מוקדם של מילוות מרצון - מלונות יהלום בע"מ: חברת "הסולל".

המדיניות שלנו היא לאשר פדיון מוקדם של מילוות למפעל שנקלע

לקשיים ומבקש זאת, ובלבד שקודם ישלם את חובותיו למס הכנסה ולביטוח

לאומי.

למלונות יהלום בע"מ יש תעודות מילווה מרצון בערך מתואם של

37 אלף ש"ח. לחברת הסולל יש תעודות מילווה מרצון בערך מתואם של

80 אלף ש"ח.

חברת מלונות יהלום נמצאת במצוקה כספית בגלל הקשיים בענף

התיירות והפדיון המוקדם של המילוות יסייע לה במצוקתה, לחברה אין

חובות למס הכנסה.

לחברת "הסולל" יש חוב לשלטונות המס בסכום של כ-100 אלף ש"ח,

הפדיון המוקדם יאפשר לחברה לפרוע את חובותיה למס הכנסה.

אתם צריכים להודיע ברבים שמפעל שיוכיח כי נקלע לקשיים

ויבקש פדיון מוקדם של מילווה מרצון, ייענה. המדיניות הזו צריכה

להיות גלויה וידועה. לדעתי זה לא ידוע.

קיימת בעיה יותר חמורה, שפדיון מוקדם של מילוות חובה איננו

טעון אישור הוועדה..

זה מחייב תיקון בחוק.

אם פדיון של מילווה מרצון טעון אישור הוועדה, פדיון מוקדם של

מילווה חובה - על אחת כמה וכמה שיש להביא לאישור הוועדה.

אולי צריו לתקן את החוק בענין זה. אני מבקש שתמציאו לנו דו"ח

על פדיון מוקדם של מילוות חובה, מי הורשה לפדות מילוות חובה

ובאיזה סכומים. מהם הכללים לאישור פדיון מוקדם של מילוות חובה?

אני מציע לתת סמכות לחשב הכללי לאשר פדיון מוקדם של מילוות

מרצון לפי שיקול דעתו בלי להזדקק לאישור ועדת הכספים.

עקרונית אני תומך בבקשה.

אני מביא את הבקשות לפדיון מוקדם של מילוות מרצון לאישור.

לאשר פדיון מוקדם של מילוות מרצון

לחברת מלונות יהלום בע"מ ולחברת "הסולל",

כמפורט בבקשות של שר האוגר.

עדכון התגמולים לנכי רדיפות הנאצים

עדכון התגמולים של נכי רדיפות הנאצים הוא תמיד בפיגור אחרי

עדכון התגמולים של נכי צה"ל. אני חושב שמן הראוי לעדכן את התגמולים

האלה ולאשר את הצו.

צו נכי רדיפות הנאצים (העלאת שיעור התגמולים)

התשמ"ז-1987 - אושר

שינויים בתקציב לשנת 1986

פניה מס' 303 - משרד הבינוי והשיכון - הלוואות לעובדי קופת חולים

בהסכם ההבראה בין קופת חולים לבין הממשלה התחייבה קופת חולים

למכור נכסים שלה ובין היתר דירות למגורים. על מנת לאפשר לקופת חולים

למכור את דירות השירות לעובדים המתגודדים בהן סוכם שהממשלה תעמיד

לרשות אותם עובדים משכנתאות של 20 אלף דולר לעובד בסכום כולל שלא

יעלה על 10 מיליון דולר.

זאת בלי קשר לשאלה אם הם זכאים לסיוע לדיור או לא זכאים?

זה בלי קשר לזכאותם. אם הם זכאים תם מקבלים סכום יותר גדול.

ניתנת להם ברירה או לקנות את הדירה או לפנותה.

מהם תנאי המשכנתאות האלה?

אלה הן הלוואות צמודות בריבית של 8.5% לתקופה של עשרים שנה.

התנאים הם יותר קשים מאלה של הזכאים.

תכננו להעמיד את הכסף לרשות העובדים באמצעות אמיסיה המיועדת

לקופות הגמל. כלומר, שני בנקאים למשכנתאות ילוו את הכסף הזה מקופות

הגמל ויתנו את המשכנתאות לעובדים. לאחר שהתחלנו ליישם את הרפורמה

בשוק ההון שאחד מעקרונותיה הוא להימנע מהנפקות כאלה, אנחנו מתקצבים

את הסכום הזה. הבנקים יכלו לגייס בזמנו כסף מקופות גמל ב-7% ריבית.

בדיונים על הסכם ההבראה עם קופת חולים, כאשר הובאו הפרטים של

דו"ח-גדיש לוועדה, הסעיף שקומם אותי היה הסעיף שדיבר על מכירת

הדירות לעובדים הגרים בהן. כחלק מתנאי העבודה בקופת חולים ניתנו

דירות השירות לעובדים. הם לא שילמו תמורת הדירות, אולי הם שילמו

שכירות מוגנת.



ס' אלחנני

האם קופת חולים תרע את התנאים של העובדים שיבואו במקומם

של העובדים שדכשו את דידות השידות? הקופה שוב תצטרך לתת דירות

לעובדים שלה.

זוהי מתנה שאין כמותה. במדינת ישדאל יש כללים אהידים לקבלת

משכנתאות לדיוד לפי מצב משפחתי, מצב סוציאלי, אדם שרוצה לקנות דידה

פונה לבנק לקבלת הלוואה משלימה.

הקבוצה של עובדי קופת הילים דהוקה מלהיות קבוצה נזקקת.

בשעתו התבטאתי נגד ההמלצה הזו בלשון הדיפה. בארץ יש מסגרת

קבועה וברורה לסיוע לשיכון לפי קטגוריות. כאן יש שימוש מאד לא נכון

באמצעי הזה. התרעתי על כך. דעתי לא נתקבלה.

א" שלום;

בהסכם ההבדאה עם קופת חולים נקבע שהקופה חייבת לממש חלק

מהדירות האלה. אינני יודע למי מבין העובדים האלה יש דירה. אבל

ברור לי שמי שאין לו דירה בתנאים אלה יוצא מפסיד. לפני מספר שנים

אפשר היה לקבל משכנתאות לדיוד בתנאים טובים - ללא הצמדה ובריבית

נמוכה. עובד קופת חולים התפתה לקבל דירת שירות ולא רכש לעצמו דירה.

זה חל גם על מי שגר בדירה של עמידר.

א' שלום;

גם לדייר עמידר מאפשדים לרכוש את הדידה בתנאים טובים.

היו"ר מ' שטרית;

אתה טועה. שמאי מעריך את ערך הדירה, ואם הדייר רוצה לקנותה

הוא מקבל כמה אחוזים הנחה במחיר וצריך לשלם את הכסף במזומן.

הוא מקבל משכנתא לא צמודה. אומרים שזה שווה ערך למחצית המענק.

הוא יכול לקחת משכנתא או לקבל הנחה של 70% במחיר הדירה.

אי שלום;

בכל אופן הוא מקבל תנאים מפליגים לרכישת דירה של עמידר.

בשעתו עובדים אלה של קופת חולים לא דכשו דירות והפסידו את

זכויותיהם. עכשיו מאפשדים להם לדכוש את הדידות לא בתנאים של זכאות

אבל גם לא בתנאים של הלוואה משלימה, אלא משהו באמצע.

לדעתי אנחנו צדיכים לאשד את הבקשה. צריך לזכור שהכסף

הזה חוזר למערכת, ואם לא כן קופת-חולים שוב תבוא אלינו ותבקש סיוע.

למיטב ידיעתי חלק גדול מהדירות האלה נמצאות בפריפריה והן משמשות

רופאים בתקופת הסטאז', רופאים שיש להם דירות במרכז. זה חלק מהתנאים

שקופת חולים נותנת לרופאים ההולכים לפריפריה.

קופת חולים נתבעת למשש נכסים והיא תבחן איזה נכסים כדאי לה

לממש. בינתיים נשאדים אנשים ללא דידות. יכול להיות שחלק מהם יהיה

מוכן לקנות את הדירות.

אני מבקשת לקבל פירוט היכן נמצאות הדידות האלה וכן הסברים נוספים.

את אומרת שדירות אלה משמשות למגורי ארעי לרופאים שגרים

במקומות אחרים. זוהי סיבה לא למכור את הדירות.

אבל אתם תובעים מקופת חולים להשתחרר מנכסיה.

אני חושב שההסדר הזה הוא גרוע, לא צודק, לא נכון, אבל לאחר

שנחתם ההסכם והוועדה אישרה אותו אין לנו ברירה אלא לאשר את הבקשה.

האם זה חלק מההסכם בין קופת-חולים לבין הממשלה? האם קופת

חולים מחוייבת לזה בתוקף ההסכם?

זהו סעיף מפורש בהסכם.

לדעתי אלה הם תנאים חריגים. אוכלוסיות אחרות אינן מקבלות

משכנתאות לדיור בתנאים כאלה.

אני מביא את הפניה לאישור. אני אצביע נגד.

לאשר פניה מס' 303.

פניה מס' 298 -משרד החקלאות - ישובי בקעת הירדן

אני מבקש להזמין את שר החקלאות לדיון בבקשה.

אני מוכן להסביר את הפניה. הישובים בבקעת הירדן מכל הזרמים

היו מקבלים את האשראי באמצעות ארגוני הקניות. מאחר וארגון הקניות

של האיחוד החקלאי וכן ארגוני קניות אחרים התמוטטו, אין לישובים

אלה מקור לקבלת אשראי. בתקציב החטיבה להתיישבות נשארה יתרה

של 790 אלף ש"ח שהיא מבקשת להועיד למטרה של מתן הון חוזר לישובים

אלה, תוך התחייבות לכלול את הסכום הזה בתקציבה לשנת הכספים הקרובה.

לי יש ערעור על המהלך הזה. אני מבקש לשמוע את שר החקלאות.

לדחות את אישור הפניה לקבלת הסברים.

פניה מס' 256 - משרד החקלאות - הרשאה להתחייב

זוהי בקשה להרשאה להתחייב למימון הקמת מבני תעשיה ותיירות

בהתיישבות חדשה ברמת הגולן, בקעת הירדן, יהודה ושומרון וגוש עציון

וגוש קטיף ומורדות הר חברון.

מזכיר הוועדה ואנכי נפגשנו אתמול עם הרפרנט המתאים באגף

התקציבים והוא לא נתן את ההסברים לבקשה.

נבקש לזמן את מנכ"ל משרד החקלאות לנושא זה.

לדחות את אישור הפניה מס' 256 לקבלה הסברים.

אני מבקשת ששתי הפניות האחרונות יובאו לדיון ביום שני הבא.

בקשתך נרשמה.

פניה מס' 191 - מינהל מקרקעי ישראל

ביקשתי להזמין את שר החקלאות לדיון בפניה. קיבלתי הסברים

מתאימים והסרתי את התנגדותי. ההסבר הוא שמינהל מקרקעי ישראל

עוסק בפינויים גם בשכונות בהן גרים דיירי עמידר, והוא זקוק לתקציב

לצורך זה.

הוחלט; לאשר פניה מסי 191.

פניה מס' 233 - משרד האוצר - אגף מס הכנסה

זוהי בקשה לאשר העברה של 1.5 מיליון ש"ח מהרזרבה הכללית

למס הכנסה למימון הוצאות הכרוכות בשינוי שנת המס.

חבר הכנסת גדות ביקש לעכב את האישור ואחר כך הסיר את בקשתו.

לאשר פניה מס' 233.

אני נועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.30).