הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 411

מישיבת ועדת הכספים

יום גי, גי בשבט, התשמ"ז - 3.2.1987 - שעה 10.00

נכחו

א"י שפירא - היו"ר

נ' ארד

י' ארידור

שי בן-שלמה

פ' גרופר

אי ויינשטיין

אי ורדיגר

י' כהן

יי מצא

עי סולודר

שי עמר

די צוקר

חי קופמן

חי רמו ן

מי שטרית

אי שלום

גי שפט

די תיכון

שר האוצר מי נסים

יי ברון - הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר

אנשי משרד האוצר

אי קרשנר

סי אלחנני

אי דגני

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

שינויים בתקציב לשנת 1986

תקציב המדינה לשנת הכספים 1987

קביעת מוסדות ציבור לפי חוק מס שבח מקרקעין

קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

תקנות אזור סחר חפשי באילת (קביעת מקום באזור אילת)

תקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים)

(שינוי התוספת).



צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

מ"מ היו"ר אי ויינשטייו;

אני פותה את הישיבה.

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין,

ועדת המשנה למסים עקיפים קיימה הבוקר דיון כולל על ההסכמים עם הקהיליה האירופית

ועל אזור הסחר החפשי עם ארצות הברית וכן על השינויים במהירי המכוניות הוזל מ-ו

בינואר 1987,

במסגרת הדיון הכולל החליטה ועדת המשנה להמליץ בפני מליאת ועדת הכספים לאשר

את הצו. אני מביא את הצו לאישור.

להביא לאישור הכנסת את צו תעריף המכס והפטורים

ומס קניה על טובין, התשמ"ז-987ו.

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנית מסי 256 - משרד החקלאות

לפנינו בניה של הממונה על התקציבים לשינויים בתקציב משרד החקלאות לחגדלת

ההרשאה להתחייב בסעיף חקלאות והתיישבות בסך של 14,227,000 ש"ח במסרה לקדם את

פיתוחם של מפעלי תעשיח ותיירות באזורים שבאחריות החטיבה להתיישבות. חברת "מבני

תעשיה" וגורמים אחרים הסכימו לממן הקמת מבנים עבור מפעלי תעשיה ותיירות קיימים

השוכנים במבנים זמניים או עבור מפעלים מתוכננים העומדים לקום ואושרו על ידי מרכז

ההשקעות.

ההסיבה להתיישבות מבקשת להתחייב כלפי הגורמים הנזכרים לרכוש את המבנים

מתקציבה עבור הישובים בתום שבע קינים ממסירת המבנה, עם אופציה להארכה לשלוש שנים

נוספות במקרה שהמפעל עצמו לא יוכל לעמוד בהתחייבותו לרכוש את המבנה. ההתחייבות

מסוייגת לרכישה במסגרת התקן ההתיישבותי שיהיה קיים בעת מימוש ההתחייבות,

אני מבקש לעכב את האישור לקבלת הסברים מנציג מוסמך של המשרד.

זוהי הרשאה להתחייב לקידום פיתותם של מפעלי תעשיה ותיירות ברמת הגולן, בקעת

הירדן, יהודה ושומרון, גוש עציון, גוש קטיף ומורדות הר חברון. מדוע לעכב את

אישור הבקשה?

אחרי ששמעתי אתמול חברים ממושבים בגולן שתיארו בפני את מצבם, אני בוודאי

רוצה לשמוע הסברים.

אם חבר ועדה מבקש לשמוע מהמשרד הנוגע בדבר הסברים על פניה להעברה תקציבית,

אנחנו בדרך כלל נענים לבקשתו. לכך לא נאשר היום את הפניה.

לדחות את האישור של פניה מס' 256 לקבלת הסברים.

תיקון תקנות ניירות ערך

שר האוצר מבקש את אישור הוועדה לתיקון תקנות ניירות ערך. הנוסח של התיקון

לתקנות מונח בפנינו.

אני מציע להעביר את התקנות לדיון לוועדת המשנה לשוק ההון.

ד' תיכון;

נדון בתיקון המוצע במסגרת הדיונים על תיקון מקיף ויסודי לתקנות ניירות ערך

שעומדים להביא בפנינו.

היו"ר א' ויינשטייו;

בשלב זה לא נדון בתיקון לתקנות.

קביעת מוסדות ציבור לפי חוק מס שבח מקרקעין

שר האוצר מבקש את אישור הוועדה לקביעת המוסדות הבאים כמוסדות ציבור לפי

סעיף 61(ד) לחוק מס שבח מקרקעין:

1. אגודת בית הכנסת חסידי גור בירושלים;

2. קרן ד"ר יני טאושטיין ז"ל.

לבקשה של שר האוצר מצורף דף עם פרטים על המוסדות האלה.

לאשר.



תקציב המדינה לשנת הכספים 1987

הי ו"ר א"י שפירא;

שמענו אתמול את הסקירה של שר האוצר ואנשי משרדו על תקציב המדינה לשנת

הכספים 1987. אתן עכשיו את רשות הדיבור לחברי הוועדה לשאלות והערות על התקציב.

מי שסרית;

בראשית דברי אני רוצה להודות על ההצגה הבהירה של התקציב על ידי שר האוצר

ואנשי משרדו, שנעזרו גם בשקפים. זוהי שנה ראשונה מזה מספר שנים שאני תבר ועדת

הכספים שהתקציב הוצג בפנינו בצורה מאורגנת ומסודרת שנתנה לנו תמונה ברורה על

המצב, ועל בך אני מברך,

לגופו של ענין, אני מבקש לשאול ולקבל תשובה על הנושא הבא: מתוך כלל התקציב

שאיננו מיועד לא לבסהון ולא להתזר תובות נותר נתה קטן המיועד לשירותי הרווחה,

הבריאות והחינוך. ראינו אתמול גם בשקף שמתוך סך כל התקציב לשירותי רוותה הנתח

הגדול ביותר -כ--%44 מיועדים לתשלומי ההעברה. אני חושב שדווקה בתקופה של מצוקה

תקציבית קשה, דווקה בתקופה שבה כולם מתלוננים על הקיצוצים בתקציבי החינוך

והבריאות, הגיע אולי הזמן לשינוי יסודי בתפישת העולם שלנו לגבי תשלומי העברה של

הביסוח הלאומי.

הסענה היסודית שלי היא שכל עוד ממשיכים את השיסה הקיימת היום של תשלומי

.העברה לביטוח הלאומי, אותם %44 מכלל התקציב לשירותים השונים מגיעים בחלקם הגדול

לאזרחים שלא תמיד זקוקים לכך. אתמול שאלתי מהם הסכומים שמועברים בדרך זו שאינם

עוברים כלל את מבחני ההכנסה. והתשובה שקיבלתי היתה: מיליארד ש"ח ויותר לשנה.

לדעתי, גם ההוצאה הזו חייבת לעבור מבחני חכנסה, כי אני חושב שהיום מקבלים את

תשלומי ההעברה גם אנשים שכלל אינם זקוקים לכך, גם אנשים שזה לא מגיע להם. אני

מתכוון לומר שיש אנשים רבים בארץ שמקבלים באמצעות תשלומי ההעברה כספים שהם

יכולים בנקל להסתדר בלעדיהם.

אינני חושב שהיתה קמה צעקה אם היו מבסלים על פי מבחני הכנסה את תשלומי

ההעברה של הביסוח הלאומי.

שר האוצר מי נסים;

היתה קמה צעקה גדולה ומרה.

מי שסרית;

צעקה כזו, אם היתה קמה, לא היתה צודקת. הציבור היה מבין אם היית נותן את

הסובסידיה לנצרך ולא לכולם. מדוע יוכל אדם שפועל נגד המדינה לקנות מוצרים

מסובסדים על ידי המדינה? מדוע יקבל אדם שאינו תורם דבר למדינה קצבאות ילדים

באורח אוסומסי? מדוע אדם המשתכר סכומי עתק יקבל קצבאות מהביטוח הלאומי? המיסוי

על קצבאות הילדים הוא תיקון קסן של הענין. אבל אדם המרוויח מעל תקרה מסוימת מדוע

יקבל קצבאות ילדים? הוא יכול לוותר על הקצבאות האלה ולאפשר לביטוח חלאומי לשלם

יותר כסף למי שזקוק לכך באותו תקציב. בדרך זו ניתן לפתור בעיות רציניות.

אני מודע לכך שהדבר יפגע בהרבה מאד אינטרסנטים. לכן דרוש אומץ לב כדי לחולל

שינוי יסודי במערכת, דחיינו לקחת את מה שמדינת ישראל מקציבה לתשלומי העברה, חלק

מזה להעביר למטרות של חינוך, בריאות ורווחה, ואת החלק הנותר לתת למי שזה באמת

מגיע לו וזקוק לעזרה. היום דווקה החלשים הם אלה שמקופחים מהסבסוד האוניברסלי

והמשלמים את מחירו.



שר האוצר מי נסים!

אתה מדבר גם על סובסידיות או רק על תשלומי העברה?

מי שטרית!

אני מדבר על הכל. אני בעד מחיקת הסובסידיות וקצבאות הילדים כדי לקבוע מבחני

הכנסה. אני בעד קביעת סל לצרכים האלמנטרים - לאותם תמשת המ"מים, שהם: מעון,

מורה, מזון, מלבוש ומרפא - סל שיובטח לאזרח בכבוד, בתנאי שהוא יעבוד. לדעתי יש

לבטל לחלוטין את מענקי האבטלה. הגישה שלי היא לקבוע סל הדרוש לקיומה של נפש

בישראל ולדאוג שכל אזרח יקבל את המינימום הזה. אבל זאת בתנאי אתד, שהאיש

יעבוד, ולא חשוב באיזו עבודה. אני חייב לומר שמענקי האבטלה משחיתים כל חלקה

טובה והם פוגעים בעיקר בשכבות המצוקה, כי אנשים שלא מוכנים לעבוד ומקבלים מענקי

אבטלה, כי העבודה נראית להם שחורה מדי והם אינם רוצים ללכלך את ידיהם, יוצאים

בסופו של דבר ממעגל העבודה ועוברים לאחר פרק זמן למסלול של הבטתת הכנסה באמצעות

תעבוד, לא חשוב באיזו עבודה, ותמיד יובטח לך

הקיום בכבוד.

התקציב המיועד לשירותי רווחה צריך להיות מוקדש לאלה הזקוקים לכך. נכון

שהאינטרסנטים ירימו קול צעקה. פתאום תמצא אלפי פקידים בביטוח הלאומי שאפשר לוותר

עליהם. אבל אם רוצים לתקן את המצב, זהו התיקון, תיקון יסודי ורציני. אינני מאמין

שזה יקרה השנה. אבל אפשר להתחיל לחשוב על גישה שונה לכל הנושא. אני מדבר על כך

בתהילת כל שנת תקציב, ואני מוצא לנכון לדבר על כך גם הפעם. %44 תשלומי העברה

מהנתח הקטן של התקציב לשירותי רווחה מבטאים בצורה חדה את המצב שנוצר. צריך

להפסיק זאת.

אני גם טוען שחלקם הגדול של תקציבי הרווחה הולך לסוכני מצוקה במקום ללכת

לאנשים שהם במצוקה. מערכת הרווחה צריכה לתת תשובה לא כספית לאנשי המצוקה, אלא

לשיקום אחריותם האישית. כל המערכות צריכות להיות מכוונות לא רק למתן אמצעי קיום

אלא להניע את האיש לעבוד, להביא לכך שהוא ישקם את אחריותו האישית שלו. שיקמת את

האחריות האישית, ופתרת את בעיית המצוקה, כי כל סימניה ייעלמו - גם העוני, גם

בעיות הדיור והחינוך, שכן אז כל אחד ידע לדאוג לעצמו.

זוהי הערה אחת כללית לגבי המקרו. הערה שניה לגבי המיקרו. אני רוצה להזור

ולומר לשר, שלדעתי הטלת אגרת חינוך, חרף כל ההקלות -

לא שר האוצר אשם בכך אלא שר החינוך. חשוב מאד לדייק בכתובת. אם שר ההינוך

היה מקצץ בתקציבו, לא היתה אגרת חינוך.

חטלת אגרת חינוך על הורים היום - ועוד אתייחס לשאלה מי אשם בכך - היא גזירה

קשה מאד שמטילים לא על ההורים אלא על הילדים. אני רוצה שתדע את המשמעות של

האגרה. הבעיה שלי היא לא כספית. אינני אומר שההורים אינם יכולים לשלם את האגרה.

רוב ההורים יכולים לעמוד בכך בלי בעיות על פי מבחני הכנסה. הבעיה היא לא כספית.

הבעיה היא אחרת, כי אם ההורה יידרש לשלם אגרה כדי שילדיו ילמדו בבית הספר, חלק

מההורים פשוט לא ישלם את האגרה. ואז הילדים ישלמו את תמחיר. כי יתברר לנו שאלפי

ילדים ינשרו ממערכת החינוך התיכון.



מ' שטרית

אם רוצים לגבות את הכסף מההורים, בבקשה, אבל לא בררן הזו,

בשעתו נקבע הסדר לגביה באמצעות הביטוח הלאומי. גבו % 0.6 עבור

חינוך תיכון חינם. אחר כך העלו את השיעור ל-% 6 .1 אין לי התבגרות

שיעלו את השיעור של הגביה עבור חינוך ל-% 2 ואז לפחות התשלום יהיה

פרוגרסיבי והלימורים של הילר לא יהיו נתונים לשבט או להסר בירי

הוריו, הילר צריך לרעת שהוא יכול ללמור בבית הספר מכיתה אי וער כיתה

י"ב ללא תלות בהוריו.

זה נשמע אבסוררי אס מבקשים להטיל אגרת חינוך ובאותו זמן מביאים

בפנינו בקשה לאשר 260 מיליון ש"ח לתק"ם, וכפי שאני יורע אין זה סוף

פסוק, כי מרובר על סכום של 850 מיליון רולר למגזר החקלאי. קראתי

ברו"ח שאנשים מההתיישבות החקלאית סירבו אפילו לתת תשובות לאנשי האוצר

ששאלו אותם כיצר נוצר הגרעון הגרול הזה ולאן הלך הכסף. מי נותן על כ ך

את הרין? מי אחראי לכך?

בזמן שמבקשים אישור להזרמה של 260 מיליון ש"ח לתק"ם אפשר להטיל

אגרת חינוך בסכום של 40 מיליון ש"ח על ההורים? זה נשמע לי אבסורד

. כה גרול שעליו הייתי רוצה כי ירערו אמות הספים של הממשלה, לרעתי

אסור לווערה לאשר הקצבה כלשהי לשום גוף כל עור לא יוסרר הענין הזה.

מהלכות שמועות שהמערך מתנה את הצבעתו בער אישור תקציב המרינה

במתן הסיוע לתק"ם. אינני יכול להגריר זאת אלא כמעשה סחיטה.

נסיון סחיטה בשלב הזה). לא אתן ירי בשום תנאי ובשום

מחיר למתן סיוע לתק"ם ללא בריקה יסורית וענינית.

ש' עמר;

מי צריך לעשות את הבריקה?

בווראי שלא אסכים להצביע על הבקשה הזו לפני אישור תקציב המרינה.

אני מוריע זאת באופן חר משמעי כרי שלא יהיו אי הבנות בענין.

ראינו איך ניסו לרוקן את התכנית הכלכלית מתוכנה. זו היתה תכנית

שלמה, שחלקים מסוימים ממנה נפלו בכלל ויכוחים בתוך הממשלה, וחבל.

הייתי בין התומכים בתכנית הכלכלית בניגור לרעתם של חברים שטענו כי

היא פוגעת בחלשים.

שר האוצר מי נסים;

השינויים שהוכנסו בתכנית פגעו בחלשים.

:

אני אומר לך, ארוני השר, שעל גבם של החלשים והעניים רוכבים כל השנים

בעלי האמצעים, בעלי היכולת. התכנית כפי שהוצגה על ירך היתה דווקה מתקנת

את מצבם של החלשים. (שר האוצר מי נסים: אמת). צר לי שחלקים מהתכנית

נפלו.

על רקע זה אני חוזר ואומר שלא אתן ירי לאישור הבקשה לסייע לתק"ם

לפני ההצבעה על תקציב המדינה. רק לאחר אישור תקציב המדינה בקריאה

ראשונה אהיה מוכן לרון בבקשה הזו. לא תהיה סחיטה בווערה הזו. לא משנה

מי יופיע בפנינו, אני אצביע נגר.

ו

אני סבור שהתכנית המקורית שהגיש שר האוגר היתה עשויה לתולל

מפנה גמשק, אבל מה שבסופו של רבר הוגש לכנסת - התקציב וכל המתלווה

אליו - לא יובילו אותנו להשגת היעדים שאותם רצינו להשיג. עד היום

אינני מבין מרוע הממשלה לא הסבירה לציבור את המשמעות של ביטול הפטורים.

למעשה הוכה לווערה שמ-% 54 מכלל הפטורים נהנים שני העשירונים העליונים.

לכן תשוב היה לבטל את כל הפטורים, למעט אולי כמה פטורים שהם בעייתיים

במיוחד,

בשל השינויים שהוכנסו בתכנית המקורית לא ייהנו מהרפורמה במסים

אנשים המשתכרים 700, 800 או 900 ש"ח. זוהי אתת העוולות הקשות שגרמנו

רווקה לשכבה התלשה. וכללית לא הבאנו לאותו מפנה במשק הישראלי,

אינני מבין מרוע שר האוצר ושרי הממשלה לא הסבירו לציבור את

מהות הבעיה.

מרבים להתקיף את שר האוצר מהוז לווערה. שר האוצר ניסה להסביר

את עמדתו, אבל הוא עמר בפני הסתה פרמננטית מצד כל מיני גורמים,

היכן הייתם אתם, תברי וערת הכספים, כל אותה תקופה? הייתם במקלטים,.

ביקשנו משר האוצר שיבוא אלינו לסיעה לפחות שלושה שבועות לפני

תהילת הריונים על התכנית,

אני מרבר אל הברי וערת הכספים. פה אינני מרבר אל הסיעה,

שר האוצר, אם היה בא אלינו, היה נוכה לדעת שיש לו גיבוי מלא

של ועדת הכספים לתכנית השלמה, שכללה לא רק את הרפורמה במס אלא גם

צערים ראשונים לשינוי מבנה המשק.

אני מיצר על שכר קרה, כי מי שמכיר את העוברות יודע שלמעשה לא

היטבנו עם החלשים. בכך שלא ביטלנו את הפטורים המשכנו להזק את הוזזקים.

היום אין לנו ברירה, כי לאהר שהוררנו את המס על חברות ל-% 45,

איננו יכולים להשאיר מס של % 60 על שכירים או עצמאים. שכן אז כל עצמאי

ישנה את מעמרו להברה וירד לררגת מס של % 45, לכן אין ררר אהרת אלא לאשר

את הרפורמה כפי שהיא מוצעת היום,

והערה שניה, שר האוצר נקלע למצב מביך כי עובדים עליו בשיטת הסלמי,

גם לאחר שהוא מסכם נושא במסגרת התכנית המקוצצת, מעלים מרי פעם נושאים

אחרים. וכר טוענים שרים וחברי כנסת: אין זה מענייננו מה שהחליטה הממשלה,

איננו חותמת גומי, אנחנו מבקשים להכניס שינויים ברפורמה, לא נאשר את

תקציב החינוך לא נאשר את תקציב הבריאות וכדומה. אבל בינתיים נעשה

צער אחד קדימה ונאשר את הסיוע לקופת הולים, ואחר כך נעשה צער שני

ונאשר את הסיוע לתנועה הקיבוצית, וכר צער אתר צער, תרבות שלטון כזו

איננה מקובלת עלי. אינני מוכן לתת ירי לשיטת הסלמי הזו, אני חושב

שאסור לנו לתת יר לשום מהלר שיש בו כרי לכרסם בתכנית הכלכלית ובתקציב,



י' כהן

שר האוצר שגה בכך שהסכים לכמה מהלכים בלי שהיבמה הענין הכולל.

אני רוצה לגעת בכמה סעיפים שעומדים היום על הפרק, ואתחיל בתקציב

החינוך. אני חוזר ושואל את עצמי כבר שנים רבותי אין קרה שילדי תל-ערשים

יכלו סוף סוף ללמוד יחד עם ילדי גניגר וילדי כפר החורש, אחרי ששנים

רבות למדו ילדי המושבים בנפרד מילדי הקיבוצים, ומדוע ילדי מזרע אינם

יכולים ללמוד יחד עם ילדי גניגר? קבוץ מזרע שייך אמנם לקיבוץ הארצי,

אבל גם הוא שייך לתנועה הקיבוצית. זהו אותו מגזר התיישבותי, אותה דרך

חיים. מדוע מביאים ילדים מהרי אפרים למזרע כדי לאכלס שם כיתות של

15 תלמידים? ילדי המושבים לומדים יהד עם ילדי הקיבוצים ומגיעים להישגים

טובים בלימודים, אחר כך הם עוברים ללמוד בניר העמק שם שליש מהתלמידים

הם ילדי עליית הנוער-, ילדים מבתים הרוסים, שליש ילדי התענכים, שהם

מושבי עולים, ושליש ילדי מושבים ותיקים כמו תל-עדשים, בלפורה ומושב

מרחביה. האינטגרציה שם עולה יפה וההישגים בלימודים ממש מצויינים.

לא מתקבל על הדעת שנמשיך בשיטה הזו לפיה לכל תנועה יש מערכת

חינוך משלה- כאן אפשר לקצץ ולייעל, לשפר את מערכת החינוך וגם להבריא

את החברה הישראלית.

הוא הדין בשירותי בריאות. היום נהנים משירותי בריאות טובים

העשירים והמיוחסים למיניהם שיש להם קשרים. בישראל מספר הביקורים

אצל רופא עולה פי כמה על המספר באירופה. אי לכך הצענו לחייב בתשלום

ביקור אצל רופא ובכך להקטין את המספר הגדול של הביקורים, ואת הכספים

שייגבו להחזיר למערכת. כך אפשר יהיה לבצע ניתוחים גם בשעות אחר הצהרים

ולהקטין את התורים לניתוח ולתת רפואה טובה גם לשכבות יותר חלשות

באוכלוסיה. ההצעה השזו נתקלה בהתנגדות של ההסתדרות. נשמעה הטענה:

קיסר מתנגד. והיכן הממשלה? יש רוב להצעה זו גם בממשלה וגם בכנסת.

ועל תקציב משרד הבריאות עוד מעיזה לומך שרת הבריאות: שותים את דמי.

מה הצביעות הזו?

בענין הזה נכשלנו. מדוע לא נפעיל את המערכת באופן רציונלי,

נחייב אנשים לשלם עבור ביקור אצל רופא ונפטור מתשלום זה את החולים

הכרוניים ואת אותם אנשים שהכנסתם נמוכה ואין ידם משגת לשלם את

התשלום הזה.

ולנושא האחרון - התנועה הקיבוצית. אני האחרון שארצה לדבר נגד

התנועה הקיבוצית, תנועה התיישבותית שאני מעריך את דרך החיים שלה,

השקפת עולמה והשליחות הציבורית והציונית שהיא ממלאת. אבל אנחנו באים

ואומרים לחברינו במערך וגם באוצר שחובה עלינו לסייע גם למגזרים האחרים

במסגרת סדר העדיפויות הלאומי.

אנחנו דנים בבקשות. אנחנו לא יוזמים בקשות. האם ראית משרר אוצר

באיזו מדינה בעולם שפונה לאוכלוסיה ומעודד אותה להגיש בקשות?

יש בקשות, הן הגיעו. יש היום זעקה אמיתית של ישובים שבהם לא

משלמים משכורות, שראשי המועצות שלהם מתפטרים. יש ישובים שראשיהם

אינם כה מתוחכמים והם אינם מעיזים וגם לא רוצים להציג את בעיותיהם

בראש חוצות. להם צריך לסייע במסגרת אותם אמצעים מצומצמים.

כאשר אמרת "נכשלנו" למי התכוונת? מי נכשל?

הממשלה נכשלה בכך שלא אישרה את התכנית המקורית של שר האוצר.

נחטא לעצמנו ולשליחותנו אם לא נאשר את הסיוע לאותם ישובים

שגרים בהם 15-10 משפחות, שצריך לאפשר להם להתרחב ולהוות יחידה עצמאית

הנושאת את עצמה. אנחנו צריכים לדאוג להם למעונות, לכיתות לימוד,

לאותם דברים אלמנטרים הקיימים בערים, במושבים, בקיבוצים.

זוהי תביעתנו. איננו מחזיקים את הקיבוצים כבני ערובה ובוודאי

שאיננו מתנים את אישור התקציב בסיוע לישובים אלה. אנחנו רוצים כי

במסגרת הסיוע המיוחד שניתן למגזרים שונים לא ייפקד מקומם של אלה

שעשו הכי פחות עוולות אבל תרמו יותר מרבים אחרים להגשמה הציונית.

לכן צריו ליין בתקציב ובכל מה שנלווה אליו כמקשה אחת ואין לכרסם

בתכנית. זהו התנאי לכל סיוע לכל מגזר. אין סיוע אלא במסגרת כוללת.

ומה דינן של הישיבות? גם הן מגזר?

י' כהזנ

אולי לא הגשת את הבקשה?

הגשתי. תשאל את שר האוצר.

אינני יודע על מה מדובר.

עלינו ללמוד מהשגיאות שעשינו, שלא אישרנו את התכנית הכוללת

שהיה לה רוב בכנסת. (שר האוצר מ' נסים: גם בממשלה).

תצביע בעד מתן סיוע לכולם?

אחרי בדיקח ובחינה, בהחלט כן.

שר האוצר נאלץ לעזוב בעוד כעשרים דקות. אני מבקש מהחברים הרשומים

לרשות דיבור להציג שאלות במסגרת של שלוש דקות.

אינני מסכים לשיטה הזו. החברים שהשתתפו בדיון לפני דיבדו במשר

רבע שעה ויותר. לא יתכן להגביל את זמנם של חלק מהחברים לשלוש דקות.

אני אסתפק בכמה שאלות קצרות, אבל הערתי את ההערה הזו לאות מחאה.

לא יתכן לאפשר לחלק מהחברים להאריך בדברים, ואת החברים האחרים

להגביל בזמן. .

לענין אגרת החינוך - גם אני סבור שאין להטיל אגרת חינוך על

ההורים. זה עלול להעמיד חלק מהילדים במצב לא נוח, כי יהיו הורים

שלא ישלמו את האגרה. גם הגביה של האגרה היא מסובכת. עד עכשיו לא בדור

איך חושב האוצר לגבות את האגרה.

אני מבקש מהאוצר למצוא מקור תחליפי אחר לאגרה ובלבד שלא נעמיד

ילדים במצב מביך מול מורים שיצטרכו לפקח על הגביה כדי לא לשלוח תלמידים

הביתה.



א שלום

אני מבקש משר האוצר להביא בחשבון כבר בשלב הזה של הדיונים

בתקציב, שהנושא של אגרת חינוך לא יזכה לתמיכה בוועדה.

ח

ונושאים אחרים שהממשלה מביאה בפני הו וערה כן יאושרו? כראי שנרע

זאת.

אני מצטער, אבל תשובתי לשאלתך היא: לא.

אי שלום!

אם האוצר יורע שיש בעיות במשק, בעיקר בתהום החינוך, מרוע אין

לכך התייחסות בתקציב? ואינני רן עכשיו בשאלה אם מגיע סיוע לתק"ם

או לא, האם הבקשה הזו נברקה או לא. יש גם מגזרים אחרים במשק.

חבר הוועדה יגאל כהן מעלה את הבעיה של הישובים ביהורה ושומרון,

אני מרבר על המושבים. יש מפעלים שמבקשים סיוע כדי להיחלץ ממצוקה.

מדוע אין לכך בימוי בתקציב? ?

האוצר הולך לקראת הנהגת רפורמה במם. אינני נגר הרפורמה.

אתה יורע כמה החקלאות מרוויחה מהרפורמה? ברקתם זאת?

אינני מרבר על ם קמור זה או אחר שיצא נשכר מן הרפורמה: אני

מרבר על הפחתת ההכנמה ממסים כתוצאה מהרפורמה בסכום של 900 מיליון ש"ח,

הפחתה במם מיחירים בעלי הכנסות גבוהות ומחברות.

זה פשוט לא נכון.

אלה נתונים שמופיעים בספר התקציב.

אולי היה מקום לרחות את הנהגת הרפורמה בשנה אחת, ובכסף הזה לסייע

למגזרים הייצרניים שהם בקשיים, כמובן לאחר בריקה לעומק ולפי קריטריונים

ברורים ומוגררים. רחיית הרפורמה בשנה תאפשר לכם לפתור בעיות משקיות, י

כלכליות וחברתיות שנוצרו במשך הרבה שנים.

יש גורמים יצרנים במשק שרוצים להרחיב את הייצור ולהגריל את התעסוקה.

קופת האוצר איננה יכולה לתת להם תשובה. בשנה שעברה בומלו הלוואות

הפיתות הן לתעשיה והן לחקלאות. היום הסיוע מתבמא במענקים ובמתן

אפשרות לגיים כספים בשוק ההון. אבל יש גורמים שיכולים לגיים כספים

בחו"ל לפיתוח ולהרחבה. מרוע להטיל עליהם היטל של % 3 על הכסף הזה?

האם משום שהריבית בחו"ל היא נמוכה והם מצליחים בררך זו להשיג אשראי

יותר זול לפיתוח ולצמיחה? אני|חושב שהטלת היטל של % 3על האשראים

שמגייסים בחו"ל זוהי טעות חמורה.

על אשראי ספקים בעיקר.

על כן אני מדבר אני חושב שאין מקום להיטל הזה, הוא לא בא בעתו"

אנחנו מרברים על צמיתה ותקציב המרינה איננו יכול לתת תשובה לכך.

אני מבחין בין הלוואה לבין אשראי ספקים.

זוהי נקודה שאני מעלה אותה למחשבה.

אגי סבור שחייב להול שינוי בכל הנושא של מענקי אבטלה. קיים מחסור

בידיים עובדות בחקלאות, בקטיף. אי אפשר לשלם מענק אבטלה בסכום העולה

על השכר שמשלמים במגזר הייצרני. מענק אבטלה איננו חינוכי, הוא גם

איננו לפי כוחנו. מדינת ישראל איננה יכולה לשאת בנטל הזה. יש לעודד

הליכה לעבודה והגברת הפריון ולא לשלם מענקי אבטלה.

בנושא השירותים, נראה שככל שמקצצים בשירותים כן גדל מספר העובדים

בהם. אם מקצצים בתקציב לשירותים לא מקטינים את מספר העובדים אלא מצמצמים

את הפעילות החיונית וכך פוגעים בשכבות החלשות. אנחנו עדים לתופעה זו

במשרד העבודה והרווחה וגם במשרד החינוך.

משרד- האוצר לא משיג את המטרה של מעבר עובדים משירותים לייצור"

בשנה שעברה גדל מספר העובדים בשירותים.

אתה מתכוון לסקטור הציבורי. בשירות הממשלתי וברשויות המקומיות

קטן מספר העובדים ב-4ו אלף בערך.

אשמח אם שר האוצר יביא נתונים אחרים, אבל לי יש הרושם שגם אותך

מטעים.

יש כאן אי הבנה יש כ-400 אלף עובדים בסקטור הציבורי, לא כולם

בסקטור הממשלתי. הסקטור הציבורי היא רחב וגדול. מספר העובדים עולה

במקומות אחרים, בשירות הממשלתי הוא ירד בפועל.

אי שלום;

אני יודע שמספר העובדים גדל גם בשירות הממשלתי, ובעיקר הוא גדל

בעיריות וברשויות המקומיות,

בעיריות המספר קטן עוד יותר.

אי שלום!

מקטינים את מספר העובדים ומעבירים את אותם עובדים לעבודות קבלניות.

זה יכול להיות ברשויות המקומיות"

דרוש אולי תמריץ חד פעמי רציני כדי לעודד פרישה מהשירותים ומעבר

לייצור-

בנושא הסובסידיות, אני תומך בעמדה שאת הסובסידיה יש לתת לנצרך

ולא למצרף. יש דברים שצריך לשנותם אם לא השנה הרי במשך כמה שנים

ובהדרגה. את הסובסידיה למוצרים יש לצמצם בהדרגה. הסובסידיה למוצרים

החקלאים צומצמה בחלקה. חלק מהמשבר נובע ממדיניות לא נכונה לטרוח

ארון. בשנת 1981 ההוצאה לסבסוד המוצרים הגיעה ל-1.450 מיליארד דולר.



אי שלום

החקלאים הרחיבו אה שטחי הגידולים, הקימו מפעלים, רכשו ציוד, הכל

בהתאם למדיניות הממשלה. היום הסובסידיה ירדה ל% 20 בממוצע. כתוצאה

מכך ירדה התפוקה בצורה דרסטית,

צריו לבדוק מה קרה. ייצרו 230 אלף טון בשר - 160 אלף טון פטימים

ו-70 אלף טון הודים. עכשיו מייצרים 165 אלף טון בשרים. האם מישהו

מעלה על הדעת שירידה כזה בהיקף הייצור לא גורמת נזק לחקלאים, שחייבים

להשבית ציוד, משהטות, מכונים וכדומה בשל כך?

נשמעה כאן טענה שהאוצד לא בדק את הנתונים של התק"מ וההחלטות

שנתקבלו באוצר על סיוע לתק"מ הם פרי לחצים שהופעלו עליו. אם אמנם

זה כך, מדוע הגיש האוצר לוועדה בקשה לאשר סיוע לתק"מ בהיקף כזה?

האם יתכן שהאוצר הטעה את הוועדה בהגישו את הבקשה הזו? אני יכול

ללמוד מכך גזירה שווה לגבי בקשות אחרות שמגיש לנו האוצר. אומרים

לי: שר האוצר נכנע ללחציו של שמעון פרס. על כך אני רוצה תשובה.

שר האוצר מ' נסים!

זה לא נכון.

אני רוצה שהדברים ייאמרו מפורשות.

הוא לא דיבר אתי על כך.

זאת רציתי לשמוע משר האוצר. כי שמעתי היום משלושה חברי כנסת

מסיעת הליכוד - ואינני רוצה לנקוב בשמותיהם - ששר האוצר אמר להם:

מה אתם רוצים ממני? זה פרם..

זה שקר גמור, לא היה ולא נברא. לא רק שזה לא היה כף, גם לא

אמרתי דבר כזה.

אני מצטער שלא הייתי כאן ולא שמעתי את הדברים. האם אתה מוכן

לחזור עליהם?

מדברי כמה חברים בוועדה השתמע שהאוצר מגיש לנו בקשות לאישור

ללא בדיקה, ללא קבלת נתונים.

ו

הבדיקה היתה מיוני ועד עכשיו.

חברי כנסת אמרו לי ששר האוצר אמר להם כי שמעון פרס לחץן עליו,

הם אמרו ששר האוצר נכנע ללחצים של שמעון פרם. לכן שמחתי לשמוע את

תגובתו של שר האוצר לדברים אלה, שזה שקר גמור, ששמעון פרם כלל לא

דיבר אתו, שלא היה ולא נברא..

אמרתי ששר האוצר נענה לרצונו של פרט. ואני חוזר ואומר זאת

בנוכחותו של שר האוצר. מה שאמרתי - אמת. גם אני שוחחתי עם שר האוצר.

לא אמרתי ששר האוצר נאנם, לא אמרתי שפרם פנה אליו; אמרתי: שר האוצר

נענה לרצונו של פרם. בל נשכח שפרם היה פעיל מאד בהכנת התקציב הזו:.

אם הממונה על התקציבים מגיש לנו נייר בחתימתו, יש להניח שזה

באישור שר האוצר.

כל המדינה יודעת היכן הפסידו הקיבוצים את הכסף?

איפה?) בבורסה. (ע' סולודר: כמה הפסדנו בבורסה?)

ועדת הכספים הפכה להיות מפעל פיס עבור המשק ההסתדרותי, מפעל

פיס שבו כל מספר זוכה. לוחצים - מקבלים" במפעל הפיס לא כל מספר זוכה,

אבל בוועדת הכספים כל פניה קלל המשק ההסתדרותי זוכה.

אי שלום;

אם שר האוצר מגיש לנו נייר, בין אם בדק ובין אם לא, האחריות

היא עליו

יי מצאו

איש לא אמר שהאוצר לא בדק.

אני טוען שאלה שסרחו צריכים לתת את הדין

אי שלום;

אני פונה לשר האוצר בשם אלפי מתיישבים במושבים שנגרמו להם נזקים,

לא מעט באשמתם0 אמרתי גם אתמול שאני מאשים בראש וראשונה את החקלאים

ואת המגזר כולו, שלא ראו את הנולד, שלא דאגו להבטיח עצמם מפני הבאות.

הם היו צריכים לנהוג אחרת, אבל זו היתה האווירה בארץ והם נסחפו כמו

האחרים" נעשו השקעות מיותרות, נגרמו נזקים, היו משברים בכמה ענפים

חקלאים אם ביצוא ואם בענפי בעלי החיים, הם לא קיבלו את ההלוואות בזמן,

וכר הם נקלעו למצב חמור ביותר. אני מאמין שבסופו של דבר אוצר המדינה

ייחלץ לעזרתם, כי איש איננו רוצה לראות את המדינה שלנו ללא מושבים

וחקלאים לאורכה ולרוחבה. ואם באמת צריך לתת את הסיוע, אנא תנו אותו

בצורה מכובדת, בלי סחבת, בלי איומים, לחצים ומשברים.

אני מבקש ממך, אדוני השר, שתקת זאת לתשומת לבן ותטפל בענין

באופן אישי. לדעתי, הם ראויים לסיוע, ואם הסיוע יינתן להם בזמן

אפשר יהיה להצילם, וכך ייגרם פחות נזק למדינת ישראל.

והנושא האחרון - תקציב משק המים. במשך שנים קוצץ התקציב למשק

המים. לפני שנה אמרו לנו הממונה על התקציבים והרפרנטים באוצר, שבמידה

ונחסוך בעלויות ונייעל את המערכת, כל עודף שיישאר בסעיף התמיכות למים

יועבר לתקציב הפיתוח של משק המים- בשנה שעברה הדבר אמנם נעשה,

הבוקר הופיע בפני הוועדה המשותפת לענין המים, שאני מכהן כיושב-ראש

שלה, נציב המים ואמר לנו שאנשי האוצר אינם מתכוונים לקיים את התחייבותם

זו לגבי השנה הנוכחית" אני חייב לומר שהלוואי ובמגזרים אחרים היו

עושים פעולות ייעול וחסכון כדי להשאיר עודפים לפיתוח כפי שזה נעשה

במשק המים.

אדוני השר, אני מגיש לר פניה בכתב בנושא הזה ומבקש שההבטחה

שניתנה אכן תקויים, שאם לא כן לא יהיה תמריץ לייעל את המערכת.

הי ו"ר א' שפירא;

שר האוצר עוזב אותנו עכשיו. אקבע מועד לישיבה נוספת עם השר.

אבוא ברצון לוועדה כדי להשיב על כל השאלות-



תקנות ניירות ערר (פרסי תשקיף. מבנהו וצורתו) (הוראת שעה)

ךיו"ר א"י' שפירא;

בתחילת הישיבה הובא לאישור הוועדה תיקון לתקנות ניירות ערך

בדבר הארכת התקופה של התשקיף. האם היתה לכך התנגדות?

אי קרשנר;

חבר הכנסת תיכון ביקש לעכב את הדיון עד שיובא התיקון הכולל

לתקנון הבורסה.

ישבתי בישיבה של ועדת המשנה לשוק ההון. התיקון הבא להאריך

את התקופה ל-8 חדשים לא עורר התנגדות, להיפך, שיבחו אותו כי הוא

יאפשר קליטת הנפקות נוספות בבורסה.

ענין התיקון לתקנון הבורסה הוא חמור מאד. הוא נכלל בדו"ח

של הרשות לניירות ערך שתקפה את הבורסה. ועדת המשנה לשוק ההון קיימה

דיון ממונה בנושא הזה. המסקנה היתה שתוך חודש ימים הובא הצעה.

לא אסכים שכל נושא יעבור לוועדת המשנה, וגם לא התיקון לתקנות

ניירות ערך.

ועדת המשנה לא התנגדה לתיקון.

מאחר וחבר הכנסת דן תיכון, שהוא יו"ר ועדת המשנה לשוק ההון,

איננו כאן, והוא ביקש לעכב את הדיון, אני מודיע עכשיו שאביא את

התיקון המוצע לתקנות ניירות ערך לדיון והצבעה מחר.

אין לי התנגדות, אבל מבחינה פורמלית חשוב שתבקש עכשיו|רווזיה,

ולאחר שנאשר רוויזיה הנושא יובא לדיון ולהצבעה מחר. .

מדוע רוויזיה? חבר הכנסת דן תיכון ביקש לעכב את הדיון עד שיובא

תיקו כולל,

פורמלית צריכה להיות בקשה לרוויזיה.

כדי להסיר ספק ולאפשר לקיים מחר את ההצבעה, אני מבקש רוויזיה,

לאשר את הרוויזיה. ,

לאחר שאושרה רוויזיה אני מודיע שנקיים מחר את הדיון ואת ההצבעה

בתיקון לתקנות ניירות ערך.



תקנות אזור סחר חפשי באילת (קביעת מקום באזור אילת);

תקנות אזור סחר חכשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (שינוי התוספת)

אנחנו מתבקשים לאשר תקנות בענין אזור סחר חפשי באילת.

אני מבקשת לקיים דיון על אזור הסחר תחפשי באילת ולהזמין לריון

אח נציגי האזור- יש שם אפליה לרעה של הישובים, 1גם האוצר מודה בבן.

נשמע קודם הסברים על השינויים המוצעים בתקנות אזור סחר חפשי

באילת.

אנחנו מביאים לאישור הווערה תקנות בשני נושאים, שאפרט אותם.

הנושא הראשון דן בקביעת מקום באזור אילת. חוזק אזור סחר חפשי

באילת מסמיך את שר האוצר ושר התעשיה והמסחר, באישור ועדת הכספים של

הכנסת, לקבוע באזור אילת שטח שיועד כאזור תעשיה נוסף ושבו ייהנו

מפעלים מאושרים מהטבות מס החלות באזור הנמל החפשי של אילת. מדובר

במפעלים שהתוצרת שלהם מיועדת אך ורק ליצוא.

מה| הטבות המס החלות במקרה זה?

אין מסים עקיפים, כי הסחורה כאילו איננה נכנסת למדינה ואיננה

יוצאת ממנה. האזור הוא כאילו אקסטריטרריאלי, כמו בנמל חפשי, שנכנסים

אליו חומרי גלם, המפעלים באזור מעבדים אותם ושולחים אותם לחו"ל.

הסחורה לא עוברת כלל את המכס. אי אפשר למכור את הסחורה הזו בישראל0

במסים ישירים יש שבע שנים פטור ממס, ולאחר התקופה הזו חל מס כפי

שקיים לגבי מפעל מאושר.

האם מפעל כזה מענק של % 40 ?

כמפעל מאושר הוא מקבל אח המענק.

המפעל חייב לקיים את כל התנאים שנקבעו בתקנות אזור סחר חפשי"

מהם התנאים?

הנורמה המקובלת היא שהמקום צריך להיות מגורר ושמור. אנחנו מעתיקים

את התנאים המאפיינים נמל חפשי למקום אחר שהוא אזור תעשיה באילת, התנאים

הם גידור השטח, שמירה, כללים לניהול ספרים וכדומה.

הנושא השני מתייחס לפטורים והנהות ממסים, שינוי התוספת. בחוק אזור

סתר חפשי באילת הגדרנו את הנכסים שעליהם לא חל הפטור ממס ערר מוסף,

וכללנו בהם כלי רכב. לא רצינו שיקנו שם כלי רכב בלי מס ערך מוסף.



י בר1ן

התברר ששגינו לגבי שני סוגי כלי רכב; רכב המשמש ללימוד נהיגה בבית

ספר לנהגות באילת וכן רכב מסחרי. בתל-אביב, ירושלים או בכל מקום בארץ

מי שקונה רכב כזה יכול לקבל מייד החזר של מם התשומות, דהיינו של מס

ערך מוסף. באילת המצב יותר גרוע, כי הוא גם צריך לשלם את המס וגס

לא לקבל את ההתזר.

לכן אנהנו מציעים לגרוע מהתוספת רכב מסהרי וכן רכב המשמש ללימור

נהיגה בבית ספר לנהגות באילת, זאת כדי לאפשר לבעלי הרכב האלה לקבל

ההזר של מס התשומות כפי שזכאי לקבל כל בעל רכב מסוגיס אלה במקוס אהר

בארץ.

משקיע המקים מפעל באזור הסתר התפשי באילת איננו צריך לשלם מסים

על המלט, לדוגמה?

הוא פטור מכל המסיס העקיפים.

עובדה שזה קייס כבר 17 שנה באילת ואיש לא בא.

היו"ר א"י שפירא;

אני תעשיין וגם יו"ר ועדת הכספים ולא ידעתי על כך. אני חושב

שאין הסברה מתאימה על התנאים להקמת מפעל באילת.

p" סולודר;

אני אצביע בעד כי אני תומכת בכל הצעה שיש בה כדי לשפר את המצב

באילת ובערבה. אבל כאן אתס מרתיביס את אזור הסתר התפשי גם צפונה,

בכיוון אזור אילו ת.

זהו אזור תעשיה בתוך העיר אילת, באזור הסתר התפשי. לבקשה מצורפת

מפה. זהו שטת של 115 דונם הקשור ברצף ישיר עם המפעלים הקיימים וצמוד

לתשתית שלהם. .

היו"ר א"י שפירא;

מי מקים שם מפעלים?

חברת מבני תעשיה תקיס את המבנים. במרכז ההשקעות יש חמש בקשות

להקמת מפעלי תעשיה שהתוצרת שלהם מיועדת אך ורק ליצוא,

ביקשנו לקבל דו"ת על ההתפתחות של אזור הסחר החפשי לאחר שנה.

קיבלנו את הדו"ח אבל לא התקייס עליו דיון. אני מבקשת שנקייס את הדיון

ונראה איר אפשר להחיל את התנאיס של אזור סתר חפשי על הישובים הסמוכים

שהם חלק מהאזור הזה.

חי רמוז;

אני מבקש להעלות שני נושאים שדנו עליהם ולא הגענו בהם לסיכום,

הנושא הראשון מתקשר בעקיפין לדיון על חבל אילות. אני מדבר על איש אילת

העובד בחבל אילות.

בנושא זה הבטחתם לנו תשובה.

אם הייתי מחילים אה ההטבות במס גם על חבל אילות, גם בלי

להפוך את הבל אילות לאזור סחר חפשי, הייתם פותרים את הבעיה גם

של אנשי אילת וגם של אנשי הבל אילות, בלי לקיים את הדיון הרחב.

אני מציע שתשוו לפהות את ההטבות במס על מנת שלא יהיה שוני בתשלום

המם בין אנשים שעובדים באותו מקום עבודה אבל גרים בישובים שונים

סמוכים.

אפשר להביא לדוגמה את מפעל ההלב של יוטבתה שמייצא את תוצרתו

למצרים.

ואת תהנת הדלק,

הי רמוז;

אני מודע לבעיות האחרות שחן יותר מסובכות וקשות לפתרון. כאן

זוהי בעיה קלה שניתנת לפתרון. -- ,.

הנושא השני מתייתס לתביעה של עיריית אילת שמשרד הפנים הסכים לה.

עיריית אילת טוענת, ובצדק, שכתוצאה מהפיתוה היא הייבת לתת שירותים

בהיקף יותר רהב- (יי ברון; אתה מדבר על היטל לינה שהעיריה מבקשת לגבות?)

היטל לינה על בתי מלון בסכום של דולר או חצי דולר ללינת לילה. משרד

הפנים איננו מתנגד. הבנתי שגם האוצר איננו מייהס לכך משמעות רבה.

אני שואל מהי עמדת האוצר בנושא הזה, האם ההתנגדות שלכם היא נחרצת?

אלה שתי הבקשות שביקשתי להעלות. אני כמובן תומך באישור התקנות.

פי גרופר;

אני תומך בבקשה להעניק את אותן הטבות והקלות גם לישובים

ההקלאים הסמוכים לאילת.

אני מציע שהוועדה תקיים סיור באזור הסחר החפשי ותבקר בהזדמנות

זו גם בישובים הסמוכים לאילת המבקשים להיכלל באזור הסדור החפשי.

יי ברול;

אשר לאנשים ההיים וגרים באילת ועובדים מחוץז לאילת, נמצא בהכנה

תזכיר הצעת הוק בנושא הזה. אם אתם רוצים לההיש את התהליך, אני

מוכן לוותר על תזכיר הצעת חוק. אם יש דעה אהירה כענין, אפשר לכלול

הוראה מתאימה בכל הצעת הוק שנביא בימים הקרובים לכנסת כתיקון עקיף.

אפשר לכלול זאת בתוק לעידוד השקעות הון שמונה על שולחן הוועדה"

ניסיתי לפעול בענין תחנת הדלק לא כממונה על הכנסות המדינה

אלא כיו"ר ועדת המנכ"לים לאזור הסחר החפשי, ונכשלתי, לאגף התקציבים

יש בענין זה שיקולים משלו. אני כמובן מייצג כאן את האוצר ומבחינתנו

הנושא של תהנת הדלק ירד בינתיים מן הפרק.

לענין אגרת הלינה - אנחנו נסוגים מהיטלים מיועדים. אבל אם משדר

הפנים מעונין לאפשר לראש עיריית אילת לגבות ארנונה מקומית שהיא דמי

לינה, לא נתנגד. אס משרד הפנים איננו רוצה להרהיב זאת על ערים

אהרות אלא לעשות זאת במסגרת אזור הסהר ההפשי אילה, אין זה מעניננו.

הוא יכול להגיש בענין זה הצעת ההלטה לממשלה.



י' ברון

כיו"ר ועדת המנכ"לים אני סבור שזה הכרחי שהוועדה תבקר באזור

הסחר החפשי אילת וגם תקיים שם ישיבה לדיון בכל הנושאים האלה. בדרך

תוכלו לבקר בחבל אילות. אני מציע שהנסיעה לשם תהיה באוטובוס.

בכל מקרה אני מבקשת לכלול בתכנית הסיור ביקור בחבל אילות כדי

לעמוד על בעיות ההבל.

אני מביא את התקנות לאישור-

הצבעה

תקנות אזור סחר חפשי באילת (קביעת מקום באזור אילת), התשמ"ז-1987 - אושרו

תקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (שינוי התוספת),

התשמ"ז-1987, בתחילה מיום 1 בנובמבר 1985 - אושרו

קביעת מוסדות ציבור לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

שר האוצר מבקש את אישור הוועדה לקביעת מוסדות לענין סעיף 46

לפקודת מס הכנסה. הרשימה של המוסדות והפרטים עליהם מופיעים בחומר

שצורף לבקשה של שר האוצר.

לאשר את קביעת המוסדות הבאים לענין סעיף 46

לפקודת מס הכנסה - -

ו. הקרן להנצחת זכרו של גדי דמבינסקי ז"ל;

2. בית הכנסת "ישועת ישראל" בשכונת קדמת ראשון בראשון לציון;

3. קרן אילת לפיתות, חינוך ותרבות;

4. הוועדה לציון עלייתה והישגיה של יהדות בבל;

5. היחידה הישראלית להחשת פעולות הצלה;

6. האגודה לגמילה מאלימות במשפחה;

T. קרהן למען עליזה הלל;

8. התאחדות עולי ציכוסלובקיה בישראל;

9. תיאטרון תנועה "תמו-נע".

היו"ר א"י שפירא;

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.40)