הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן

פרוטוקול מס' 406

מישיבת ועדת הכספים

יום בי/ כ"ח בטבת התשמ"ז -26.1.87 שעה 10.00

חברי הוועדה: א. שפירא - היו"ר

א. אבוחצירא

י. ארידור

י. ארצי

ש. בן-שלמה

ג. גדות

פ. גרופר

ד. ד נ י נ ו

א. ויינשטיין

א, ורדיגר

י, מצא

ע, סולודר

ש. עמר

י. צבן

ד. צוקר

ח. רמון

מ. שטרית

א- שלום

ג. שפט

ד. תיכון

מזכיר הוועדה א.קרשנר

היועץ המשפטי לוועדה א. דמביץ

יועצת כלכלית ס. אלחנני

קצרנית מ. איזנברג

הממונה על הכנטות המדינה י, ברון

ד. שמעוני )

י. וינוגרד ) - האוצר

מ. דר-זיו )

א. רייס - איגוד סוכני התיירות לישראל

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

תקנות היטל על נסיעה לחו"ל ( העלאת טכום ההיטל)

תקנות היטל על שירותים מיובא ם וככטי חוץ(הוראת

שעה)

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת

שעה)(פטור מהיטל להלוואה מחודשת)

תקנות מס הכנסה ( שיעור המס על הכנסה בעד

עבודה במשמרות(תיקון)

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות של תושבי

אילת וישובי הערבה ( תיקון מס' 5)





תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובים מסויימים

ובהאחזויות נח"ל (תיקון מס' 6)

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין

(תיקון), התשמד 1986

צו הסדרת יבוא טובין ( הפקדה)(תיקון מסי 3),

התשמ"ז-1987

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

אני פותח את הישיבה.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת דוד צוקר.

לפני שבועיים התגלגל ענין בל"ל על צדדיו השונים, תחילה

תנאי הפרישה של מר יפת ואחר-כך הדירקטוריון של בל"ל. אני הצעתי

להזמין את נגיד ב,נק ישדאל ואת המפקחת על הבנקים, מתבדר שיש דנ??ת

אלחוט מכיוון בנק ישראל מזה שבועיים. אני מציע שחברי ועדת הכספים

יצאו לסיור לראות אם יש נגיד בנק ישראל, אם יש מפקחת על הבנקים,

אני חוזר ושואל: האם אפשר להזמין את נגיד בנק ישראל ואת

המפקחת על הבנקים?

נגיד בנק ישראל חולה. השבוע הוא אינו יוצא, אבל אני אזמין

אותו ואת המפקחת על הבנקים,

היום מגישים את דו"ח ועדת הורביץ-צדוק,

אינני רוצה להכנס לויכוח אישי, אבל אדוני היושב ראש, היום

עומדת ועדת הורביץ-צדוק להגיש מסקנותיה" ועדה זו הוקמה בגלל וועדת

הכספים, ועדה זו החלה לטפל בענין בעקבות לחץ של כמה חברים בוועדת

הכספים, אני חולזב שאתה צריך לעמוד על כך שהדו"ח של ועדת הורביץ-צדוק

יימסר בו זמנית למפקחת על הבנקים ולוועדת הכספים של הכנסת" כלומר,

הדו"ח יוגש לך, ואתה תפיץ אותו בין חברי ועדת הכספים עוד הערב,

אדוני היושב ראש, אנחנו ביקשנו שתימסר לנו רשימה של המשכורות

שמקבלים בכירי בנק לאומי, עשרת הראשונים" הבנק התנגד לפרט משכורתו

של כל אחד מעשרת הבכירים" ובאו אליך באחד הלילות והציעו נוסחה שעוררה

ספיקות, והיא נוסחת הממוצעים, שאין לה משמעות, והיא העידה שכנראה

לבנק יש מה להסתיר מהוועדה. הועדה קבלה את הנוסחה הזאת והוגשה לנו

הרשימה שהוגשה.

י

היות והיום יפורסם הדו"ח של ועדת הורביץ-צדוק, אני עומד

על כר שהוא יימסר בו זמנית לנגיד בנק ישראל ולך, יושב ראש ועדת הכספים,

אני צריך לעיין בדו"ח, הוא לא דרש את הדו"ח,

הוא דרש את הדו"ח רק לאחר שאנחנו דרשנו אותו, אני חוייב שיל- לנו

זכות לקבל את הדו"ח בו זמנית עם הנגיד" על-פי מה שנקבע, אנו צד לענין,

אנו חייבים לעקוב אחרי התיעלות הבנקים, זה תפקידנו" אנא, שמור על

כבוד הוועדה בענין.

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת גרשון שפט,

אני מבקש להזמין נציג משרד האנרגיה שסביר לנו מדיניות מחירי

הדלק, כי בעניז זה נעשו דברים לא מובניה.

קנו דלק ביוקר, כאשר היה אפשר לקנות בזול.

אני אינני יודע.

אבל אני יודע.

נעשו דברים שדורשים הבהרה. לכן אני מציע להזמין את נציג

משרד האנרגיה והשתית או את מנכ"ל מינהל הדלק.

רציתי להעלות אותה הצעה. אני חושב שבטרם נחתמה העיסקה המשולשת

הולכים ומערערים את כל המבנה שלה על-ידי העלאת מחירי הדלק לתעשיה.

אני חושב שאנו צריכים להתערב בנושא זה בדחיפות כדי לדרוש משר

האנרגיה והתשתיו; לא רק הסברים אלא לבטל את ההוראה על העלאת מחירי

הדלק לתעשיה ולשקול עיתוי מתאים, לאחר שעיסקת-החבילה תובא לידיעת

הכנסת והמצב יתייצב. ואפילו הדבר מצריך דחייה של מספר שבועות, זה

שווה לעומת התוצאות שעלולות להיות לצעד פזיז זה,

אני שמעתי באמצעי התקשורת, שכאשר החליטו על קבלת מסקנות

ועדת נבנצל לגבי שכר חביי הכנסת, דובר על כך שהמסקנות מתייחסות

לכנסת הבאה, על כל פנים בכל הדברים בנוגעים לשירותי בריאות ולא

לכנסת הנוכחית. עכשו מתברר שכל הזכויות בנושא שירותי הבריאות הוחזרו

לחברי הכנסת הנוכחית, היות והוועדה שלנו היתה פעילה בנושא, אני מוצאת

לנכול להעלות את הנושא, אחרי שויחדנו על זכויות אלו, אינני חולזבת

שיש מקום להחזיר אותן לחברי הכנסת הנוכחית ולמנוע אותן מחברי הכנסת

הבאה. לגופו של ענין, אינני חושבת שיש הצדקה, שאנחנו המבוטחים בקופות

החולים, יהיו לנו זכויות מיוחדות.

אני רוצה לתמוך בהצעות שהועלו על-ידי קודמי ולהוסיף עליהן.

ראשית כל לגבי הזמנת נגיד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים, אצלי נוצר

מצב שלפעמים אני משתדל להגן על ועדת הכספים, וזה יהיה לי קשה. אני

אומר זאת לתשומת לב היושב ראש, שואלים אותי: למה היה צריך לזכות

לעתון "הארץ" שיפרסם את הדברים, אתם, ועדת. הכספים, י, לכם פחות כוח

מאשר לעתון? אתם לא יכולים לחקור? אני אומר את הדברים האלה לגבי

דחיפות ההצעות לסדר-היום שהועלו. בסופו של דבר הכל ייחקר, אבל

הייתי רוצה שוועדת הכספים תיקח לעצמה את ההובלה בעניז החקירות האלה,

לכן הייתי מציע שלא לחכות להבראתו של הנגיד. יש מפקחת על הבנקים,

צריך להזמין אותה. הנגיד יבריא, יבוא ויסביר. אבל אסור שועדת הכספים

תתעכב בבדיקה זו.



י. ארידור

דבר שני - צודק חבר-הכנסת דן תיכון, הנגיד מקבל היום את

דו"ח ועדת הורביץ-צדוק. ברגע שהוא מקבל אותו, עליו להעביר אוחו

ליושב ראש ועדת הכספים, וברגע שיושב ראש ועדת הכספים יקבל אותו,

יניח אותו על השולחן. אינני רואה סיבה שלא נקבל את הדו"ח לפני

שיקבלוהו אמצעי התקשורת,

השאלה היא-, היזם זה איננו חומר סודי?

י. ארידור;

אמר אלי הורביץ, שהוא פוטר את הנגיד מחובת הסודיות בנושא,

השאלה אם היה מוסמך לומר זאת?

הוא אמר זאת כאשר היה מוסמך"

הוא לא אמר מדוע הוא שתק כאשר בל"ל הגיש בג'ץ נגד דו"ה

בייסקי. על כך שאלתי אותו פעמיים ולא השיב, זה אלי הורביז,

הוא אמר שהוא פוטר את הנגיד מחובת הסודיות. אני מבקש שלא

נקבל נימוק של סודיות" אנחנו דורשים את הדו"ח, ואם אנחנו דורשים אותו,

נקבל אוהו- לא יכול להיות שועדת הכספים תזדנב אחרי אחרים בנושא זה,

אם אלי הורביץ אמר - ואני מניח שהדברים רשומים בפרוטוקול -

שהוא פוטר את הנגיד מחובת הסודיות, בל"ל אין לו ענין לתת את החמר

לכלי התקשורת, מי שיכול לתת את החמר לכלי התקשורת, זה בנק ישראל,

אין ספק שאני, כיושב ראש הוועדה, אפנה לבנק ישראל, אפנה

לנגיד בנק ישראל"

אני מציע שמזכיר הוועדה, מר קרשנר, יבקש את הסכנ?ת בנק ישראל,

אם התשובה חיובית, זה בסדר. אם התשובה שלילית, אנחנו בוועדה נוכל

לטפל בזה.

אני אזמין את נגיד הבנק יחד עם המפקחת על הבנקים"

אני רוצה להוסיף עוד נימוק אחד מדוע לדעתי ועדת הכספים

חייבת לתבוע קבלת הדו"ח של ועדת הורביץ-צדוק, אני בין אלה המצדדים

בפתיחת דף חדש כלפי בל"ל, מרגע שמונה דירקטוריון חדש ויושב ראש חדש

לדירקטוריון, אהי בעד פתיחת דף חדש , כדי לאפלזר לו לפעול, אבל לא

יהיה שקט בבל"ל ובציבור עד שהפערים בשכר בין הבכירים ובין העובדים

האחרים לא יצטמצמו לפערים הרגילים, לכן אני חושב שהוועדה צריכה לקבל

את הדו"ח ולהביע דעתה, אם לא נעשה זאת נימצא במערכת של סערות

בלתי-פוסקת ונגיע להלאמת הבנק, כי הוא לא יוכל לתפקד, לכן האינטרס

שלנו לקבל את הדו"ח, לנתח את הדברים, לומר לדירקטוריון החדש מה





לדעתנו רצוי שיעשה ולקיים דיון כעבור מסמר חדשים-

אנחנו התבשרנו היום על ייקור הדלק לתעשיה ולחברת החשמל.

זה דבר המור ביותר, כי אנו חוזרים לימי קרן-ההשוואה. מאחר ומחירי

הדלק בעולם עלו ל-18 דולר החבית - לאחר הירידה ב-7 דולר לחבית -

אני מבין שצריך לעשות התאמת מחירים, אבל אינני כבין איר העלו מחיר

הדלק לתעשיה ולא העלו מחיר הבנזין, זה שוב מוכיח שמדיניות משרד,

האנרגיה והתשתית היא מדיניות של חלם.

אני מסכם: אני אפנה לנגיד ואבקש את דו"ח ועדח הורביץ-צדוק,

לקני כן יתקשר מזכיל הוועדה עם בנק ישראל.

מה על הזמנת' הנגיד?

אמרתי שאזמין את הנגיד יחד עם המפקחת על הבנקים"

לגבי העלאת מחיר רדלק לתעשיה ולחברת החשמל, אני חושש שעל-ידי

החלטה זו יערערו את יציבות המשק. אמנם חלה התייקרות של מחירי הדלק

בעולם, אבל משרד התעשיה והמסחר, גם אם יש התייקרות כזאת ?אפילו ריחות,

אינו מאשר לתעשיה העלאת מחיריים כדי להחזיק את היציבות במשק. זה דבר

אחד.

דבר שני., כאשר עומדים להעלות מחיר הדלק לתעשיה, לא קוראים

לתעשיה והתעשיה אינה דורשת 150 מליון דולר, כפי שדרשה ההסתדרות למען

קופת-חולים בטרם תחתום על עיסקת החבילה. לכן אני מציע להזמין לא

רק את שר האנרגיה, אלא גם את שר האוצר, כי השר שחל לא עשה זאת

בלי שר האוצר,

ו

תקנות היטל על נסיעה לחו"ל ( העלאת סכום ההיטל), התשמ"ז-1987

(מכתבו של שר האוצר מיום י"ב בטבת התשמ"ז-13.1.87)

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ(הוראת שעה)(שינוי

שיעור ההיטל ופטור מהיטל)

(מכתבו של שר האוצר מיום י"ג בטבת התשמ"ז -14.1.87)

ו

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות היטל על נסיעה לחו"ל ( העלאת סכום ההיטל), התשמ"ז-1987,

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ ( הוראת שעה)(שינוי

שיעור ההיטל ופטור מהיטל),

ד. תיכון;

אני מבקש להזמין נציגי הציבור בנושא זה, כי יש כל-מיני

קבוצות המפעילות עלינו לחצים בנושא,

נשמע דברי הסבר לתקנות מפי הממונה על הכנסות המדינה, מר

ישראל ברון.

אנו מציעים לבטל את ההיטל של 20% על הכרטיס, להפחית ההיטל

על שירותי קרקע בחו"ל הנרכשים בישראל 32??? אחוז ל-15% וכנגד זה

להעלות את ההיטל הקצוב מ-210 שקלים ל-270 שקלים.

נוסף לכך אנו מגישים הצעת חוק - והיא תונח מחר על שולחן

הכנסת יחד עם כל הצעות החוקים - בה אנו מציעים לבטל את הסעיף בענין

ההצמדה החדשית של ההיטל הקצוב. בכל 17 בחודש מפרסמים את ההיטל

המעודכן על-פי עליית המדד, אנחנו חושבים שאין צורך בכך. יחד עם זאת,

יש סמכות בחוק לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, לשנות את ההיטל. כפי

שהדבר נעשה היום בכל 17 בחודש, אפשר לעשות התאמה זו של ההיטל אחת

לכמה זמן.

קודם כל, לגבי ההיטל על

שירותי קרקע, אנחנו למעשה גרמנו לכך שבאופן נורמלי איש לא הזמין

שכירה מכונית בחו"ל או שכירת מלון בחו"ל בארץ, כאשר היה צריך לשלם

מעבר לשער הדולר עוד32 ?? אחוז, כאשר שער הדולר הלא-רשמי הוא נמוך

בהרבה. זה גורם נזק גדול מאד לענף של סוכני הנסיעות. ואינני יודע

מדוע אנחנו צריכים לגרום נזק לענף שגם מביא תיירים וגם מוציא תיירים.

זאת ראשית.

שנית, באותו ענף יש גם ערך מוסף, והערך המוסף במקום שישאר

בארז, האיש נוסע לחו"ל ומזמין שם את השירותים ולא; נכנסת העמלה של מטבע

חוץ.

ועיקר העיקרים - 800 דולר אינם יכולים להספיק גם למלון,

גם למזון וגם לשכירת רכב. לכן אנשים צריכים להוציא אתם יותר מהמותר-

על-פי החוק. זה דבר לא מוסרי. לכן אם נרריד את ההיטל ל-15%, התוצאה

תהיה שלקנות דולרים מההקצבה או להזמין מלון בחו"ל זה אותו מחיר, ואז

יש 800 דולר לאש"ל, ואתה יכול לנצל את ההקצבה על-ידי כך שאתה מזמין

את המלון והרכב.

כל מי שיוצא לחו"ל ומקבל 800 דולר צריך לשלם את ההיטל?

כן, היום הוא צריך לשלם,'

לגבי הנו7זא של ההיטל של 20% התברר דבר גרוע ביותר. א. איננו

גובים היטל זה מחלק ניכר, יש מי שאומר משליש ויש מי ---אומר מ-40%,

ואי-אפשר לאמוד את זה, כי אין לנו הכלים., מאלה המזמינים כרטיסים

מחו"ל, כרטיסים הנקראים "כרטיסי הדודה". והתפאה היא חוסר התייחסות

מוסרית לכל החוק הזה. חוק שאפשר להערים עליו בצורה כל-כך בוטה,

איננו חוק טוב.

המטרה שלכם היתה לחסוך מטבע חוץ, ואת המטוה הזאת אתם השגתם.

אנחנו חוסכים מטבע חוץ. אתה יכול לומר: שינינו את היעד, אנו רוצים

לגבות מס, אבל אי אפשר לומר שלא השגתם אח היער של חסכון במטבע חוץ.

כל מה שאנו מציעים הוא הפרש של 57 שקל. 57 שקל אם נתרגם

אותם ל-20% ממחיר הכרטיס, הרי זה כאילו כרטיס בפחות מ-300 שקל. לא

קיים כרטיס טיסה ב-300 שקל לאף מקום, אולי לקפריסין" לכן, כדי שלא

תהיה טענה שעל יעד קרוב מטילים יותר, התיישרנו בקו כלפי מטה, וזה

מספיק לנו.



י. ברון

המטרה אינה פיסקלית. התרגום של ההפסד לאוצר מביטול כפל

המס על שירותי קרקע ומביטול ה-20% שווה בדיוק ל-57 שקל פר-נסיעה

העלאת ההיטל הקצוב.

י. ארידור;

על כרטיס שיקנה בארץ?

לא על הכרטיס, על יציאה מהארץ.

תוצאה אחת שנשיג על-ידי השינוי המוצע היא, שהחוק יהיה מוסרי

ולא יצטרכו לעבור עליו; והתוצאה השניה, שאף אחד לא יצטרך לשלם יותר

אם יקנה כרטיס בארץ, ובסך הכל נגבה אותו סכום משני המקורות,

היו"ר א. שפירא;

רשות הדיבור לנציג איגוד סוכני התיירות לישראל, מר רייס.

אני רואה מחובתי להעלות פה את ההיבט של התיירות הנכנסת

לישראל, שבה אני עוסק. אני רוצה להעיר באזני תברי הכנסת ולפרוטוקול

יש משבר כבד ליותר בתיירות מארצות-הברית. חלה ירידה של50%

בתיירות מארצות-הברית ב-1986, וההתאוששות ב-1987 אינה נראית בכלל.

הבעייה היא, שזה מאיים להרוס את התשתית שלנו בארצות-הברית. מה זה אומר

מבחינת ההכנסות במטבע חוץ, זה ידוע. לכן אני מציע שההיטל לא יוטל

על ישראלים ושוהים בחוץ לארץ 5-6-7 שנים.

היה דיון בנוללא זה בוועדה. הדברים נאמרו והוועדה לא קיבלה

אותם.

י. ארידור;

יש בוועדה התומכים בהיטל נסיעות ויש מתנגדים לו, אבל אין

כאלה שרוצים להפלות,

א. רייס;

הנקודה שאני רוצה להעלות היא נקודה מקצועית לחלוטין. התייר

האמריקאי אינו בא, כי הוא חרד לנסוע לישראל. הוא אינו נוסע לכיוון זה

כי אמרו לו לא לנסוע למזרח-הת יכון. הריכוז היחיד שממנו אפשר לשאוב

10,000 תיירים לשנה, אלה הם הישראלים הנמצאים בארצות-הברית, אבל

כאשר משפחה בת ארבע נפשות צריכה לשלם 700-800 דולר היטל נסיעה, היא

לא תבוא. אני חושב שדוקא בימים קשים אלה, זה יכול להביא לתחילת

התאוששות התיירות מארצות-הברית,

זוהי הצעתנו, והיא מוגשת רק מתוך שיקול מקצועי ולא מתוך

שיקול אחר. איך למנוע התלייה, יש יועצים משפטיים שיכולים לתת חורת-

דעת.

י. ברון;

גם אם חברי ועדת הכספים היו רוצים להתייחס לנושא, נושא זה

חייב להיות מוסדר בחקיקה דאשית ולא במסגרת תקנה.

דבר שני", יש הצעת חוק פרטית בנושא זה של חבר-הכנסת אוריאל לין,

היא נדונה בוועדת הכספים.

אוו מגישים, כפי שאמרתי, הצעת חוק בנושא ביטול ההצמדה,

במסגרת הצעת חוק זו אפשר להעלות הצעות נוספות, כאשר עלתה ההצעה

של חבר-הכנסת אוריאל לין, האוצר הודיע שהוא אינו מתנגד לה.

כאשר נדונה הצעת החוק של חבר-הכנסת אוריאל לין לגבי מתן

פטור ליורדים ושר האוצר נמה לאשר אח ההצעה, אנחנו גטינו שלא לאשר

אותה, לא מבחינה כספית אלא מבחינה לאומית. אבל אני רוצה לשאול:

האם חשבתם על מתן פטורים למקרים מיוחדים כמו חולים או חברי משלחות

שיוצאים ללמוד את נושא השואה?

קיימת ועדה להחזר מסים, והיו מספר רב של מקרים שהזכרת,

אם הנושא היה בדוק ונחוץ, ניתן החזר. אנו איננו רוצים להכנס להגדרות.

גם למסים ישירים או רק למסים עקיפים?

רק למסים עקיפים.

אני רוצה לברר עם האוצר, האם חל שינוי במטרת התקנה. כאלזר

הוטל ההיטל לראשונה, לפני כשנה וחצי, נאמר לנו שהמטרה היא לחסוך

במטבע חוץ. מה היח הרעיון להטיל היטל נוסף של15% על ה-15%? הרעיון

היה שלא ישתמשו בדולרים, והיתה הקצבה של 800 דולר. מה שאתם מציעים

עכשו, זו הקצבה בלתי-מוגבלת של דולרים. אני יכול לנסוע לטיול לאירופה

ואני יכול להזמין שירותי קרקע ב-10.000 דולר. כלומר, אתם חושבים שמצב

יתרות מטבע החוץ הוא כזה, שניתן לתת הקצבה כזאת.

דבר שני קשור לענין היטל ה-20% לפחות החברים שתמכו בהיטל, תמכו

בו כי רצו לאזן את הרגרסיביות הנוראה של ההיטל הקצוב הוא חל על מי

שנוסע לקפריסין ועל מי שנוסע לטיול סביב העולם. אבל אם אתם אומרים

שהרוב המכריע אינו משלם

זה אומר שלא משתמשים במטבע חוץ.

זו היתה המטרה מלכתחילה, שלא ישתמשו במטבע חוץ. אבל אם

מביאים את ההצעה שמביאים עכשו, הרי שהמטרה נשתנתה.

חשמע את התשובה.

התשובה אינה יכולה להיות שונה- אני קובע שמי שמביע תקנה מן

הסוג הזה, יתרות מטבע החוץ של המדינה אינן מענינות אותו, אלא מענין

אותו ההיבט המיסויי, ואני מדבר רק על ההיבט המיסויי. ואם יש היבט

מסויי, אני רוצה שהוא יהיה יותר צודק. יש היטל של 270 שקל והוא חל

על כולם ללא יוצא מן הכלל ואין ממנו פטורים ואין ממנו שרם נסיגה,

ואני מציע שנוסיף לו 10% ממחיר הכרטיס בלי שום פטורים, ויהיו שני

10% ממחיר הכרטיס בלי שום פטורים והיטל קצוב בלי שום פטורים.

בלי כרטיסי-דודה.

אם זה 10% ממחיר הכרטיס, חוזרים לכרטיסי-הדודה.

לא. אני מציע שמס הנסיעות יהיה 10% ממחיר הכרטיס.

לפי היעד?'

מה זה לפי היעד? יש ברטיס שמחירו 2.000 דולר במחלקת תיירות

לאירופה ויש כרטיס ב-1000 דולר לארצות-הברית, זה לא מענין. אני מציע

10% ממחיר הכרטיס.



ח. רמון

אם יש קושי לעשות זאת במסגרת תקנה, אני אגיש הצעת-חוק.

אבל אני חושב שאפשר לעשות זאת במסגרת תקנה, שסוכן הנסיעות ימלא

טופס של מס נסיעות - - -

הוא עושה זאת גם היום.

לא, היום אני משלם בבנק, וזה כרוך בהתחשבנות שלמה, שאני

מציע לבטל אותה. אני מציע לנהוג לגבי מס על הכרטיס כפי שנוהגים

לגבי מס קצוב. אני מציע שאדם יבוא למשרד הנסיעות ויקבל טופס גס

קצוב, שאני מציע להקטין אותו,יהיה מס על ערך הכרטיס, וגם טופס

המס על ערך הכרטיס ימולא. על-ידי סוכן הנסיעות, ושני המסים ישלמו

בשדה התעופה" לא יהיו פטורים ולא כרטיסי-דודה. ובך נקטין את

הרגרסיביות של מלי הנטיעות.

אני חושב שבנושא זה,שהעסיק הרבה את ועדת הכספית ואת דעת

הקהל, מן הראוי היה שהאוצר יניח חמר ונתונים על שולחן הוועדה. אנחנו

רוצים לדעת מהו הכיסוי במספרים לטיעוינים של האוצר; מה היה היקף

הנסיעות לחו"ל, מה היתה ההוצאה, על איזה אחוז מהכרטיסים שולם היטל

הנסיעות,כמה היו "כרטיסי דודה", כמה היו התקבולים. זה לא נאה

שהוועדה תדון על דבר שהתווכחנו עליו כל-כך הרבה בלי שהנתונים האלמנטריים

יהיו מונחים לפניה, ואני מציע שלא נאשר היום שום דבר - -

אתה תבקש התיעצות סיעתית?

כן. זו דרישה אלמנטרית, שנקבל נתונים ונדע מהו הסיכום של

האוצר לגבי כל הצדדים של התקנות שאנו עוסקים בהן.

אני רוצה לצדד בכיוון המחשבה שהעלה כאן חבר-הכנסת רמון אבל

לעשות צעד נוסף באותו כיוון. אני רוצה להזכיר ששאלה זו לזאלתי אותך,

מר ברון, באותה ישיבה שדנו בנושא כאשר הצגת את ההערכות שלר לגבי

אני רוצה שתגיד לפרוטוקול מה המניע העיקרי

מטבע חוץ.

בשביל מה צריך, בשיטה שלך, חבר-הכנסת רמון, את המס הקצוב?

מספיק להטיל את המס על ערך הכרטיס כגובה של 12%-10% ולחשב את

התקבולים, ואין צורך בניירות נוספים. ואז אין פטורים, אלא אם יש לפטורים

שיקול בפני עצמו. אפילו נביא בחשבון עולים חדשים שנוסעים,לבקר

את משפחתם, בלאו הכי חל עליהם המס הקצוב.

.

אתה אינך מביא בח17בו7 שאז קפריסין תהיה תחנה חשובה.

קח מחיר כרטיס ממוצע לאירופה, נניח שהוא 300 דולר, ונניח

ששיעור המס הוא 10%, תאמר: ההיטל יהיה לא פחות מ-30דולר"

אני חושב שלהציע היום להמשיך להטיל היטל באחוזים על מחיר

הכרטיס,זה ההפך ממה שצריך לעשות, ואגיד לכם מדוע. היום הדולר השחור

נמוך ב-15% מהדולר הרשמי, ואתם יודעים שאנשים אינם קונים אפילו את

ההקצבה של 800 דולר. אין יהודי שאין לו דוד ודודה בחו"ל. כל אחד יעביר

דולרים לקרוביו והם ישלחו לו כרטיס מחו"ל, ואז הוא. יהיה פטור ממס

נסיעות.

זה לא יעזור לו, על כל כרטיס יחול מס של 10%.

ג. גדות;

עד היום לא בדקו אח זה בשדה החעופה, ואתה יודע שרימו את

הממשלה,

אני חושב שמס קצוב הוא ההגיוני ביותר. אתה יכול להגיד שהוא

גבוה מדי. זה לא אומר שהוא לא צודק. אתם טענתם שהמס הזה לא בעיקר

בכדי לחסוך בהוצאת.דולרים, ולזה הגעתם, כי מי שיוצא לחו"ל קונה

דולרים בשוק השחור , כדי לא לשלם את ה-15%. אתם יודעים זאת היטב.

להטיל היום 274 שקל, זה כמעט 200 דולר"

זה 150 דולר,

היו"ר א. שפירא;

למה? הרי הדולר יורד והסכום עלול להגיע ל-200 דולר, לא

יעלה על הדעת שאדם שנוסע ליוון ישלם מס 270 שקל, המס הכי יפה הוא

הנ?ס הקצוב, אבל לפי דעתי הוא לא צריך להיות יותר מ-100 דולר" אלא

מה? אתה רוצה הכנסה? קח מס על דלק. ברגע שתגיש הצעת חוק, יבואו

עובדי הסוכנות ועובדי משרד החוץ ואחרים וידרשו פטורים. הם דברו

אתי ואמרו; אנחנו מכריחים את הנשים לבוא לחופשה רק לשם ולא לפה, הם

מבקשים שנשחרר אותם ממס זה, כהי לאפשר לשליחים לבוא לישראל,

כאשר היה פער גדול בין הדולר השחור ובין הדולר הרשמי,

היה הגיון להטיל מס גבוה" היום המס הקצוב הוא הגיוני, אבל לא צריך

לקחת יותר מ-100 דולר. לאן שלא יסע, ישלם 100 דולר.

אדוני היושב ראש, אמרת שלא צריך לקחת יותר מ-100 דולר.

מה שצריך לעטות הוא, לתת ביטוי למה שאמרת. זאת אומרת, להוריד. את

המס על הכרטיס, ובקשר ליתר הם ישקלו. היות והתקנות שונות, אני מציע

שמייד נאשר ביטול המס על הכרטיס, ומס נסיעות 100 דולר, אנו מוכנים

לדון על כך, אם ירצו - טוב.

התקשרתי עם בנק ישראל וזו תשובת הנגיד באמצעות ממלא-מקומו,

"על-פי פקודת הבנקאית אנו מנועים מלהעביר כל חמר המגיע

אלינו במסגרת תפקידנו ללא הסכמה מפורשת של הבנק הנדון. לכן אנו

מציעים שהוועדה תפנה לבנק לאומי."

הודיע אלי הורביץ, שהוא מסכים בשם הבנק.

ח. רמון;

תעביר לנגיד את הפרוטוקול.

אני לא אעביר את הפרוטוקול; במקום שהוא ישאל את בנק לאומי,

הוא מציע לוועדה לשאול. אני תמכתי בהצעה להזמין את נגיד בנק ישראל

והמפקחת על הבנקים. לטובת הנגיד, אני מציע לא להזמין אותו"

אני מציע שמר קרשנר יתקשר עם ממלא-מקומו של הנגיד ויגיד

שהיתה הסכמה של אלי הורביץ.



הוא אינו יודע

שפעם אחת יתעניין.

באשר למס נסיעות, אילי היינו בני חורין ומתעלמים מבעיית

הנסיעות, היינו בודאי מבטלים את מס הנסיעות. חוק מס נסיעות חוקק

גם כדי לשים קץ לבולמוס הנסיעות ולבולמוס הוצאת מסבע חוץ מן הארץ.

בא היום האוצר ומביא איזו שהיא הקלה מבחינה אדמינסטרטיבית. הוא

אינו רוצה להפסיד את ההכנסה הצפויה. עד עכשו היה גם מס קצוב וגם

20%, בא האוצר ומציע להוריד את ה- 20% אבל הוא רוצה לקבל איזו תמורה.

לגבי גובה התמורה יש מקום לויכוח, זו איננה תורה מסיני שצריר

להיות סכום של 2.74 שקל" אפשר להגיע לסכום מוסכם אחר. כמובן שכתוצאה

מזה יהיו יותר נסיעות קצרות. אינני בטוח שאנו יכולים לא את רק ב-100

דולר מס קצוב. אינני בטוח שאנו יכולים לרדת ממה שהיה קודם וגם

לבטל את ה--10%. יכול להיות שצריך להתפשר על משהו באמצע.

לגבי ההיטל על שירותי קרקע, אני נגד ביטול כל הגבלה. אני

מציע שנקבע תקרה. יכול להיות שההקצבה של 800 דולר אינה מספיקה"

נקבע 1000 דולר או 1500 דולר. כולנו יודעים שהלחץ של הדולר--בלטה

עדיין קיים והוא נאכל לאט לאט בנסיעות אלו, מוטב לנו ההסדר הזה

על הוצאת מטבע חוץ מקופת המדינה.

ברגע שהנושא הופך לנושא של קבע, צריך להתיר את הרצועה.

אבל אינני יודע איזה בעיות פותרת הווערה על-ירי תיקון זה. שמענו

את הבעייה של הישראלים היורדים, אני מתרגש ממנה פחות. אני מתרגש .

יותר מהבעייה של עולים מארצות המערב שרוצים לבקר את קרוביהם. שמענו

מהממונה על הכנסות המדינה שיש ועדה הדואגת לחולים. הייתי יציע

שבתחומים אלה נתיר את הרצועה במקצת, כלומר לגבי והסטודנטים או עולים

חדשים בשלוש השנים הראשונות להיותם בארץ, ואיננו רוצים שינותקו

ממשפחותיהם. אינני אומר שצריך להכניס זאת לתקנות, אבל אני מבקש

שנשמע מה עשתה הוועדה ואיזה הקלות נתנו. אני מציע לתת לוועדה

הנחייה שתהיה קצת יותר ליברלית לגבי שני הסוגים שהזכרתי.

והערה אחרונה בתחום המדיני והיא נוגעת לשתי מדינות

שלגביהן היתה הקלה בעבר - רומניה ומצרים. הייתי רוצה לשמוע מהממונה

על הכנסות המדינה, שהסדר זה נמשך, כי הסיבות שהביאו להסדר עדיין

קיימות.

ס. אלחנני;

אני רוצה .להעביר את הדיון לפסים יותר כלליים. אין הגבלה על

הייבוא למדינת ישראל, ונסיעה לחו"ל כמוה כייבוא. על כל הייבוא יש

מכסים. מה שצריך לעשות הוא להשוות את שער החליפין לגבי נסיעה לחו"ל

לזה שקיים על הייבוא. על כל הייבוא יש 15% פלוס מכסים. על קניית

מטבע חוץ בבנק יש .15% על קניית כרטיס גם כן היה צריך להטיל מע"מ,

כדי שמי שלא מנצל את יתרות מטבע החוץ, שלא ישלם, מי שמקבל כרטיס

בונה-פידה לא מנצל יתרות מטבע החוץ.

י . .

המכס חל בין אם קנית מוצר יבוא בכסף שקיבלת מאוצר המדינה

ובין אם קבלת מתנה.

לגבי מס נסיעות, אני הצעתי להקל על הביורוקרטיה ועל התדמית

הלא-דמוקרטית שיש למדינת ישראל, שעל נסיעה לחו"ל יש היטל. לכן הצעתי





שההיטל לא יחול על שלב הנסיעה אלא על שלב קניית משבע החוץ, חברת

התעופה צריכה להתקזז עם החברה בחו"ל, חברות התעופה פטורות מההיטל

על מטבע החוץ. חברות התעופה וצי"ם פטורות מההיטל. בשלב קניית

מטבע החוץ מיתרות המטבע צריך להטיל היטלים על מי שקונה מטבע חוץ,

הם משלמים 15%.

ט. אלחנני;

לא חברות 'התעופה ולא צי"ם אינן משלמות,

אני מציעה שהמכס יעזור לי לברוק את הבעייה, כי אז כרטיס

הנסיעה יהיה יקר יותר, אבל תגובת הציבור תהיה שונה. לבד מהנושא של

היטל רכב לא היה נושא שעליו קבלתי כל כך הרבה פניות מהציבור כמו

נושא מס הנסיעות והיטל הנסיעות. משפחה בת 5 נפשות, אין לה אפשרות

לשלם את ההיטל, אם הכרטיס היה עולה יותר, איש לא היה מתלונן, איש

לא היה אומר שזה לא דמוקרטי.

הצעת האוצר לבטל את ההצמדה של ההיטל הקצוב, לא נראית לי.

אם אין אינפלציה, זה לא משנה.

דבר שלישי - כולנו מדברים על "הישראלים המסתדרים", כולם

נוסעים לחו"ל עם הקצבה של 800 דולר וקונים הכל. תעשו משהו למען

"הפרייארים", יש 5% כאלה, אני מדברת בתור נציגתם, שלא הולכים לקנות

דולרים שחורים, הם אינם יכולים להרשות לעצמם את התדמית הזאת, מה

יעשו אלה שצריכים לנסוע עם 800 דולר?

כל אזרח רשאי להחזיק בביתו 500 דולר. האם יש חובה בחוק

לרכוש דולרים אצל סוחר מוסמך?

יש בלבי על האוצר בנושא ההגינות, הגשתי הצעת-חוק שעברה

במוסדות הפוליטיים השונים - לא הפרלמנטריים - והועברה על-ידי

הקואליציה למשרד האוצר. והדבר הזה ידוע גם למר ברון, שאפילו העיר

תשומת לבי, שהאוצר מתכוון - - -

לאמץ אותה,

לאמץ אותה,

והוא אימץ אותה,

אם כך, מדוע האוצר אינו יכול "לפרגן" לחבר הכנסת ולהביא

את ההצעה שלו? הרי לא תמיד קורה שחבר הכנטת מציע הצעה והיא מגיעה

לדיון בזמן האמתי, יש הצעות חרק שהדיון בהן נמשך שנים. יש הצעות

חרק המוגשות על-ידי חברי הכנסת רהדירן בהן נמשך מתחילת הקדנציה

עד סופה. והנה מקרה, שחבר-הכנסת מציע הצעת חוק והאוצר אומר: מאמצים

אותה, למה שלא תביאו את הצעת חבר הכנסת? בסופו של דבר צריך שיהיו

יחסים הוגנים בין האוצר ובין רועדת הכספים,

ועכשו, אני רוצה להתייחס לגרפם של הדברים. ההצעה שלי- שעיקרה

מובא על-ידי האוצר, באה להתמודד עם הנסיון של עם לרמות את הממ???ה, כי

מה שקרה הוא, שכולם רימו את הממלכה, אר רמייה ישירה או שהיו להם

מוכני רמייה באמצעות סוכני הנסיעות, שמעולם לא היו צריכים לעשות מה

שהיו צריכים לעשות עכשו, הגיעו הדברים לכך שהיה???



ג. גדות

של תשלומי המס, אנשים שנסעו מספר פעמים היו מחזיקים אצלם את הספחים

של תשלומי המס, והאוצר לא היה יכול להתמודר עם הענין כי אין לו

הכלים לכך, ואני חושב שועדת הכספים לא היחה מוכנה לאשר לו לבנות

ביורוקרטיה נוספת לצורך זה. לכז צריך היה להביא לכך, שיהיה אפשר

לגבות בפשטות את הכסף כאשר אדם נוסע לחו"ל, אדם רוצה לנסוע לחו"ל,

אדם שנוסע לחו"ל, יתן את חלקו, אם זה

הענין, צריך לראות מה הוגן ואיך גויבים,

מאחר שאינכם מאמצים את הצעת החוק שלי, היום יש לי סיבה

להתייצב מאחורי הצעתו של חבר-הכנסת ארידור, מאחר ואתם לא הבאתם

את הצעת החוק שלי בשמה, אני מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת יורם ארידור,

ואתם תתבקשו לשקול איר מביאים את הדבר לוועדה, והצעתו של חבר-הכנסת

יורם ארידור אומרת, שייגבה חצי הסכום. לכן אני מציע לאמץ את הצעתו

של חבר-הכנסת יורם ארידור, וכיוון שיושב ראש הוועדה עומד לעזוב,

אני מציע שלפני שיעזוב, יבדוק אם יש הסכמה ויעמיד להצבעה הצעה זו.

למעשה יש שתי תקנות"

? - י י י ? .

-

יש תקנה אחת- אם רוצים להצביע עכשו על תקנה אחת, אני מושך

את השניה.

.

היום ההיטל הקצוב הוא 210 שקלים- אתה רוצה להעלותו ל-274

שקלים?

ל-270 שקלים,

.

ולהוריד את ה--20% על הכרטיס? .

כן.

אני מציע שקודם-כל נחליט על הורדת ה-20% מהכרטיס ובינתיים

ננהל משא-ומתן -?

אם אנחנו חותמת-גומי, כדאי שנדע.

היו כאן שאלות חשובות מאד, ואני בטוח שהתשובה עליהן תאפשר

דיון והצעות והחלטות, כל אחד לפי דעתו. מה שקרה עד עכשו, ששאלתם

שאלות, ותשובות לא שמעתם והצעתם הצעות. אני חושב שההגינות כלפי האוצר

מחייבת לשמוע את התשובות.

אחרי התשובות לא תודיע שאתה מושך תקנה? אחרי התשובות תהיה

הצבעה כפי שאנו נרצה, ולא תודיע שאתה מושך תקנה, כי אחרת למה לקיים דיון

הכל בידיך.

הבאנו חבילה, זכותכם לא לאשר.

א. קרשנר;

קבלתי קטעים מהפרוטוקול של היטיבה עם אלי הורביץ, ואני

"אלי הורביץ כל החמר יימסר לוועדה שנקבעה, כל החמר יימסר

לנגיד בנק ישראל ללא יוצא מן הכלל והוא יעשה בחמר מה שימצא לנכון,

תסכימי להעביר את כל החומר לוועדה?

נתבקשנו על-ידי נגיד בנק ישראל למנוח ועדה,

הוועדה תפעל, החמר יוגש לנגיד בנק ישראל והוא יחליט מה לעשות בו,

זה יכלול גם את המנהלים האתרים,

ח, רמון; נקבל את הנתונים האלה מבנק ישראל, את הנתונים

האלה הוועדה של הדירקטוריון תגיש לנגיד בנק ישראל?

בוודאי,

. נקבל אותם מהנגיד."

היה קטע נוסף בפרוטוקול.

אלי הורביץ אמר, שהוא יעביר את החמר לנגיד והנגיד יעשה בחומר

כרצונו והוא יכול להעביר את התומר אלינו.

הוא אמר, שהוא מנוע מלעשות זאת לפי פקודה הבנקאות,

אני הייתי מציע שמזכיר הוועדה יודיע לנגיד בנק ישראל, שחוות

דעתנו היא, שהוא יכול למסור לנו את הדו"ח, ואם אינו מסתפק בזה, יואיל

להתקשר עם ד"ר חת ולקבל הסכמתו, אם דייר חת יסכים - טוב, אם לא - מחר

הוא כאן,

למה לא נפנה לדייר חת?

כי קבלנו הסכמתו של אל? הורביץ,

צודק חבר-הכנסת ארידור, אין לועדת הכספים אפשרות לפנות

עכשו לבנק לאומי, אני אפנה לנגיד בנק ישראל, ואומר שאלי הורביץ אמר -

על-פי הפרוטוקול - שהוא מוסר את הדו"ח לנגיד, והנגיד יכול לעשות בר

מה שהוא רוצה.

יש קטעים יותר חזקים בענין זה בפרוטוקול הישיבה של הוועדה,

אני מציע לתת לי אפשרות, כיושב ראש הוועדה, לדבר עם נגיד

בנק ישראל,



א, שפירא

אני נאלץ לעזוב אח הישיבה. חבר-הכנסח פסח גרופר ימלא

אוו מקומי, ואני מציע שהוועדה תטפל עכשו אך ורק בנושא היטל הנסיעות.

אני רוצה לדעת אם אתם עומדים על כך שתבאנה משלחות, או שנוכל לסיים

את הדיון ולהצביע על התקנות ללא שמיעת משלתות.

א. ויינשטיין;

בדיון שקיימנו על החוק היתה הצעה להלזיל רק מס קצוב בלי אחוזים.

ואז היו תברים שטענו שאדם שיסע לקפריסין ישלם אותו מס שישלם מי שיסע

לניו-יורק, היו שתי גישות! גישה אחת אמרה, שאם נטיל רק מס קצוב,

זה לא יהיה צודק. -לכן צריך להטיל גם מס לפי אחוזים. הגישה הלזניה

אמרה שאם נטיל גם מס באחוזים וגם מס קצוב, יעקפו אה החוק. וכך קרה.

יש הערמה גדולה על החוק. יש כאלה שעושים קומבינציות והם אינם משלמים

את ה- 20%. אלה שאינם יכולים לעשות קומבינציות, מל1למים את המס הקצוב

פלוס 20%. אם נטיל רק מס קצוב, נגרום לכך, שאלה שנוסעים ליעדים קצרים

ישלמו כמו אלה הנוסעים ליעדים ארוכים. אבל אין מנוס מזה.

אני רוצה שלנגר עיני הוועדה היה רק נתון אחד, שסכום ההיטל

הקצוב לא יוסיף הכנסית ולא יוריד הכנסת.

בהשוואה לאיזו תקופה?

בתוק יסודום התקציב יש סעיף הקובע, לזמי שמציע לצמצם הכנסות

בסעיף אתד, חייב להציע הצעה לגבי מקור אחר. לדעתי, ז ה רעיון נכון,

בזמנו היה ויכוח על מס הנסיעות, ההיטל על הכרטיס וההיטל על

מטבע החוץ ליוצאים לחו"ל. אחד הנימוקים של האוצר היה: הקופה ריקה,

לא רק המס חושב, אלא גם יתרות מטבע החוץ. ואולם במהלך השנה התברר

שהאנשים הנוסעים לחו"ל קונים דולרים בשוק השחור, כי הם זולים יותר.

דולר בשוק השחור מחירו 1.61 שקל, ואילו דולר בבנק ליוצאים לחו"ל

עולה 1.93 שקל. לא הכל צדיקים זקונים מטבע חוץ בבנק ומשלמים 1.93 שקל

לדולר.

עכשו מוצע להעלות את מט הנסיעות ולהקטין את ההיטל על הכרטיס.

אנחנו יודעים שאזרחים רבים נוסעים ליעדים קרובים - ירון ותורכיה. לפי הצעה

זו הם יצטרכו לשלם 168דולר בעוד שהכרטיס הלוך ושוב עולה פחות מ-60

דולר.

ההצעה של חבר-הכנסת יורם ארידור היא הצעה טובה, אבל אלה

שהולכים למקומות קרובים לא יהנו ממנה. יהנו ממנה רק אלה הנוסעים

למק ומות רחוקים.

אני הייתי מציע שמר ברון יקח שתי התקנות, ויביא לנו הצעה

אחרת יחד עם נתונים. הצעה זו אינה נראית לאף אחד מאתנו. ולא הייתי

רוצה שנעמיד אח האוצר במצב כזה שעל חלק נצביע ונאשר וחלק נדחה.

אני רוצה לומר, שמוכרחים לעבור למס קצוב. יש משרדי נסיעות

שדואגים שיגיעו כרטיסי נסיעה מחו"ל. פתחנו פה פירצה. יש הצעה שיהיה

מס קצוב בגובה 274 שקל לעומת 210 שקל היום, אם אפשר היה למצוא

פשרה לגבי גובה המס הקצוב, זה היה טוב- בכל מקרה מוכרחים לסגור את

הפירצה, ולא רק בגלל הכסף אלא בגלל הקומבינציות שעושים. צריך לסגור

את הפירצה. .

זו פירצה אם אתה רוצה לגבות מס. זי איננה פירצה אם אתה

רוצה לחסוך מטבע חוץ.

הוצאת מטבע חוץ איננה בעייה היום. הבעייה היא שצריך לסגור

פירצה ולא לתת אפשרות לאנסים שיודעים להסתדר שלא לשלם ולא כלום,

ואלה שאינם יודעים להסתדר יצטרכו לשלם הכל.

אני מציזער מאד שלא היתה לכם סבלנות לשמוע את התשובה שלי

לשאלות, כי אני בטוח שאילו הייתם שומעים את התשובה, אף אחד לא היה

מציע מה שהוא הציע.

ועדת הכספים רצתה פרוגרסיביות, היא רצתה שהיטל הנסיעה יהיה

פרוגרסיבי, ולכן החליטו שהוא יהיה מורכב גם ממס באחוזים על מחיר

הכרטיס" אלא שמאז עברה שנה וגילינו שההיטל הפך לרגרסיבי ביותר,

וזה מזכיר לי את השקר על הרפורמה במס הכנסה. אנחנו אמרנו שהפטורים

ניתנים לעשירונים העליונים, והסתכלו עלינו, ואחר-כך ראו חברי הוועדה

את הנתונים. דוקא אלה שהם בעד פרוגרסיביות היו צריכים לבוא אלינו

בדרישה לתקן. למה הוא רגרסיבי? את התשלום הקצוב משלמים בכל מקרה. אין

פטורים. מה נשאר? - ה-20% על הכרטיס" אנחנו רצינו שמי שקונה כרטיס

ב-400 דולר, ישלם 80 דולר, ומי שקונה כרטיס ב-1000 דולר, ישלם 200

דולר" מה קורה במציאות? קורה שעל כל הכרטיסים ליעדים הקרובים משלמים

את ה-20%, ועל כל הכרטיסים לארצות הברית ולאירופה אין משלמים. וכך

ליורה שככל שהיעד קרוב יותר, המס גבוה יותר. כיצד זה קורה? אם אני צריך

לקנות כרטיס ב-50 דולר, אני לא טורח לעשות קומבינציות עם דודה, זה

פשוט לא משתלם. אבל אם אני צריך לקנות כרטיס ב-1000-2000 דולר, זה

משתלם.

כיצד אנחנו יכולים להגיע לנתונים עליהם שאל חבר-הכנסת יאיר

צבן? חלק מהנתונים יש לנו וחלק אי אפשר לקבל.

כמה נסיעות היו ועל כמה שולם היטל אתה יכול לומר?

אנחנו עושים חשבון כמה אנשים נסעו, ולפי זה אנחנו יודעים

מה סכום ההיטל הקצוב, וזה בסדר. היו 600,000 נוסעים ב-1986 אנחנו

היינו צריכים לעשות חשבון ש-600,000 נוסעים יקחו 800 דולר, הקצבה"

אין דבר כזה, הממוצע יותר נמוך, וצריך להביא בחשבון, שיש קבוצה

שמותר לה להוציא 2,400 דולר לצורך הוצאות עסקיות. אנשי קבוצה זו

הם אלה ההולכים לבנק וקונים מטבע חוץ, כי הם צריכים זאת כהוצאה

עסקית. באופן פרטי אני יכול לקחת דולרים מהבית או מלילינבלום. לצורך

הוצאה עסקית - לא. אם היינו יכולים לנטרל היקף הנסיעות העסקיות,

הממוצע היה יותר נמוך. אם אנחנו לוקחים בחשבון את הסכומים שנגבו

בצורה אמפירית, על-פי האומדנים, אנו מגיעים למסקנה שהסכומים שנגבו

הם על 60%-50% של הנסיעות. אם אנו עושים בדיקות מדגמיות במשרדי

הנסיעות, אולי אנו טועים, אבל מתברר שהיטל של 20%, כאשר יש עיסקת

חבילה לטיול שעולה 5000 דולר לארצות-הברית, יש כאלה שמשלמים מקדמה

פה ואת היתר משלמים בחו"ל, ואנו רואים שההיטל של 20% על הנסיעות

הכבדות, על הנסיעות שעולות וגרבה כסף, אינו משתלם . זאת אומרת שיש

לנו כאן רגרסיביות בצורה בולטת.

היות והיעד היה חסכיז במטבע חוץ, למה אחה. לא עומד על היעד

הזה?

י. ברון;

עוד לא סיימתי דברי,

נשאלה שאלה, מה היתה המטרה של ההיטל - מטבע חוץ או מס,

כאשר העלינו את ההיטל מ-100 דולר ל-200 דולר ואחר-כך ל-00 3דולר

אמרנו שהמטרה היא - והדברים כתובים בפרוטוקול - לצמצם את הנסיעות

לחו"ל מ-750,000 נוסעים למספר יותר נמוך. ב-1985 זה הצליח ונסעו 30%

פחות. היטל סל 300 דולר, היה היטל מונע. אחר-כך חזרנו להיטל של

150 דולר, אם הסכום השקלי היום הוא 210 שקל, הרי זה מפני ההצמדה

למדד המחירים לצרכן. הסכום המקורי היה 100 דולר. כאשר הוטלו ה-100

דולר, זה היה לפני שנכנסתי לתפקידי, ולא יכולתי להתייחס לשאלה, האם

המטרה היא מטבע חוץ או מס, אין ספק שיש כאן גורם פיסקלי וגורם של

מניעה, אם היינו.רוצים רק בגורם המניעה, היינו צריכים לחזור להיטל

של 300 דולר, אין ספק שיש הכנסה הכלולה באומדן ההכנסות בתקציב

שיוגש השבוע לכנסת, ואין ספק שסכומים אלה נקלחו בחשבו? כהכנסה

בתקציב, המטרה למנוע בזבוז קיימת גם היא אבל היא מהולה במטרת ההכנסה,

לשאלה איך אנו מתמודדים עם הבעייה של מטבע החוץ, אף אחד

אינו אומר, שלא צריך לשמור על יתרות מטבע החוץ, מה ששוכחים הוא,

שמטבע החוץ שקונים בבנק או בלילנבלום, מבחינת סך הכל של המשק, אלה

הם כלים שלובים, ללילינבלום אין בית-דפוס לדולרים, לילינבלום נזון

מתיירים הבאים מהגדה, יש ביקוש והיצע והכלים שלובים, אם לוקחים

יותר מהבנק, לוקחים פתוח מהמקור הזו; ואם לוקחים מהמקור הזה, לוקחים

פחות מהבנק, אבל אז גם אלה שמוכרח מטבע חוץ מוכרים יותר למקור

הזה ופחות לבנק, אם השער בלילנבלום היה יותר גבוה מאללר בבנק, לפני

ה-15%, אפשר היה לומר שזה משחק של היצע קטן וביקוש גדול, אבל

ההיצע הוא אותו היצע, חוץ מזה אנו מחוקקים חוקיה בשביל אנשים הגונים

וישרים, אם שער מטבע החוץ לנוסעים לחו"ל הוא 1,51 שקל הדולר, זה

צריר להיות גם השער לרכישת שירותי קרקע, ורכישת שירותי קרקע זה לא

דבר פסול, אם אדם נוסע לחו"ל והטיול עולה לו 3,000 דולר, מדוע

אותו היטל שאתה משלם על ההקצבה של 800 דולר, תשלם

גם על שירות זה, אבל תשלם אותו כאן, ואז סוכן הנסיעות לא יפגע והערך

המוסף ישאר בארץ,

אם ה יינו רוצים לחסוך מטבע חוץ, היינו צריכים לקבוע היטל

פרוהיביטיבי, ההיטל הזה איננו פרוהיביטיבי, הוא מהול - בחלקו הוא

מניעה ובחלקו הוא מס שנלקח בחשבון בהכנסות התקציב,

כאשר אני נפגש עם מהנדסים המסבירים לי איך המטוס פועל,

אינני בודקי יושבים מומחים במכס ובודקים והם אומרים שההצעות שהוצעו

כאן אינן ברות-ביצוע, אנחנו נעלה שער מטבע החוץ על כרטיס שמשולם

על-ידי חברת התעופה? אני לא אלאה אתם בהרצאה של שעשתייה כיצד זה

מתבצע, כל הדברים האלה אכלנו במשך שנתים, בדקנו עם בנק ישראל, בדקנו

עם המומתים של המכס ועם המומחית של חברות התעופה, והמסקנה היא פשוטה:

יש לנו אפשרות ללכת בדרך בלתי-מוסרית ולהמשיך בהיטל של 20% על הכרטיס, .

שישולם על נסיעותיליעדים קרובים ולא ליעדים רחוקים ולהמשיך בשיטה

הלא מוסרית של כרטיסי-דודה, אם זו תהיה ההחלטה, אני אציע לשר האוצר

למשוך שני החוקים, האחד בקשר לשירותים והשניה בקטר לאי-הצמדה ונמשיך

לחיות כפי שאנו חיים היום, אם זה רצון הכנסת, שהיא המוסד המחוקק,

אנחנו נציית ונבצע ב-100% כל מה שמוטל עלינו,

מה על הנתונים?

איר הגענו ל-270 שקל ולא ל-250 שקל? לקחנו בחשבון כמה

נפסיד מהמעט שאנו בכל זאת גובים מה-20% על הכרטיס ו-321/4%על שירותי

הקרקע והגענו לסכום שהוא פחות או יותר 50-35 מליון שקל" אמרנו:

57 שקל כפול 600,000 נוסעים, זה גם כן 50-55 מליון שקל" בצורה כזאת

הגענו ל-274 שקל"

מבחינת הכנסות המדינה נוכל לחיות כפי שאיו חיים היום, באנו

עם הצעה תמימה לתקן מצב פסול של כרטיסי דודות ושל רגרסיביות, לבטל

נורמות פסולות.

מה שנוגע להצעה לגבי הגבלת שירותי הקרקע, הדבר איננו בר-ביצוע.

אדם בכל זאת רוצה לנסוע למקום רחוק ולהזמין שירותי קרקע. אני יכול

לא, אם שירותי הקרקע מוזמנים פה, או נקנים פה, זה מאפשר

לענף להתקיים, אם נשלח את הנוסע לקנות אותם בחו"ל,הוא יקנה אותם

בחו"ל, לכן איננו יכולים לקבל את ההצעה לקבוע תקרה. איפה נרשום

את הדברים? ואם אדם רוצה לנסוע שלוש פעמים בשנה, לא יוכל לנסוע?

לגבי רומני ה ומצרים ישאר המצב כפי שהיה"

אין חובה, חבר-הכנסת ויינשטיין, לקנות את ההקצבה של 800

דולר בבנק. אתה רשאי לקנות, אינך חייב, מותר לך להחזיק 2000 דולר

לנפש, 1500 דולר בהמחאות נוסעים ו-500 דולר במזומנים.

ומי שאין לו דולרים בבית?

יכול לקנות 800 דולר ויכול שלא לקנות.

אדם שאין לו 2000 דולר בבית, האם יש חובה עליו לרכוש מטבע

חוץ אצל סוחר מוסמך?

עד לפני שלוש שנים היה מותר לקנות 5000 דולר, 2500 דולר

בהמחאות נוסעים ו- 500 דולר במזומנים ללא קשר עם נסיעה, וגם לנסיעה

לחו"ל עוד 5000 דולר ולא היתה חובה לרשום. יכולת לקנות 000 3 דולר

ב-10 סניפים של בנקים לנפש, כולל תינוק. יום אחד החליטו שזה

יותר מדי ואמרו שכל מי שיש לו 5000 דולר, צריך למכור 1000 דולר לבנק,

בינתיים הרזרבות האלו הצטמצמו, כי אנשים ראו מהדולר יורד ואינו

נושא ריבית, יש הערכה בבנק ישראל שב-1986 500 מליון דולר מהסוג הזה

נמכרו בלילינבלום, ואלה היו המקור לחלק מהצריכה הגואה, כי אנשים

הגיעו למסקנה, שבמקום להחזיק דולרים עדיף למכרם בלילנבלום ולקנות

מכונית, שער הדולר הנמוך בלילנבלום אומר שהיה היצע גדול של דולרים.

אם אתה נהג מונית ואתה מקבל דולרים, מותר לך להחזיק עד

500 דולר.

אתה טועה. מותר לנהג מונית לקבל את הכסף בדולרים והוא

חייב להעבירם מייד לבנק. הוא יכול להחזיק 500 דולר שנשארו לו מתקופת

הפטור,

אם יש לי 500 דולר מאותה תקופה, מותר לי ל יוציא אותם?

י. ברון;

כן.

א. שלום;

למה עוצרים?

מותר לך לקחת 800 דולר, מזה דולר במזומנים ו-500 דולר

בהמחאות נוסעים" ואין שוס חובה להראות שקנית אותם.

חבר-הכנסת גדעוז גדות שאל, מדוע לא נתנו לו כרדיט, מדוע

לא אימצנו את הצעת החוק שלו - אנחנו אימצנו את הצעת החוק שלו, אלא

שלפי הדרך שהוא הציע. היינו צריכים ללכת בדרך של חקיקה ראשית,

ואנחנו מצאנו שאפשר לעשות זאת בשתי תקנות.

הדרך שלכם יותר טובה, אבל הייתם צריכים להזכיר את הצעת

החוק של חבר-הכנסת גדעון גדות.

י. ברון;

זה היה בכל העתונים שאמרתי, שאימצנו את הצעתי-רחוק הפרטית

של חבר--הכנסת גדעון גדות ונביא ז:.?ת בדרך של תקנות.

לגבי משיכת תקנה אחת, אין לנו אפשרות להרשות לעצמנו אבדן

קופה בסכום של 35 מליון שקל. משום כך, לא בגלל רוע לב,אם תרצו

לאשר רק תקנה אחת, אין לנו מקור כספי. אני אינני מושך תקנה, אבל שר

האוצר לא יחתום של זה.

מה אנחנו מבקשים - ואני מציע שתשקלו את הרברים? אנחנו-

מבקשים לעשות סדר בנושא זה. אי אפשר להמשיך לחיות עם המצב הקיים.

עם ועדת הכספים בדיעה שאפשר לחיות עם הקיים, אנחנו נעשה זאת, ולא

יהיה שום דבר. לא באנו לבקש להקטין הוצאה או להגדיל הכנסה.

באנו לבקש הקלה גם למינהל המכס וגם לציבור וגם לנקות את השטח מבחינה

מוסרית" אם נראה לכם -- נשמ. אם לא נראה לכם, ראתם חושבים שצריך להמשיך

בדרך הקודמת, אין בעייה.

ח. רמון;

מר ברון, אתה אינך מקשיב לנו. אתה בא עם אידיאה פיקס וזהו.

אתה אמרת שהיעד הוא מטבע חוץ, שהיעד הוא מהול, מהול מאד.

י. ברון;

לא אמרתי "מהול מאד".

ח. רמון;

אני אמרתי. היה. .יעד שני '- היעד הפיסקלי. כל שנה ההתקחויות

בנושאים אלה היו בצד הפיסקלי. ההצעה שאתה מציע עכשו, ששירותי הקרקע

יהיו בלתי-מוגבלים - -

י. ברון;

גם היום הם בלתי-מוגבלים.

ח. רמון;

הם מוגבלים על--ידי ההיטל של ה-321/4% זו המניעה לזעליה -

דברנו. אם אתה צריך 5000 דולר לשירותי קרקע ועל זה אתה צריך לשלם

321/4% לא תיקח פה שירותי קרקע.

מה היה הרעיון של הפטור? למה עודדנו את- רכושת שירותי הקרקע

בארז? על-מנת למנוע הוצאת מטבע. למה נתנו פטרו- למי שקיבל כרטיס? כי



ח. רמון

הוא חסך מבטע חוץ אם זו המטרה, כל התיאור של עבריינות-לכאורה אינו

עומר, כי זה חסך מטבע חוץ. ?

אני אינני מקבל שעל כל דולר שבו קונים מקרון ומכונת כביסה

יוטלו מסים כברים והרולר היתיד שיהיה זול, יהיה רולר הנסיעה לחו"ל.

זה לא מקובל עלי על-מי הפיסח עולמי- יכול להיוח שמישהו חושב שעריף

לעודר רולר נסיעה לארצות-הברית מאשר רולר למכונת כביסה 30% היטל

מקבילים ל-30% מכס על מכונת כביסה שאני מייבא- אבל אני אינני הולך

לקיצוניות כזאת, אבל אם אומרים עכשו שהיתה התחמקות ממס, ההתחמקות

ממס היתה כי היה פטור,

על זה לא השבתי, אני מתנצל"

מתברר שיש חלק גדול של כרטיסים הנרכשים על-ידי ישראלים,

הנמצאים בחו"ל, ואם תתקבל ההצעה שלך, אם לא יגיעו לישראל שכדי לצאת

ממנה יצטרכו לשלם 20%.

מדוע?

ההיטל הוא היטל קצוב ואין לו השפעה, לעומת זאת אחוז ממחיר

הכרטיס יש לו השפעה. יש אנשים באים מחו"ל ונוסעים דרך ישראל לדרום-אפריקה.

יש קטעים של המשך הנסיעה.

הבעייה היא לא פיסקלית. הבעייה היא מינהלית. פעם אמרו שאפשר

לגדל בארץ הכל, אפילו קפה, השאלה היא העלות. ישראלי שנמצא בחו"ל

ויגיע עם כרטיס נסיעה לוד-ניו-יורק-לוד, הוא אינו נזקק לשירותי נסיעות

בארץ. הוא בא עם כרטיס ויוצא עם הכרטיס. כאשר הוא משלם את המס של

100 דולר, הבנק יודע כמה לגבות. הוא אינו נכנס לסוכן נסיעות אך ורק

כדי לחשב את מחיר הכרטיס. לא ידוע לני איזה' סוכן נסיעות לתן שירות

כזה.

ח. רמון;

על הכרטיס כתוב מחירו.

יש אנשים שבאים עם כרטיס לונדון-ניו-יורק'-לוד--לונדון- אנחנו

נצטרך לגבות מס על הקטע לוד-לנדון. לחשב על כרטיס שעלה 1022 דולר,

כמה יצא הקטע לוד-לונדון , זה דבר בלתי-מעשי. בעבר הקמנו מנגנון

של המס ובכבל-בו-שלום ישבה יחידה שטיפלה בחישובים.

הרבה פעמים שמעתי אתכם אומרים: הדבר אינו ניתן לביצוע. אם זה

הסיפור, אני עוד יותר מתחזק בדעתי, הבעייה היא באמת שולית. אתה יכול,

מר שמעוני, לגבי טיסות כאלה לקבוע את המס באופן שרירותי, כנ?ו שהמס

הקצוב הוא שרירותי, אתה יכול לקבוע 10% ממחיר הכרטיס תל-אביב-לונדון.

אתה מפרסם או זה ולא תהיה בעייה. אני מדבר 7!ל תושבי מדינה ישראל,

ואני רוצה לעשות צדק קודם כל עם תושבי מדינת ישראל,

הבעייה שלי היא אחת, שלגבי ההיטל של -20% היו פטורים, ואני

מציע לבטל את הפטורים ולהוריד את ההיטל ל-10%, בלי פטורים ובלי ספורים.

אתה מציע 10%?



ח. רמון;

10% בלי פטורים, כמו מס קצוב בלי פטורים, ברגע שיש פטור,

יש "טריקים", בעיקר שהמאפיין של החוק הוא מיטוי ולא חסכון במטבע חוץ.

ברגע שזה 10% בלי פטורים ובלי סיפורים, נגמר הענין ואין חכמות והתחכמויות

כמו שאין לגבי מס קצוב.

אתה מציע להשאיר מס קצוב?

כל הרעיון הוא שמס קצוב הוא רגרסיבי, יש אומרים: מטעמים

מיכהליים של קבוצה מצומצמת נעלה את המט הקצוב ל-270 שקל, כלומר, נעשה

אותו יותר רגרסיבי ונבטל את ה-20%. מה שאמר מר ברון זה לא רציני.

אתה אמרת שרק אנשים ברמה גבוהה השתמשו בפטור, ברגע שהפטור נעלם,

המס מתחיל להיות פרוגרסיבי, כי אי אפל.יר להתחמק ממנו.

אין פה שום בעייה מינהלית, אנשי המכס עשו דברים יותר מסובכים"

על כל כרטיס יהיה מס של 10% פלוס 100 רולר מס קצוב, זה יהיה 150 שקל,

פלוס 10% וזה יהיה פרוגרסיבי. בלי בעייה מינהלית. עם כל הכבוד למר

ברון, מה שנאמר על-ידו בא מטעמי עצלנות על חשבון הפרוגרסיביות. אני

מוכן להוכיח לכם את זאת ומוכן לשבת אתכם על הטפטים, זה לא מטוסים,

אם אני רוצה לנסוע לארצות--הברית, אני קונה כרטיס לקפריסין

ומשלם עליו10%, ושם אני קונה כרטיס לארצות-הברית,

ח, רמון;

מכיוון שיש מס קצוב של 150 שקל, הקומבינציה הזאת לא תשתלם,

אבל אח אתה עושה את זה, אני חוסך מטבע חוץ,

והמטבע חוץ הזה צומח על העצים?

כאשר יש מס קצוב של 150 שקל, בנסיעה לארצות-הברית על-ידי

התרגיל הזה תחסוך 40-50 דולר,

אם לא היה העני- של קפריסין, הייתי הולך על השיטה של חבר-

הכנסת צבן, ולא מציע מס קצוב. בגלל קפריסין אני מציע מס קצוב.

היו"ר מ. גרופר;

למה אתה נגד הורדת כל ה- 20%?

אם יקבלו את ההצעה של חבר-הכנסת יורם אירידור, אינני יכול

להיות נגדה. הבעייה היא שיש פה אבדן הכנסה, חבר-הכנסת ארידור

הציע מס קצוב של 100 דולר, ואז אמר מר ברון שהוא מפסיד 30-35 מליון שקל

הכנסות, אנחנו איננו יכולים, כאשר מתווכחים היום על קיצוץ בתקציב משרד

הבריאות בסדר גודל כזה, לוותר על מקור הכנסה כזה. אבל אם.אנחנו

רוצים לקבל הכנסות, אני רוצה לקבל אותן בצורה ככל האפשר יותר

פרוגרסיבית ולא בצורה רגרסיבית ותוך חסכון של מטבע חוץ, אינני מתווכח

על הסכום שהאוצר רוצה לקבל. הוא רוצה לקבל 40 מליון שקל, יקבל 40

מליון שקל .אני מתווכך על "איך" יקבל, אם האוצר יגיש שהוא רוצה לקבל

10 מליון שקל, אני הולך להצעה של חבר-הכנסת ארידור, מול סכום כזה

אני לא אעשה את הסיבוך,

אתה מציע מס קצוב?

אני מציע 10% פלוס 100 דולר, היום יותר מחמשים אחוז מאלה

שהיו אמורים לשלם 20% משלמים אפס, לפי הצעתי הם ישלמו 10%.

10% מכולם זה כמו 20% מחצי,

ח, רמון;

אני מוכן שיהיה מס קצוב פלוס 10%, כי אני לא רוצה שיהיה אבדן

הכנסות.

י. ברון;

זאת אומרת 213 שקל?

לא 213 פלוס -10% ולא 274 פלוס 10%, אלא 100 דולר פלוס 10%.

אני מתנצל שיצאתי לשתי דקות בזמן שדיבר מר ברון, אבל אני עומד

על בקשתי, שתניח על שולחן הוועדה את הנתונים.

מסרתי נתונים ב על-פה.

י. צבן;

אני בטוח שיש לך עוד נתונים וגם לגבי החלופות השונות שנדונו,

אני מציע שתגישו הערכה לגבי המשמעויות הכמותיות שלהן,

אני רוצה להצביע על תהליך השחיקה בעמדותיהם של חלק מהחברים

בוועדה. כאשר עלה העניז לראשונה, חלק גדול מחברי הוועדה למחברי הכנסת,

בתרועה גדולה תבענו פטורים לכמה קבוצות של אזרחים; תבענו פטור לחיילים

משוחררים בשנה-שנתיים הראשונות לאחר השחרור, פטור לעולים חדשים, פטור

לסטודנטים הנשלחים ללמוד בארץ, ואז לא הצלחנו להעביר את הדבר, השחיקה

שעושה בנו האוצר היא כזאת, שהיום לא מעלים את הנושאים האלה,

זה ענין של חקיקה ראשית,

הכנסת הזאת, עד כמה ששמעתי, מסוגלת גם לחקיקה ראשית,

י, ארידור;

אני רוצה להסביר למה שתי ההצעות, של חבר-הכנסת רמון ושלי,

יותר טובות מההצעה שלך, מר ברון, אם כי אינני תומך בהצעה של חבר-

הכנסת רמון, ההצעה שלנו פשוטה, היא אומרת: אין צורך ואין תועלת

להטיל מסים כאלה, כי אם אתה מונע אח הוצאת מטבע החוץ על-ידי נסיעה

לחו"ל, אתה מוציא את מטבע החוץ דרך הייבוא" מבחינת מטבע החוץ, הדבר

אינו משנה. הלזאלה אם אחה משלם יותר מס דרך הייבוא או דרך הנסיעה

לחו"ל, זו שאלה אחרת"

יחד עם זאת אינני שוללי לחלוטין כל שימוש במס נסיעות, אבל אני

מתנגד למס נסיעות שהוא רגרסיבי, מס נסיעות שהוא רגרסיבי, הוא לא

מס נסיות, הוא מס על עצם הזכות לצאת, והיטל זה פוגע באוכלוסיה

החלשה, אלה שיש להק, אין להם בעייה,



י. ארידור

לא מענין אוחי מה מקור

הכרטיס, עצם העובדה שאתה יוצא, אתה משלם מס. אבל כיוון שאי אפשר

להכביד את המס הזה יותר מדי, הוא אומר: נטיל 10% ממחיר הכרטיס,

אבל מקור הכרטיס לא רלבנטי,

מה קורה לכרטיס שנקנה בחו"ל?

מה קורה כאשר מישהו תורם תרומה לנכי צה"ל טלוויזיות?

ברור שאם בא ??? מחו"ל עם כרטיס ורוצה לתזור, אני לא לוקח

ממנו. אבל אם בא אזרח ישראלי מחו"ל עם כרטיס טיסה שקנה שם, איר יגבו

ממנו את המס?

אינני יכול לגבות מס על כרטיס שנקנה בחו"ל. המדינה מתערבת

במה שאדם עושה במטבע החוץ בחו"ל? היא אינה מתערבת.

זה "כרטיס דודה",

לא, זה לא "כרטיס-דודה" .

ברגע שאזרח בעל דרכון ישראלי יוצא מהארץ עם כרטיס, מניין אני

יודע איפה הונפק הכרטיס?

ברגע שהוא יוצא מהארץ עם כרטיס, כמו שאתה דרוש ממנו מס קצוב,

אתה דרוש 10%.

י

איר הוא ישלם, על איזה קטע מהכרטיס?

אתה יכול לקבוע שהוא ישלם על הקע הראשי של הכרטיס.

איך יחשבו?

לכל יעד. ? י --

יש 5-6 יעדים. י

.

כאשר קבלו כרטיסי חינם, קבעתם יעדים: כרטיס חינה לאירופה -

100 דולר, כרטיס חינם לדרום-אמריקה - 200 דולר.

י . ,

לא נוכל ללכת על זה.

יש בצבא כל-מיני שיטות ליל פיקוד והשיטה הגרועה ביותר היא

כר אני רוצה; כלומר, אתה נותן פקודה בגלל זה שיש לך דרגה.

המלים "לא נוכל ללכת על זה מקבילות לשיטת פיקוד זו.



י. ארידור

מכנית אין בעייה, כבר התגברנו על דברים טכנים. קח דף נייר

ורשום עליו 20 היעדים שאליהם יוצאים מישראל, לפי סדר האלף-בית העברי

או האנגלי . זה מספיק בכדי שלא יהיה צורך לעשות חישובים. זה לגבי

הישראלי היוצא לחו"ל. אם הוא קרבה דברים בחו"ל, אינני יכול לגבות ממנו

את המס, גם לפי השיטה שלך אינני יכול לגבות" לכן צריך לעשות השוואה

יחסית, אם על החלק שאתה יכול לגבות, אתה יכול לעשות זאת יותר צודק.

אני מסביר שגם בשימה שלך, מר ברון, שבה אתה מטיל מס אבל

לא על כרטיס-דודה, אדם יכול להגיד: אני לא מבריח מטבע חוץ, אני לא

מסדר כרטיס-דודה ביציאה מישראל. אבל בחו"ל זה כבר חוקי, זו באמת יכולה

להיות דודה או שכן, הוא לא עובר על פקודת מטבע החוץ, אין לי טענה אליך.

בין שתי השיטות, השיטה שמציע חבר-הכנסת חיים רמון יותר צודקת, מבחינת

ההכנסות היא ניטרלית, לפי ההגדרה שלו.

לגבי השיטה שאני מציע, אני אומר: בגלל כל-מיני שיקולים שאינם

קשורים במטבע חוץ, אלא בהנחה שאתה מגדיל את החסכון, כלומר בגלל זה

שאתה לא מאפשר לאדם לנסוע לחו"ל, האיש ישנה את יחס התצרוכת ולגדיל

את החסכון, ההנחה שאדם מגדיל את החסכון בגלל זה שאתה לא נותן לא

לנסוע לחו"ל אינה עומדת במבחן" אם אתה לא נותן לו להוציא את הכסף

בחו"ל, הוא יוציא אותו בארץ על טלוויזיה ועל מכונית, וגם זה מטבע

חוץ, לכן הצעתי את הצעתי , ואתה אינך צריך להגיד, שאם אני מפריד

בין שתי התקנות, את מושך את שתי התקנות"

אנו נמצאים בעיצומו של החורף, עד לעונת הנסיעוח יש עוד מספר

שבועות שאפשר לחשוב על הענין, חברים העלו רעיונות. במקום לדחות את

כל הרעיונות, קוראים את הפרוטוקול, שומעים מומחים, ואם לאחר מכן

האוצר ישכנע אותנו, ניחא, אבל לא הייחי רוצה שניכנס לעימותים לים

האוצר. חברים העלו הצעות. אני רואה פגמים בכמה מההצעות, כי אם

אתה מטיל את המס על הכרטיס הראשון, כל ישראלי יצא לרומא וימשיך נ?שם,

בהצעת התקציב שאתם מציעים כתוב שהתקציב הוא נומינלי והוא

ישתנה אחת לחצי שנה. כאשר תזמינו עבודות מספקים, תקבעו מחירים קבועים

ואחר-כך החשב יוכל לשנותם. אם אתם קובעים תקציב נומינלי, מדוע אתם

רוצים היטל נסיעות צמוד?'

לא צמוד, אנחנו מציעים לבטל את ההצמדה.

אם נלך על היטל קצוב של 270 שקל, נניח במקביל הצעת חוק

שתבטל את ההצמדה, זה אמור אם ההיטל יהיה 270 שקל. אם לא נגיע לזה

איננו רוצים לשנות את השיטה"

כל ההצעות שהושמעו פה בלי יוצא מן הכלל כבר הוצעו בעבר, ישבו

נציגי המפקח על המטבע,בבנק ישראל והמכס שלושה חדשים וניהחו אח כל

ההצעות, כאשר אני בא ומשיב אח התשובות שאני משיב, אני משיב אותן לא

מפני שכך אני רוצה, עוד לא קרה מקרו: שקבלנו הצעות שלכם ולא תיקנו,

אנו מפסיקים את הדיון בתקנות אלו, נציגי האוצר ישבו עם

חברי-הכנסח יורם ארידור וחיים רמון ויבררו. את הדברים, והמשך הדיון

יהיה באחת הישיבות הקרובות,



תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ ( הוראת שעה)(פטור מהיטל

להלוואה מחודשה)

(מכתבו של שר האוצר מיום ד' בטבת התשמ"ז - 5.1.87)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנוה היטל על שירותים מיובאים ונכסי

חוץ (הוראת שעה)(פטור מהיטל להלוואה מחודשת), התשמ"ז-1987.

דברי הסבר יביא מר ברון,

בחוק ההיטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ נקבע, שכאשר אדם

מוציא מטבע לחו"ל הוא צריך לשלם 15% היטל, יש מקרית שקבלו הלוואות

לפני שהחוק נכנס לתוקף והוא נכנס לתוקף ב-14 בנובמבר 1985. ניתנו

הלוואות לחברות-בנות או לאחרים ויש צורך לחדל1 את ההלוואות" כאשר

ההלוואה מתחדשת צריך לפטור אותו מההיטל, ההצעה היא לפטור מההיטל

הלוואות שניתנו לפני כניסת החוק לתוקפו"

אם אין-הערות, אני מעמיד להצבעה תקנות אלו.

הצבעה

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה)

(פטור מהיטל להלוואה מחודשת), התשמ"ז-1987 אושרו

תקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה)

(שינוי שיעור ההיטל ופטור מהיטל)

אדוני היושב ראש, בתקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי

חוץ (הוראת שעה)(שינוי שיעור "ההיטל ופטור מהוטל), התשמ"ז-1987,

יש סעיף אחד שאני מרקש להוציא ולאשר בנפרדת, כי הוא אינו סובל דיחוי.

מדובר ברכישת נכס חוץ שמקורו בכספי הנפקת מניות. יש הנפקות

של חברות ישראליות בחו"ל. החברה לפי החוק חייבת בהיטל על רכישת נכס.

היא צריכה לקחת את הכסף ולהעביר אותו לחו"ל. פתאום, בדרך, לוקחים

ממנה 15%. אנחנו מציעים לבטל זאת.

אם אין העדות, אני מעמיד להצבעה תקנה 2.

ה צ בו ע ה

תקנה 2 בתקנות היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ

(הוראת שעה) (שינוי שיעור ההיטל ופטור מהיכל), התשמ"ז-

1987 א ו ש ר ה

תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה

במשמרות)(תיקון), התשמ"ז-1987

תקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסות של תוטבי אילת

וישובי הערבה ( תיקון מס' 3), התשל"ו-1975

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובים מסויימים ובהאחזויות

נח"ל)( תיקון מס'6). התשל"ה-1975

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה . (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות;

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת וישובי הערבה



פ. גרופר

ותקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בי17ובים מסויימים ובהאחזויות נח"ל).

דברי הסבר יביא מר מרון.

תקנות אלו הן בתוקף עד 31 במרס 1987. במסגרת הדיונים על

הרפורמה במס שקלנו ביטול פטורים אלה ואמרנו שאין טעם להאריך את התקנות

אלא עד 31 במרס 1987. אנחנו הצענו ביטול הפטורים והממ17לה לא אשרה.

יש הצעה לדון מחדש על כל מערכת הפטורים, אולי במסגרת של ועדת מומחים.

לכן איננו יכולים להשאיר תקנות אלו תלויות באוויר, אנו מבקשים להאריך

תקפן עד סוף שנת המס, עד 31 בדצמבר 1987.

פ. שטרית;

מוצע להאריך את הפטורים לכל הישובים?

כן.

אני נגד.

כי זו שערוריה. אינני תול1ב שיש הצדקה לתת הנתות לישובים שלא

מגיע להם, בודאי ובודאי לא הגבלה של תקרה. אני מוכן לפתוח בדיון.

בבקשה.

לסעיף 1 במכתבו של שר האוצר אתה מתנגד?

לא.

יושב ראש הוועדה קיבל מכתב מהתעשיינים בר הם מבקשים להעלות

את הזיכוי מ-15% ל-20% ולקבוע תקרה יותר גבוהה.

לסעיף 2 במכתבו של שר האוצר אתה מתנגד?

לא.

אם אין התנגדות, אפשר לאשר תקנות אלו.

אני מעמיד להצבעה תקנות אלו.

הצבעה

תקנות מס הכנסה (פיעור המס על הכנסה בעד עבודה

במשמרות)(תיקון), התשמ"ז-1987 א ו ש ר ו

תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס על הכנסות של תושבי

אילת וישובי דערבה)(תיקון מס' 3), התשל"ו-1975 אושרו

לגבי תקנות מס הכנסה ( הנחות ממס בישובים מסויימים ובהאחזויות

נח"ל)(תיקון מס' 6), אני מבקש לקבל רשימת כל הישובים, המקבלים הנחות

ממס.

אנו דוחים ????????????????????????????



צו תעריף המכס והפטורים ומס שניה על טובין (תיק ון), התשמ"ז-1986

צו הסדרת יבוא טובין (הפקדה)(היקו7 מס' 3). התשמ"ז-1987

אנו עוברים לנושא האחרון בסדר-היום: צו תעריף הנ?כס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון) , התשמ"ז - 1986

וצו הסדרת יבוא טובין (הפקדה) (תיקון מס' 3), התשמ"ז-1987.

בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ( תיקון) מוטל

מס על מרצפות לתדרי מחשבים או לתדרי מיכשור דומים-

הצו השני ענינו צמצום לזיעור ההפקדה"

אני מעמיד להצבעה צווים אלה.

הצבעה

צו תעריף המכס והפטורים ומס שניה על טובין

(תיקון), התשמ"ז-1986 א ו ש ר

צו הסדרת יבוא טובין ( הפקרה)(תיקוז מס' 3:),

התשמ"ז-1987 אושר

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה. 13.00