הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסו! לא מתוקן



פרוטוקול מסי 401

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, י"ג בטבת התשמ"ז - 14.1.87, בשעה 9:00

א' ויינשטיין - מ"מ היו"ר

י' ארידור

די דנינו

אי ורדיגר

י' מצא

ע' סולודר

יי צבן

די צוקר

ת' רמון

ג' שפט

די תיכון

מוזמנים;

יי בן-אהרן - מנכ"ל משרד ראש הממשלה

יי דרורי - הממונה על שוק ההון

חי עינת )

עי שגב ) משרד האוצר

מי שגיא )

א' שומר - משרד ראש הממשלה

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

רשמה;

אי ברק

סדר היום; שינויים בתקציב לשנת 1986

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון סל מדד ופטור ממס הכנסה)

תקנות עידוד החסכון (תכניות צמוד סל ופטור ממס הכנסה)

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון חדשי צמוד לסל ופטור ממס הכנסה)

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון סל הכנסה חדשית ופטור ממס הכנסה)

(21 בנקים)

תקנות מע"מ (תיאומים לשנת המס 1986)

אי-החלת הוראות סעיף 11א' בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים על התעשיה

האוירית, על בנותיה, על בנק החקלאות וחברת בזק



היו"ר א' ויינשטיין;

אני פותח את הישיבה.

שינויים בתקציב לשנת 1986

פניה 235 - משרד ראש הממשלה.

אני מברך בשם כל חברי הוועדה את המנכ"ל החדש של משרד ראש הממשלה. האם יש

שאלות בענין הפניה הנ"ל?

עי סולודר;

אני מבינה שיש פה הוצאות נוספות עבור המשרדים של השר ארנס והשר מודעי וכן

למשרד של סגן השר. אם אינני טועה, מדובר על תוספת תקני כות-אדם. אם צריך לחדש

שטיחים או לשלם עבור הובלות ממשרד למשרד, זה מובן. אבל לשרים האלה היו גם קודם

עוזרים. מדוע יש צורך בעוזרים נוספים?

בנוסף למה ששאלתי, היות ואנחנו מדברים על צמצום בכוח-אדם, האם זה במסגרת

שיא כוח אדם במשרד?

אי דמביץ;

זה מהרזרבה הכללית.

עי סולודר!

מדברים על צמצומים במשרדי הממשלה. אין עומדים בהם.

די צוקר!

אני רוצה לדעת לגבי סעיף אי מדוע יש צורך בהגדלת הלשכה של השר ארנס בשני

תקנים? אני מצטרף לשאלה של חבר-הכנסת סולודר בנושא.

לגבי סעיף וי - אני מבקש לדעת בכל הכבוד קצת יותר פירוט לגבי המסעות, גודל

המשלחת, מי נסע. זה נראה לי לא מעט כסף.

י' בן-אהרו!

ידוע שהשר בלי תיק ארנס קיבל אחריות על נושא המעוטים

ויהדות ברית-המועצות. לצורך תפקודו הוא נזקק לדובר ויועץ שהוא יועץ לכל הנושאים

שהשר ארנס מטפל בהם, גם לענין מגזר המעוטים.

אותו יועץ מטפל גם בענייני המעוטים וגם ביהדות ברית-המועצות?

יי בן-אהרן!

כן. הוא מייעץ לשר ארנס. היועץ הוא אחיו של חבר-הכנסת מרידור.

לגבי הצמצומים - כמובן שהצמצומים שהוחלט עליהם במסגרת ההחלטות של הממשלה

יחולו גם על משרד ראש הממשלה. יש מקום שצריך להוסיף ויש מקום שנצמצם, וכך נעשה.



לגבי הטיסות, הסכום של 400 אלף שקל, מדובר על הטיסות של ראש הממשלה הקודם.

אלה טיסות של מטוס חיל האויר. כל טיסותיו של ראש הממשלה דאז לארצות-הברית

ולאירופה היו במטוס וזיל האויר ואנחנו משלמים לחיל האויר. עיקר ההוצאה מתוך ה-400

אלף זה עבור המטוס, ומספר האנשים לא משנה.

די תיכון;

לסעיף 4 - אני מבין שכאשר ראש הממשלה טס מצטרפים אליו עתונאים ונספחים. האם

העתונאים משלמים כסף וכמה, והאם זה יורד מה-400 אלף?

די צוקר!

לא מובן לי מדוע. היה שר אחר שהיה אחראי לגבי נושא

המעוטים. בנוסף לכך, לא שמעתי שהשר ארנס מונה כאחראי לגבי הנושא של יהדות

ברית-המועצות. זו שמועה חדשה שהגיע אלי היום.

עי סולודר;

ו

אני רוצה לשאול מבחינת הסך הכול, הרי התפקידים היו קודם ואותם אנשים עברו

למשרד החוץ. אם נוספו או פחתו, על זה דנו במשרד החוץ. אבל סך כל התפקידים האלה

היו במשרד ראש הממשלה, אז למה צריך צריך להוסיף, אלא אם כן עכשיו יש יותר?

יי בן-אהרן;

לשאלה הראשונה בענין טיסות העתונאים - כמובן גובים מהם את הסכום בהתאם

למחיר המסחרי של הטיסה. כך היה נהוג.

לגבי השר ארנס ותחום האחריות שלו - ראש הממשלה האציל אליו סמכויות בנושאים

שהוא מטפל בהם. בין היתר ביקש ממנו לטפל גם בנושא יהדות ברית-המועצות.

לשאלה השלישית בנושא התקנים - נכון, השר ויצמן טיפל בין היתר בנושא הזה.

השר ארנס קיבל יותר תחומים מכפי שהיו לשר ויצמן, למיטב ידיעתי. לצורך זה הוא

זקוק ליועץ. הכול נעשה במסגרת של משרד ראש הממשלה שהוא מאוד מצומצם בכוח-אדם

ושתמיד עמד בכל דרישות הצמצומים יחסית לכל שאר המשרדים באופן מוחלט. כדאי שזה

יהיה ידוע לחברי הוועדה.

חי רמון;

אני רוצה להבין מה קרה עם האנשים שהיו במשרד החוץ? כתוב 3 תקני כוח-אדם

להעברת סגן השר רוני מילוא למשרד ראש הממשלה. מה עם שלושת האנשים שהיו עם סגן שר

החוץ במשרד החוץ?

י' בן-אהרן;

חיו תקנים במשרד החוץ לסגן השר רוני מילוא שבחלקם עברו למנכ"ל המדיני יוסי

ביילין, ולכן אנו זקוקים לתקנים נוספים. לגבי יוסי ביילין זה תוספת של משרד

החוץ. זאת הסיבה שרוני מילוא חיה זקוק לתקנים. יוסי ביילין זקוק למזכירה, לנהג,

ליועץ, כי הוא מנכ"ל.

יי מצא;

בעקבות התשובה הייתי מבקש לתקן את סעיף גי ולציין ששלוש המשרות הקודמות

שהיו במשרד החוץ עברו למנכ"ל החדש.



גי שפט;

עם כל החשיבות לתקנים הנוספים, אני מתנגד גם לתוספת במשרד ראש הממשלה וגם

במשרד החוץ. אני חושב שבשני המשרדים האלה למרות ביצוע הרוטציה לא צריך היה

להוסיף את התקנים הללו.

אי ורדיגר;

הייתי מציע להעביר מכאן באמצעותו של מר בן-אהרן מסר לראש הממשלה, היות

ואנחנו לאחר פיחות של 10%, לעשות פיחות בשרים ובסגני שרים, כיוון שזה מנופת וכל

שר וכל סגן שר צריך צוות, ובא אחריו שר ללא תיק נוסף שצריך צוות נוסף. אני חושב

שבמצבנו הכלכלי אין זה משמש דוגמא יפה לציבור שלנו. זה כבר יותר מדי מנופח.

חי רמון;

אני מבקש שייעשה סדר ונברר פעם אחת כמה תקנים נוספו לעובדי המדינה כתוצאה

מהרוטציה ואיפה הם נוספו. בעיקר כמה נוספו כתוצאה מהרוטציה בשני המשרדים שזה

משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, כי שם היתה רוטציה. אני רוצה לקבל דיווח מלא כמה

כוח-אדם צורף.

די דנינו;

בהמשך לשאלתו של חבר-הכנסת חיים רמון, הייתי רוצה לשמוע בנוסף לתקנים, עם

כמה עובדים נחתמו חוזים. כי מצד אחד באה הממשלה ואמרה שצריך לקצץ ומצד שני

הכניסה עובדים בדלת האחורית. אני רוצה לדעת כמה נכנסו בדלת האחורית.

נעביר את שאלתו של חבר-הכנסת חיים רמון כשאלה לנציב שירות המדינה.

חי רמון;

יושב פה מר שומר שהיה האחראי על ההעברות, למה צריך לחכות לנציב שירות

המדינה?

היו"ר א' ויינשטיין;

אני מכריז שגמרנו את השאלות. נשמע עכשיו את התשובות.

לשאלה כמה תקנין נוספו במסגרת הרוטציה - כל תוספת התקנים במסגרת הרוטציה

מופיעה במסמך הזה, וזה פועל יוצא מכך שיש שר בלי תיק חדש, מודעי. לגבי היתר היה

קיזוז, עברו אנשים ממשרד ראש הממשלה למשרד החוץ. התוספת היא של המנכ"ל החדש

במשרד החוץ עם עוזריו והשר יצהק מודעי עם עובדיו.

חי רמון!

כאשר השר מודעי סיים את תפקידו כשר בפעם הראשונה, עובדיו לא פוטרו, לפי

מיטב ידיעתי. לפחות אחד מהם אני יודע בוודאות שלא פוטר. כלומר, העובדים שהיו עם

יצחק מודעי בסיבוב הראשון שלו כשר לא פוטרו, הם היו בחופשה ללא תשלום. באיזשהו

מקום היה התקן שלהם, ידיד אישי שלי היה יועצו של השר מודעי לענייני תקשורת, מר

טילוואן שלום. הוא באמת חבר שלי. הוא היה יועץ לשר מודעי כיועץ שלו, עבד במשרד,

לא פוטר מעולם משירות המדינה בתקופה שמודעי לא היה שר. ברגע שמודעי תזר לממשלה,

הוא חזר לעבוד אתו. זאת אומרת, התקן הזה מעולם לא נמחק.



יי בן-אהרן;

אתה מבלבל בין אנשינו לתקנים. תקן היה לו במשרד המשפטים. במשרד המשפטים הוא

ישב על תקן של יועץ, עוזר. כאשר יצחק מודעי עזב את משרד המשפטים והפך להיות שר

בלי תיק במשרד ראש הממשלה, אנו צריכים לאייש את התפקיד. מישהו אוזר תופס את

המקום.

ת' רמון;

הוא הגיע למשרד המשפטים עם השר ממשרד האוצר.

יי בן-אהרן;

התקן התמלא על ידי איש אהר.

ת' רמון;

נוספה משרה למשרד המשפטים.

תיכנט לדיו הזה במטגרת הדיונים על התקציב.

ת' רמון;

לא. אני רוצה לתשוב. אני רוצה להבין איך המנגנון מתנפח. שבאים ואומרים לי

שנוצרה משרה נוטפת למשרד- החוץ יהיו שלושה אנשים שעבדו עם רוני מילוא והם עובדים

היום עם המנכ"ל המדיני, אז זו תשובה. אבל יש אדם עם תקן במשרד המשפטים.

יי בן-אהרן;

לא ביקשנו תקן בשביל סילוואן שלום.

ת' רמון;

הוא עובד מדינה. מה זה חשוב לי?

יי בן-אהרן;

זה וזשוב.

הוא עובד מדינה שעבר עם השר מודעי. השר מודעי יצא מן הממשלה. הוא נשאר.

עכשיו השר מודעי חוזר לממשלה, אז אומרים, מה שיש, יש. עכשיו מוטיפים עוד שלושה.

אם הייתי אומר, העברה ממשרד למשרד, בטדר. נניח שמחר בבוקר השר מודעי עוזב את

הממשלה ויחזור שוב אחרי שלושה חודשים, ושלושת עובדיו שעכשיו אישרנו לא יפוטרו,

הם ישארו. הוא יבוא ולא יהיה שר בלי תיק במשרד ראש הממשלה אלא יהיה שר בלי תיק

במשרד האנרגיה. אז תיתן לו עכשיו עוד שלושה אנשים? הטידורים האלה הם הניפוח.

הצוות הקודם של מר מודעי הלך לאיבוד באיזשהו מקום בשירות המדינה.

לכן שאלתי על טך כל ההעברות. נוספו 8 תקנים. 3 אני יודע איפה הלכו, עבור

המנכ"ל המדיני במשרד החוץ. איפה עוד 5? אם היו במשרד החוץ 100 עובדים ונשארו

100 עובדים, זה לא איכפת לי. אם היו 100 עובדים ולקחו 10 עובדים ממשרד ראש

הממשלה והעבירו לשם, לא איכפת לי, כי המנגנון הממשלתי לא התנפח.



יי ארידור;

יש לנו דוגמא לניפוח מנגנון - יוסף בן-אהרן עזב את משרד החוץ ובמקומו באו

שניים.

חי רמון;

אומר המנכ"ל שסך הכול מכל הרוטציה זה מה שנוסף.

די צוקר;

זה לא נכון. אנחנו אישרנו לפני שבועיים תקנים במשרד החוץ.

חי רמון;

אז אני חוזר ומבקש תשובה ברורה לשאלה, שיהיה אחת ולתמיד סדר: כמה אנשים

נוספו לשירות המדינה, כמה אנשים מקבלים משכורת שלא קיבלו לפני הרוטציה מממשלת

ישראל כתוצאה מהרוטציה בשני המשרדים? האם פה מופיעים כולם? ואם מופיעים כולם,

שלושה אני יודע איפה הם, ואלה השלושה שבאו למשרד החוץ, והחמישה שבאו למשרד ראש

הממשלה - לתשומת לב, איפה נוספו שלושה מול חמישה - אם לא, אני מבקש תשובה ברורה

כמה סך הכול נוספו.

היו"ר אי ויינשטיין;

מר בן-אהרן, תאמר מה שאתה יודע.

יי בן-אהרן;

לגבי משרד החוץ אני לא יכול לענות לך, אני יודע יודע אם היתה תוספת. אמרתי

על השלושה של ביילין.

לגבי משרד ראש הממשלה - התקנים שנוספו כתוצאה מהרוטציה והם מהרזרבה הכללית,

מופיעים במסמך הזה. זה הכול.

היו"ר אי ויינשטיין;

אנחנו עוברים להצבעה.

חי רמון;

אני מבקש להפריד בין הסעיפים.

היו"ר אי ויינשטיין;

אי אפשר להפריד.

הצבעה

בעד אישור פניה 235 - 4

נגד - 3

נמנעים - 2

הוחלט; לאשר הפניה



פניה 238 -

היו"ר אי ויינשטיין;

מדובר בהעברות פנימיות במשרד הוזקלאות לצורך ביצוע מטלות של יחידת מחשבה.

מאחר וזו העברה פנימית במשרד, אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

לאשר

פניה 239 -

היו"ר א' ויינשטיין;

מדובר על שינויים פנימיים במשרד הבטחון, במי נהל האזרחי. אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

1

לאשר

פניה 243 -

מדובר בשינויים פנימיים במשרד התעשיה והמסחר, עקב התייקרות שכר הדירה

והארנונה העירונית שמשלם המשרד. אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

לאשר

פניה 244 -

אני רוצה לעכב את הפניה הנ"ל. אני רוצה ללמוד את הנושא.

הבנתי שיש שני שרים שפונים לכנטת לא ללכת בהתאם להחלטות הממשלה. אני מציע

שנשקול באיזו מידה כדאי לנו לקיים החלטות של שר החינוך והתרבות עד שיטביר לנו את

עמדתו הקואליציונית.

אנחנו לא נכנטים לדיון. אם מישהו רוצה לעכב, בבקשה.

אני מבקש לנכב. טעמי שמורים עמי.

אפשר להשתמש בפטנט הזה בכל פעם.



די תיכון!

לא אמרתי למה אני רוצה לעכב. אני רוצה ללמוד.

עי סולודר!

אנתנו יודעים שבמגזר של החינוך וזמרות כתות בצורה משוועת.

זה לא תלוי בשר זה או אוזר, זה ענין של שנים. הסרות 800 כתות לימוד. אני מכבדת את

מה שמבקשים, וטעמיו של וזבר-הכנסת דן תיכון שמורים עמו. אבל יכול להיות ששני

הנציגים שבאו לכאן יכולים להסביר. הנושא של בניית כתות הוא בנפשה של מערכת

התינוך מעבר לכל ויכוה פוליטי.

היו"ר אי ויינשטיין;

אני מבקבל את הרגישות שלך, אבל אני צריך לנהל סדר יום. בגלל הבקשה הנושא לא

יידון היום. אני מבקש להעביר ליושב-ראש את הבקשה.

פניה 248 -

היו"ר אי ויינשטיין!

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב החטיבה להתיישבות. מאחר שזה שינויים

פנימיים, אם אין בעיה, אנהנו מאשרים.

הצבעה

לאשר

פניה 250 -

היו"ר אי ויינשטיין!

מדובר בשימוש ברזרבה במשרד החינוך.

יש בעיה עם משרד החינוך. מבקשים לעכב גם סעיף זה.

היו"ר אי ויינשטיין!

אנו מעכבים את סעיף 250.

פניה 252 -

זו הוצאה מותנית בהכנסה.

היו"ר אי ויינשטיין!

אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

לאשר



פניה 253 -

היו"ר אי ויינשטיין;

זה שוב שינויים פנימיים, במשרד הבטחון. אני מעמיד להצבעה.

ה צ ב ה ע ה

לאשר

מחי יהיה הדיון על המינהל האזרחי?

מזכיר הוועדה אי קרשנר;

כאשר חבר-הכנסת גרופר יחזור מחו"ל.

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון סל מדד ופטור ממס הכנסה)

חקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון צמוד סל ופטור ממס הכנסה)

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון חדשי צמוד לסל ופטור ממס הכנסה)

תקנות עידוד החסכון (תכניות חסכון סל הכנסה חדשית ופטור ממס הכנסה)

(21 בנקים)

מכתב שר האוצר מיום גי בטבת תשמ"ז (4.1.87)

בבקשה, מר דרורי, המפקח על שוק ההון והחסכון.

אנחנו מפעילים מאז 1981 תכניות חסכון צמודות לדולר. התכניות הללו היו

בתקופה הראשונה מאוד פופולריות והצטברו בהם כמה מיליארדי דולרים. מאז 1985, מאז

הפעלת המדיניות הכלכלית של קיבוע שער החליפין, כמובן שהאטרקטיביות שלהם ירדה.

בשלב נוסף, באוגוסט 1986, כאשר הונהג סל המטבעות והדולר יותר נייד, חלה ירידה

נוספת בפופולריות של התכניות משום שאנשים בנוסף לקיבוע ייחסו לדולר תכונות

ספקולטיביות, בשעה שאוכלוסיית היעד של תכניות החסכון מחפשת השקעה סולידית.

לפני כמה חודשים לאחר בדיקות עם הבנקים, החלטנו להקים מסלול נוסף מקביל

שהוא העתק של התכניות צמודות הדולר, כאשר ההבדל היחיד הוא שבסיס ההצמדה הוא סל

המטבעות, וזה נועד לאוחם אנשים שבמסגרת תיק הנכסים שלהם רוצים להיות צמודים

למטבע חוץ, אבל רוצים עוגן שנראה יותר יציב מהדולר.

התכניות הן העתק מדוייק של התכניות שפועלות במסלול הדולר. יש שלוש תכניות

להפקדות חד פעמיות ומסלול אחד להפקדוח חודשיות.

ו. בריבית קבועה; 2. בריבית פלוטינג לפי

שינויים של בסיס היורו; 3. ריבית שמשתלמת כהכנסה חודשית מדי חודש. 4. המסלול

הנוסף הוא שאדם מפקיד כל חודש סכום מסויים ובסוף התקופה עומד הסכום לרשותו, וזה

מסלול ההפקדות השוטפות.

סל המטבעות זהה לסל של בנק ישראל מבחינת החלוקה בין חדולר, המארק, הלירה

שטרלינג, הפרנק הצרפתי והין היפני. כאשר מחשבים את הריבית, הריבית תהיה לפי

הממוצע המשוקלל של הסל.



אנחנו מבקשים אישור לתכניות האלה על מנת שהבנקים יוכלו להפעיל אותן בצמוד

או במקביל לתכניות הדולריות, וזה אה7 מאצעי החסכון שיוצעו לציבור.

חי רמון;

אין לי דבר נגד התכניות, אבל אני רוצה לברר כמה כסף עולות למדינה תכניות

החסכון, מה עלות הגיוס של תכניות החסכון, בהתחשב בעובדה שהיום בתשואה בתכניות

חסכון ובאגרות חוב אין הבדל גדול והרבה אנשים עושים טעות, נכנסו לתכנית חסכון

שלא נזילה במקום לקנות אגרת חוב שהיא נזילה. ההעדפה של אגרות החוב מבחינת

המדינה שעלות הגיוס שלהן יותר קסנה. האם אין אנכרוניזם בזה שאנחנו ממשיכים בענין

שעולה לנו הרבה כסף ללא צורך?

יי ארידור;

הייתי מרחיב את השאלה של חבר-הכנסת רמון; מה ההבדל בין הנטו והברוסו? יש

כמה כסף המדינה מקבלת, כמה עמלה הבנקים מרוויחים מהחוסך במישרין

וכמה הבנקים מרוויחים מהחוסך לא בעמלה ישירה אלא בצורת ההתחשבנות על התכנית

? בסוף. פעם זה היה יותר רציני מאשר היום. אני לא חושב שקל לעשות תכניות חסכון

בלי הבנקים. פעם העליתי רעיון של בנק הדואר, בכל זאת, מה ההבדל היום?

היו"ר אי ויינשסיין;

מתי האוצר משתחרר מהמצב הקיים שבו הוא צריך לאשר אמיסיות? האם יש תאריך?

האם זה מחייב אישור ועדת הכספים, תקנות או חוק?

יי דרורי;

צריך לעשות הבחנה בין תכניות חסכון מדדיות

ובין תכניות חסכון דולריות. תכניות חסכון מדדיות אנו בשלב יותר מתקדם מבחינת

הכוונת המעורבות. למעשה בתכניות החסכון המדדיות משרד האוצר לא קובע את התנאים

שהבנקים רשאים לתת, וגם אין שם יחסים של מרווחים, כי הכיסוי של התכניות עצמן הוא

יותר בכסף שניתן על ידי הבנקים כאשראי, או באגרות חוב ממשלתיות.

מבחינתכם תכניות חסכון צמודות מדד העלות כאגרות חוב?

העלות כעלות אגרות חוב. בתכניות חסכון דולריות לא יכולנו להגיע למצב הזה כי

שוק אגרות החוב הדולריות מאוד מצומצמם. לכן מאה אחוז מהכספים מופקדים באוצר.

בהתאם להצעה שאושרה בממשלה שלשום, גם בתכניות החסכון האלה %25 יהיו למעשה לשימוש

חופשי של הבנקים, ואני מניח שזה יתבטא בתשואה לחוסך, כי בכסף שנותנים הלוואות יש

תשואה יותר גדולה. הריבית שמשתלמת בתכניות האלה היא יחסית נמוכה, כי הריבית

הדולרית נמוכה. היו תקופות שבתכניות החסכון שולמו 14-13%. למעשה הריבית היום

הפורמאלית היא כ. 5-4%-זה מה שהבנק משלם לחוסך. הוא מקבל אצלנו מרווח של2.5%.

כלומר, העלות לאוצר של התכניות האלה היא כ. 7.5%-החוסך מקבל 5.5%.

אין לנו דבר מקביל להרבה זמן. אנחנו לא מגייסים אגרות חוב דולריות כי

התשואות בשוק המשני הן גבוהת מאוד. התשואות של אגרות החוב הדולריות היו בעת

האחרונה בגובה של 13% ברוטו ונטו 9%. אין לנו בסיס להשוואה כי הפסקנו לגייס

אגרות חוב דולריות, כי הריבית מאוד גבוהה.

זאת אומרת שמי שהולך היום לתכנית חסכון נכנס גם להשקעה לא נזילה וגם בריבית

הרבה יותר נמוכה מהשקעה נזילה.

יי דרורי;

נכון.

חי רמון!

אז למה אתם מעודדינז את הציבור לעשות שטויות?

י' דרורי;

אנחנו מציעים מכשיר. יש בו יתרונות לציבור. חלק מהסכומים נכנסים במסגרת של

הוראות קבע, הפקדות חודשיות. זה מסלול שלא אקוויוולנסי לרכישת אגרות חוב.

חי רמון;

שיתן הוראה חודשית לקנות אגרות חוב.

יי דרורי;

העמלה לא כדאית לו.

ב. יש מסלול פופולרי של הכנסת שוספת שלא קיימת בשוק הזה, שהריבית משתלמת

מדי חודש.

ג. יש במסלול של הריבית הניידת ברירת הצמדה למדד אם הוא. חוסך תקופה

מסויימת.

חי רמון;

איפה שצמוד למדד ויש ברירה, הוא יבחר. את זה אני מבין.

י' דרורי;

מבחינה מעשית, לאותן תכניות שבהן אין שום יתרון, אנשים לא נכנסים.

חי רמון;

ממשלה הגונה לא צריכה להציע לציבור מכשיר שהוא רע לאדם. אתה אומר שיש בשוק

אגרות חוב דולריות שנותנות 9% נסו נזיל, שכל יום אפשר לפדות. עכשיו אתה אומר,

אני מציע לכם עוד מכשיר שהיתרון שלו שאתם גם לא תוכלו לפדות את הכסף ב-Xזמן

ולעומת זאת גם תקבלו ריבית נמוכה. אני לא רוצה לאשר דבר כזה. למה הכנסת צריכה

לאשר דבר שהוא רע?

אנחנו נמצאים פה כל הזמן, גם אתם נמצאים שם, תחשבו שצריך לעשות מכשיר

שהתנאים בשוק הם כאלה שיש הגיון להציע מכשיר מהסוג הזה, ואז תבואו אלינו. אבל

להציע עכשיו מכשיר חדש שיפגע באזרח, שאני לא יודע מי משתמש בו או לא, תהרוג

אותי, אני לא מבין. כל היתרונות שמנית הם לא רציניים.



יי דרורי;

בתכניות המדדיות אנחנו לא מתערבים ורק

מוצאים תכניות כיסוי במה הבנקים צריכים להתכסות. בתכניות הדולריות הבנק מקבל

2.5% מהאוצר כמרווח, הבנק משלם לחוסך, מעביר הלק מהמרווח הזה, אין מיסוי על

התכניות האלה. מי שמושך אחרי שנתיים מקבל 7.5% מהריבית.

לגבי הסבות נוספות שיש לבנקים, אם כי קשה לכמת, במקרים של שבירה לפני שמגיע

להצמדה ומקבלים אחוז מסויים מההצמדה, יכול להיות לבנק רווח. בסיום נורמלי לא

צריך להיות לבנק שום יתרון נוסף מעבר למרווח הבסיסי.

יי ארידור;

הוא לא מרוויח מדד?

יי דרורי;

זה השער היציג של שבוע קודם.

לגבי אמיסיות; הממשלה רשמה לפניה את הצעת שר האוצר בנושא הרפורמה, כי כל

הדברים הם בסמכותו של שר האוצר. יש קסע של ועדת הכספים שלפי חוק עידוד החסכון ,כל

אמיסיה תבוא.

צריך לזכור שמה שאנחנו מציעים פה זה תכנית צמודה לסל מסבעות שבינתיים אין

לה תחליף באגרות חוב כי אין הצמדה של אגרות חוב לא על ידי הממשלה ולא על ידי

מנפיקים פרסיים. מבחינה זו אם אדם חושב שסל מסבעות זה דבר יותר סוב, הוא מביא

בחשבון את הפרשי התשואות וזו תכנית שלא קיימת. אנחנו לא שמים מכשול בפני עיוור.

אנחנו מציעים תכנית ולכל אחד מהמסלולים האלה יש ייחוד שאין לשום תכנית.

די תיכון;

אף אחד לא יבין את תכנית החסכון הזאת.

היו"ר אי ויינשסיין;

הדיון הסתיים. אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה

הוחלט; לאשר סגירת תכניות צמוד דולר, דולר מדד, חודשי צמוד לדולר

ודולרי להכנסה חודשית כמפורס במכתב הנ"ל.

אי-החלת הוראת סעיף 11א' בחוק הפיקוח על מצרים ושירותים על התעשיה האוירית,

על בנותיה, על בנק החקלאות וחברת בזק

היו"ר אי ויינשסיין;

האם מישהו מבקש הסבר בסעיף זה? אם לא, אני מעמיד אותו להצבעה.

הצבעה

הוחלס; לאשר



תקנות מע"מ (תיאומים לשנת המס 1986)

היו"ר אי ויינשטיין;

מה שמוצע כאן זה פרופורציונלי. אני מעמיד את הסעיף להצבעה.

הצבעה

לאשר

הצעות לסדר-היום;

די תיכון;

מה אישרנו אתמול בנושאהבזק?האמ אישרנו להם לייקר את התעריפים?

לא. העברנו תקנות שהיו לפי וזוק הדואר לתקנות לפי חוק הבזק.

די תיכון;

חוק ייצוב המוזירים חל על חברת הבזק?

אי דמביץ;

כן. התקנות שאישרתם הן לפי חוק ייצוב המחירים בצירוף או בזיקה אל חוק

הבזק.

די תיכון!

האם חברת הבזק יכולה להעלות את תעריפי התקשורת במרוצת הרבעון הראשון על אף

החוק לייצוב המחירים?

אי דמביץ;

יכולה לעשות רק לפי חוק ייצוב המחירים, בהסכמת שר האוצר.

די תיכון;

אדוני המזכיר, אני לא יודע לאן נעלם היושב-ראש הקבוע, כנראה שהתכנית החדשה

לא מעניינת אותו.

אי קרשנר;

הוא קבע דיון עם שר האוצר ביום שני.

הרשה לי להביע את מחאתי על ששר האוצר עדיין לא הגיע לוועדת הכספים, והמדובר

על היום או מחר.

אני רוצה שמחאתי זו תופיע בקומוניקט שיפורסם היום, ושייאמר שדרשתי ששר

האוצר יופיע היום, מחר או מחרתיים.

אי קרשנר;

לפי קביעת היושב-ראש, שר האוצר יופיע ביום שני.

די צוקר;

אני רוצה לדבר קודם כל לקומוניקט. כאשר השר נקים הגיש פעם ראשונה את התכנית

שלו וקיבלנו את הנייר שלו כמה ימים לאחר מכן, הבנתי את זה. אתמול לפני שהתחילה

הישיבה עם דולצין; והורוביץ, אמרתי שאני רוצה אתי החומר. סמדר הלכה אתמול בבוקר

לבקש ועד אחר-הצהריים לא קיבלה דבר. שר האוצר בא ביום שני, בסדר, אבל אנו

יכולים לראות את הניירות לפני כן?

היו"ר אי ויינשטיין;

ועדת הכספים מבקשת חומר לפני הדיון.

יי ארידור;

אני מבקש לשלוח לנו את החומר הביתה.

די תיכון;

אתמול התראיין חבר כנסת אחד בבוקר ושאלו אותו מה יהיה עם נקודות הזיכוי

והוא לא ידע מה להגיד.

יי ארידור;

אנו מבקשים לשלוח את החומר לבתים עד שבת.

היו"ר אי ויינשטיין;

הוועדה מבקשת.

ישש לי בקשה נוספת לאוצר; יש לי השגות משלי וגם מחלוקות משלי במקום שממנו

אני בא בענין ביטול פטורים. אני רוצה לקבל את רשימת כל הפטורים.

יש מסמך רשמי שהוגש לוועדה שנכתב על ידי אבי אלקינד, ובו תמצא פירוט מדוייק

של כל הפטורים וכמה זה עולה למשק. הוא הכין את זה לפני שנה על 1985 מעודכן.

נדמה לי שזה מופיע בדו"ח מינהל הכנסות המדינה.



היו"ר אי ויינשטיין;

אם לא, נבקש.

די תיכון;

אני יכול גם להפנות אותך למאמר של אבי אלקינד שנכתב בעקבות הדו"ח הזה

ברבעון למסים.

היו"ר אי ויינשטיין;

בזאת סיימנו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה10:05