הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 394

מישיבת ועדת הכספים

חברי הוועדה: אי י' שפירא - היו"ר

זי אמיר

יי ארצי

גי גדות

פי גרופר

אי ויינשטיין

יי כהן

י י מצא

עי סולודר

יי צבן

די צוקר

ת' קופמן

ח' רמון

גי שפט

די תיכון

יי רבינוביץ - נציב מס הכנסה

אי אלתר )

מי גביש )

מי דר-זיו )

יי פלדמן ) משרד האוצר

אי צרפתי )

יי קרוסמן )

מ' קפוטה )

י י אשד )

י' שטראוס ) הוועדה הציבורית לבחינת היבטי מס הכנסה של השימוש ברכב

אי בוקשפאן)

א' ארבל ) לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל)

י' וורקר )

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

מ' בוטון - מ"מ היועץ המשפטי לוועדה

סי אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה;

אי ברק

שינויים בתקציב לשנת 1986

צו לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה) - אמיסיה של משאבים חברה להנפקות

בנק המזרחי המאוחד בע"מ (8 מי ש"ח, סדרה 86)



תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)

תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב)

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שנטוע)(תיקון)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (הכנסה שסעיף 3 לחוק

עידוד השכרת דירות הל עליה)

תקנות מס הכנסה (ניכוי מיוחד לחברות גז)

תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י)) (הוראת

שעה)(תיקון)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה) (שיעורי

פחת)(תיקון)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(ניכוי נוסף בשל פחת

לגבי מטעים ונכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטעים)(תיקון)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(כללים להגנה מפני

שחיקה אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי

(תיקון)



היו"ר י' ארידור;

אני פותח את הישיבה.

שינויים בתקציב המדינה לשנת 1986

על סדר היום שתי פניות לשינויים בתקציב משרד החקלאות.

פניה 225 -

מדובר בהעברות פנימיות בתקציב משרד החקלאות. אני מעמיד את הפניה להצבעה,

לאשר

פניה 226 -

גם כאן מדובר על שינויים פנימיים בתקציב משרד החקלאות. אני מעמיד את הפניה

להצבעה.

לאשר

הצעה לסדר

אני מבקש הצעה לסדר.

בבקשה.

מקובל אצלנו כאשר יש סעיף על סדר היום ולא סיימנו אותו, הוא בא למחרת בבוקר

כסעיף ראשון. אתמול היה הסעיף השני עדכון שכרם של שרים וסגני שרים.

אני מבקש לזמן את שר האוצר.

לא ייתכן שבנושא הזה השר ישים וטו.

תפנה ליושב-ראש הוועדה.



ז' אמיר;

אתה היושב-ראש.

היו"ר י' ארידור;

לא.

זי אמיר;

אתה יושב-ראש הוועדה, אתה לא יכול להתחמק מדיון בנושאים כבדים.

י' מצא;

איזה שר שם וטו?

ז' אמיר;

שר האוצר.

תפנה בנושא הזה ליושב-ראש הוועדה.

זי אמיר;

אני לא יכול לפנות ליושב-ראש הוועדה. יש כללים, אם לא גמרנו משהו אתמול,

צריך להביא אותו היום.

אדוני היושב-ראש, אני לא אתן לך להתנהג אלי כך.

אני אסגור את הישיבה. אני לא גננת ולא אהנך אותך. אם אתה ממשיך להפריע,

אני לא רוצה לנהל את הישיבה. אני לא חייב לנהל את הישיבה. אני נועל את הישיבה.

י' מצא;

אני מציע שהישיבה תתחדש בשעה תשע ושלושים.

(הישיבה הופסקה)

היו"ר אי יי שפירא;

אני פותח את הישיבה.

יש אמיסיה של בנק המזרחי, 8 מיליון שקל להשקעות, לפי אישור מרכז ההשקעות.

אני מעמיד את האמיסיה להצבעה.

לאשר



די תיכון;

את האמיסיה של "כור" שמוצגת ללא תשקיף, אני מבקש לא להביא לדיון.

שינויים תקציביים

יש עוד העברה תקציבית לבית-החולים "הדסה".

אי ויינשטיין;

הגשתי גם שאילתה בנושא לשרת הבריאות. אני חושב שיש כאן אפליה בהשוואה

לבתי חולים אחרים. "ביקור חולים" מקבל לפי מיטות שתי נקודות ו"הדטה" מקבל 20 או

40. צריך לבדוק את זה בצורה יסודית.

היו"ר אי יי שפירא;

היות ואנחנו מתקרבים לתקציב משרד הבריאות, ואני חושב שביום חמישי לפני שבעו

עשיתי "סקנדלים" גדולים לגבי האפליה הזאת

די תיכון;

אני לא חושב שיש אפליה.

אם לבית חולים יש ריח שהוא דתי, מפלים אותו לרעה. אמרתי אח זה ושמעתי אח זה

מיושב-ראש ועדי העובדים ב"ביקור חולים".

די תיכון;

לא שמעת את דברי באשר לבית החולים "ביקור חולים". אתה יכול להגיד מאה פעמים

שבית החולים הזה מופלה לרעה. לפי דעתי, צריך לסגור את בית החולים ולאחד אותו עם

"שערי צדק".

היו"ר אי י' שפירא;

זה משהו אחר.

אני פונה לחבר-הכנסת אריאל ויינשטיין, אני מבין שבית החולים "הדסה"

בירושלים שרוי כרגע במצוקה כספית גדולה, ולכן אני מבקש אם אפשר להעביר היום את

זה, כי יש לנו אפשרות לעכב דברים למשרד הבריאות.

די תיכון;

אני בעד אישור ההעברה הזאת, אבל תאמין לי שניסוח הבקשה מעורר תדהמה.

אין ויכוח על זה.

אני מבקש לקרוא לאנשי משרד הבריאות לקבל פרטים כמה מקבלים עבור "ביקור

חולים" ומה הקריטריונים ל"הדסה".

אני דוחה את הסעיף לשבוע הבא.

אריאל, למה אתה דוחה ל"הדסה"?

אם יש אפליה אולי צריך להעביר חלק מ"הדסה" ל"ביקור חולים".

די תיכון;

אני מוכן להצטרף 'לכל בקשה שלך אבל אל תעשה את זה על חשבון בית חולים שחי

ונושם וזה חסר לו כאויר לנשימה.

אני מבקש מה שעושים חברים לפעמים. עד יום שני או שלישי לא יקרה דבר.

היו"ר א' י' שפירא;

תבקש התייעצות סיעתית. רק אתמול היה לי ויכוח עם דן תיכון על זה. אמרתי

לו, אם אתה מבקש התייעצות סיעתית, בבקשה. אבל אם אתה הולך על פי סתם בקשה, אני

לא יכול ליצור מנהג חדש.

אי ויינשטיין;

מה קרה כאשר ביקשו להביא לכאן את שר החקלאות בקשר להעברות לחקלאות? מה קרה

כאשר דוחים לא להתייעצות? למדתי את הנושא, לא קיבלתי תשובות, אני מדבר על כך

כמה שבועות ואני מבקש לברר את זה עם שרת הבריאות.

זה שיש אפליה זה בטוח.

יי ארידור;

הערה פרוצדורלית. אינני חושב שאם מבקשים להזמין מישהו צריך לכסות את זה

בטענה של התייעצות סיעתית. הבקשה היא להזמין מישהו. אפשר לאשר את הבקשה, אפשר

לסרב לה, אבל אין טעם להתנות את זה בהתייעצות סיעתית.

אני לא יכול בלי בקשה להתייעצות סיעתית.

אתה יכול להתנגד.

אדוני היושב-ראש, אם אתה טוען שהדיון תם, אני יכול לבקש התייעצות סיעתית.

אם אתה טוען שהדיון לא הושלם, זכותו לבקש שכל מי שהוא רוצה יופיע.

אני רוצה שלא ניצור תקדים. בדרך כלל כאשר יש בעיה של קביעת מדיניות במשרדי

ממשלה ודיון על התקציב, אנחנו מביעים את השגותינו. פה אני רואה דבר תמור. שמעתי

שיש אפליה. מי שטוען את זה צריך להוכית את זה, וקיימת גם נימה של דתיות,

שמכיוון שבית ההולים דתי הוא מופלה לרעה. זה דבר תמור. אתמול היה ויכווז על הריסת

בתים במגזר הבדואי ואמרו מיד שזה בגלל שמדובר בבדואים, מחר זה דרוזים וכוי.

צריך לבדוק אם באמת קיים האלמנט הזה של הדת שצורם כאן.

בזה שאנחנו דוחים את הבקשה איננו מענישים את משרד הבריאות אלא אנחנו

מענישים את בית החולים "הדסה" שביקרנו שם לא מזמן ושמענו על המצוקה שלו. לכן

אני אומר שאין מקום לדחות את הפניה. אסור להעניש בית חולים. אם יש מדיניות לא

מוצדקת ולא נכונה, נקבע אותה תוך כדי הזמנת אנשי משרד הבריאות. לכן אני מציע

שנאשר זאת ולא נדחה. אם בכל זאת מישהו רוצה, אני מציע שנביא את זה מתר ונזמין את

אנשי משרד הבריאות. כל יום עולה לבית החולים הרבה כסף. אם יש נכונות לסייע להם,

בואו נסייע להם.

I

די צוקר;

אני מבקש מחבר-הכנסת ויינשטיין לוותר על בקשתו, כי יש פה התליה של עזרה

לאחד בעזרה לשני. במידה שבית התולים "לניאדו", "ביקור חולים" או "שערי צדק"

זכאים לסיוע כמו כל בית חולים, אסור שיהיה כאן קיפוח. אבל לטובת החולים לא

להתלות עזרה לאחד עד שהשני לא יקופח.

י' ארידור;

יש פה בעיה. בעצם לא צריך להתנות ולקשור וצריך לדון בעניינים של מדיניות אם

יש אפליה או אין אפליה בלי הקשר מקרי שעלה לדיון. אבל יש לנו שורה של מקרים, של

נסיונות מהעבר, שברגע שנפתרה הבעיה הקונקרטית, לא מזמינים. למשל, יש לנו בעיה

שלא גמרנו עם שכר מנהלי הבנקים. אז היות ומאשרים הנפקה, הבעיה לא קיימת. פעם

ביקש חבר-הכנסת ויינשטיין לזמן נציגים של חברת העובדים לבעיה מסויימת. כיוון

שהבעיה הקונקרטית נפתרה או יותר נכון לא חזרה לסדר היום, לא מזמינים.

מה שאני מבקש להדגיש הוא שאם יהיה מצב שתהיה העברה של הבעיה בלי קשר לשאלה

אם אנחנו מאשרים את הסעיף הקונקרטי או לא, הייתי מעדיף תמיד לאשר את הסעיף

הקונקרטי אם הבעיה לא יורדת מסדר היום. זה לא נאמר בקשר לדברי חבר-הכנסת

ויינשטיין אלא באופן כללי.

חי קופמן;

הערה לסדר. אנתנו בדרך לל מזמינים פקידות ממשלתית לוועדה ותופסים נושא שולי

והופכים אותו לנושא מרכזי כאשר כולם יושבים ומחכים.

א' ויינשטיין;

אני בהחלט ער לדברי החברים ואני ער לכך שמדובר בבית חולים. אני ער כאן

לנקודה שיש בית תולים אחד ויש בית חולים שני. כשם שלזה יש מצוקה עם תולים גם

לשני יש. אני נוטה לאשר, אבל אני יודע שאם נאשר, הנושא לא ייפתר. לכן אני מציע

שנזמן, אפשר למחר או לעוד שעתיים - אני עומד על כך שהם יזומנו - אני רוצה לשמוע

לפרוטוקול למה ומדוע. לא נראה לי לוגי שבית חולים במרכז ירושלים, בית החולים

היחיד במרכז העיר, כאשר ירושלים צפויה לפיגועים המוניים וזה בית החולים ששירת

ומשרת את האוכלוסיה, והוא טוען לאפליה ולא נענה. אם משרד הבריאות לא נענה ומגיש

בקשה ולא יסביר לנו, לא נוכל לאשר. אם נקבל הסבר מחר, נאשר מחר.



לצד הפרוצדורלי, אדוני היושב-ראש, קיים נוהל בוועדה שאם חבר מבקש להזמין,

כאשר יש העברה זה מונח הצידה. אם הוועדה תחליט שצריך לבטל את הנוהל הזה, ייתכן

שאני אתמוך. כל זמן שהנוהל הזה קיים, אני מבקש לקיים אותו, ואני לא רואה בעיה

אם נדחה את הענין עד יום שני.

ביום שני מגיע לכאן התקציב הנוסף. חלקו הגדול מיועד להוצאה בשטח הבריאות.

אם תאשר את זה ממילא תוכל לתפוס אותם בסכום הגדול, כי שם מחלקים את הכסף ואז אני

אולי אעזור לך. לכן אני מציע לך, מאחר והנושא כבר מונח על שולחננו במליאה,

שתוותר הפעם, וביום שני בעת שנתחיל לדון בתקציב הנוסף ממילא הנושא הזה עולה לא

רק על ידך אלא גם על ידי היושב-ראש.

האם הוועדה מוכנה שהסיכום יהיה שהוועדה פונה למשרד הבריאות להגיש לה בהקדם

את הקריטריונים, אמות המידה, לחלוקה לבתי החולים בירושלים? אני מבין שיש הסכמה

לזה.

עי עלי;

אני מצטרף לדברי חבר-הכנסת דן תיכון. אם דנים בתקציב נוסף ביום שני, לא

צריך לדחות עכשיו.

היו"ר אי יי שפירא;

אני מצטרף לבקשה של חברי הכנסת תיכון ומצא להזמין את הנהלת סולל-בונה.

כאשר מדובר על אפליה, אני רוצה להודיע שבית החולים "לניאדו" הוא כמו בית

החולים "ביקור חולים".

יי מצא;

ומשגב לדך.

היו"ר א' י' שפירא;

אריאל, אתה מבקש עבור ירושלים. אני מצרף לענין גם את בית החולים "לניאדו"

שהוא בית החולים היחיד בנתניה. "ביקור חולים" קרוב אלי, אבל יש בירושלים עוד כמה

בתי חולים. "לניאדו" זה בית החולים היחיד בנתניה.

אי ויינשטיין;

אם כך, אני מבקש להזמין את אנשי משרד הבריאות ליום שני.

אני מבקש בכל זאת להביא את הבקשה הזאת להצבעה. מי בעד ההעברה התקציבית

ל"הדסה"?

הצבעה

הוחלט; לאשר

אני מבקש לרשום בפרוטוקול שהוועדה פה-אחד מבקשת ממשרד הבריאות - ואני

אודיע את זה לשרגא הבר - להביא בפניה את הנימוקים למה יש אפליה של בית החולים

"ביקור וזולים" בירושלים ושל בית-החולים "לניאדו" בנתניה.

די צוקר;

אולי אין אפליה. זו היתה שאלה של חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

אני מבקש שוועדת הכספים תבקש את אמות המידה לחלוקת כספים לפי מיטות.

בסדר

חבר-הכנסת זיאק אמיר, אני רוצה להודיע לך לגבי שכר שרים וסגני שרים, שלא

תצטרך לדבר על זה עוד פעם. הנושא הזה מונח על סדר היום. אמרתי אתמול למר קרשנר

שאיננו מורידים זאת מסדר היום. אני יכול להביא את הנושא הזה לדיון כל יום. אני

יכול להביא את זה מחר או בשבוע הבא. דבר זה נתון בידי היושב-ראש להחלטה. אני

יכול להביא כל יום, ואני מבקש, אם ירצה השם, שבמשך הימים הקרובים תשתתף בכל

ישיבה ובוודאי נביא זאת.

בענין הזה אני מבקש, והיה אם תחליט להביא את זה, תדאג ששר האוצר ישתתף

בדיון הזה.

אני לא אזמין אותו. אם אתה רוצה, אני אזמין את השר חיים קורפו כאיש

הקואליציה.

די תיכון;

למה השר חיים קורפו?

היו"ר אי יי שפירא;

שר האוצר הוא נגד. הוא מתנגד לאישור.

די תיכון;

מאין אתה יודע?

אמרתי אתמול ששר האוצר חושב שאין זה העיתוי המתאים לאשר זאת.

תזמין את השר קורפו.

הוועדה סוברנית לזה.

אני רוצה לשאול שאלות. תזמין את נציג הממשלה;.

היו"ר א' י' שפירא;

אני לא צריך להזמין שום נציג היות וזו סמכותה של הוועדה.

מס הכנסה.

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב)

תקנות מס הרנסה שווי השימוש ברכב)

די תיכון;

לסדר. הוועדה הזו, על פי בקשתי, פנה לשר האוצר האוצר כדי שימנה ועדה

ציבורית שתדון בכל סוגיית הרכב. בראש הוועדה הזאת עומד רואה החשבון שטראוס.

עכשיו אתה מציג תקנה שמסתמכת על המלצות הוועדה הזאת. מאוזר שוועדת הכספים היא זו

שבעצם מינתה את ועדת שסראוס או גרמה לכך שתקום ועדת שטראוס, מן הדין שלפני

הפתיח של מס הכנסה, יקבל את רשות הדיבור רואה החשבון שטראוס ויגיד מה עלה בגורל

הדו"ח שלו, ואז נוכל להתייוזס לדברי הנציב.

אני מקבל את ההצעה. בבקשה, מר שטראוס.

הדו"ח של הוועדה הוגש לפני חודש והצי לשר האוצר וחולק בזמנו גם לחברי ועדת

הכספים. הוועדה קיבלה 32 תזכירים, שמעה גורמים וגופים מכל קצות המשק, מכל הקשת,

למעשה של כל תחומי החיים, וקיבלה נתונים גם ממערכת המחשב הממשלתית וגם מ"חשב".

בקווים כלליים ניתן לומר שהוועדה היתה ערה לכך שסך כל הוצאות הרכב במדינה

הן מאוד גבוהות, והעריכה את זה בקרוב ל-4 מיליארד שקלים כסכום ההוצאה השנתית

לרכב במדינת ישראל. הועדה היתה מודעת לכך שחלק נובע מהכוונה לא לעודד

מוטוריזציה, ולכן היא לא העזה להציע שיכירו בכל ההוצאות הקשורות בהחזקת רכב בגלל

ההיקף התקציבי של הסכום.

לכן הוועדה חילקה את המלצותיה לשני חלקים: שלב מיידי, שבו חשבה שמן הראוי

לעשות משהו לעבר המטרה הסופית, ויחד עם זה הציעה שבמסגרת הרפורמה ייעשה תיקון

נוסף. התחום השני שבו פעלה הוועדה הוא התחום של קביעת שווי שימוש ברכב שיש

לזקוף לעובד.

הוועדה בדקה בצורה מפורטה אה הנושא, קיבלה עדויות וחישובים והגישה את

ממצאיה, והם כלולים בדו"ח. הרוב המכריע של המלצות הוועדה נתקבלו פה-אחד. יש פה

ושם המלצות שלא נתקבלו פה-אחד כי אנשי הוועדה היו חלוקים ביניהם.

גבי סמדר אלחנני ערכה טבלה השוואה בין הדו"ח שהוועדה הגישה לבין התקנות של

האוצר, ופרט לכמה דברים קטנים, היא דייקה בעבודתה. פה ושם יש אי דיוקים קלים.

לכן אם תחזיקו את החומר שהכינה, יהיה לי יותר קל להראות את הפרטים הטכניים. אם

תרצו לאחר מכן לשאול עוד שאלות, בבקשה.

הוועדה לא התייחסה כלל להיטל הרכב. אמרתי

שכתוב בחוק היטל על רכב שהוא לא הוצאה למס הכנסה. היות שכתוב בחוק, לא הטרחנו את

עצמנו. שגינו בכך שלא הבאנו בחשבון שעובד שכיר לא משלם את ההיטל. התעלמנו

לחלוטין מנושא ההיטל לגבי העצמאים, כי העצמאים לא זכאים לתבוע שום דבר. לגבי

השכירים אני הושב שסמדר צודקת, היינו צריכים לקחת את זה בחשבון. צריכים לזכור

שבעקרון הוועדה הגיעה למסקנה שבקנה מידה ארצי הממוצע של קילומטראז' העומד

לרשותו של עובד שכיר, הממוצע הארצי הכולל של 60 אלף כלי רכב זה בסביבות 20 אלף

קילומטרים לשנה. והואיל והמבוזן לעצמאי הוא 9 אלפים, 9 חלקי 20 זה 45%, כך שאם

תרצו להוסיף את שווי ההיטל תצטרכו לקחת רק 45% ממנו. כי לדעת הוועדה 45% צריכים

להיות על גבו של המעביד ולא של העובד.

החוק קובע שמי שמשתמש ברכב של מעבידו רואים אותו כאילו קיבל משכורת נוספת

לפי שווי השימוש הפרטי שיש לו, כאשר השווי הזה מחושב לפי מחיר הוצאה.

יי רבינוביץ;

ו. הסכום זניח-, 2. היטל הרכב עומד להטתיים.

תביא את ברון.

מקובל עלי שהטכום לא גדול, אבל היות והכלכלנית ציינה זאת, אני רואה לנכון

לציין שבנקודה זו שגינו.

הדברים האחרים שמופיעים כפי שסמדר ציינה פחות או יותר, בשינויים מאוד מאוד

קטנים, הם בעצם ההבדלים. אני מעדיף שבמקום שניתן לכם הרצאה, אם יש לכם שאלות,

אני אתייחס לשאלות.

שאלה לסדר: אני לא למדתי את הנושא, אבל יש פה מהפכה ויש מי שטוען שהוא לא

מתבסס על המלצות ועדת שטראוס. מאחר שלא למדתי את המלצות ועדת שטראוס, אני לא

יכול להגיד אם הטענה הזאת צודקת או לא. מאחר ובכוונתי ללמוד את הענין המהפכני

הזה, אני מבקש לא לגמור את הענין היום.

הצעה לסדר: כדי לחסוך בעבודה, אנוזנו לא רוצים לסכם היום את הנושא אלא ללמוד

אותו. כמו-כן אנחנו רוצים להזמין כמה קבוצות במשק. לכן אני מציע שנשמע את

האוצר, אבל אנחנו רוצים לקיים עוד ישיבה אחת שאליה נזמין את הקבוצות מהמשק

שנחליט עליהן, ואז נצביע.

אני מבקש להזמין את נציגי הההסתדרות.

רבותי, אני לא אקבל יותר את המנהג הזה. יש סדר יום קבוע מראש.



פ' גרופר;

הם עובדים על זה חודשיים-שלושה ולנו מביאים את זה לפני יומיים.

היו"ר אי יי שפירא!

אף פעם אין קובעים סדר יום חודש קודם לכן. כל חבר ועדה יכול לפנות למר

קרשנר ולבקש להזמין אנשים אלה ואלה לדיון. אני מצטט את חבר-הכנטת ארידור שאמר

שהיושב-ראש יכול להזמין אותם או לא, בלי התכטות בהתייעצות סיעתית. אי אפשר לפני

שהתחלנו בכלל לדון בנושא כבר להודיע מראש שלא תהיה הצבעה. אם תהיה הצבעה או לא,

קובע רק היושב-ראש. אי אפשר לקבוע מראש אלא אם כן הבר מבקש התייעצות סיעתית. אם

חבר יבקש בסוף הדיון לא להביא את הנושא להצבעה, למה לנו להתוזיל עם זה כבר עם

פתיחת הדיון?

אם רוצים להזמין קבוצות, אני מבקש להודיע את זה לי דרך מר קרשנר ואז אני

אזמין אותם ולא נצטרך לדחות בשל כך את הדיון, או שאני אודיע לאותו חבר שלא צריך

להזמין, כי לא תמיד אפשר להזמין.

אני מציע שעכשיו ננהל את הדיון כמו שצריך ובסוף היושב-ראש יחליט.

די תיכון;

אתה צודק אבל במקרה הזה הסעיפים הללו הוספו לסדר היום, זאת אומרת הם לא

נולדו מתוך סדר היום שהופץ לפני שבוע, לכן חייבים לאפשר לנציגי הציבור להשמיע

את דעתם, שהרי לא היה סיפק בידיהם.

לפני שאני מעביר לך, מר רבינוביץ, את רשות הדיבור, אני רוצה לציין שסמדר

הכינה דו"ח מפורט, במעט על כל נקודה, ואני מברך אותה על כך. אבל אני רוצה לשאול

על המלצת הוועדה להתיר הכרה בהוצאות אגרת רישוי וביטוח חובה, ועל

ההמלצה להתיר בניכוי חלק מההוצאות הקבועות בקילומטרז' מעל 24,000 ק"מ ולא מעל

36,000 ק"מ. בשביל אנשים שמשתמשים ברכבם לעבודה, זה דבר חשוב מאוד.

אני חייב להעיר הערה נוספת: הרכב משמש כלי עבודה לכל יהודי. מי שנוסע

לעבודה איננו יכול לנסוע ללא הרכב. בהתחשב באנשים שאינם נוסעים בשבת, לא ייתכן

שמצבם יהיה זהה לאלה שנוסעים בשבת. האנשים האלה אינם נהנים מן הרכב בשבת באופן

פרטי. לי לא איכפת שנחשוב שכל עם ישראל איננו נוסע בשבת. אני מקבל את זה באהבה.

אבל מי שבאמת לא נוסע בשבת, מוכרחים לעשות בנושא הזה משהו.

העוזר שלי עשה חישוב ובסעיף 4 יש אצלכם טעות. בתוספת לתקנה 2

כתוב אצלכם עד 1600.

זו טעות בדברי ההסבר.

מר שטראוס, רצית להסביר את ענין ההוצאות הקבועות והמשתנות.



י' שטראוס;

הוצאות הרכבת מתחלקרת למשוננות ולקבועות. ההוצאות המשתנות כוללות טיפול

שוטף, דלק, טיפולים, פוזת, ביטוח רכוש וכוי. עד היום אגרת רישוי וביטוח חובה הם

חלק מההוצאות הקבועות. הוועדה היתה בדעה שהואיל ואוטו לא יכול לצאת בלי רשיון

וביטוח חובה, זה לעג לרש שאתה אומר לו שזה לא חלק מההוצאות שאתה מתיר לו.

יי צבן;

ההוצאות הקבועות הן לא פונקציה בחישוב?

יי שטראוט;

עד 36 אלף ק"מ לשנה התוצאות הקבועות אינן מוכרות בכלל. הן לא מוכרות מטיבות

תקציביות ולא מטיבות צודקות ענייניות. אם רכב משמש למטרות עבודה אין שום טיבה

שכל ההוצאות לא יהיו ראויות לניכוי. הוועדה לא העזה ללכת רחוק מדי בגלל ההיבט

1. להכניס את מה שבלעדיו האוטו לא יכול להיות על הכביש וזה הרשיון וביטוח

חובה; 2. במטגרת הרפורמה לאפשר להגיע עד 50% של ההוצאות הקבועות לכל מי שמשתמש

שימוש עטקי ברכב. אבל זה מסיבה פרגמטית ולא עניינית.

היום הוויכוח הוא בין 36 אלף ק"מ שמעבר לזה נותנים גם היום לבין ה-24 אלף

ק"מ ומעלה שהמלצנו.

למה הגענו ל-24 אלף? כל הטנדרים ב-1984 עשו 23 אלף ק"מ. אמרנו שמי שנוטע

מעל 23 אלף ק"מ נוטע יותר מטנדר. אולי יש טנדרים לשימוש פרטי, אבל רוב הטנדרים

משמשים לשימוש עטקי. אז מי שנוטע מעל מה שנוטע טנדר, ברור שבזה צריך להכיר.

יי צבן;

חלק מהטנדרים עומדים בשוק ועושים שתי הובלות ליום.

טי אלחנני;

כיוון שעטקתי בנושא הזה כל כך הרבה, אני מרשה לעצמי לנצל את העובדה שכל

המומחים נמצאים ולהעיר על בעיה שלא יכולתי להתמודד אתה. ועדת שטראוט הציעה את

הטכומים לשווי חכנטה מרכב צמוד ליוני 1986. הצעת האוצר היא לינואר 1987. לי קשה

מאוד לעשות את ההשוואה. עשיתי את ההשוואה לעומת מה היה המצב הקיים לו היו

מעדכנים אותו ל-1987, כי זה לפי מדד המחירים לצרכן. ועדת שטראוט מציעה מדד

משוקלל. המחירים משתנים, כך שלא יכולתי לעשות את ההשוואה. עד אתמול בערב לא

יכולתי להתמודד עם השאלה איך נראות המלצות ועדת שטראוט לינואר 1987. אולי היום

המצב יותר טוב.

כתבתי אתמול תזכיר כללי מאוד וההצעה שלי היא להציע מהפכה מוחלטת

בכל הגישה של התייחטות להוצאות שינוע של בני אדם. כתבתי את זה אתמול ואני

מתכוננת לכתוב על זה מאמר יותר גדול. הצגתי את זה גם בפני ועדת שטראוט אבל היא

לא כל כך התייחסה לזה. הרעיון הוא שיכירו לבני אדם בהוצאות השינוע של עצמם בלי

לשאול אותם איך הם עשו את זה. זאת אומרת, לא לשאול פקידים נדרשים איך הם עשו את

הנסיעות שלהם, לא להתנות את תוספת השכר בבעלות על רכב אלא לתת להם הוצאות שינוע

בלי לשאול אותם איך הם נסעו. כי היום כל פקיד שקונה מכונית מקבל תוטפת שכר. לא

צריך להתנות את זה בזה.



הדבר השני הוא בסקטור הפרטי. לא לשאול חברות אם יש להן מכוניות או לא.

הייתי אומרת לחזור לשיטת התחשיבים הענפיים הגלובליים, ואז זלעשות את זח לפי

מקצועות. רופא נשים בבית יקבל 500 שקל ורופא ילדים או סובן שוקולד שנוטע חרבה

יקבל אלפיים שקל. לתת לו את זה גלובלית ולא לשאול איך נוטע.

אני זרקתי את זה כרעיון. אני לא יכולה להציע את כל הפירוטים. מט הכנטה

מתנגד כי הם לא אוהבים את הענין של תחשיבים ענפיים וגלובליים. אבל כאשר מצב

חתשתית הוא כל כך גרוע ומטילים היטלים נוראיים על הרכב, וכל המשק בנוי על זה

שמטילים מטים נוראיים על הרכב, אבל שני שלישים מהרכב מוחזק במדינה - יש 52 אלף

בעלי רכב צמוד שרק 6 אלפים זה בשירות המדינה; כל מי שיושב פה והוא לא פקיד

מהמדינה והוא לא חבר כנטת, יש לו רכב צמוד. אחר כך יש 450 אלף בעלי רכב עם החזר

הוצאות. האנשים הדתיים שלא נוטעים בשבת קונים רכב רק בגלל התוטפת הזאת, הרי הם

לא נוטעים בשבת. למה לעודד את זה?

לכן ניצלתי את ההזדמנות הזאת כדי להעלות את הרעיון הזה ואני אמשיך לכתוב על

זה.

יי צבן;

אני מבקש לשאול גם את מר שטראוט וגם את הנציב, מדוע אתם ממשיכים את האפליה

בין עובדים שכירים לעצמאיים מצד אחד או לעובדים שכירים שמחזיקים ברכב צמוד. זו

אפליה שנמשכת כבר הרבה זמן. אם מוכרת איזשהי נורמה - אמרת 9 אלפים ק"מ לשנה -

נורמה של נסיעה לצרכים פרטיים, אני מניח שזו נורמה שמקולת כדבר כללי, ואינני

חושב שמבחינה זו צריך להיות הבדל מהותי בין שכיר לעצמאי. אני רוצה להבין מדוע

לא קיים אותו הטדר שקיים לגבי בעלי רכב צמוד ועצמאיים גם לגבי השכירים? משום

כך אני מבקש להזמין את נציגי ההטתדרות כמי שמייצג את ציבור השכירים.

חי קופמן;

אני מבקש לשמוע מנציב מט הכנטה בכמה מסתכמת בממוצע

ההכנסה של השכיר עקב זה שנתת לו את הרכב והכנטה זאת לא ממוסית. אני מדבר על רכב

צמוד.

י י צבן;

אינני מדבר על רכב צמוד. אני מדבר על מאות אלפי עובדים.

הייתי מבקש מהנציב שיטביר מה המטרה שנותנים ניכוי מהוצאות רכב, האם זה

לצורך הכנטות או למטרה אחרת?

האם עשינו חשבון מה העלות לפי המלצות ועדת שטראוט ומה העלות שהיתה עד היום

לשנה? אני רוצה לשמוע על השוואה כזאת. היום יש מכניזם של הכרה. כמה הוא עולה

למס הכנסה? כמה היתה אמורה לעלות לפי ועדת שטראוס וכמה אמורה לעלות ההצעה שלכם.

זי אמיר;

שתי שאלות; ו. לסמדר - קלטתי שהיא מציעה הצעה מהפכנית. לכן אני מציע במקום

לדון בשתי הצעות - של האוצר ושל ועדת שטראוט - לדון בשלוש הצעות.

אין הצעה שלה.

אני מבקש להכין את העקרונות של סמדר בצורה מפורטת. אני חושב שיש

בהצעתה הגיון רב.

2. אני שמה שהפעם לא המגזר הפרטי לוחם על השוואה בין המגזר הפרטי לשכיר.

אם אנחנו מכירים בהוצאות רכב עבור המגזר הפרטי, אנחנו חייבים לתת הקבלה גם

למגזר השכיר. יש גם שכירים שהם חברי כנסת שעושים 60 אלף ק"מ לשנה בשביל למלא את

תפקידם. למרותקים זה פול ממה שהכנסת נותנת. ההוצאה הזאת צריכה להיות מוכרת אם

זה מוכר לעצמאי שעושה את העבודה הזאת בשביל העסק שלו.

3. אני רוצה לקבל פירוט של העלות הצעות ועדת שטראוס לאוצר. אני רוצה לעודד

מדיניות פיזור אוכלוסיה ולכן לדעתי צריכים להתתשב בקילומטראז' שנוסעים שכירים

לצרכי עבודתם. לפהות לחברי הכנסת הכירו בחשיבות הנושא, והייתי רוצה שכך יהיה

לגבי השכירים.

יי רבינוביץ!

בעקבות הדיונים שהיו פה בוועדת הכספים, מינה השר מודעי ב-28 בפברואר את

הוועדה לבדיקת נושא הרכב בראשות ישראל שטראוס, ובהשתתפות יעקב אשד, חיים בן-דור

ומשה דרוקר.

זה בעקבות פעולתה של ועדת משנה.

יי צבן;

בעקבות יזמה של חבר-הכנסת דן תיכון.

אני מקבל. הוועדה הגישה לשר האוצר המלצות במתצית השניה של נובמבר. אנחנו

קיימנו דיונים, לרבות עם חברי הוועדה באופן בדיד, וישבנו גם עם החברים כולם.

הצענו שינויים. יש בחלק מהנושאים שינויים לעומת המלצות הוועדה. השינויים נעשו על

דעת רוב חברי הוועדה.

באופן כללי קיבלנו את הקו שקבעה ועדת שסראוס של עקרון פישוט מערכת הדיווח

של העצמאי לצרי מס בנושא הרכב.

י' כהן;

השינויים הם על דעת רוב חברי הוועדה?

כן. עד היום על מנת להתיר הוצאות רכב, מי שדורש את הדו"ח חייב להגיש יומן

נסיעות שכולל ספידומטר ודיווח מדוייק לאן נסע. זה הרבה ביורוקרטיה, אנחנו כמעט

לא רואים את הנתונים האלה והדיווח לא אפקטיבי ואנחנו לא בודקים, ובעצם יצרנו פה

תעשיה של ניירת בלי שזה מביא לנו תועלת, ואם יש בכלל תועלת, היא שולית. לכן

קיבלנו את המלצת ועדת שטראוס לרדת מכל נושא הרישומים ולקבוע רמת שימוש פרטי

נורמטיבי. בהתאם להמלצות ועדת שטראוס זה 9 אלפים קיימ לשנה נסיעות פרטיות, לדרוש

ממי שדורש הוצאות רכב קריאת מונה בתחילת שנת מס ובסוף שנת מס. ההוצאות המשתנות

יוכרו על בסיס סך כל הקילומטרים שעשה הרב פתות 9 אלפים קיימ. כמו שלא בדקנו את

הרישומים יש להניח שלא נבדוק מונה. באופן מעשי אנחנו לא בודקים ספידומטר אבל

אפשר לראות יחס בין הספידומטר לצריכת הדלק. בגדול אנחנו יכולים לבדוק בדיקת

סבירות על ידי צריכת הדלק יחסית לספידומטר.



על פי התקנות הקיימות היות וחלתה חובה לרשום את כל הנסיעות ביומן רכב, נתנו

אופציה לנישום שרצה לוותר על זה, אמרו לו שאם יצהיר שההוצאות עסקיות, נכיר ב-25%

מההוצאות המשתנות כהוצאה מוכרת. חברי הוועדה נתחלקו אם להמשיך בעקרון זה.חצי

מחברי הוועדה תמכו בהשארת האופציה הזאת בשינוי קטן, וחצל אמרו שצריך לרדת

מהנושא הזה. כך שאין המלצה של הוועדה בנושא הזה. אנחנו חושבים שמלכתחילה הנושא

נולד כדי למנוע את הרישומים. כשלא רוצים רישומים אין צורך להתיר את האופציה

הזאת.

העלה היושב-ראש את ענין האנשים הדתיים שנוסעים יום אחד פחות. אני יכול לתת

עוד קבוצות שנוסעות פחות, למשל חולים.

אני לא מדבר על קבוצות. אני רוצה שיכבדו את יום המנוחה. הבעיה היא שבת ולא

קבוצות. מדינה שעושה כל מיני דברים לגבי פטורים ממס, עבורה השבת זה צרפתית...

יי רבינוביץ;

ה-9 אלפים זה ממוצע שהתחשב בכל הנסיעות של כל מיני קבוצות. אני חושב שברגע

שמדברים על פישוט מערכות לא ייתכן להפריד בין קבוצות שמי שיצהיר לא נוסע בימים

אלה או שהוא חולה, יהיה לגביו דין אחר. לא נוכל להתייחס לזה ולכן קבענו 9 אלפים

ק"מ. מעבר לזה רואים את הנסיעה כנסיעה עסקית.

אם נעבור על מה קיבלנו ומה לא קיבלנו, הוועדה הציעה להמשיך בהפרדה הקיימת

של שבע קבוצות סוגי רכב לפי נפח המנוע. זו חלוקה שנעשתה בזמנו לפי נפח מנוע

כשהיום אף אחד לא יכול לזכור למה זה נעשה כך. כנראה שזה היה דבר חצי שרירותי.

אנחנו מציעים לרדת במספר הקבוצות. זו גם דעת מיעוט בוועדת שטראוס. יש

דעת מיעוט שאומרת לרדת לקבוצה אחת. אנחנו מציעים שלוש קבוצות: עד 1600 סמ"ק, עד

2000 סמ"ק ומ-2000 סמ"ק.

איך יוצאים מהסיווג הזה בעלי הרכב הצמוד ?

י' רבינוביץ;

דווקא הפקידות הנדרשת שיש לה 1800. סמ"ק משלמת הרבה י ותר ממה שהיתה משלמת.

אלה של 2000 יש להם הנחה יותר גדולה. הפקידות הממשלתית שיש לה 1800 סמ"ק, יוצאת

יותר גרוע.

לגבי שיטת ההצמדה - הוועדה מציעה לבנות מדד חדש משוקלל של 70% מדד החזקת

רכב פרטי ו-30% מדד מחיר רכב פרטי. אנחנו מציעים להיות צמודים למדד הוצאת החזקת

רכב בלבד לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי שכל אזרח יוכל לדעת במה מדובר.

לגבי גיל הרכב - הוועדה מציעה עד חמש שנים תוספת זקיפה, ומעל חמש שנים

הפחתה גדולה של הזקיפה. אנחנו לא מקבלים זאת כי מעל חמש שנים ההוצאות יותר

גדולות. אנחנו מציעים לא להתחשב בכיל הרכב.

הוועדה מציעה לגבי רכב מסחרי איחוד כל סיווגי הרכב וקביעת שווי שימוש אחיד

של 85 ש"ח לחודש. אנחנו מציעים עד 2000 סמ"ק - 80 ש"ח, מעל 2001 - 120 ש"ח.

אנחנו מעגלים הכול ל-0ו שקלים קרובים, כך ה-80 נקבע בגלל העיגול.

ההמלצה בענין גילום 50% מהמס לעובדי המדינה, איננה שייכת למס הכנסה. זו

בעיה של יחסי עובד-מעביד.



לגבי ניכוי אגרת רישוי וביטוח חובה שהוועדה הציעה לצרף את זה להוצאות

מדובר בסכומים קטנים. הוצאות קבועות והוצאות משתנות זה

נושא שהציבור מכיר אותו. הוועדה מציעה להבחין בין ביטוח חובה ומקיף שאדם יצטרך

לדעת איפה הוא עומד. אנחנו אומרים על ביטוח חובה או ביטוח רכוש שאנחנו לא

רואים הבדל במהות בין שני סוגי הביטוחים אם זה חובה או רשות. אנחנו לא ממליצים

כן או לא, אנחנו רוצים לראות כמו שהיה הוצאות קבועות והוצאות משתנות. הוצאות

קבועות זה הוצאות שישנן אם אתה נוסע או לא, והוצאות משתנות צמודות לנסיעות, אם

כי יש תיקונים שאינם תלויים בכמות הקילומטראז. אבל בעקרון מדברים על הוצאות פחת,

ביטוח, רישוי, שאלה ההוצאות הקבועות. דלק ותיקונים, לעומת זאת, הן הוצאות

משתנות.

יי צבן;

מה אתה משיב לתביעה של שטראוס לענין המשקל של ההוצאות הקבועות של 24 אלף

ק"מ ו-36 אלף ק"מ?

יי רבינוביץ;

בענין המעבר ל-36 אלף ק"מ ו24 אלף לגבי הכרה בהוצאות קבועות - שני המספרים

הם מספרים שרירותיים. הוועדה מדברת על טנדרים, אבל יש טנדרים שמשמשים לצרכים

פרטיים ולא עושים הרבה. זה ממוצא. אלה מספרים ממוצעים. אנחנו תושבים להוריד את

זה מ-36 אלף ק"מ ל-24 אלף ק"מ. זה יעלה הרבה כסף. ההערכה של ועדת שטראוס היא

בין 10 ל-15 מיליון דולר לשנה.

יי צבן;

לכמה רכבים זה מתחלק?

יי שטראוס;

נדמה לי מעל ל-40 אלף כלי רכב. בסוף 1984 היו 41,400 רכבים כאלה.

יי רבינוביץ;

אנחנו לא עשינו הערכה. אנחנו לא יודעים על המספר הזה שום דבר. אנחנו מניחים

שהוא נבדק. ברגע שעובדים לשיטה כזאת של רישומים ממוצעים וכוללים אנחנו חושבים

שיהיה מוגזם לעבור לעלות כזאת גבוהה ברישומים כל כך לא מדוייקים. אנחנו חושבים

שצריך לבדוק את השיטה איך היא עובדת לפני שמדברים על שינויים בנושא הזה, מה עוד

שברור שזה יעלה לפי ועדת שטראוס כ-15 מיליון דולר לשנה לקופת האוצר.

לגבי רכב מעל 2000 סמ"ק - בזמנו הוחלט שרכב שנרכש מתאריך מסויים והוא מעל

2000 סמ"ק, ההוצאה לא תהיה מוכרת. אנחנו מציעים לרדת מהמגבלה הזאת ולא להתייחס

בהכרה בהוצאות לנפח מנוע.

לשאלות חברי הוועדה; לגבי מה שסמדר אמרה בענין שינוע בני-אדם. אני לא יכול

להבין איך אפשר לעשות את זה. אם מישהו סוכן של חברת שמן , אחד סוכן בתל-אביב

והשני סוכן בגליל, את החומר הם לוקחים באותו מקום, ואז באותו ענף לצטרך לקבוע

רמות ניידות. ברגע שתיתן לפקיד לקבוע רמת ניידות, אתה לא יכול לבדוק, זה פתח

לשחיתויות, זה כמו משחק פוקר עם קלפים גלויים. זה דבר פרוץ שכל אחד יקבע כמה

שהוא רוצה.



ס' אלחנני;

גם היום זה כך.

י' רבינוביץ;

היום צריך לתת ספידומטר. היום יש בחינת סבירות. זה תאורטי לוזלוטין. ועדת

שטראוס גם כן פסלה את הרעיון. אנחנו בדעה שזה פותח פתח להרבה ביורוקרטיה ולהרבה

שחיתויות.

אי ויינשטיין;

אח הביקורת אפשר לעשות גם לפי חשבונות המוסכים כי הם מצרפים קילומטראז'.

י' רבינוביץ;

לגבי שווי הרכב קיבלנו את המלצות הוועדה. שינינו דברי אחד, היות והמכס על

רכב של 1606 סמ"ק ירד הרבה, התחשבנו בהורדה הזאת מ-ו בינואר. בפני ועדת שטראוס

לא היו ההצעות על ההורדות במכס.

בנושא זקיפת רכב אין הבדל בין ההמלצות שלהם לשלכם?

יי רבינוביץ;

אנחנו ירדנו לשלוש דרגות ועשינו שקלול.

אי ויינשטיין;

פגעתם בפקידים בדרגת מנכ"ל.

יי רבינוביץ;

פגענו בהם. ברגע שעשינו ממוצע בין 1600 ל-2000, אז מי שמחזיק ברכב של 2000

סמ"ק, נהנה, ומי שמחזיק 1601 או 1800 נפגע קצת. 2001 ניזוק שוב. ההמלצה של

הוועדה היא להציע גילום לאותה שכבה.

גי גדות;

למה שלא תהיה דרגה של 2400 ומעלה?

י' רבינוביץ;

יש הצעה לפשט. בוועדה היתה הצעה לעשות דרגה אחת.

לגבי השאלה מה המטרה של הוצאות רכב - זו הוצאה ביצור הכנסה. יש בעיה כמו

בטלפונים של שימוש פרטי לצרכי עסק. מח שנותנים פה זה הוצאה ביצור הכנסה. צריך

לקבוע באופן שרירותי את החלוקה כדי קשה לבדוק את החלוקה האמיתית.

ביחס לשאלה כמה תעלה הרפורמה לפי ועדת שטראוס -

יי שטראוס;

הוועדה העריכה בפחות מ-30 מיליון דולר.



י' רבינוביץ;

לפי ההצעה שלנו זח אפס. אנחנו מאוזנים פחות או יוחר.

לגבי השכירים - הוועדה לא התייחסה לנושא הזה כי לא היה לה מנדט.

לגבי החזר הוצאות רכב שניתן למעביד, המעבידים הגדולים מגלמים את הוצאות

הרכב.

יי צבן;

לפי נורמה מסויימת. אם לעובד יש הוצאות נוספת, המעביד מגיש דו"ח.

תגלמו לכולם ושישלמו מס ליפי הענין. למה לסבך?

יכולה להיות דעה שתגיד שהוצאות רכב או הוצאות טלפון לא יהיו מוכרות לאף

אחד.

גי גדות;

שיגולמו וישלמו מס. למה שכולם ירמו?

י' רבינוביץ;

סוכן שיוצא עם תכשיטים מתל-אביב למכור בצפת, לוקח את המכונית שלו, אתה יכול

להגיד שלא תכיר בהוצאות הנסיעה שלו מתל-אביב לצפת? או מתל-אביב לטבריה? זה סוג

הוצאה שביצור הכנסה שאי אפשר להתעלם ממנו.

לגבי השכירים אני חושב שהפתרון הוא בגילום.

חי רמון;

ואם לא מגלם?

יי רבינוביץ;

אל תעמיד את הרכב שלך לרשותו.

יי צבן;

מה קורה אם ההוצאות הן מעבר לנורמה שאתם מכירים בה?

י' רבינוביץ;

זה מגולם.

יי צבן;

המעביד לא יגלם מעבר לנורמה.



י' רבינוביץ;

אצל מעסיקים פרטיים מגלמים.

יי צבן!

ומה המצב אצל עובדי מדינה?

יי רבינוביץ;

יש להם גילום במסגרת הסכמי השכר.

למה שמעמדם יהיה שונה משל העצמאי?

יי רבינוביץ;

אם כך, צריך היה לגלם את זה לעובד.

יי צבן;

להוציא את ה-9 אלפים ק"מ.

יי רבינוביץ;

לסיכום; כל ההצעה בנוהי על זה שבתהילת שנת מס ירשום הנישום את הספידומטר.

אם זה מאושר היום, אנחנו יוצאים- בהודעה לציבור שבהתאם לתקנות שאושרו בוועדת

הכספים צריכים לרשום את הספידומטר ב-1 בינואר.

היו"ר א' י' שפירא;

אולי אפשר לאשר רק את הנושא הזו;?

יי רבינוביץ;

הכול מיקשה אהה.

חי רמון;

פעם כאשר הבאתם את חוק שטיינברג הוצאתם כבר מקדמות לפני האישור. תוציא

הודעה שזאת כוונתכם.

אי ויינשטיין;

אני מציע להוציא הנחיה לבעלי מוסכים שבכל חשבונית יהיה כתוב הקילומטראז'.

יי רבינוביץ;

אם התקנות לא יאושרו היום הן חייבות להיות מאושרות מחר.

פי גרופר;

מה זה בוער?



היו"ר אי י' שפירא;

נמצאת אתנו משלחת לה"ב, לשכת ארגוני העצמאיים בישראל. נשמע אותו?.

יי ורקר!

אני מרכז ועדת המיסוי של לשכת העצמאיים שאלדד בוקשפן הוא היושב-ראש שלה.

הגשנו תזכיר לוועדת שטראוס והצגתי בפני הוועדה את התזכיר. ניסינו להיות

הוגנים כלפי כל הצדדים ולקחת בחשבון שהרכב אצל בעל עסק מהווה מכשיר ליצירת הכנסה.

עקרון זו הוצאה ביצור הכנסה, ולכן חייבים להכיר בהוצאות ליצור ההכנסה כמו בכל

הוצאה אתרת.

הבעיה היתה איך עושים הבחנה עד כמה הרכב הזה משמש לעסקים ועד כמה משמש

לצרכים פרטיים. לנו היה נראה שהמגבלה הקיימת היום שגם לפי רישום קילומטרים לא

היו מוכרים להכיר בעבר ב-4800 ק"מ כהוצאות עסקיות ורק מעבר לזה נתנו הכרה, לתקנה

הזאת אין הגיון. לדעתנו, לגבי הוצאות עסקיות מלאות שמחייבות דיווח ולא רק קריאת

מונה אלא מילוי דו"ח של מטרת הנסיעה, צריך להוריד את המגבלה הזאת של 4800 ק"מ.

המכסה של 9 אלפים ק"מ באופן ממוצע אצל כל מחזיק רכב נראית לנו גבוהה

וביקשנו לקבוע 6 אלפים ק"מ. אנחנו בדעה ש-500 קיימ לחודש שזה 6 אלפים ק"מ לחודש

מייצג את הממוצע שמביא בחשבון גם את אלה שנחים בשבת וגם את אלה שנוסעים בנסיעות

הפרטיות. זה הרבה מאוד, זה די גבוה. זה נראה לנו כסביר אם המטרה העיקרית היא

להכיר בהוצאות העסקיות הממשיות.

עד עכשיו היה קיים נוהג שמי שנתן הצהרה בלבד שמעל 50% מהשימוש ברכב זה

למטרה עסקית, הכירו רק ב-25%. אנחנו מבקשים להכיר ב-50%. הוועדה ממליצה 35%.

אנחנו בדעה שההצעות שלנו מינימליות, אבל בכל אופן לא לרדת מתחת למה שהוועדה

המליצה.

מעל 24 אלף ק"מ יש כאן בעיה עקרונית שצריך לשים אליה לב. מעל 24 אלף ק"מ

לשנה זה רכב שנוסעים בו הרבה מאוד, ואז אין טעם להכיר בקבועות רק מעל 24 אלף ק"מ

אלא יש להכיר בכל ההוצאות הקבועות שהן לעסקים, אולי רק להוריד את ה-6 אלפים ק"מ

שהן למטרות פרטיות.

נקודה נוספת שאנחנו מבקשים לקבוע היא שלא תהיה הבחנה בין רכב פרטי למסחרי,

מכיוון שלהכריח אדם עצמאי שנוסע הרבה מאוד שיעבור לרכב מסחרי רק כדי לקבל הכרה

נוספת על ידי שלטונות המס זה מעשה שאולי התאים בשעתו כדי למנוע תרגילים, אבל אני

חושב שהיום לגבי רכב שנוסע מעל 24 אלף ק"מ צריך להוריד את המגבלה הזא ולהתייחס

אליו כמו שמתייחסים לרכב מסחרי.

ביקשנו שרכב שלא נדרש לגביו פחת לא יחוייב במס רווחי הון.

אני רוצה להתייחס לנושא שהעלתה סמדר ולחדד נושא שאולי דווקא צריך להקדיש לו

יותר תשומת לב. ככל שמכירים פחות בהוצאה הריאלית יש מוטיבציה שהאדם עצמו שמבצע

תיקון לא יבקש קבלה. אם מכירים לו רק 25%, הוא מעדיף להסתדר עם מי שעושה לו את

התיקון. ככל שמכירים יותר לפי קבלות מעודדים את הצורך שלו לכסות את עצמו בקבלות.

יש היום גם חובה חוקית מבחינת תיקון מע"מ שמחייב לבקש את החשבונית. אם נגרום לכך

על ידי הכרה יותר גבוהה בהוצאות, ואני מדבר על 50% שהאוכלוסיה תצטרך לשלם בשיקים

לפקודת המוטב, גם למוסכים

אי ויינשטיין;

מעל 9 אלפים ק"מ מכירים במאה אחוז.

אבל יש רכב שנוסע רק 6 אלפים ק"מ.

היו"ר א' י' שפירא;

זה יחייב אותם לנסוע הרבה.

יי ורקר;

ככל שהנציבות תכיר יותר בהוצאות הרכב לפי קבלות העלויות משתנות לגמרי, כי

מצד ההכנסות תהיה הרבה יותר תוספת מס על ידי מי שנותן את השירות, ואצלו זה מאה

אחוז הכנסה.

אני מחזק את דברי חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין בענין הגברת האכיפה. פעם בשנה

ברישוי אפשר להטביע וזותמת מה מספר הקילומטרים ואז יהיה רישום אובייקטיבי.

היו"ר א' י' שפירא;

רבותי, יש כמה תקנות מס הכנסה שהייתי רוצה שנעביר היום. היות והדיון בענין

ניכוי הוצאות רכב ושווי השימוש ברכב עדיין לא התוזיל ורק היו שאלות ותשובות, ובכל

זאת נצטרך לתת לחברים להביע את דעתם, אינני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה

עכשיו כי אנחנו מתקרבים לשעה אחת עשרה. אבל יש כמה תקנות מס הכנסה שיכולות לעבור

בלי דיונים גדולים.

תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שנטוע)(תיקון)

יש להכניס תיקון; בסעיף 3, בסוף סעיף קטן ו (ב) ובסוף סעיף קטן 2 (ב) יבואן

"או על 15 דונם, לפי הנמוך".

היו"ר אי יי שפירא;

אני מעמיד את התקנות להצבעה.

הצבעה

הוחלט; לאשר בתיקון הבא; בסעיף 3 בסוף סעיף קטן 1(ב) ובסוף סעיף קטן 2(ב) יבוא;

"או על 15 דונם, לפי הנמוך".

תקנות מס הכנסה (ניכוי מיוחד לחברות גז)

יי רבינוביץ;

זה מוסכם עם נציגי חברות הגז. הצרכנים משלמים פקדונות לחברות הגז.

הפקדונות האלה להערכתנו הן הוצאה לא מוכרת וזה נמצא בבית משפט. מה שאנחנו מציעים

זה בתיאום עם חברות הגז.

היו"ר א' י' שפירא;

אני מעמיד את התקנות להצבעה.



הצבעה

לאשר

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(הכנסה שסעיף 3 לחוק

עידוד השכרת דירות חל עליה)

מדובר על הכנסה שהושגה ממכירת לא יותר ממחצית שטחו של בנין להשכרה. הבניה

זה נכס קבוע והסכומים שאתה מקבל אין להם הגנה, ואז יוצא חיוב במס במהלך הבניה.

יש פה הצעה לשיטה שהמס ישולם בעת שרואים את הבנין כנכס גמור.

מה קורה לאנשים שבנו עד עכשיו והסתמכו?

יי רבינוביץ;

זה לא שייך לזה.

אי ויינשטיין;

מה שמוצע כאן זוז בהסכמת עם ארגוני הקבלנים?

זו הקלה לברירה אבל לא חייבים לקחת את זה. הקבלנים רוצים יותר. אנחנו

מציעים ברירה מ-1984.

אי ויינשטיין;

זח לא מרע את מצבם?

יי רבינוביץ;

זח מקל.

היו"ר אי יי שפירא;

אני מעמיד את התקנות להצבעה.

הצבעה

הוחלט; לאשר

תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לענין סעיף 3(י))(הוראת שעה)(תיקון)

יי רבינוביץ;

בזמנו קבענו את הריבית לענין סעיף 3(י) וקבענו את זח לשנה אחת, כי לפי החוק

המקורי היה צריך לשלם את המס מדי חודש ולא בתום שנון המס. לכן הוחלט אז לקבוע

שתחולת התקנות העיקריות תהיה לשנת המס 1985 בלבד, מתוך כוונה להאריך את תקפן

לאחר שסעיף 3(י) יתוקן וייקבע בו שהמס שנישום חייב מכוחו לגבי שנת מס פלונית

ישולם בתום אותה שנח.



אנו ממליצים עכשיו על המשך התקנות לענין סעיף 3(י), כפי שסיכמנו, ללא

שינויים.

מה שיעור הריבית?

ההצמדה כפי שהיתה והמס 60%. זה כפי שהיה בשנת המס 1985.

היו"ר אי יי שפירא;

למרות שהאינפלציה הוקפאה אין הבדל?

זה כמו האינפלציה.

יי שטראוס;

לא הוצע פה תיקון קטן שאני מציע שתדונו עליו: עד היום היה נפת מול נפח.

יי רבינוביץ;

סעיף 3 ינוסח כך: "בתקנה 4 לתקנות

העיקריות, במקום "מומנה מהלוואות שקיבל, הצמודות" יבוא "או אתריה ממומנת מהלוואה

שקיבל, וההלוואות צמודות", ואנו מצהירים שמדובר בהלוואות מ-1985 נפת מול נפח.

אני מבקש לרשום בפרוטוקול שזה נפת מול נפת, מ-1985.

נפת מול נפח, כפי שהיה. זה לא מלפני 985ו אלא מ-1985.

אני מעמיד זאת להצבעה.

הצבעה

לאשר בתיקון הבא:

3. בתקנה 4 לתקנות העיקריות, במקום

"מומנה מהלוואות שקיבל, הצמודות"

יבוא "או אחריה ממומנת מהלוואה

שקיבל, וההלוואות צמודות".



תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(שיעורי פחת)(תיקון)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)(הוראת שעה)(ניכוי נוסף בשל פחת לגבי

מטעים ונכסים קבועים המשמשים ביצור הכנסה ממטעים)(תיקון)

תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה (הוראת שעה)(כללים להגנה מפני שחיקה

אינפלציונית של סכומים שהושקעו במלאי בעלי חיים במשק חקלאי)(תיקון)

יי רבינוביץ;

שלוש התקנות הללו הן הארכת תוקף, אותן תקנות כפי שהיו,

יי שטראוס;

אדוני הנציב, תסרה תקנה. ההגנה להון ניתנה מ-986ו ואילך. לבעלי הון השאירו

90%.

יי רבינוביץ;

הצהרנו שזה יהיה 100%.

היו"ר א' י' שפירא;

אני מבקש לרשום שנציב מס הכנסה הודיע שעד 1986 היה רק 90% - - -

בתקנות הלוואות בעלינו נציע תיקון, 100% הגנה כפי שהצהרנו לוועדת הכספים

בשעת אישור התקנות.

היו"ר אי יי שפירא;

אני מעמיד להצבעה את שלוש התקנות.

הצבעה

לאשר

היו"ר אי יי שפירא;

נמשיך מוזר את הדיון על הרכב.

חיים רמון ביקש להזמין את ההסתדרות.

אני מבקש להזמין גם את מרכז האכרים.

היו"ר אי יי שפירא;

נמשיך מחר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05