הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום ג' כ"א בכסלו, התשמ"ז - 23.12.1986 - שעה 10.00

נכחו

אי י' שפירא - היו"ר

אי אבוחצירא

ני ארד

יי ארידור

יי ארצי

גי גדות

פ' גרופר

די דנינו

אי ויינשטיין

י' כהן

י' מצא

ע' סולודר

שי עמר

י' צבן

די צוקר

חי קופמן

מ' שטרית

אי שלום

ג י שפט

ד' תיכון

א' הכט - משרד הפנים

גבי ר' יוסף - משרד האוצר

א' קרשנר

א' דמביץ

ס' אלחנני

אי דגני

הצעות לסדר היום

שינויים בתקציב לשנת 1986

קרן סיוע למפעלי מתכת ואלקטרוניקה

החלטה בדבר- תיקון טעות בחוק מס ערך מוסף (תיקון מסי 6)

צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה) (תיקון).

קבלת משלחת של תלמידי המכללה לבטחון לאומי.



שימוש ברזרבה כללית לשנת 1986 - עיריית ירושלים

אני פותח את הישיבה.

לפנינו פניה של הממונה על התקציבים לאשר העברת סכום של 10 מיליון ש"ת

מהרזרבה הכללית לסעיף רשויות מקומיות, המיועד לכיסוי גרעונות של עיריית ירושלים.

בנושא זה קיימנו דיון ארוך ואני מציע לאשר את הפניה גם אם לא נוכחים בישיבה

חברי הוועדה מסיעת המערך.

הוחלט; לאשר את הפניה.

אבקש לרשום שנמנעתי מהצבעה.

הצעה לסדר היום

אתמול אושר בכנסת בקריאה ראשונה חוק יציבות מהירים במצרכים ובשירות

(הוראת שעה) (תיקון מס' 2). אני מבקש להוסיף לחוק סעיף שיגביל את העיריות בגביית

הארנונה. זה חלק בלתי נפרד מן החוק.

הצעה שניה נוגעת לסולל בונה. הקונצרן מתמוטט. יושב ראש מועצת המנהלים

והמנכ"ל רוצים לברות ממנו. הוועדה שלנו התחייבה ללוות את ההעברה של 80 מיליון

דולר שאושרו לסולל בונה. אני מבקש מהיושב-ראש לזמן מייד את כל הגורמים כולל

ראשי סולל בונה לדיון דחוף במצבו של הקונצרן.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שתזמין לדיון את מר פוגל, הממונה על התקציבים,

שהרצה בפנינו על תכנית ההבראה של סולל בונה. אני רוצה לשמוע ממנו מה בוצע מתכנית

ההבראה על לדי סולל בונה ומה לא בוצע. לפי הפרסומים השונים סולל בונה לא עמד

בהתחייבויותיו לבצע את תכנית ההבראה שהיתה תנאי לסיוע. אני עומד על כך שלא

יעיזו לפנות אלינו ולבקש אגורה שחוקה לסולל בונה לפני שנשמע האם תכנית ההבראה

בוצעה.

היו"ר אי י' שפירא;

ידוע לי שסולל בונה פנה מחדש לממשלה.

כל הקבלנים האחרים לא קיבלו עד עכשיו את כספי הסיוע שאושרו להם.

יי מצא;

אני מבקש ממך לא לעשות כאן השוואות. קונצרן סולל בונה שקיבל את הסיוע הונה

את הוועדה.



היו"ר א' יי שפירא;

כתעשיין, כאזרח, המצב מדאיג אותי מאד. זה יהיה עצוב מאד אם סולל בונה חלילה

יתמוטט. הבעיה היא לא טולל בונה אלא עם ישראל. בסולל בונה עובדים אלפי אנשים.

על פי בקשת חבר הכנטת דן תיכון אזמין את ראשי טולל בונה, ועל פי בקשת חבר

הכנסת יהושע מצא - את הממונה על התקציבים.

י' ארידור;

השיטה לפיה יש אפליה בין המוזמנים לוועדה איננה נראית לי. יש אנשים שחייבים

לבוא לכאן אישית וממש להתחנן בפני הוועדה כדי לקבל את הסיוע ויש אנשים שכדי לטפל

בבעיה שלהם מזמינים את הממונה על התקציבים. אין לי התנגדות שנזמין את הממונה על

התקציבים, אבל אני מבקש לראות כאן בוועדה את ראשי סולל בונה, או את ראשי חברת

העובדים. יואילו הם לבוא לוועדה ולהסביר מה קורה בסולל בונה. גם מר פוגל יהיה

נוכח, אבל לא רק הוא.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, שתשקול מתי לקיים את הדיון הזה.

י' מצא;

מיידית, לפני שנקבל בקשות נוספות לסיוע.

היו"ר אי יי שפירא;

אני אשקול את הענין.

אחרי דיון נוקב אישרנו את הסיוע לסולל בונה בתנאי שהם יבצעו תכנית הבראה.

מתברר שהם לא עמדו בהתחייבויות ושילמו לעובדים תוספות שכר. אני רוצה שהממשלה,

עוד בטרם תקיים את הדיון בפניה של טולל בונה, תדע מהי העמדה של ועדת הכספים.

סיוע של 160 מיליון שקל לסולל בונה שקול כנגד הקמתם של מאה ישובים חדשים.

עי סולודר;

דובר כאן על תכנית ההבראה שלא בוצעה. אינני מוכנה לחוות דעה ולפסוק לפני

בדיקה ולימוד הענין. לאחר שהידיעה פורסמה בעתונים, מן הראוי שנשמע מהם מדוע הם

לא עמדו בהתחייבותם ולא ביצעו את תכנית ההבראה.

גם את מציעה להזמין אותם.

אם תהיה פניה, נזמין אותם.

אני מצטרף לבקשה של חברת הכנסת עדנה סולודר, ברוח הדברים שלה . ולא ברוח

הדברים של חברי הכנסת האחרים שביקשו זאת.

לאחר שחברים בוועדה מכל הסיעות ביקשו שנזמין את אנשי סולל בונה, אני מחליט

להזמין אותם.



עי סולודר;

אני רוצה להבהיר את דברי. אם תהיה פניה, צריך להזמין אותם וללמוד את הנושא.

היו"ר אי יי שפירא;

חברי הוועדה דן תיכון, יהושע מצא ויורם ארידור העלו הצעה לסדר היום בענין

סולל בונה. אמרתי שאני רוצה לשקול את בקשתם, כי רציתי לשמוע גם את העמדה של חברי

הוועדה מסיעת המערך. אחרי ששמעתי את דבריה של חברת הכנסת עדנה סולודר ואת חבר

הכנסת דדי צוקר, שהצטרף לבקשה של עדנה סולודר באור החיובי שלה, החלסתי להזמין את

אנשי סולל בונה כדי ללמוד את הנושא.

שימוש ברזרבה כללית לשנת 1986 - פניה מס' 218 - עיריית באר שבע

היו"ר אי יי שפירא;

לפנינו בקשה של שר האוצר לאשר העברת סכום של 13,400,000 ש"ח מהרזרבה הכללית

לסעיף רשויות מקומיות, סכום מיועד לפתרון בעיית הגרעונות של עיריית באר שבע. האם

זה בנוסף לסכום שאישרנו?

אי הכס!

זה בנוסף ל-25 מיליון ש"ח.

היו"ר אי יי שפירא!

הובא לאישורנו סכום של 35 מיליון ש"ח, אישרנו 25 מיליון ש"ח, ואמרנו שאנחני

מעכבים את האישור של 10 מיליון ש"ח עד שוועדת המשנה תדון בענין.

אי הכט!

זה היה מיועד לערי הפיתוח חוץ מירושלים ובאר-שבע.

היו"ר אי יי שפירא;

בדברי ההסבר לפניה יש פירוט של עקרונות ההסדר לכיסוי הגרעונות (קורא את

דברי ההסבר). בין הצעדים שהעיריה צריכה לנקוס בהם לגבי התקציב השוטף גם עליה

ריאלית של לפחות 35% גביית הארנונה למגורים. שוב, מטילים את הנטל על האזרחים.

הסכומים שהעיריה גובה כארנונה בבאר שבע הם נמוכים.

אי ויינשטיין;

הערה לסדר. אני חושב שנושא כזה צריך להעביר לוועדת משנה לבירור יסודי. לכן

יש לשקול אם לפתוח בדיון במליאת הוועדה ולשמוע את דעת החברים, או שהחברים

המעונינים בנושא ישמיעו את דבריהם בוועדת המשנה. אם נפתח חיום את הדיון נצטרך

לשמוע את הרצאת הפתיחה גם בוועדת המשנה.

אני חושב שהנושא צריך לעבור לוועדת המשנה, אבל לא מקובל בוועדה להעביר נושא

ישירות לוועדת המשנה. לכן לפני שאנחנו מעבירים את הנושא לוועדת המשנה חשוב שנשמע

דברי הסבר כלליים במליאת הוועדה. ואני מודיע שלא יהיה כאן דיון, אלא הדיון

יתקיים בוועדת המשנה. שאלות להבהרה אפשר לשאול גם במליאה במסגרת של דקה אחת או

שתי דקות.



מי שטרית;

הרגשתי היא שמטפלים בעיריית באר-שבע כמו בעיריית ירושלים בכפפות של משי

בשונה מהטיפול בשאר העיריות בארץ. האם הטיפול המוצע כאן הוא חריג? אם כן, יש

הרבה ערים בארץ שיש להן בעיות תקציביות, ולא הייתי רוצה שבאר-שבע תזכה ליחס

מיוהד. אני מציע שנעביר לוועדת המשנה את הטיפול גם בעיריות אתרות ונציע פתרון

לכולן ולא רק לבאר שבע.

אני בעד מתן פתרונות לעיריות שזקוקות לכך, אבל בהתאם לקריטריונים. אני

מבקשת לדעת האם הסיוע המוצע הוא במסגרת הסכום הכולל של 45 מיליון ש"ח, או שזה

זה סכום נוסף).

יי ארצי;

אני מתנגד בצורה נמרצת לכך שנלמד ממקרה ספציפי על הכלל. אם יש בעיה במקום

מסוים, צריך לטפל בה. זה לא אומר שצריך לטפל באותה צורה במקומות אהרים שאין להם

בעיה כזו. חזקה על אלה שמופקדים על הנושא שבודקים כל מקרה לגופו. כאן מדובר

בבירת הנגב שנקלעה לבעיות וצריך למצוא להן פתרון.

אני רוצה לדעת האם למדנו מנסיון העבר של עיריות שנקלעו למצבים כאלה וקיבלו

סיוע והאם המקרה של באר-שבע הוא דומה לכך. שנית, מהם הכלים העומדים לרשות משרד

הפנים להפעלת מערכת הפיקוה על הצעדים שהעיריה חייבת לנקוט בהם כפי שהם מפורטים

בנייר העבודה שהוגש לנו.

יי ארידור;

אני רוצה לתמוך בהצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת המשנה, אבל אני רוצה

להקדים הערה ושאלה.

קיבלנו הוות דעת משפטית על עיריית ירושלים שהיא עשתה מעשה בלתי חוקי

בהסדרים שקבעה לגביה מוקדמת של הארנונה. נכון, אישרנו את הסיוע לעיריית

ירושלים, אבל ועדת הכספים איננה יכולה לעבור לסדר היום כאשר היא יודעת על תעשה

מעשה בלתי הוקי.

אני שומע על כך רק עכשיו. ?

חוות הדעת הונחה לפני שבוע ימים בתאים של חברי הוועדה.

יי ארידור;

מדוע אני מזכיר זאת בהקשר לבאר-שבע? כי אני שאלתי את מר הכט האם הוא יכול

להודיע לוועדה שההלוואות שעיריית באר-שבע קיבלה מהבנקים היו בהתאם לחוק יסודות

התקציב.

אי הכט;

העיריה לקתה את ההלוואה האלה לפני שאושר החוק הזה.

האם ההלוואות האלה או הריבית עליהן היו בהתאם לתוק, כל תוק? מר הכט השיב לי

שהוא לא יכול לתת לי עכשיו תשובה סופית ומוסמכת על שאלה זו. אני מקבל את הודעתו.

הוא יבדוק את הנושא.

אני רוצה לומר כי ועדת הכספים, כאשר היא יודעת על פעולה בלתי תוקית של

עיריית ירושלים, ויש לה שאלה אם נעשתה פעולה בלתי חוקית על ידי עיריית באר שבע,

היא איננה יכולה לעבור על כך לסדר היום.

לכן יש להעביר את הנושא של עיריית באר שבע לוועדת משנה, זה הכרתי, אבל היושב

ראש צריך לתת דעתו על כך ולדאוג שהענין של פעולות בלתי תוקיות של רשויות מקומיות

חייב להיפסק, לשם כך אישרנו גם כמה חוקים. אני מבקש שהיושב-ראש ידווח לוועדה מה

נעשה בתהום הזה.

היו"ר אי יי שפירא;

אני רוצה להבהיר שלא קיבלתי את חוות הדעת המשפטית של מר דמביץ. אני שומע

שהכניסו אותה לתאים של חברי הוועדה. אני חושב שכיושב-ראש היו צריכים למסור לי את

חוות הדעת ביד. ואז בוודאי שהייתי מביא אותה בחשבון בשיקולי כאשר הבאתי להצבעה

את הנושא של עיריית ירושליחם.

השאלה שהעלה חבר הכנסת יורם ארידור היא כללית.

יי ארידור;

השאלה היתה מלווה בדוגמאות אבל היא כללית.

היו"ר אי יי שפירא;

זוהי התשובה. אני מודה לך שעוררת את הנושא, ואני בוודאי אקפיד על כך.

אדוני היושב-ראש, מדי פעם מביאים בפנינו בקשה לאשר סיוע לרשות מקומית זו או

אחרת. אני מרגיש שרשות מקומית שיש לה שדולה בוועדת הכספים או באוצר מקבלת את

הסיוע. רשות מקומית שאין לה עורף כזה לא זוכה לאותו סיפול בעניניה. לדעתי צריך

לרכז את הטיפול בכל הרשויות המקומיות ואז נדע למי מגיע סיוע ולמי לא.

דבר נוסף. כולנו יודעים שהרשויות המקומיות העלו את העובדים שלהם בדרגות

והעלו את שכרם לפני שנתיים וגם לפני שנה. במועצות הדתיות לא העלו את העובדים

בדרגות במשך ארבע שנים. ניהלנו על כך משא ומתן עם האוצר והוא אישר העלאות בדרגה.

מהרזרבה הכללית אפשר להעביר כספים כדי לסייע לעיריית באר

שבע או לעיריית ירושלים, ורק עבור המועצות המקומיות אין כסף.

אני מציע לא לאשר העברת כספים מהרזרבה לעיריה זו או אחרת אלא במסגרת

אחת כללית שכוללת את כל העיריות במדינה.

מי שסרית;

למשרד הדתות יש כסף עבור שיפוץ מסגד חסן בק בסכום עתק, ואין לו 20 אלף ש"ח

כדי לשפץ את קבר רבן גמליאל.

אלה הם כספי הוואקף.

אתחיל בנושא הכללי של גרעונות הרשויות המקומיות. יש כמה עשרות

רשויות מקומיות שיש להן גרעון. זוהי בשום אופן לא תופעה כללית. להיפך,

יש כמה עשרות רשויות מקומיות שאינן מקבלות מענק ממשרד הפנים, ולחלק

גדול מהן יש גס עודפים ממשיים ולא רק תיאורטיים בחישובי המסגרת.

יק- טיפול בגרעונות של רשויות מקומיות לא באומן כללי אלא לפי

קבוצות או מגזרים. המגזר שהובא לדיון בהקשר לסכום של 40 או 35 מיליון

שקל חדש הוא המגזר של ערי הפיתות עם כמה נספחים קול ישובים חלשים

שביקשנו לצרף לרשימה. הרשימה תוצג בפני ועדת המשנה והנושא יטופל

לפי הכללים המקובלים.

יש שתי אפשרויות מקומיות גדולות שהן בטיפול מיוחד ונפרד, והן

ירושלים, שהיום אישרתם לה את הסיוע, ואנחנו יכולים רק להודות לכם

על כך, ובאר-שבע. עיריות אלה הן בטיפול נפרד בגלל גודל הגרעון שצברו"

ומה עם חיפה?) לחיפה אין גרעון. לפי מצב הדיונים שלנו עם

משרד האוצר ועם הרשויות המקומיות, לא מדובר עכשיו על שום עיריה בודדת

נוספת שמצבה מחייב הסדר בממדים משמעותיים כמו ההסדר שלפנינו, שהוא

הסדר בקנה מידה גדול.

אכן אנחנו מנהלים דיונים רציניים ונוקבים עם עיריית באר שבע

כבר שנים, רק בחדשים האחרונים הגענו לכך שהעיריה קיבלה את כל הדרישות

שלנו לתרום את חלקה, והוא חלק די רציני, להקטנת הגרעונות ולכניסה

לפעילות מסודרת ותקינה.

לא צפוי שום דיון נוסף בזמן הקרוב על עיר בודדת, פרט לירושלים

ובאר-שבע.

הטיפול בבאר שבע נעיייה לפי אותם כללים שנקבעו לערי פיתוח או

לערים אחרות. הכוונה היא להסיר את מה שקרוי "הגיבנת" שנוצרה בגלל

הגרעונות שהצטברו עד היום, או עד לפני חודש או חדשיים, וכן לקבוע

דרכי פעולה, דיווח ופיקוח כדי למנוע הישנות התופעה של כניסה לגרעונות

בעתיד הקרוב-

עיריית באר-שבע גוררת גרעון של 46 מיליון ש"ח, שהוא גרעון

עצום ומתקרב ל60%- 70% מהיקף התקציב השנתי של העיריה שמגיע ל-70 מיליון.

זהו גרעון שהצטבר בשנים קודמות. למעשה ב7יינה או בשנתיים האחרונות

העיריה הגיעה לאיזון בתקציב השנתי, פרט לריבית כמובן, להוצאות המימון

של הגרעון הקודם-

הגרעון של באר-שבע נצבר בעיקר בשנים 1983-82-81. כדי לממן

את הגרעון עשתה עיריית באר שבע מה שעשו באותן שנים כמה וכמה עיריות

אחרות, היא לקחה הלוואות דולריות בקנה מידה עצום. בתקופה מסוימת

היו אלה הלוואות טובות והעיריות התפתר לקחת אותן. אחר כך הועלתה

הריבית על הלוואות דולריות, ורשויות מקומיות רבות שהיה להן גרעון

התקשו להחזיר את ההלוואות.

לפני שנה או שנה וחצי הבנקים העבירו את ההלוואות האלה שלא

הוחזרו למסגרת של משיכות יתר בריבית חריגה וגבו על כך ריבית גבוהה

מאד.

עיריית באר-שבע לא הגדילה למעשה את נפח הגרעון קילה, ומהשנים

1985-1984 היא אפילו די מאוזנת בחשבון שנתי. אבל קיימים הגרעונות

של העבר שעליהם חוייבה העיריה בריבית מופרזת. לשאלתו של חבר הכנסת

יורם ארידור, אינני מסוגל להשיב במקום אם הריבית שגבו הבנקים היתה

חוקית, אבל העיריה חוייבה בריבית גבוהה והגרעון הלך ותפח-



י' ארידור;

אנחנו מבקשים שתמציא לוועדת המשנה תשובה בכתב על ההיבט המשפטי,

האם המעשה היה חוקי או לא חוקי, או שהדבר לא ידוע-

כאמור, הגרעון הוא בעיקר משנים קודמות. בשנתיים האחרונות נעשה

מאמץ להעלות את המסים. העיריה קיצצה במנגנון שלה ביותר מאשר 200 עובדים,

שיפרה את הגביה, ואפשר לומר שתיאורטית היא הגיעה לאיזון גם מבחינה זו

שהיא איננה מקבלת מענק ממשרד הפנים. הפוטנציאל של גביית המסים מהתעשיה,

העסקים והאזרחים בבאר-שבע, במיוחד בגלל אזור התעשיה, מאפשר לעיריה

לא להיזקק למענק של משרד הכינים-

האיזון הוא בשנה השוטפת, בתקציב השנתי השוטף-

קיים איזון במסגרת השנתית ללא הוצאות המימון על הגרעון הנצבר.

אם מביאים בחשבון את הגרעונות שהצטברו ואת הריבית שחייבים

לשלם עליהם, התקציב איננו מאוזן"

הריבית מהווה את המרכיב המרכזי ביותר- הבנקים וגם מם הכנסה

חייבו את העיריה בריבית כל הזמן-

ריבית של 2% לחודש? (אי הכט: גם 4%.. )מירוש הדבר 20 מיליון

ש"ח בשנה, כי יש להם גרעונות של 46 מיליון ש"ח.

רציתי להסביר איך צמח החוב. אי אפשר להאשים את העיריה ביצירת

20 מיליון ש"ח לבנקים, 22 מיליון למס הכנסה,

3 מיליון הלוואה כהקדמת ארנונה, 1 מיליון חה"ד שוטף, וביחד 46 מיליון.

עשינו את ההפרדה וראינו מהו הגרעון התפעולי ומהו הגרעון בגין

ריבית יתר לבנקים וקנסות. התוצאה היתה שמחצית הגרעון, כלומר 23 מיליון

ש"ח, זו לא חריגה של העיריה" זו תוצאה ליל הריבית החריגה של הבנקים

שהיום הם גובים ריביח פריים פלוס4% או אפילו% 4, כאשר בדיוק אפקיר

לקבל כסף בריבית של פריים פלוס 2%. וכן הקנסות של מס הכנסה.

אם משלמים אה החוב מס הכנסה מוכן לוותר על הקנסות- תפרידי בין

קנסות לבין הצמדה, כמה מהחוב אלה קנסות וכמה הצמדה.

לגבי הבנקים, הריבית החריגה מעבר לריבית ללווה מועדף מגיעה

לסכום של 6.6 מיליון ש"ח. רצינו לדעת אם הבנק גובה ריבית ריאלית

רגילה או הרבה מעבר לזה. לכן בדקנו מהו החוב בגין ריבית ליל פריים

פלוס 2%, שזו הריבית הרגילה במשק, ומהו החוב בגין ריבית גבוהה מזו.

הבנק יהיה מוכן לוותר על כך?

יש כאן ויתור על מחצית ריבית היתר לבנק בסכום של 3.3 מיליון ש"ח

חשוב שהוועדה תדע כי ההסדר חזה הוא הסדר להלוואות בלבד שהעיריה

עצמה מהזירה אותן. אין כאן תרגיל לפיו הממשלה תהזיר אהר כך את ההלוואות-

מה שאנהנו נותנים לעיריה זה יותר זמינות ילל מימון כדי שהיא תוכל

להיחלץ מהקשיים, להוציא את הראש מעל למים ולרוץ קדימה.

מה יקרה אס העסק הזה לא יעבור? בעוד שנתיים הענין ייעצר

ונעילה חושבים. תיעשה בדיקה מהדקי ואס יתברר שהרשות לא נקטה בכל הצעדים

האלה, נפסיק בבת אהה את מערך הסיוע, ואז הם שוב יגיעו אלינו ונטפל

בהם בלי לחכות עללר או חמש עשרה שנה להצטברות גרעונות חדשים.

לא ביקשתי בשלב זה לומר לנו כמה מזה מיועד לבנק וכמה למס הכנסה.

נדון על כך בוועדת המשנה. אבל אני רוצה לדעה כיצד נוצר חוב כזה. אי

אפשר לתת פרס על ניהול רשלני ביותר.

יי ארידור;

זה לא היה ניהול רשלני אלא ניהול מכוון, בידיעה שיבקשו סיוע

מהאוצר.

אני רוצה לשמוע מהו ההסבר ליצירת חוב אדיר כזה. הוועדה חייבת

לשמוע את הנימוקים.

א' הכס;

לא אמרנו שמקור החוב הוא במס הכנסה או בבנקים. הלק מההתחייבויות

הקיימות היום נובע מהריבית. אבל מקור ההוב הוא באותן שנים שהזכרתי

כאשר היתה פעילות יתר של העיריה בעיקר בנושאי חינוך, מעבר להוראות

של משרד החינוך, תוך קבלת עוברים וכדומה- יש גם הסכמי שכר חריגים,

אבל לא הם הגורם הרציני לגרעון, אבל גם בכך נכשלה העיריה. אבל

בנושאי חינוך במיוחד היתה פעילות יתר. העיריה לא קיצצה כנדרש ולא

הורידה אח בחי הספר המקיפים מרמת מוחזקות לרמה רגילה. בשנים מסוימות,

ובעיקר בשנת 1983, פעלה העיריה מעל ומעבר למסגרת המאושרת. זה מקור

הגרעון.

כאמור, הטיפול בעיריה הוא כמו בכל עיריה אחרת. רואה חשבון

עשה את הבדיקה והגיע לניתוח שתואר על ידי גבי רות יוסף. יש על כך

דו"ח מלא ומפורט.

אנחנו דורשים מהעיריה לשאת בנטל על-ידי קיצוץ של 80 עובדים

מתחת לשיא כוח האדם שהיה מתאשר לה לפי הכללים הרגילים, העלאת מסים

מעבר למה שנדרש - ואנחנו דורשים שרמה המסיס תהיה10% מעל לממוצע

המקובל לגבי עיריות מסוג זה. בנייר שהוגש לכם מפורטים הצעדים שהעיריה

חייבת לנקוט בהם, ועל כל אחד מהם יהיה מעקב.

היו"ר אי יי שפירא;

איזה בטחונות הם נותנים לבנקים על ההלוואות שהם לוקחים?



אי הכט;

דווקה לעיריית באר שבע לא כל כך קשה לחת בטחונות, כי לעיריה

הזו יש הרבה מאד נכסים עוד מתקופת התורכים-

ומדוע אתם מבקשים מהם למכור נכסים רק ב-7.5 מיליון ש"ח?

יש כאן ראיה שונה במקצת. משרד הפנים איננו רואה כנכון שעיריות

ימכרו נכסים למימון תקציב שוטף, במקרה זה לא היתה ברירה אלא שהעיריה

גם היא תתן את תרומתה להסדר. אבל זו לא הירך הנראית לנו כנכונה-

הבטחונות של העיריה הם בדרך כלל ההכנסות שלה, יש לה בכל זאת הכנסות

שוטפות לאורך כל השנה. היקף התקציב של העיריה הוא 70 מיליון ש"ח

למיטב ידיעתי, מאז אושר חוק יסודות התקציב, הבנקים הם די

זהירים ואינם מאפשרים לעיריות לקהת הלוואות מעבר למה שאושר להן

באופן ספציפי על ידי הממונה על המוזוז. הבנק יודע מהו הסכוס המדוייק

שעיריה רשאית למשוך כמ7?יכת יתר. כללית אנהנו פועלים לפי האמור

בפקודת העיריות ומאשרים משיכת יתר בסדר גודל של עד 5% מסך התקציב

אבל בכל הבנקים גם יחד ולא בכל בנק בנפדד. במקרה זה חייבנו את

העיריה לפעול במסגרת של 2% בלבד ולא נתנו אישורים אפילו ל-5% מסך

התקציב. למיטב ידיעתי הבנקים מקפידים על כך, ואם לא - אנחנו מעירים

על כך למפקחת על הבנקים.

האם הריבית היתה חוקית או לא? על כך אינני יכול להשיב במקום.

את ההלוואות הם לקחו לפני שאושר חוק יסודות התקציב שלא כדין. כאשר

התחלנו לדון על ההסדרים הם קיבלו אישור להלוואות או למשיכות יתר

בממדים שהיו בעבר בידיעה שהולכים להסיר את "הגיבנת". אישור להלוואה

הוא אישור לגובה ההלוואה ולא לגובה הריבית החריגה. כאמור אני חייב

תשובה בנושא זה.

אמרתי שזה בנוסף ל-40 או 35 מיליון ש"ח. אנחנו פועלים במקרה

זה באותה שיטה שאנחנו נוקטים לגבי כל הרשיויות המקומיות - בדיקה

יסודית ביותר, קביעת מסגרת תקציב ריאלית לשנים הבאות והטלת הנטל

על הרשות המקומית עצמה, ובמקרה הזה גם על הבנקים וגם על מס הכנסה

שגם הם "סייעו" לא במעט לרשות המקומית להתקיים ברמה חריגה כזו-

לשאלתו של חבר הכנסת דנינו, ענין הדרגות לאנשי המועצות

הדתיות איננו בתחום טיפולי.

די דנינו;

האם אתה מוכן להורות לרשויות המקומיות שנתנו דרגות לעובדיהן

שיגדילו את חלקן בתקציב המועצות הדתיות כדי לאפשר גם להן להעלות

את העובדים שלהן בדרגות?

כל עוד משרד הדתות מעביר את השתתפותו בתקציב ומאשר את הדרגות,

אינני מאמין "צריכה להיות כאן בעיה- אבל למיטב ידיעתי משרד הדתות

עדיין מקיים דיונים עם משרד האוצר.

מי שטרית;

העלאה בדרגות במועצות הדתיות פירושה תוספת תקציב.

אי הכט;

במקרה זה התוספת איננה בממדים כאלה שלא ניתן להתגבר על הבעיה,

אבל אני יודע שמשרד הדתות טרם סיים את הדיונים עם משרד האוצר.

היו"ר אי יי שפירא;

אני מודה לך מאד.



קרן סיוע למפעלי מתכת ואלקטרוניקה

אגף התקציבים מבקש להביא לידיעת הוועדה שגם מפעלי מתכת

נכללים בקרן שאושרה לסיוע למפעלים. לכן הוא מבקש להוסיף את המלה "מתכת"

כדי שלא יהיה ספק שזוהי קרן לסיוע למפעלי מתכת ואלקטרוניקה-

אנחנו רושמים לפנינו שזוהי קרן לסיוע למפעלי מתכת ואלקטרוניקה.

שינויים בתקציב לשנת 1986

פניה מס' 189 -משרד הבינוי והשיכון - שינויים פנימיים

ד' דנינו;

אני מבקש לעכב את האישור,

לעכב את אישור פניה מסי 189.

תיקון טעות בחוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 6)

זוהי בקשה לתיקון טעות בחוק מס ערך מוסף (תיקון מסי 6),

התשמ"ו-1986, בסעיף 34, סעיף 117א החדש, במקום "ובמעביד שהוא

חבר בני אדם" צריך להיות "ובמעביר שהוא חבר בני אדם". נושא

הסעיף הוא העברת נכסים, ובטעות נכתב "מעביד" במקום "מעביר"-

לאשר את תיקון הטעות בחוק מס עדר מוסף (תיקון מס' 46.

צו שעת חירום (שיעור תשלום חובה) (תיקון)

ועדת המשנה למסים עקיפים מביאה לאישור הוועדה את הצו פרי?

לסעיפים הבאים להעלות את ההיטל על נעליים ולהוסיף היטל חדל- על

פנתות לנעליים.

ועדת המשנה היתה סבורה שההגנה על הייצור על המקומי של נעליים

היא גבוהה מדי ולכן היא איננה ממליצה לאשר את ההיטל על נעליים מייצור

מקומי וכן את הוספת הדילול החדש על פנתות לנעליים.

אני מבקש לקבל יותר נתונים על ההגנה הניתנת לנעליים מייצור

מקומי.

אחרי הישיבה אמסור לך את הנתונים האלה.

לאשר את הצו ולהניחו על שולחן הכנסת פרט לסעיפים:

0644,0643,0642,0641 - הנעלה, ו-0645 - פנתות לנעליים.

(הוועדה קיבלה משלחת של תלמידי המכללה לבטחון לאומי )

וקיימה אתם דיון על הפיקוח הפרלמנטרי על התקציב)

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)