הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוכח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 383

מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, חי בכסלו התשמ"ז - 10.12,86, שעה 00;9

חברי הוועדה;

י' ארידור - מ"מ היו"ר

זי אמיר

נ' ארד

י' ארצי

פי גרופר

אי ויינשטיין

י' כהן

י' מצא

יי צבן

די צוקר

גי שפט

מוזמנים;

אי פוגל - הממונה על התקציבים

אי יוגב - משרד האוצר

בי לאור - משרד האוצר

אי קרשנר - מזכיר הוועדה

אי דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

טי אלחנני - יועצת כלכלית

רשמה;

אי ברק

סדר היום; הצעות לסדר-היום

מדיניות הסובסידיות



היו"ר י' ארידור;

אני פותח את הישיבה. על סדר היום ענין הסובסידיות. תהילה הודעה לחבר-הכנסת

יצחק ארצי.

הצעה לסדר

יי ארצי;

אני רוצה למסור מידע לידיעת הוועדה בעקבות הדיון בנושא המפעל האבוד אן-אל.

אתמול, בעקבות הפרסום, צלצל אחד מבעלי המפעל מתל-אביב אלי והודיע שהמפעל

בקרית-שמונה נסגר לפני חמישה חודשים. לדברי מועצת הפועלים המפעל נסגר לפני

חודשיים. המנהל הודיע שהפועלים לא קיבלו פיצויים אבל הם שולחו הביתה. אם הוא

יקבל את הסיוע הממשלתי, הוא יחדש את העבודה.

כל הענין הזה יוצא די מוזר. יוצא שאישרנו סכום די משמעותי למפעל שהניירות

שלו מתגלגלים שנה, ועד שהמפעל הזה הגיע לדיון, הדמיון בין מה שבנייר לבין המפעל

בשסח הוא רחוק מאוד.

לפני רבע שעה קיבלתי הודעה ממועצת פועלי קרית-שמונה. ההודעה הזאת מאוד

מרשיעה, לגבי אופיו של המפעל. הם טוענים שהענין הזה לא רציני.

באוצר אמרו לי אתמול שעיכבו את הטיפול בנושא הזה. הייתי מציע שנזמין לדיון

את אנשי החשב הכללי ואת אנשי משרד התעשיה והמסחר כדי לערוך בדיקה ולמנוע שאנחנו

נקציב סכומים של המדינה למפעלים שקיימים רק על הנייר.

היו"ר יי ארידור;

אני מציע שמזכיר הוועדה יברר את הענין הזה עם משרד האוצר, ויתן לנו תשובה

מוסמכת מה העלה משרד האוצר בבירורו, ולפי זה נחליט מה לעשות הלאה.

לגבי סדר היום. יש היום דיון רציני מאוד על ענין הסובסידיות. אם החברים

רוצים שהדיון יהיה רציני, אני מציע שכל אחד יגביל את עצמו למסגרת של חצי דקה. כי

אם הדברים הולכים להיהפך לנאומים, חבל להרוס את הדיון.

הצעות לסדר-היום

יי זי אמיר;

אני מבקש לקיים דיון בוועדת הכספים לגבי כוונות האוצר לבטל את הפטורים

למיניהם במיוחד לערי הפיתוח המרוחקות.

יי צבן;

לכאורה מה שאני עומד לומר מתקשר עם הדברים של תבר-הכנסת ארצי, אבל זה מתקשר

גם עם פרשיות אחרות. אני מציע שהוועדה תדון בנושא של סוג המידע שהוועדה מקבלת

בענינים שונים מהאוצר כרגע לנושאים שונים. זה מתקשר גם בענין שחיקת שכר.

אני מבקש מאגף התקציבים שיביאו לפנינו את הרשימה של ערבויות המדלנה מוזמש

השנים האחרונות לפחות, שמומשו.

לגבי שתי ההצעות של חבר-הכנסת ז'אק אמיר ושל חבר-הכנסת יאיר צבן, נעביר

אותן ליושב-ראש הוועדה.

מדיניות הסובסידיות

היו"ר יי ארידור;

נפתח עכשיו בדיון על מדיניות הסובסידיות. אני מציע שיפתח ראש אגף התקציבים.

הייתי מציע שבתחילת דבריך תמסור פירוט מה היקף התקציב של הסובסידיות, איך הן

מתחלקות ומה התכניות.

אי פוגל;

. נושא הסובסידיות זה אחד הנושאים שעברו על פני השנים שינויים מאוד חדים,

וגובה הסובסידיות עלה וירד חליפות בממדים משמעותיים. בדרך כלל הוא עלה, רק לעתים

רחוקות הוא ירד. לאחרונה אנחנו באמת נמצאים ברמת סובסידיות שהיא הנמוכה ביותר

מאז הרבה שנים. הסובסידיה יש לה את הסבע שאם אתה לרגע מזניח אותה - - -

היו"ר יי ארידור;

אולי אתה יכול להתחיל במספרים ותניח שחברי הוועדה כבר למדו מה זו סובסידיה.

אי פוגל;

במסגרת החצי דקה אני אגמור את הקטע הכללי ואעבור לשאלה הספציפית.

הסובסידיה, אם אתה קצת מזניח אותה, עולה הרבה מעבר לאינפלציה. כי העלות

כולה של המוצר מתייקרת, ואז באחוזים הסובסידיה עולה יותר מהאינפלציה. לאור זה

אני מקווה שהנתונים שאמסור יובנו יותר.

נותרנו עם המוצרים המסובסדים הבאים; חלב, ביצים, פטימים, לחם אחיד ולחם

לבן.

היו"ר יי ארידור;

אני רוצה לכוון את הדיון. אנחנו דנים היום על מדיניות הסובסידיות, אבל

איננו דנים רך ורק לגבי מדיניות הסובסידיות למוצרים מסובסדים. אני מציע שתדבר על

מדיניות הסובסידיות.

א' פוגל;

מה פירוש ההגדרה הזאת?

היו"ר י' ארידור;

מדיניות הסובסידיות כוללת סבסוד לא רק למוצרים.



אי פוגל;

עכשיו אני בתחום המוצרים. בנוסף למוצרים שציינתי קודם, מסובסדים גם המים

והתחבורה הציבורית. התקציב שתוקצב לכל הדברים האלה הוא בערך 400 מיליון שקל.

המצב להיום בגלל שאנחנו החל מספטמבר השנה לא טיפלנו במחירי המוצרים כמו שהיה

צריך לטפל בהם, פרט למוצר אחד שלא טיפלנו בו החל מהשנה התקציבית כמו שצריך -

הגענו למצב שהיום אנחנו בחריגה של 180 מיליון שקל מעל ה-400 מיליון שקל, כאשר

הרוב המכריע של החריגה הוא התחבורה הציבורית. זה אותו מוצר שבעצם לא מימשנו את

החלטות הממשלה עד היום לגביו ביחס לתקציב 1986. שם החריגה קרוב ל-150 מיליון

שקל. זאת אומרת שמרבית הסכום הוא בתחבורה הציבורית, כאשר היתרה מתחלקת על כל שאר

המוצרים.

אם אני מנסה לתת לזה סיבה מה קרה, קשה להסביר את הענין. כי הסובסידיות אינן

משרתות מטרות כלשהן לפי דעתנו. ממילא הצרכן משלם את זה לא דרך צריכת המוצר אלא

דרך אחרת. או דרך שחיקת השכר או דרך מסים או דרך אינדקס. הוא תמיד משלם את זה.

כי אי אפשר ליצור יש מאין. בגלל הגידול שהוא הרבה יותר גדול מהאינפלציה, כאשר

אתה דוחה את התיקון, תצטרך לתקן בשיעור הרבה יותר גדול מאשר אם היית עושה את

הדבר בזמן. כך שבנושא הזה אנחנו נמצאים בבעיה, בחריגה, כאשר אנחנו מקווים

שבתקציב 1987 נוכל לעשות את הצעדים שיתקנו את החריגה שאליה נכנסנו.

לא ציינת את האחוז מהמוצר.

אי פוגל;

יש בנושא הזה חריגה, וכמו חריגה מתקציב זו טעות שיש לתקנה. ואכן, אנחנו

מתכוונים במדיניות תקציב 1987, שההחלטות יאפשרו לנו לתקן את המצב הזה, במיוחד

בתחבורה הציבורית.

שיעורי סבסוד המוצרים שתקציב 1986 הניח אותם; חלב - 9%; ביצים ופטימים -

25%; לחם אחיד - 50%; לחם לבן - 30%. האוכלוסיה מעוטת ההכנסה צורכת יותר את

הלחם מעוט הסובסידיה. 75% מצריכת הלחם היא לחם לבן. מים - 50%. דרך אגב,

האחוזים הם מהמחיר לצרכן ולא מהעלות. תחבורה ציבורית - 301.

בפועל היום בחודש דצמבר הסובסידיות הן; בחלב - 171; ביצים - 221; פטימים

- 291; לחם אחיד - 641; לחם לבן - 351; מים - 501; תחבורה ציבורית - קרוב ל-701.

המחיר לצרכן זה העלות פחות הסובסידיה. למשל אם אני אומר שיעור סובסידיה של

501

יי צבן;

אם מחיר כרטיס נסיעה באוטובוס שקל, אז 701 זה סובסידיה?

אי פוגל;

המחיר לצרכן שקל, הסובסידיה 70 אגורות. 70 אגורות מתוך שקל ו-70 זה פחות

מ-501, אם זה מהעלות. אבל כל השיעורים שאמרתי זה במונחי מחיר לצרכן. זה כלפי

הסובסידיה למוצרים.

הבעיה המרכזית היא הסובסידיה לתחבורה ציבורית. זה בתחום המוצרים.

באשר לתחומים האחרים. לא ידעתי שהכוונה לדבר על כלל המוצרים המסובסדים, אבל

אני אעביר לחברי הוועדה דו"ח של ועדת מנכ''לים שהיתה לפני כחצי שנה או תשעה

חודשים.

יש כאן בעיה קונצפטואלית ועקרונית. אי לי טענה אליך, הבעיה אצלי. אם

מזמינים לדיון בשאת הסובסידיות זו קונצפציה מוטעית לחלוטין לחשוב שמתכוונים רק

לסובסידיות למוצרים. כי יכול להיות שעיקר הנטל התקציבי הוא בסובסידיות אחרות מכל

מיני סוגים. צריך לעמוד על השאלה מה זה נקרא סובסידיה בתקציב המדינה. חשוב מאוד

להדגיש את הנושא כולו.

הייתי מציע, בהסכמת חברי הוועדה, שלא נמשיך בדיון, ונקבל הרצאה על כלל

המערכת של הסובסידיות.

אי פוגל;

אני יכול לתת את זה עכשיו.

היו"ר יי ארידור;

לא נגמור את הדיון היום. תמשיך לגבי סובסידיות אחרות פרט למוצרים.

אמרתי שאעביר לחברי הוועדה דו"ח ועדת מנכ"לים שהסתיים לפני קרוב לשנה. שם

היה נסיון לאמוד את כלל הסובסידיות במשק לכל הנושאים - למוצרים, לגורמי יצור,

לכל דבר שניתן לכלול אותו בהגדרה של סובסידיה, שאני מיד אנסה להגדיר אותה.

הדו"ח הזה מקיף את כל התחומים ומגיע לסך כל סובסידיות במשק של שנת 1985 -

המצב היום יותר יותר מאשר בשנת 1985 - אבל במונחי שנת 1985 נדמה לי שמדובר

בסביבות 4.5 מיליארד דולר.

1985 לא כל כך משמעותי כי היו שתי תקופות ב-1985 - לפני ואחרי. לכן מה

שחשוב לנו לקבל, אפילו אם אין לך מספרים מדוייקים, לקבל תמונה לגבי 1986 - מה

האומדן התקציבי, מה האומדן לביצוע ואיך זה מתחלק. אם אתה לא מדייק במספר, לא

חשוב.

אי פוגל;

הנתונים של הוועדה הם נתוני שנת 1985. אני מקווה שעד הדיון על הסובסידיות

במסגרת הדיון על תקציב המדינה נצליח לעשות עדכון לדו"ח הוועדה במונחי 1986.

באופן כללי ההגדרה של סובסידיה כפי שהשתמשנו בה זה בעצם ההפרש בין עלות

המוצר לבין מחיר המוצר או השירות לצרכן. להפרש הזה אנחנו ברגע זה לא ייוזסנו

משמעות חיובית או שלילית. לצורך הענין הזה גם חינוך ובריאות הם במסגרת ההגדרה

הרחבה הזאת של הסובסידיה. הדו"ח של הוועדה מתייחס במספרים שכוללים גנז את גודל

הסובסידיה הגלום בשיעורים האלה.

היו"ר יי ארידור;

שוב להגדרה. הרי הבעיה איננה הגדרה של חינוך כסוביסידה. חינוך זה שהמדינה

נותנת שירות בהנחה או חינם. אחרת אתה יכול להגיד שגם הבטחון זה סובסידיה, כי

המדינה נותנת שירות בזה שמבטיחה את כל האזרחים. זה לא סובסידיה. לכן אם נדון .

בסובסידיה בהיקף הזה, לא אמרנו כלום. אני גם לא כולל חלק מפטורי המס במונח



סובסידיה. אם נותנים למשל הנחה במס לסוג מסויים של אנשים, זה לא אומר דווקא

סובסידיה. זה יכול להיות כן ויכול להיות לא. זו צריכה להיות הגדרה של סובסידיה

במונחים הרגילים של המלה. להגדרה הזאת יש משמעות כספית.

אהרן, אין לי סענות אליך. יכול להיות שלא הובהר לך למה התכוונו.

אי פוגל;

אמרתי שאני עומד לשלוח חומר ורוצה שיהיה ברור מה יש בחומר. כל אחד יפרש את

זה איר שהוא מבין. מבחינה זו ההבדל בין הבסחון לבין החינוך באותה עבודה של

הוועדה זה ההבדל בין מוצר או שירות שניתן לחלוקה לפי מי,דת השימוש בין הפרסים,

לבין מוצר שעונה על הגדרה של מוצר ציבורי שלא ניתן לחלוקה. בסחון לא ניתן

לחלוקה, בריאות וחינוך כן, אבל זה לא פוסל את זה שצריך לתת אותם חינם. ההגדרה

הזאת קשורה לעבודה שתקבלו.

קיים סבסוד גדול יחסית שקשור במאזן התשלומים. את הסבסוד הזה אפשר לראות

משני צידי המאזנים של מאזן התשלומים. הסובסידיה ליצוא בהיקף של כ-400 מיליון

דולר שרובו הגדול זה ביטוח השער ליצואן. אנחנו יכולים להסתכל על הצד השני של

המסבע, על היבוא, ולהגיד שבעצם היבוא מסובסד. מדוע היבוא מסובסד? כי קרוב ל-90%

או למעלה מ 80%-מהיבוא לארץ מתבצע בשער החליפין הרשמי. כל חמרי הגלם, כל יבוא

מזון, אם זה בשר, אם זה גרעינים לבעלי חיים, אם זה הדלק - מרבית נכסי ההשקעה

מיובאים בשער הרשמי. כיוון שהדולר עולה לנו בפועל יותר מהשער הרשמי, כדי שהיצואן

יואיל לתת לנו דולר, משלמים לו 11% . אז בעצם מחיר היבוא הכלכלי היה צריך להיות

גבוה ב-11% יותר מאשר הוא עכשיו. זה שאנחנו קונים בחוץ לארץ סון חומר גלם וזה

עולה לנו דולר ועל הדולר הזה אנחנו משלמים עוד 11% בשביל לקבל אותו מהיצואן

ומוכרים את זה בשוק המקומי על פי השער הרשמי, זה כאילו שאנחנו עושים מבצע

הוזלות.

אתה מפצה את עצמך על ידי המסים.

א' פו גל;

על הסובסידיה אפשר להסתכל באחד משני צידי המאזן. רק מצד היצוא זה 400

מיליון דולר. אם לא נסתכל על שער היצוא, בוא נגיד שהשער הזה כולל ביטוח השער זה

השער האמיתי, אז צריך לבדוק איזה חלק מהיבוא מיובא ללא מסים אלא על פי השער

הרשמי. זה יכול להגיע ל-700 מיליון דולר.

היו"ר יי ארידור;

אני מוכן לקבל כל הגדרה שלכם, אז תגידו לי.

יי צבן;

אדוני היושב-ראש, אני באמת לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל זה דיון יותר מדי

רציני שנעשה אותו בלי נייר שנותן תמונת מצב כללית מה ההתפלגויות, המגמות,

ההתפתחות והשוואה. חבל על הזמן שלנו.



היו"ר י' ארידור;

אין לנו שום טענות, ושחס וחלילה זה לא יתפרש כביקורת. אין לי טענות כלפי

אהרן פוגל שחשב שאנחנו מזמינים אותו לענין אחר. כיוון שהיתה אי הבנה בנושא, אני

מציע שנעבור לנושא אחר בסדר היום. נקיים עוד ישיבה בנושא הזה, ולקראת הישיבה

הבאה תביא ניר עם הגדרות שלך לסובסידיות, בהתחשב בהערות שהושמעו על ידי חברי

הוועדה מה זה סובסידיות, עד כמה שאתה מקבל אותן.

א' ויינשטיין;

מה זה סובסידיות בעיני האוצר.

י' זי אמיר;

בכל סעיפי התקציב.

אי פוגל;

יש דו"ח של ועדה.

י' צבן;

היתה אי הבנה שאני מרשה לעצמי לומר שהיא לא מקרית. כאשר יהיה דיון, יראה

שזה לא מקרי.

הבעיה קונצפטואלית.

הדרישה לדיון על הסובסידיות באה בעקבות ההקצבה לחלב. לכן אי ההבנה.

הלו"ר יי ארידור;

אני רוצה להודות למר פוגל ולאנשי אגף התקציבים.

סדר היום תם, פרט לשאלה שרוצה לשאול חבר-הכנסת מצא.

יש לי שאלה לסמדר. אתמול בסביבות שמונה בערב הקשבתי לחדשות ושמעתי את שמך.

נאמר שחלה טעות בחישוב שכר הח"כים על פי הדו"ח האחרון. לפי הטעות הזאת, הדו"ח

נותן לחייבים יותר שכר ממה שנקבע, והדבר הולך להיות נדון בוועדת הכספים.

לא שמעתי את הדברים. כל אחד יכול לחשב במחשב כיס, וגם אם אין לו מחשב כיס,

אם הוא יודע את לוח הכפל.



חוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה, אם אינני טועה, חיקון מס' 6, או סעיף

6 בחוק, יצר שחיקה בשכר הח"כים. כתבתי בענין זה תזכיר. הוזוק הזה יצר משהו נוראי,

דילגו על עדכון. בין ה-1 באפריל 1985 ל-ו ביולי 1985 היתה קפיצה בשכר הממוצע

במשק לפי חוק הביסוח הלאומי, של 54%. שכר הח"כים וכל כל מי שצמוד לזה, שרים,

בכירים ושופטים, היה צריך להתעדכן. זה לא נעשה.

סעיף 6 לחוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה קובע, שכל מי שצמוד לשכר

הממוצע במשק שכרו מעתה ואילך, הבסיס יהיה השכר ששולם ב-1 באוקטובר 1985. לכל

המשק זה לא הפריע. עובדה, השכר הממוצע במשק עלה וחזר למה שהוא היה במונחים

ריאליים לפני התכנית הכלכלית. יש יותר, יש פחות, לכולם זה חזר והיה, אפילו

לקבוצה שלי שהיא הרבה יותר שחוקה במשק.

בגלל הניסוח שנעשה פה בוועדה, ולכן אז כתבתי תזכיר - -

יי מצא;

מתי זה היה?

סי אלחנני;

כאשר דנו על חוק ההסדרים במשק. ברגע שניסחו את זה אמרתי שיהיה פה עוול

לנצח. כי מנגנון העדכון של הח"כים, השרים, סגני השרים והשופטים, יש ניסוח שאומר

שהעדכון יהיה לפי שינוי השכר במשק, לפי הממוצע על פי החוק הביטוח הלאומי. אז

מתחילים את המירוץ מאוקטובר 1985, וזה "דופק" אותם.

עד התכנית הכלכלית החדשה, עד יולי 1985, שכר ח"כ היה פי 3.85 ממשרת שכיר.

בגלל מה שנקבע, זה ירד בערך לפי 2.5. זאת השחיקה, שליש מלמעלה, וחצי מלמטה, ללא

שום הצדקה. עשו עוול נוראי בצורת ניסוח החוק.

ועדת הכספים התחשבה בשופטים וקבעה ניסוח מאוד יפה שהחל מיום זה וזה יחזור

שכרם למה שהיה ב-1 באפריל 1985, לפני התכנית הכלכלית. הם חזרו לאותו יחס.

עובדה, שמעתם טענות מהשופטים? לא.

שכרו של ראש הממשלה היום, בגלל התיקון, נמוך משכרו של שופט שלום. זה

אבסורד שלא יתואר.

הצטייר ששכר הח"כים הולך לגדול בגלל הטעות.

סי אלחנני;

אני מצטערת, אינני אחראית לתקשורת. לשופטים עשיתם את זה בצורה מאוד יפה

ואלגנטית ואיש לא התלונן על כך. הלכה ועדת נבנצל, עם כל הכבוד שלי לחברים

המכובדים של ועדת נבנצל, והיא לא התייחסה בדו"ח שלה לכל המנגנון הזה של החקיקה

שנעשתה לפי דעתי קצת בלי לחשוב לטווח ארוך. היא הלכה וקבעה שהיתה שהיקה. זוז

נעשה פה, זה בגלל החוק הזה. זה עוול שאין כדוגמתו מה שקרה פה לחברי הכנסת.

ואומרת ועדת נבנצל שצריך להוסיף לח"כים 40%. אני אומרת, תעשו את אוחו מנגנון

חקיקה אלגנטי וצודק שעשו לגבי השופטים. אני לא יכולה להציע את דרך הניסוח ואיך

זה ייעשה, זה המשפטנים יקבעו. אבל אין שום הצדקה ששכר הח"כים יהיה פחות מ-3.85

מהשכר הממוצע למשרת שכיר. עובדה שכל השכר עלה.



ברגע שועדת נבנצל קבעה מה יהיה השכר בנובמבר, כל אחד לוקח את הטבלה ויכול

לראות שבינואר כאשר יבוא מועד העדכון לפי החוק הקיים, בלי שינויים, זה יהיה

לפחות 1,100 שקל, אם לא יותר. אם היינו חוזרים ליחס הזה, היינו מגיעים לפחות ל-4

אלפים שקל.

לכן כאשר שואלים אותי מה השכר הממוצע במשק, השכר הוא 1,165 בחודש נובמבר.

זה פרסום של הביטוח הלאומי. באוקטובר לא היה עדכון, כי השכר הממוצע במשק לפי חוק

הביטוח הלאומי לא השתנה בגלל צורת החישוב של הביטוח הלאומי. עכשיו הם תיקנו את

זה. עד ינואר זה יעלה עוד יותר. אם כולם עולים, למה שהח"כים לא יעלו?

אי דמביץ;

אני רוצה להוסיף כמה מלים. ראשית, למה היה צורך באותו הסדר אלגנטי לגבי

השופטים? כי לגבי תקופה קצרה מסויימת היה איסור לא רק על ההעלאה האוטומטית מכוח

העליות בשכר הממוצע, אלא היה איסור גם על קביעת שכר יותר גדול. אבל התקופה של

האיסור הזה על קביעת שכר יותר גדול היתה תקופה קצרה והיא עברה. בגלל אותה תקופה,

לשם אותה תקופה היה צורך בהסדר האלגנטי לגבי השופטים.

ב. ההסדרים שהוקפאו אז ממשיכים לשלוט באוטומטיות של ההעלאות מאז ועד להודעה

חדשה. אני לא אומר עד עולם אלא עד להודעה חדשה. כיצד? עכשיו יכולה ועדה זו

לעניינים ששייכים לתחום סמכותה, ויכולה ועדת הכנסת לענין הדברים ששייכים לתחום

סמכותה, לקבוע עכשיו שכר חדש - לא רק עכשיו - יכולים להשתחרר מהאוטומציה ולומר,

אנחנו נתחיל בדצמבר 1986. קובעים עכשיו שכר של כמה שרוצים לפי השיקולים הכלכליים

שהוועדה מוצאת לנחוץ, ולומר, הכול יהיה צמוד מעתה והלאה, ואנחנו יכולים לפי זה

להתעלם מכל חקיקת החירום שהיתה בינתיים.

זאת אומרת, צריכה להיות החלטה ולא ההעלאה האוטומטית שהיושב-ראש מפרסם לפי

מה שסמדר מחשבת, אלא זאת החלטה שצריכה להתקבל כהחלטה ולא כהודעה בלבד. על כן

האפשרות להתגבר נתונה והיתה נתונה. אינני זוכר מאיזה תאריך, אבל השאלה אם יש רצון

להתגבר.

יי זי אמיר;

חברים, אנחנו יכולים בלי סוף לדון על הסוגיה הזאת, אבל צריך לדעת מה המצב

העובדתי היום. ועדת הכנסת החליטה פה-אחד לקבל עקרונית את מסקנות ועדת נבנצל,

והטילה על ועדת המשנה שלה לטפל באותן הסוגיות שיש ויכוח עליהן. אתמול קיבלנו

החלטה לאחר ששמענו את ההסברים, שאנחנו מקבלים את מסקנות ועדת נבנצל. זאת אומרת

שמ-ו בנובמבר שכר חברי הכנסת יהיה 3,372 שקל, כאשר שכר זה יבוא לעדכון ב-1

בינואר כפי שהמשק מתעדכן. העדכון הוא לפי השכר הממוצע במשק,

צדקה סמדר, אם היינו נשארים רק לפי היחס של 3.85, זה היה יותר. אבל אנחנו

לא יכולים לשחק מחבואים עם הוועדה. קיבלנו את הדו"ח של ועדת נבנצל על הגרוע שבה

- ואל תשכחו שבענין הפנסיה יש שם פגיעה רצינית, אמנם לא בחברי הכנסת הקיימים,

אבל מן הכנסת הבאה גם לאלה שקיימים. ביום שני ועדת הכנסת יושבת, היא תאשר את

מה שהחלטנו אתמול בוועדת המשנה, והיא תדון על הבעיות שיש כמו רכב ואש"ל, ונגמור

את הענין.

יי מצא;

שמעתי את השידור ברדיו וזה הרגיז אותי, כי אמרו היפוכו של דבר. ציירו אותנו

כמי שהולכים לגזול את המדינה.



עצתי היא, כדאי שהודעות של ועדת הכספים ייצאו בכתב, ושהמזכירים והמזכירות

לא יתראיינו ולא ימסרו הודעות. כי ראינו שמסרו הודעה בשמה של סמדר.

סי אלחנני;

אני לא יכולה לשלוט בזה. המספר 1,165 ידוע לכל מי שעוסק בנתונים.

בזאת סיימנו. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 50;9