הכנסת האחת-עשרה

מושב שליקוי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 381

מישיבת ועדת הכספים

יום בי. וי בכסלו התשמ"ז - 8.12.86. שעה 10.00

חברי הוועדה; י. ארידור - ממלא-מקום היו"ר

א, אבוחצירא

י. ארצי

פ. גרופר

א. ויינשטיין

א' ורדיגר

י. כהז

י. מצא

ע, סולודר

ש, עמר

י. צבן

ד. צוקר

ח. קופמן

ח. רמון

ש, בן-שלמה

ג. שפט

ד. תיכון

ד. מגן

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים; הממונה על הכנסות המדינה י. ברון

י. ארד, ר. אברמסון - משרד האוצר

ת, פנחסוביץ - משרד המשפטים

מ, קוק - משרד הכלכלה והתכנון

מ, נחום - התאחדות התעשיינים

ע. וינקלר, ש. שגיא - איגוד התעשיה הקבוצית

ז. כהן - ראש עיריית קריית-גת

ד. סילברמן, י. ריכטר - יועצים משפטיים של עיריית

קריית-גת

סדר-היום; הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מסי 29), התשמ"ז-

1986

הקמת מפעל בעיר פיתוח - הצעה לסדר-היום של חבר-

הכנסת ד. מגן



הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

אני פותח את הישיבה"

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

א. ויינשטיין;

קופת חולית הכללית הפסיקה את שירותי הבריאות לקופת-חולים מכבי

במרפאות החוץ שלה. זו בעייה רצינית שהעליתי בוועדה, ועד היום לא קבלתי

עליה תשובה.

יש תשובות בכתב.

0. אלחנני:

בעקבות ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת ויינשטיין בנושא, פנינו

לקופות החולים וקבלנו תשובות, אלא שכל אתך עונה בשלו, זה טוען בכה וזה

טוען בכה. הצעתי להם, שלפני כל בירור, אקיים בוררות לתאם את הדברים

בין קופת-חולים הכללית ובין קופת-הולים מכבי,

עם כל הכבוד, אני חושב שצריך היה להעביר הצעתו של חבר-הכנסת

ולינשטיין לדיון ובירור בוועדת המשנה. לפי ההתרשמות והידיעה שלי בנושא,

ראוי הנושא לבירור בועדת משנה. זו איננה טענה בעלמה. כאשר חבר-הכנסת

ויינשטיין העלה את הצעתו, אמרנו שנברר אם זה ראוי לבירור בועדת משנה,

אני חושב שהנושא ראוי לבירור בוועדת המשנה. יש לנו ועדת משנה לענין זה?

יש לנו ועדת משנה לעניני רווחה ולעניני קופות-החולים בראשות

הברת-הכנסת נאוה ארד.

היא אינה נוכחת בישיבה זו.

אני מציע להעביר את הנושא לבירור בוועדת המשנה לעניני מסים

בראשותו של חבר-הכנסת אריאל ויינשטיין.

אנו מעבירים את הנושא לבירור בועדת המשנה לעניני מסים בראשותו

של חבר-הכנסת אריאל ויינשטין,

אני מבקש להציג לפני הוועדה את עורך דין אהרונסון, הממונה

על החוק והקודיפיקציה בחוקי המס במשרד האוצר-

אני מבקש לדעת מה גורלן של כל ההצעות לסדר-היום שהועלו בוועדה

ולא נועדו לפרסום בעתונים, אין דנים בהן, אין מתייחסים אליהן, הן נרשמות

בפרוטוקול. אני יודע שאתה, אדוני היושב ראש, תומך בכך, שהוועדה תדון

בהצעות אלו,

כאשר טיפלתי בנושא יחד עם היושב ראש הקבוע של הוועדה, והעליתי

לפניו כמה הצעות, שלדעתי, היו תורמות לייעול עבודת הוועדה, היה לי הרושם

שקיבל חלק מההצעות, ואפילו הזכיר חלק מהן במליאת הוועדה" מעבר לזה אינני

יכול ואינני מתכוון לעשות דבר"

בדרר כלל היינו נוהגים לקיים מעקב עם מזכיר הוועדה איזה הצעות

לסדר-היום נדונו בוועדה ואיזה לא, גם היום אפשר להעלות לדיון הצעות

לסדר-היום שהועלו על-ידי חברי הוועדה,

אולי לר יש פתרון. אני מודה, שאין לי פתרון, עשיתי משהו בנושא,

הבטחתי לחבר-הכנסת שפט בהזדמנות קודמת לעשות משהו" העליתי מספר הצעות

לפני היושב ראש הקבוע, והיה לי הרושם שבחלקן הן נתקבלו, אילו הן היו

מבוציות בדייקנות, לא היינו דנים היום בנושא חוק לעידוד -השקעות הון,

ולא בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן, אני אינני מתנגד להעלאת

נושאים אלה היום בוועדה, או שיש סדר שמקבלים אותו ונצמדים אליו, או

שאין, אילו היה היום דיון על מדיניות, לא הייתי מרשה הצעות לסדר-היום,

האם אני מבינה נכון, שאחרי ההצבעה על בקשת הרביזיה של חבר-הכנסת

דן תיכון, צריך לאשר היום את ההנפקות?

כתוצאה מההצבעה על הצעת הרביזיה של חבר-הכנסת תיכון, נשארה

בעינה ההחלטה השניה של הוועדה, דהיינו ההחלטה הדורשת מהבנקים מתן

"אינפורמציה ממוצעת" על שכר מנהלי הבנקים, אחרי ההחלטה לגבי מתן

"אינפורמציה ממוצעת" על שכר מנהלי הבנקים, רשאי כל אחד מחברי הוועדה,

לעיצומו של ענין, להצביע בעד או נגד אישור האמיסיות.

מה שקשור לקבלת "האינפורמציה הממוצעת" על שכר מנהלי הבנקים,

צלצל אלי כתב גלי צה"ל וביקש תג1בה שלי

לא ידעתי שזה הגיע, הוא אמר: זה הופיע בעתרן "הארץ".

לא ידעתי שזה היה בעתון "הארץ", אז קראתי בעתון "הארץ", באתי לירושלים,

וביררתי עם מזכיר הוועדה את השאלה, איך יכול להיות מצב שמונח חומר ומחכה

לחברי הוועדה וכבר הספיק להגיע לעתונים, ומזכיר הוועדה לא מעביר את

החמר לחברי הוועדה בדחיפות האפשרית? התברר "י שהחמר לא הגיע למזכיר

הוועדה,

גם לא ליועצת הכלכלית,

ולא לשום גורם הנמצא היום בוועדה, אמר לי מזכיר הוועדה, שכנראה

החמר הגיע ליושב ראש הוועדה,

הוא הגיע ליושב ראש הוועדה,

ההערה שלי למזכיר הוועדה היתה: ברור לי שיושב ראש הוועדה

לא הדליף את החמר ל"הארץ", ברור לי שאף אחד מחברי הוועדה לא הדליף את

החמר לעתון. "הארץ", וברור לי שהבנקים רצו לשמור על סודיות-

יש לי אינפורמציה נוספת: אמש צלצל אלי יושב ראש הוועדה,

לפני צאתו לחוץ--לארץ, ואמר לי שהוא קיבל מעטפות סגורות על שכר מנהלי

הבנקים, ובעצה אחת הוסכם, כנראה גם על דעתו של חבר--הכנסת רמון,

שהמעטפות הללו תפתחנה ביום ב' הבא, עם שובו מחו"ל.

אני מציע שהוועדה תאטר את הבקשה של היושב ראש לפתוח את המעטפות

ביום ב' הבא.

צריו להעיר ליושב ראש, שזו בקשה שאינה מתקבלת על הדעת, בייחוד

כאשר אדם נוסע לחו"ל, שלא בשליחות ממלכתית.

רבותי, הנושא מוצה,

הצעה לסדר-היום לחבר-הכנסת תיכון.

לנושא הקודם, אני חושב שהפרסום בא דוקא מחוגי בנק לאומי לישראל.

בשעתו, כאשר דנו בהמלצות ועדת שטסל על רפורמה בביטוח רכב,

החלטנו כי הרפורמה תיעשה בשני שלבים. ונדמה לי שהולך וקרב השלב השני.

כאשר קבלנו החלטה על הרפורמה, קבלנו גם החלטה האומרת, שלאחר שיוגשו כל

התעריפים על-ידי חברות הביטוח השונות, כעבור שלושה חדשים יובא החמר

לעיוז חברי ועדת הכספים, נדמה לי שכבר חלפו יותר משלושה חדשים"

המפקח על הביטוח היה צריך לדווח לוועדה על תעריפי ביטוח רכב חובה

ב-51 באוקטובר 1986.

מאחר שחלפו למעלה משלושה חדשים, אני מבקש שהיועצת הכלכלית

של הוועדה תרענן זכרונו של המפקח על הביטוח.

אם באמת עבר המועד - וזה ייבדק - אני מבקש שייכתב מכתה על-ידי

מזכיר הוועדה או על-ידי היועצת הכלכלית בשם הוועדה, ל1מבקשת הסברים וההסברים

יימסרו לחברי הוועדה. המכתב ייכתב בתיאום עם חבר-הכנסת תיכון-

בהנמקה לבקשה לסיוע לחברת האחים גולדשטין, נאמר שהסיוע צריך

לעזור לחברה.ולמנוע פיטורים של כל העובדים, קבלתי פנייה מעובדי החברה,

והם טוענים ש-%95 מעובדי החברה פוטרו. משמע שהסיוע הלך נטו לכיסו של האיש.

זה איננו בהתאם לאינפורמציה שנמסרה לוועדה, אני מציע שנבדוק את הדבר.

נושא זה יכולה לבדוק היועצת הכלכלית של הוועדה, והיא תביא .

תוצאות הבדיקה לוועדה,

בפגרת הקייץ דנה הוועדה בתיקון לפקודת מס הכנסה כדי לסתום

פרצות בנושא "חברות הקש" בשטחים. אני מבין שבעקבות לחץ של עמיתנו חבר

הכנסת גרשון שפט, עוכב הענין.

היתה פניה, ופניה היא לגיטימית, כל חבר הכנסת פונה.



י. צבן;

כדאי שהדבר יובהר,

י. ברון;

אנחנו הגשנו תיקון מס' 69 לפקודת מס הכנסה, שהפך לתיקון מס' 72.

היו לנו דיונים במשרד האוצר על נושא חברות-הקש בשטחים. אתמול נסגר הענין

והוא יובא לועדת הכספים, ואנו נפנה ליושב ראש ועדת הכספים להעביר את זה

מייד,

לא היתה קניה שלי בקשר לחברות-הקש בשטחים.

לפני שבועיים אישרה הוועדה סיוע לתשלום חובות למפעל אן-אל

שיש לו שתי מתפרות, האתת במגדל-שמס והשניה בקריית-שמונה, התקשרתי עם

מועצת גועלי קריית-שמונה וביקשתי לברר מהו מפעל זה, והתברר שמפעל כזה

אינו קיים, הטלפון של המפעל אינו מחובר. ביקשתי מכר שיחפש את המפעל

והוא לא מצא מפעל כזה, אני מבקש לברר מה עלה בגורלו של-מפעל זה.

היועצת הכלכלית של הוועדה תברר את הפנייה של חבר-הכנסת ארצי,

י, ארצי;

בעתונים נ?תנהל מאבק בין שני גורמים שמנסים לרכוס לקוחות לפנסיה

הגרמנית, והדבר אינו נראה אתי,

למה?

נראה שמוסרים אינפורמציה לא נכונה,

ד, תיכון;

מה איכפת לך שיקבלו פנסיה מגרמניה?

לא איכפת לי שיקבלו פנסיה, אבל שלא יוליכו אנשים שולל. אני

מציע שנזמין את מר דברת על מנת שימסור הסברים.

ד. תיכון;

זה הגל השני של הפנסיה הגרמנית. בזמנו הוועדה קיימה דיון בנושא,

ובכר גרמה לו נזק. בכל פעם שאנו מקיימים דיון על הפנסיה הגרמנית נוצר

הרושם שהפנסיה הזאת אינה טובה, וכאשר אתה בודק את הדברים לגופם, מתברר

שאיז על מה להלין. אבל אם הפרסומים יש בהם כדי להוליך שולל, צריך לטפל

בכר.

היו"ר י, ארידור;

מזכיר הוועדה יפנה למר דברת שימסור הבהרה פומבית, אם יש לו

סיבה לעשות זאת.

חוק לעידוד השקעות הון ( תיקון מס' 29) התשמ"ז-1986

אנו עוברים לנושא הבא: תוק לעידוד השקעות הון (תיקון מסי 29), התשמ"ז-1986.

אני מבין שיש משלחת של התאחדות התעשיינים. מר נחום. האם יש

לך חמר בכתב?

מ, נחום;

לא, אנו מזדהים עם הצעת החוק. ותומכים בה.

אני רוצה להודות למשלחת של התאחדות התעשיינים,

אני מציע שתחילה נשמע דברי הסבר להצעת החוק.

בבקשה, מר ברון.

בשנה שעברה, כזכור לכם, תוקן חוק לעידוד השקעות הון בנושא

תיקון מס' 23, שענינו משקיעי חוץ, ותיקון

מס' 27 שענינו מסלול חלופי של הטבות מס במקום מענק סבסוד הלוואות"

בתיקון מס' 25 המונח לפניכם מוצע לתקן שני התיקונים: תיקון

מס' 25 ותיקון מס' 27. בתיקון הראשון הנוגע למשקיעי חוץ אומר החוק,

ששיעורי המס המיוחדים הנעים בין 10% ל-25% בהתאם להיקף השקעת החוץ

בחבלה כבעלת המפעל, חל החל מ-1 באפריל 5198 -ההסטוריה של התיקון הזה

היא שב-1975 וב-1977 היה קיים תיקון-רונאל ותיקון-פלומין,

קריאה;

מהו תיקון-רונאל?

זהו הפרק השביעי ג בחוק עידוד השקעות הון, והיעוד של תיקון

הפרק השביעי 3 היה להגן על ממשקיעים מפני שחיקה של האון, באינפלציה

כאשר משלמים מס נומינלי, בלי ההגנה על ההון, הרי שהשקעה של מליון דולר,

מהר מאד יכולה להפוך לאפס, זו היתה מטרת התיקון, התוצאה באינפלציה

יותר גבוהה, כפי שהיתה מ-1979 ואילך היתה שבמקום שה3רק השביעי ג יחל

הגנה' מפני שחיקה, הוא נתן הגנה כפולה ומשולשת, הגענו לכך שדה-פקטו

מהרווחים הריאליים לא שילמו מס או כמעט לא שילמו מס, מאחר שמי שקיבל

אישור, היה זכאי לעשר שנות הגנה כזאת, ברור שבהתאם לאמנה הבלתי-כתובה,

שאין חקיקה רטרואקטיבית בעניני מיסוי, לא עשינו שום דבר אלא המשכנו

לחיות עם זה, אלא שבחוק המיסוי בתנאי אינפלציה מ-1982 נקבע, שהיות

והחוק אמור לתת הגנה על ההון, אין צורך לתת פעמים, היות והחוק קבע

שעד מרס 1983 ינתנו ההטבות לפי הפרק השביעי 3, ניתן היה לקבל אישורים

הכפופים לפרק השביעי 3 עד 31 במרס 1983. בחוק היתה סמכות להאריך את

הפרק השביעי 3 לתקופה נוספת, היה לחץ גדול של משקיעי חרץ להאריך

תקפו של הפרק השביעי 3, והיתה הבטחה של שרי אוצר וראשי ממשלה, בממשלה

זו ובממשלות קודמות, שיאריכו פרק זה, מי שהתנגד לכך היה האוצר,

וקבלנו חיזוק להתנגדות שלנו על יסוד הנתונים שהראו במפורש, שזה היה

המצב, לא קבלנו מסים, ושמענו על כך גם אתמול כאשר דנו בועדת השרים

על הוראת השעה, ותקפו של הפרק השביעי 3 לא הוארך, אבל בכל זאת היה

משא-ומתן עם משקיעים,

אתם אינכם צריכים להנות מדברים

שהם באקראי, אינפלציה גבוהה - אתם מקבלים כך, אינפלציה נמוכה אתם מקבלים

כך, האינפלציה נוטרלה. זה לא יכול להיות שיהיה מס אינדבידואלי בשיעורים

נלך באוטוסטרדה, לגבי כל אחד ההכנסה נקבעת בצורה אחידה

לפי כללים אחידים, שיעור המס, כמו במדינות מתפתחות אחרות, יכול להיות

דיפרנציאלי אם במפעל רגיל שיעור המס יהיה איכס, בהשקעת חוץ יהיה נמוך

יותר, קבענו זאת ולא שמנו- לב שנוצר פרק זמן בין 1983 ו-1985, שמי

שקבלו אישור בתקופה זו נמצאים חסרים משני העולמות; הם לא נהנים

מהפרק השביעי 3 ולא יהנו מהעולם הבא של התיקון, כאן היתה הפלייה,



י. ברוז

לכן התיקון הראשון שאנו מציעים, בהצעת החוק שלפניכם הוא,

שמי שבתוך התקופה הזאת - 1985-1983 - הקים מפעל, יחול עליו החוק

הנוכחי של שיעורי מס דיפרנציאלים. כמובן שהוא לא יהנה מהחוק הקודם,

דבר נוסף, שהוא ספיח של התיקון הזה, בחודש מרס 1983 ,שהיה

החודש האחרון שבו אפשר היה לקבל אישור לפי הפרק השביעי.3, רצו 5-7

מפעלים, למרות שלא היו מוכנים בכלל, לקבל אישור לפי הפרק השביעי 3,

והגישו בקשה וקבלו אישור לפי הפרק השביעי 3. ולמעשה הם נפגעו, כי

חוק זה הוא אחיד לכל עם ישראל, והם מהווים ספיח של החוק הקודם שמידת

ההטבות בו תלויה במידת האינפלציה, ככל שהאינפלציה גבוהה יותר, ההטבה

גבוהה יותר, לגבי אלה אנו אומרים: מי שרוצה לקבל את ההטבות לפי הפרק

השביעי 3, יבושם לו; מי שרוצה לוותר על ההטבות לפי הפרק השביעי 3,

יכול להכנס למסגרת החוק החדש,

לגבי תיקון 25, כאשר ניסחנו את החוק, הכוונה היתה ברורה:

ככל שההיקף של משקיע החוץ גבוה יותר, שיעור המס קטן יותר/ והסתמכנו

על ההגדרות שבפרק השביעי 3. אחרי שחוקקנו את החוק באו משפטנים ואמרו

לנו: אתם יודעים מה עשיתם? מספיק שאני בתור משקיע חוץ משקיע 90%

בהון וביתר הזכויות יהיו לי רק %25

איזה זכויות?

הצבעה, הנהלה, רווחים והלוואות" והחברה תשלם 10% מס, יוצא

שחברה שבה 75% מבעלי הזכויות הם ישראלים, הם ישלמו רק 10%, מספיק

שהון המניות יהיה 100,000 דולר, לקבל 75,000 מתושב חוץ, והחברה תאמר

שתושב חוץ ילווה לה בתנאים המירביים, וישלמו 10%. היות וזה הפירוש

שניחן, אנו חייבים לדייק ולכתוב; שיעור השקעת חוץ, השיעור הנמוך ביותר

שהשקעת. חוץ הקנתה באחד מבין אלה: בזכות לרווחים, בזכות ההצבעה, בהון

המניות. כולל הלוואות בעלים או בהון המניות לבדו. ואולם אם השקעת החוץ

הקנתה לימשקיע במשך כל שנת המס שיעור העולה על %50 בהון המניות, בזכויות

ההצבעה ובזכות למינוי מנהלים, יהיה שיעור ;השקעה החוץ שלו כשיעור

הנמוך ביותר שהשקעת החוץ הקנתה לו בהון המניות, כולל הלוואות בעלים,

בהון המניות לבדו או בזכות לרווחים. כלומר, אנו קובעים שמספיק שיהיה

רוב למשקיע החוץ ורוב של -515 או %90 זה אותו רוב,

בתיקון מס' 27 לחרק העיקרי נקבע מסלול ההטבות החלופי.

ואולם אמרנו שתיקון זה לא יחול על הרחבות, היו חברי הכנסת ששאלו, מדוע/

אני מודה ומתוודה, שהחשש שלנו היה שמא תהיה הטיית הכנסות מחלק אחד

של המפעל החייב במס רגיל לחלק האחר של המפעל החייב במס אפס, ואמרנו

שמי שרוצה במסלול ההטבות ה חלופי חייב ללכת למסגרת משפטית מיוחדת,

אחר-כך התברר שמלכו ההשקעות מתנה, בכל מקרה של הקמת מפעל חדש בידי

בעל מפעל קיים, שהמפעל החדש ייחשב כהרחבת המפעל הקיים" לכן אנו מציעים

לבטל סייג זה ולקבוע, שההטבות על-פי המסלול החלופי יפולו גם על הרחבה

של מפעל קיים,

דבר אחר הוא הבעלות המשפטית, אנו מציעים שהבעלות המשפטית תהיה

רק במסגרת חברה, מאחר שאם זו אינה חברה ההכנסה מחולקת בין מספר גדול

של בעלים, וכאן לא מדובר על פטור, אלא בגביית מס בעת חלוקת ההכנסות

כדווידנד,

דבר נוסף שאנו מציעים הוא, שבעת חלוקת ההכנסות כדווילנד,

כלומר על הרווח ישלמו 45% - 30% מס חברות ו-15% מס הכנסה על הדווידנד,

למעשה אלו; היו השיעורים עד היום ואנו מציעים להשאיר אותם, אחרת,

על-פי האמנה למניעת כפל מסים שיש למדינת ישראל עם מדינות אחרות,

הכסף יועבר. לארץ המוצא של המשקיע, ומדינת ישראל לא תהנה,

אני מציע, שכאשר נדון בחוק סעיף-סעיף, נקיים דיון ותתקבל

החלטה"

עכשו נשמע שאלות לנציג התאחדות התעשיינים"

י. צבן;

אני מבין שכל סעיפי התוק נוגעים למשקיעי חוץ.

לא.

אני מבקש לדעת את עמדת התאחדות התעשיינים לגבי החוק לעידוד

השקעות הון והתיקון המוצע לו-

אני מבקש לדעת האם יש מסמך מסכם מה עשו התיקונים האחרונים

בחוק לעידוד השקעות הון להגדלת ההשקעות בתעשיה.

ד. תיכון;

אני מופתע, שנציג התאחדות התעשיינים בא ואמר, שהתאחדות

התעשיינים תומכת בחקיקה זו, זו הפעם הראשונה לאחר שנים רבות שמפלים

לטובה בחוק משקיעי חוץ לעומת משקיעים מקומיים, ואתה אומר שאתה תומך בכך?

מדיניות ממשלות ישראל בעשרים השנים האחרונות היתה, שהשקעה באשר היא

השקעה, תקבל אותן הטבות. לא היינו מאושרים כאשר הפליה זו נולדה. מה

שיש לי לומר על כר, אומר בדיון" אבל אתם, התאחדות התעשיינים, עוברים

על כך לסדר-היום?

תיקון זה לחוק מתייחס גם למשקיעים מקומיים וגם למשקיעי חוץ;

הוא מתייחס גם לחברות מקומיות כאשר הן מרחיבות מפעלים קיימים בנושא

מסלול ההטבות החלופי, ואת זה יבהיר מר ברון טוב ממני-

מטרת התיקון הוא לעודד השקעות הון- מדובר בתיקונים ששנועדו

לפשט את החוקים על מנת שמשקיעי חוץ ידעו מה ההטבות לזהם מקבלים בארץ,

והתיקונים הם די חשובים, ללא ספלי תיקונים אלה הביאו לשפור הההבנה

שיש לגבי הטבות במדינת ישראל למשקיעי חוץ,

לא מזמן קיימנו כנס למשקיעי חוץ בארצות הברית, ושם נע7.זתה פעולת

הסברה למשקיעי החוץ בארצות הברית, מה ההטבות ומה החקיקה החדשה, גם על

ידי הממונה על הכנסות המדינה, מר ברון-

לשאלתו של חבר-הכנסת תיכון - התאחדות התעשיינים תמיד תמכה

בכך שיש למשוך משקיעי חוץ לישראל, אם אנו מסתכלים על התעשיה בכללותה,

עמוד השדרה של התעשיה הוקם בשיתופם של משקיעים זרים שהביאו לכאן גם כסף

וגם ידע שאנו זקוקים לו בתעשיה הילזראלית, אם הסקטור המקומי יהיה

מופלה לרעה, יש מקום לתקן זאת, אבל לא על חשבון משקיעי החוץ.

אני רוצה לקדם בברכה את חבר-הכנסת דוד צוקי שבא להחליף

את חבר-הכנסת מרדכי בר-און, והוא על תקן של סיעת המערך- אני מקווה

שכולנו נהנה מעבודתו בוועדת הכספים.

אני מוכרח לומר, שאני מופתע מתשובתו של נציג התאחדות התעשיינים,

ואני מציע לך, מר נחום, שתבדוק בביתך, את השקפת העולם של ראשי התאחדות

התעשיינים,



ד. תיכון

אתה יודע שקיימת היום בעולם תחרות על השקעות, וכל מדינה

מחוקקת חוקים הנותנים הטבות מפליגות למשקיעי חוץ, ובעיקר למשקיעים

מארצות-הברית, בארצות--הברית עצמה היתה רפורמה גדולה במס הכנסה ורפורמה

זו נותנת הטבות גדולות למשקיעים בתוככי ארצות-הברית. וקיימת סכנה

שכתוצאה מהרפורמה בארצות-הברית לא יהיה כדאי למשקיעים מארצות-הברית

להשקיע במדינת ישראל. האם אתה חושב, מר נחום, שנקטנו בצעדים המתאימים.

כדי למשוך השקעות חוץ לישראל?

ללא ספק הרפורמה במס הכנסה בארצות-הברית עלולה לפגוע בזרימת

השקעות לארץ. בודאי שהרפורמה הזאת מקטינה את הסיכויים שמשקיעי חוץ ישקיעו

בארץ. יכול להיות שלגבי התחום הספציפי של ארצות-הברית צריך לנקוט

בדרך ספציפית.

עכשו נשמע משלחה של איגוד התעשיה הקבוצית. אני מבין שאתם

תומכים בחוק פרט להסתייגות אחת.

ע. וינקלר;

ההסתייגות שלנו היא לגבי סעיף 51(א). בסעיף זה נאמר שמסלול

ההטבות החלופי יחול רק על מפעל מאושר שבבעלות חברה. בדברי ההסבר לסעיף

"סעיף 51(א) לחוק דן במפעל שקיבל אישור מבלי להחייחס לזהות.

בעל המפעל. מכיווז שקביעה המסלול החלופי אינה מתאימה אלא לבעל מפעל

שהוא חברה, מוצע לקבוע במפורש כי הוראות הסעיף יחולו לגבי מפעל מאושר

שבבעלות חברה".

היות ו-90% מהתעשיה הקבוצית מאורגנים שלא במסגרת חברה אלא

במסגרת שותפויות מוגבלות, סעיף זה אם יתקבל בנוסח זה, יפלה אותנו

בצורה קיצונית, לכן אנו מבקשים שישאר הנוסח הקיים בחוק ,

אני לא הבינותי את השוני ולכן לא הבינותי את הנימוק שלכם.

בעבר הרחוק נקבע בחוק, שמי שרוצה לזכות במעמד של מפעל מאושר, צריך

להתארגן במסגרת של חברה,

י. ברון;

גם יחיד וקבוץ יכולים לקבל מעמד של מפעל מאושר למפעל שהם מקימים.

יכול להיות שבמסגרת החוק הדבר היה ניתן. אבל נדמה לי שלא הרבו

להשתמש בזה לכמעט ולא ניתנו הטבות למי ע-לא התארגן בצורת הברה, מה היה

לגבי הקבוצים, הם התארגנו כחברות? .

הם התארגנו כשותפויות.

כל מפעל התארגן כשותפות?

כן. ויש הנהלת חשבונות נפרדת.

איר אתה יכול לחשב את ההשקעות, כאשר יש השקעות משותפות למפעל

ולקבוץ, יש דרך אחת המובילה גם לחדר האוכל וגם למפעל?

האם סעיף זה מתייחס למשקיעי חוץ?

י. ברון;

כן.

מה תהיינה ההשלכות, אם יתקבל החוק כפי שהוא מוצע, לגבי

שותפויות בקבוצים?

ש, שגיא;

לשאלה הראשונה של חבר-הכנסת דן תיכון - כל מפעל קבוצי, שמאורגן

כשותפות מנהל ספרים נפרדים לחלוטין, כאשר ההשקעות של התאגיד מופיעות

במאזן של הקיבוץ,וכאשר ההון העצמי מופיע בהתאם-

זה מופרד לחלטין?

ש. שגיא;

מופרד לחלוטין- זה לפי חוק השותפויות- לצרכי מס הכנסה מאחדים

את שתי השומות, כאשר כל התהליכים הם בדיוק כמו בחברה.

ד. תיכון;

איר את מפרידה בין ההשקעות המשותפות?

ש. שגיא;

אין השקעות משותפות-

ד- תיכון;

יש, למשל, כביש למפעל שעובר דרך המשק.

ש. שגיא;

אם זה כביש ספציפי למפעל, דה כמו בכל תעשיה. אם זה כביש שלא

רשות מקומית סוללת אותו, אלא כביש שהמפעל סולל, זה מופיע במסגרת המפעל,

כמו בכל מפעל בתל-אביב.

ד. תיכון;

ויחידת הקרקע?

ש. שגיא;

יש לנו אישור ממינהל מקרקעי ישראל, בהתאם למיפוי, על קרקע

המשמשת את המפעל, עם כל הנובע מזה - דמי חכירה וכוי-

יש הפרדה מוחלטת הן בקביעת השטחים והן בקביעת ההשקעות. ברור

הדבר שאין בעייה שגם הקבוצים ירשמו, אם החוק ידרוש זאת, חברות במקום

שותפויות.

ד. תיכון;

למה זה לא נעשה עד היום?

כי בהתאם למקובל עד עכשו, ניהלנו את כל הדברים בהתאם לדרישות-

לא נדרשנו, ועד עכשו אנחנו משוכנעים שצורת האגודות השיתופיות מתאימה

יותר מאשר חברה -

ד. תיכון;

גם היום אתם משוכנעים בכך, כאל1ר יחידה אחת יכולה לגרלר אחריה

את כל המשק?

ש- שגיא;

אני אומרת בפה מלא; גם אם זו תהיה חברה נפרדת, הקבוץ יקבל

עליו את האחריות המלאה על המפעל- לא זה שמנע מאתנו רישום חברות- יכול

להיות ששינוי החוק ידרוש מאתנו רישום חברות-

כל הנושא, כיצד רשומה ההשקעה או כיצד מנהלים ספרים, אינו נוגע

לענין .מה שנוגע לעניז זה כיצד נרשם הרווח- היום קבוע בחוק שמי

נהנה מהזכויות, יהיה זה מפעל מאושר רגיל או מפעל בהשקעת הו);

ישלם על ההכנסה המחולקת כדווידנ 45% על הרווה, אם הוא במסגרת הקבוע,

משלמים 45%, כי זה 30% מס חברות ו-%15 על מקבל הדווידנד רואים את

זה כהכנסה מחולקת .

בהחלת המסלול החלופי של ההטבות לא ניתן לזום פטור, בסך הכל

דחינו את מועד תשלום המס למועד שבו יחולקו ההכנסות כדווידנד. אם

ניקח חברה ''"בשנה הרביעית חילקה רווחיה, היא תחזיר לאוצר אותם 30%

מס חברות שלא שולם במשך 3 שנים ומוסיפים %15 על מקבלי הדווידנד. בקבוץ

לוקחים את הרווח מהשותפות ומצרפים לרווח הקודם והוא מחולק מיד. לכן

צריר להחיל מייד 45%. יש הצעה לבדוק אם הרווח הושקע מחדש. זו תסבוכת

שאיננו מוכנים לקבל על עצמנו.

הקבוץ יכול לארגן את התעשייה, כדי שיהנה מהמסלול החלופי,

במסגרת של חברה נפרדת, אני מודיע שאם זה הפתרון, נהיה מוכנים להציע

לועדת הכספים, כתיקון עקיף לחוק זה, אפשרות של פיצול התעשיה מהקבוץ

והעברתה למסגרת של חברה, ללא מס רווח הון. ללא מס שבח מקרקעין וללא

מס על המלאי" זאת אומרת, הפרדת החברה מהקבוץ בלי להטיל על זה מיסוי"

באיזה ערכים אתה מאשר את ההעברה?

י. ברון;

כפי שנוהגים במאזנים מאוחדים.

אני מציע לחברי משלחת איגוד התעשיה הקבוצית לברר את הנושא

הזה עם מר ברון. הדיון בחוק זה לא יגמר היום"

אני מודה לחברי המשלחות.

רבותי, אמנם רשום בסדר-היום של ישיבה זו נושא הרפורמה במיסוי,

אבל אינני יכול לקבל שרפורמה במיסוי זה נושא שיידון משעה 11.00עד

שעה 12.00,ובשעה 12.00 נעבור לנושא אחר. לדעתי, כאשר מופיע בסדר-היום

נושא הרפורמה במסים, לא צריכים להיות סעיפים אחרים באותה ישיבה.

אנחנו נמשיך עתה בדיון בחוק לעידוד השקעות הון, ונעבור על

החוק סעיף סעיף,

סעיף 1 - "תיקון סעיף 47".

ח. רמון;

כל ההקלות והפטורים ממס שניתנו בחוק לעידוד השקעות הון היו

מפליגים. יש לכם, מר ברון, איזה שהוא מחקר, איזו שהיא הערכה, כמה

הם תרמו למשק וכמה הם עלו למשק? יש כאלה הטוענים שהם לא נתנו שום

דבר, ויש כאלה הטוענים שהם הצילו את המדינה. כל אחד וטענתו עמו. אני

מאד מבקש, שהדיון בחוק זה ייערך על יסוד מחקר רציני, מה נתנו ומה

תרמו הפטורים וההקלות במסים שניתנו על יסוד החוק לעידוד השקעות

הון, על כל תיקוניו. אני מבקש לדעת זאת לפני שאני קובע עמדתי לחוק זה.

שהוא כולו הטבה על גבי הטבה, למרות שהבטיחו שלא יתנו יותר. אם

נעיין בפרוטוקולים של ישיבות ועדת הכספים כאשר דנו על חוק שטינברג,

הדברים נאמרו,

בעקבות שאלתו של חבר-הכנסת רמון, אינני מעלה על דעתי, שהממשלה

תגיש הצעת חוק כזאת ללא מחקר כזה. לכן אני פשוט מבקש, שימציאו לוועדה

את המחקרים הרלבנטיים שנעשו בנדון במשרד האוצר ובמשרד התעשיה והמסחר.

ואם אפשר, להציג בצורה גרפית בשקפים איך כל תיקון לחוק מעלה את ההשקעות

במשק.

דבר שני שאני מבקש לקבל מהממונה - האם יש לכם סיכום כמה

עלה תיקון-רונאל למשק בשנים של האינפלציה עד 1 באפריל 1982. ואני

בטוח שכאשר החלטתם לשים קץ לתיקון זה הגשתם חמר לממשלה שהוכיח את

האבסורד של תיקון-רונאל בתנאי אינפלציה.

מה יעזרו לנו החוקים האלה, אם

אין חיבור בין ההון לעבודה? זאת אומרת, אם אנשים בתנאים כאלה לא רוצים

ללכת לעבוד בתעשיה, האם יש לכם הצעות איך לעודד יבוא של עובדים

מפורטוגל ומהפיליפינים כדי שאם יהיו השקעות הון כתוצאה מהתיקון הזה,

יהיו עובדים, כי העובדים הישראלים בשכר הקיים בתעשיה אינם מוכנים

לעבוד בתעשיה. כל עוד יש שכר כזה בתעשיה, עובדים ישראלים אינם

מוכנים ללכת לתעשיה.

זו. רמון;

מתי יהיה חוק לעידוד העבודה במדינת ישראל?

היו"ר י. ארידור;

אני שאלתי שאלה זו מעל במת הכנסת, מדוע יש חוק לעידוד השקעות

הון ואין חוק לעידוד העבודה"

ד. תיכון;

אני בכל זאת אינני מבין את השיטה של חבר-הכנסת צבן, הרי

ללא השקעות לא יהיו מקומות עבודה,

אתה בטוח שתהיינה השקעות?

כן, תיקון זה הוא במקומו. יש לי בקורת באשר לדרך ולצורה,

אבל בסך-הכל אני חושב שאין למישהו משהו נגד התיקון הזה. להזיק הוא

לא יזיק. אולי הוא לא יועיל, אבל הוא בודאי לא יזיק. זו אחת הדרכים

לחידוש הצמיחה. הרפורמה במיסוי היא שלב מוקדם לכל חידוש צמיחה. אם

לא תהיה רפורמה במסור לא תהיה צמיחה, אבל אין ספק שהחוק שלפנינו

הוא צעד בכיוון מסויים. יכול להיות שלא מספיק,

באחד מהתיקונים לחוק מס הכנסה, הורדנו שיעור המס מ--%52

ל-%47, ואז קמה צעקה והממשלה לא יכלה לעמוד בלחץ והחליטה לתת הטבה

מפליגה במס לכל המגזר התעשייתי. אני מקבל זאת וכולם קבלו זאת, הראייה

שהעברנו תיקון זה בכנסת ביום אחד. אבל אני שואל את עצמי שאלה אחת:

אם אתה נותן הטבות מפליגות לכלל התעשיה, ואתה רוצה לעודד את המגזר

של המפעלים המאושרים, כי זו הדרך לסלקציה, כאשר אתה נותן אה העידוד

למפעלים שאתה חפץ ביקרם, כי הם מפעלי ייצוא או מפעלים המעסיקים

מספר גדול של עובדים -בפועל ביטלת את הפער בין ההטבות לכלל התעשיה

ובין ההטבות לבעלי מפעלים מאושרים, ואני שואל את עצמי: היכן ההגיון?

אם הייתי רואה שאתה מוריד את המס על כ ל התעשיה וממשיך באותה דרך

בחוק לעידוד השקעות הון, הייתי מבין שאתה רוצה לפתוח דף חדש בתחום

התעשיה. אבל בפועל נתת עידוד למפעלי תעשיה שלא צריך לעודד ומנגד

לא נתת הטבה למפעלים שצריך לעודד,

מר ברון, אתה הזכרת את הדיון בתיקון מס' 25 ובתיקון מס'

27 לחוק עידוד השקעות הון, לגבי תיקון מסי 25 אתם מקבלים היום

את ההסתייגות של חברי הוועדה. חברי הוועדה היו בדיעה שיש בעיית-



ד. תיכון

מעבר לגבי תיקון-רונאל. ראם אתה זוכר, הופיע לפנינו מר שמיר, ואני

תמכתי בו, אם כי אני חושב שלא צריך להפלות לטובה משקיעי חוץ . עכשו

הולכים רטרואקטיבית ל-1983. זאת אומרת אתה הולך ושובר כלל ברזל,

האומר שמי שיצא לדרך במסלול מסויים, לא יגעו בו לאורך כל הדרך" אתה

יודע שתיקון מס' 25 הועבר בלחץ ראש הממשלה, שאמר שצריך להעביר את

החוק באותו יום, כי הבטיחו למשקיעי חוץ שעומרים בדלת, הקריאה הראשונה,

השניה והשלישית של החוק נעשו כולן באותו יום. ועכשו אתה מציע חקיקה

רטרואקטיבית, אמנם בכיוון הנכון, אבל אני חושש מפני יצירת תקדים.

אין יודעים את הכללים, משנים אותם בכל יום -

פה משנים רק לטובה"

אני חושש מפני תיקונים חפוזים בחוק לעידוד השקעות הון, ואני

חושש מפני יצירת תקדימים.

קרה משהו בארצות-הברית, נעשתה רפורמה במס, יש מי שחושבים

ששיעור חמס על חברות כתוצאה מרפורמה זו ירד, ואני חושב שהוא יעלה,

כל המדינות נותנות הטבות מפליגות למשקיעי חוץ. ואני שואל את עצמי:

מה עושה ישראל כדי למשוך משקיעי חוץ? אנו מכניסים תיקונים לחוק, אבל

אין לממשלת ישראל מדיניות בנושא. אנחנו רוצים בחידוש הצמיחה ואיננו

עושים שום דבר שיביא לחידוש הצמיחה,

אלה דברי. וכאמור אני תומך בשני התיקונים המוצעים, אבל

אינני רואה את ה"בום" הגדול שיפקוד את הארץ בעקבות תיקונים אלה,

כל מה שאנו עושים בתחום עידוד השקעות הון הוא טלאי על גבי

טלאי בחוק לעידוד השקעות הון, לפני שבועיים הייתי בארצות-הברית,

אפשר לדבר על השקעות, כי יש שפע של כסף,

אבל ריגיין בשכל רב העביר את חוק הרפודמה במסים בארצות-הברית, וההרגשה

היום בארצות-הברית, שהשקעות עושים בארצות--הברית וכך גם באירופה;

פרוספריטי עצום, אמצעי הייצוך שהוקפאו, מופעלים מחדש,

מה קורה לגבי הרפורמה במס בישראל ומה היא מקיפה? לי אין כל

ספק, שלמרות מה שאמר חבר-הכנסת רמון, שההשקעה הכי בטוחה היא בישראל.

עד היום לא הצלחנו לשכנע בכך

העובדה שיש בישראל 7 מיליארד דולר בפת"ח, זו הצלחה גדולה.

זה מראה שהמשקיעים בעולם אינפ טפשים,

יהודים הפקידו כספים בשוויץ ומעט מאד בארץ,

לא ברור לי מה קורה לגבי השקעות במחקר ופיתוח, היה חוק. אין מדיניות ברורה. או שיש מדיניות ברורה, או שאנו פותרים

פה בעיה ושם בעייה.

אם נחליט שהמדיניות היא לעודד את הישראלי להשקיע, גם זו

מדיניות, עד שנשכנע את האמריקאים והאירופאים לבוא להשקיע בישראל,

נעודד את העם בישראל להשקיע,

מתי יובא לפנינו סוף סוף המסר של הרפורמה במס? היום אנו

שומעים שהרפורמה במס קשורה בקיצוץ בתקציב, אני חושש מאד, שאם הרפורמה

במס תהיה קשורה בשינויים ובקיצוצים בתקציב, לא תהיה רפורמה והשינוי

המיוחל לא יבוא,

עם כל הכבוד לממונה על הכנסות המדינה, אינני בנזוח שהוא יכול

לתת את כל התשובות, וקודם כל לגבי קביעת המדיניות. אבל נאמרו דברים,

ואני רוצה לומר קודם כל לחבר-הכנסת רמון: אינני יודע אם בכלל אפשר

לעקות מחקרים בנושא זה. אינני יודע אם אפ;לר לבוא ולומר: הנה יש חוק

מסויים לעידוד השקעות הון, מה המדינה הרווחה מחוק זה. ברגע שאין

לר אלטרנטיבה מה היה קורה אילולא חוק כזה או דומה לו היה קיים

היה תיקון-רונאל, ובתקופה זו הגיעו איכס משקיעים,

כל משקיעי החוץ מחסלים השקעותיהם בארץ.

אפשר לומר במה זה עוזר לתעשיה הישראלית ובמה לא. בכל זאת, זה

יוצר תנאי תחרות לא אחידים,

אני רוצה לומר מדוע התשובה להבר-הכנסת רמון היא כמעט בלתי

אפשרית, כי אי אפשר להציג אלטרנטיבות" צריך להביא בחשבון גם את

המצב הבינלאומי שבמקרים מסויימים איפשר השקעות ובמקרים אחרים לא.

היה משבר-הדלק בשנת 1973, היתה לו השפעה, בעוד שנתים-שלוש נצטרך

לקחת בחשבון את חוקי הביטוי בארצות-הברית, עד כמה הם השפיעו על ההשקעות

בישראל.

לזה קוראים מחקר.

בכל זאת הדבר אינו אפשרי-

אם אנחנו רוצים השקעות בישראל, צריך לזכור שיש הבדל בין

השקעות בארץ ובין השקעות בארצות-הברית. בארצות-הברית רוצים השקעות

ללא הבדל במקום בו? ייעשו ההשקעות, אצלנו אנו מעונינים בהשקעות באזורים

מטויימים ובתעשיות מסויימות. הרצון שלנו להשקעות בדברים ספציפיים

הוא גדול יותר מאשר במדינות אחרות,

מי שמדבר על רפורמה במסים וחושב שאפשר לעשות כאן בדיוק את

הדברים כפי שנעשו בארצות-הברית, אינו מביא בחשבון שהחוק לעידוד השקעות

הון בישראל מטרתו לתת יחודיות לאזורים ולתעשיות שאנו רוצים לפתח.

וייחודיות זו אסור לה שתישחק,

התיקונים שלפנינו אפשר לאשרם, אבל אני אומר שחוק כחוק לעידוד

השקעות הון צריף להיות המנחה את הממשלה להשקעות בדברים ייחודיים מלבד

השקעות כלליות, לגבי השקעות כלליות, הממשלה צריכה להחליט על מדיניות.

לדאבוני, הממשלה לא עשתה זאת בעבר ואינה עוללה זאת היום, אולי תעשה

זאת בעתיד, איר להביא את ההשקעות ואת הדיפרנציאציה נעשה כאן, לכן אני

מצפה שהממשלה תיקח לתשומת לבה נקודה זו,- כי אחרת אנו מדשדשים במים

של ההשקעות הקיימות,

הדברים נכונים גם לגבי השקעות הון על-ידי ישראלים, יש

הון עתק בידי ישראלים. החטכון בארץ הוא גדול לעומת ארצות אחרות,

והוא נמצא במקום שנמצא, אם אפשר היה להעביר אותו להשקעות בתעשיה,

זה היה חשוב"

אני אינני יודע מה המחקר שביקש חבר-הכנסת צבן יכול לתת לנו,

אני אומר לאלה שמתכוונים ברצינות למחקר, אם ב-1977 היתה השקעה של

יזמים זרים, ובגלל ההתפתחויות שהיו לאחר מכן הם חיסלו השקעותיהם,

כי הם הפסידו את הונם - - -

מאז 1973 יש נטיה לחיסול השקעות חוץ בארץ.

לפי אותה בדיחה הידועה של השנים האחרונות, שנדמה לי שכולם

משקיע, אם אתה רוצה לעשות כמה מליונים, תבוא לישראל,

תשקיע את המיליארד, וישארו לך כמה מליונים.

צריו לקבוע פעם אחת בצורה מסודרת וברורה מהי המדיניות של

מדינת ישראל בתחום ההשקעות, מה היא רוצה לעודד ומה היא מוכנה לתת

למשקיעים, אפשר להשקיע בבורסת היהלומים ברמת--גן ואפשר להשקיע בהקמת

מפעל בערי הפיתוח, שיתן תעסוקה לתושבי עיר הפיתוח ויעשה ייצוא,

אני יכול לספר לכם על מפעלים שקבלו מעמד של מפעל-מאושר

שהפכו להיות מאושרים מאד, כי הם קבלו הטבות כאלה ותנאים כאלה שעשו

אותם למאושרים,

אם אנו רוצים לעודד השקעות הון במפעלים שיביאו -תועלת למדינה,

אנו צריכים להחליט מה הם האזורים המועדפים וענפי התעשיה המועדפים

שבהם אנו רוצים להשקיע, אילו היינו קובעיים שבשנתים הקרובות אנו רוצים

לעודד הקמת מפעלים באזור מסויים בו יוקמו מפעלים מסויימים, ולמפעלים

אלה ינתנו הקלות שיפורטו בחוק, זה היה מקל עלי לבוא ולומר למשקיעים

אלה התנאים.. אלה האזור ים! אם הדברים לא יעשו

כך, בסופו של דבר השקעות אולי תהיינה, אבל לא באזורים ולא במקומות

שאנו צריכים,

אני רוצה לומר, שאכן נעשו בדיקות מעמיקות - אינני יודע אם

אפשר לקרוא להם מחקרים - ויש נתונים, ואני אביא אותם בצורה מסודרת

בישיבה הבאה. בהחלט אין לנו אפשרות להראות, כפי שאמר חבר-הכנסת שפט,

מה קרה אחרי תיקון-רונאל,

התוק לעידוד השקעות הון קיים מ-1961 וכל התעשיה בלי יוצא

מן הכלל שרק יכלה לייצא, קבלה סטטוס של מפעל מאושר, מפעלים רבים

קבלו סטטוס של מפעל מאושר, אם הוקמו באזורי פיתוח ואם עמדו במבחן התעסוקה,

חבר-הכנסת דן תיכון יכול לספר על כך רומנים, כי הוא עסק בענין,

היו קריטריונים וכל תכנית נבדקה ולא אושרה אוטומטית.מעמד של מפעל

מאושר לא ניתן רק לבניית נכסים, אושרו גם נכסים, בעיקר ב-1969.

אבל מעמד של מפעל מאושר ניתן בעיקר לתעשיה על-יסוד מבחנים וקריטריונים

של מרכז ההשקעות.

יש לנו התפלגות ההשקעות של התכניות שאושרו ובוצעו ב-5-10

השנים האחרונות"

באשר לתיקון--רונאל, תיקון זה הביא לתנופה גדולה מאד בהשקעות

של משקיעי חוץ שבאו לישראל והשקיעו בחברות בהשקעת חוץ ולפי הסטטיסטיקה

של משיד התעשיה והמסחר עשו ייצוא של 983 מליון דולר ב-1984. יש לי גם

טבלה כמה כל מפעל שבדקתי - והזמנתי וקבלתי מהתאחדות התעשיינים את

המפעלים , ויש 80 חברות בהשקעות י חוץ - שילם מס; יש סבלה סטטיסטית

כמה מפעלים שילמו מס וכמה לא שילמו, ומה היו ההפסדים לסוף 1984,

וגם את זה אביא.

לפי מצב הרוח שלך, התמונה ורודה,

התמונה ורודה לגבי השקעות, אבל גרועה לגבי תשלום מס הכנסה,



י. ברון

במסגרת נסיעה פרטית שלי נזדמנתי בניו--יורק לכנס של

350 נציגים של חברות ענקיות בארצות-הברית, שנדמה לי שהמחזור שלהן

הוא כתקציב של מדינת ישראל, ויש להן חברות בישראל, והם בקשו וקבלו

הסבר על כל התיקונים בחוק, גם מס' 25, גם מס' 27 וגם מס ' 29.

אני יודע מה היקף ההשקעות, ומה המסים שלא שילמו עקב תיקון

רונאל. ואני יודע שכל אלה ישלמו %10 עד 25%, אבל קודם לא שילמו

ולא כלום. לכן אני אומר לחברי--הכנסת רמרן וצבן: נעשו בדיקות מעמיקות;-

הורדת המס לתעשיה מ-52% ל-47%, זו היתה הוראת שעה לשנת המס

1986, ומישהו חשב- שב-1987 יחזור שיעור המס ל-52%, אבל למעשה במסגרת

הרפורמה הכוללת במס, הרפורמה שנדבר עליה בשבוע הבא, יש לי כל הסיבות

להניח שהמחשבות בענין זה הן טובות ונוכל גם ליישמן,

1

מדוע אנחנו צריכים לסתום את הפרצה לגבי השנים 1985- 1983?

נכון הוא שלגבי מי שיצא לדרך במסלול זה, יש פה אלמנט של רטרואקטיביות,

מפני,שלצערי - וזה היה משגה - הפרק השביעי 5.כלל סמכות

להאריכו לתקופה נוספת. כל חוק שיש בו סמכות הארכה, טומן בחובו זרע

פורענות. אילולא היתה סמכות זו זה היה יותר בריא. אבל ניתנה סמכות

להאריך ללא הגבלת זמן. זה יכול להיות גם 100 שנה. זה גרם להפעלת

סוף סוף 10 השנים יסתיימו. אילו יכולנו לומר:

אל תדאגו, האינפלציה תרד ותהיה %5 בשנה, ניחא. אבל ראו שהאינפלציה

גבוהה, ופתאום יתחילו לשלם מס, הבטיחו להם הארכה.

מי הבטיח להם?

ראשי ממשלה, שרים.

מר דמביץ יאמר, שרק הבית הזה יכול להבטיח.

אבל כאשר שר התעשיה והמסחר הקודם והנוכחי, שר האוצר הנוכחי

והקודם, ראש הממשלה הקודם וקודמו - - -

קודמו הוא הנוכחי.

אינני יודע אם מר שמיר או מר פרס או מר בגין - - -

ראש הממשלה מנחם בגין לא הבטיח,

זה לא שראש הממשלה אמר: אני מבטיח לך. הפעילו לחצים ושמו עליו

מצור', היה ויכוח והבטיחו. ולא קיימנו את ההבטחה. וכאשר לא קיימנו את

ההבטחה, אמרנו בדיונים עם משקיע החוץ, שנחליף את החוק שלא קיימנו

בחוק חדש. יכול להיות שהיינו צריכים להגיד מייד, שצריך להיות רצף.

עכשו אנחנו מבקשים לתקן את העדר הרצף"

מי שנכנס למסגרת תיקון-רונאל ב-1985, יש לו עשר שנים?

כן, הוא נכלל פה.

אתם הבטחתם לכל מי שנכנס למסגרת תיקון רונאל 10 שנים, מדוע

אתם נותבים יותר? מדוע אתם נותנים דבר שלא הובטח למשקיעי חוץ?

י. ברון;

אסביר לך. תיקון-רונאל לא קובע שיעור מס, אלא הוא קובע מה

גודל ההכנסה, על-ידי כך שהוא מנכה מההכנסה קרן להגנה על ההון. זאת אומרת,

כמה היה ההון המושקע, כמה הלוואות לזמן ארוך, זה סיבוך שאיש לא מבין

אותו, אבל הוא קיים" לעומת זאת התיקון שלנו קובע מס על ההכנסה המלאה,

מי שקיבל ב-1981, היה לו עד 1990. ב-1984 קיבל להרחבה, הוא צריך לשלם

30% מס על הישן וגם על ההרחבה.

י. צבן;

בשנים שהוא עשה את ההרחבה, איזה חוק הוא חשב שחל עליו?

הוא חשב שהוא יקבל הגנה, המפעל הקודם מקבל הגנה מצד ההון

ומשלם %30 מס . מה שאחרי 1985 לא יקבל הגנה על ההון, הוא ישלם מס מלא,

מה שהושקע ב-1984, לא יקבל הגנה על ההון וישלם מס מלא,

ו

אדם עמד להרחיב מפעל, הוא משקיע חוץ, הוא בא

הוא הלך אל שר התעשיה והמסחר ולזר התעשיה והמסחר אמר: אני אחראי

שיחד עם שר האוצר נעביר את התיקון לחוק,

תיקון-רונאל?

כן.

מי שהבטיח זאת ב-1984, הבטיח בלי סמכות,

לא ברור מי הבטיח ולמי הבטיחו, אבל ברור שדורשים מאתנו לקיים

את ההבטחה,

מה שנוגע להשוואה עם ארצות-הברית, יש לנו בעייה שנטל המס

בארצות-הברית. עלה לעומת זה שהיה לפני הרפורמה, אבל המס השולי ירר,

אצלנו אין בחוק אף אחד מהפטורים וההקלוח ששם בוטלו. אנחנו לא מסוגלים

להתחרות על משיכת הון עם ארצות-הברית, כאשר שם המס השולי הוא 28%

במפעלים מאושרים - כן,

לעומת זאת לגבי מפעלים מאושרים, יש 30% לעומת 34%, ומשקיעי

חוץ 10%. זה נשאר הגורם שאנו יכולים להתחרות ברפורמה בארצות-הברית,

אנו יכולים לקבל את רשימת החברות הלוחצות לקבל את התיקון הזה?

נביא את הרשימות של כל החברות שקבלו אישורים.

וכמה כסף זה יעלה,



י. ברון;

אני אבדוק אם אפשר.

הנושא האחרון חיסול השקעות חוץ בארץ. אבי רוצה לומר כאן

הרבה משקיעי חוץ עזבו את הארץ, אבל את המפעלים

לא ארזו במזוודות ולא לקחו מהארץ. לאחרונה חברת אי. אי. אל. מכרה

את המפעל שלה לחברת תדיראן. נכון שהמשקיע מוכר את המפעל, אבל המפעל

נשאר בארץ.

ד. תיכון;

אם המפעל נשאר בארץ, זה מדרך הטבע.

היו"ר י, ארידור

נמשיך בדיון בחוק זה עם-החמר שהבטיח הממונה על הכנסות המדינה,

מר ברון, לתת לועדה, כולל המחקרים.

הקמת מפעל בעיר פיתוח - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן

היו"ר י. ארידור;

הקמת מפעל בעיר פיתוח, הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן

שהועברה לוועדה על-ידי מליאת הכנסת אני מציע שחבר-הכנסת דוד מגן ימסור

סקירה קצרה ואחריה נעביר את הנושא לועדת משנה של ועדת הכספים, כדי

שתיפגש גם עם המשקיע ועדת המשנה היא המקום המתאים לטיפל בנושא.

אם זה מקובל על חברי הוועדה, כך ננהג, וועדת המשנה תחזיר את הנושא

למליאת הוועדה עם המלצותיה.

ד. מגן;

אני מודה ליושב ראש אני הייתי מבקש לאפשר לראש העיר קריית

גת וליועצים המשפטיים שלה להשתתף בישיבה.

בבקשה.

ד. מגן;

לא אלאה את הועדה הנכבדה הזאת ולא אחזור על הדברים שאמרתי

במליאת הכנסת בשבוע שעבר.

היו"ר י. ארידור;

שמענו את הנאום.

ד. מגן;

אני הייתי מבקש להתריע מפני הבירוקרטיה הקשה המשתוללת בכל

הקשור בטיפול ביזמים מצרפת שנענו לקריאת ראש הממשלה לבוא ולהשקיע בערי

פיתוח, כאן מדובר בקבוצת יזמים מצרפת, שאחרי ששמעה את הצהרתו של ראש

הממשלה לפני שנה וחצי, כאשר פנה אל חברת "פיאט" באיטליה להקים מפעל

רכב בארץ וקיבל תשובה שלהקים מפעל בישראל זה דבר כדאי. אבל "פיאט"

חוששת מהקמת מפעל בישראל, פנתה קבוצת יהודים אל ראש העיר קריית-גת

וביקשה להקים מפעל להרכבת רכב בקריית-גת.

קריית--גת עיר פיתוח, שככל ערי הפיתוח, סובלת מאבטלה.

היו"ר י. ארידור;

אתה מערער על ההחלטה לדון בנושא בועדת המלונה?

ד. מגן;

לא, אבל אני רוצה שיושב ראש ועדת המשנה, חבר-הכנסת

ויינשטיין וועדת המשנה כולה ידעו שהמשקיעים יושבים על מזוודותיהם

בדרכם חזרה לביתם, לאחר היאוש שהנחילו להם המטפלים בענין - משרד

התעשיה והמסחר ומשרד התחבורה. יש בידי המשקיעים מסמכים על בדיקות



ד. מגן

שנעשו לרכב. הנספחות במילנו בחנה את התכנית והמליצה המלצה חמה, אם ועדת

המשנה תפעל מהר ככל האפשר, אני חושב שאפשר יהיה לקבל את מלוא הנתונים

ולענות על כל השאלות של משרד האוצר. ואני מקווה שהקמת המפעל במחשבה

לטווח ארוך, תהיה זו שתנחה אותנו ולא מדיניות של הגברת הייבוא והכנסות

מיידיות לאוצר על חשבון העתיד, שזור הדברים אמסור לועדת המשנה-

אני רוצה להציג בפני הוועדה את האינטרס של העיר קריית-גת

בנושא זה, וקודם כל, כראש העיר קריית--גת, לתת סקירה קצרה על מצב

התעסוקה בקריית-גת,

היום בקריית גת מספר דורשי העבודה הוא גדול, באוגוסט היה.

מספר דורשי העבודה 702, בספטמבר , 770 באוקטובר ©גלי, בנובמבר - 675.

אנו מדברים על עיר בסדר-גודל של 28,000 שמספר המפרנסים בה הוא ©900

איש, אתם יכולים לעשות חשבון שמדובר על -8% דורשי עבודה, ואלה נתונים

של הלשכה על מספר האנשים הרשומים בלשכה, ואנחנו יודעים-שיש כאלה שאינם

מגיעים ללשכה. מתוף מספר דורשי העבודה שציינתי 245 קבלו דמי אבטלה

בחדשים אוגוסט-ספטמבר-אוקטובר.

בשנה וחצי האחרונות, לצערי הגדול, נסגרו שני מפעלים, אזכיר

את מפעל "אלקו", שהוא מפעל שרוב העובדים בו היו בעלי מקצוע בחרמות

ובמסגרות, 80 איש נמלטו מהמפעל עם פשיטת הרגל של המפעל, המפעל האחרון

שהוקם בקריית-גת היה מפעל ערגול, בטווח שש השנים האתרונות לא הדקמו

מפעלים משמעותיים למעט המפעל שהזכרתי, וכך יש לנו בקריית-גת מצב של

קפאון מבחינת ההתפתחות התעשייתית,

המפעל החדש הוא צורך דחוף לעיר קריית-גת, וקודם כל מבחינת

התעסוקה, מדובר על מפעל שעשוי לספק בשלב ראשון עבודה ל-100 עובדים,

ל-100 בתי-אב. והוא עשוי להיות גודם משיכה לעיר קריית-גת, קריית-גת,

בימיה הטובים , היתה עיר אטרקטיבית, ומאזן ההגדרה שלה היה חיובי, כתוצאה

מהיכולת שלה למשוך אנשים ממרכז הארץ, מאזן ההגירה היה 1.5%- 1% לשנה

בשנתים האחרונות. אנו קולטים בעיקר עליית יהודים מאתיופיה.

המפעל החדש יחזק גם מפעלים קיימים בעיר, כי חלק מהקומפוננטות

ניתן יהיה לייצר במפעלים הקיימים בעיר בתחום הפלסטיקה, אני יודע

שנתקיימו מגעים כאלה עם מפעלים לפלסטיקה בקריית-גת,

כאשר באנו לעיר התעשיה ואמרנו שיסייע לנו בגיוס יזמים ואנו

נסייע להם להשתקע בעיר, הוא אמר: תביאו אתם יזמים, זה תפקידכם, ואנחנו

נסייע בידם ברגע שיבחרו לקבוע את עסקיהם בקריית-גת, אנחנו עשינו

מאמצים ויצרנו את הקשר עם היזמים, אני תושב שזה לא רק ענין של קריית-

גת, יש חשיבות לעידוד יזמים להשקיע במקומות כאלה כמו קריית-גת, שהיא

עדיין עיר פיתוח, ובודאי יש לעודד משקיעים שהם יהודים או שלוב של

יזמים יהודים ויזמים לא יהודים כאחד שיבואו להשקיע במדינת ישראל,

ובמיוחד בעיר פיתוח כמו קריית-גת,

למחר נקבעה ישיבת ועדת המשנה, הסעיף הראשון על סדר-יומה - צווים.

הסעיף השני אמור היה להיות - לקראת ה-1 בינואר, לקראת הורדת המכסים"

הוועדה מתכנסת מחר בשעה 08.30. נדון בצווים כסעיף ראשון, והסעיף השני

יהיה סעיף הקמת מפעל בעיר פיתוח - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן.

אני מבקש מאנשי המכס לבוא לדיון זה בועדת המשנה,

אני רוצה להיות די גלוי עם חברי ראש עיריית קריית-גת, אם

אני מבין נכון, מדובר על הקמת מפעל להרכבת רכב . מדוע זורקים נושא

כל-כר עקרוני כמו הרכבת רכב בישראל לפתחו של המכס? הממשלה צריכה

להחליט מה מדיניותה לגבי הרכבת רכב בישראל" איננו צריכים להסתתר

מאחורי גבו של מנהל המכס, זה איננו נושא לוועדת משנה"

אני לא החלטתי על ועדת המשנה" שאלתי את כל חברי גליאת הוועדה,

אם הם מסכימים שהנושא יועבר לוועדת המשנה והם הסכימו" הנימוק שלי היה,

שעד שנדון בנושא במליאת הוועדה יחלוף זמן" והתרשמתי מחבר-הכנסת דוד מגן

שהנושא דחוף" ועדת המשנה יכולה לדון מייד, להגיע למסקנות ולהביאן

למליאת הוועדה. אם החברים אינם רוצים שהנושא יידון בוועדת המשנה, לא

איכפת לי שזה לא יהיה בועדת המשנה" אני יודע מה סדר היום של מליאת

הוועדה ואני יודע שהשבוע הנושא הזה לא יובא לדיון במליאת הוועדה"

כל אחד בתחומו נתקל בבעיות שמפעלים נתקלים בהן" אם אנחנו

נתחיל להטריד את ועדת הכספים

זו הצעה לסדר-היום שהועברה לוועדה ממליאת הכנסת"

ח" רמוז;

אני יודע" אנחנו איננו שולטים על המליאה" המליאה אינה יודעת

את הנהלים" פנסיוני בוועדה אני יכול לומר, שהתכחשות בין משקיע

ובין רשויות המדינה

היו"ר י" ארידור;

זו איננה התכתשות בין המשקיע ובין רשויות המדינה" זו הצעה

של חבר הכנסת" נתבקשתי לקבל את המשקיע במליאת הוועדה, ודחיחי את הבקשה"

הסכמתי להופעת ראש העיר בוועדה"

ח. רמון;

כל אחד מאתנו יכול יום-יום ושעה-שעה להעלות על שולחן הוועדה

בעיות של מפעלים הנתקלים בקשיים עם רשויות המדינה" מבלי לקבוע אם

האוצר צודק או לא, מנסיוני אני יודע שלא פעם עמדתו קשוחה ומוטעית,

אבל אם נתחיל בכך, אנו עולים על דרך שנביא לשולחן הוועדה, כל אחד מחברי

הוועדה. את הבעיות שהוא נתקל בהן לגבי מפעלים שיש להם בעיות עם רשויות

המדינה,

אני הייתי מציע להקים ועדת משנה לפתרון בעיות של משקיעים

שחברי הוועדה חושב שהשקעתם חשובה, ויש להם בעיות עם משרדי הממשלה,

אני על כל פנים לא זוכר דיון מסוג זה בבעייה ספציפית של משקיע

המבקש משהו והמדינה אינה מאשרת" אט אנו הולכים בקו זה, יכול להילת

שהוא טוב והגיוני אבל

ד" מגן;

כר תיראה הכנסת כאשר היא תיבחר בבחירות אישיות, חבר-הכנסת רמון.

אני נמנעתי לעשות זאת כראש עיר, היום חשבתי שנושא שמעסיק את כל הקהילה

בקריית-גת, הוא נושא הראוי לדיון בכנסת,

היו"ר י" ארידור;

כאשר יש בעייה המטרידה עיר, אינני רואה הבדל אם קוראים לעיר

הזאת קריית-אתא או בית-שמש או קריית-גת.

אם היו מביאים כנושא את מצבו של מפעל "המגדר", ניחא.

ש. עמר;

אני חושב שנהגת טוב בהצעתך להעביר את הנושא לועדת המשנה,

אדוני היושב ראש. אני הושב שזו הדרך הקצרה כדי ללמוד את הנושא. רק

לפני דקות מספר דנו בהוק לעידוד השקעות הון. גם הבר-הכנסת שפט

אילו יכולנו כוועדת הכספים להפנות

השקעות למקומות. מה יותר קלאסי מעיר פיתוח?

אני הייתי מציע למשקיעים להעביר מכסימום ההמר לועדת המשנה

כדי שתוכל לעיין בו ותדע מה לתבוע גם מהמכס וגם מרשויות אחרות, ואז

ועדת המשנה תוכל להביא את הענין מוכן למליאה,

אני מבקש שעל שולחנה של ועדת המשנה, ובאמצעותו על שולחנו

של כל חבר הוועדה, יונח נייר על עמדת הממשלה לגבי מפעל להרכבת רכב.

אם יש יסוד לדבר, אדרבה ואדרבה.

יש הרכבת רכב בישראל. מפעל "מק" מרכיב רכב.

אני רוצה שנדע מה הפוליסי ועל איזה נתונים היא מבוססת,

אני חושב שההצעה היא סובה, טוב שנקבל יזמות, כדאי שתהיה

גם התערבות שלנו, והלוואי וזו תהיה הנורמה. אנחנו פשוט איננו מכירים

בכוח החזק שיש בידינו, אם כולנו נתלכד סביב ההצעה, טוב שנתערב ולאו

דוקא לגבי קריית-גת,

אני יודע שבעוד שבוע-שבועיים יביאו לנו "שבר" על עוד 100

מליון שקל ועוד 200 מליון שקל ועוד 50 מליון שקל, ואינני רוצה להזכיר

למה ולמי. על זה נשב ונדון- אבל כאשר באים יזמים, האוצר חותך , מגיע

גם לנו להתערב" תהיה ועדת משנה, תדון בנושא ותביא המלצותיה למליאת

הוועדה,

בעקבות הערתו של חבר-הכנסת חיים רמון, אני רוצה להזכיר שלפני

שבועיים היה המקרה של חברת שיכון ופיתוח, אני ביקשתי להעלות את הנושא

לדיון במליאה במסגרת הצעה לסדר-היום, ונשיאות הכנסת לא אישרה את ההצעה,

אבל בועדה לעניני בקורת המדינה הנושא הועלה ונדון, כאן לפנינו מקרה

אהרן הכנסת הכירה בדחיפות ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן,

הצביעה בעד העברת ההצעה לוועדת הכספים, ולכן אנחנו צריכים לדון בהצעה.

חבר-הכנסת רמון, אתה העלית בועדה לעניני בקורת המדינה את

ענין חברת שיכון ופיתוח"

אני רציתי לקבל חוות דעת של מבקר המדינה.

אני בעד העברת ההצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת דוד מגן לוועדת

משנה, אבל אני חושב שצריך לתת לה גם כלים לבדוק את הענין,

יהיו לה כל הסמכויות.



י. ברון;

אני מבקש לומר, שהשאלה אם יש מקום או אין מקום להרכיב

רכב בישראל, האוצר אינו מטפל בה. זו שאלה שמשרד התעשיה והמסחר

מחליט עליה,

על השאלה השניה, אם רכב מסוג מגנום, הוא רכב שעשוי להיות

מורכב או מיובא ליליראל, מחלילז משרד התחבורה.

אינני מפקפק במה שאמרו חבר-הכנסת דוד מגן וראש העיר קריית--

גת. אם אכן משרד התעלזיה והמסחר ומשרד התקשורת החליטו שיש מקום

להקים מפעל להרכבת רכב מסוג מגנום, משרד האוצר לא יתנגד,

היתה בקשה לפטור את הרכב הזה ממס קנייה, או יותר נכון

להטיל עליו מס קניה חד-פעמי שהוטל בזמנו על ג'יפים,

כפי שכתוב בחוק,

אם החוק קובע במפורש שהמס הזה חל על רכב, אין כל בעייה למשקיע,

הוא יקח ייעוץ, יכול להיות שאנחנו נהיה בדיעה שונה, ויש בית-משפט,

אף משקיע לא ירצה להסתכן. הם יודעים זאת. אני ישבתי אתם על הנושא הזה,

אנחנו עדיין איננו בטוחים אם מדובר ברכב נוסעים או ברכב

משלוח, זו שאלה שהיתה צריכה להתברר, אבל היא נפלה מסיבה פשוטה, שגם

אם הרכב הוא רכב משלוח, שזה סווג נמוך מבחינת המס, המס הוא 27%.

המכס יופחת ב-1 בינואר ב-60%., ומס קניה, נשקלת אפשרות להעלות אותו

לגבי כמה פריטים - -

אס זה יורד ל-%10 בינואר, זה מספיק ,

לא בחוק כתוב - - -

בחוק כתוב- 8%,

פרטים אלה יתבררו בודאי בוועדת המשנה, אבל אני צריך להוסיף

משפט אחד לתשומת לבם של חברי הכנסת: אנו קטורים בשני הסכמים - האחד

עם השיק האירופי המשותף והאחד עם ארצות-הברית.

מר ברון, הנושא יועבר לועדת המשנה ויחזור למליאת הוועדה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 055 12