הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 370

מישיבת ועדת הכספים

יום ג'. ט"ז בחשון. התשמ"ז - 18 בנובמבר 1986 - שעה 10.00

נ כ ח ו

חברי הוועדה! אי יי שפירא - היו"ר

יי זי אמיר

יי ארידור

יי ארצי

פי גרופר

די דנינו

ע' סולודר

מ' שטרית

מי הרצברג, אי גולדשמידט - בנק ישראל

גב' ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

אי קרשנר

א' דמביץ

ס' אלחנני

א' דגני

שנויים בתקציב לשנת 1986

צווים לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה) -

אמיסיות של ב.ל.ת, מימון והנפקות בע"מ;

כלל סחר בע"מ;

הפועלים הנפקות בע"מ.

חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון)

הצעות לסדר היום.



שינויים בתקציב לשנת 1986 - פניה מס' 171 - משרד הבטחון -המינהל האזרחי

אני פותח את הישיבה.

הסעיף הראשון בסדר היום הוא אישור שינויים בתקציב משרד הבטחון,

לפי פניה של הממונה על התקציבים מיום 13 בנובמבר 1986: העברת סכום

של 50 אלף ש"ח תדש מרזרבת התיאום לתקציב יהודה ושומרון עבור סיוע

בהכנות לחגיגות חג המולד. אני מעמיר את הבקשה להצבעה.

הצבעה

פניה מסי 171 - אושרה

צווים לעידוד החיסכון (פטור ממס הכנסה)

אמיסיות של בנק לפיתות התעשיה מימון והנפקות בע"מ

היו"ר י" ארירור;

מובאים לאישור הוועדה צווים לעידוד התסכון (פטור ממס הכנסה),

והראשון בהם הוא האמיסה של בנק לפיתות התעשיה מימון והנפקות בע"מ,

ההברה מבקשת להנפיק לציבור איגרות הוב רשומות ע"ש בערך נקוב כולל

של 14,775,000 ש"ת. פרטי ההנפקה מופיעים במכתבו של שר האוצר לוועדה

מיום 9 בנובמבר 1986.

הבוקר הודיעך לי שאושד לבנק להנפיק איגרות חוב בסכום נוסף

של 5 מיליון ש"ח, והסכום יהיה עד 20 מיליון ש"ת. אם דרוש לכך מכתב

של שר האוצר, אמציא אותו לוועדה.

דרוש לכר מכתב של שר האוצר. בינתיים נאשר את הבקשה להנפיק

איגרות הוב בערך נקוב כולל של עד 20 מיליון ש"ת.

לאשר. (ההנפקה תהיה עד סכום של 20 מיליון ש"ח.)

אמיסה של כלל סחר בע"מ

כלל סחר בע"מ מבקשת להנפיק איגרות חוב בערך נקוב כולל של

3 מיליון ש"ח.

אלה הן איגרות הוב הניתנות להמרה במניות-

לאשר.

אמיסיה של הפועלים הנפקות בע"מ

הפועלים הנפקות מבקשת להנפיק איגרות חוב בסך 12 מיליון ש"ח,

בתנאים כפי שהם מפורטים במכתב של שר האוצר.

לאשר.



חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון)

לפני שאנחנו עוברים לדיון בסעיפי חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון),

אני רוצה לשאול את מר הרצברג אם הוא העביר לנגיד את ההערה של ועדת

הכספים בענין הסמכויות, ואם בעקבות הערה זו הנגיד פונה אלינו בענין

זה.

העברתי לנגיד את השאלה. הוא השיב שהנושא של הסמכויות נבדק

ביסודיות על ידי בנק ישראל לקראת הכנתה של הצעת חוק - -

זה אומר שהנגיד איננו מעונין בסמכויות.

לא כך אמרתי. יש לו סמכויות והוא מעוניז בסמכויות.

היו"ר יי ארידור!

בסמכויות שאנחנו רוצים להעניק לו בחוק זה הוא איננו מעונין.

מי הרצברג!

בשלב הזה הוא לא מבקש להעניק לו סמכויות בחוק זה.

כך אתה מודיע בשמו של הנגיד. אני חושב שזו הודעה שאיננה תקינה.

הנגיד התלונן בישיבה של ועדת הכספים שאין לו סמכויות בנושא מסוים.

אם ועדת הכספים מציעה להוסיף לו סמכויות והוא משיב שהוא איננו מעונין

בכך, הרי שתשובתו של הנגיד איננה משביעה רצון. זה יהיה כנראה בין

הדברים שנצטרך לברר אתו ביום שני הבא.

אולי הם מכינים בבנק ישראל הצעת חוק אחרת.

מי הרצברג!

הוא אשר אמרתי, שמכינים הצעת חוק אחרת.

היו"ר יי ארידור!

אם ועדת הכספים מציעה לו לתקן כבר עכשיו את המצב, לאחר שהוא

התלונן שהדברים אינם בסדר מבחינת החוק, והוא נותן תשובה מסוג זה,

אני חושב שיש בכך משום זלזול בוועדה או זלזלו בתפקידו.

אני חושב שזה יותר ענין הטעון עיון בממשלה.

היו"ר יי ארידור!

הנגיד חופשי להגיש הצעות לוועדת הכספים בנושאים הקשורים בו.

הוא לא חייב להביא זאת לממשלה. הוא איננו פקיד ממשלתי. אם הנגיד

נותן תשובה שהיא מוזרה, אינני מבין אותו בענין זה.

אני חושבת ההיפך מזה, שהנגיד רוצה להיות חופשי.

אנחנו רשאים להוסיף סעיפים בהצעת החוק בהסכמת הממשלה.

אנחנו רשאים להוסיף סעיפים ביוזמתנו. אנחנו נמנעים לעשות זאת --

על כך נטען שזה נושא חדש.

השאלה של נושא חדש היא ענין לוועדת הכספים לענות בו ולא לממשלה.

לכן אני חושב שהתשובה של הנגיד יש בה משהו מוזר.

אם מותר לי להעיר, ולא מפני שאני באה להגן, שהנגיד סבור שהוא

חייב ללכת לפי הסדר התקין ולקבל אישור של הממשלה. את הצעת החוק מגישה

הממשלה. צריך לבחון מהן הסמכויות של הנגיד ומהן סמכויות האוצר בפקודת

הבנקאות.

הסמכויות אינן בחוק זה.

הנגיד איננו רוצה לבוא לכאן ולחתוך בענין הסמכויות ואחר כך

לקיים את הדי ון.

וכי היינו מנהלים את הדיון בנושא זה בלי ידיעת הממשלה? יושבת

כאן נציגת הממשלה, היא יכולה לחוות דעה. אין סיכוי שהחוק שבו מדובר

יוגש לכנסת בשבוע הבא. החוק הזה הוא בשלבי הכנה. עד שהוא יוגש לכנסת

יעבור קן רב. בינתיים הנגיד התלונן שאין לו סמכויות. זה לא דבר יוצא

דופן שוועדת הכספים מתקנת בחוק אחד חוק שני בהזדמנות שנקרית לה, ופעמים

רבות היא עושה כן בהסכמת הממשלה. לכן הטיעון שהנגיד מחכה לחוק אחר

שהוא מכין,נשמע טיעון מוזר, וחברי הוועדה דוחים טיעון כזה בהזדמנויות

רבות גם כאשר הוא מושמע מטעם הממשלה. אני חושב שאנחנו צריכים לדחות

את הטיעון הזה גם כאשר הוא מושמע מטעם הנגיד,

בכך אני רוצה להגיד שוועדת הכספים דוחה את הטיעון הזה של הנגיד,

ואני מקווה שזה מקובל על ועדת הכספים.

מהן הסמכויות שהוועדה רוצה להוסיף לנגיד?

נשמע מה הוא רוצה. הוא התלונן שאין לו סמכויות בענינים מסוימים.

הצענו לעשות את התיקון המתאים בחוק זה כדי שיהיו לו סמכויות אלה.

וזו היתה התשובה שקיבלנו.

אפשר לומר כי על סמך התלונה של הנגיד הוועדה מצפה שהוא יאמר

לה מהן הסמכויות שהוא מעונין בהן.

זה מה שביקשנו מהנגיד שיגיד לנו מהן הסמכויות שהוא מעונין בהן"

לא הייתי שותף לחלק הזה של הדיון ולכן אינני רוצה להביע דעה בעד

או נגד.

אני אומר על דעת הוועדה שהוועדה דוהה את ההסבר הזה-

נעבור עתה להמשך הדיון בסעיפי ההוק. אבל כאן העיר לי מזכיר

הוועדה הערה נכונה. באחת הישיבות האחרונות החליטה הוועדה שהיא תקיים

דיון מחדש האם בכלל לדון בחוק זה או לא. אני רוצה לשאול את חברי

הוועדה האם יש להם הערות לשאלה: האם צריך לעכב את הדיון בחוק עד

שיוגשי לכנסת חוק מקיף מאד, או האם לנסות לתקן את הצעת החוק שהוגשה

לכנסת כדיוון שעד שיוגש לנו חוק מקיף מאד יעבור הרבה זמן? האם יש

לחברי הוועדה רעיונות בנושא זה?

אני בעד דיון בהצעת החוק שלפנינו,

תוך הכנסת תיקונים. אנחנו מחליטים לחמשיר לדון בהצעת החוק,

מי הרצברג;

בישיבה הראשונה דנה הוועדה בסעיף 12 לחוק שדן בסוגיית השוק

האפור. בסוגיה זו נשמעו הערות כבדות משקל הן של חברי הוועדה והן של

המוזמנים. אנחנו רוצים בבנק ישראל לקיים בדיקה יסודית של הנושא,

לכן אין לנו עדיין תשובה להערות שהושמעו בוועדה.

הזמנו את הנגיד לחוות דעתו בענין.

דווקה בנושא זה התשובה היא מספקת. אם נציג הבנק אומר לנו שהם

מבקשים לבדוק את הנושא, זכותם לעשות כן, כשם שמותר להוסיף סעיף לחוק

בלי אישור הממשלה כן מוהר להשמיט סעיף.

ההבדל הוא בכך שאם אתה משמיט סעיף לעולם לא תישמע המענה של נושא

חדש.

בישיבה הקודמת סיימנו את הדיון בסעיפים 1 ו-2, ונעבור עכקייו

לסעיף 3.

סעיף 3 (תיקון סעיף 10)

זהו תיקון טכני להבהרה בלבד. כיום לש רשימה של עיסוקים המותרים

לבנק מסחרי ובין היתר יעוץ כספי וכלכלי וכן תיווך בעסקות כספיות

וכלכליות. הכוונה היתה להגביל את הבנק לעיסוקיה בנקאיים בלבד. לכן כדי

למנוע אי הבנה וספקות מוצע לקבוע כי עיסוקייו אלה מותרים רק אם הם

בתחום עיסוקיו של הבנק.



מי הרצברג

לכן מוצע להוסיף בסעיף 10 לחוק העיקרי, בפסקאות (10) ו-(11)

את המלים "בתחום עיסוקיו".

האם יש הערות לסעיף 3? אם אין, נאשר את הסעיף.

סעיף 3 - נתקבל

סעיף 4 (תיקון סעיף 11)

בסעיף זה אנחנו מטילים הגבלה נוספה על הבנקיס. עד היום נאסר

על בנקים להחזיק ביותר מ-50% ממניות בחברה שאיננה בנקאית, אנחנו רוצים

להוריד את התקרה ל-25% כדי שבנק לא יהיה גם בעל ענין בחברה כזו. לכן

מוצע לשנות את הערת השוליים בסעיף 11 לחוק העיקרי ולומר בה "שליטה

והחזקת אמצעי שליטה בידי בנק", ואחרי המלים "לא ישלוט בנק" להוסיף:

"ולא יהיה בעל ענין"-

מה דין תאגידים קיימים שלבנקים יש בהס שליטה של יותר מ-50%

מהמניות?

לכך יש הוראות מעבר. בעת חקיקת החוק ב-1981 נאמר שתוך ארבע שנים

יחוייבו הבנקים להעביר את החברות)שנאסר עליהס לשלוט בהן לגוף אחר או

להתארגן בקבוצה בדומה לקבוצת דיסקונט, שיש בה חלק בנקאי והלק לא בנקאי.

יחד עם זה נדרשו הוראות ביצוע לגבי פטור ממסים בעת העברת המניות.

הכנו את ההוראות האלה, משום מה הן עוכבו בממשלה. אני מקווה שהן תובאנה

בקרוב לוועדת הכספים-

סעיף 4 - נתקבל

סעיף 5 (תיקון סעיף 12)

מי הרצברג;

סעיף 12 לחוק המקורי מדבר על בנק חוץ, שהוא בנק הרשום ופועל

בחו"ל ויש לו סניף בארץ. אנחנו רוצים ליישר את הקו לגבי כל המערכת

ולא להרשות גם לבנק חוץ להיות בעל ענין בחברה אסורה.

מי שטרית;

האם זה לטובת המשק?

היו"ר יי ארידור;

הוראה זו קיימת בארצות הברית גם לגבי בנק חוץ.

מי הרצברג;

אנחנו מבקשים להטיל על בנק חוץ אותן הגבלות החלות על בנק ישראלי.

אינני חושב שצריך להפלות לטובה בנק חוץ בהשוואה לבנק ישראלי.

סעיף יי - נתקבל



סעיף 6 (תיקון סעיף 14)

סעיף 14 לחוק העיקרי מדבר על תחומי הפעולה של בנק למשכנתאות,

קיבלנו הערות וגם למרנו במשך קינות ההפעלה של החוק שיש כמה תחומים

שהם מיוחדים לבנק למשכנתאות והם לא נכללו או ספק אם נכללו במסגרת

העיסוקים המותרים לבנק. כדי להסיר ספק או להתיר לבנק למשכנתאות

עיסוקים אלה אנחנו אומרים במפורש שמותר לבנק למשכנתאות לעסוק

1. מתן אשראי למימון רכישת זכות במקרקעין בדמי מפתח;

2. מתן אשראי, לרבות אשראי לזמן קצר, למימון רכישת זכאות במקרקעין

כשהאשראי הוא בהכוונת הממשלה; 3. מתן ערבות לפי הוק המכר (דירות)

(הבטחת השקעות של רוכשי דירות).

מה דין ביטוח?

לבנקים בכלל ולבנק למשכנתאות בפרט אסור לעסוק בביטוח.

אבל הם עושים ביטוח). בנק למשכנתאות עושה ביטוח כעיסוק

נלווה.

היום כאשר בנק טפחות, לדוגמה, נותן משכנתא לדירה, הוא גם עושה

ביטוח.

כאשר בנק נותן אשראי, ומשכנתא זו אחת מצורות האשראי, זכותו

הלגיטימית ואפילו חובתו להבטיח את החזר האשראי. כאשר המשכנתא ניתנת

לרכישה דירה, שערכה יכול. לרדת בגלל אירוע זה או אחר, זה רק לגיטימי

שהבנק דורש ממקבל המשכנתא לעשות ביטוח. כדי להקל על מקבלי המשכנתאות

עושים הבנקים למשכנתאות את הביטוח בחברה אחת.

סעיף 6 - נתקבל

סעיף 7 (תיקון סעיף 15)

סעיף 15 לחוק העיקרי אוסר על בנק למשכנתאות להיות בעל שליטה בתאגיד

שאיננו בנקאי. כאן אוסרים עליו גם להיות בעל ענין בתאגיד כזה.

סעיף 7 - נתקבל

- - -

אני חייב להשתתף עכשיו בישיבה אחרת. אני מבקש לשמור לעצמי את

הזכות להעיר את הערותי להצעת החוק ולכן אני מבקש לא לאשר אותה היום.

אני מודיע שלא נסיים היום את הדיון בהצעת החוק.

א' י' שפירא)

היו ר א' י' שפירא!

מדוע לא נסיים היום את הדיון בהצעת החוק? את סעיף 12 נוציא.

יש בוועדה חברים הסבורים שצריר לעכב את אישור החוק עד שיובא

בפנינו חוק מקיף. חברים אלה זכאים להביע דעתם בהרכב יותר גדול אם

הם רוצים להביא את החוק לקריאה שניה וקריאה שלישית או לא, כן צריך

לתת שהות לחברים בוועדה להציע סעיפים נוספים לחוק. אבל בינתיים

אפשר להמשיך את הדיון בסעיפי החוק והגענו לסעיף 8.

סעיף 8 (תיקון סעיף 16)

מי הרצברג!

סעיף 16 לחוק העיקרי מדבר על העיסוקים המותרים לבנק למימון

השקעות, - מימון השקעות לטווח ארוך, בהבדל מבנקים מסחריים שעוסקים

בעיקר במימון לטווח קצר. כן נאמר באותו סעיף שאסור לבנק למימון השקעות

לעסוק במתן ערבויות מסחריות אלא אם כן כל נכסי הלקוח משועבדים לבנק.

הוראה זו אינה בהירה די הצורך וניתנת לפירוש כאילו רשאי בנק למימון

השקעות לתת ערבויות גם אם נכסיו של הלקוח משועבדים באותה רמה (פרי-פסו)

לבנקים אחרים, ולא היא.

אולי תסביר מה ענין שעבוד פרי-פסו לכאן?

מי הרצברג;

היום בעקרון איננו רוצים שבנק למימון השקעות יתן אשראי לטווח

קצר, ובכלל זה ערבויות לזמן קצר. זוהי קונספציה יסודית בחוק שיט הפרדה

בבנקים בין עיסוקים בנקאיים לבין עיסוקים לא בנקאיים, ובתוך הבנקים

יש הפרדה בין בנקים מסחריים לבין בנקים מיוחדים.

כאן מדובר בבנק למימון השקעות. מדוע לא יתן הלוואות לזמן קצר?

זוהי המסגרת שקבעה הכנסת שבנק למימון השקעות נותן רק אשראי

לטווח ארוך ואיננו מטפל באשראי שוטף. עסק הזקוק למימון שוטף לא

יכול לקבל אותו מבנק למימון השקעות" בזמנו נקבע יוצא מן הכלל אחד

למקרה שכל נכסי הלקוח משועבדים לבנק. כיוון שהוראה זו לא היתה ברורה

בא התיקון להבהיר כי בנק למימון השקעות יכול לתת ערבויות מסחריות

רק כאשר יש שעבוד קבוע על כל הנכסים שלו ואין עליהם שעבוד אחר.

סעיף 8 -נתקבל

סעיף 9 (תיקון סעיף 17)

בתיקון זה נאסר על בנק למימון השקעות, בדומה לבנק מסחרי,

לא רק להיות בעל שליטה אלא גם להיות בעל ענין בתאגיד שאיננו בנקאי.

סעיף 9 - נתקבל



סעיף 10 (תיקון סעיף 19)

בסעיף זה נאסר על בנק לקידום עסקים (מרצ'נט בנק) להיות בעל ענין

בתאגיד שאיננו בנקאי. יחד עם זה מובא בחשבון שבנק לקידום עסקים נועד

להשקיע כסף ישירות באמצעות חברות בת.

סעיף 10 - נתקבל

סעיף 11 (תיקוז סעיף 20)

בסעיף זה נאסר גם על מוסד כספי להיות בעל ענין בתאגיד שאיננו

בנקאי.

סעיף 11 - נתקבל

איננו דנים על סעיף 12 כי הוא מוצא מן החוק.

אני מבקש לפצל את החוק לסעיף 12 ולשאר סעיפי החוק, ובשלב זה

להביא לקריאה שניה וקראיה שלישיית את החוק על סעיפיו ללא סעיף 12.

הי ו"ר א" יי שפירא;

אני מודיע שסעיף 12 לא יאושר בוועדה גם בנוסח אחר.

אם כך, זה לא פיצול החוק אלא השמטת סעיף מהחוק.

שאלנו את נגיד בנק ישראל אם הוא מבקש שנוסיף לו סמכויות,

ותשובתו היתה כי בשלב זה הוא איננו מבקש כל סמכויות מאחר ובנק

ישראל יחד עם הממשלה מכינים חוק חדש. אם נושא זה יכול לחכות

לחקיקת חוק אחר, גם סעיף 12 יכול לחכות לחוק אחר, ואין שום הצדקה

לפצל את הצעת החוק הזו.

גם אם איננו מקיימים היון דיון בסעיף 12, אינני מציע לדחותו

על הסף. יש גם פנים אחרות לשוק האפור, שוק שיש בו גזל ממש, שהמיט

אסון על אנשים.

סעיף 13 (תיקון סעיף 27)

מי הרצברג;

זהו סעיף טכני.

סעיף 3 1 - נתקבל,

סעיף 14 (תיקוז סעיף 47)

האיסור שהוטל על בנק להיות בעל ענין בתאגיד שאיננו בנ.קאי

מחייב הוראות מעבר.

מה אומרות הוראות המעבר לגבי בנק שיש לו שליטה של יותר מ-50%

בתאגיד שאיננו בנקאי?

יש הוראות מעבר שנותנות פרק זמן של שלוש שנים להיערך לכך.

יש מוג שני ליל הוראות מעבר שהבנו אותן ועדיין לא הבאנו אותן בפני

הוועדה. יכול להיות שנצטרך להתאים אותן גם לסיטואציה הזו. אנחנו

צריכים לתת לבנקים כלים טכניים כדי לבצע את ההעברות האלה.

יש תיקון לסעיף 14 הבא להתאימו למציאות.

סעיף 14 עם התיקון - נתקבל

בכך סיימנו את הדיון בסעיפי החוק ואישרנו אותם. את סעיף 12

הוצאנו מהחוק, הוא לא קיים.

זה אומר שהסעיף הוצא ואיננו נשאר תלוי ועומד.

אני מבקש שלא נעביר עדיין את החוק לקריאה שניה וקריאה שלישית.

(היו "ר אי יי שפירא; גם בלי סעיף 12?) גם בלי סעיף 12. חברים

בוועדה ביקשו מסיבות שלהם לחכות עס החוק הזה עד שיבוא תיקון יסודי

לאור המלצות ועדת-בייסקי. הוועדה קיימה על כך דיון אבל בהרכב מצומצם

והחליטה בכל זאת לקיים או! הדיון בחוק. אני בדעה שצריך היה לקיים

את הדיון בחוק, ואמנם כך החליטה הוועדה. אבל אם יש חברים העומדים

על דעתם שיש לחכות עם החוק הזה צריך לאפשר להם לנמק את עמדתם. כן

צריך לתת שהות לחברים הרוצים להציע סעיפים נוספים לחוק. לגבי דידי,

לאחר שהחברים ישמיעו את הערותיהם, אפשר להביא את החוק לקריאה שניה

וקריאה שלישית בלי סעיף 12.

מי שטרית;

אני חושב שבנק ישראל נוהג נכון ברצותו לקבוע כללים למתן אשראי

חוץ בנקאי. כולנו יודעים שהמשק החקלאי נתון במשבר עמוק ביותר לאחר

שעל פי דו"ח שהוכן הוא נקלע לגרעוז של 840 מיליון דולר, שחלקו נובע

מאשראי בלתי מוגבל שניתן על ידי ארגוני הקניות וועדי המושבים לחברים.

לאחר מכן אנשים נאלצו למכור את נכסים ולהשיאר ללא פרוטה כדי לכסות

את חובותיהם. האשראי הפתוח בלי פיקוח ובלי בקרה יכול להמיט אסון

על המשק.

.

הבעיה היא הריבית ולא האשראי.

מי שטרית;

שני הדברים גס יחד. לכן אני אומר שאסור לוותר על סעיף 12.

אולי צריך לשנותו, אבל ברור שיש לקבוע כללים לפיקוח על מערכת האשראי

החוץ בנקאי.

אני מציע לכן לדון מחדש על סעיף 12 ולא להסיר אותו מסדר היום.

מי הרצברג;

הצעתי לא לדון בשלב זה בסעיף 12 כדי לאפשר לנו לבחון אותו.

אי לכך אני מציע לפצל את החוק ולהשאיר את הסעיף על סדר היום כדי

שנוכל תוך מספר שבועות להביא נוסח חדש של הסעיף,

אבי רוצה לומר לחבר הכנסת יורם ארידור שלא מקובל בוועדה לבקש

דהיה מהסוג שהוא ביקש.

היתה בקשה לא לדון בחוק עד שיובא החוק העיקרי, בקשה שלדעתי

איננהנכונה. אבל כאשר ניהלתי את הישיבה הסכמתי לאפשר לחברי הוועדה

להביא את בקשתם זו בפני מליאת הוועדה. אני מציע לתת שהות של שבוע

ימים למטרה הזו. באותו קיבוע ייאמר לחברים שאם רצונם בכך הם רשאים

להציע סעיפים נוספים לחוק-

היו"ר א' י' שפירא;

הסיכום הוא שאני נותן שהות של שבוע ימים לחברי הוועדה להעיר

את הערותיהם או להביא את הצעותיהם להצעת החוק. ביום ג' הבא נשמע

את ההצעות או ההצעות ללא דיון נוסף, כי הצבענו על סעיפי החוק

פרט לסעיף 12 שאותו אנחנו מוחקים, ביום גי גם נניח את הצעת החוק

על שולחן הכנסת לקריאה שניה וקריאה שלישית.

בנק ישראל רשאי לנסח את הסעיף מחדש ולהביא אותו במסגרת חוק חדש

שיובא לקריאה ראשונה בכנסת. הסעיף הזה איננו מונח על שולחנה קול הוועדה.

אינני מציע שהסעיף הזה יעבור מחדש את כל הליכי החקיקה בממשלה

ובמליאת הכנסת. אני רוצה לקצר את הפרוצידורה. לכן אני מציע להשאיר

את הענין פתוח ולבקש מנציג הממשלה להביא בפנינו נוסח מתוקן של סעיף 12.

היו"ר אי יי שפירא;

אני מציע שסעיף 12 יימחק מהצעת החוק. אני מעמיד להצבעה את

הצעתי זו מול הצעתו של חבר-הכנסת שטרית לפצל את החוק ולהביא נוסח

מתוקן של סעיף 12.

הצבעה

ההצעה למחוק את סעיף 12 מהחוק, נתקבלה

הצעות לסדר היום

היו"ר א' י' שפירא;

רשות הדיבור לחבר הכנסת זיק אמיר להצעות לסדר היום.

יי זי אמיר;

מליאת הכנסת העבירה לוועדת הכספים את ההצעה שלי לסדר היום

בנושא; הפגיעה בקצבה של הגימלאים עובדי המדינה. היות והנושא הוא

מורכב,אני מציע למנות ועדת משנה שתוכל לטפל בנושא ביסודיות ולהגיע

למסקנות-

חבר הכנסת דן תיכון התפטר מראשות ועדת המשנה לענין המיסוי

על עבודה במשמרות. אס הוא לא יחזור בו מהתפטרותו אני מבקש למנות

יושב-ראש אחר במקומו.

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)