הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 361

מישיבת ועדת הכספים

יום ג'. א' בחשון התשמ"ז - 3.11.86. שעה 10.00

חברי הוועדה; א. שפירא

א.אבוחצירא

ז. אמיר

י, ארצי

מ. בר-און

ג. גדות

פ. גרופר

א. ויינשטיין

א. ורדיגר

י. כהן

י. מצא

ע. סולודר

ע. עלי

י. צבן

ח. רמון

מ. שטרית

א. שלום

ב. שליטא

ש. בן-שלמה

ג. שפט

ד. תיכון

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ס. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים; שר החקלאות א. נחמקין

צ. אלון, נ. יניב - משרד התקלאות

ב. לאור

מ. הבא )

ר. יוסף

ד. תבורי

י. ירון

מ. אריאה

י. אלישיב )

י. מנדט )

ק. דיניס)

ד. בן-כנען )



א. שמש, ר, גאייר - משרד הפנים

שינויים ב תקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 155 של

הממונה על התקציבים

פדיון מוקדם של מלווה מרצון - חב' ששון הוגי בע"מ

צו חלוקת מס סבה מקרקעין ומס רכישה

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 149 של

הממונה על התקציבים

הצעות לסדר-היום של חברי הוועדה

שינויים בתקציב לשנת 1986

(פנייה מס' 155 של הממונה על התקציבים ( תמיכות בחלב בקר)

אני פותה את הישיבה ומקדם בברכה את שר ההקלאות.

אדוני שר ההקלאות, בישיבה שלפני האהרונה הובאה לפני הוועדה

בקשה להעברה תקציבית להגדלת התמיכה בהלב הבקר, שבדברי ההסבר לה נאמר:

"הלב הבקר מסובסד בשיעור של 15% מול הנהת התקציב של 9%. בעקבות

כר נוצר גרעון בתקציב התמיכה לחלב.

מבוקשת העברה לסך 4,000 אלפי ש"ח מהרזרבה הפנימית לתמיכה

בחלב כדי שניתן יהיה לשלם במועד את המקדמות עבור הסובסידיות לחלב".

שניים מחברי הוועדה לא היו מאושרים מהגדלת התמיכה בהחלב: הראשון -

הבר-הכנסת ארידור הנמצא עתה בהו"ל, והשני - היושב לשמאלך. אני סברתי,

שיש כאן מדיניות חדשה בתחום הסובסידיות, שכן מאז אימצנו את התכנית הכלכלית

החדשה, זו הפעם הראשונה שאנו עומדים בפני בקשה להעלות את הסובסידיה לחלב.

אני סבור, שאם הממשלה ההליטה לשנות את המדיניות שלה בתהום

הסובסידיות מן הראוי היה שתבוא לפ????י הוועדה ותסביר שנוי זה, אני סבור שטוב

עשתה הממשלה שבחודש יוני 1985 החליטה להקפיא מהירים ולהוריד את הסובסידיות.

אני הייתי סבור שאחד מעמודי התווך של המדיניות הכלכלית ההדשה הוא, ששיעור

הסובסידיות לא רק שלא יעלה, אלא שהוא יקטן.

שר החקלאות א. נחמקין;

יקטן לכמה?

איני.י זוכר.

הוא הרי קטן מאד.

הקטינו את הסובסידיות והביאו לקיצוץ בתקציב הסובסידיות. והנה

היום אנו עומדים בפני בקשה להגדיל את הסובסידיה לחלב, דבר שיש בו כדי

לערער היסודות עליהם הושתתה המדיניות הכלכלית החדשה. היות ואתה, אדוני

שר החקלאות, ממונה על תקציב הסובסידיות לחלב, רשות הדיבור לך.

אני קראתי את הפרוטוקול של ישיבת הוועדה שהזכרת, ואני מניח

שנפלה אי-הבנה. ומדוע? ראשית, אני הסכמנו - כך הוסכם בין ההסתדרות

והממשלה - שאנו שומרים על סובסידיה למוצרים חקלאיים בסיסים בסביבות ה-25%

ואני סיכמתי עם אגף התקציבים - וזה קיבל אישור של שר-האוצר - שלנו תהיה

גמישות במסגרת זו, יש מוצרים שכדי לשמור על התכנון ולא ליצור עודפים,

מספיקה סובסידיה נמוכה. יש מוצרים שכדי לשמור על התכנון ולא ליצור

עודפים דרושה סובסידיה גבוהה יותר, אני רוצה לחזור על דעתי באקר לצורך

החיוני לשמור על התכנון ואני רואה בסובסידיה של 25% מכשיר תכנוני. אבל

חייבת להיות גמישות בין המוצרים. וכאן היתה אי-הבנה.

אין שום אי-הבנות ביני ובין האוצר. האוצר רשאי לומר-שצריך

להעלות מחיר החלב ולא להוסיף סובסידיה. אבל מתוך שיקול שלו, שיש בו

הגיון, החליט להגריל את הסובסידיה. מחיר החלב נקבע על יסוד בדיקה

של המערכת הכלכלית שלנו ושל האוצר, שקובעת מדי פעם את תנועת המחירים

שקשורה בתשומות. וכשם שמורידים מחירים אם מוזל נ?חיר הגרעינים, כך גם

מעלים מחירים אם התשומות מתייקרות, אתי אין בעייה. אני, מוכן שהסובסידיה

תהיה 95% כמופיע בבסיס התקציב, אבל אז צריך לייקר אח החלב.

למה, כי התשומות התייקרו?

כן.

איזה תשומות התייקרו?

שר החקלאות א. נחמקין;

הדברים בדוקים עד כדי חצי פרומיל. השיטה היא שיש צוות ברדק

ולפי בדיקת הצוות התייקרו תשומות. בין התשומות מופיע שכר העבודה ושכר

העבודה עלה.

א. שלום;

ההובלה עלתה.

היו"ר ד. תיכון;

ההובלה ירדה, כי הדלק הוזל.

מחיר ההובלה עלה ב-25%. על-כל-פנים, זה חלק מהמערכת וכאשר

התשומות מתייקרות ויש מחיר מוסכם, צריך להחליט או שמוסיפים סובסידיה

או שמוסיפים למחיר החלב, כדי שמי שמייצר את החלב יקבל יום עבודה. אין

שם רווח.

אתה יודע מה? הורידו מחיר השמן והעלו מחיר הכוספא בניגוד לדעת

האוצר. עשה זאת משרד התעשיה והמסחר. האוצר רצה שאני אכנס אתו לקונפליקט.

לא רציתי כי אני יודע מי ינצח, לא מי יהיה צודק, כי אתם מפחדים משר התעשיה

והמסחר.

כך אתה חושב?

כן, כך אני חושב, אתה רוצה שאגיד דבר שאני לא חושב? הוא הוריד

את מחיר השמן והעלה מחיר הכוספא שרירותית, והאוצר לא הסכים לזה. האוצר

רצה שננהל ויכוח.

יש צורך בחתימות של שני לזרים,

לא שלי. הוא העלה חד-צדדית.

בפולי הסויה ממפל משרד התעשיה והמסחר דרך מינהל הסחר, והוא

איבו זקוק לחתימה שניה.

ואז שר האוצר חשב שאני צריך לנהל אתם ויכוח. אבל אני אינני מוכן

לייבא כוספא עד שלא תהיה החלטה. זה צער חריג לגבי מפעלי השמן שנייבא כוספא

ולא נקנה מהם.

הבאתי דוגמה איפה עולות התשומות חד צדדית. ואם הן עולות.

צריו להעלות מחיר החלב. האוצר, מתוך שיקול דעת, החלי© שמוטב היום להוסיף

לסובסידיה ולא להעלות את המחיר לצרכן, מתוך שיקולי המדד. לגבי אין שוני,

ביז שיעלו את המחיר לצרכן ובין שיעלו את הסובסידיה.

היו"ר ד. תיכון;

היום העלו מחיר המזוט לתעשיה במקום להוזילו, ואנחנו רוציט לדעת

מדוע.

שמענו שאין חילוקי דיעות בנושא העלאת הסובסידיה לחלב בין משרד

החקלאות ובין משרד האוצר. לכן ניתן להבין בישיבה הקודמת שיש חילוקי דיעות

ולכן הבקשה להעברה תקציבית היא רק בגדר מקדמה עד שיוסדר הענין.

ב. לאור;

אנו דנים עכשו בנושא זה באוצר כאשר יש בעיה טכנית ובעייה של

מדיניות. כמה מלים לבעייה הטכנית. בתחילת השנה תוקצב שיעור הסובסידיה

לחלב ב-9% במהלך השנה, כתוצאה ממהלך של משרד החקלאות, שונתה הקצאת

הסובבסידיות, ונתח הסובסידיה לחלב עלה, ולמוצרי מזון אחרים ירד. בעקבות

זה ובעקבות העובדה שבתחילת השנה שיעורי הסובסידיה היו גבוהים יותר מאשר

הונח בתקציב, כי התאמת הסכומים היתה במאי-יוני, נוצר מצב שהסכום שאושר

על-ידי הכנסת כסובסידיה לחלב אזל, וכתוצאה מכך פנינו לוועדה.

היו"ר ד. תיכון;

זה ברור. כל מהלך כזה מקורו בנימוק שאזל הכסף.

פה יכול היה להתקבל שאנו מגדילים את הסובסידיה מ-9% ל-15%

ולכן אנו מבקשים תוספת תקציב. האמת היא שיש גידול במכסות. אנו עומדים

להוסיף כ-15 מליון ליטר למכסות.

אתם קובעים את המכסות?

ב. לאור;

משרד החקלאות, הממשלה, קובעים,

שלושה מרכיבים - האינפלציה, תוספת תשומות וסובסידיה יותר גדולה,

הביאו לכך שאזל הכסף ובחודש הבא נצטרך לבוא עם עוד בקשה.



ב. לאור

אגר עומדים במחצית שנת התקציב, ואתה אומר שבאוקטובר אזל

התקציב בסעיף זה?

כן, ונצטרך להוסיף, למעוז אפשרות אחת, שיוחלט על העלאת מחיר החלב.

אני לא אתנגד.

איך זה קורה שהכסף אוזל במחצית שנת התקציב?

בחודש אפריל היתה הסובסידיה. לחלב 36%, שזה שווה-ערך ל-4 חדשים

בהוצאה. התחלנו את השנה בחריג.

היתה החלטה לדחות את העלאת המחיר לצרכן.

מדוע לא תעלו את מחיר החלב?

אנו בהחלט שוקלים היום להציע מחירים כאלה שבהם נחזור להנחות

התקציב.

אנו עיכבנו את הבקשה לא משום שמדובר על 4 מליון שקלים, אלא

משום שאנו רוצים לדעת מהי מדיניות הממשלה בתחום הסובסידיות והמחירים.

כאשר אני שומע אותך, אני מתחזק בדעתי שלא יודעים. משר החקלאות שמענו:

המדיניות שלנו היא סובסידיה בשיעור של 25%. אני מבקש לדעת מהי עמדת

האוצר, שהרי המדיניות באה לידי בימוי על-ידי האוצר, לכן זימנו גם את

שר האוצד לדיון זה, כדי שיש????ע אותנו שלממשלה יש מדיניות בתחום זה ולא

חלטורות.

ב, לאור;

אני יכול לומר: מדיניות המשרד היא לעמוד במסגרת התקציב,

אני שואל שאלה ברורה,

מדיניות המשרד היא לעמוד במסגרת התקציב על כל המשתמע מכך.

ואתה עושה ההפך- אתה אומר: לעמוד בהנחות התקציב, ואתה עושה

ההפך, אתה מעביר מהרזרבה הפנימית, וזו הגדלת התקציב,

על אף שדעתי, שטוב שתהיה סובסידיה של 25%, שלא יובן לא נכון:

אין לי ויכוח עם האוצר. אם האוצר ירצה להעלות מחיר החלב. מקובל עלי,

אבל זו המדיניות" היום ב תחבורה משלמים 70%-60% סובסידיה, זה לא היה בבסיס

התקציב, גם את זה התנאים חייבו, אני מעריך את הצורך שלא לעשות חלטורות

גובה??????????

שר החקלאות א. נחמקין: אני אומר, עד היום לא היתה החלטה יקוב הדין את ההר, איננו

משנים את בסיס התקציב גם במחיר אינפלציה. לכן אמרתי: תהיו אתם צוות חשיבה,

טוב לכם יותר סובסידיה, בבקשה. טוב לכם עליית מחיר החלב, בבקשה" אין

אי-הבנה עם האוצר. אילו היתה אי-הבנה, היתה יכולה ועדת הכספים לומר: אנו

רוצים לסייע לאוצר. אין אי-הבנה עם האוצר. אני יודע שיש שם דיונים

אינטנסיבים לגבי כמה מוצרים המסובסדים על-ידי האוצר, וצריך לשקול אם

משחררים את המחירים מההקפאה, שהיתה חשובה מאד למשק בשנה האחרונה. צריך

לתת להם לסיים את הבדיקה והדיונים ואחר-כך להגיע לכאן עם מדיניות שלמה

לגבי כל המוצרים.

אתה ער לעובדה שהמשמעות היא אחת - הגדלת התקציב? הווה אומר,

שכל מי שמדבר על קיצוץ בתקציב, צריך לדעת שלא יהיו קיצוצים. אם אתה אופר

זאת כשר בממשלה, הרי קיצוץ התקציב עבר מן העולם.

לא אמרתי זאת. אבל אם יש בינינו סימפוזיון, אומר עוד משהו:

לצערי, נוצר מצב שבשטח אחד לא עלה בידינו להגיע להקפאה מלאה, וזה שטח

הל1כר. מעבר למה שהוסכם בין הממשלה וההסתדרות יש גם עליות מחירים נוספות.

זה מביא להעלאת השכר. העלאת השכר מביאה לאינפלציה. מישהו יכול לומר:

אנו החלטנו בתחילת השנה. עכשו מישהו הציע לקצץ באיזה שהוא מקום והודיעה

הכנסת שהיא לא תתן לזה את ידה.

הקיצוץ עליו ,אתה מדבר איננו חלק מהתקציב השוטף אלא מהתקציב של

השנה הבאה.

אדוני היושב ראש, אני מסכים לחלק מדבריך. אני חושב שגם קור

החקלאות אמר שאין לו התנגדות להעלאת המחיר- ולהקטנת הסובסידיה. בענפים

אחרים זה יכול לפגוע בתכנון, בחלב - לא. בחודש שעבר אשרנו 5 מליון שקל

תוספת סובסידיה לחלב. 15% סובסידיה לחלב זה שכר העבודה של החקלאי. עיכוב

הבקשה גורם לכך שהחקלאים לא יקבלו שכר עבודתם.

אנחנו לא עיכבנו. אנחנו היינו מובכים לקיים את הדיון ביום ה'.

לא הביאו לפנינו את הבקשה בזמן ובשבוע שעבר דחינו את הדיון.

וכך אנו מעכבים ל1כר העבודה של החקלאים, אני אינני מתנגד שנקיים דיון

מעמיק עם האוצר על הסובסידיות. אבל נאשר עכשו את הבקשה שלפנינו ונזמן

לשבוע הבא את שר האוצר ושר החקלאות לדיון על המדיניות הכוללת של הממשלה

בתחום הסובסידיות, ולא נחזיק את אלה כבני-ערובה.

איננו מחזיקים בני ערוכה. זהלא מנהגנו.

עוד אינפורמציה לכם: אנחנו שינינו מדיניות ואני חושב שיש בשינוי

זה הגיון. בעבר היתה נקבעת מכסת חלב קשיחה ומחייבת בין אם הביקוש גדל

ובין אם הוא קטן. באשר יורדים מ-100% סובסידיות ל-15% ההגיון אומר, שתהיה



א. נחמקין

יש לנו 50 מליון ליטר גמישים, אם ישתמשו בפחות,

נרד במכסה, ואם ישתמשו ביותר, נעלה, ואני חושב שזה הגיוני. לא להפתעתי,

אולי להפתעת האוצר, לא היתה ירירה בצריכה, כי האזרח קונה כמעט ללא מגבלה,

יש לאזרחים הרבה מאד כסף, אלה שכל הזמן טוענים שהם על סף רעב, יש חגיגת

קניות.

בכמה גדלה צריכת החלב?

מעם מאד. אבל לא ירדה, אנחנו צפינו ירידה בגלל הירידה הדרסטית

בסובסידיה, כאשר אתה מעלה מחיר ב-80%, טבעי הדבר שתרד הצריכה. ואמנם היא

ירדה אבל מייד עלתה שוב, היום שומרים על המכסות והמכסות נותנות אפשרות

לקיים מערכת נורמלית, ולא מערכת שקודם בונים רפתות ואחר-כך צריך לסגור אותן,

אני שמעתי שיש פרות שמתייבשות ונמכרות לבשר ולמדתי שיש

במשקי החלב בעייה של עודף בשר.

נכון שהענף בנוי משני חלקים, ולא שהפרות מתייבשות, פרה מתייבשת

לחדשיים כאשר היא בהריון. אנו מחזיקים את הרפת הכי טובה בעולם ללא שום

השוואה עם ארץ אחרת, ואני מקווה שיהיה ייצוא למצרים. יש לנו בעייה של

פרות שחלבו אותן 7 עונות וצריך למכור אותן לבשר. הביקוש לבשר פרה כזאת

איגו סוב, יש לנו גם בעייה של עודף מבכירות. פרה ממליטה כל שנה, שנה עגל

ושנה עגלה, יש לנו עודף מבכירות, אין לנו לאן לייצא אותן. פעם ייצאנו

לפרט וליוגסלביה, יש תקווה שנייצא למצרים ואז הלחץ ירד, עכשו יש עודף

פרות כאלה ואת העודף צריך לשחוס, המתחרה לבשר פרות אלו הוא הבשר הקפוא,

ועל אף שיש היטל על הבשר הקפוא - ואני מעריך שהאוצר שומר על ההיטל על

הבשר הקפוא - הוא מתחרה רציני לבשר הפרות. הללו, זה לא נוח כאשר באים

למשק ושומעים שקשה למכור פרות אלו, אבל אילולא המדיניות שנקטנו, העודף

היה יותר גדול. אינני רואה בזה מצב מיוחד, אלא קושי במשק, הלוואי ומצב

זה יימשך ולא יורע.

אני מסב תשומת לב משרד החקלאות ומשרד האוצר לדו"ח מבקר המדינה

משנה זו ומשלים קודמות בו נמתחת בקורת קשה על האדמינסטרציה של חלוקת

הכספים. אני מקווה שאתם ממשיכים בדרך שאומרת: אנו מתקנים מה שנתגלה,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו של הממונה על התקציבים, אם כי אני

רוצה לומר, שאני אישית רואה בנושא זה שינוי כיוון, למעשה האוצר עוד לא

החליט לאן פניו מועדות. מאחר ומדובר בהעברה תדשית, מעתה ואילך תצטרכו

לבקש העברה כל חודש, לקראת הגשת הבקשה הבאה, אני מבקש לזמן לכאן גם

את שר האוצר, כדי שנשמע מה החלים האוצר או מה החליטה הממשלה בנושא זה.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986, פנייה מס' 155

של הממונה על התקציבים, אושרה

חבר-הכנסת ד. תיכון הצביע נגד

היות והבאתי לידיעתכם שאין ויכוח עם האוצר, והיות ואני מכיר את

דרך העבודה, הייתי מבקש מאד , שהחקלאי שצריך לקבל שכר עבודה. לא יהיה



א. נחמקין

הקרבן בין ועדת הכספים והאוצר. אני מבקש לפרוטוקול ואותך כיושב ראש:

לקראת הבקשה שתוגש בחודש הבא, שלא החקלאים יהיו השוט באמצעותו מדרבנים

ליקיים את הדיון העקרוני, בבקשה, תקיימו את הדיון עד אז,

היו"ר ד. תיכון;

מכיוון לזאבי מכהן כיושב ראש, אני מחליט החלטות המחייבות את

ועדת הכספים. אני מבקש לקיים את הדיון כאשר תובא הבקשה הבאה בעוד שבועיים,

בדי שהחקלאים לא יישחקו. זו החלטה ויש לבצע אותה.

ע. סולודר;

הדיון הוא דיון כללי.

היו"ר ד. תיכון;

הדיון הוא דיון כללי על הסובסידיות.

תודה לשר החקלאות.

פדיון מוקדם של מלווה מרצון - חב' ששון חוגי בע"מ

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ו באב התשמ"ו-31.8.86)

היו"ר ד. תיכון;

פדיון מוקדם של מלווה מרצון - חב' ששון חוגי בע"מ.

דברי הסבר יביא נציג האוצר, מר ד. מזרחי.

זי. מזרחי!

חוגי ששו? הוא קבלן מגבעתיים שבונה בנין ברמת-גן, והדיירים

אינם יכולים להכנס לבנין, כי לא נעשו עבודות הפיתוח. עיריית רמת-גן

אינה נותנת פיתוח. הכסף הזה, 25,000 שקלים חדשים מיועד לעבודות הפיתוח.

פתור העקרון שאדם צריף להשתמש בכספו ולא להזדקק לעזרת או לסיוע

לזל וממשלה, תמכתי בכל בקשה כזאת. ואני חושב שצריך לתמוך גם בבקשה זו.

האם הפדיון המוקדם של מלווה מרצון הוא דבר אוטומטי? האם כל תאגיד

שמצהיר שיש לו קשיים כספים. מקבל פדיון מוקדם אוטומטי, או שהוא צריך לשכנע

שיש לו קשיים המצדיקים זאת? אם זה אוטומטי, אני מציע שנקבע זאת בחוק

והדבר לא יגזול מזמן הוועדה. אם זה לא אוטומטי, צריך להביא לפנינו חמר

כדי שנראה שהדבר מוצדק, אם חושבים שאנחנו לא צריכים לראות את החמר,

שהאוצר יקח על עצמו את האחריות וישחרר אותנו.

מדוע שכירים שנקלעים למצב כספי קשה, אינם יכולים גם הם להצהיר

על מצוקה כספית ולקבל פדיון מוקדם של מלווה מרצון?

אני מבין שמה שחשבו שתהיה ;תופעה שולית, הפך להיות למעין מגיפה.

אני מציע שנשקול יחד חקיקה בנושא, כי המצב הקיים מפלה בין אזרחים.

ד, מזרחי;

החוק תוקן ביוני השנה, עד 15,000 שקל מוסמך שר האוצר לחתום.

מעל 15,000 שקל, סובא לאישור ועדת הכספים. הבדיקה של החמר נעשית על-ידי

החשב הכללי.

מאחר ופדובר ב-25,000 שקלים וכל הכסף מיועד לעיריית רמת-גן,

אני מציע לאשר את הבקשה.



הצבעה

פדיון מוקדם של מלווה מרצון - חב' ששון חוגי בע"מ - א ו ש ר

מר מזרחי, תרשום לפניך את ההערות של חבר-הכנסת צבן ותשתדל

להשיב לו בכתב.

ביטול אגרת בחינות "מומחים לנסיעות"ו"מומחים להסעת תיירים"

הנגבות על-ידי משרד התיירות

(מכתבו של היועץ המשפטי למשרד התיירות מיום כ"ה בתשרי התשמ"ז-28.10.86)

היו"ר ד, תיכון;

ביטול אגרת בחינות "מומחים לנסיעות" ו"מומחים להסעת תיירים"

הנגבות על-ידי משרד התיירות.

כיוון שהבחינות נערכות על-ידי בית-הספר לתיירות, שהוא חברה

ממשלתית עצמאית, מציעים לבטל את האגרות שתקנות.

אישור הוועדה נחוץ כאן כי זו אגרה המשתלמת לאוצר המדינה. הוחלט

שעכשו לא תשתלם האגרה למדינה אלא במישרין למי שעורך את הבחינות, בית-הספר

לתיירות שהוא חברה ממשלתית.

יש כאן נסיון מענ ין, שבא משרד ממשלתי ומוצא דרך לנווט את

התקציב שלו על-ידי הפניית אגרות מהמשרד לחברה ממשלתית. יש ועדת אגרות

בין משרדית, היא מודעת לכך.

בודאי.

כתוב בבקשה: "ועדת האגרות הבינמשרדית אישרה את ביטול האגרה",

ועכשו אגרה זו לא תהיה בפיקוח שלנו?

האגרה הזאת לא תהיה בפיקוח שלנו.

אני רוצה להביע את חששי מההסדר החדש. ראשית, אני מקווה שזה

לא יוצר תקדים. י

אני מקבל מה שאומר חבר-הכנסת צבן. יש לנו פתאום ענף חדש של הכנסות

המיועדות לשימושים שונים ואם תופעה זו תתרחב האוצר ישאר ללא אגורה, כבר

נאמר באחד הדיונים במליאה, שהאוצר מתנגד לכך.

מי אמר זאת?

י. תיכון

הכבישים, ובצדק אמר שר האוצר, שלא יתכן שעל ההכנסות תהיה תווית מה

יעוד הכסף,

במקרה זה יש הבדל פורמלי.

היו"ר ד. תיכון;

יכול להיות, אני מבקש לזמן את מר אריאן שיביא לפנינו מדיניות

הממשלה בנושא זה.

צו חלוקת מס שבח מקרקעין ומס רכישה

(מכתב לזר הפנים מיום י"א בתשרי התשמ"ז-14.10.86)

אנו עוברים לנושא הבא: צו חלוקת מס שבת מקרקעין ומס רכישה,

אני מקדם בברכה תברי משלחת מרכז השלטון המקומי, כמה מכם בודאי

יהיו במרוצת השנים חברים כאן, אני על כל פנים מאחל לכם,

בישיבה הקודמת בה נדון הצו, היו חברים בוועדה שביקשו לשמוע

נציגי העיריות הגדולות ונציגי הרשויות המקומיות הרואות עצמן מקופחות

על-ידי צו זה,

האם נציג העיריות הגדולות נוכח כאן?

טרם הגיע,

נשמע את ראש המועצה המקומית ערד מר שוחט,

האם אפשר לבקש שמר שוחט יספר לנו מה קורה סביב מפעל הפוספטים.

מר שמש, מדוע לא תתנו מעמד של עיר לערד?

הם אינם רוצים,

לפי הערכתי ומיטב הבנתי, הבעיה התעוררה לא רק השנה, בעייה זו

היתה קיימת בשנה שעברה בהיקפים יותר קטנים ובעצמה יותר קטנה, ולכן לא עלתה

על הפרק, אבל בעיית דרך התיקצוב של הרשויות המקומיות ומה שקורה כתוצאה

משינוי מבנה התקבולים, התעוררה לא רק השנה, כתוצאה משינוי מבנה התקבולים

נוצרה קבוצה של עיריות עם מענק שלילי,

מה המצב היום? אנו איננו אומרים שמדינת ישראל יש לה מקורות

והיא יכולה לתת לכל. אבל נוצר מצב בלתי-בריא. ואני רוצה לסבר את האזן

בשנים-שלושה נתונים. כתוצאה מהשינוי במבנה ההכנסות והגדלת הארנונה,

והעצמה של הארנונה מתבססת על בסיס המס - - -

איר אתה מסביר את זה שאתם מקילים?

אנחנו איננו מקילים, אני מדבר על בסיס המס שהוא שטחי תעשיה - - -

אתם גובים מסים כמו בתל-אביב?

לא, לגבי מגורים אין הבדלים. יש הבדלים משמעותיים לגבי שטחי

המסחר והתעשיה. גם אנחנו העלינו את המס בשיעורים המכסימליים, באישור משרד

הפנים, כדי להגיע לגביית מס רצינית. אבל כאשר בסיס המס הוא נמוך -

מהו בסיס המס?

היקף העסקים, היקף התעשיה, היקף. המשרדים.

כל אחד מהיושבים כאן יודע במה מדובר, מדובר בחסר של 40 מליון

שקלים. גם אם הכסף הזה יעבור, ואני משוכנע שאין דרך אחרת אלא לקבל

מייד החלטת על העברת הכסף, עדיין יש מצב שבו יש שני סוגים של רשויות

מקומיות, כי המענק השלילי שמבוטא בתקציב של הרשויות המקומיות הוא 150

מליון שקל.

מה זה מענק שלילי?

כאשר רשות מקומית באופן מעשי נמצאת בעודף הכנסות על ההוצאות,

למי הניירות, יש לה מענק שלילי. אבל לא זו הבעייה שאני רוצה להתמודד אתה

עכשו.

כאשר אתה מדבר על עודף, למה אתה מתכוון?

בישיבה הקודמת של הוועדה, שהיתה בתל-אביב, סוכם שבישיבה זו

אין פותחים בדיון מחדש, אלא שומעים את המשלחת של מרכז השלטון המקומי

ומצביעים.

היו"ר ד. תיכון;

אנו שואלים שאלות להבנה.

אני הנחתי שאנשי משרד הפנים הסבירו את כל הנתונים.

אני מבקש להבהיר את הנקודה של מענק שלילי.

במסגרת הרשויות המקומיות נקבע של הכנסה המורכב משלושה מקורות:

הכנסה עצמית, הכנסות מהמשרדים היעודיים, הכנסות מועברות ממס שבח ומס

רכישה. ואם ההכנסות משלושה מקורות אלה אינן מכסות את ההוצאות, משרד

הפנים נותן מענק-איזון. בערים שיש מענק שלילי - -

מה זה מענק שלילי?

מענק שלילי קיים כאשר ההכנסות מ-3 המקורות יותר גדולות מההוצאות

בתקציב המאושר קול הרשות המקומית.

נציג משרד הפנים, מר שמש, יסביר את הנקודה.

ניקח לדוגמה שנת 1965. נניח לצורך העגין, שיש רשויות מקומיות

שאין להן מענק של משרד הפנים, כי פשוט תקציביהן מאוזנים. יש להן הוצאות

וכנגד זה יש להם מקורות מימון והן אינן צריכות מענק של משרד הפנים.

עם המעבר לשנת 1986, לפי שיעורי האינפלציה, התקציב כולו גדל בממוצע ב-00%.

זאת אומרת שכל צד ההוצאות הוכפל. אם סוכם שהארנונה תגדל ב-170%, הרי

ברור שכל רשות שתקציבה מאוזן - - - -

זה לא מדוייק. סוכם שתהיה תקרה של 170%.

ברור שאם מרכיב הארנונה גדל ב-170%, כל רשות שתקציבה מאוזן

ומרכיב הארנונה בה יותר גדול, העודף שלה יגדל. זה מה שקרה ב-25 ערים,

שיש להן יותר הכנסות מאשר הוצאות. אנו קוראים לזה מענק שלילי.

י. מצא;

תן לי דוגמה של עירייה שלקחת ממנה תלק מהעודף.

א. שוחט!

אתרי הדברים שנאמרו, ואינני רוצה להתייחס אליהם, בנקודת זמן

אם הסכום הזה לא יועבר לאותן רשויות מקומיות, שהמענק

שלהן חושב על בסיס ההנחה שהנפח יהיה כפי שנקבע, פירוש הדבר שתהיה קבוצה

של רשויות מקומיות שמסגרת התקציב שאושרה להן, לא תוכל להתקיים. כנגד זה

תהיה קבוצה של רשויות מקומיות, שמקיפות 50% מהאוכלוסיה שתהיינה בעודף

כפפי. עינינו אינה צרה בעיריות אלו. אם המדינה רוצה להוסיף להן. שתוסיף

כמה שהיא רוצה. אבל לא יכול להיות מצב שכל הרשויות המקומיות הקטנות,

המקיפות 50% מהאוכלוסיה יחיו ברמה אחרת . כאשר תל-אביב קבלה 2-3 מיליארד

שקל, ברור שזה היה חלק מהמענק. עיני אינה צרה בכך. אם אחרי שהממשלה

תפתור את הבעייה שלנו, תרצה להעביר הכנסות לעיריות אחרות, תעשה כפי

שהיא רוצה. אבל גם עכשו, בהעברה של 40 מליון שקל, היא אמנם סוגרת את

המסגרת, אבל היא משאירה שתי קבוצות של אוכלוסיות עם יכולת פעולה שונה

ועם רמות שונות.

כאשר ההעברות של משרד הפנים מתחילות להתכרסם גם במסגרת המאושרת,

ולמעשה כבר חדשים לא מקבלים כספים, אמרנו: עד כאן. מדינת ישראל לא יכולה

להרשות לעצמה סיטואציה כזאת. אנחנו מבקשים שהענין יוכרע, והכרעה זו

פירושה ©גירת הפער ולא הקטנת המסגרת.

חודה למר שוחט. ועתה נשמע את יו"ר מרכז השלטון המקומי, מר תבורי.

אחרי שקיימנו מספר דיונים במרכז השלטון המקומי כדי להגיע להבנה

לכאורה בין שני מחנות "מועדון המליונרים" ועיירות הפיתוח והישובים הקטנים,

כמי שמוטל עליו לייצג את כולם, אני חשבתי להדגיש שאני מייצג לא את אלה

ולא את אלה. אבל אחרי ששמעתי את הדברים, אני רוצה לומר שאני מייצג את

עיירות הפיתוח והישובים הקטנים, ומוטלת עלי החובה לסתור כל מה שנאמר.

תקציב הרשוי ות המקומיות לעיירות הפיתוח ולישובים הקטנים הוא

מיליארד שקל. הסכום להעברה שנדון עכשו, הוא 40 מליון שקל, דהיינו 4 פרומיל

בגלל 4 פרומיל לא מסוגלים להעביר כסף לעיירות הפיתוח?

זה לא רק עיירות הפיתוח, זה 50% מהאוכלוסיה.

הבעייה הקשה ביותר שבפניה אני ניצב היא, איך לייצב את עיירות

הפיתוח שמצבן קשה יותר.

ועדת הכספים שתפקידה לאשר את החלמות הממשלה, אני אציע שהיא

תחזיר לאוצר מה שמוצע עכשו לאוצר, כדי שהאוצר יגדיל את הסכום.

לזה לא נסכים, אתה תקבל מס דינמי ואנו נקבל פרוטות מהאוצר?

בוא נניח שהיום תאשר הוועדה מה שהיא מתבקשת לאשר. השנה היא

שנה מיוחדת בבל הנוגע לגידול מהכנסות מועברות, ממה תחייה בשנה-שנתים

הבאות, כאשר בסיס התקציב שלר ושלי שקולים? למד לא ללנת בקו שבו השתלבנו

על-פי קביעת האוצר לשחרר את הרשויות המקומיות מתלות בתקציב המדינה ככל

שניתן? איזה חשבון אנחנו עושים? הרשויות המקומיות חייבות באיזו שהיא

עזרה. על זה איננו מדברים. אנו מדברים על המדיניות -'בה נוקטים האוצר

ומשרד הפנים.

ברור שפתח-תקווה יכולה לגבות כיס יותר גבוה מאשר יבנה ומנחמיה.

אבל אני מדבר על נפח הגבייה. יהודי שגר במנחמיה יכול לשלם אותו מס שמשלם

יהודי הגר בפתח-תקווה. אבל למנחמיה אין התעשיה והמסחר שיש בפתח-תקוה.

מבחינה זו הגיעו 17 רשויות מקומיות לעצמאות כלכלית והן אינן מקבלות מענק-

איזון.

יש התחייבות מוסכמת של משרדי האוצר והפנים, שכאשר עודף ההכנסה

עולה על תקציב ההוצאה המאושר, רשאית הרשות המקומית להשקיע את הכטף על-פי

שיקול דעתה"

ח. רמון;

ממתי הסיכום הזה?

ד. תבורי;

מלפני 4-5 שנים"

על דעת משרד הפנים ומשרד האוצר?

כן.

ח. רמון;

יש נייר על כך?

ד. תבורי;

כן.

אילו היה מדובר בתקציב הוצאות מאושר בערך ריאלי, שגם עליו

אפשר להתווכח, אבל נניח בפלוס-מינוס של איכס אחוזים בעמדת שני הצדדים,

ניחא, אפשר היה לבוא לעיריות הללו ולומר: לא תשקיע כל-כך הרבה, חלק

צריר להעביר לרשויות שצריך להמשיך לעזור להן. אבל האם זה סוד, שתקציב

ההוצאות המאושרות שלנו רתוק מאד מהצרכים של העיר? האם בתקציב משרד הפנים

אין קיפוח בעשרות אחוזים? משמע, מה שקוראים פה עודף תקציבי, זו פיקציה.

אלה הם סכומי כסף של הרשות המקומית שצרכיה גדולים והיא מכסה את תקציב

ההוצאות ולא נותר לה כדי לעשות דברים על-מנת להתייפות, ואינני מדבר על

חריגים. חריגים יש גם בעיירות הפיתוח. מנחמיה דומה לירוחם? איננו מתייחסים

לחריגים, אבל באופן אמתי. כאשר מדובר על עודף תקציבי, עודף הכנסות

על הוצאות, אנו מדברים על מצב שהרשות צריכה לכסות אח תקציב ההוצאות שהוא

בלתי-ריאלי.גם אליבא דמשרד הפנים, התקציב שחוק,

אינני רוצה להכנס לפרטים, אבל אי אפשר להתעלם מהאינפלציה



ד. תבורי

נעשה בהיקף לא נכון" הטחיקה מגיעה ל-500 אחוז. משרד הפנים טוען ל-318%.

איפה יש עודף הכנסה? נכון שרשות מקומית כאשר היא מגיעה למצב של "נטולת

מענק" האוצר ומשרד הפנים אומרים לה: את לא תקבלי לא רק מענק, גם לא

הכנסות מועברות.

לפני כמה זמן גובש המושג טל קו אשראי שהוא אישור שניתן לרשות

מקומית ללוות כספים מבנק, כדי לבצע תכניות-פיתוח הכרחיות , שצריך להגיש

לאישור. מדובר על מערכות ביוב וניקוז ומים, ולא על היכל תרבות שיש היום

בכל עיירות הפיתוח. קו אשראי שצריך לענות על כל הצרכים - מלבד שירותים

הניתנים 24 שעות ביממה 364 ימים בשנה - נשחק. אם אספר שפתח-תקוה קבלה

קו אשראי של ©©©,#75 שקל, אתם מבינים שזה מספיק לשתי מדרכות, שלא לדבר

על מערכת הביוב שנבנתה לפני עשרות שנים.

כך גם בעיירות הפיתוח.

ד. תבורי;

לא אמרתי שלא. אמרתי שאני מייצג את עיירות הפיתוח,

לפתח-תקוה לא יקרה אסון אם ההכנסות המועברות ילקחו ממנה. אבל

בשנה הבאה מצבכם יהיה יותר גרוע, ובעוד שנתיים שנינו נשב כאן,

סוף-סוף נשב יחד.

ח, רמון!

למה יהיה יותר גרוע?

ההכנסות המועברות מתעדכנות שנתיים אחורה, קרי - קובעת ההכנסה

המועברת של השנה הזאת המעודכנת לאינפלציה של 1984 ולגבי 1986 נגמר הסיפור.

ריאלית תקבל יותר, כי בעבר זה נשחק על-ידי האינפלציה.

למה המצב יורע בעוד שנתים?

רשויות מקומיות גדולות שרואות שלוקחים מהן את העודף, בשנים

הבאות לא יעלו מסים, האם זה נכון?

אני רוצה לסכם בשנים-שלושה משפטים, ואם תשאלנה שאלות - אשיב,

אני רוצה להתייחס לשנים-שלושה מושגים שנאמרו פה, כי לא הייתי רוצה

שחברי הכנסת היושבים כאן, אולי מתוך חוסר התעסקות בנושא מדי יום, יוטעו.

אין מושג מענק שלילי. יש מאמץ עצמי שנעשה על-ידי רשות מקומית

כדי לכסות את צרכיה. האמירה שיש לרשויות מקומיות עודף של 150 מליון

שקלים היא אמירה מסוכנת. הרשויות המקומיות גובות מסים מראש, מבחינה

תקציבית אין עודף של ©15 מליון שקלים כפי שאמר מר שוחט.

זה אמר משרד הפנים,

משרד הפנים גם אמר שההוצאות גדלו ב-100% והן גדלו ב-170%,

והעלאת המס ב-170% נקבעה כתקרה לאלה שהיה להם שיעור מס נמוך, אני לא

העליתי ב-170%.

אני בא לייצג מטעם מרכז השלטון המקומי את עיירות הפיתוח, הערים



ד. תבורי

ככל שיצטרכו לעשרת בדיקות כדי לאזן דברים, לא לזה יש התנגדות.

אני רוצה להציע שתי הצעות: האחת, שמשרד הפנים יסביר מדוע

אינו מעביר לרשויות המקומיות שמקבלות מענק, כי הויכוח הוא על 4 פרומיל

מהתקציב של הרשויות הללו,

השניה, אני מציע שתוצג שאלה למשרד האוצר, מדוע לא נעשית בדיקה

רצינית של בסיס התקציב, ואם יתברר שיש בעיה, צריך למצוא פתרונות נוספים

ואם ייאמי שאני לא צריך לקבל פי 5.5, עלי זה מקובל. אבל מכאן וליד קיצוץ

ב-75% וב-90% מההכנסות המועברות של מס רכוש ומס שבח המרחק רב, ואני אינני

מוצא בזה הגיון.

רבותי, נרים כוסית להולדת נכדו של חבר-הכנסת ורדיגר ונאחל

לו מזל טוב. במבול שקורה היום בעולם, ולנוכח בעיות ההתבוללות, כיוון

שאנו עומדים בפרשת נוח בה נאמר "צהר תעשה לתיבה", הנכד שנולד לחבר-

הכנסת ורדיגר , הלוואי ויהיה צהר גדול לתיבה. ואני מאחל לך שירבו נכדיך.

מזל טוב. לחיים.

רשות הדיבור למר שאול עמור.

רבותי, אני מודה לכם על ההזמנה. אני בא לפניכם כראש עיר פיתוח

וכמי שיושב בחזית ורואה את הדברים בשטח. אנו מופיעים ברוב ועדות הכנסת,

וזו הפעם הראשונה שאני יושב בועדת הכספים.

אני רוצה למסור לכם מטר, כי אינני מתכוון להרצות על סכומים

ומספרים כי - א. איגני בקיא בזה; ב. חברי יעמדו על כך; ג. יש ויכוח

בין הערים הגדולות ועיירות הפיתוח והערים הקטנות שאינני חושב שיגמר כאן.

אני רוצה להפנות תשומת לב הוועדה למצבן של ערי הפיתוח. מצב ערי

הפיתוח הולך ומחמיר, ההגירה שלילית, מצב התעסוקה קשה. יחד עם זאת עשינו

כולנו רבות בישובים שלנו. אני מבקש אתכם שתשחררו אותנו מהסיוט של הגרעון

הכספי והבעיות הכספיות שיש לנו ברשויות המקומיות, כי באנו היום בידים

נקיות. יושב ליידי מר שמש ממשרד הפנים, והוא יעיד ששנה של יסורים עברה

עלינו - תביא מאזן ותפטר עובדים, ואין לי מענות אליו, פיטרנו עובדים.

אינני מאמין שסקטור צבורי אחר במדינה עשה נקיון כזה כפי שאנו עשינו.

יחד עם זאת ההכנסות בערי הפיתוח הן נמוכות. היום אמרה לי

אל תבוא, כי היום יום חלוקת תלושי המשכורת ומקבלים 400 שקלים.

נותנים 400 שקלים, אבל לפחות שיתנו. לא יכול להיות שלא יעבירו כספים

ואנו לא נוכל לשלם משכורות. אותי לא מענין הויכוח בין מר תבורי ובין

מרכז השלטון המקומי. אותי מעניין תקציב ריאלי, קודם כל כדי לכסות את

הגרעון וכדי שבשנה הבאה יהיה התקציב ריאלי. תנו לנו להשתחרר מהבעיות

האלה ולטפל בבעיות האחרות של הרשויות ה מקומיות שהן קשות.

רבותי, לפני שנתיים הייתי חייב 200,000 דולר - וחבר הכנסת

רמון עשה עבודה גדולה בנושא - ובגלל האינפלציה אני חייב היום 3 מליון דולר.

למה לא יחוסל החוב הזה?

ישבו במשרד הפנים וקבעו בשעתו מה צריך להיות תקציב המסגרת,

דהכנסות וההוצאות של רשות מקומית, ולפי זה החליטו שאם בגבעתיים תקציב

ההכנסות החזוי, אליבא דעתם, עולה על ההוצאות, זה אומר שאין צורך במענק

איזון. קבלתי את הדין. גבעתים זו עיר של 50,000 תושבים כמעט ללא תעשיה

ומסחר' והארנונה היא הכנסה אמתית. התקציב שלנו השנה הוא 23,5 מליון

שקלים ומתוכם 85.5% הכנסות עצמיות מארנונה.85.5% תושבי גבעתים שרובם

שכירים משלמים בסכומים גבוהים עד כדי כך שהמועצה לצרכנות באה אלי

בטענות. 23,5 מליון שקל זההתקציב השוטף של העיר, 85.5% אחוז משלמים

תושבי העיר.????????????? השירותים



י. ירון

בגין מס רכוש ומס שבח. בנושא התרבות והחינוך הבלתי-פורמלי ההשתתפות

של משרד החינוך היא פחות מ-1%. תקציב הפיתוח של עיריית גבעתיים הוא

200,000 שקלים. מפעל הפיס הפך להיות זרוע של האוצר. ואנו צריכים לשפץ

70 מוסדות חינוך.

מה זאת אומרת זרוע של האוצר".

כספי הפיס ניתנים רק לבניית כתות חדשות,

אנו עלינו על התושבים בנושא הארנונה עד קצה גבול היכולת.

איזו הצדקה יש לקחת חלק מהתקציב שלנו ולהעבירו למקום אחר? אם כן, אולי

נקטין את הארנונה לתושבי גבעתיים, שיש ביניהם בעלי שכר נמוך, או שאני

אתן ישירות שיק לאברהם שוחט. אם לא נקבל את חלקנו בתקציב זה, נגיד

אתה משלם שקל עבור שירותים, תשלם שני שקלים. אם זה ענין לאומי,

תיקח את זה ממס הכנסה. אני נבחרתי כדי לתת שירות ברמה נאותה. אני מבקש

שלא יקחו מכספי. לא משרד האוצר ולא משרד הפנים אין להם זכות

לנדב פעם נושפת את תושבי גבעתיים.

אנחנו מדברים על ערי פיתוח ועל שוויון חברתי. אפשר להשוות

שירותים בפתח-תקווה לשירותים בערד? אפשר להשוות שירותים בפתח-תקווה

לשירותים בכרמיאל?

רמת השירותים בערד יותר גבוהה מאשר בפתח-תקוה.

הבנייה בארץ נעשית באזור שבין חדרה וגדרה. ואילו אגרת

הבנייה והמסים הועלו באותה רמה בכל ישראל. ואז יוצא שגם מן היקב וגם

מן הגורן יקבלו הערים הגדולות ומצד שני לרשויות המקומיות הקטנות ולערי

הפיתוח לא יועברו הסכומים.

יש מצב עובדתי, ב-1986 העליה האתיופית נ שלחה לערי הפיתוח,

לא למרכז הארץ.

מדוע?

אני קלטתי 300 משפחות. הערים הגדולות יש בהן מזרקות מים

צבעוניות,מפתחות את חוף הים. לנו אין אפשרות לתת שירותים מינימליים.

יש 40 מליון שקלים, הבעייה היא להחליט על שינוי בסיס החלוקה

של מס רכוש, כדי שגם העיריות הקטנות יוכלו להגיע לרמה מסויימת של שירותים.

אני שמעתי ממר ירון שהוא העלה את הארנונה ב-170%. באיזו הצדקה

הוא יכול לקחת מהתושבים שלו ולהעביר לעיירות פיתוח?

בכספי הארנונה אין נובעים. מדובר על מס שבח מקרקעין ומס רכישה.

כל הבעייה היא בערבו!; התחומים בין המסים המקומיים ובין המסים

הממלכתיים.

אחרי דברי מר תבורי, אני חייב להוסיף כמה מלים. אם מר תבורי

אומר שהמסגרות שנקבעו לרשויות המקומיות אינן טובות הרי אם זה נכון,



א. שוחט

זה חל על כל הרשויות המקומיות, הגדולות והקטנות. ההבדל הוא שבהנחות של

ההכנסות, אם הדבר הזה לא יבוצע, אלה שיש להם מענק יעמדו בהכנסות מתחת

למסגרת ואלה שלא יעבירו את המענק, יעמדו מעל המסגרת. כלומר, מבחינה לאומית

חובה לעשות את המהלך הזה היום. זה לא עומד בסתירה למה שאמר מר תבורי

על בדיקה כוללת של המערכת. אם יוחלט מחר על קיצוץ תקציב המדינה ב-5%, איפה

יקצצו? יקצצו לישובים שמקבלים מענק, דוקא לישובים החלשים.

בשנה שעברה קיצצו 20% לעומת קיצוץ של 3%.

אני רוצה לשאול את ראשי עיירות הפיתוח, האם נכון שהעליתם

את הארנונה מעל 170%? האם נכון שיש כאלה שהעלו את הארנונה מעל 170% גם

בלי אישור שני השרים?

האם נכון שהתקציב שאתם מגישים בחודש פברואר או בחודש מרס, עד

היום לא אושר ? ידוע לי שמגישים תקציב ומתחילים בביצוע ועד היום

משרד הפנים לא אישר את התקציב, וכאשר משרד הפנים מאשר, התקציב כבר בוצע.

אני שואל את מר שמש, מדוע כאשר מגישים את התקציב בזמן, איןמאשרים אותו

לפני הביצוע? זה יכול למנוע חריגות מהתקציב.

אני רוצה לומר למר תבורי: אינני מאושר מההצעה הזאת, אבל אני

משוכנע שבשנה הבאה יהיו הסדרים אחרים, או שיגדילו את הסכום או שישנו

את סדרי הפיצויים, כך שיוכלו להשתמש בכסף.

לכן אני מציע להסיר את ההתנגדות. אם רשויות מקומיות גדולות

תקציביהן יתאזנו והעודפים לא יועברו לרשויות המקומיות הקטנות ולערי הפיתוח,

הכסף יצטרך לבוא מתקציב המדינה.

אני חבר בועדת המשנה של ועדת הכספים לעניני הרשויות המקומיות

וידוע לי מתוך הדיונים שקיימה הוועדה שהרשויות המקומיות הן המוסד הציבורי

היחיד בארז שהטילו עליו קיצוץ של 4000 עובדים והם ביצעו את הקיצוץ הזה,

וביתר מוסדות הציבור, הדבר נשאר בגדר דיבור. גם בתחום הגבייה התייעלו

הרשויות המקומיות. ואני חושב שתפקדינו לסייע בידן למלא את תפקידן.

אני רוצה להבין, 40 מליון שקלים לגבי 180 רשויות מקומיות,

כמה הם מסך כל המענק של משרד הפנים?

ש. שמש;

בערך שליש.

מתוך סך כל המענק שמקבלות הרשויות המקומיות? .

המענק הוא 100%.

ח. רמון;

גם אם זה $355 זה דבר משמעותי. אינני יודע מה יהיה בשנה הבאה.

העלאת הארנונה ב-170% אינה חובה. זו רשות. אם מישהו ינסה לעשות את התרגיל

הזה פעם נוספת, לא יצליח, כי כל ראש עיר מראשי הערים האלה יעלה את הארנונה

פחות, כי בלאו הכי הוא לא יהנה מזה. הוא גם יהיה פופולרי ב.עיר, הוא

גם לא יעביר וגם יקבל מענק ממשרד הפנים.

לכן אני מציע למשרד הפנים; שנו את החוק. אם אתם לא רוצים להגיע

בשנה הבאה. תשנו את החוק ותיקבע הבחנה בין מס עירוני ומה שאינו

עירוני. צדק מר תבורי, צריך לטפל בבעייה באופן יסדדי. צריך ל עבוד על התקציב,

צריך לבדוק את ההוצאות ולקבוע חלקו של תקציב המדינה בתקציבי הרשויות

המקומיות. במקום לריב אתנו על 20 מליון שקלים או על 40 מליון שקלים. אתם

ראשי העיריות, הנבחרים האמתיים על-ידי הציבור, זה תפקידכם. הוועדה הזאת

עומדת לפני מצב שאין לה ברירהאלא לאשר את הבקשה. אם לא נרים את היד בעד



ח. רמון

אישור ההעברה התקציבית, הרשויות המקומיות להן מיועד הסכום לא יקבלו אותו"

רבותי, ©4 מליון שקליק אלה יהיו בשנה הבאה הרגה יותר, כי הם

לא מתעדכנים בהתאם לאחוזי העדכון, הם קשורים בפעילות הכלכלית במשק. לכן

אנו רוצים להתחבר למס שהוא דינמי, כי כל המיסוי של השלטון המקומי היום

הוא לא דינמי, היום כל הרשויות המקומיות, פרט לאותן 25 רשויות, קבלו

רק מחצית המענק שלהן. משרד האוצר הודיע: עד שועדת הכספים לא תאשר את ההעברה

התקציבית, אין כסף.

אני רוצה לשאול את ידידי תבורי, עם יד על הלב, האם יש רשויות

מתור ה-25 המחזיקות פקדונות בחשבון חסום בבנק ויש להן עודפים?

שאלה שניה, מדוע אתה טוען שמגיע לך רק מט רכוש ומס שבח, מדוע לא

מס הכנסה? מדוע לא מס ערך מוסף? אין חולק על כך שאת מס ערך מוסף גובים

בתל-אביב ופתח-תקוה ולא במנחמיה.

היות וכולנו מבינים שלא יכול להיות בשלטון המקומי מועדון

של מליונרים ומועדון של אביונים, אני רוצה לשאול את יושב ראש מרכז

אני קראתי שיש תלונות או טענות שמרכז השלטון המקומי כאילו

אינו מייצג נכונה את עיירות הפיתוח או העיירות באזורי הפיתוח. אינני אומר

שכל מה שמתפרסם הוא אמת. אבל היות ויושבים כאן נציגי הרשויות המקומיות

באזורי הפיתוח ואנו יודעים את המצב גם מדיוני ועדות אחרות, ועדת הפנים

האם נכון שיש הפליה, או שמרכז השלטון

המקומי אינו מייצג אתכם כפי שצריך ויש איפה ואיפה?

נתפרסם בעתונים שעיריות רמת-גן, תל-אביב ואחרות מחזיקות

בבנקים חסכונות של 8-10-15 מליון דולר. אם עירייה יכולה לחסוך היום כסף,

. זה יפה מאד. אבל האם אנו יכולים לחיות עם מצב שברשות מקומית אחת יש מצב

של הדרדרות מתמדת ומצד שני יש רשויות מקומיות שחוסכות כסף ומחזיקות

בחשבונות בנקים מליוני דולרים? אני חלשב שאנו צריכים להתייחס לבעייה זו,

כדי לדעת כיצד להתייחס לחלוקת ה-40 מליון שקלים, שאמנם אינם סכום גדול,

אבל יש לו משמעות לטווח ארוך.

אין מחלוקת על כך, שאם הסדר זה יאושר הוא יעבוד רק פעם אחת,

כי אין בו תמריץ להמשך. אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת: נניח שהכסף

הזה לא יעבור לעיירות הפיתוח. אתם משערים שהתקציבשלכם בשנה הבאה יוגדל

על-פי העודף שנוצר על-ידי הגבייה? בתוך עמכם אתם חיים ואתם יודעים אה

האילוצים, אתם רואים מה קורה באוניברסיטאות לכן אני מציע לכם: מוצע לכם

הסדר, קבלו אותו.

אל מי אתה מדבר? י

הוא מדבר אל "הגדולים".

אתם יודעים את מצב המדינה, אתם יודעים מה הם האילוצים, לכן

הייתי מציע שתציעו לנו הצעה מתקבלת על הדעת.

אני רוצה לשאול את דב תבורי, שאמר בתחילת דבריו - אני מקווה

לא בסארקזם - שהוא מייצג את עיירות הפיתוח, אני מקבל את זה ואני שואל

אותך דוקא מתוך דאגה לעיירות הפיתוח שנמצאות במצוקה: עבורכן. העיריות הגדולות, הדבר בטל לא בששים אלא ביותר, האם אתם מוכנים כמחווה לערי

הפיתוח - בלי להכנס לקביעה לגבי השנים הבאות - לבוא ולומר: אנחנו יודעים את המצוקה של עיירות הפיתוח. אנו מוכנים להעביר להם את ?????.



י. מצא

שיועיל להן לחיי היום-יום? האם אתם מוכנים להעביר את הסכומים לעיירות

הפיתוח מבלי שנצטרך להחליט ולקבוע הליכים שיקבעו לצמיתות?

משום מה לאורך כל הדיון מדברים כאן על 25 רשויות מקומיות מול

ערי הפיתוח, ויש כאן טעות. במדינת ישראל יש 228 רשויות מקומיות, מתוכן

25 רשויות שיש להן עודף הכנסה על הוצאה, נשארות 203 רשויות מקומיות.

ערי פיתוח יש 36, פחות מרבע.

לכן. מורי ורבותי, אנחנו מדברים על כל המערכת כולה. הבעייה

היא בעייה לכולם. יש בעיות במועצות האזוריות, יש בעיות במגזר הערבי,

יש בעיות במגזר הדרוזי, ואי אפשר להעמיד קבוצה מול קבוצה. אין טעות גדולה

מזו.

י. צבן;

החלוקה של 40 מליון שקל היא ל-200 רשויות מקומיות. תן לנו דוגמה

של רשות מקומית שרשאית לקבל את הסכום הגדול ביותר מתוך ה-40 מליון שקל, כדי

שיהיה לנו מושג על סדרי הגודל.

שאלה שניה, בכל זאת קרה משהו עם השחיקה בתקציבי הרשויות מקומיות.

כל הסכום שמדובר עליו הוא 49 מליוןשקל. כל המהומה והמבולקה צריכה להגיע הנה

ובמסגרת התקציב הרגיל לא ניתן לפתור את הבעייה?

אתה אומר לרשויות המקומיות האחרות לוותר על

40 מליון שקל, או שאתה אומר להן שילחמו ויקבלו הקצבה לאיזון תקציביהן?

אני שומע שלפי דעתו של מר שמש, העלאה הארנונה ב-170% היתה רצפה, ולפי דעתו

של מר תבורי זו היתה תקרה, אנחנו רוצים לשמוע מה בדיוק היו הדברים לגבי

העלאת הארנונות ב-170 אחוז. קראנו מכתבים למערכות העתונים מהמון אזרחים

על העלאת הארנונות ב-170%. מה קורה בתחום זה עם האזרחים? גם על זה

צריך לחשוב.

י, אלישיב;

אני דוחה מה שאמר חבר-הכנסת מצא. אנחנו איננו רוצים מהרשויות

המקומיות הגדולות והן אינן צריכות לוותר לנו. א נחנו, כל רשות מקומית,

עשינו תקציב שקיבל אישור משרד הפנים. משרד הפנים יש לו טענה לרשויות

מקומיות כאלה ואחרות. זה לא מענין אותנו. אנחנו רוצים את הכסף שאושר לנו.

לכן אינני רוצה לדבר על מתת. אינני רוצה מתת מתבורי או מצייץ, אני רוצה

מה שמגיע לי.

חבר-הכנסת ורדיגר, מר תבורי מייצג את כל השלטון המקומי, גם

עיירות הפיתוח וגם רשויות מקומיות גדולות, בינוניות וקטנות. הוא היושב

ראש הנבחר של מרכז השלטון המקומי. זה הבית שלנו, זה המרכז שלנו ודב תבורי

הוא היושב ראש שלנו.

רבותי, חברי הכנסת, אל תנסו ליצור מאבק בינינו ובין עיירות

הפיתוח. ה"ברעך" הוא בבסיס התקציב. כמה שלא נעלה את המסים, זה לא יעזור,

כי שטחי המסחר והתעשיה באזור ובפתח-תקוה אינם דומים. המאבק איננו

בין עיירות הפיתוח ובין הערים המבוססות. המאבק הוא בין אלה שמשרד הפנים

אישר להם מענק ובין משרד הפנים שלא מעביר את המענק.

ש. עמור;

אני רוצה לומר שמה שבנינו במשך 7 שנים, זה סופרמרקט - - -

אבל יש לכם מפעלים יפים.

אבל הקולנוע היחיד שהיה בעיר סגרנו.

לשאלתו של חבר-הכנסת ורדיגר, האם ערי הפיתוח אינז מיוצגות

מספיק על-ידי מרכז השלטון המקומי, זו שאלה פנימית שאנו חייבים לדון בה.

נכון שאנו שוקלים בערי הפיתוח לפרוש ממרכז השלטון המקומי, זה נובע מהנושא

הספציפי של המצוקה של ערי הפיתוח. שמרגישות שמרכז השלטון המקומי אינו

מייצג אותן במירה מספקת בנושא זה. בנושאים אתרים, אני יכול להגיד שכן.

אני שמעתי ממר שמש, ידידי, דבר חמור" ואינני בא אליו בטענות.

יש בעיות גם לישובים קטנים וגם לישובים ערבים. אבל אל תשכחו שההחלטה

לכסות את הגרעון של עיירות הפיתוח נפלה אצל ראש הממשלה לפני ששה חדשים

בהשתתפות שרי הפנים והאוצר. ושר הפנים דהיום אמד שיתפטר אם לא יימצא פתרון,

וניתנה מקדמה של 9 מליון שקלים לעיירות הפיתוח" עכשו מכניסים לנו ב"טרמפ"

עוד 200 רשויות מקומיות.

חבר-הכנסת רמון שאל מה תהיה המוטיבציה של הערים הגדולות להעלות

מסים. גם לאחר הסידור הזה, עדיין יש מענק שלילי לערים הגדולות,

מהו הסכום?

150 מליון שקל לפי משרד הפנים, יכול להיות שזה לא מספיק, אבל יש.

לשאלתו של חבר-הכנסת ורדיגר, מרכז השלטון המקומי הוא אחד.נכון

שבנושא זה נוצרה בעייה שאף פעם לא היתה קיימת.

ש. שמש;

דברו פה הרבה על בעיות כלליות בתקציב. כנציג משרד הפנים,

אני מודה שהנושא הוא בעייתי ואנו מתמודדים אתו. אבל לכל חברי הוועדה

ברור שלכל משרדי הממשלה יש בעיות וזו בעייה אבל היא לא קשורה לנושא

הספציפי.

לשאלתו של חבר-הכנסת רמון לגבי המוטיבציה של הערים הגדולות - - -

ביום ה' נאמר בוועדה שערים רבות מחזיקות כסף במניות ובחשבונות

תפ"ס. אני מבקש להתייחס לזה.

אני רוצה להסביר. יש בעיות בתקציב לגבי כולם. כאשר תכננו

את שנת התקציב 1986, בדקנו וראינו שהמעבר מ-1985 ל-1986 אומר אינפלציה

של 100%. היתה החלטה לגבי העלאת הארנונות ב-170%. ברור לכל המערכת

שכאשר מחליטים על העלאת הארנונות ב-170%, המענק לאיזון קטן. ואז מבחינת

האוצר ברור שהוא יעביר לרשויות המקומיות פחות מענק באותה מידה שגדלה

הארנונה. הרשויות המקומיות מסכימות לזה, כי הן טוענות שעדיף להן לקבל

את הכסף מהאזרחים מאשר מהאוצר. יוצא שהרשויות המקומיות יודעות ומסכימות

שאם מעלים את הארנונה ב-170%, צריך לוותר על המענק. מה קורה במציאות?

כאשר באים לרשויות מקומיות שיש להן מענק הן מוותרות, אבל כאשר באים

ל-25 הרשויות שאין להן מענק, אין להן על מה לוותר. והאבסורד הוא ש-200%

הרשויות שיש להן מענק צריכות לוותר פעמיים. ואז אנו אומרים ל-25 הרשויות

שהן יוותרו על ההעברות ממסים אחרים, וכך אתה מעמיד את כולם בשווה.

אם לא תעביר את ה-40 מליון שקלים אתה אומר ל-200% הרשויות שיוותרו פעמיים.

לשאלתו של היושב ראש על כספים של עיריות המושקעים במניות

ובחשבונות תפ"ס, אין לי מידע. אני גם כן חי מהעתונים. קשה לדעת זאת.

וגם אם יש כסף בבנק, זה לא אומר שזה עודף. יתכן שזו גבייה מוקדמת.

שאלו שאלה לגבי העלאת הארנונה, כאשר אנו החלטנו על 170%, החלטה

זו היא בעצם רצפה, אבל למעשה איננה רצפה. אנו אומרים ????.



ש. שמש

שיהיה לך תקציב כמו בשנה שעברה, את חייבת להעלות את המסים ב-170%. רשות

מקומית שלא תרצה להעלות ב-170%, אלא רק ב-150%, תצטרך לקצץ בהוצאות. זאת

אומרת. זו רצפה, אבל אין חייבים לעמוד בה. כל מי שרוצה לגבות יותר מ-170%

צריך לקבל אישור משר האוצר. פנו תרבה רשויות מקומיות ואנחנו קבענו

מערכת כללים - - -

כל הרשויות המקומיות הטילו 170% לפני שקבלו אישור.

כי החוק אושר לאחר שנשלחו ההודעות.

החשובה הנכונה: כאשר יצא החוק, נשלחו השומות.

חבר-הכנסת רמון. המאבק האמתי שלנו הוא לא על שינוי פקודת

העיריות, אלא על יישום המלצות ועדת זנבר, ובהמלצות אלו יש הרבה פתרונות,

מהבסיס הזה נוכל להתקדם למערכת שלטון מקומי מסודרת. לכן מה שאני מדבר

עליו היום, אינם ה-40 מליון שקל. אני מדבר יותר אל נבחרי העם שתפקידם

הב©יס התקציבי אינו ריאלי וגרוע מזה, הגרעונות

המתנפחים. אני עברתי את הסרפן שהזכיר מר עמור. שילמתי לבנק 15 מליון שקלים

ריבית על חוב, ושילמתי מהעודפים שלי וקיצצתי בשירותים.

שני שלישים מאגרת שבח מקרקעין הסכמנו להעביר בלי שום ויכוח.

אבל עכשו רוצים לקחת 90%. מס מעסיקים הורידו לנו? מס עינוגים הורידו

לנו. הבטיחו לנו כנגד זה מס ערך מוסף שצריך היה להיות מקור לחלוקה לכל

הרשויות המקומיות כדי לפתור את הבעייה. כל הזמן מורידים ואנו מושיטים

יד לכל קש.

במקום לריב על 40% מליון שקלים, תגישו הצעת חוק ונעביר אותה.

למה מגיע לנו מס רכוש ולא מס הכנסה? כי החוק קבע. רוצים לשנות

את החוק. אם נתנגד, נבוא ונסביר. אם לא נתנגד, תשנו את החוק. אבל אי

אפשר לעשות כל-מיני מנפולציות. אני מודיע לכם באחריות מלאה, שזה בלתי-מתקבל

על הדעת ש-40 מליון שקל, כאשר הם צריכים להתחלק בין 200 רשויות מקומיות

שאומרות שהן אינן יכולות לשלם משכורת - - -

כל חודש בלי המענק, אינני יכול לשלם משכורת.

לשאלתו של חבר-הכנסת ורדיגר, מרכז השללזון המקומי מייצג את

כל הרשויות המקומיות. אם יש ויכוחים פנימיים, טוב שיש ויכוחים פנימיים

והם מוכרעים במרכז השלטון המקומי.

רבותי חברי ועדת הכספים, מאתר ואנו עוזבים עכשו, אני פונה אליכם

ומבקש שתעמדו על פתרון בעיות בסיס המס והגרעונות המצטברים, הישובים

החלשים, עיירות הפיתוח וישובים קטנים, המגזר הערבי והמגזר הדרוזי, וכאשר

בעיות אלו ייפתרו, ויכוחים מסוג זה לא יהיו.

אני מודה לחברי משלחת מרכז השלטון המקומי,

אתם זוכרים שבישיבת הוועדה ביום ה' קיימנו דיון ונתתי לכל

חברי הוועדה להביע דעתם ואמרתי שהדיון נגמר. בכל זאת רצינו לשמוע משלחת

של הערים הגדולות. הבטחתי לחבר-הכנסת עובדיה עלי שיקבל רשות הדיבור

בישיבה זו. כיוון שהוא איננו אני מוסר רשות הדיבור לחבר-הכנסת בר-און.

אני חושב שמה שבעשה כאן הוא מעשה זמרי; וזו איננה אשמת משרד

הפנים, אלא אשמח משרד האוצר. לפי דעתי; מס שבח ומס רכוש אינם שייכים

לרשויות המקומיות" הם קשורים במצבים גיאוגרפים והסטוריים. מן הדין

היה שהמדינה תגבה מס לאומי ותתקצב את הרשויות המקומיות הזקוקות לסיוע.

המצב הקיים ומה שמוצע עכשו הביא לכך שמוסד שתמיד היתה בו הדמוגיה -

מרכז השלטון המקומי, עכשו יש בו בעיות.

אנחנו, חברי ועדת הכספים, רואים את כלל התמונה ויודעים שאם לא

ניתן 40 מליון שקלים חדשים לערי הפיתוח, לא יהיו להם 40 מליון שקלים אלה.

לכן אין מנוס אלא להצביע בחיוב בעד העברה ה-40 מיליון שקל.

אני חושב שהגורם האחראי לכל התמונה המגוחכת והעצובה שהביאו לפנינו

היא העובדה, שהממשלה לא היה לה עד היום הכוח והעוז להחליט החלטות יותר

יסודיות לגבי ארגון התקציב של הרשויות המקומיות.

אינני חושב שיש איזה שהוא הגיון בכל הטרנסקציות שעושים מקופה לקופה.

יש הגיון בטענה של ראשי הערים הגדולות שנאבקות די קשה בנושא התקציב מצד

אחד ויש צורך חיוני להעביר לעיירות הפיתוח 40 מליון /לקל מצד שני" ואינני

מקבל את נקודת המוצא שלמדינה אזלו מקורות ההכנסה ואזלו התקציבים לקיצוץ;

בודאי לא אזלו מקורות ההכנסה.

לכן אני מציע כאשר מדובר בסכום שהוא לא סכום גדול, שלא לקעקע

את כל המערכת של השלטון המקומי. אני חושב שאנו צריכים לתבוע מימון

ממשרד האוצר לרשויות המקומיות.

התקציב חייב להביא בחשבון את מקורות הגבייה ילל העיריות, ומקורות

הגבייה של העיריות אינן רק מגורים, אלא גם מלונות, תעשיה ומשרדי ממשלה.

תבדקו מה משלמת הממשלה לעיריית ירושלים ולעיריות אחרות בעבור בניני המשרדים

הנמצאים בתחום שיפוטן. אילו היו מביאים מלונות לנגב, לא היו בעיות ברשויות

המקומיות לבנגב. היו מלונות, היתה הכנסה גם לרשות המקומית.

אנו צריכים לפנות למשרד הפנים ולמשרד האוצר, שיביאו בחשבון את

מקורות הגבייה של הרשויות המקומיות" ברשות מקומית שמקור הגביה הוא רק

מגורים, צריך לסייע לרשות המקומית.

דרשנו ממשרד הפנים להביא לפני הוועדה פירוט הגרעונות של כל הרשויות

המקומיות ועד היום לא קבלנו" דרשנו ממשרד הפנים לקבל רשימה של הרשויות

המקומיות שקבלו היתר לגבות מסים מעל 170% ולא קבלנו. כל עוד לא נקבל

נתונים אלה, לא נוכל לקבוע עמדה ולהחליט"

תם הדיון. אני מעמיד להצבעה צו חלוקת מס שבח מקרקעין

ומס רכישה.

הצבעה

צו חלוקת מס שבח מקרקעין ומס רכישה אושר

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 149 של הממונה על התקציבים

א. שפירא

של הממונה על התקציבים, שהדיון בה נסתיים.

אנו סיכמנו שפנייה זו תועבר לוועדת המשנה לעניני הרשויות המקומיות

הדיון נסתיים, מדוע לא נצביע עכשו?

העברה זו מיוערת לניסוי גרעונות בישובי פיתוח וישובים חלשים.

היה דיון בוועדה, והועלו כל-מיני בקשות, אי אפשר להענות לבקשות, נאסר

שרוצים לרעת איך מחלקים את הסכום.

תסביר בבקשה מה זה "ישובים חלשים".

אני רוצה קורם כל להעביר את האישור, ואז יתכן שחלק מהבקשות יוכלו

לקבל תשובה. מדובר על י'עברת כספים לעיירות פיתוח וישובים חלשים, עיירות

פיתוח הנמצאות במצוקה, מי הן עיירות הפיתוח, משרד הפנים יכול לתת את הרש

מי הם הישובים החלשים האחרים, ניתן להביא רשימה, אבל לא ניתן להביא

את החלוקה של הסכומים, כי אנו מגיעים להסדר עם כל מקום בנפרד ומדובר

על הסררים שיפתרו בעיית הגרעונות ומאידך ינקטו צעדים משלימים של הרשות

המקומית ושל הממשלה למנוע "ברעך" בעתיד. וזה רומה להסרר שנעשה לגבי

סולל-בונה, יש צעדים שיינקטו על-ירי הממשלה, צעדים שינקטו על-ידי הבנקים

וצעדים שיינקטו על-ידי הרשויות המקומיות, זה תהליך שיארך חדשים, לכן אי

אפשר להתנות את אישור הפנייה בהבאת הרשימה וחלוקת הסכומים, יש רשויות

מקומיות שהן בשלבים מתקדמים של ההסדר, אנחנו מניחים שתוך שבועיים יושלם

ההסדר לגבי 7 רשויות מקומיות, אם לא יועבר הסכום, החובות יצברו ריבית

והענין לא יוסדר.

לכן אנו מבקשים אישור הוועדה לפניה ואנחנו נביא לוועדה כל

חמר שהיא תרצה, לא קיים דבר כזה שהממשלה מביאה חלוקת תקציב מי-מקבל-מה,

מ. שטרית;

הגרעון בערי הפיתוח ממוטט כל

חלקה טובה של השירותים בהן, כזכור היתה הפגנה של עיירות הפיתוח מול

משרר ראש הממשלה, ובעקבות הפגנה זו היה סיכום אצל ראש הממשלה, בהשתתפות

האוצר, לפתור את הבעייה, מאז עברו חמישה חדשים, בחמישה חדשים אלה עלה

הגרעון ועלו החובות בבנקים, האוצר אמר בצדק: אני אינני יכול לתת כסף

מבלי שייבדקו הדברים ויקבעו הסדרים לעתיר, הרברים בברקו, עיירות הפיתוח

הגישו מסמכים שנבדקו,

לא יכול להיות מצב שחבר הכנסת שמעונין בעיר מסויימת יחזיק את

כל עיירות הפיתוח כבני-ערובה עד שיוסדר ענינה של אותה עיר, לא יכול

להיות מצב של איפה ואיפה, כאשר רוצים, אין קריטריונים ואין שום רבר,

וכאשר אין רוצים, דורשים קריטריונים משום שמישהו רואה עצמו אפוטרופוס

של איזו שהיא עיר ותובע למענה עוד חמש אגורות,

חבר-הכנסת שטרית צורק, אבל לפני חורש הובאה בקשה זו לפני הוועדה

בישיבה שאני ישבתי בראשה ובישיבה זו כל חברי הווערה ללא יוצא מן הכלל

תבעו שנקבל פירוט וקריטריונים לחלוקת הסכום, יש לנו וערת משנה לעניני

הרשויות המקומיות, נעביר פנייה זו לוועדת המשנה,

ועדת המשנה לעניני הרשויות המקומיות אינה קיימת יותר, הנושא יובא

ישיבת מליאת הוועדה ביום ד' השבוע בשעה 09.00

הצעה לסדר-היום לחברת-הכנסת ע. סולודר.

במלאת שנה לאזור הסחר החפשי באילת, אני מציעה שהוועדה תשמע

יווח על איזור הסחר החפשי בנמל אילת.

הישיבה נעולה,

ישיבה ננעלה בשעה 13.05