הכנסת האחת עשרה

מושב שני



פרוטוקול מס' 353

מישיבת ועדת הכספים

יום א'. י' באלול. התשמ"ו - 14.9.1986- שעה 10.00. בתל-אביב

נכחו

א' י' שפירא - היו"ר

י' ארידור

יי ארצי

גי גדות

פ' גרופר

א' ויינשטיין

א' ורדיגר

ע' סולודר

שי עמר

י' צבן

ח' רמון

ב' שליטא

גי שפט

מוזמנים; י' רבינוביץ - נציב מס הכנסה

א' צרפתי, ר' שקיתיאל, מ' קפוטה,

זי פלדמן - משרד האוצר

גב' ר' רטוביץ - המוסד לביטוח לאומי

גבי ת' פנחסוביץ - משרד המשפטים

מזכיר הוועדה; א' קרשנר

היועץ המשפטי לוועדה; א' דמביץ

יועצת כלכלית; ס' אלחנני

קצרנית; א' דגני

סדר-היום; חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 72 )

הצעות לסדר היום

חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון)

צו מילווה המדינה (הגדלת סכום המילווה),



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 72)

מ"מ היו"ר י' ארידוד;

אני פותח את הישיבה.

על סדר היום - הוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מסי 72). על שולחן

הוועדה מונח גם תיקון מס' 69 לפקודה. נציב מס הכנסה מבקש לצרף מספר

סעיפים הכלולים בתיקון מסי 69 לתיקון מסי 72. אם אין התנגדות להצעה

הטכנית הזו של הנציב, נוכל לאשר אותה.

נעבור עתה לשמיעת המשלחות שהוזמנו להשמיע את הערותיהם לתיקון

מסי 72 לפקודה. נשמע תחילה את המשלחת של לשכת רואי החשבון.

אנחנו מודים לוועדת הכספים על ההזמנה להופיע בפניה ולהשמיע את

עמדתנו על הצעת החוק לתיקון פקודת מם הכנסה ( מסי 72). העובדה שלשכת

רואי החשבון שיגרה לוועדה משלחת כה נכבדה בת חמשה חברים, ביניהם

נשיא הלשכה ויו"ר ועדת המסים שלה, נשיא לשעבר וחברים נכבדים של ועדת

המסים, עובדה זו מעידה שהנושא הזה חשוב לנו עד מאד.

בפתח דברי אני רוצה גם לציין כי בניגוד להופעותינו בעבר בפני

הוועדה, בהן הדגשנו את העובדה שאנחנו מופיעים כנציגים של גוף לא

אינטרסנטי, גוף המייצג את ציבור הנישומים, במקרה זה אנחנו חייבים

להדגיש שהפעם אנחנו מופיעים בפניכם כאינטרסנטים שאמורים לבצע את

מה שהתוק יטיל עלינו לבצע, ולעקיות זאת בתקופה קצרה. ואני אומר בפשטות

-כמי שאמורים לבצע את השינוי המוצע, לא נוכל לבצע אותו. לא נוכל

לעמוד בכך. לכן יש לנו בכר אינטרס רציני.'

אי ויינשטייז;

לא תוכלו לבצע את השינוי השנה?

יי רוטמז;

לא נוכל לבצע אותו בכלל. (א' ויינשטיין; לא יק השנה?) בכלל.

עד כה היה פיזור סביר במגזרים השונים במשק של מועדי סיום שנת

הכספים, וכך הביקורת של הדו"חות הכספיים התפזרה על פני כל השנה. ריכוז

מלאכת הביקורת של כל ההברות במשק בתקופה של חמשה חדשים יחייב אותנו

לגייס עובדים שיעסקו בעבודה זו במשך פרק זמן זה. לא נוכל לעמוד בכך,

כי אין בארץ מספיק כוח אדם מקצועי שיוכל לשאת בנטל הזה בתקופה כה

קצרה.

אולי תוכל לומר לנו לאיזה סעיף בהצעת החוק מתייחסת ההערה שלך?

יי רוטמז;

אנחנו מתנגדים לשינוי סעיף 7 בפקודת מס הכנסה.

היו"ר יי ארידור;

אתה מתכוון לתקופת המעבר או בכלל?

יי רוטמל;

בכלל-



היו"ר י" ארידור;

התחלת שנת המס ב-1 בינואר במקום 1 באפריל יכולה להצדיק את

טענתך כאשר יש תקופת מעבר שמודיעים עליה עכשיו. אבל כאשר הענינים

מסתדרים ונכנסים לתלם אין לחץ דווקה בחדשים מסוימים בשונה מהמצב

הקיים היום.

לנו אין התנגדות לשינוי המועד של תום שנת המס מ-31 במרס

ל-31 בדצמבר. ההתנגדות שלנו היא לנטילת הסמכות של נציב מס הכנסה

לפי סעיף 7 לפקודה לאשר לחברות, לגופים או לנישומים אחרים שנת

מס מיוחדת. עד היום נציב מס הכנסה עשה שימוש בסמכותו זו, ולכן

היה פיזור סביר של תום שנת המס בכל המשק, פיזור שיכולנו לעמוד בו.

אינך מתנגד לסעיף 7 בהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 72)?

אנחנו מתנגדים לסעיף 2 בהצעת התיקון שבא לתקן את סעיף 7 לפקודה.

א' י' שפירא)

אדוני היושב-ראש, התחלנו את הדיון בהצעת החוק בשמיעת המשלחות.

בתחילת הישיבה סיכמנו, לבקשת נציב מס הכנסה, שבשלב זה לא יהיה

תיקון מס' 69 לפקודה אלא נעביר סעיפים מסוימים ממנו לתיקון מס' 72.

אמרתי שאנחנו מתנגדים לסעיף 2 בתיקון שבא להחליף את סעיף 7 לפקודה

שנתן סמכות לנציב מם הכנסה לאשר לנישומים שנת מס מיוחדת. אנחנו מבקשים

להשאיר בידי הנציב את הסמכות הזו לאשר שנת מס מיוחדת. כך תתפרס העבודה

בצורה סבירה על פני כל השנה, ואנחנו כמבצעי הביקורת וכמי שעורכים את

הדו"חות למס הכנסה נוכל למלא את תפקידנו.

צ' טלמון (לשכת רואי חשבון);

אנחנו רוצים להתריע על כר שהאחדה של שנת המס פוגעת במידה רבה

ברמה של הדו"חות הכספיים. קיים כלל יסודי בחשבונאות, שהמועד של תום

שנת הכספים של עסק הוא בסיום המחזור הטבעי שלו. לא עושים דו"ח כספי

כאשר עסק מגיע לרמה מינימלית של מלאי. לא עושים מאזן ברגע שעסק הוא

בשיא הפעילות אלא מהכיס לאותו שלב שהוא בירידה. יש הרבה עסקים

עונתיים, ודוגמה מובהקת לכך זוהי החקלאות. לכן לא יתכן לקבוע תאריך

שרירותי כלשהו לתום שנת המס, כי הוא לא יכול להתאים לכל העסקים.

מהו המצב בארצות האחרות? (צי טלמוז: לכל עסק עונתי יש מועדים

לשנת המס). אני שואל זאת מבחינת הלחץ המופעל על אנשי המקצוע.

לא ידוע על איזה ארץ בעולם שבה יש שנת מס אחידה.

בברית המועצות..) בארצות הברית המגמה היא לחייב נישומים

יחידים להגיש את הדו"חות שלהם בתום החודש בו חל יום הולדתם. כלומר,

רוצים לפזר את המעמסה על פני כל השנה גם כדי שמנגנון המס לא יוצף

בחודש אחד בכל הדו"הות.



אנחנו חיים בתקופה קשה למשק, תקופה שבה עסקים רבים כושלים

ונופלים. תפקידנו היום לשפר את רמת הביקורת ולחזק אותה. הפעלת לחץ

על אנשי המקצוע לבצע עבודה שהיינו רגילים לעשותה במשך 12 חדשים

ב-5-3 חדשים עלולה לפגוע קשה ברמת הביקורת. אני חושב שאסור לנו

בשעה כה קשה למשק לפגוע ביעילות של הביקורת וברמתה.

כדי למנוע אי הבנות אומר, שלשכת רואי חשבון תשמח לעבוד בחדשי

החורף במקום בחדשי הקיץ, השינוי המוצע לפיו כל הגופים הלא מבוקרים

במשק יערכו את הדו"חות הכספיים שלהם למס הכנסה ליום 31 בדצמבר במקום

ליום 31 במרס, הוא לבטח צעד טוב וחשוב שכדאי וראוי לבצע אותו. הבעיה

היא שהצעד הנכוז וגם הנבון שצריך היה לעשותו מזמן באקלים של ישראל

משמש מטרה שונה לחלוטין, וזה מה שמעורר את התנגדותנו. תקבע הכנסת

את המועד לסיום שנת המס לגבי עסקים והוא יקבל תוקף של חוק; הבעיה

מתעוררת כאשר החובה הזו מוטלת לא רק על עסקים אלא גם על גורם אחר

שצריר לדווח על תוצאות הפעילות העסקית של אותם עסקים.

אם הזכרתי בקריאת ביניים את ברית המועצות, צריך לזכור ששם מדובר

על דו"חות לא מבוקרים, אם בארץ יקבלו מחברות, מקיבוצים, מיבואנים

ומתעשיינים דו"חות לא מבוקרים, מי אנו שנתערב בכך? לשכת רואי חשבון

איננה יכולה לומר לשלטונות המס במדינה איזה דו"חות עליהם לקבל. אבל

אם הם רוצים לקבל דו"חות מבוקדים עליהם קודם כל לשאול את אנשי המקצוע

אם הם מסוגלים לספק את הסחורה..

יש בארץ 3500 רואי חשבון, יש 700 משרדים של רואי חשבון. יקי מספר

בריתות פיקוח. כדי להיות רואה חשבון דרושות למחות ארבע שנות לימוד

באוניברסיטה. אין בארץ מספיק. כוח אדם מיומן כדי לבצע את העבודה.

אם הכוונה שלא יוגשו דו"חות מבוקרים, ייאמר הדבר במפורש בחוק. ייקבע

בחוק שכל נישום יכול להגיש דו"ח לא מבוקר ובלבד שיגיש אותו ליום

31 בדצמבר. על כר לא נוכל לבוא בטענות. אבל כל עוד מדובר בדו"חות

מבוקרים צריך לשאול אותנו אם אנחנו מסוגלים לעמוד במשימה הזאת.

נאמר שיש גורמים שונים שניצלו לרעה את העובדה שיש תאריכים

שונים לשנת המס. יש אין סוף דברים הניתנים לניצול לרעה. מהי הדרן

לסתום את הפירצה? בכל הקונצרנים והגופים הקשורים אליהם תהיה שנת מס

אחידה" אשר לגורמים שאינם קשורים אליהם, אם לא יווצר אותו פיזור שקיים

בכל ארצות תבל, המשמעות היא שיוגשו דו"חות בלתי מבוקרים, או שהמלאכה

תיעשה בחפזון, כי הלקוח הוא שילחץ. הלקוח לא יסכים להיות בין הפטיש

לבין הסדן. אין זה מענינו של הלקוח אם רואי החשבון שלו מסוגלים

לעשות את העבודה בזמן או לא. הוא יגיד לרואה החשבון שלו: זה מה

שדורש החוק, עליך להיערך לקיום החוק. אם אינך עומד בכר, אלר למשרד

שני- אבל המעבר למשרד השני לא ישנה את המצב, כי בסר הכל יש לנו

חמשת אלפים עובדים. ואם צריר להעסיק כוח אדם ברמה אקדמית בעבודות

עונתיות, תתעורר השאלה במה נעסיק אותו ביתר חדשי השנה-

ב' שליטא;

אינני מבין מהו ההבדל המהותי בין שני התאריכים.

י' רבינוביץ (נציב מס הכנסה);

כמה נתונים לאינפורמציה על פיזור העבולוח היום במשק.

99.6% מהנישומים היחידים, שנת המס שלהם מסתיימת בסוף חודש מרס.

הוא הדין לגבי 90.4% מהתאגידים, ששנת המס שלהם מסתיימת במרס.

7.8% נוספים מהתאגדים שנת המס שלהם מסתיימת בסוף דצמבר, ואילו כל

השאר מתפרסים על פני כל השנה.



א' ויינשטיין;

השאלה מהו המחזור של תאגידים אלה.

וכמה שעות עבודה הושקעו בהכנה של דו"חות הביקורת.

י' רבינוביץ;

נכון שהלק גלול מהחברות הגדולות מרוכז בחודש דצמבר. מתוף 291 חברות

הנסחרות בבורסה, שנה המס של 153 הברות מסתיימת בחודש דצמבר, ושל 120

חברות בחודש מרס.

הפיזור במשרדי רואי החשבון מתבטא בכך שמשרד אחד מטפל ב-53 חברות

גדולות מבין אלה ו-5 משרדיס יחד מטפלים ב-151 חברות, שמהוות למעלה

ממחצית התאגידים הגדולים הנסחרים בבורסה. יש פה ריכוזיות גדולה מאד

במלאכת הביקורת שנעשית במספר מצומצם מאד של משרדים. 5 משרדים מחזיקים

למעלה מ-50% מהתיקים. נכון שבחודש דצמבר יש בעיקר חברות גדולות, אבל

בחודש מרס יש מספר ניכר של חברות, כפי שניתן לראות מהנתונים שמסרתי.

זה אומר שאם יתקבל התיקון המוצע יצטרכו משרדים אלה לוותר על

חלק מהעבודה?

אינני יודע, כל אחד יסיק את המסקנות, אבל עובדה היא שהיום יש

ריכוזיות גדולה מאד של עבודת הביקורת בתאריך קבוע.

יחד עם זה בסעיף 7 אנחנו מאפשרים לתאגידים הגדולים האלה - לחברות

בורסה, חברות בנות של חברות ציבוריות מחו"ל, חברות ממשלתיות וקרנות

נאמנות - לפנות לנציב ולבקש אישור לתאריך שונה מ-31 בדצמבר. אם הבעיה

היא התאגידים הגדולים האלה, הרי נשארת סמכותו של הנציב לאשר להם לפי

בקשתם תקופה שומה מיוחדת.

הביאו את החקלאות כדוגמה לעונתיות. הרוב המכריע של החקלאות

הפרטית, ששנת המס שלו הסתיימה בחודש ספטמבר, עבר כאשר זה היה כדאי

לו לחודש מרס. היום הרוב המכריע של החקלאות הפרטית מסיים את שנת המס

בסוף חודש מרס. (קריאה; זה לא נכון מבחינה מקצועית). מבחינה עובדתית

בשטח כל החקלאים עברו לחודש מרס כאשר זה היה כדאי להם.

י' שטראוס;

אני קימה שהנציב מסר את האינפורמציה החשובה הזו.

ציינתי שיש במקצוע כ- 5000 עובדים שמבצעים כמות נתונה של שעות

עבודה. עשרות אחוזים של הפעילות כיום פזורה על פני כל השנה, ולא

עקירה אחוזים" זה 9.6% של הנישומים ולא של הפעילות.

אמרתי שאנחנו מקדמים בברכה את המעבר של סיום שנת המס מחודש

מרס לחודש דצמבר. אנחנו מדברים על פיזור עבודת הביקורת על פני חדשי

השנה, איננו מציעים להחיל את הפיזור הזה על הקונצרן והגופים הקשורים

אליו. אדרבה, אותו קונצרן יגיש מאזן מאוחד בתאריך אחד, וזה יקל גם

עלינו. התאריך יכול להיות דצמבר או מרס או יוני. זוה? אפשרות של בחירה

שקיימת בכל ארצות תבל. אין ארץ בעולם, פרט לארצות מזרח אירופה, שבה

מדובר על האהדה כזו של שנת המס,

קראתי בהצעת החוק שהפיזור של שנה המס היום מאפשר לרמות את מס

הכנסה. פיזור התאריכים קיים מאה שנה, עוד לפני שהיה מס הכנסה. הוא לא

החל עם מס ההכנסה. קיומו מאפשר במקרים מסוימים ניצול לרעה. ה ם בשל

תופעה כזו, שמתגלית פה ושם, תופעה שצריך לצמצם אותה ולהתנגד לה,

יש להתעלם מכל שאר הבעיות?



י שטראוס

אם כלה ונחרצה היא שהריכוז יחוקק חוק שלדעתנו כאנשי המקצוע

יגרום לכך שלא נוכל לבצע אותו או להורדה רמת הביקורת ואיכות הדוחות

המוגשים, אנחנו מבקשים לפחות שני דברים: האחד - תקופת מעבר של שגה,

שנתיים או שלוש שנים, כדי לאפשר לעסקים להתארגן ולהיערך לכך. אנחנו

עכשיו באמצע חודש ספטמבר. המצב של חוסר יציבות, חוסר הבנה, חוסר

התמצאות במצב החוקי, זהו מצב שהדעת איננה סובלת אותו בשום חברה תקינה.

לכל עסק יש זכות טבעית לכלכל את ענייניו העסקיים-מסחריים ולהחליט

מתי לרכוש נכסים ומתי למכור נכסים. העובדה שהיום הוא איננו יודע

מתי יהיה המועד להגשת הדו"ח מחייבת החלטה ברורה שההוראה הזו לא תיכנס

לתוקף השנה אלא באיזה מועד אחר בעתיד.

הנקודה השניה שנראית לנו חיונית נוגעת להארכת המועד להגשת

הדו"חות למס הכנסה. היום חברות שמנהלות ספרים על פי שיטת החשבונאית

הכפולה רשאיות להגיש את הדו"חות למס הכנסה 5 חדשים מתום שנת המס,

נציב מס הכנסה האריך את המועד הזה לכל עם ישראל בעוד ארבעה חדשים.

אם בשנה רגילה וטבעית ניתן להגיש את הדו"ח תוך 9 חדשים לאחר תום שנת

המס, לאחר שהנציב האריך את התקופה מ-5 ל-9 חדשים, הרי בקינה של זעזועים -

קל וחומר. הנציב לא האריך את התקופה לשם שמיים, הוא עשה כן ביודעי

שאי אפשר לעמוד במועד שנקבע לכך. אם אנחנו מקצרים את התקופה של הדו"ח

הראשון לאחר אישור החוק אנחנו גורמים לכך שהבעיה תלך ותחריף.

לדעתנו חשוב שהכנסה תעגן בחוק את מה שהנציב ראה לנכון לעשות

לגבי כל עם ישראל בהודעה שפרסם בעתון, שהנישום יוכל להגיש את הדו"ח

שלו למס הכנסה תוך 9 חדשים מתום שנת המס-

אני רוצה לציין שקביעה כזו לא תגרום לשום הפסד מס, וזאת כיוון

שעל כל מס שלא משולם עד תום שנה המס חלים" ריבית או הצמדה, לפי הגבוה

שביניהם. הריבית שמס הכנסה גובה היום היא 36% לשנה, כאשר הריבית הזו

איננה מוכרת כהוצאה לצורך חישוב מס הכנסה. זוהי הריבית הגבוהה ביותר

שקיימת בשוק. במלים אחרות, אין נישום שישהה את הגשת הדו"ח כדי לעכב

את תשלום המס. להיפך, אם הוא לא יכול להגיש את הדו"ח בזמן הוא ימהר

לשלם קודם כל אח המס שחל עליו כי הדיביח בבנק היא יותר נמוכה מהריבית

נטו שגובה מס הכנסה.

הארכת המועד בחוק מ-5 ל-9 חדשים לאחר תום שנת המס לגבי מי שמגיש

דו"ח מבוקר לא תגרום שום נזק ולו הקטן ביותר לאוצר ורק תאפשר מרחב

מחיה ומידה מסוימת של פיזור.

לסיכום, דעת אנשי המקצוע היא שההצעה למנוע מחברות לפזר את המועדים

להגשת הדו"חות היא ייחודית לנו ולכן מן הראוי שוועדה ציבורית תבדוק את

כל השלכותיה. התוצאה יכולה להיות הגשת דו"חות בלתי מבוקרים למס הכנסה.

אם בכל זאת יאושר החוק כמוצע, אנחנו מבקשים שתינתן תקופת מעבר להסתגלות

של שנח עד שלוש שנים, כפי שתציע ועדת משנה שתבחן את הסוגיה. בכל

מקרה אם תהיה האחדה של שנת המס היא תחייב להאריך את התקופה להגשת

הדו"חות למס הכנסה ל-9 חדשים במקום 5 חדשים.

אנחנו מקדמים בברכה את הרעיון לקבוע שנת מס קלנדרית לנישומים

יחידים ולאחד את שנת המס לגבי חברות משפחתיות, קונצרנים, חברות הבת

שלהם והחברות הקשורות אתם.

כמה שאלות למשלחת. אתם שאמורים להגיש את הדו"חות טוענים שלא . .

תוכלו לבצע את החוק" הטיעון הזה שלכם טעון בחינה, ואני רוצה לנסות

לבדוק אותו אם הוא עומר במבחן העוברות שאני מכיר אותן,

אני מבקש לרעת מרוע יש פניות כה רבות המופנות בין השאר ליושבים

בחדר הזה מצד רואי. חשבון שמבקשים להעביר לטיפולם חברות נוספות. האם

יש חלוקת עבורה נאותה של הביקורת בין המשררים השונים? אני מקבל מרי

פעם פניות של רואי חשבון שמעונינים להרחיב את מעגל לקוחותיהם כי אין

להם היום מספיק עבורה-

שאלה שניה - האם ירוע לכם שלעתים יש 6 או 7 חברות ממשלתיות

שמשרד אחר של רואי חשבון ממפל בהן? מהי עמדתכם להצעה שלא יהיו יותר

משתי חברות ממשלתיות בידי משרד אחד? לפני מספר ימים שוחחתי על כך עם

שר האוצר בשם מספר חברי כנסת והעליתי בפניו את הבעיה שמשרד אחד של רואי

חשבון מטפל במספר חברות ממשלתיות גדולות.

לסיכום, השאלה הראשונה היא מדוע יש ביקוש לעבודה בראיית חשבון

אם לדעתכם לא תוכלו לעמוד במשימה בגלל עומס יתר המוטל עליכם. שאלה שניה -

מהי עמדתכם בנושא של חברות ממשלתיות.

כן אני מבקש לקבל נתונים ממועצת ריאי חשבון על מספר הנבחנים

לקבלת תואר של רואה חשבון ב-5-4 השנים האחרונות וכמה מהם עברו את

הבחינות" נתונים אלה יכולים לתת לנו ואינדיקציה על הטיעון שלכם

בענין מחסור בכוח ארם מקצועי ומיומן בראיית חשבון"

היו"ר א' י' שפירא; .

נשמע קודם את המשלחות, אחר כך נעבור לשאלות ונשמע את התשובות"

נשמע עכשיו את המשלחת של לשכת החשבונאים ויועצי המס. בבקשה.

מ' סלע;

אנחנו מודים לוועדה על ההזמנה להופיע בפניה.

אנחנו מקדמים בברכה את ההצעה להאחרת שנת המס לשנה הקלנדרית

שמסתיימת ב-31 ברצמבר. יתר עם זח אנחנו מבקשים להכניס תיקון קל בסעיף 6

להצעת החוק שבו נאמר כי נישומים יחידים יגישו את הדו"ח תוך 4 חרשים

מתום שנת המס, ותאגידים - תוך 5 חדשים, כפי שהיה בשנים קודמות"

כל השנים האחרונות נתנה נציבות מס הכנסה ארכות להגשת הדו"חות

השנתיים. הארכה של 4 ו-ל חדשים נוהגה מזה הרבה שנים. במרוצת השנים

האחרונות חלו תמורות רבות בפקודת מס הכנסה, נעשו בה תיקונים רבים"

אציין את חוק המיסוי בתנאי אינפלציה, את חוק מס ערך מוסף ואת התיקונים

והשינויים בהוראות לניהול ספרים. כל השיינויים האלה הוסיפו עבודה רבה

לאנשי המקצוע. לא בכדי באו פניות רבות להארכת המועד להגשת הדו"ח.

מסתבר שהמייצגים אינם מספיקים לסיים את הביקורת בזמן והנציבות נאלצת

מדי פעם להאריך את המועד.

האוצר מעוני שהמייצגים יכינו את הרו"חות ?*ל הנישומים ויגישו

אותם, כי דו"חות אלה יותר מבוקרים, אין בהם טעויות רבות, אבל אנחנו

לא מספיקים לעשות את המלאכה בזמן;. לכן יתר עם המעבר לשנת מס קלנדרית

צריו לתת בתוק ארכה של חורש נוסף להגשת הדו"חות מעבר למועד הקבוע.

ההצעה שלנו היא להאריך את המועדים להגשת הדו"חות בחודש ימים,

אנחנו מייצגים רבים מהיחידים והשותפויות במשק, אין לנו התנגדות

להאחדת שנת המס. מבחינתנו זה יתרום לפישוט ההליכים וליעילות בעבודה.

אנחנו מעונינים להגיש את הדו'חות בחורף. כלשכת יועצי מם אינני רואים

כאן כל בעיה.

לדעתנו יש לבחון את תקופת המעבר שתהיה לא קלה, כי האחדת שנת

המס היא בגדר מהפך במשק מבחינת מס הכנסה. לאחר שהאוצר יבחן את

תקופת המעבר ולקראת העתיד מן הראוי להאריך את התקופה להגשת הדו"חות

בחודש אחד.

מ' נחום (התאחדות התעשיינים);

אני מבקש שמר דב הלפרין יציג את הבעיה שהתעוררה בעקבות הצעת

החוק בנושא של חברות בהשקעות חוץ.

י' רבינוביץ;

הנושא הזה נדון ובא על פתרונו. אינני מבין מדוע להעלותו שוב?

אינני רוצה להאריך בדבריס לאחר שמה שהיה לנו לומר כבר נטען

בצורה ברורה ויפה על ידי נציגי לשכת רואי חשבון. בנושא של הארכת המועד

החוקי להגשת הדו"חות ובענין תקופת המעבר אנחנו תומכים במה שנאמר על ידם

ואין לנו מה להוסיף.

אני רוצה להזכיר נקודה אחת שנוגעת לנישומים. פרט לענין הקנסות

שמר שטראוס כבר הסביר אותו, אי הגשת דו"ת במועד זוהי עבירה פלילית.

(היו"ר א' י' שפירא; גם היום זו היא עבירה פלילית). נכון, אבל

בגלל הפיזור רואי החשבון יכלו.לעמוד בתאריך שנקבע להגשת הדו"חות, מה

גם שהיתה היענות לפניות להאריך את התקופה. לכן הענין הזה הסתדר. אבל

כאשר כל הנישומים במדינה יצטרכו להגיש את הדו"חות במועד אחד, יש בהחלט

סכנה שרואי החשבון לא יעמדו במועד שנקבע. העבירה היא לא של רואה

החשבון אלא של הנישום, אני מציין את הנקודה הזו כי אי אפשר להפוך

את הנישומים לעבריינים פליליים על איחור בהגשת הדו"ח שאיננו באשמתם.

היו"ר א' י' שפירא;

עד היום מי שלא מגיש את הדו"ח בזמן עובר עבירה פלילית, אבל

יש הסדרים להארכת המועד. כל פניה לפקיד השומה להאריך את המועד להגשת

הדו"ח נענית.

אי קרסו;

מכאן ואילך לא תהיה אפשרות כזו.

י' רבינוביץ;

מי אמר זאת? האם היתה עד היום איזו בעיה בענין זה? מה שהיה

הוא שיהיה.,

מדובר לאחרונה על רפורמה מקיפה במערכת המיסוי. ההצעה שלנו היא

לשלב את שני הדברים יוזד - את המעבר לשנת מס קלנדרית ואת הרפורמה במם"



א' הלפרין (איגוד הבנקים);

לנו אין בעיה" כל הבנקיס המסחריים מגישים מאזנים ליום 31 בדצמבר.

יש שני בנקים לא מסחריים שהמאזנים שלהם הם ל-31 במרס - בנק טפחות

והבנק לחקלאות. ביררתי את הענין אתם ואין להם כל עמדה מיוחדת בנושא,

אף כי בנק אחד ביקש שאת התיקון יחילו ב-1987 ולא ב-1986.

מצד אחד אנחנו רואים בחיוב את ההצעה לשנת מס אחידה הזהה לשנה

הקלנדרית עם מאזנים לתאריך אחד, ללא בעירת של חברת אם וחברות בנות

שמגישים מאזנים לתאריכים שונים; אבל מצד שני אנחנו שומעים מראשי

רואי החשבון שקבלה החוק תגרום לדחיה בפרסום המאזנים, דחית של חדשיים

עד שלושה חדשים בממוצע" אם כך יהיה, זה יפגע בבנקים שרוצים להגיש

מאזנים עדכניים ככל האפשר. השאלה מה שוקל יותר. לכן באתי לשמוע יותר

מאשר להשמיע"

אם אין שאלות נוספות לחברי המשלחות, נשמע את התשובות.

י' רוטמן;

אני מבקש להשיב לשאלותיו של חבר הכנסת ויינשטיין, ואתחיל בשאלתו

הראשונה על רואי חשבון שפונים ומבקשים עבודות נוספות. כל רואה חשבון

שואף להגדיל את משרדו. זה דבר לגיטימי שקיים בכל מקצוע. הוא רוצה

לקבל עבודות נוספות וחושב שאם הוא יקבל אותן הוא ישכור אנשים נוספים

כדי לבצע את העבודה. אבל אין היום מצב שאנשי מקצוע יושבים במשרדי

רואי החשבון באפס מעשה. היום כולנו גדולים כבינוניים וקטנים כורעים

תחת הנטל" הבעיה היא של המספר הכולל של אנשי המקצוע הנמצאים במשרדים

השונים, שלא יהיו מסוגלים לעמוד במשימה הזו"

אשר לשאלה על החברות הממשלתיות, אמנם זה לא שייך לנושא, אבל

להווי ידוע לך שתהליך הפיזור כבר קיים. כבר חיום יושבת ועדה לפיזור

העבודות והיא באמת הגיעה למסקנה שכל משרד יטפל רק בשתי חברות.

אבקש לדייק. נקבע שאחת לשנתיים יוציאו חבדה ממשרד שמטפל

בכמה חברות. משרד שמטפל היום ב-6 חברות ממשלתיות, בעוד 12 שנה

ישארו בטיפולו 2 חברות. שאלתי אם לשכת רואי חשבון מוכנה שמשרד

לא יטפל ביותר משתי חברות ממשלתיות.

י' רוטמן;

לשכת רואי חשבון איננה עוסקת בפיזור עבודות בין חבריה, אין

זה מתפקידה.

הלשכה שולחת לוועדה הממשלתית למינוי רואי חשבון מספר נציגים

שיש להם משקל בוועדה והם קובעים מי יהיו רואי החשבון של החברות

הממשלתיות, ואני שואל שאלח פשוטה את נציגי לשכת רואי החשבון, שמדברים

על עומס עבודה שאי אפשר לעמוד בו: האם לשבת רואי חשבון מוכנה לקבל

החלטח שכל משרד לא יטפל ביותר מאשר שתי חברות ממשלתיות? היום יש

כמה משרדים שכל אחד מהם מטפל ב-6-5 חברות ממשלתיות מהגדולות במשק.



ט' כהן;

בוועדה יש נציג אחד. של הלשכה. יש בה חברים אנשי ציבור שאינם

רואי חשבון. המגמה המוצהרת והכתובה היא שלא יהיו יותר משתי הברות

בטיפולו של משרד אחד בלי להתחשב במספר רואי החשבון שעובדים באותו

משרד, יש עוד כמה נקודות כבדות לדיון, ובכלל זה הבעיה של כמה משרדים

גדולים. אי אפשר להעביר תיק גדול למשרד קטן, כי משרד קטן לא יוכל

לבצע את הביקורת על קונצרן גדול, כי יש לו גם בעיה של כוח אדם.

י' שטראוס;

יש ועדה מיוחדת בלשכת רואי חשבון לגיבוש נוהלים למינוי רואי

חשבון לגופים ציבוריים,

אי ויינשטיין;

אני מבין שהמגמה שאתה מדבר עליה היא העמדה של לשכת רואי חשבון-

אני מבקש על כך תשובה ישירה, (מ' כהן; כן),

י' שטראוס;

שאלה נוספת נשאלה - כמה רואי חשבון יש במשק,

השאלה היתה מה מספר הנבחנים וכמה עברו את הבחינות.

י' שטראוס;

יושבים סביב השולחן הזה שלושה חברים של מועצה רואי חשבון שמינה

שר המשפטים לתפקידם. אני יכול להעיד על עצמי כאחד מן השלושה ואני

בטוח שאני מדבר גם בשם חברי האחרים, שאף אחד מאתנו איננו עוסק בסגירת

המקצוע. ההיפך מזה הוא הנכון, מספר המצטרפים למקצוע שלנו עולה על

מספר המצטרפים לכל מקצוע אחר בארץ והוא נע בסביבות 10%לשנה, בשום

מקצוע אין קצב גידול כזה של 10% לשנה,

בי שליטא;

מכל מקום זהו קצב גידול יותר גדול מאשר במקצוע השמאות,

כאשר כיהנתי כיו"ר מועצת שמאי המקרקעין נאבקתי על פתיחת המקצוע,

י' שטראוס;

מספרם של בעלי הרשיונות לראיית חשבון בארץ נע ביז 4000-3500,

במועצת רואי חשבון אין נתונים על פטירות ועל היורדים מן הארץ, יש

אינפורמציה על מספד הרשיונות שניתנו, אנחנו יודעים שבלשכה יש למעלה

מ-3400 חברים, אבל חלק מהם שכירים, מספר המשרדים הוא בסביבות 700,

מספר רואי החשבון שעוסקים בפרקטיקה הוא 1400-1200, זהו המספר המירבי,

כל השאר עובדים כשכירים בבנקים, בחברות ביטוח, בתעשיה ובמקומות אחרים

שגם כן זקוקים לכוח אדם מיומן,

מספר הסטודנטים בארץ בכל הרמות הוא בסביבות 5000. יחלפו 15-10 שנה

עד שכל הסטודנטים האלה יעברו את כל השלבים של הלימוד. חלק מהם ייפלט

בדרך וחלק יקבל רשיונות, ההערכה היא שבמועצת רואי החשבון יש

3000-2000 תיקים פעילים, יש עוד כמה אלפי סטודנטים שלא הגיעו עדיין

לשלב של תיק פעיל. כל שנה מסיימים את הלימודים כמה מאות סטודנטים,

היו"ר א' י' שפירא;

אני מודה למשלחות.



היו"ר א' י' שפירא

נעבור עתה לדיון על הצעת החוק. האם אתם מסכימים שנעבור עתה

על סעיפי החוק או שאתם מבקשים לקיים קודם דיון כללי,

אני מציע אם אפשר לקיים קודם דיון כללי קצר ואחר כך נעבור

לסעיפי החוק.

הצעות לסדר היום

היו"ר א' י' שפירא?

לפני שנעבור לדיון על החוק, הצעה לסדר לחבר הכנסת צבן.

ביום חמישי בזמן ישיבת המליאה התקיימה ישיבה של ועדת הכספים

שלא קיבלה אישור של יו"ר הכנסת. בתחילה נמסרה הודעה שהישיבה תימשך

עד שעה 11.00, למעשה הישיבה נמשכה עד שעה הרבה יותר מאותרת, לא יכולתי

להשתתף בישיבת הוועדה כי הייתי נוכח במליאה,

ממלא מקום היושב-ראש, חבר הכנסת גרופר, חושב שאפשר לקיים ישיבה

של חוועדה בזמן המליאה באישור יו"ר הכנסת או ללא אישורו. מצב כזה הוא

בלתי אפשרי"

אני מבקש שהוועדה תקיים דיון חוזר על הסיוע לקבלנים כדי שאפשר

יהיה להביע דעה בנושא. אני רוצה לשמוע פרטים על הסיוע, אני רוצה להציג

שאלות לאנשי האוצר,

א' קרשנר;

הפניה של האוצר להעברה תקציבית היתה בהתאם להחלטת הוועדה

בישיבה קודמת,

י' צבן;

אני מצטער, אבל אי אפשר לקיים דיון בוועדה בזמן שיושבת המליאה,

מה גם שלא ניתן לכך אישור של יו"ר הכנסת,

הצעה נוספת, במשך כמה שנים גם בוועדה וגם מעל דוכן הכנסת אני

מנסה לתבוע בירור יותר יסודי בשאלת הסיוע לתעשיה, האמת היא שכולנו

רוצים בקידומה ובפיתוחה של התעשיה, אבל יש סכנה שסיוע עודף עלול לנוון

את התעשיה ולהזיק לה,

היו"ר א' י' שפירא;

אתה מתייחס לדבריו של אלי הורביץ?

יי צבל;

נכון, אני מבקש להזמין לישיבת הוועדה את אלי הורביץ ולקיים אתו

דיון רציני בנושא.

ת' רמוז;

כל מה שהוא אמר אמרתי אני כאן בוועדת הכספים והוא התרעם עלי.

היו"ר אי י' שפירא;

אני חושב שאתה צודק, חבר הכנסת צבן. אני מבטיח לך שאזמין את

אלי הורביץ לדיון בוועדה,



היו"ר א' י' שפירא

לפני שנה וחצי לאחר שאושר חוק המיסוי בתנאי אינפלציה אמרתי

באחת הפגישות שהתעשיינים אינם צריכים לבכות כל כך, שכן היו שנים

בהן הס נהנו מהמצב ולא שילמו את המס. למחרת היום קיבלתי פניה

מהתאחדות התעשיינים ובה טענה או מחאה על דברי אלה.

אני מקבל בשמחה את ההצעה של חבר הכנסה צבן. אזמין לישיבה גם

את נשיא התאחדות התעשיינים כיום, דבר לאוטמן, ואומר לו שלפני שהוא

בא אלינו בבקשות לסיוע לתעשיה יאזין לדבריו של הנשיא לשעבר של ההתאחדות,

אלי הורביץ. אני מבין שאלי הורביץ דיבר בעיקר על תעשיית האלקטרוניקה-

אני רוצה להעלות את הבעיה של ענף הדיג. דייגי ישראל מצליחים היום

לספק את מחצית הצריכה המקומית בדגי ים. הם בנקל היו יכולים לספק את

כל התצרוכת המקומית בדגים ולחסוך יבוא דגים לו היו מסייעים להם לחדש

את הציוד ולהדחיב את הפעילות. אבל העוסקים בענף מתקשים לקבל הלוואות

לצורך זה ללא ערבות מדינה. בעבי- התנועה הקיבוצית הימה שותפה רצינית

בענף הדיג והיתה לה בכנסת שדולה שתמכה במתן סיוע לענף.

ערבויות המדינה ניתנו לחברת אטלנטיק שהיתה לה שדולה רצינית בכנסת .

ועדת הכספים אישרה את הערבויות האלה, והמדינה הפסידה עליהן סכומים

רציניים.

.

היום חלקה של התנועה הקיבוצית בענף קטן ואילו חלקו של הסקטור

הפרטי גדל. אני סבור שיש לסייע לענף על ידי מתן ערבות מדינה, ואני

מציע שוועדת הכספים תדון בנושא.

אני מבין שחבר הכנסת צבן ביקש דיון חוזר על הסיוע לקבלנים

שאושר בוועדה בישיבה שבה נתבקשתי למלא את מקומו של היושב-ראש.

אני מבקש להזכיר כי לאותה ישיבה של ועדת הכספים הוזמנו אנשים

ממצפה רמון וירוחם שבאו ממרחקים כדי להעלות בפנינו את בעיותיהם ואת

מצוקתם. בשעה עשר ביקשו חברים בוועדה להפסיק את הישיבה כדי לאפשר

להם להשתתף בישיבת המליאה. אמרתי לחברי הוועדה שאנחנו חייבים לשמוע

את המשלחת שהוזמנה לכאן ולא לאלץ אותם לבוא לירושלים פעם נוספת.

פסקתי שהישיבה של הוועדה תימשך, ואמנם כל חברי הוועדה שהיו בישיבה

הסכימו לכך. גם חבר הכנסת צבן לא העז לומר מלה כאשר הוא ראה לנגד

עיניו את הציבור שהוזמן לישיבה.

זה לא נכון. אמרתי שצריך להפסיק את הישיבה ושאת הדיון לא צריך

לקיים בנוכחות המשלחות.

אם רוצים פעם אחת לעזור למצפה רמון ולירוחם צריך להזמין לדיון

את השרים הנוגעים לענין ולשאול אותם בנוכחות אנשי מצפה רמון וירוחם

אם לדעתם צריך לסגור את הישובים האלה ולתת לתושביהן לנטוש אותם.

על כך צריך לקבל החלטה, ואת ההחלטה צריכים לקבל השרים ולא חברי ועדת

הכספים.



פ גרופר

לנושא הקבלנים - לאחר ישיבות אין ספור ודיונים ארוכים קיבלנו

החלטה על סיוע לקבלנים הפרטיים בשם שקיבלנו החלטה לגבי סולל בונה.

אבל מסחבר כנראה שלקבלנים הפרטיים לא צריך לעזור, זה לא מוסרי, אותם

צריו להשאיר לנפשם, לסתום עליהם את הגולל שלא יובלו להרים ראש..

והנה קרה נס" נתקבלה החלטה על סיוע לקבלנים ברווז טובה, בהסכמה- וערת

הכספים אישרה למעשה את הצעת האוצר.

אני מבקש רק להוסיף שבתום הדיון ביקש חבר הכנסת דנינו התייעצות

סיעתית, הישיבה הופסקה להתייעצות ונתהדקה בשעה 12.30 להצבעה.

באישור של יו"ר הכנסת?

פי גרופר;

של ועדת הכנסת.

ועדת הכספים יכולה להתכנס בזמן ישיבת המליאה רק באישור של

יו"ר הכנסת" מתעוךרת כאן שאלה של חוקיות הישיבה. אני מבקש את

היושב-ראש שלנו להתייחס לענין.

ב' שליטא;

אמרנו כמה פעמים שיש להשוות את הסיוע לקבלנים הפרטיים לסיוע

שניתן לסולל בונה"

קבענו לאותו יום ישיבה של ועדת הכספים משעה 9.00 עד 11.00

לאחר שהמליאה זומנה לשעה 11.00. כנראה שברגע האחרון הוקדמה ישיבת

המליאה לשעה 10.00 .

לגופו של ענין צודק חבר הכנסת צבן, לא מקובל לקיים ישיבות של

הוועדה בזמן המליאה. הייתי מתייחס בחיוב לטענתך ונענה לפנייתך אם

הוועדה היתה מקבלת החלטה בנושא שטרם נדון בה. אבל בכמה ישיבות של

הוועדה, שאולי לא השתתפת בהן, קיימנו דיון מקיף וממצה על הסיוע

לקבלנים הפרטיים וקיבלנו החלטה עקרונית על סיוע לקבלנים הפרטיים

באותם תנאים כפי שניתן הסיוע לסולל בונה" כלומר, הוועדה החליטה בחיוב

על מתן סיוע לקבלנים הפרטיים והאוצר הביא לוועדה לאישור את הפניה

להעברה התקציבית, שתאמה את החלטת הוועדה.

לכן ההצעה שלך איננה אקטואלית כי הנושא אושר בישיבה של ועדת

הכספים והפניה של האוצד רק היתה הביטוי התקציבי למה שאושר בוועדה.

את ההצעה להזמין את מר אלי הורביץ לדיון אני מקבל.

יש פסק דין של בית המשפט העליון בענין ישיבה של רשות מקומית

שזומנה שלא כחוק ובניגוד לכללים המקובלים, שאומר כי ההחלטות שנתקבלו

באותה ישיבה הן תקפות. מה שטוב לרשות מקומית טוב לוועדה של הכנסת,



חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 72)

היו"ר א' י' שפירא;

אנו עוברים לדיון בתיקון מסי 72 לפקודה"

ח' רמון;

אני מברר על הצעת החוק. אני חושב שהמציאות בישראל לפיה יש שנות

מס שונות לסקטורים גדולים במשק גרמה לסרבול המערכת וגט לניצול לרעה של

התופעה הזו על ידי הקמח חברות ששנות המס שלהן אינן חופפות והעברת כספים

מחברה לחברה לפי שנת המס שלה. אני מעריך שהצעת החוק לאחר שתאושר תביא

לפישוט ההליכים,

הבעיה היחידה שמתעוררת, בלי להיכנס לפרטים, נוגעת לתקופת המעבר.

אני מבין שאתם רוצים להחיל את החוק כבר ב-1 בינואר 1987, וזה אומר לקצר

את שנת המס הראשונה. אינני משוכנע שניתן לעשות זאת. הפתרון הפשוט הוא

להתחיל בביצוע החוק ב-1 בינואר 1988, אבל זוהי דחיה לתקופה ארוכה מדי.

בהחלט קיימת כאן בעיה רצינית שאינני יודע איך לפתור אותה,

בעיה שניה קשורה לארבעת סעיפי המשנה הדנים בתקופת שומה מיוחדת,

אני רוצה לדעת האם זוהי רשימה סגורה, או שניתן להרחיב אותה. אם אפשר

יהיה לקבוע שנת שומה מיוחדת לחברה שאיננה כלולה במסגרת הזו, מהר מאד

נגלוש לתופעות לא רצויות.

י' רבינוביץ;

אנחנו יכולים להתנות מתן תקופת שומה מיוחדת לחברת האם אם כל

הקבוצה תעבור למסגרת הזו,

חי רמוז; ,

אני שואל אם יש סעיף בחוק המעניק סמכות לקבוע שנת שומה מיוחדת

שלא במסגרת ארבעת סעיפי משנה אלה.

י' רבינוביץ; זה סגור"

חי רמוז;

אני רוצה שהכל יהיה סגור ומסוגר ללא אפשרות לפרוץ את המסגרת,

אז אנשים ידעו שאין למי לפנות כי אין סמכות כזו,

אני מציע לאשר את החוק במהירות האפשרית כי לא נותר הרבה זמן

להיערך לביצועו עד 1 בינואר 1987. לכן גם אינני מציע לקרוא את כל

הסעיפים אלא לבקש מנציב מס הכנסה לציין את הדברים העיקריים שבחוק,

פרט ל סעיפים 1 ו-2, כל השאר הם סעיפים טכניים שבאים להתאים את החוקים

לשנת המם שתחילתה ב-1 בינואר,

4

יי צבלנ

אני מצטרף לברכות על הגשת הצעת החוק. בהמשך לדבריו של חבר הכנסת

רמון אני רוצה לשאול את נציב מס הכנסה מהו להערכתו מספר החברות שתיקבע

להן שנת שומה מיוחדת לפי המוצע בחוק ועד כמה קבוצה זו יכולה להתרחב

במשך הזמן, כי אני חושב שהענין הזה ילך ויתרחב.

המשלחת של לשכת רואי החשבון התלוננה שביצוע החוק יטיל על חבריה

עומס עבודה גדול שהם לא יוכלו לעמוד בי, האם יש לך, אדוני הנציב,

הצעה לפיזור נטל העבודה בתחום הזה, כמובן בהתאם לכללים המקובלים במשק

ובכלכלה, בלי לעשות דברים יוצאים מן הכלל. אני החשב שזה גם אינטרס

של מס הכנסה שהחוק יבוצע כהלכה,



י' צבן

לענין תקופת המעבר, אינני רוצה שניקלע למצב שבו לאחר אישורו

ליל החוק תבואו לוועדה ותציעו תיקונים ושינויים להארכת תקופת המעבר.

האם בחוק ניתנת סמכות להאריך את התקופה להגשת הדו"חות למס הכנסה

בשנה הראשונה לביצוע החוק מעבר למה שקיים היום, היינו הארכה של

4 חדשים לנישומים יחידים ושותפויות ו-5 חדשים לחברות.

תמהתי במקצת לשמע הדברים של רואי החשבון, שנציב מם הכנסה בא

מתוכם, וכאן הוא מתמורר באומץ עם הטענות של חבריו למקצוע. יחד עם

הערכתי לנציב אני הושב שלהיטותו לגבות מסים היא נמרצת מרי, ואומר מהי

כוונתי" אנחנו חיים עריין במציאות שבה הקנס על איהור בתשלום מם

הכנסה הוא 1.5% לשבוע בעור שהביטוח הלאומי הוריר כבר מזמן את שיעור

הקנס ל- 0.7%. את הנושא הזה העלינו מספר פעמים. לכן אינני רואה אפשרות

לתמוך בחוק ולנסות לקרם אותו אם אנשי מס הכנסה לא יביאו קודם תיקון

המקטין את שיעור הקנס ומביא אותו לפחות לרמה של הקנס של ביטוח לאומי

שאף הוא גבוה מדי. 0.7% לשבוע בחישוב חדשי זה הרבה מעבר לאינפלציה ,

הקיימת וגם ההזויה להרשים הקרובים.

אני סבור שנוכל להתקרם לקראת אישור החוק אם האוצר ייענה למשאלה

הסבירה וההגיונית להוריר את שיעור הקנס באופן מיידי,

לא תמיד מוטל הקנס על הנישום בגלל הטאו. לעתים הוא מתחייב בקנס

לנישום בעל עסקים קבעו מקרמות בשיעור של

50% מהמחזור. הוא מבקש להקטין את המקדמות ל-30% אם בסוף השנה מתברר

שהכנסותיו של הנישום מתחייבות במס העולה על 30% מוטל עליו קנס.

לנציב מם הכנסה יש סמכות לבטל את הקנסות. לנציב יש שיקול רעת

וסמכות.

במקום לאלץ נישומים לפנות לנציב כדי שיפעיל את שיקול דעתו

ויבטל את הקנס מוטב לקבוע בחוק שאם התוצאה הסופית בשנת המס מחייבת

תוספת של 5% מס מעבר למה ששולם, הנישום לא ישלם את הקנס. המצב כיום

מביא לכך שעצמאי קטן, שאיננו יודע אם הוא יהיה חייב לשלם יותר מס

או פחות מס, חושש להגיש בקשה להקטנת המקדמות שמא בסוף השנה הוא יחוייב

לשלם קנס. לכן הוא פונה ליועץ מס ומבקש את חוות רעתו. מדוע נישום ,

צריך לפנות ליועצים ולהוציא הוצאות? נקבע בחוק שאם הכנסותיו של נישום

יחייבו אותו בסוף השנה לשלם תוספת מם של 5% מעבר למה שהוא שילם,

ישלם על ההפרש ריבית והצמרה אבל לא יוטל עליו קנס. הוראה ברוח זה

אני מבקש לכלול בהוק במקביל לסעיף הרן בהקטנת המקרמות.

לסיכום, לפני שאנחנו ממשיכים בריון בהצעת החוק אני מבקש לשמוע

על הורדת שיעור הקנם. כן אני מבקש לכלול בחוק הוראה שלא יוטל על נישום

שביקש להקטין את המקדמות קנס . אם הסטיה היא בגבולות של 5% מהמס שהוא

שילם"

אשר לגובה הקנס, אני חושב שצודק חבר הכנסת ויינשטיין ויש להורידו.

החוק עצמו הוא חיובי. אני מציע להפעיל אותו ב-1 בינואר 1987 ולא

לדחות את הפעלתו ל-1938. כל שנה שבה נתחיל להפעיל את החוק תתעוררנה

בעיות.

לו היו מביאים את החוק בינואר או אפילו במרס או אפריל לא היתה

בעיה, הבעיה היא שמביאים אותו לאישור בחודש ספממבר.

תמיד בשנה הראשונה תהינה בעיות, לכן אינני מציע לדחות את הפעלת

החוק, אבל בשנה הראשונה לתת ארכה נוספת להגשת הדו"חות מעבר לאותם

5-4 חדשים שניתנים היום, אבל רק בשנה הראשונה.

פ' גרופר;

אני מבקש לקיים בהזדמנות הקרובה וללא קשר לחוק הזה דיון על

הבעיה של החברות הממשלתיות ורואי החשבון שהן מעסיקות"

אני יודע שבמגזר ההקלאי על כל שלוחותיו היו דיונים רבים על

הנושא של שנת המס והגענו למסקנה שהיה טוב גם לנישומים וגם למדינה

אם תהיה שנת מס אחידהי

לדעתי צריך להחליט על החלת ההוק לקראת שנת 1987 ולהמליץ בפני

נציבות מס הכנסה לגלות גמישות בתקופת המעברי אני יודע שבשנים עברו

שלטונות המס הלכו לקראת הנישומים והאריכו להם את המועד להגשת הדו"חות.

אני מבין שלפי החוק ניתן יהיה להגיש את הדו"ח תוך חמשה חדשים מתום

שנת המס.

בנושא זה אין שינוי. איננו נוגעים בזה. נמשיר לנהוג כמו בעבר.

אני שואל, אינני מביע דעה, אם ניתן -להחליט על פרק זמן של שבעה

חדשים. ידע כל נישום שיש לו ארכה של שבעה חדשים מתום שנת המס להגשת

הדו"ח.

אשר לזמן הקצר שנותר עד לתחילת שנת המס האהידה, בנושא זה אין

שום בעיה. אנחנו בסך הכל מודיעים לנישומים מתי לסכם את הספרים, לאיזה

תאריך. אין בכך כל קושי. לגבי עסקים קטנים אין שום בעיה. לגבי עסקים

גדולים אנחנו לא רק מקצרים את שנת המס ל-9 חדשים אלא גם מאריכים אותה

עד 20 חודש. שנת המס 1986 תסתיים ב-31 בדצמבר. אם שנת המס של מישהו

היתה צריכה להסתיים ב-30 באוגוסט, לגביו שנת המס מתארכת. אינני רואה

כאן בעיה. אני חושב שאנחנו צריכים להודיע על כך לציבור בעוד מועד.

אם הוועדה תאשר היום את החוק, למרות שעדיין צריך להביא אותו לקריאה

שניה וקריאה שלישית בכנסת, אפשר יהיה להביא אותו לידיעת הציבור.

י' ארידור;

בסעיף 2(ג) נאמר "קבע הנציב לנישום תקופת שומה מיוחדת, יוטל המס

לכל תקופה כאמור בכפוף לכל תיאום שהנציב יראהו צודק וסביר". כאן לא

מוטלת על הנציב שום מגבלה לגבי התיאום. התיאום יכול להתבטא גס בתשלום מס.

מוצע כאן לתת סמכות לנציב להטיל מס בתקופת המעבר בין תקופת עלומה

מיוהדת לתקופה רגילה לפי שיקול דעתו.

י' רבינוביץ;

יכול להיות שיש כאן בעיה של ניסוח, אבל הכוונה ברורה*

היתה הצעה לא לעבור על סעיפי החוק סעיף אחר סעיף אלא להתרכז

רק בכמה נקודות עיקריות. מתברר שמתעוררות גם בעיות של ניסוח.

י' רבינוביץ;

זהו המצב גם היום. כאלשר אתה מאשר תקופת שומה מיוחרת אתה עושה

התאמות.

י" ארידור;

במעבר בין תקופת שומה מיוחרת שהיתה לנישום לתקופה רגילה, זה לא

תלוי בבקשה שלו. נקה לדוגמה נישום שנקבעה לו תקופת שומה מיוחדת לחודש

אוגוסט. אתה מעביר אותו לשנת מס של דצמבר. הוא עדיין בגדר נישום שנקבעה

לו תקופת שומה מיוחדת.

י' רבינוביץ;

מדובר בנישום שמבקש כי מהיום ואילך אקבע לו תקופת שומה מיוחדת.

י' ארידור;

סעיף זה מתייחס רק לעתיד? ומה לגבי העבר? ההתאמה היא בסדר כאשר

אתה מקצר את התקופה. (ז' פלדמן גם כאשר אתה מאריך וגם כאשר אתה

מקצר את התקופה.)

נישום ששת המס שלו נגמרה באוגוסט והוא עובר לשנת מס רגילה

ב-1 בינואר 1987. איך אתה עושה לו את ההתאמה?

31' ת' פנחסוביץ;

בסעיף 16{א)(2) נאמר: "שיעור התאמה - תשעה חלקי שנים עשר

או מספר החדשים שבתקופת שומה מיוחדת שנקבעה לנישום מחולק בשנים עשר

לפי הענין.

יי ארידור;

כל הזכויות משתנות לפי תשעה חלקי שנים-עשר?

אי דמביץ;

תשעה או כל מספר אחר חלקי שנים-עשרה, לפי הענין.

י' ארידור;

מספר החדשים בתקופת שומה מיוחדת הוא תמיד 12-

אתה מדבר על תקופת המעבר או על שנת מס רגילה?

יי ארידור;

המעבר מ-1 באפריל ל-1 בינואר חוא של 9 חדשים.

גבי ת' פנחסוביץ;

נקרא כל סעיף ונעשה את התיקונים הדרושים.

היו"ר א' י' שפירא;

זה מחייב אותנו לקרוא כל סעיף וסעיף"

יי ארידור;

הוא אשר רציתי. אני מסכים שיש סעיפים שאפשר לקרוא אותם בחטף,

וסעיפים אחרים שצריך להקדיש להם יותר זמן, אבל יש לקרוא את כל הסעיפים.



י' רבינוביץ;

נשאלה שאלה אם הרקיימה בסעיף 2 היא סגורה. היא בהחלט מגורה.

אם פונה אלינו חברה שמניותיה רשומות בבורסה אנחנו בהחלט יכולים .

לומר לה שכל חברות הבנות שלה חייבות ללכת אתה יחד, זוהי התנייה שלנו

כלפי החברה ולא להיפך.

כמה חברות יכולות להיכלל במסגרת היוצאים מן הכלל? ההערכה היא שמדובר

בכמה מאות חברות. יש כ-300 חברות הרשומות בבורסה, יש חברות ממשלתיות

וכן חברות בה של חברות זרות. הפוטנציאל הוא של כמה מאות חברות-

איר ניטל לפזר את נטל העבודה? הרעיון המקורי היה לבטל לחלוטין

את סעיף 7 ולא לעשוה שים יוצאים מן הכלל. בגלל טענות על נמל העבודה

הצענו את סעיף 2 שמאפשר לגופים גדולים לבקש שנת מם מיוחדת" בכך יש

פתרון לפיזור הנטל,

הסמכות לאשר שנת שומה מיוחדת מסורה לנציב בלבד-

האם אנחנו ערוכים לביצוע החוק? מבחינה אדמיניסטרטיבית שלנו

התחלנו בהכנות ואנחנו במהלר ההיערכות לביצוע החוק-

על פי החוק המועד להגשת הדו"ח לנישומים יחידים שאינם מנהלים

ספרים בשיטה הכפולה הוא תוך 4 חדשים מסוף שנת המס, ולאחרים תוך חמשה

חדשים, יש הסדר עם לשכת רואי חשבון למתן ארכות. רואה החשבון מגיש

תכנית עבודה איר הוא מתכוון להגיש את הדו"חות במשך השנה. פקיד השומה

מאשר לו את תכנית ההגשה, וכר הגשת הדו"חות מתפרסת על פני כל השנה-

היות ואנהנו מתכוננים להנהגת שנת מס אחידה ניסינו מהלר הדש -

נתנו ארכה קולקטיבית להגשת הדו"הות בלי לחייב הגשת דו"חות משוערים,

שהטילה עבודה דבה על ציבור המייצגים, לא צריר היה לפנות אלינו בבקשה

לארכה ולא צריר היה להגיש דו"ח משוער. גם בכך יש נסיון להקל על העומס

המוטל על הציבור שצריר להגיש את הדו"חות-

הנסיון שלנו עם הנישומים היחידים שהיו צריכים להגיש את הדו"חות

עד 31 ביולי והארכנו להם את המועד עד 31 באוגוסט היה נסיון טוב.קיבלנו

השנה אחוז יותר גבוה של דו"ווות במועד לעומת שנים עברו. נבחן את הדרך

הזו גם לגבי החברות ונראה אם אנו עומדים בתכנית ההגשה. אם יתברר שאנחנו

עומדים בתכנית, נעבוד גם הלאה בשיטה של מתן ארכות קולקטיביות, בכל אופן

לא שמענו אף פעם מגופים מייצגים שיש להם איזו בעיה בקבלת ארכות להגשת

הדו"חות על ההכנסות,

פרק הזמן יישאר 5 חדשים מתום שנת המס?

זה נשאר בחוק ויש סידורים להארכת המועד- אנהנו מעונינים לקבל

את הדו"חות בזמן משום שהם משמשים בסיס לגביית הפרשי המס וגם להגדלת

המקדמות.

היו"ר א' י' שפירא;

אתם מביאים בחשבון שהשנה תהיה בעיה מיוחדת,

י' רבינוביץ;

אנחנו בהחלט לוקחים זאת בחשבון והשנה תהינה ארכות יותר גדולות

מהרגיל.



י רבינוביץ

בתשובה לשאלה קול חבר הכנסת ויינשטיין רצוני לומר ששר האוצר

לפני צאתו את הארץ חתם לפי הצעתנו על צו המקטין את הקנס לאחוז אחד . .

לשבוע במקום אהוז ורצי. הצו צריך לבוא לאישור ועדת הכספים,

חבר הכנסת ויינשטיין הציע קנס של 0.7% כנהוג בביטוח הלאומי.

מדוע הצעתם לשר שהקנס יהיה אחוז אחד?

הצו יובא לוועדה ויתקיים עליו דיון. ההצעה היא שהצו יחול

דטרואקטיבית מ-1 באפריל 01986

הקנסות שלנו אינם צמודים באופן שוטף אלא אחת לרבעון. דומני שזה

לא כך בביטוח הלאומי.

בביטוח הלאומי ההצמדה של הקרן חלו: רק 15 יום לאחר המועד לתשלום.

בעדכיס דיאליים איננו רחוקים מהביטוח הלאומי כאשר אנחנו מדברים

על קנס של אחוז אחד ובביטוח הלאומי על קנס של 0.7% אבל הענין טעון

בדיקה.

הועלתה טענה על גובה הריבית של ^?36 לשנה. אנחנו עושים הכנות

להורדת הריבית.

חבר הכנסת ויינשטין הציע לא להטיל קנס כאשר ההפרש איננו גדול

בין הסכום שהנישום ביקש לעילם לבין המס שמתברר שהוא חייב בו. לשנח

השומה 1984 ביטלנו את הקנסות כאשר דובר בסכום של 250 ש"ח במחירי 1984י

אי ויינשטייז;

אתה אומר שאינך מטיל קנס כאקזר ההפרש בין הסכומים הוא 250 ש"ח.

זה על חל על נישום שמשלם אלף שקל לשנה ועל נ ישו ס סמקילם מיליון שקל

מס לשנה. ההצעה שלי היא אחרת, ואינני מדבר על חברות שיש להן יועצים

אלא על עצמאי שיתרת החוב ?זלו לגיס הכנסה לאחר הגשת הדו"ח נמוכה ב"^5

מסך כל החוב שלו למס הכנסה עבוד אותה שנה- אני מציע שכאשר ההפרש הזה :.

איננו עולה על^י?5 לא יוטל קנס אלא תגבה ממנו רק ריבית והצמדה-

חי רמוז;

עד איזה סכום?

אני מסכים שייקבע טכום מסוים-

הסכום היה 250 ש"ח במחירי 1984.

אי ויינשטיין; , .

נקח לדוגמה עורך דין עצמאי יחיד. הוא איננו יכול לתכנן את תשלומי

המס שלו בלי להיוועץ ביועץ מס. הוא משלם מקדמות למס הכנסה ומגיע

למסקנה שיקי לו הוצאות מעבר למה שחשב והוא מבקש להקטין את המקדמות

50/a~Dל-"י^40. אם בסוף השנה יתברר שהמס שהוא חייב בו גבוה מהסכום

שהוא שילם באמצעות המקדמות, הוא יחוייב בריבית, הצמדה וגם בקנס. אני

מציע שאם ההפרש הזה נע בסביבות של 5%לא יוטל עליו קנס"



י' רבינוביץ;

יש כאן אי הבנה. אתה מדבר על יתרת המס, על המקדמות השוטפות

אין ריבית והצמדה. יש קנס של אחוז אחד לשבוע או 4% לחודש שאיננו.

צמוד אלא רבעונית, שזה שווה פחות או יותר לריבית פלוס הצמדה. החישוב

הוא עד תום שנת המס, מתום שנת המס ואילך חלים ריבית והצמדה. אין

קנסות. אס ביום האחרון לשנת המס הוא ישלם את המס, לא יוטל עליו

קנס על כך שבמשך השנה הוא לא שילם את הכסף. אינך יכול לעבוד על יתרות,

אתה תמיד צריך לעבוד על תנועה במשך השנה.

אתה מטיל את הקנס אפילו אם הטעות היא של שבריר אחוז. אנשים כיום

משוכנעים שהם משלמים מקדמות גבוהות מדי, אבל הם אינם מבקשים להקטין

אותם מחשש שמא יוטל עליהם קנס,

אין כאן קנס אלא רק הצמדה.

ביקשתי להקטין את המקדמה בחודש יולי. מתברר שהחיוב במם הוא

יותר גבוה. מאוקטובר ועד מרס מטילים על ההפרש את ההצמדה.

על הקטנת מקדמות אין קנס אלא רק הצמדה מאמצע שנת המס"

חי רמוז;

בתקופה שהאינפלציה גאתה, הצמדה מאמצע שנת המם היתה איום רציני-

היום זה כבר לא איום כל כך גדול. אפשר לחיות עם זה. היום אפשר לבקש

הקטנת מקדמות בלי לחשוש מההצמדה הזו.

היו"ר יי ארידור;

נעבור עתה על סעיפי החוק.

סעיף 1 (קורא את הסעיף) - אושר

סעיף 2 (קורא את הסעיף)

אני מבקש שתהיה התחייבות של שר האוצר שבמשך שתי שנות מס לא

תוגש בקשה לתיקון הסעיף כדי לאפשר הרחבת המסגרת. אם אין התחייבות כזו

מוטב כבר עכשיו להוסיף סעיף כללי המסמיך את הנציב במקרים מיוחדים

לאשר תקופת שומה מיוחדת, ובלבד שלא יהיה תיקון נוסף. אם הנציב יכול

להתחייב על כך בשם שר האוצר, נוכל לאשר את הסעיף בנוסח המוצע. אם הוא

איננו יכול להתחייב, אני מציע להוסיף סעיף בנוסח כללי מאד.

אני יכול להתחייב לעשות כמיטב יכולתי שלא תהיה הרחבה של המסגרת.

הוא איננו יכול להתחייב-



היו"ר י' ארידור;

אינך מבקש סמכות כזו לגבי מקרים יוצאים מן הכלל?

לו ביקשנו זאת לא היו מופיעות כאן כל המשלחות.

סעיף 2 - אושר

סעיף 3 - אושר

סעיף 4 - אושר

סעיף 5 - אושר

סעיף 6 (קורא את הסעיף)

מר דמביץ ביקש תיקון בסעיף 6 והגשנו אותו"

א' דמביץ

זה ענין ניסוחי גרידא. קורם התייתסו לסעיף 7 בנוסחו הישן

ועכשיו צריך להתייחס לסעיף 7 בנוסחו החרש. לכן מוצע להוסיף

פסקה (3) האומרת: בסעיף קטן (ב)(2) במקום הירשה המסתיימת במלה

"ארס שנקבעה לו".

סעיף 6 בתוספת פסקה (3) - אושר

סעיפים 7, 8, 9 ו-10 - אושרו

סעיף 11

ער עכשיו הגדרה שנת מס היתה לפי המספר של היום הראשון לשנת

המס. כלומר, אם שנת המס החלה ב-1 באפריל 1986, כל מה שנפל ב-1 באפריל

היה בגרר שנת מס 1986. אם היינו מקיאירים את אותה הגררה, התאריך היה

1 בינואר. היות וההנחה היא ששנות מס מיוחדות יהיו בררך כלל בחודש

מרס, היה נוצר פער של 9 חרשים בין חברה עם שנת מיוחרת לבין חברה עם

שנת מס רגילה. על ידי שינוי ההגדרה הבאנו לכך שהפער יהיה 3 חדשים

במקום 9 חרשים-

סעיף 11 - אושר

סעיף 12 - אושר

סעיף 13 (קורא את הסעיף)

א' דמביץ;

בסעיף 13 תתווסף פסקה (7) שבה ייאמר: בסעיף 38א(א) במקום

"לקבוע בתקנות" יבוא "להתקין תקנות". זהו תיקוז טכני של ניסוח.

סעיף 13 עם התיקון - אושר

סעיף 14

סעיף 14 הוא תיקון חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב). נשמע על כך

הסברים מנציגת המוסר לביטוח לאומי,

התיקוגים בסעיף זה מתחייבים מהתיקונים בפקודת מס הכנסה.

יש כאן הגדרה של שנת מס שמאמצת את ההגדרה בפקודה. יש שינוי טכני

משנת כספים לשנת מס במקומות שונים בחוק, זה יחול גם על גימלאות

וגם על הגביה לאורך כל החוק באופן שוטף העדכון של הקצבאות שהיה

מכוון לתחילת שנת הכספים ב-1 באפריל יזוז לחודש ינואר.

העלאת קצבאות שונות שהיו בתוקף עד 31 במרס יהיו בתוקף עד

31 בדצמבר.

במקום שהספירה של הרבעונים תחל ב-1 באפריל היא תחל ב-1 בינואר.

לאחר מכן בסעיף 18 יש הוראת מעבר, אבל ברשימה של הסעיפים

בסעיף קטן 2(ג) - במקום 68ג צריך

להיות 68ג(ב), ובאזכור של סעיף 164(א), (ג)(1) ו-(2) צריך להוסיף!

ו-(ד).

בסעיף קטן (3) במקום 66(א) צריך להיות 66(ג); סעיף 82ג(ב) צריך

להימחק.

בפסקה (4) במקום 66(א) צריך להיות 66(ג)0

עד כאן התיקונים בסעיף 14.

נאשר את סעיף 14 עם התיקונים כפוף לבדיקה נוספת של היועצים

המשפטיים. אם הם יגלו טעות נוספת טכנית, הם יתקנו אותה ולא יצטרכו

לחזור לוועדה.

סעיף 14 - אושר (כפוף לבדיקה נוספת של היועצים המשפטיים)

סעיף 15

י' רבינוביץ;

במס רכוש יצאו כבר החיובים ואנשים שילמו את חובם לשנת 1986

עד 31 במרס 1987. החיוב הבא יהיה לתשעה חדשים.

סעיף 15 מתייחס רק למס רכוש.

סעיף קטן (א) אומר שתמיד התאריך הוא 31 בדצמבר 1986 פרט למס

רכוש. סעיף קטן (ב) אומר שהאישורים שניתנו קודם לכן בטלים.

בסעיף קטן (ג) יש הוראת מעבר לגבי תקופת שומה מיוחדת המתייחסת

לשנת המס 1986.

נישום ששנת השומה שלו היתה ספטמבר ואושרה לו תקופת שומה מיוחדת

לספטמבר, אני מוכן לקבוע לו כי למרות האמור בחוק זה ששנת 1986 תסתיים

עבורו גם כן בספטמבר. הוא לא יעבור לדצמבר ואחר כך יתחיל מחדש בספטמבר

אלא ימשיך ישירות בתקופה שאושרה לו חספטמבר לספטמבר.

אם תאשרו לו שנת שומה מיוחדת..

אם הוא שייך לאחת מאותן ארבע קבוצות ונאשר לו שוב שנת שומה

מיוחדת לספטמבר.

סעיף 15 - אושר



סעיף 16

א' דמביץ;

בסעיף 16(א)(2) נצטרך להוסיף משהו שיכסה את הענין שהעלה

חבר הכנסת ארידור.

הסעיף אומר -ששנת המס 1986 וכל תקופת שומה מיוחדת יסתיימו

ב-31 בדצמבר. גם אם היתה למישהו שנת שומה שהיתה צריכה להסתיים

בספטמבר, היא מוארכת עד 31 בדצמבר על ידי החוק.

בהגדרה של "שיעור התאמה" נאמר "תשעה הלקי שנים עשיר או מספר

החדשים שבתקופת שומה מיוהדת שנקבעה לנישום מחולק בשנים עשר, לפי הענין".

המלים "תקופת שומה מיוחדת שנקבעה לנישום פלוני" עלולות להטעות, כי

עלולים לפרש זאת כמספר החדשים שנקבעו לו לכתחילה. ואז מתעוררת השאלה

אם זה 15 חדשים חלקי שנים עשר או שנים עשר חלקי שנים עשר. צריך

לכן לתקן את האמור בסעיף 16(א)(2) ולומר - תקופת שומה מיוחדת המתייחסת

לשנת 1986.

י' ארידור;

אני עדיין חוזר לסעיף 2(ג) שמחליף את סעיף 7 לפקודה, כי ברגע

שמופעל סעיף 15(ג) אתה מאריך את תקופת השומה המיוחדת שנגמרה בספטמבר

עד דצמבר. כאשר אתה קובע שומה מיוחדת לפי סעיף 15(ג) לשנת המס 1986

בלבד אתה נכנס לתחום הסמכות שלך לפי סעיף 2(ג), בלי בקשת הנישום.

בסעיפים 2(א) ו-(ב} אתה פועל לפי בקשת הנישום.

י' רבינוביץ;

גם 15{ג) הוא לפי בקשת הנישום. האישור הוא רק על סמך בקשה.

בסעיף 2 (7(א)) כתוב - לבקשתם של הנישומים,

י' רבינוביץ;

האישור בסעיף 15(ג) הוא לפי סעיף 7, שהוא רק לפי בקשת הנישום.

7(ג) הוא פועל יוצא של אישור לפי בקשה. הוא יכול לקבוע רק אם

היתה בקשה.

א' דמביץ;

אין פעולה לפי סעיף 7 בלי בקשת הנישום"

יי ארידור!

מדוע אינכם כוללים את הנושא הזה בסעיף 7?

שם זה ענין של קבע, וכאן זה חד פעמי.

יי ארידור;

עדיין נשארת הבעיה של סעיף 16(א}(2).

א" דמביץ;

אולי יותר נכון לומר - מספר החדשים עד דצמבר 1986?

יי ארידור;

אני מציע שתבדקו את הנקודה הזו ואם תגיעו להסכמה על הניסוח,

לא תצטרכו לחזור לוועדה-

סעיף 16(א) - אושר (כפוף לבדיקת הנוסח על ידי היועצים המשפטיים)

היתה לי שאלה לסעיף קטן 6ו(ב)(1)(ח) שבו נאמר "מקדמה בשיעור

שיקבע שר האוצר". מדוע יש צורך בסמכות הזו, האם אי אפשר לומר -

מקדמה בשיעור כך וכך אחוזים?

מי קפוטה;

בהוק עצמו כתוב שהמקדמות יהיו בשיעור 10%, אבל יש סמכות לשנות

את השיעור. ואמנם היום המקדמות אינן בשיעור של 10% אלא הן נעות

מ-8% עד 12%. ניסינו לחשב מה צריך להיות שיעור המקדמה לגבי נישומים

כאלה והגענו למסקנה שזה די מורכב ומחייב בדיקה יותר יסודית, ומכל

מקום השיעור בוודאי איננו 10%. נישום שהיה צריך לגמור את שנת המס

בספטמבר ובחודש שלפניו לא שילם כבר מקמדמה למרות שלפי החוק היה צריך

להשלים את התשלום, אם נקבע לו שיעור של 20% זה יהיה לרעתו, צריף לבדוק

זאת בצורה יותר יסודית. קשה לקבוע זאת עכשיו. כיוון שממילא יש סמכות

בחוק לשנות את השיעור, אנהנו אומרים כאן: מקדמה בשיעור שיקבע

שר האוצר.

סעיף 16 - אושר

סעיף 17

סעיף 17 כולל הוראות מעבר לגבי מס רכוש. שנת המס 1987 לגבי מס

רכוש תהיה בת 9 חדשים בלבד.

סעיף 17 - אושר

מעיף 18

מה פירוש "כנוסחם בסעיף 14(3)"?

במקום "כנוסחם.." יבוא "כמתוקן לפי סעיף 14(3)".

גבי ת' פנחסוביץ;

נתקן את הנוסח.

גבי ר' רטוביץ;

אם לא נחיל הוראות אלה על מי שנפגע ביום 1 בינואר 1987,

מי שייפגע היום יצא מקופח,

אי דמביץ;

נבדוק את האמור בסעיף 18(ב)(4).

מה פירוש "התיאומים הנדרשים בחוק הביטוח ובכל לין אחר.."?

האם אלה הם תיאומים רק של תאריכים, או שיש להם גם השפעה על דרכי

הגביה של המס?

גבי ר' רטוביץ;

אנחנו ממילא לא קובעים שומות. ממילא הכנסותיו של מבוטח נקבעות

לפי סעיף 164.



י' ארידור;

אני מדבר על סמכויות הנציב לקבוע את התיאומים הנדרשים בכל דין.

הנציב? אחה עובר לסעיף 20?

מה הס לא ירכלו לעשות? הם לא יוכלו לעשות מה שההוק הזה עוללה

בסעיף 7, היינו לקחת את כל הקטגוריות הרהבות ולצמצס אותן ולהגיד שרק

אלה יהיו זכאים לתקופת שומה מיוחדת, זה צריך להיות דרוש. אם הוא

יעשה דבר שאיננו דרוש יהיה מי שיזדעק.

הוא יכול לעשות זאת על אף האמור בכל דין, (א' דמביץ: ובלבד שזה

דרוש).

אולי נאמר "נובע"? (א' דמביץ: "דרוש" זה יותר המור).

בסעיף קטן (ה) מדובר על מועדים, וזה מובן. אבל להלן נאמר

"התיאומים הנדרשים", וזה אומר תיאומים הנדרשים לדעתו. זה לא אובייקטיבי,

אבל גם דעתו היא אובייקטיבית. (ת' פנהסוביץ: דעתו - כפוף לביקורת).

איננו אוהב צורת חקיקה שנותנת סמכויות לשנות הוקים. אין כאן

סמכות לשנות דברים בתקנות. נציב מס הכנסה יהיה מוסמך ילעשות מה שוועדת

הכספים איננה מוסמכת לעשות. הוא יהיה מוסמך לשנות תוקיס במדינת ישראל,

מה שוועדת הכספים איננה מוסמכת לעשות לבדה כי היא זקוקה לאישור

מליאת הכנסת. לפי הנוסח של סעיפים 18 ו-20 הנציב איננו מתקין תקנות

אלא הוא משנה תוקיס" (א' דמביץ: הוא מתאם..) הוא עושה תיאומים

הנדרשים בכל דין, את הוקי מדינת ישראל הוא משנה.

אולי נאמר: שר האוצר באישור ועדת הכספים.

זה אמור גם על שר העבודה והרוותה. אני תושב שזוהי צורת תקיקה

לא נכונה.

אפשר אולי להגדיר במפורש שמדובר רק בדברים טכניים.

אפילו אם זה טכני זוהי צורת הקיקה לא נכונה. אינני חושב שיש

לה תקדים באיזה מקום,

אולי זה ייעשה בדרך של הודעה לוועדה, שאם לא יהיו עליה הערות

או השגות תוך פרק זמן שייקבע, היא תאושר.

אינני רוצה להקנות גם לוועדת הכספים סמכות כזו,

יש חקיקת משנה שמשנה חוקית באישור ועדה. (יי ארידור: אז יש

הגדרה מה משנים), גם פה יש הגדרה - תיאום שנובע מהגדרת שנת מס, השינוי

מ-1 באפריל ל-1 בינואר.

דברים הרבה יותר חמורים נעשים לפי פקורת האגורות השיתופיות, אי

לפי פקורת הבטיחות בעבורה, שמרוקנים אח החוק מתוכנו. שם אלה הס הסדרים

גם שם לא צריך לתת לכך יר). שם אלה הסדרים

של קבע. כאן מרובר על תיאום חר פעמי,

מהי ההצעה? -

א" צרפתי;

ההצעה היתה להוסיף את אישור וערת הכספים.

גם ההצעה לתת את הסמכות לשר האוצר באישור וערת הכספים איננה

עונה על הבעיה הקונסטיטוציונית.

קבענו לא פעם ששר האוצר באישור הווערה רשאי לשנות הוראות אלה

או אחרות.

הסמכות קול שר העבירה והרווחה תהיה אולי באישור וערת תעבורה

והרווחה?

בררך כלל אלה רברים השייכים לווערת הכספים.

בסעיף 18(ר) ייאמר - שר העבורה והרווחה באישור וערת הכספים.

הנוסח של סעיף 18(ב)(4) ייברק על ירי היועצים המשפטייס.

סעיף 18 עם התיקונים - אושר.

סעיף 19 - אושר

סעיף 20

בסעיף 20(א) ייאמר: שר האוצר באישור וערת הכספים.

סעיף 20 עם התיקון - אושר.

סעיף 21

בסעיף קטן (ר) יש תיקון וייאמר בו: תהילתו של סעיף 13(1} ער (6)..

לי נרמה שסעיפים קטנים (ה) ער (ט) מיותרים. נברוק זאת, ואם נמצא

שהם מיותרים נמחק אותם.

סעיף 20 עם התיקון - אושר.

בכר סיימנו את הריון בתיקון מסי 72 ונביא אותו לכנסת לקריאה

שניה וקריאה שלישית-

אני מבין שיש עור גליון שהוגש לווערה על ירי הנציב שכולל סעיפים

מתיקון מסי 69.

בתחילת הישיבה סיכמנו שאנחנו מאשרים לשלב את הסעיפים האלה

המופיעים בתיקון 69 בתיקון 72- אבל הנושא הזה לא נכלל בסדר היוס של

הישיבה הזו.

יכול להיות שהדיון בסעיפים אלה יחייב שמיעת משלחות.

יי רבינוביץ;

לרשימת הסעיפים שאנחנו מבקשים לכלול בתיקון 72 אנחנו מבקשים

להוסיף גם את סעיף 29 בתיקון 69.

היו"ר אי יי שפירא;

על הסעיפים הנוספים שהנציבות מבקשת לכלול בתיקון 72 נדון

בישיבה הבאה.

חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון)

היו"ר אי יי שפירא;

הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון) כוללת 14 סעיפים, אבל אנשי

בנק ישראל ביקשו כי בשלב זה תאשר הוועדה רק את סעיף 14, תיקון

סעיף 47 לחוק העיקרי.

החוק הזה נכלל בסדר היום של הישיבה?

החוק לא נכלל בסדר היום, אבל הצעת החוק אושרה בכנסת בקריאה

ראשונה ביום חמישי שעבר והועברה לוועדת הכספים.

גבי ת' פנחסוביץ;

סעיף 14 בהצעת החוק איננו דן ברישוי בנקים.

יי ארידור;

אני מציע לדחות את הדיון לישיבה אחרת.

היו"ר אי י' שפירא;

הישיבה הבאה של הוועדה תתקיים ב-25 לחודש. אני נותן לכם חופשה

ארוכה ומודיע בי הישיבה הבאה תיפתח בשעה עשר אבל תסתיים רק לאחר

שנסיים את הדיון בכל הסעיפים המופיעים בסדר היום.

צו מילווה המדינה (הגדלת סכום המילווה)

היו"ר אי י' שפירא;

מובא לאישור הוועדה צו המגדיל את הסכום שהממשלה מורשית ללוות

בשם המדינה לסכום כולל של 5,000 מיליון שקלים חדשים.

אני מבקשת לנצל את ההזדמנות שמובא לאישור הוועדה צו להגדלת סכום

מילווה המדינה, שנראה כענין טכני, כדי לנסות להתחיל לטפל בנושא של

מעורבות הממשלה בשוק ההון ובחוב הפנימי שלה, ושני הדברים קשורים אחד

בשני.



ס' אלחנני

פורמלית מיועד המילווה למטרות פיתוח ולמחזור החוב. הבעיה היא

שהחוב הפנימי מגיע ל-41 מיליארד דולר.. (י' ארידור; עוד לא הגענו ..

לסכום הזה, אבל נגיע..) זהו נחון שקיבלנו מהממונה על שוק ההון.

כולל המניות הבנקאיות). כולל מניות הבנקים, גס זה

חוב של המדינה.

סכום המילוות עולה על 30 מיליארד דולר.

ס' אלהנני;

מצב זה מחייב את הוועדה להחזיק את האצבע על הדופק ולקבוע

כללים יותר נוקשים להיקף המילוות שהממשלה יכולה לקחת. תיאורטית המדינה

יכולה ללוות כל הזמן. איז הגבלה על משך הזמז שבו אפשר לקחת את המילווה,

ההרגשה היא שככל שמוכרים יותר איגרות חוב כן המצב יותר טוב. פעם נאמר

שמותר לממשלה לגייס סכום מסוים למחזור החוב ואת כל שאר כספי המילווה

עליה להפקיד בבנק ישראל.

היום כאשר רוצים לשחרר מקורות לסקטור הפרטי להשקעות ולצמיחה,

הדרך היחידה לעשות כן היא אפילו לא למחזר את החוב אלא רק לפדות

איגרות שהגיעו לפדיון.

אינני יכולה לנקוב בסכומים, אבל נראה לי שאי אפשר לעבור על

הנושא לסדר היום, כפי שנעשה כל הקינים, ואי אפשר להתייחס לכך כאל נושא

טכני- צריך לקבוע בחוק מילוות המדינה תנאים לפיהם רשאית המדינה

ללוות כספים. הממשלה משלמת היום מחיר גבוה על המילווה. אם היא

תלווה פחות, תעשה מכרז, היא גם תשלם ריבית יותר נמוכה על הכספים

שהיא מגייסת בדרך הזו, כי כל אחד רוצה לקנות איגרות חוב של המדינה,

זוהי ההלוואה הבטוחה ביותר.

יקל גס הבעיה של איגרות החוב המוסדיות. גס על כר צריך לתת את

הדעת, מהיכן יבואו ההשקעות אס לא מקופות הפנסיה למיניהן? זהו אחד

המקורות החשובים להשקעות,

אני מבקשת מחברי הווערה לא לאשר בחופזה את הגדלת סכום!המילווה,

שנראה לכאורה ענין טכני, אלא לקיים על כך דיון מעמיק.

היו"ר א' י' שפירא;

אני מסכים שיש לקיים דיון בשאלה מתי יכולה הממשלה לגייס כספים

בשוק ההון, באיזה תנאים, כי אם הממשלה תרצה לגייס את כל הסכום הזה

במחצית השנה הקרובה היא תשתלט על כל שוק ההון. אנחנו מטפלים בענינים

הרבה יותר קטנים הקשורים לשוק ההון, וכאן אנחנו באים לתת אישור גלובלי

לגיוס כספים על ידי המדינה ללא בדיקה מעמיקה של הבעיה.

אם אנחנו רוצים לקיים את הדיון לא נוכל לאשר היום את הגדלת סכום

המילווה, אלא קודם לכן להזמין לכאן את נציג האוצר. השאלה באיזה מידה

הענין דחוף.

א' קרשנר;

לא נאמר לנו אם הענין דחוף, אבל אינני יודע אם הם יוכלו להמתין

לאישור עד יום חמישי הבא-

הצעה מעשית. אני מציע לדחות את הדיון, אבל אם יושב-ראש

הוועדה ישתכנע שהדחיה באישור הצו עד למועד הישיבה הבאה של הוועדה

גורמה נזק, הוא יהיה מוסמך לתת את האישור בשם הוועדה,

אפשר לאשר את הצו אבל לבקש לא לבצע אותו-

אני מציע שנאשר את הצו, אבל אני לא אהתום על האישור כל עוד

לא אבדוק אם הענין דהוף. אם יתברר שזה דתוף, אוציא את האישור; אם לא -

נקיים קודם את הדיון.

בכל מקרה אני מציעה שנקיים את הדיון בנושא-

עקרונית אנחנו מאשרים את הצו, אבל לא אחתום על האישור בטרם

בדיקה.

לאשר.

אני מודה לכם ונועל את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12.50)