הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתיקו



פרוטוקול מס' 350

מישיבת ועדת הכספים

יום רביעי. כ"ט באב התשמ"ו. .3.9.1986 שעה 9.30

s

נכחו: חברי הוועדה: א.שפירא - היו"ר

י. כהן - מ"מ היו"ר

י.ז'. אמיר

י. ארידור

י." ארצי

י. וינשטיין

א. ורדיגר

י. מצא

ע. סולודר

ח. רמוו

נ. שליטא

ג. שפט

שר התקשורת א. רובינשטיין

י. רבינוביץ - נציב מס-הכנסה

י. קרוסמן - מס-הכנסה

גב' מ. דרזיו - הכנסות המדינה

ר. איתן - יו"ר מועצת המנהלים כימיקלים לישראל

י. זיו - מנהל כימיקלים לישראל

ד. יקיר - חברת הפוספטים

א. מינץ - משרד התעשיה והמסחר

היועץ המשפטי של הוועדה; א. דמביץ

כלכלנית לוועדת הכספים; ס. אלהנני

מזכיר הוועדה; א. קרשנר

ת. אלסמן

א. קביעת סכום הריצפה לזיכוי הוצאות רפואיות;

ב. העברת הנהלת חב' הפוספסים לירוחם;

ד. תעריפי טלפון [תיקון שעות המניה של שיחות

מקומיות];

ה. תיקוני טעויות בחוק מס ערר מוסף [תיקון מס'

6], התשמ"ו-1986.



קביעת סכום הריצפה לזיכוי הוצאות רפואיות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים של הכנסת.

קביעת סכום

הריצפה לזיכוי תוצאות רפואיות.

אני מבין שדעת הוועדה התקבלה, לא רצו להתחשבן,

ובמקום שלוש מאות, הריצפה תהיה אלף וחמש מאות.

ביו מה למה? אני מביו שמגישים תקנה חדשה.

האם מגיסים אותה בגלל ההערה המשפטית שהשמעתי?

1

ההערה שלד היתה נכונה.

השאלה ששאלתי היתה מכוונת לאוצר, לא אליך.

הערתך היתה נכונה; היא היתה במקומה. לא כל

נישום צריר להתחשבן.

אני שואל האם האוצר קיבל את ההערה המשפטית שלי?

עובדה סיס תקנה חדשה.

החלטנו את התקנות.

ו , .

י אני מבקש להביו את ההגיון של התקנה לא מו הבחינה

המשפטית.. קודם היתה לי הערה משפטית ועכשיו אני

רוצה להביו איו ההגיון סל הדברים.

למי מתירים לנכות את ההוצאות?-לאלה שיש להם

אמצעים רבים.

מה שמוצע עתה הוא שאלה שיש להם אמצעים רק כדי

לשלם את הביטוח סל קופות- החולים לא יקבלו שום ניכוי ממס-הכנסה, ולעומת זאת אלה שיש להם

אמצעים לשלם מעבר לביטוח סל קופות-החולים יקבלו זיכוי. מסויים ממסס-הכנסה.

מי סאיו לו בימות רפואי בכלל גם אז הסכום

המקביל לתשלום הביטוח הרפואי איננו מוכר. זאת אומרת שלא שהביטוח הרפואי לא מוכר אלא

שההוצאות הרפואיות אינן מוכרות עד רמה מסויימת ואילו מעבר לרמה הזאת ההוצאות מוכרות

לצרכי זיכוי מסויים.

אם אומרים בתיקו ו 70 שאיו מכירים בהוצאות

רפואיות בכלל - אפשר להתווכח על ההגיון. אם אומרים שמכירים בכל ההוצאות הרפואיות

ביו ריצפה וביו תיקרה - גם על זה אפשר להתווכח - - -

זה המצב.

לא בדיוק. מה סעוסים עכשיו הוא תכנון ריצפה

בדי סכל אלה סנמצאים בשכבות האמידות יכנסו מעבר

לריצפה.

לא נכוו.

אפסר לומד סעושים ריצפה והיקרה. אילו הייתם

מתבננים לריצפה איזשהו סכום בתור חמס האחיד

כי אז היו נהנים מהריצפה גם אלה שמשלמים רק את המס האהיד. אבל אם אתם עושים ריצפה

בתיקרת המס האחיד מי שנהנה מהתשלומים עבור ההונאות הרפואיות הוא רק זה שיכול להרשות

לעצמו מעבר לתשלום המס האחיד.

לכולם יש תוצאות לתשלום לרופאי שיניים.

יש כאלה שמטפלים בשיניהם באמצעות קופות-החולים.

ומוציאים סכומים קטנים.

הנושא הזה מוכר.

י. ארידור; בנוקרה שאנו מדברים עליו נותנים העדפה לאמידים.

אילו היה נקבע שהוצאות עבור טיפול שיניים מקבלים

זיכוי ממס כי אז תשובתה של סמדר היתה נכונה.

מי שמטפל אצל רופא שיניים יקר מקבל זיכוי גדול

יותר ממי שמטפל אצל רופא שיניים פחות יקר.

מכל מקום קיימת תיקרת בנושא הזה.

התשובה שכולם הולכים לרופאי-שיניים איננה מקובלת

עלי. התסבוכת של התקנה היתה מיותרת אילו הייתם

קובעים שמדובר על הונאות טיפול בשיניים.

י. רבינוביץ; ואם מדובר על רופא שמרפא חולי סרטן?

כי אז תשובתה של סמדר איננה תופשת. אם לאדם תולה

סרטו איו כסף הוא מקבל את הטיפול לו הוא זקוק

באמצעות קופות-החולים ואז הוא לא צריר להוציא הוצאות מיוחדות וגם איננו מקבל זיכוי ממס.

מתי הוא מקבל זיכוי ממס? אם הוא אדם אמיד.

אינני מציע לבטל את הזיכוי. מכל מקום הזיכוי

הזה מיועד כמעט אך ורק לאנשים אמידים.

אם אנו מכירים באופו עקרוני בהוצאות בריאות

כהוצאות שמזכות באיזושהי הנאה ממס הריצפה אינה יכולה להיות בגובה התשלום לקופות'-

החולים אלא נמוכה יותר.

מ"מ היו"ר י. כהו; רשות הדיבור לנציב מס-הכנסה, מר יאיר רבינוביץ.

בשנת 1975, כאשר בוצעה הרפורמה, הוחלט לתת את

אותו מרכיב של המס האחיד, זה שמשלמים לקופות-

החולים. הנושא הזה אושר על-ידי כל שרי האוצר מאז שנת 1975, כאשר הוא מתעדכו מדי שנה,

בדיוק בגובה המס האחיד.

אילו היינו אומרים שהריצפה היא בגובה של מאה

שקלים פחות כי אז היינו גורמים למצב כזה שכל תורש כל השכירים במשק היו צריכים לבוא

אל פקיד השומה עם קבלות והמצב הזה היה נחשב בגדר קטסטרופה.

י. ארידור; אל תיתו לנו תשובה מינהלית.

אנו מציעים "לרדת מהנושא" בתיקו ו 69 ועד אז אנו

מציעים לעדכן את הסכום בהתאם לתשלום המס האחיד

ולשמור על המצב שקיים מאז שנת 1975. לעדכן את הסכומים .

י. ארידור; מדוע הגשתם הצעה שונה? אם זה אותו דבר למה קודם

לא הצעתם סכום?

עשיתם טעות; תאמרו זאת.

אנו נרצה לעדכן את הנושא ואז יהיה מקום לכל

ההערות שמשמיע חבר הכנסת יורם ארידור. אולי

נתקן אותו .

כרגע אני מעמיד להצבעה את ההחלטה על ריצפה

בגובה של אלף וחמש מאות במקום שלש מאות.

הצבעה

ההחלטה התקבלה

אנו עוברים לסעיף הבא שעל סדר יומנו-

העברת הנהלת חברת הפוספטים לירוחם

הונחה בפנינו פניייתו של שר התעשיה והמסחר מר

אריק שרון בעניין העברת הנהלת חברת הפוספסים

לירוחם.

מדובר על העברת מפעלי הפוספטים מאורון לירוחם

והעניין הונח על שולחו ועדת הכספים במסגרת חובת

האישור של הוועדה. לפי החוק הנושא הזה צריך לקבל את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת.

רשות הדיבור ליושב-ראש מועצת המנהלים של כימיקלים

לישראל, מר איתו.

יושב ראש ועדת הכספים מר א.י. שפירא נכנס לחדר

וממלא מקומו מעדכן אותו].

לפני בשלוש שנים מועצת המנהלים של חברת פוספסים

וגם של כימיקלים לישראל החליטה ואישרה להעביר

את הנהלת מפעל הפוספטים מאורון לבאר שבע. לשאלתו של חברי-הכנסת יגאל כהו אני משיב כי

המרחק מאורון לירוחם הוא בערך חמישה-עשר קילומטר.

הנהלת חברת הפוספסים הגיעה למסקנה שאם היא תשב

בבאר-שבע היא תחסוך חלק מההוצאות שיש לה. באר-שבע היא עיר של תשתית, יש בה בנקים, יש

לה קשר עם הסביבה,יש תחבורה טובה וכו'. כמו כן חברת הפוספטים רצתה "ללכת" בעקבותיהן

של חברות אחרות, כמו מפעלי ים המלח לדוגמה, שעברו לעיר באר-שבע.

יותר מאוחר, בגלל נימוקים אזוריים ועל-מנת

לעזור לעיירה ירוחם במאבקה הכלכלי שר התעשיה והמסחר הביא הצעה בפני הממשלה שבמקום

להעביר את הנהלת חברת הפוספטים מאורון לבאר שבע, להעביר את ההנהלה לירוחם.

על הנושא חזה התקיים דיון בממשלה והתקבלה החלסה.

קודם כל היתה החלטה להעביר את הנהלת הפוספסים

מאורון לבאר-שבע ורק אחר-כך הוזכרה ירוחם.

בינתיים התקבלה בממשלה החלטה להעביר את הנהלת

הפוספטים מאורון לירוחם.

התהלו אצלנו הרבה ויכוחים בעד ונגד ואני מרגיש

חובה לספר לכם זאת.

אין כל ספק בכך כי מהבחינה של העלות הכספית

אורון או באר-שבע היו עדיפות. לא ירוחם.

כמה זה עולה?

מיד אגיע גם לזה.

מכל מקום גם הנהלת כימיקלים לישראל וגם הנהלת

תברת הפוספטים לקבל את החלטת הממשלה ולעבור לירוחם.

מתי התקבלה החלטת הממשלה?

ב-3 באפריל 1986.

שר התעשיה והמסחר כתב לי שהוא מאר מעונין- בכך.

היה ערר וקיבלו אותו.

אין ספק שהעברת התברה לירוחם גורמת נזק לחברה

וועדת הכספים של הכנסת צריכה להיכנס לעובי הקורה

רשות הדיבור למר זיו, מנכ"ל כימיקלים לישראל.

י. זיו; אם תהיינה שאלות אני אוכל לענות עליהן.

היו"ר א.י. שפירא; הממשלה החליטה על העברת הנהלת חברת הפוספסים

לירוחם עור ב-3 באפריל 1986, כלומר לפני כחמישה

חודשים. אם כך מדוע אין מבצעים את החלטת הממשלה?

כיוון שהנושא טעון אישורה של ועדת הכספים.

י. זיו; עצם המעבר מאורון לבאר-שבע נבחן בחברת הפוספסים

ובכי"ל כשנתיים. הראיה שלנו היתה נתינת עדיפות

להשארת הנהלת המפעל בשטח של המפעל ובאזור עצמו. ההחלטה להעביר את הנהלת המפעל לבאר-

שבע נעשתה אחרי שהשיקולים הכספיים שיכנעו. מדובר על מאות אלפי דולר.

בשנת 1984 התקבלה החלטת דירקטוריון חברת

הפוספטים להעביר את הנהלת החברה לבאר-שבע.

י. ארידור; האם החלטתם בחברה, אי-פעם, להעביר את הנהלת

המפעל לירוחם?

לא.

בינואר 1984 נתקבלה החלטה לרכז את אגפי המידע

בבאר-שבע, הנושא חזר לדיון בחודש אפריל 1985 והדירקטוריון החליט לא לשנות את ההחלטה.

הנושא הועלה לדיון בישיבת הממשלה על-פי סעיף

4א המחייב את החברה לפעול לפי שיקולים עסקיים. בהמשך לדברים האלה הממשלה החליסה לבקש

את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת.



אלמנט נוסף שצריך להביא בחשבון מדבר על-כך

שכל שינויים בהחלטה הבסיסית משמעותם עלויות נכבדות ונזקים שיגרמו לחברה במעבר מבאר-

שבע לאורון ועוד יותר - בין אורון לירוחם.

האורחים שהגיעו לכאן מבקשים לא לשכנע אותנו לאשר

את החלטת הממשלה אלא לא לאשר אותה. קיים נושא

הזה פגם מהותי.

מי שהיה צריך לבוא לישיבת ועדת הכספים ולשכנע

אותה הוא שר התעשייה והמסחר.

נציג משרדו יושב עמנו.

מה שאמרתי היה הערה מקדימה. טרם הבעתי דעה.

אני מבקש שהדיון בנושא הזה יתקיים בנוכחות שר

התעשיה והמסחר או לפחות עם מנכ"ל משרדו, עם כל הכבוד שיש לי לנציג שהגיע מטעמם לכאן.

ההחלטה שאנו אמורים להחליט קשורה במיליונים.

נציגי החברה, אחרי שמסרו את הנתונים שבידיהם,

צריכים לעזוב את הישיבה.

רשות הדיבור לנציג משרד התעשיה והמסחר, מר מינץ.

אין צורך להרחיב את הדיבור על מצבה המיוחד של

ירוחם ועל הצורך שהממשלה רואה בפתרון בעיותיה.

אני סבור שמה שהינחה את הממשלה כאשר היא קיבלה את החלטתה היה מצב העירייה ירוחם.

דווקה ההערות שהעירו נציגי חברת כימיקלים היו

אלה שהינחו את בקשתו של שר התעשיה והמסחר להעביר את משרדי הנהלת חברת הפוספטים לירוחם.

דווקה נושאי הקשר הלקוי, המערכת הבנקאית וכו' הם אלה שבעזרת העברת משרדי החברה לירוחם

יתנו תנופה לעיירה ויעלו אותה על מפת הישובים ה"חיים ".

במצבה הנוכחי של ירוחם אם לא ייעשה דבר, אפילו

הוא חריג ועולה סכומים לא מבושלים של כסף, העיירה ירוחם עלולה לגווע.

קיימת בידינו הזדמנות לעשות מעשה שבעצם מהותו

"יזריק זריקת חיים" לישוב.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אמיר,

אדוני היושב-ראש, מדהים אותי לשמוע שכאשר

מדובר על הנגב, במיוחד בשנת המאה להולדתו של

כן-גוריון, מדברים אתנו על שיקולים כלכליים שעלולים להפריע. נוסף על-כך מדהים אותי

לשמוע את הדברים הללו אחרי שממשלת-ישראל קיבלה החלטה להעביר את הנהלת מפעל הפוספסים

לירוחם.

אינני רוצה לדבר בגנותה של הנהלת מפעל הפוספטים

כיוון שאני מעריך מה שהיא עושה במקום. אני זוכר את הזמנים כאשר כמעט סגרו את מפעל

הפוספסים כיוון שהוא לא היה כדאי. עכשיו הוא נחשב למפעל כדאי.

חברי הכנסת יודעים מה קורה בערי הפיתוח והם

יודעים מה נעשה בנגב אבל אולי הם לא יודעים שאם אין תשתית אנושית סובה של 15%-20%/

- לאותו ישוב אין תקומה.

העיר דימונה יכלה להתפתח כיוון שיש לה התשתית

הראשונית הטובה. ללא החלטתו הנועזת של מרדכי מקלף ז"ל לא היינו מגיעים לאוכלוסיה

המונה 28 אלף תושבים עם תשתית גפי שהיא היוםי

מבאן שקיים דוקה שיקול להעביר את הנהלת מפעל

הפוספסים לירותם ולא לבאר-שבע.



גם באר שבע צריכה חיזוק. כל הנגב כולו זקוק

לחיזוק. .הנגב תוקם למדינת ישראל מיליארד דולר לשנה ולמרות זאת המדינה מזניחה אותו

בצורה פושעת ואני יודע מה שאני אומר. כוונתי בעיקר להבטחות בעקבות הערכות צה"ל בנגב.

אתה מצדד בהעברת הנהלת מפעל הפוספטים לירוחם?

חבר-הכנסת אמיר איננו יכול להתנגד להעברה לבאר-

שבע.

מי שמך פרשן מספר אחד בוועדת הכספים?

הנהלת כימיקלים לישראל צריכה לעבור מתל אביב

כל ההנהלה. רוב המפעלים היצרניים נמצאים בנגב ואין שום סיבה שום סיבה שהנהלת כימיקלים

תשב בתל-אביב. ההנהלה צריכה לעבור לגור בבאר שבע כדי לחזק את התשתית של העיר.

ההנהלה המצומצמת של מפעל הפוספטים צריכה לעבור

לירוחם. אני הייתי מייחל לכך שאנשי ההנהלה לא רק יעברו מבחינה העבודה לירוחם אלא שהם

גם יגורו בה.

יש המלצות של ועדות הכנסת להעביר את מפעל

הפוספטים לירוחם מבחינת השמח כדי שיהיה מאיו לגבות את תשלומי הארנונה. בירוחם איו

מאיפה לגבות את הארנונה ולנושא הזה יש חשיבות ויבה.

אני פונה אל חברי ועדת הכספים של הכנסת ואומר

כי בוודאי שלממשלה לא היה קל להחליט את ההחלטה הזאת. מדובר על הזרקת סם חיים לירוחם

אם הנהלת מפעל הפוספטים תעבור לשם. ירוחם תקבל תנופה ערכית חשובה.

אני תקווה כי חברי ועדת הכספים של הכנסת יענו

לבקשת הממשלה.

מבחינת התרומה מה ההבדל אם הנהלת החברה

יושבת באורו ו או בירוחם?

תושבי דימונה, אורון או ירוחם שהתחזקו מתחילים

לעבור היום לבאר-שבע. דירה בבאר-שבע ערכה גדול

יותר מערן דירה בירוחם או בדימונה. אנשים חושבים על השקעה עם כדאיות מסחרית בבוא

הזמו.

את באר-שבע לא יעזבו. אני רוצה שאנשים יבואו

מתל-אביב לבאר-שבע.

לבאר-שבע יש היום הבעיה של ערי לוויין שסובבים

אותה.

מבחינה איכותית יש חשיבות לכן שהנהלת מפעל

הפוספסים תשב בירוחם כיוון שלירוחם יש היום בסיסים אורבניים טובים שיכולים לעשות אותה

עיר ואם בישראל. הרבה עובדים שגרים בבאר-שבע או בערי הלוויין יביאו לגור בירוחם אם

הממשלה תאמץ את מטקנות ועדת המנכ"לים בעניין מס-ההכנסה.

אני פונה להנהלת מפעל הפוספטים ולהנלהת כי"ל

להתחשב בנתונים הלאומיים. בן-גוריוו לא הצליח להביא מיליוו יהודים לנגב. אל לנו

לרוקו את הנגב מיושביה. חישובים בנגב איבדו את תושביהם בהגירה שלילית. אם נמשיר

בכיווו הזה כי אז לא יהיה לנו נגב.

עלינו לחזק את החלטת הממשלה ולומר לאנשי אורון

שעל-ידי יותר יעילות ויותר תפוקה יהיה יותר כסף והנושא יהא יותר כלכלי,

תודה רבה.

רשות הדיבור לחבר הכנסת יגאל כהן.

קודם לכל היתה כוונה מצד כימיקלי לישראל לעבור

yav-'iNi ^.jכדי לח0ור כ0ף ואז אמרו: לבאר-,

שבע לא. לירוחם. בוו^ךוו ffיwלינייני גלגלו! ^ו9א .ייVifa.. nrti

13ya3 יtיM (ntלירווום כיוון שמדובר על מרחק

של ביו עשרח ל0ניוו-9אי קילו00ר. אנ גו גגוי 9דין) לחי0)1ר באורו ן.

ווילו nיn wmלעבור לבאר-שבע - הייתי מתנגד.

אין הגיון בכרי ^^ ^ך§^00 לן^נ tw k^ tsi^i.iw nns^נאר-שבעי יחד עם זאת אם ההנהלה

צריכה להישאר באורו ו, .quivb nייN (k13.

מה שאני מציע הוא ל^^ו^ 9יד nnn. nn^nv ato ."Dיaי111. soytמצדו של השר שרון

אבל אולי צריו לח09ויוי את וווונוולוו ffnwj

י, iruM TDV .13צריר לחשוב עוד פעם על הנושא.

י.זי. אמיר; גלווי ו11י-י. ;

י. כהן; אגי . nrv ,יnooK nrv jmwיחסוך כ0ף.

י.זי. אמירו ו1)1נ1י0 .גורו בירוחםי באורון לא גרים.

.גיאו מירוחם לאורון. כי!י שכבר אמרתי אינני רוצה

י . לרווווו או1 חנושא על ה0ף.

. מי שירצה לעבוד באורון

.גור בירוחם. זח חםקו0 מ^ןרונ גיווורי

יוגךי אורון גרו בבאר-שבע. אני רוצה שהם יגור1

גירוחם.

אינני 0ציע לדחות את ההצעה על הסף אלא לקיים עוד

niDitnma,ft^f tfjutfשר התעשיה והמסחר. הכלכלנית

תכין בינתיים את העגודחי נ09י 9זג §ר0י0 על העניין. אולי נש1כנע שאין ברירה? אולי

נשמע שיש ברירה ו0חךבר ח0וג גיווור חוא לחי9אר גאורון?

היו "ר א.י. ש^יראי ; ר#ו'ת חדיגור לחבר-הכנסת יהושע מצא.

אני ננגקש שחו ועדה תקבל עובדות. אני שומע מצדדים

' .וג^ם דברים שונים.

1)980לח איננח רצינית? היא איננה יודעת מה שהיא

םווליםח?

אני חוזר על מה שכבר אמרתי, שצריך לחשוב שוב על

חנו9א.

היו "ר א.י, ש8יראו ו^ווו הדיגור לחבר-הגנסת ארצי.

אני ...ך למעריצי כימיקלים לישראל. אני מכיר את

הונגודח שיוסן) זיו וחבר עוזריו עשו. עמדתם היא

בשבילי יותר מסחם עמדחי ^ווך ע9 זא0 11י19 אני בבעיה כיוון שאינני יכול, בצורה קלה,



לקבל Dי^1pיv9 nysian turmy UK9ל9ליי0. השיקולים הכלכליים ח0כ1 את החברה לאחת

המצליחות ביותר המדינה.

fיwג בן-גוריון חיה מתכנו מחדש את חערים שחסרות

בסיס כלכלי האם הוא לא היה מנצל אוו המפעל הזה כדי לחזק את התשתית של אחד המקומות?- ..

?ן . '

קיימת העיר באר-שבע שהיא בירת הנגב אולם אנו .

שומעים יום יום על ירוחם ועל מצפה רמון.

אנו נאבקים גל הזמן נגד הת0וררותו של רשויות

מקומיות. ^ביו^י^^^^^^ג^/ 0זהחי0 את בחיי-ה00ר חצי שעה יותר מאוחר כיוון שבתי-הספר

מותאמים ללוח הזמנים של אגד.

צריך "למהול" אובלוסיה חזקה עם אובלוסיה הלשה

יותר. במרכז הארץ יש לנו את הדוגמא של יהוד.

אם יש לנו הזדמנות פז וצריך להעביר הנהלת מפעל

האם לא ננצל את התזדמנות הזאת גם אם היא ע1לה כסף? הואיל ומדובר על מפעל לאומי לא

החברה היא זאת שצריכה לשאת בהונאות, אלא ממשלת-ישראל. אני תקוה שלטווח הארוך לא יובה

שההעברה קשורה בתוצאות אדירות במקרה הזה.

יש לנו הזדמנות לשים קץ ללבטים הקשורים בירוחם.

מדוע שלא ננצל אותה ?

אני שייך לאלה שמשתדלים להיות רציונאליים ואני

מביו במה דברים ?????ורים אכל החשיבה צריכה להיות לא על מעבר מבאר-שבע לירוחם ולא מתל--

אביב ליוייוום אלא םאור^ו 4יויוחם. מבחינת המרחק הרי שאין מדובר על מרחק גדול.

.. י י יי "י" , - . יי . . - , -, ^ . :? ??.?-,

קיימת בנושא הזה השקעה בתשתית ואנו חייבים לעשות

מאמץ - - -

היבו יושבת-הנהלת מפעל הפוספסים? באורון?

ו .

. אנו יודעים שהתהליך מתחיל בצורה מלאכותית אולם

לאם לאם האנשים משתלבים במקום ונשארים.

הלוואי ותהיה לנו הזדמנות כזאת גם לגבי מצפה-

רמון

עם בל הקשיים והלבטים דווקה כיווו שמדובר בחברה

חזקה ו"בריאה" היא חייבת למלא את השליחות הלאומית שאנו רוצים להטיל עליה.

ברצוני לסטות לדקה מהדיוו ולהודיע לחברי הוועדה

שבמקום מחר בדעתי לקיים ישיבה של ועדת הכספים ביום

ראשוו בתל-אביב .

....

זה לא היה ידוע לנו.

י. מצא; לא קיבלנו הודעה על-כך.

אי-יאפשר לשבש בצורה כזאת את לוח הזמנים שלנו.

הודעה לחברים שבמשך כל הודש אוגוסט היה להם

פגרה ושבחודש ספטמבר נחזור לעבודה. בהודש

אוגוסט הייתי צריך להודיע על קיום ישיבות שבועיים מראש. בחודש ספטמבר אני צריך להודיע

על הישיבות מקסימום יומיים מראש. ועדת הכספים עובדת. ועדת הכספים איננה נמצאת בפגרה.

אני אשתדל בזמן פגרת הכנסת לרבז את כל הנושאים ליום אחד ולהתחשב בחברים.

י. ארידורו לא אוכל להשתתף בישיבה שתתקיים ביום ראשוו.



הי1"רי א.י. .וו^רא) niyiinv /wjn n3יvיי11קיים נזמיו את מנכ"ל משרר

. inoiant nיvy1v1מ3ל מקום ר10ת הריב1ר ננ ושא הזה

תינתן לחברי-ה3נ0וו ד9יז ^misn-'^sii^ p^nmrpור.^ל ויני©ייו.

י.ז'. אמיר; אני מבקש שהוועדה הקיים על הנושא הזה הצבעה עוד

היום. ביום ראשון אני אהיה "תפוס".

על פי תקנון הכנסת מותר לחבר-הכנסת לבקש התייעצות

וונויי^ו9נ0ת אריאל וינ0סיין ביקש לדחות את ההכרעה

כיוון שהוא קיבל את החומר רק היום.

רשות מדיבור לחבר-הכנסת חיים רמון.

ח. רמון; אני^ nnyitnv 0p^תדון על עניין ירוחם ולא על

. 0י0M1911 inaiiאני מבקש לדעת מה ממשלתי-ישראל

עומדת להחלים בנושא הכולל של ירוחם. אני מעריך את ההחלטה להעביר את הנהלת מפעל

הפוספטים לירוחם אולם אני מטיל 5§9 93ו שח^ניין nrnיציל את ירוחם.

בירוחם נעשו השקעות בשנים האחרונות והן לא הצילו

אותה.

אני חוזר על שאלתי ומבקש לדעת; מה הממשלה מתכוונת

לעשות בירוחם? אם מואנגית ואגלמ 1Vיייb ni^rאולי אפשר להציל את העשרה מיליון ולהשקיע

אותם בצורה יותר 1 10^x3יייווו0ז אולי ידיר לתקן את בביש הנ0ם שעולת פחות כסף ושיסייע

לירוחם יותר?

י.זי. אמיר; יש הצעה לסדר-היום בעניין הזה.

ח. רמון; אולי הקלות במם יותר חשובות לירוחם?

מכל מקום אם לממשלה יש עשרה מיליון דולר צריר

לדעת מה עושים אתם.

היו"ר א.י. שפירא; שר התעשיה והמסחר מעוניין שהנהלת המפעל תעבור

לירוחם. אני מבין את נציגי החברה שצריכים

לעמוד על שלהם אולם אנו 1רי9י0 לוובין , hiי1BV JW /mלא רק לבלבלה.

ה. רמון; לזח אני מסבים.

היו"ר א.י. שפירא; אילו חייתם שואלים את הכלכלנים כי אז לא היתה

קמה אף עיר פיתוח.

ה. רמון; אני מציע שנחשוב על הנושא כדי שבעוד שנה-שנתיים

לא נעמוד באותו מצב שהשקענו עוד השקעת-סרק. זה

מה שמטריד אותי.

אני בהחלט סבור שזח הדבר הכי פחות כלכלי למדינה

אולם לא על זה מדובר.

אם רוצים להשקיע

בירוחם איר משקיעים הכי טוב?

אילו אנשים כמוני לא היו יושבים בנגב כי אז המצב

היה עוד יותר גרוע. מה שחבר-כנסת חיים רמון

אומר הוא שכאילו בזבזתי שלושים שנח ננגב. איפה חניונות?

אני יוצא נגד כל מנהלי המפעלים שהוקמו בירוחם

ושגרים בבבאר-שבע. אנו למודי-נסיון. כל פעם



הביאו מוועלים, לא vufולא 39יי0, אולם אח מנחל לא גד בירוחם. האם לא צריר ללמ1ר מזה

מ0ה7.1 חאם לא יריו nיy3n ivctfntJiroB pיonי9ל יר1וום. לא יעז1ר ס1ם דבר אם אף מנהל

לא יעבור לגור 3ירווו0. י

א^ם 0בורים^או^ תע3ירו את הנחלת מפעל הפוס9סים

לירו-וום עקודוו 0נהלי(1 יגורו מון

י. ארציו אם לא מתחילים...

ת. רמו1! . אילו ירווום היתה א0ר'ק0י3ית כי א1 כל מי שעובד

באורוו היח 1ריו לעבור לגור בה, מנהלי המפעלים

אינם גרי0 3ירו^. נ9ו1 0יnn1K djיk t1יnmM9 ojbk הכל. חברייוכנ0ת אמיר אמר שמה שחשוב

זאת חת0תיוו חאנו0יוו אולם yximr noאיננו בגדר 0תרוו לתשתית האנושית.

חנו0א איננו 4שוס כלל ועיקר והוא לא יפתר על-

יוי 0י00אוווי' - אני im 11י3yיv יpo rmwחנחלת ם9על ח8וםוו0ים לירוחם ויגידו שבעיית

ירוחם נ0וורח. אם רווים לוםר את חאמת חרי שזאת א0ילו איננח תחילת התהליך.

עלינו לברוק מחו חפתרוו שהממשלה הציעה לירוחם.

אני רוונוו ל9בוו כי^יבוו 09תקיי0ת בק0ר חנושא חזח עם שר התעשיח ור&סחר ולשמוע ממנו מה

חמנב באמת 3יר(1וםי אינני רזנוו 9תע9ח עוד "קוסמסיקה". אם מדובר על חלק מחמכלול אז

שווח לה9קיע 3םף אול0 א0 0דו3ר על עוד נעוי "קוםמםי" שאפשר לחתפאר בו כי אז זה לא מעניין

אותי. , ? ?, ? \.

'; אני מבקש ן^חוועדה תי§יים דיוו עם שר התעקיה

והמםחר כדי לש0וע 00נו ימח חומושלח עומדת לעשות כדי לפתור את 1:עיותיח של ירוחם. 'אם זה

הצעד חיוויך ^. אני או1יוו 1נגיו .

בנק איננו פתרון. זה מה שיציל את ירוחם?

העובדים של אורון לא י3ואו לגור 3ירווום. אם ח3עיח חיא בעיית תשלומי הארנונה כי אז כי"ל

תהיה מוכנת ל9ל0 את מארנוגח 0נ;לי שזויא תחיח במקום.

י י ? י . , ? י - ? י -י - - - י - . ,

^ים לגור בירוחם-

חייתי בעד חחצעה. אני נגד "קוםמםיקה" ונגד הפרחת 0יםמאות.

אני מבקש שוועדת רוכ0פים של הכנסת תדון במכלול

בעיית ירוחם ותקבל ת9ו3ות על חשאלות שחועלו. "

י.זי. אמיך8 קראתי מח 8מליצח ועדת חמנכ"לים בקשר ירוחם.

- ... ? ? ???,??? 'י; " יי" . י " ?? י '/- - יי ."- י ? י, ?יי 'יי י" -י יי

ח. רמו81 אני מ3ק9 לדעת מח חיא עושח^ לא מה היא ממליצה.

היו"ר א.י, יייראי עלינו לדון חיום בעוד נושא - עניין התקשורת,

ואם תמשיכו בצורה כזאת נצסרר לשבת גם אחרי שעה

אחת'-עשרחי;' י ^ .י ",._,..,., . ;.,יי\ :?-?--. 1י^-\י .,..-^-':. -'.לי''-:-" -'גי'' ? -י ??

? י ? ? ..יי . ?. '"'.י יי י .י ."? י ,??"?? .? .י "-'יי " יי יי י י י

ח. רמון; כשעת אחת-עשרה מתחילה מליאת הכנסת.

רשות חדי3ור לחבר-הכנםת גרשון שפס.

י . י י- ,, /י -.'יו ??-יי . ;י,:'-:^ '?'.'?.\":!;י?;:-י י י :.'^ י י ... . ? י י

ג. שפט; , אני סבור שחברי חוועדח צודקים בכר שהם טוענים

שהדיון שאנו מקיימים צריך להיות יסודי, ואל

לנו לקבל חחלטת פזיזר. בנושא חזח.

- . : אילו חייתי חיום משקיע גדול וחממשלה חיתה באה

אלי ואו0רת שצריו ל1)9קיע 3ירווו0, ותייתי שומע שלא רוצים להעביר את הנהלת מפעל הפוספםים

לירוחם חייתי אומר לעמו?! 0ח אני צריך ללכת לשם אם חממשלח עצמח איננח מוכנה לעשות זאת?

\ עקרונית אני סבור שחייבים לקבל את ההצעה אולם

לצורר חפעלתת ח0משית ווסךים נווונים: א. לגבי חמפעל עצמו. צריר לחגדיר את סכום ההעברה.

. ,. י. ? יי י י .. / י. י. י . ''-'י. -''יי '-יי - . י



מכל מק1ם ער ווי1ם לא 00וננ( 00/ יויי0ו ל9ל01 מחענרו;. ב. י.^ יתוי9על המפעל כאשר

החנהלח ת9ב 00?. a נךיו miji^נומ^נוו אוו דבריו .י no^^n^-^3nרמו ו שגם אני רציתי

להשמיע, noר.^^^ל^ tays Min. .31י nviyלנ91א 7nrn

לקרוואן .. "עבר". הרבה רברים שנעשה בה נכשל1.

צריר לקחת הכל בוו9בו0 ווייל4ז" 9ל ווענייו חזוו וריר להי^ מ{1על הפו090ים כיוי1ן שאנ1

מע1ניינים במפעל גדולי ר1(1וי ו310^יו9ל ל909 דוגמה לאווררם.

אל לנו לקבל היוס החל0ה ח10זה, יחר עם זאת אב1

צריכים לקבל את הת8$לימו 999119 "ע11ויי לאוור89י

א0ור 9יאווזו במענה שהנה ף^ה מפעל גרויל 1רציני

1היתה הצעה להעבירו ליויווום אולם o^iKik D^Vyms da tk .s^nmis iqpaNMiלא ירצוי לעבור

ליר1הם.

= 9}ךוניו1 אני חוטר בהצעה, יחד עם זאת אני מבקש

שנקבל פר0ים ו9נקיי0. ii.. ftיr בנו9אי

אני 30ק9 9בדיו1 9נקייםישתתף נציג הרשות

י חם^ו8יוו 9ל ירווום.

ה^ו"ר א.י. שיוידאו ד9ות הדיבור ל1ו0י-הכנ0ת יהושע מצא.

י. מצא; אין 0^ק ©ידידי 1ובר-הכנ6ת ז יאק אמיר נחשב לחלוץ

בענ0 .9יבווו בנגב. אבל שלא יהיה לו 0פק בכך

שמי שיושב 0ביב )mיkntn inVivnרוווו ניקר1ו 9ל .רונום, ד^ווונה או כל עיירלו בנגב.

לי איו עמדה ברגע זה בנושא שעל סרר-היום.

מה שאני רוצה הואו .דוו^ ווז^.

; 0בנעיים לפני שהכנ0ת , wsילפגרה כתבתי

לראשי-הממשלה מםוב ברוו) זודנדי0 9וו9ריוו9נ0ת חיים רמו ו דיבר עליהם. ביקשתי לרעת מח היו

החלטות ועדת המנ9"לי0 נויא9(1וו 9ל 0ך .ורד, ווה בוצע ומה מתכוונים לעשות? טרם קיבלתי

תשובה על מכתבי זהי ל0דוו1 זאוו אני 1189 עלייר שהגלגלים ומ1חילים להסתובב.

אניבו1וולי1 מצדד בקיום דיו ו יסורי בסוגיה הזאת

ומבקש לדעת מה וויעדים ה3וללי0 9009ווני0 לע9ווו לגבי ירוהם? הלק ממכלול הדברים צריך

העברת הנהלת 980ל ו^י9נ0י0 לידווו0^ 9ן או לא.

. אני 0ניע שוועדת הכ0פים של הכנסת תצא לסיור

בכימיקלים לישראל ונמועל וו9ו090י0י נראה את המקום. נתרשם. אנו צריכים לראות את

אורוו בעי1. עלינו לבקי ניויווו0י נע9ח 0יוי בן יו0 אחד שיחזק את רוח התושבים.

אפשר לקיים ב0קו0 ג0 י9י3וו (ל0נ0 אווווו אוור-נר באן.

חיו"ר א.י. שפירא; ר9ות הדיבור לחברת-הכנסת עדנה סולורר.

ע. סולודר; אני 0צ0רו1ת להצעה לקיים ריוו יסודי בנושא.

הענייז יעלה היום גם במליאת הכנסת. כל פעם

מבקשים "חתיכת" הצעה ל0ובוו ירווו0 09ו וו0אר0ה 9ל )ג3 במס-הבנסה. זה לא פותר את הבעיה.

היו "ר א.י. שפידא; איו 8קיימי0 עתה דיוו על נושא מס-ךוהכנסה.

, , ? . , י ? . { י י י -, .^ . י '-י י" -? יי : ....

ע. סולודר; 1ריר לקיי0דיוןי יסודי ולהעלות בו שיקולים

ל0ובת הענייו.

היו"ר א.י. man n3יeיV ;tnי1יpשהוועדה תקיים בנושא הזה אני אזמין

את 9ר התע9יח והמסחר או את המנכ"ל. אם ירצה

השם נקיים 3מ9ו0 0יור. 3^י.Mxa wint misn-TM w^jm/f



"-'?י

fptjm .m man ,fלגר סנוייעדה תקיי0 0ייר בחקסר הדיון

יי י , ... .? י ?-" - .י 'יי

היזיך א^, intW)א אוגל י01ר קוהדיוו .0תיי0 אחרי סןנקי;ים את ,הסיור

9י111 ^{3נוווו נמנאוו בנגרה, '^

. ."יי

. ^ . י M9קבל אוו וזצעוו ר1כ ווברי ח1 יעדה להזמין rttt

intia |11(t twim ^י9m mm mm/rt ntpytmnoי0וךיוו בנעיה. נ0מע מרו התכניות לונבי

יר(1או ואז נ090Mr ומיגון ונ9ני9י

ווי9י3וו וונאח שהוועדה תקיים תתקיים ביום ראש1ו

בשעה '^ 13£ל-)!3ינ 81?. .nan an.

י . י -יי

תערי^י 0ליוו [at^ntpn bwיp It tfי1mwW iwwl

? ? ? ? .' iיי

. \,,I:':;; ,;^:;?;,^.;;::_;--c:_r ? ??.? . ?-. ,.;;,. I

^י1ייר itnיm י.mit©שעה שמונה וווגי בבוקר עד .שעה שמונה והצי ביכרב

""-"^ י vn3n 1uon3 MM nBיysדקות. אחרי המקודדות כל

0עימה וועלוו 99ונוו אנו^ווו נ9י^וני .

בערב, 0שעה שמונה וווצי עד שעה,אחת-עשרה בלילדו

בל נעימה תווש3nfim ד^^^ nitdf ni9n\וו^ורווו בקירוב.

nn03Mm) nyia rבלילה עד שעה שמזנה וחצי בבוקי- --

. הבל חו9שיי ? , ? /? ,-.:-?. ; ,-1 ;;.

?11בי "קול "הדח" וער"ו, משעה שמונה וחצי בבוקר

עד שעה שמונה וווני נ9רג - nyv imitv.onw mישלמו עבור שלוש פעימות!. משעה שמונה

והצי בלילה עדישע^ 89ונהיווווי ננו^-ווונשי.

י- י י ?- ._."

. 4 ? י ??.;-.,?.:- ? י ?..- 'יי 'יי : ??

י ו 3ווזך]9נות זאת ברצוני להודות לשר אמנון רוביניזסיין

שהיסה אוזו ק00ו לגקו^ינו. ר9(1ווודי9ורל0ר. .

, ? .? -י. .. , י ,,." ,,,,.,..י,'. ? '-י

שר התקשורת אי יוביני0ייוו גר1וני להודיע לחברי הוועדה בי משרד התקשורת

התוויל לבצע את נושא צמצום עלות השיחות הב^ו-

עירוניות. תוזלנו אוו ה9יווווו וואלוו ני161. העלינו את השיחות המקומיות^ב-}19 ביבל הארץ.

עם סיוןןשנוו וונ0יוו נניע לו0ו^0 1רול 1110י 9ל 8{0ער בין השיחות הבין-עיויוניות.לבין .

השיחות העירוניוווי

. י אנו שוא8י0 להגיע לבך שהזמן ללא המרחק יהיו

הגורם העיקרי בנו9ו .utii

דבר נוסף; לאחר החלטת ועדת הכ(ז3ים של ףכנסת

ביקשתי מחברת "בזק" לבלוק או9רווו 9ל נקלה נו00ת במניה. לא שתי תקופוו! אלאישלוש.

בבל העולם נהוגות 9תיתקו§ותי אני1יק0תי,נו0ף לשתיים, גם תקופה ל.לא הגבלה.

חברת בז"ק הגיעה ל0^נוו שז^א .בולה לב1ע זאת ואנו. מציעים שמשעה אחת--ע^דה בלילו; עד שעה

שבע בבוקר הענייו לא יו1יה0ונ3ל נזמו. .

מוו הנבדל7 מצד אחד תהיינה גו1 שיחות עסקיות.

ניתן את ה"310ריוו" איילו nיte mBיafMsVv 11111יv^יעתיקו את שיחותיהם לשעות הלילה

ומן הצד האחר נמנע ?". Ta" mannioiDJi ^ nyiV n^ftmניתן חמש דקות מ^עה'שבע בבוקר

במקום משעה שמונה וווני בבוקר. 90עה שבע בבוקר במע0 בל השיחות הן עסקיות. אין במעם

שיחות פרשיות בשעות אלת. ב1וויוו בזאת .nyxnnnK §m^i^i

י. ? ?

ב0קו0 משעה שמונה בבוקר עד שעה שמונה וחצי אתם

מציעים משעה שבע עד שעה שמונה וחצי.



שר התקשותו אי רו3יני0ייןו nni. .יvoiti - nivy-Mm i^ymiמזה אינני יכול

היו "ר א.י. 8פיךאו אנ! 90לח י.י חחונ^וו בק0ר תיקיו קעות הןזניה של

..ווווו 0ק91י1וו לווננעח.

,; ^ 1 ב 5 ו? ^ ? י . ? - ^ ? ? ?

וווווונוו ווווקנלת ^

אנו עוברים ל0יניוי הבא קיעל 0דר-יוטנו -

תיקוני 0ע1יות מוו^ 99 ^יוי ?ו^ו^ נווי^ו 08י. C6 ווואאוייוי1986

אני מעמיד להצב9וו ^ kvim an jmttP nyiiuiולווביאו למליין! ווכנ0ת.

ה י tfיa

י -' , '??".?

nיap11n nymn '

ברצוני להזכיר להגרי הוועדה כי הישיכח הבאה של

הוו^נויה חתקיים 3יים ו;^אשוו בשעה עשר בבנק לפיתוח

התעשיה בתל-אביב.

מי9יבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.55