ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 06/08/1986

אגרת רישיון למונית (מכתב שר התחבורה מיום 31.07.86); קביעת מוסדות לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה; תקנות מס הכנסה (הקטנת המקדמות לחברות תעשייתיות)

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שני



-נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מסי 347

מישיבת ועדת הכספים

ביום רביעי, אי באב התשמ"ו - 6.8.86 - שעה 14.00
נובחים - חברי הוועדה
י' כהן - מ"מ היו"ר

נ' ארד

י' ארירור ?

פי גרופר

די דנינו

אי ויינשטייו

עי עלי

ש' עמר

יי צבו

מי שטרית

ב' שליטא

ב' שפט
מוזמנים
מי מנור - משרד האוצר

ני דר-זיו - " יי

אי רונד משרד התחבורה

מ' בלבר - " "

אי לנגר - " "

ב' מלבה - יי "

גב' עי וייס " "
היועץ המשפטי
אי דמביץ
מזכיר הוועדה
אי קרשנר
הקצרנית
י' חובב
סדר היום
תקנות מס הכנסה (הקטנת המקדמות לחברות

תעשייתיות

אגרת רשיון למונית

קביעת מוסדות לעניו סעיף 46 לפקודת מס

הבנסה
היו"ר י' כהן
אני פותח את הישיבה. כמה נושאים על סדר היום.

אי ויינשטיין;

הודיעו כי תתקיים הצבעה על אגרות רכב בתחילת הישיבה.
היו"ר י' כהן
נתחיל בנושא הראשון: תקנות מס הכנסה (הקטנת המקדמות לחברות תעשייתיות)

(מכתב שר האוצר מיום 5.8.86)
יי ארידור
מדוע אתם צריכים להכניס מקדמות בתקנות?
מי דר-זיו
כי בסעיף 179 ובסעיף 175 יש שני סוגי מוקדמות: חודשיות ולפי מחזור. המקדמות

נקבעו על ידי הנציב והשיעור לפי המחזור. אני לא יכולה לאוריד יותר ממה שקבע

הנציב.
מי מנור
כל אחד יכול לפנות, אפילו לא לנציב, בבקשה להקטנת מקדמות.
יי ארידור
בנוסח של חנינה מוקדמת, כללית.
מי מנור
לא, זר אי אפשר, ואסביר מדוע. משום שהקטנת מקדמות יש עמר סנקציה, והיא שמי

שקטנו מקדמותיו על פי סמכותו של פקיד רשומר ואחר כך מתברר שרקטנר זו לא ריתר

מוצדקת הוא יצטרך לשלם הפרשי רצמדר וריבית מאמצע שנת רמס.
יי ארידור
על זה אתם יכולים לוותר.
מי מנור
יכולים לוותר, אבל למה לנו?

יי ארידור;

אני בודק את זה מפני שבאופן עקרוני אני בעז- זה שאם יש אפשרות לשימוש בסמכות

חוקית להקטנה מקדמות אז עדיף שפקיד השומה המוסמך ישתמש בסמכותו. זה לא דבר

פשוט. בא אליו אדם, מבקש להקטין מקדמות. אם אנחנו לא מקבלים את ההנחה שהפקיד

מוסמך לעשות את זר אז הוא ישלח אותו לוועדת הכספים; אבל אם הוא מוסמך הוא מחליט

לבדו כאשר הוא חושב שזר צודק. עצם-ההפניה לוועדת הכספים במקום שיש הסמכות

החוקית היא שיטה לא בריאה מבחינת שיקול הדעת של הפקיד.



מ' מנור;

יש פר דבר מיוחד בכל זאת. הסעיף שמסמיך את פקיד השומה להקטין מקדמות

נועד לכך שזה יהיה על פי חוק, נישום או חברה באים, כל אחד וסיבותיו, וטוענים שזח

יותר מדי

יי ארידור;

אני לא מתנגד לאישור.
מ' מנור
אני מסביר מדוע אנחנו זקוקים פר לוועדת הכספים, משום שאתמול עבר חוק בכנסת

שנותן הנחות מסויימות למפעלי תעשיר. על פי רחוק את ררנחות ראלר ניתן בסופו של

דבר מן רשומר. לכו אם אנחנו רוצים שררנחות ראלר תריינר ממשיות, שרמפעלים יירנו

מזר מיד, אנחנו יכולים לעשות את זר אך ורק באמצעות רמקדמות. יכולנו לרודיע

מראש לכל מפעל תעשייתי, אבל גם אז עדייו חל רעניו רזר שמתברר שאם ההקטנה לא ריתר

מוצדקת הוא יצטרך לשלם ריבית ורצמדר. רמקדמות רחוקיות שלו קטנות ב-14%, זר מר

שאנחנו מבקשים.

יי צבו;

אם יתברר שהוא שילם מקדמות פחותות, איו רצמדר?

מי מנור;

איו שום סנקציר, אלא עם תום שנת רמס. רוא נישום רגיל; דרשתי ממנו מקדמות

100 ומתברר בסוף רשנר שרוא ריר צריך לשלם 150.

יי צבו;

אז אם יש אינפלציר מסויימת - רוא מרוויח מזר.
היו"ד י' כהן
אני מעמיד לרצבער.

ר צ ב ע ר

בעד רוב

נגד 1

רבקשר לאישור תקנות מס רכנסר (רקטנת רמקדמות לחברות

תעשייתיות), התשמ"ו-1986 אושרה

היו"ר י' כהן;

הוחלט; לאשר את תקנות מס רכנסר (רקטנר רמקדמות לחברות תעשייתיות),

התשמ"ו-1986.

הנושא רשני שעל סדר ריום;

אגרת רשיון למונית (מכתב שר רתחבורר מיום 31.7.86)

יי צבו;

רבותי, נמסר לנו שרכנסת חוקקר חוק לפני זמו מר שמשנר את רקונספציר לגבי

חלוקת רשיונות למוניות מרשיטר רקודמת שריתר בחלוקר אדמיניסטריבית בנסיון לעבור



לשיטה שיהיה גורם כלכלי בנושא הזה. הדבר קשור גם באגרת רשיון למונית, כאשר

המחיר בשוק של מה שקרוי מספר ירוק הוא כ-20 אלף דולר. כאן מדובר באיזה שהוא הסדר

מעבר שעל פי אגרת רישוי למונית תהיה 8250 ש"ח.

הבעיה שהתעורר ושבגינה לא רציתי להצביע בישיבה שהיה לי בה הכבוד לכהן

כיושב-ראש, הבוקר, ושמ"מ היושב-ראש לא בוש לנצל את דוכן המליאה להטיף לי מוסר

בנידון. מה שהקשה עלי קבלת החלטה הוא שלא רציתי לקבל החלטה בקולות

האופוזיציה.

יש כיום כ-800 מועמדים לקבלת רשיון מונית, שנמצאים במסלול ההכנס לקראת

המבחן הסופי בענין הזה על פי הנהלים הקודמים. הנהלים הקודמים - משמע: או חלוקה

על נהגים שכירים שתפקדו כנהגי מוניות במשך 8 שנים, או נכי צה"ל ועולים חדשים.

ראשית כל, נכי צה"ל מקבלים את הממון ממשרד הבטחון; עולים חדשים - מהסוכנות

היהודית. נשארת רבעיה של אותם נהגים שכירים, וכאן אני מבקש שניגח בחשבון שאדם

שנמצא במשך 8 שנים במסלול, כשהוא מתקרב מבחינתו ליום הגדול בו הוא יוכל לקבל

דשיון למונית, ובל השנים האחרונות בראשו הדימוי שתמורת האגרה - שהיא לא כל כך

קטנה אבל די סבירה - של 1800 ש"ח הוא יקבל את הרשיון המבוקש אם הוא יעבור את

המבחנים, פתאום אומרים לא שקופצים מ-1800 ל-8250 ש"ח. הסיבה הכללית מובנת ואבן

היא נגזרת מהחוק שהכנסת קבלה, אבל הקפיצה לטעמי גדולה מדי לגבי האנשים השאלה,

ויש הרגשה כאילו ברגע האחרון "סחבו להם את השטיח" מתחת לרגליים.

אני מציע לוועדה למתן את העליה הזאת ולהחליט על סבום שלא יהיה פי 4.5 אלא

פי 2-2.5 ולא יותר.

היו"ר י' כהן;

רבותי, לפי שאנחנו מתחילים בדיון ברצוני לומר כי הנושא הזה אושר על ידי

ועדת האגרות הממשלתיות. היתה פה הליכה לקראת אלה שבאמת היו בצמרת ואמרו עליהם

שלמרות שיש חוק, והחוק תופס מיום קבלתו, הולכים לקראתם בהנחה רצינית של יותר

ממחצית שהם היו צריכים לשלם. לכן, אני מציע שלא נשנה את זה.

בי שליטא;

אני מבין שמדובר באגרה חד פעמית. בכל אופן, היא נראית גבוהה. אני הייתי

מבקש למחוק בדבדי ההסבר, זה מפריע לי מאד, בסיפא של סעיף 4 את המלים; "...ונפגעי

פעולות איבה." אי אפשר להעמיד את נפגעי פעולות איבה, אדם שנפגע באופן בלתי

רצוני - וזה יכול להיות תיאורתית גם אדם, ערבי ישראלי שהכין מטען חבלה - נפגע

פעולות איבה בשורה אחת עם נכה צה"ל. בקיצור, מי שנפגע מתוך מוטיבציה של שירות,

ואלה הם נכי צהל - להם מגיע; נפגעי פעולות איבה זו שורה אחורית-אחורית.

עי וייס;

מדובר באזרחי ישראל.

היו"ר י' כהן;

נפגעי פעולות איבה - הכוונה ליהודים שנפגעו על ידי חבלה עויינת.

ב' שליטא;

אבל נכי צה"ל הם במעמד קודם. ארם שחרף נפשו מתוך מוטיבציה של שירות או אדם

שהלר בתחנה ובמקרה התפוצץ שם משהו - אלה שני דברים שונים.
יי צבן
החוק השווה ביניהם.



בי שליטא ;

אני גם מתנגד לכך שהתגמולים הם היום שווים. גם זאת היתה של טעות של מישהו.
ד' דנינו
אני לא בא לערער על מה שכתוב פה, אבל אני חייב לנצל את ההזדמנות הזו ולומר

שמשרד התחבורה איננו מפקד ואינו עושה דבר למען אזרחי ישראל שנוסעים במוניות. אני

הגשתי תלונה למשרד התחבורה על תחנה גדולה מאד אשר הגישה חשבונות בתוספת של 100%

על המחיר. כמו כן, הנהגים לא מסכימים להפעיל את המונה כמעט אף פעם. לכן,

המדינה הולכת לקראתם. נותנת להם את כל האפשרות, ועל חשבון מי?

יותר מזה, כפי שמקובל ש"אגד" לא צריכים לנסוע בשבת, כר לגבי המוביות שגם

הן תחבורה ציבורית. זה ענין ציבורי, ואין הבדל ביניהם.

יי צבן;

אני מבקש שעל זה - נצביע.

פי גרופר;

זה תמוה ומוזר בעיני, ואני לא מבין חלק מהחברים. על מה אנחנו מדברים? אנחנו

אומרים שלפי הידוע פעם להשיג רשיון מונית זה היה עולם ומלואו; לאחרובה התירו

יותר, לפי ותק וכולי. רשיון למונית, מספר ירוק - זה הרבה כסף, היום מעריכים את

זה בשוק ב-20 אלף דולר, זה יכול להיות 25 אלף דולר. זה משחק, זו בורסה, אני מדבר
גם מידיעה. באה המדינה ואומרת
פעם היו צריכים המון זכויות כדי לקבל מספר

ירוק, וותק של שנים ועוד, ועכשיו אנחנו מקלים, אנחנו מחלקים הרבה מאר מספרים
ירוקים. נשאלת השאלה
מה פתאום? בתשלום חד פעמי אותו אדם שמקבל את המתנה הזו לא

יתן את החלק שלו, כפי שפה מציעים, ואני מעריך את זה בל-5 אלף דולר, אז זה עוול?

זו תהיה טפשות אם לא נאשר את זה.

לכן, אני חושב שההצעה הוגנת, ולא יעלה על הדעת שלא נאשר אותה.

די עמר;

איר זה הוגן?

פי גרופר;

אני אסביר לר למה זה הוגן בעיני. אתה כאיש אגד בוודאי צדיר לתמור בזה.

השמירה פה היא על בסיס של אלה שכבר יש להם רשיון ששילמו בזמנו לפי הקריטריונים
הקודמים, והם באו ואמרו
אם אתה נותן מתנה, אז למה לו 10 אלפים דולר? אט הוא לא

צריר להיות נכה, אם הוא לא עבד 20 שנה
י' ארידור
אתה מדבר מעבר למה שראוי, ואתה עושה פילי בסטר להצבעה.
פ' גרופר
אני מסיים. לר, חה"כ בני שליטא, אנחנו כולנו ממשפחת השכול, כולנו נפגעי

האיבה, ובוועדה שלנו, אתה הרי יודע, אנחנו מעלים את התקציבים ואנחנו דואגים. אבל

אתה צריר לרבין שכל אדם שפקד אותו האסון, אם הוא נכה צה"ל, נכה עבודה או נכה

פעולות איבה - הוא מקבל את רכל. לשיקומם של האנשים האלה - המדינה נותנת. ולכן

אני מציע שנאשר את ההצעה.



בי שליטא;
אמרתי רק
עדיפות "א" לנכי צה"ל. זר' הכל,

עי עלי;

הצער הזה של מתן רשיונות למוניות - אני חושב שהוא הוגן. על השאלה: מצר

אחר, מרוע 8250 ש"ח ולא 20 אלף רולר; מצר שני, מרוע לא 2000 דולר - אני חושב

שהסכום הזה הוא סביר, וההצעה של מי שהציע היא טובה. לרעתי ההסרר החרש בא לפשט

את ההליכים, בא לגרום לכך שכל תהליך מתן הרשיונות ייעשו בצורה יותר קלה ופשוטה.

ההצעה היא טובה וצריך לתמוך בה.

יתר עם כל זה,' אני מנצל את רשות הריבור, ואומר; יש בעיה בכל הנושא של

הנסיעות במוניות. מוניות לא מוכנות להסיע נוסעים בשעות מיותרות, ואני מדבר

מנסיון אישי. אני פונה כאן לנציגי משרד התחבורה לספל בעניו הזה, הנושא הזה הופך

להיות מכה.

ביחס לסעיף נפגעי פעולות איבה - הזה הזה בא לרבות ולא למעט, כלומר, שגם

נפגעי פעולות איבה יחוייבו בתשלום הזה. לכן אני לא מבין למה ההסתייגות. לשיטתך,

בני, כאן בסך הכל מקשים עליהם ולא מקלים.

היו"ר י' כהן;

רשות הריבור לחה"כ עמר.

פי גרופר;

אתה אינטרסנט, אני מוריע לצורך הפרוטוקול שאני לפסול אותו מרשות הריבור.
י' ארידור
או שאתה אינטרסנט או שאתה מרבר.

די עמר;

אני ארבר, ואני לא אינטרסנט.

עדייו לא שמעתי את ההגיון בקביעה של 8250 שקלים ולא של כל סכום אחר.

פי גרופר;

זה רבע מהסכום.
די עמר
ברור שהייתי רוצה לשמוע מה קרה בקביעת הסכום. כי להווה ידוע לכם שבצנרת

לבקשה לקבלת רשיוו יש בערך 700-800 מוניות שאמורות לקבל רשיוו, ואז אנחנו

צריכים לדעת; אם זה נבנה על בסיס כלכלי שאלה יציפו את השוק ונתנו מחיר גבוה, או

ערייו יחסר לשוק ונותנים ערייו מחיר נמוך.

דבר נוסף, לחה"כ עובדי עלי, אולי לא היית עד לזה אגל מזה תקופה ארוכה

שביטלו או ההצמדה של מוניות לאיזורים. לך בעפולה יהיה עוד יותר קשה, כי כל

המוניות "ירוצו" למרכזים הגדולים. איו ספק שבענף הזה שנקרא ענף מוניות חייב

להיות סרר, ולא פעם טענתי ששוק המוניות כל עוד שאיו לו ארגון יציג, מסורר, עם

תקנות פנימיות; שלא יווצר מצב של חסר במוניות במקום אחר ועודף במקום אחד, של

זלזול בתיירים, של גביית מחיר לא נכוו, של אי הפעלת מונה. שיהיה להם אדגון יציג,

אני לא דוצה לקבוע מיהו האדגוו, שמשדד התחבורה יוכל לפנות אליהם כאדגון, למשל

בקשר למונית זו וזו קרה כך וכך ומה עשית-בנדוו. כי היום כוח השליטה והפיקוח של

משדד התחבודה על המוניות שואף לאפס. איו לו אפשרות לפקח, איו לו כוח ארם, וכל

דאלים גבר. ואני אומר את זה כאו ובצורה רשמית.
לגבי עצם המחיר
אם אין לו חגיון כלכלי - הייתי מציע להעלות אותו ל-15 אלף

שקלים; אם אין לו חגיון כלכלי אז זה ענין של פשרות, ואני הייתי רוצה לתת לאוצר

הכנסות יותר גדולות. אם יש לו הגיון כלכלי - אשמע אותו.

מ' שטרית;

אני תומר כחוק. אין שום הגיון ושום סיכה מרוע שאדם לא ישלם אגרה, כעיקר

בהתחשכ כעוכדה שכעל מונית קונה את המונית ללא מכס. מסיכה זו מוצדקת אפילו אגרה

גבוהה יותר.

כיקשתי את רשות הריכור מסיכה אתרת. גם אני, כחה"כ עוכדיה עלי, נזקקתי

לשירות המוניות לאחר ומסיכה טכנית נתקעתי כתל-אכיכ. רכותי, דמי נסיעה מיוחדת

כתור העיר - 1.60 ש"ח. אני חושכ שזה לא הוגן כלפי נהגי מוניות שלא נהנים משום

סכסור ממשלתי, כניגוד לתחכורה הציכורית, שיתנו שירות כמחירים כאלה. כאופן

אוכייקטיכי כמצכ הקיים היום לא כדאי להסיע אדם עבור 1.60 שקל. אנשים היום

מעדיפים לנסוע כמוניות כמקום כאוטוכוס, וזה פוגע גם כתחכורה הציכורית מכחינת

הסכסוד וגם פוגע כמוניות. מדוע לא להעלות את המחיר? כל הרוצה לוקסוס - שיסע

כמונית; כל הרוצה לנסוע כתחכורה ציכורית שמקכלת עזרה ממשלתית, כעיקר התחכורה

העירונית שמקכלת סיוע ממשלתי גרול כיותר ללא השוואה לתחכורה הכין-עירונית - שיסע

כאוטוכוס.

הנושא של סכסוד התחכורה הציכורית - הוא נושא שאנחנו צריכים לדון כו כוועדת

הכספים. נוסע לירוחם מסכסר את מי שנוסע כתור העיר לצפון תל-אכיכ. זה אכסורד

שאין דוגמתו.

כיוון שהיום דנים כמוניות כלכד - הייתי מכקש את משרד התחכורה רק להעלות את

המחיר ההתחלתי של הנסיעה כמונית כדי שנהגי המוניות יוכלו להתפרנס. אין טעם

שיקנה מונית, ישלם את האגרה, ואחר כר לא יוכל להתפרנס.
פ' גרופר
אני תומר כזה. אם שר התחכורה מסכים ושר האוצר מתנגד - נזמין את שר האוצר.

אי רונד;

אנחנו כדקנו את הנושא של מחיר הנסיעה כמוניות כמסגרת התקופה של יציבות,

והגענו למסקנה, על כסיס סל המוניות ככדיקה משנת 1970 עד היום, שמגיע להם היום

25-20 אחוז תוספת למחיר.

כעת, לאחר הבדיקה הזאת, לפי החוק שר התתכורה ושר האוצר אמורים להסכים על

העלאת המחירים הזאת. אני מניח שאנחנו נכקש העלאה של 20 אחוזים.

אגכ, וזה מתקשר לשאלה השניה, כאשר אנחנו כנינו את הנושא הזה מחיר הרשיון

הירוק היה כשוק כסכיכות 11 אלף רולר, היום הוא 22-23 אלף דולר. זה קשור כזה, זה

מראה שעדיין כדאי לכעל מונית שתהיה לו מונית ולנסוע כה.

עי עלי;

אם זה כדאי למה הוא לא רוצה לנסוע?

פ' גרופר;

הוא עושה נסיעות כדאיות, עשיתי מחקר, אני יודע.
אי רונד
ככל הנושא של רמת שירות ומה שקשור - אנחנו מכקשים שהאגרה הזאת תהיה אגרה

יעודית, כפי שהיתה עד עכשיו, ולהכניס את הכספים האלה על מנת לבצע מערו



פיקוח שלא היה קיים עד היום, וההכנסה תהיה באסור האוצר.

חיו"ר י' כהן;
חודה. רבותי, יש כמה גרסאות
הצעת האוצר; הצעתו של חה"כ צבן - להפחית ל-4

אלפים שקלים; הצעתו של חה"כ עמר - להעלות ל-15 אלף שקלים; הצעתו של חה"כ שליטא -

לסיפא של סעיף 4 בדברי ההסבר; הצעתו של חה"כ דנינו - לאמור על מוניות נסיעה

בשבת.

הצבעה

בעד הצעת הממשלה כמות שהיא - 6

בעד הצעת חה"כ צבן - אין

בעד הצעת חה"כ עמר - 1

מי שטרית;

אני מציע שנקבל החלטה שהוועדה ממליצה לשר האוצר ושר התחבורה להעלות את

תעריפי הנסיעה במונית.
היו"ר י' כהן
מקובל. נרשם.

בי שליטא;

אני מבקש להוסיף בסעיף 4 בדברי ההסבר אחרי "לרבות נכי צה"ל, עולים חדשים
ונפגעי פעולות איבה" את המלים
'לפי סדר זהי. שיהיה ברור שזהו סדר העדיפויות.

היו"ר י' כהן;

סדר העדיפויות הזה מופיע בחקיקה. אכל על פי בקשת חה"כ שליטא אנחנו מצביעים

על הצעתו.

הצבעה

בעד הצעתו של חה"כ שליטא - 1

בעד הצעת הממשלה כמות שהיא - רוב

הצעת רממשלה לאגרת רשיון למונית - אושרה
ב' שליטא
אני מבקש לרשום הסתייגות.
היו"ר י' כהן
אנו מצביעים על הצעתו של חה"כ דנינו.

הצבעה

בעד - 1

נגד - רוב

הצעת חה"כ דנינו לאסור נסיעת מוניות בשבת - לא נתקבלה
היו"ר י' כהן
תודה. הוחלט: 1. לאשר את רשיון למונית בהצעת הממשלה

2. להמליץ בפני שר האוצר והתחבורה על העלאת תעריפי

נסיעה במונית.
הנושא האחרון
קביעת מוסדות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
די דנינו
אני מציע להוסיף לרשימה גם עמותה לישיבות ההסדר.

היו"ר י' כהן;

כל עמותה שפונה לאוצר נבדקת ואם היא עומדת בקריטריונים - מאשרים.
המוסדות המפורטים בבקשה
קרן להצלת קרן קצביץ; מרכז להפצת תורה "קרן אורה"

נגב; מפעל תסד בני-ברק; עמותת קרן חג"י; הכומתות הירוקות.

מי בעד קביעת המוסדות המפורטים הללו כמוסדות לעניו סעיף 46 לפקודת מס

הכנסה?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - איו

הבקשה לקביעת המוסדות המפורטים לעיל כמוסדות לעניו

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אושרה
היו"ר י' כהן
תודה. הוחלט: לאשר. הישיבה נעולה ולהתראות אחרי הפגרה.

***

הישיבה ננעלה בשעה 14.45

קוד המקור של הנתונים