הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא פתוק?



ג

פרוטוקול מס' 343

מישיבת ועדות הכספים

יום ב' כ"ח בתמוז התשמ"ו- 4.8.86. שעה 10.00

חברי הוועדה: א. שפירא - היו"ר

נ. ארד

י. ארידור

י. ארצי

מ. בר-און

ג. גדות

ש. גרופר

ד. דנינו

א. ויינשטיין

י. כהן

י. מצא

ע. סולודר

ש. עמר

ח. רמון

ש, בן-שלמה

ג. שפם

ד. תיכוז

א. קרשנר - מזכיר הוועדה

א. דמביץ - היועץ המשפטי לוועדה

ש. אלחנני - יועצת כלכלית

מ. איזנברג - קצרנית

מוזמנים! א. בר - משרד התעשיה והמסחר

א. צרפתי )

ז. פלדמן )

ע. אידמן ) - האוצר

י. שטראוט ) - האוצר

ד. שטאוב )

ש. פרוש )

מ, דר-זיו )

י. זכאי - מנכ"ל "מקורות" 1922

א. ארביב - משרד האנרגיה והתשתית 1922

א. ברק - מנכ"ל הרכבת



סדר-היום; שינויים בתקציב לשנת 1986

שינויים בתקציב לשנת 1985

הצעות לסדר-היום של תברי הוועדה

צווים לעידוד החסכון ( פטור ממש הכנסה)

חוק עידוד התעשיה ( מסים)(תיקון מס' 10), התשמ"ו-1986

תקנות מ© שבח מקרקעין ( מס רכישה)(תיקון מס' 4),

התשמ"ו-1986

שינויים בתקציב לשנת 1986

ממלא-מקום היו"ר י. כהז;

אני פותח את הישיבה.

שינויים בתקציב לשנת 1986. ולראשונה פנייה פס'.של הפפונה על

התקציבים. פנייה זו נדונה בוועדה וחבר-הכנסת דן תיכון ביקש שהות לעיין

בה.

אני פעפיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986- פנייה מס' . של המפונה על התקציבים-

א ו ש ר ה

הפנייה הבאה של המפונה על התקציבים היא פנייה פס' 61). שר האוצר

מבקש אישור הוועדה כי סכום של 5,400 אלפי שקלים חדשים פסעיף 47 - רזרבה

כללית - יועברו לסעיף 73 - פשק המים. הסכום מיועד להסדרת חוב שנוצר

כתוצאה מביצוע עבודות פיתוח לפשק הפים ביהודה ושומרון.

אם אין הערות, אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 61 של הפפונה

על התקציבים - א ו ש ר ה

הפנייה הבאה של המפונה על התקציבים היא פנייה מס' 55 ובה פבוקש

אישור להשלפת תקציב פינהל פים עירוניים, הפתבצע על-ידי חברת תה"ל - בסכום

של 470 אלף שקלים.

אני פעפיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 55 של הממונה

על התקציבים - אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 72 בה מבוקש אישור לשינויים פנימיים

בסך 330 אלפי שקליק חרשים המיוערים לגדלה מספר הקטרים בהפעול ושיפור

כושר ההובלה ברכבת.

אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

ה ג ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1986- פנייה מס' 72 של הממונה

על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 73, בה מבוקש אישור לשינויים בתקציב מפעלים

שונים - הגרלת ההוצאה בסך 20.000שקלים הדשים אשר יוערה לרכישת ציוד

במע"צ שמימונו מול מכירת רכב וציור ישנים.

אני מעמיר להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 73 של הממונה

על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 08/05.

א. קרשנר;

זו הורעה לוועדה על העברת 450,000 שקלים תרשים לצרכי המשפט

של דמיניוק, כדי שלא יהיה צורך להמתין 3 שבועות.

אני בעד עריכת משפט לדמיניוק בישראל. אבל אני בעד זה שהתקציב

למשפט זה יילקח מתקציב מטרד המשפטים ולא מהרזרבה הכללית.

אני מתפלא מרוע המשרדים אינם כל-כך הכמים ואינם מבקשים לכל-מיני

הוצאות שלהם, נוסף לתקציב הרגיל, העברה מהרזרבה הכללית, ותקציב המשרד

לא ישמש לצרכי המשרד אלא לצרכים אהרים.

אני פניתי בשם יד-ושם ליושב ראש הוועדה. יש אפשרות להעביר ארצה

מסמכים שנמצאים באו"ם וקשורים בפרשת וולדהיים. והמדובר איננו בסכום גדול.

מיד-ושם פנו וביקשו שיוקצב להם סכום של 40,000 דולר למסרה זו. נרמה ,

לי שאסור שתישמט מידינו הזדמנות נדירה כזאת להעביר לישראל חמר ארכיוני

כזה. אני מבקשת להזכיר ליושב ראש פנייה זו של יד-ושם.

את מבקשת לאשר סכום של 50,000 דולר ליד-ושם?





ע. סולודר;

אינני יודעת אם ליד-ושם צריך להעביר את,הסכום מזה, אבל צריר

לתת ליד-ושם את האפשרות להעביר את המסמכים ארצה,

היום מתנהל קרב גדול בין שר האוצר ובין שרי הממשלה האחרים על

תריגות גדולות שנעשו בתקציב, אני חושב שאנו צריכים לחזק את ידי שר האוצר.

אבל מאידך גט שר האוצר חוטא באותו הטא, כאשר הוא מבקש אישור להעברה תקציבית

מהרזרבה לצורך עריכת המש0ט לדמיניוק, תקציב זה צריך לממן שכירת אולם

מתאים לעריכת המשפט ולתרגום סימולטני והוצאות אחרות הכרוכות במשפט,

אני מתנגד לשיטה זו, כאשר יש פעולה חריגה בקנה-מידה קטן יחסית, הכסף

צריך לבוא מתקציב המשרד, ובמקרה זה מתקציב משרד המשפטים,

אם תאשרו בקשה זו, תשמשו דוגמה רעה לכל המשרדים, אני אינני נגד

עריכת משפט לדאמיניוק, אבל אני נגד השיטה הזאת ואני חושב שהייתם חייבים

להכריח את משרד המשפטים לתקצב, הוצאה זו מתקציבו,

אני אינני מעורב בנושא. אבל משפט דאמיניוק לא היה בתקציב, נשאלת

השאלה, לשם מה קיימת רזרבה בתקציב המדינה?. רק בשביל מקרים כאלה, צריך

לשכור אולם למשפט, יש צורך במתרגמים,

חבר-הכנסת תיכון אומר שצריך לשמור על מפגרת התקציב ולקתת את

הכסף מתקציב המשרד. אני יודע שכתוצאה מאי-מינוי שלושה שופטים, נגרם

טבל ל-3,000 נכים, כי הם אינם יכולים לבקש את הצדק שלהם,

י, כהן;

גם אני בעד שמירה על מסגרת התקציב, ואינני אומר שאין מקום להתייעלות

במשרדי הממשלה. אבל נדמה לי שבמשרד המשפטים המצב שונה, ולא ניתן להטיל עליו

מטלה כזאת שלא היתה כלולה בתקציב בתחילת השנה.

אני רוצה להתנגד בצורה נמרצת לדבריו של חבר-הכנסת תיכון, זו

דוגמה קלאסיה איפה לא צריך לחסוך. משפט דאמיניוק לא תוקצב, והוא איננו

משפט רגיל. זה יהיה משפט-אייכמן מס' 2, לכן איננו יכולים לקבל עלינו

אחריות שהמשפט יהיה בפרופיל נמוך ולא יהיה באולם מתאים ולא יהיה תרגום

טימולטני ולא תהיה טלוויזיה. היתה פגישה עם מפכ"ל המשטרה, ואנחנו יודעים

שהמשטרה צריכה לעשות הכנות גדולות כדי להכין את המשפט,

אני חייב לומר, שאני מתפלא מאד שהיום, אחרי שחינו את הסרט "שואה",

ויש חשד שדאמיניוק היה לו חלק במה שנעשה: - יש ויכוח בוועדה אם להוציא כסף

על עריכת משפט לדאמיניוק או לא,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,



הצבעה

ברוב קולות נגד 1 אושרה פנייה מס' 08/05של

הממונה על התקציבים

אנו עוברים לפנייה מסי 38 של הממונה על התקציבים.

פנייה זו נדונה בוועדה וחבר-הכנסת גרשון שפט ביקש לעכב הבאתה

להצבעה.

כאשר נדונה הפנייה בוועדה העליתי שאלת חלוקת הזמנת הצנורגת

בין המפעל של "כור" ובין מפעל "צינקל". אני הייתי מציע שנדחה את ההצבעה

על הפנייה. והיום אשב עם מנכ"ל מקורות מר זכאי, ונברר את הדבר. אם לאו,

יש לי מה לומר על העניז.

הוועדה אישרה בשנה שעברה הרשאה להתהייב לחברת מקורות על-מנת להמשיך

בביצוע הקו השלישי לנגב. עיכוב אישור הפנייה יביא אותנו להפסקת העבודה.

הבעייה שמעלה חבר-הכנסת שפט איננה חלוקת ההזמנה בין "כור" ובין "צינקל".

אין קשר בין הדברים, והבר-הכנסת שפט יודע איזה קשיים יש לנו בנושא זה.

עיכוב האישור לא יביא שום פתרון לבעייה שהעלה תבר-הכנסת שפט. אני מוכן

לשבת אתו ועם כל מי שיוחלט עליו כדי לברר את הדברים.

אנו ערכנו ביקור בקו השלישי לפני שנה. אני רוצה להזכיר לחברים

את ההסטריה סביב נושא המים. הלק גדול מפתרון בעיות המים הוא בהפיכת מי

ביוב למי השקעה. והקו השלישי, יש לו חשיבות מכרעת מבחינה זו. אילו קו

זה היה גמור,אצלי היינו עומדים היום במצב אחר.

אני מבקשת לשאול את מנכ"ל מקורות, האם נכון שמדובר ב-100 מליון

קלב מים?

100 מליון קוב מים, בלי נדר, בקיץ הבא יהיר בנגב.

לכן אני מציעה, אדוני היושב ראש, שנעשה הכל על-מנת שלא אנחנו נהיה

המעכבים של הענין.

אני מציע, שחבר הכנסת שפט ואני נשב עם מר דכאי, וההצבעה תהיה מחר.

עיריית תל-אביב וכל ערי גוש דן השקיעו סכומים אדירים כדי להקים

את מפעל הולכת שפכי גוש דן לנגב. לא יכול להיות טיפול יעיל יותר מאשר

העברת מים אלה לנגב.

לכן אנחנו צריכים לאשר פנייה זו.

ואם קיים מגב שלוקחים צנורות רק ממפעל אחד?

היות והציע חבר-הכנסת גרופר שההצבעה תידחה למחר, אנו דוחים

את ההצבעה על פנייה זו.

אנו עוברים לפנייה מס' 59 של הממונה על התקציבים,

שר האוצר מבקש אישור הוועדה לשינויים פנימיים בתקציב משרד

החקלאות בסכום של 900 אלף שקלים חדשים.

אני מעמיד להצבעה פנייה זו;

הצבעה

פנייה מס' 59 של הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 60.

שר האוצר מבקש אישור הוועדה לשינויים פנימיים בנציבות המים,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

הצבעה

פנייה מס' 60 של הממונה על התקציבים אושרה

היו"ר א. שפירא;

אנו עוברים לפנייה מס' 63 של הממונה על התקציבים,

שר האוצר מבקש אישור הוועדה לשינויים בתקציב תמיכות במצרכי ושירותי

יסוד - תמיכות במחירי מים - החזרי מע"מ לרשויות המקומיות,

ד, תיכון;

יש בעייה הקרויה מחיר המים למועצות ולרשויות המקומיות, זה אחד

הגורמים שמביא לכך שרשויות המקומיות אינן מתייעלות. אם רוצים לעשות משהו

בתחום משק המים, צריך לבדוק מחדש את נושא ההתחשבנות בין העיריות ובין

מקורות,

לכן אני מבקש, אדוני היושב ראש, שתעביר את הנושא לבדיקה בועדת

המשנה לעניני מים ותורה לה תוף חודש ימים לחזור למליאת הוועדה עט הצעות

בנושא זה,

אני מעביר את הנושא לועדת המשנה לעניני מים,

אנו עוברים לפנייה מס" 10 של הממונה על התקציבים,

שר האוצר מבקש אישורה של הוועדה להעברת 8935אלפי שקלים חדשים



א . שפירא

מהרזרבה הכללית לתקציב משרד החינוך והתרבית לג1שא שרתים בבתי ספר

במערכת החינוך,

ד. תיכוז;

אם אינני טועה, היושב ראש ביקש' לעכב ההצבעה על פנייה וו.

ד. דנינו;

אני מבקש רביזיה;,;

היו"ר א. שפירא;

אנו מעכבים פנייה זו כמעט הודש, ומדובר בסכום המגיע לכל הרשויות

המקומיות,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

פנייה מס' 10 של הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 46 של הממונה על התקציבים,

דברי הסבר לפנייה זו יביא מר בר, נציג משרד האנרגיה והתשתית.

א. ארביב;

ממשלת ארצות-הברית תומכת במתקרים משותפים למשרד האנרגיה ולממשלת

ארצות-הברית במתקר ופיתות בתהום האנרגיה.

הסכומים שהעבירה ממשלת ארצות-הברית גבוהים מאלה שנצפו בעת הכנת

התקציב והסכום הנוסף ישמש למימון מהקרים אשר יותלט על ביצועם על-ידי

הועדה המשותפת למשרד האנרגיה ולמשרד האנרגיה האמריקאי.

המצ'ינג הוא דולר-דולר?

א. ארביב;

לא. למעשה כל התקציב בא ממשלת ארצות-הברית. בעת הכנת התקציב

שמנו סכום מסויים ומתברר שהוא אינו מספיק וצריך להגדיל את המספרת של

סעיף זה בתקציב המדינה.

מדוע זו הוצאה מותנית בהכנסה? מניין תבוא ההכנסה?

ממשלת ארצות-הברית.

את הכסף הזה תיקצבת?

לא, לא תוקצב סכום קבוע.

ד. תיכון;

לא תוקצב סכום בנושא המהקרים המשותפים עם ארצות-הברית?

הסכום ה יה נמיר.

את התקציב בשקלים ישראלים אתה,מגדיל?

הכסף בא בדולרים.

אני מעמיד להצבעה פנייה מס' 10 של הממונה על התקציבים.

הצבעה

פנייה מס' 10 של הממונה על התקציבים א ו ש ר ה

אנו עוברים לפנייה מס' 33 של הממונה על התקציבים.

שר האוצר מבקש אישור הוועדה לשינויים בתקציב משרד התחבורה -

הרשאה להתחייב בסך 6,000 אלפי שקלים חדשים המיועדת להזמנת קרונות פחם

בממגרת הפרוייקט מסילות פחם בדרום,

רברי הסבר יביא מנכ"ל הרכב מר ברק.

א. ברק;

מדובר על פרויקט להובלת פחם. פרויקט זה מתוכנן ל-24 מליון דולר,

מתוך זה הוצאות מקומיות 14,239,000 דולר ורכש 9.860.000דולר. פרוייקט

זה נמצא בתכנון יאנו זקוקים להזמנת 69 קרונות להובלת פחם, כאשר כל קרון

שוויו - - -

הקרונות מתוצרת הארץ?

הקרונות מתוצרת חוץ וההרכבה בארץ.

במספנות ישראל?

חלק מהעבודות יבוצעו בארץ וחלק בחו"ל.

אני מציע שהוועדה תאשר את הפנייה בתנאי שייצור הקרונות יהיה

ייצור מקומי.יש ידע בארץ שמאפשר לייצר קרונות. אני מציע שלא יעבירו את

הייצור לחו"ל.

אני מבקש שניקח בחשבון שמצבו של ענף המתכת במדינה אינו טוב.

כמו מצבו של ענף המלונאות.

כמו מצבו של כל המשק הישראלי. אינני משוכנע שנערכה בדיקה מקיפה

של כל הנושא, ואם לא נערכה, הייתי מציע גם לרכבת ישראל וגם לאוצר, שלוקח

חלק בתכנית השיקום של מספנות ישראל, לבדוק את התכנית לגבי החלק המתייחס

לייצור קרונות,

י. ארצי;

אני מבקש לדעת, האם פרוייקט זה הוא חלק מתכנית-על של פיתוח הרכבת

או חלק מפיתוח נמל אשדוד,

ש. עמר;

כאשר הביאו את תכנית ההבראה של מספנות-ישראל במפורש היה כתוב,

שקרונות של רכבת ישראל ייבנו במספנות ישראל, והיה ויכוח אם זה ייעשה על-

ידי מכרז או לא.

אני בהחלט תומך בהצעה של חבר-הכנסת תיכון, שלא לאשר את הפנייה

אם הקרונות לא ייבנו בארץ. יתרה מזו, אפשר לייצר את הקרונות בארץ,

ואפשר ללכת למכרזים פתוחים בארץ.

אם מייבאים את הקרונות, מניין מייבאים אותם?

לגבי ייצור הקרונות, הקרונות ייבנו בארץ, אלא שהמרכב בלתי אפשרי

ולא כדאי לייצרו בארץ, אני זה שהעברתי את החלק הראשון של ייצור חלקי

מנקים לארץ, ולבי כולו לייצור המקומי . אך לא ניתן לייצר את המרכב בארץ

אלא להרכיבו, כל הקרון אלו פלדות שמייבאים,

שלושה מפעלים בארץ יכנסו למכרז - נצר-סירני, מספנות ישראל וולקן.

יהיה מכרז פתוח,

לשאלתו של חבר-הכנסת ארצי, האם פרוייקט זה הוא חלק מתכנית הפיתוח

של רכבת ישראל, זה בהחלט חלק מתכנית הפיתוח של הובלת מטענים מאשדוד.

ד. תיכון;

לגבי מספנות ישראל אני מצהיר על עצמי כבעל-ענין, גם אם אינני

בעל-ענין.

כמי שהתנסה בנושא שיפוצי קרונות בארץ, אני מציע לר לבדוק את הדברים

שאמרח, בעולם מקובל שיש מפעלים שמייצרים חלקי קרונות, ואתה רוכש את כל

החלקים ומרכיב את הקרון, נדמה לי שיש בארץ תעשייה שרוצה להתפתח בכיוון זה

וצריו לעזור לה להתפתח, אינני משוכנע שאתם רואים את התמונה בכללותה.

לכן אני מבקש שתשקלו את הענין שוב, כדי,ליצור מצב שבו חלק גדול מהקרונות

לא רק יורכבו אלא גם ייבנו בארץ.

אין לי ספק שכל דבר שאפשר לייצר בארץ, צריר לייצר בארץ. ואני

מבין ממנכ"ל הרכבת, שמה שאפשר לייצר בארץ ייצרו בארץי הוא דיבר על אותם

דברים שאי אפשר לייצר בארץ או שייצורם בארץ יקר יותר.

לגבי המחיר אין ויכוח.

לכן אגי מסכם: מה שאפשר לייצר בארץ, ייוצר בארץ - דין קדימה

ליהודים.

אני מביא להצבעה פנייה מס' 35 של הממונה על התקציבים.

הצבעה

פנייה מס' 33 ליל הממונה על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 62 של הממונה על התקציבים- הגדלת

ולהון. העצמי של חברת החשמל על-ידי הנפקת אגרות חוב לממשלה..

מאז חוקק חוק שטינברג ועוד לפני כן, מאז הרקק החוק למיסוי בתנאי

אינפלציה, קיימת בעייה לגבי חברת החשמל, שכן בגלל הנכפים הגדולים שיש

לה, היא תצטרך לקבל כסף מהממשלה, אחרת יהיה לה עודף אינפלציוני ענקי.

אני טוען זאת במשך שנים וחברת החשמל הכחישה, עכשו לפתע מתברר שאכן דברי

היו נכונים,

אני מבקש התייחסות של שר האוצר לענין.

אנו לא נדון בנושא זה היום, כי נציג חברת החשמל אינו נוכח.

שינויים בתקציב לשנת 1985 - פניות מס' 52,53,54 של הממונה

על התקציבים

אני מביא עכשו העברת תקציביות, פניות מס' 54, 53, 52 לשנת

1985. הליכוד והמערך בלו בתחילת שנת התקציב 1985 כסף ייחודי למטרות

שלהם בסך 25 מליון דולר, אני עכבתי 12 מליון דולר כל עוד לא היה ברור

ענין ההקצבות הייחודיות למוסדות שלנו.

אני מוכרח להגיד, שהליכוד והמערך התנהגו יפה. והאמת היא שמתוך

הכספים הייחודיים למוסדות שלנו, חולקו 75%.25% טרם חולקו, עכשו הודיעו

לי מרכזי סיעות הליכוד והמערך בוועדה, שה-25% שעוכבו בגלל הבג"צ,מהי

שאביא אותם לאישור, לא תהיה הפרעה לא מטעם המערך ולא מטעם הליכוד. היות

והממשלה לא עיכבה, אין לי ענין שנעכב יותר.

בעת הדיון בחוק התקציב לשנת 1986 סיכמנו שהפניות מס' 54, 93, 52,

שהיו בשנת התקציב1985. תהיינה תקפות גם בשנת התקציב 1986והסכומים

האלה מופיעים בחוק התקציב, קבענו עוד שסכומים אלה יועברו לפי הפירוט

שהיה ברשימות המקוריות על-פי ההסכם ב-1985למשרדי השיכון והחינוך

ולהתיישבות, על-פי הפירוט שהוסכם בין המערך ובין הליכוד. היות והסכומים

עוכבו שנה, סיכמנו שהסכומים ינתנו גם לנו וגם למוסדות הייחודיים בערכים

של 1986.

האם הליכוד והמערך הסבירו את הדברים לחבר-הכנסת שפירא כיושב ראש

ועדת הכספים או כהבר הכנסת?

כיושב ראש ועדת הכספים,

ד. דנינו;

לי גראה אחרת.

י. כהז1

הסברנו לו את הדברים כל הזמן כיושב ראש ועדת הכספים, סמכותו

היתה לעכב. אמרנו שהוא מעכב מעל לסביר, עכשו הוא אמר: - אין כ ל הצדקה לעכב

יותר.

כל מה שהובטח בהסכם הקואליציוני לגבי המפלגות הדתיות נכבד.

לכן אני חוזר ומדגיש , שהסכומים יועברו לפי הפירוט שסוכם בין

הליכוד ובין המערך בערכים ריאליים לשנת 1986, ומדובר על יתרת הסכום.

ד. דנינו;

מדוע לענין בתי-עלמין לא הוקצב כסף?

מדובר על הסכם שהיה ב-1985 ולא ב-1986. אני אינני מתנגד לכל

הסכם שיוסכם.

אני מביא להצבעה שינויים בתקציב לשנת 1985- פניות מס' 54, 53, 52,

ואני מודיע, על דעת הליכוד ועל דעת המערך, שכאשר ישוחררו ה-25% יתרת הכספים

למוסדות שלנו מ-1985, הסכומים יהיו בערכים ריאליים, כפי שזה נעשה לגבי

הכספים האלה, אותי דבר בדיוק, לא תהיה הפליה. ואתם תצביעו בעד באותה

הדרה ובאותו כבוד, כפי שאני אצביע בעד הכספים המועברים על-פי הסכם בין

י הליכוד ובין המערך.

ה צ ב ע ה

שינויים בתקציב לשנת 1985 - פניות מס' 54, 53, 52, של

הממונה על התקציבים אושרו

אני מבקש שנושא ההקצבה לבתי-עלמין יובא לדיון בוועדה.

מה על הקמת בית-כנסת באריאל?

אני מצטרפת לבקשה של חבר-הכנסת דנינו להעלות לדיון את הנושא

של מצב בתי-העלמין בכלל ובטבריה במיוחד. ישבנו עם אנשי טבריה והתברר

לנו שטבריה נשארה בלי מקומות קבורה, וכדי לפתור את הבעייה יש צורר

בחצי מליון שקלים. המשרדים הבטיחו שהם יתנו את הפתרון. אני מקווה שהוועדה

תסמוך ידה על כך.

חבר-הכנסת יגאל פהז העלה שאלת הקמת בית-כנסת באריאל, ואנו אפרגו

שאנו מפנים תשומת לב משרד הדתות לעובדה שבאריאל עדיין אין בית-כנסת.

ד. דנינו;

אני מעלה את נושא בתי-העלמין באופן כללי.

אני מציע שתעלה את הנושא במסגרת הצעה לסדר-היום.

אני מבקש לקיים דיון בנושא ההצמדה לסל המטבעות, לא יעלה על הדעת,

שייעשה שינוי כפי שנעשה ולא תהיה התייחסות של הוועדה לנושא.

שינויים בתקציב לשנת 1986

אנו חוזרים לפניות הממונה על התקציבים לשינויים בתקציב לשנת 1986.

ולראשונה - פנייה מס' 54 - שינויים בתקציב משרד האנרגיה והתשתית.

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 54 של הממונה

על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 62 של הממונה על התקציבים, שר האוצר מבקש

אישור הוועדה לשינויים בתקציב משרד המשטרה - הרשאה להתתייב בסך 615 אלפי

שקלים תדשים לצורך ביצוע עבודות ביוב בכלא אשמורת,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986- פנייה מס' 62 של הממונה

על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 67 של הממונה על התקציבים - שינויים

פנימיים בתקציב משרד החינוך,

אני מעמיד להצבעה פנייה זו,

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986 - פנייה מס' 67 של הממונה

על התקציבים אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 69 של הממונה על התקציבים, שר האוגר

מבקש אישור להגדלת סעיף ההרשאה להתחיייב בתקציב משרד התעשיה והמסחר לאתר

פסולת רעילה בהיקף של 2,000 אלפי שקלים חדשים.

אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986, פנייה מס' 69 של הממונה

על התקציב אושרה

אנו עוברים לפנייה מס' 70 של הממונה על התקציבים. שר האוצר

מבקש אישור הוועדה להעברת 12,893 אלפי שקלים הדשים לביטוה לאומי לענף

שירות מילואים עבור השלמה לרמת כיסוי של שנת מילואים אהת לשנת התקציב

1985 על-פי השכם שנחתם בין משרד האוצר ובין הבימות הלאומי בדצמבר 1982.

אני מעמיד להצבעה פנייה זו.

הצבעה

שינויים בתקציב לשנת 1986, פנייה מס' 70 של הממונה

על התקציבים אושרה

צווים לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) - תכניות חסכון:

לדירה (בנק יהב ובנק טפחות), לרכב ( בנק יהב) לרכב ( בנק המזרחי

המאוחד) לדיור ( בנק יהב)

(מכתביו של שר היום מיום י"ד בתמוז התשמ"ו-86,21.7, מיום ט"ז בתמוז

התשמ"ו - 22.7.86, מיום י"ז בתמוז התשמ"ו-86.24.7, מיום כ"ה בתמוז

התשמ"ו-1.8.86)

אנו עוברים לנושא הבא: צווים לעידוד התסכון ( פטור ממס הכנסה) - תכניות חסכון: לדירה

(בנק יהב ובנק טפחות), לרכב ( בנק יהב), לרכב (בנק המזרחי המאוחד),

לדירה ( בנק יהב).

דברי הסבר תביא נציגת האוצר הגב' פרוש.

בכל 4 תכניות החסכון - תכניות חסכון "לרכב" של בנק המזרחי,

תכנית חסכון "לדירה" המופעלת על-ידי בנק יהב ובנק טפחות, בתכנית

החסכון "לדיור" של בנק יהב ותכנית החסכון "לרכב" של בנק יהב, חוסך שמשך

כספו מן התכנית לפני תום שנתים ממועד תחילת תקופת החסכון, קיבל ריבית בשעור

של 30%. מוצע לאור ירידת האינפלציה לשנות את התנאים כר, שחוסך חדש אשר ימשוך

כספו מן התכנית לפני תום שתי שנות חסכון, יקבל ריבית בלתי צמודה בשיעור

שיקבע הבנק.

נוסף לכך אנו מבקשים לתקן את תנאי המשיכה.

מהי תכנית החסכון לרכב של בנק המזרחי?



ש. פרוס!

בנק המזרחי מפעל תכנית חסכון לרכב לעובדי משרד הבטחון. זו תכנית

מקבילה לזו המופעלת על-ידי בנק יהב.

סכום ההפקדה החדשי מוגבל?

לא.

ביהב סכום ההפקדה החדשי מוגבל.

אינני בטוחה, על-כל פנים תכנית זו זהה לתכנית החסכון לרכב של יהב.

אני מעמיד להצבעה צווים לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה)

לרכב (בנק המזרחי המאוחד), לרכב (בנק יהב).

הצבעה

צווים לעידוד החסכון( פטור ממס הכנסה), תכניות חסכון!

לרכב ( בנק המזרחי המאוחד), לרכב (בנק יהב) א ו ש ר ו

בתכנית החסכון "לדירה" של בנק יהב ובנק טפחות, אנו מציעים

שינוי לגבי משיכת החסכונות . עד עכשו ניתן היה למשוך את החסכונות

מהתכנית במלוא ההטבות אחרי 5 שנים, 8 שנים ו-12 שנים, ואלה תקופות

ארוכות, וזה גרם למשיכת הכספים לפני התקופות הללו , אנו מציעים לאפשר

אחרי 5 שנים משיכת הכספים במלוא ההטבות בתום כל שנה החל מהשנה החמשית,

כלומר, בשנה החמשית, הששית, השביעית, השמינית, התשיעית.

אני מעמיד להצבעה צווים לעידוד החסכון ( פטור ממס הכנסה) תכניות

חסכון "לדירה" של בנק יהב ובנק טפחות, "לדיור" של בנק יהב.

הצבעה

צווים לעידוד החסכון (פטור ממס הכנסה). תכניות חסכון!

"לדירה" של בנק יהב ובנק טפחות,"לדיור" של בנק יהב אושרו

חוק עידוד התעשיה ( מסים)(תיקון מס' 10), התשמ"ו-1986

אנו עוברים לנושא הבא: חוק עידוד התעשיה (מסים)(תיקון מס' 10), התשמ"ו-1986.

אני מבין שענין העלאת שיעורי הפחת שיותרו בניכוי סוכם.

אני מבקש לחזור על חלק מהדברים שטענתי כאשר הוצג החוק. אני בעד

עידוד הייצוא ועידוד הייצור לייצוא כחלק מהמדיניות הכלכלית. אבל לא

נראית לי דרך העידוד המוצעת בחוק זה, אם המדינה צריכה לעודד את התעשיה

בשעה זו בסכום כולל של 110 מליון שקלים, הייתי מצפה שהיא תעודד ייצוא

שהוא כדאי או תעודד תעשיות שיכולות לתת פירות מידיים. מה שמוצע בחוק

זה הוא, שמי שמגיע לדרגת מס של 52%, יופחת המס שהוא צריף לשלם ל-45%.

זה איננו עידוד לכלל התעשיה, זה עידוד לחברות תעשייתיות שהגיעו לרווחיות

גבוהה. לכן אני חושב שבחוק זה אנו מחטיאים את המסרה.

אני בעד עידוד הייצוא, אבל אני חושב שזה משגה שנותנים את ההקלה

במס רק למי שהגיע לרווחיות גבוהה,

ד. תיכוז;

מעבר לעובדה שאני מחייב את ההנחה במס המוצעת בחוק זה, ולפי דעתי

עשו טעות לפני שנה כאשר ביטלו את ההנחה - אני רוצה לשאול: יהיה איבוד

הכנסות ממס בפך 110 מליון שקל , זה שלפתע מבטלים את כל המגבלות שחוקקנו

בחוק ההסדרים לשעת חירום במשק, זה היה צפוי. השאלה היא - איך מאזנים

את התקציב? הרי לא מדובר ב-10 מליון שקל. , אלא ב-110 מליון שקל . איך זה

עומד במבחן הכללי של אזון התקציב?

אני רוצה להזכיר, שעל נושא זה ישבו ראש הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים

עם שר האוצר ועם נגיד הבנק ומצאו דרך לעזור במשהו לתעשיה. לדעתי, זו איננה

עזרה, כי אני מכיר את המאזנים של התעשיה,

אם זה היה סיוע למפעלים בריאים, ניחא, אבל אתה רוצה לתת מתנה

בסכום של ©11 מליון שקלים למי שמרוויח, אם המפעל שלף, חס וחלילה, היה

נקלע לקשיים, צריך היה לסייע לו, בי הוא מפעל בריא,

רוב מפעלי התעשיה הם או בהפסד או -

זה לא נותן להם ולא כלום.

למעשה זה לא כלום,

אני מציע את "הלא כלום" הזה לתת לפועלים,

ד. תיכון;

הנושא הוא כל-כך רציני, שצריך היה לבוא לדיון זה השר ולא נציגו.

אם מותר לי לצטט את חבר-הכנסת דן תיכון בנושא אחר לגמרי, הוא

אמר: "משרד האוצר, פרט לכך שתפקידו לגבות מס, מוטלות עליו מטלות נוטפות

של עידוד ותמרוץ מגזרים ונושאים שיש למדינת ישראל ענין בקיומם".

כפי שאמר יושב ראש הוועדה, נושא זה סוכם עם הדרג הבכיר בממשלה

מתור מגמה לעזור לתעשיה" והסיכום הוא בשני נושאים! האחד - הפחת, והשני -



וי צרפתי

שיעורי המס על-פי חוק עידוד התעשיה ( פסים), כל מה שקשור לפחת הבאנו

לפניכם ואתם אסרתם, אם יש מפעלי תעשיה שלא יצביעו על רווחיות גבוהה

אלא על הפסדים, זה יהיה לא מעט בגלל הפחת, לכן העלאת שעירוי הטחת

היא גם כן חלק מהשיטה לבוא ולהקל עליהם.

י, כהן;

כמה מהסכום יבוא מפחת וכמה מהקלות במס?

חצי-חצי, ופחת כל התעשיה קבלה. החצי השני אנחנו נותנים למפעלים

שהם רווחים. אין פה ענין של שיעורי מס, כי חברה חייבת בשיעור מס אחיד

של 52% מהשקל הראשון. אין לגביהמדרגות מס כמו לגבי יחיד. אם חברה

היא לא רווחית, אבל היא הרוויחה 100,000 שקל

ח. רמוז!

אז איר היא לא רווחית?

א. צרפתי;

הרווחיות שלה נמוכה.

י. כהז;

אחרי ששמעתי את ההסבר, שחברה משלמת מס מהשקל הראשון, אני מסיר

את הסתייגותי.

לאור זאת אני מבקש לקבל את ההצעה שהובאה לפניכם שתכליתה הורדת

שיעור המס על הברה תעשייתית מ-52% ל-45%.

ח. רמון;

אני מבקש להעמיד להצבעה את ההצעה שלי.

למה לא הלכתם על-פי העקרון של העדפת הייצוא?

א. בר;

יש לנו במערכת כמה אמצעים לעודד את הייצוא, יכול להיות שאמצעי

זה אינו מספיק לגבי כל היצואנים . למשל, ליצואנים לארצות-הברית שנפגעו

מירידת הדולר, זה לא יעזור. אבל יש אופרה אחרת, זה הסקטור היצרני. זה

שעוזרים לייצוא, בהחלט לא אומר שלא צריך לעזור לסקטור היצרני, מפעל

שמייצר לשוק המקומי והוא מחליף ייבוא, חשוב לא פחות ממפעל מייצא, ואין

סיבה שלא נעזור לו.

יש בעיות ספציפיות לגבי הייצוא, וצריך לפתור אותן. אבל צריו

לעודד גם מפעלים מחליפי ייבוא.

ח. רמוז;

כמה מתור ה-110 מליון שקל ניתנו בכך הפחת?

בערר מחצית הסכום,

אני מציע שהורדת שיעור ממס תהיה מ-52% ל-48%. ויתרת הסכום ,

תועבר להקטנת המס על הפועלים כך, שבכל דרגת מס יהיה זיכוי של 10%-5%.

לפנינו שמי הצעות: הצעת חבר-הכנסת חיים רמון וחוק עידוד התעשיה

(מסים)( תיקון מס' 10), התשמ"ו-1986 כהצעת הממשלה. אני מעמיד להצבעה

שתיההצעות זו מול זו.

הצבעה

בעד הצעת הבר-הכנסת היים רמוז - 2

בעד חוק עידוד התעשיה (מסים)(תיקוז מסי 10), התשמ"ו-1986,

nfinaהממשלה - 5

חוק עידוד התעשיה (מסים)(תיקוז מסי 10), התשמ'יו-6י19,

כהצעת הממשלה, נתקבל ויועבר לקריאה שניה ולקריאה שלישית

תקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה)(תיקוז מסי 4). התשמ"ו-1986

(מכתבו של שר האוצר מיום כ"ז בסי ו ז התשמ"ו-€י,4.7)

אנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס שבח מקרקעיז ( מס רכישה)(תיק ו ז מסי 4), החשמ"1916-1י

דברי הסבר יביא מר שסאוב,

היום רכישת זכות במקרקעיז על-ידי נכה ובז משפחה של חייל שנספה

במערכה , חייבת במס רכישה בשיעור מופחת של 0.555, אנחנו מציעים להוסיף הוראה

שתקבע, כי אם בנה נכה את בית מגוריו על חלקת קרקע שעליה ניתז לבנות יותר

מדירה אחת, יחול מס הרכישה המופחת על אותו חלק מהקרקע המיועד לדירת

המגורים שלו בלבד.

זה קורה?

ד. שסאוב! כז.

כמה פעמים זה קורה?

אפילו אם קורה מקרה אחד, אינני חושב שזה מוצדק לתת שיעור מופחת

על כל חלקת הקרקע. אנו רוצים לתת לנכה שיעור מופחת על דירתו, אבל לא על

הקרקע.

מה לגבי עולים?

המדיניות היא שרוצים לתת לעולה שיעור מס מופחת אם רכש את הזכות

במקרקעיז תור תקופה המתחילה שנה אחת לפני שהוא עולה וחמש שנים אחרי שבא

לארץ. אבל לא יכול להיות שמי שעזב את הארץ לפני עשרים שנה וחוזר, יקבל

פסור.



מ. דר-זיו;

היה לנו מקרה כזה שהובא למשפט ובית-המשפט הציע שנתקן את התקנות

ונוסיף את המלה "לראשונה". לכן מוצע כי בתקנת משנה (ב) לתקנה 12 לתקנות

העיקריות במקום "לפני כניסתו לישראל" יבוא: "לפני שנכנס לישראל, כאמור

בתקנת משנה(א) לראשונה',' ואחרי "לאתר כניסתו" יבוא:"כאמור."

אני מציע לאשר,

היו"ר י. ארידור;

אני מעמיד להצבעה תקנות מס שבח מקרקעין ( מס רכישה)(תיקון מס' 4),

התשמ"ו-1986.

ה צ ב ע ה

תקנות מס שבח מקרקעין ( מס רכשה)(תיקון מס' 4),

התשמ"ו-1986 אושרו

הישיבה נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 12.05